פרוטוקולים/ועדת חינוך/2422



3
ועדת החינוך והתרבות
11.12.00



פרוטוקולים/ועדת חינוך/2422
ירושלים, ז' בטבת, תשס"א
2 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום שני, י"ד בכסלו, התשס"א (11 בדצמבר, 2000) בשעה 14:30

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
חוסניה ג'בארה
מוחמד כנעאן
מיכאל נודלמן

דליה איציק – השרה לאיכות הסביבה, הממונה על רשות השידור
חה"כ מאיר שטרית
חה"כ קולט אביטל
חה"כ אברהם פורז
חה"כ אחמד טיבי
דידי לחמן מסר – משרד המשפטים
דני רוזן – משרד התקשורת
רביב סובל – האוצר, אגף תקציבים

אורי פורת – מנכ"ל
עו"ד חנה מצקביץ – יועצת משפטית

מוטי שקלאר – יו"ר
עו"ד תמר הקר

יוחנן צנגן – רשת
פרופ' אלי פולק – האגודה לזכות הציבור לדעת
יאיר פלדמן – איגוד המפרסמים
יאיר תדהר – האיגוד הישראלי לפרסום
דוד אדמון – האיגוד הבינלאומי לפרסום
יעקב קצב – יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים
יעל גרטל – פורום היוצרים

יהודית גידלי

אתי בנדלר

לאה קיקיון

הצעת חוק הרשות השלישית לטלוויזיה, התש"ס - ‏2000
חה"כ מאיר שטרית

הצעת חוק הרשות השלישית לטלוויזיה, התש"ס-2000
ח"כ מאיר שטרית

שלום לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בעניין הצעת חוק רשות השידור, שידורי ערוץ 33, של חבר הכנסת מאיר שטרית.

בישיבה הקודמת סיכמנו עקרונות לפיהם תשב קבוצה, שהגדרנו אותה, ותנסה לגבש על בסיס העקרונות הצעת חוק מגובשת ומסודרת.

אני מבקש שתחזור על העקרונות שגובשו.

לפני כן אני רוצה להתנצל בפני השרה על ההודעה המאוחרת שהיא קיבלה.

יש שלושה עקרונות שסיכמנו עליהם: העיקרון הראשון: פתיחת ערוץ 33 לפרסומת. העיקרון השני – ערוץ 33 נשאר במסגרת רשות השידור, ולא מקימים תאגיד עצמאי, העיקרון השלישי- לא תוקם חברת חדשות בערוץ 33. היה עוד נושא אחד שעלה, והוא שדובר על משק כספים סגור. לא אגדיר את העניין כעיקרון, אך זה נושא שדובר בו.

חבר הכנסת המציע יציג את הדברים, ואני מזכיר לכם שנקיים הצבעה בשעה רבע לארבע.

הנייר הזה גובש אחרי ישיבה בינינו, בהתאם לאותם עקרונות שמנה יושב הראש, יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה. הנייר מונח על שולחנכם, והוא ממצה בתוכו את כל אותם עקרונות. הרעיון הכללי בהצעת החוק הוא, בקווים כלליים, שערוץ 33 אכן נשאר כחלק מרשות השידור, שערוץ 33 ישדר פרסומות ויחיה מפרסומות. דבר שלישי – שהוא יהווה משק כספים סגור, והדבר הרביעי – שבעונה הראשונה, בשלב הראשון, עד שתהיינה לו הכנסות כדי לממן את עצמו, המדינה תתקצב אותו. נאמר שאם יהיו עודפי כספים הם יועברו חזרה לאוצר המדינה. אם יהיו עודפים מעבר לזה, במשך השנים, הם יועמדו בקרן להתייעלות בתוך רשות השידור עצמה.

הצעת החוק גם קובעת שפרסומות בתוך הערוץ הזה תהיינה על בסיס כללים שייקבע הוועד המנהל של רשות השידור. בתוך הכללים הללו קבוע שהפרסומות תשודרנה רק בתחילתה של תוכנית או בסופה, בניגוד למקובל בערוצים מסחריים. מותר יהיה לשדר פרסומת גם באתנחתא של תוכנית, אבל לא באמצע תוכנית או בשידור חדשות. לא תהיה חברת חדשות או ערוץ חדשות לערוץ הזה. הם יוכלו לשדר את החדשות שהערוץ הראשון משדר.

מאז שהצעת החוק גובשה על ידי היועצת המשפטית, קיבלתי הערות להצעת החוק הזו מטעם רשות השידור, שביקשו לתקן כמה דברים. יש להם הערות להצעה, כפי שהיא מנוסחת היום על ידי היועצת המשפטית של הכנסת. אני מציע שנעבור על החוק, סעיף-סעיף, ואני אומר מה הן ההערות, ביחס לחוק כפי שהוא.

פני הכנסת הזו מועדות לסיום הכהונה, כולנו יודעים זאת. לכן, כוונתי היא, אדוני היושב ראש, שנספיק להעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה עוד בכנסת הזו, כדי שבכנסת הבאה אפשר יהיה להחיל על החוק רציפות, ולהביא אותו לקריאה שנייה ושלישית.

זו היא גם נטיית הלב שלי. על הדברים שבמחלוקת נדון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

"הצעת חוק רשות השידור – שידורי ערוץ 33, התשס"א-2000. תיקון סעיף 1: 1. בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן- החוק העיקרי), בסעיף 1- (1) אחרי ההגדרה "זמן שידורים" יבוא: "ערוץ 33"- שידורי טלוויזיה בערוץ 3 של הרשות, הניתנים לקליטה מהאוויר בשידור קרקעי או בשידור לוויני;"

יש פה הערה של רשות השידור, להוריד את המילים "בשידור קרקעי" ולהכניס במקומן: "או באמצעות הכבלים". אני מודה שאני לא מבין.

אין שידור קרקעי.

זאת אומרת שבניסוח ייאמר: "... הניתנים לקליטה מהאוויר בשידור לוויני או באמצעות הכבלים".

או באמצעות שידורי טלוויזיה בכבלים.

ערוץ 33 גם היום לא משודר בשידור קרקעי.

מה אדוני רוצה שיהיה כתוב?

אני לא משפטן, אני יכול רק להסביר. שידור לוויני, ברגע שיש שידור לפי חוק, אוטומטית הכבלים והלווין חייבים לשאת אותו, לכן מספיק שנכתוב "בשידור לוויני", וזה פותר את כל הבעיות האחרות.

"הניתנים לקליטה מהאוויר בשידור לוויני". אתם סבורים שזה ייתן לכם הגדרה? אני מנסה לאפיין כאן מה זה ערוץ 33, לעומת הסעיף הראשון שמוזכר בסעיף ההגדרות.

אנחנו כרגע נשארים עם הנוסח הבא: "... מהאוויר בשידור לוויני".

אני אבדוק את זה.

אני ממשיך בקריאה: "(2) אחרי ההגדרה "שידור ראשוני" יבוא: "שידורי טלוויזיה "- שידורי טלוויזיה של הרשות, המשודרים לציבור בערוץ הראשון ובערוץ 33".

"תיקון כותרת 2. בכותרת לפרק רביעי: 1 לחוק העיקרי אחרי "והודעות" יבוא "ברדיו". מישהו יכול להסביר?

בחוק רשויות השידור יש פרק רביעי 1 שכותרתו "תשדירי פרסומת והודעות". מאחר ואנחנו מכניסים פרק נוסף שמתייחס בכלל לערוץ 3 ובמסגרתו ישודרו גם תשדירי פרסומת והודעות.

אני ממשיך בקריאה: "ערוץ 33 יחידה תקציבית עצמאית. 25ב. (א) ערוץ 33 יפעל ברשות כיחידה תקציבית עצמאית, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ישמשו הכנסותיו למימון ערוץ זה בלבד ולא יועברו לרשות; הרשות לא תקציב סכומים למימון ערוץ זה."

יש פה הערה של אנשי הרשות השידור, שרוצים לשנות את הנוסח, בסעיף 25 ב', שיהיה כתוב: "ערוץ 33יפעל כיחידה תקציבית, כמו יתר יחידות הרשות, הכנסותיו מפרסומות יועברו לרשות, ותקציבו ייקבע כמו ביחידות אחרות". אני רוצה להבהיר את ההבדל בין שני המושגים, כדי שיהיה ברור על מה אנחנו מצביעים. אני רוצה להסביר את ההבדל שבין השניים. מאחר ובשבוע שעבר העיקרון שנקבע שהערוץ הזה יעבוד כמשק כספים סגור, וצריך לפעול על בסיס העיקרון הזה. כתבנו שערוץ 33 יפעל ברשות השידור כיחידה תקציבית עצמאית ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), וכן הלאה – הרעיון היה לא ליצור עוד כלי תקציבי כדי לתת יותר כסף לרשות השידור לפעולותיה היא, אלא להפוך את ערוץ 33 לכלי שיקבל הכנסות משידורים ושהכספים האלה ייועדו לצורך תפעול הערוץ, כדי להכין תוכניות וכן הלאה. אני מבין שזה יוצר בעיות בתוך רשות השידור.

מה נהוג ב "קול ישראל" שמתפרנס מפרסומות?

"קול ישראל" הוא יחידה תקציבית של רשות השידור לכל דבר. הכסף מהרדיו עובר לרשות השידור והם עושים בו מה שהם רוצים. אפשר להחליט על מדיניות שאומרת שרשות השידור תשדר פרסומות, הכסף ייכנס לתקציב רשות השידור כולו - -

מה עמדתך?

בזמנו הצעתי שהערוץ יהיה משק כספים סגור. הכסף נכנס לרשות השידור, אבל משתמשים בו רק למטרות של הערוץ עצמו. יש הבדל גדול בין השניים, כי תבין מה הבעיה – הבעיה שלי היא שאם יש ערוץ שמשדר פרסומות והכסף נכנס לתקציב הכללי של רשות השידור, שר אוצר יוכל מחר להפעיל את רשות השידור במתכונת אחרת. אני בהחלט מבין את הבעיות של רשות השידור. אין לי ויכוח בדבר הבעיות שזה יוצר. אם לערוץ 33 יהיה תקציב שעובד ברמה אחרת, בגרסה אחרת, מול מפיקים פרטיים שיפיקו תוכניות וכן הלאה, כמובן שהעובדים יעבדו בתנאים אחרים – על חוזים, אולי, לא עובדים קבועים, לא על אותו בסיס של שכר יסוד ושעות נוספות, וכן הלאה.

אני זוכר הערה של מוטי שקלאר יושב ראש מועצת הרשות השניה שאמר בדיון הקודם שאם כך, ערוץ 33 יהיה הערוץ העיקרי וערוץ 1 יהיה הערוץ המשני. לא תהיינה לו יכולות, וכל הכספים הגדולים להפקה יבואו מערוץ 33.

לדעתי תמיד לערוץ 1 יהיה הרבה יותר כסף מאשר לערוץ 33 אי פעם. הערוץ הראשון נמצא בצרה, בגלל העובדה שבשביל להביא למצב שהכסף הזה יהיה נטו, יש צורך לעשות שם ריאורגניזציה שלמה. בערוץ 1 יש תמיד יותר כסף מאשר בערוץ 33, אחרת הוא לא יכול להפעיל תוכניות שלא על בסיס רייטינג, כי הוא לא יוכל לעשות את זה, לעולם.

יש לי שאלה אליך. על פי הצעת החוק שלך, מי קובע את התקציב של ערוץ 33?

מנהל ערוץ 33 צריך להגיש תוכנית תקציבית, המנכ"ל צריך לאשר אותה, באישור הוועד המנהל.

איפה זה נאמר בחוק?

בהמשך.

קודם כל, אני מברך את חבר הכנסת מאיר שטרית על היוזמה. היוזמה היא ברוכה, אך בשיחות אתו היתה לנו מחלוקת, בתוקף היותי מנהל כללי של רשות השידור. לא מתקבל על הדעת לחלוטין שבתוך גוף ציבורי תהיה איזו מין אוטונומיה מסחרית, כאשר הגוף הציבורי הוא רק מעין קישוט או מסווה לפעילות שהיא לא ציבורית בכלל אלא פעילות מסחרית. אם הכוונה היא שערוץ 33 יהפוך להיות ערוץ שחי מפרסומת, לכל דבר ועניין, והוא בעצם עצמאי לגמרי, אין לו מקום בכלל בחוק רשות השידור. הוא צריך לעבור לרשות השניה. שם יש תחנות שידור שמתפרנסות מפרסומות. אבל אי אפשר לערב מין בשאינו מינו. לא מתקבל על הדעת ליצור מין שעטנז כזה, שברשות השידור, שהיא גוף ציבורי, יהיו שני גופים, שאין שום מכנה משותף ביניהם. מה שעלול לקרות, אם חוק כזה יעבור, שערוץ 33 יהיה בעצם המתחרה של הערוץ הממלכתי האחד והיחידי שיש במדינת ישראל.

אם אנחנו מדברים על ערוץ כזה, מה זה ערוץ 1, הציבורי? – הוא חצי ערוץ, משום שחצי מזמן השידור בערוץ הזה שייך לטלוויזיה הלימודית. מלבד זאת יש שעות שידור לתוכניות בערבית, חדשות באנגלית, ומה שנשאר לערוץ הממלכתי של מדינת ישראל זה כמה שעות שידור בערב. כמה השעות האלה בערב צריכות להתמודד מול כל ים התקשורת הפרסומית-מסחרית. מה עושים כדי לעזור לנו? – מכניסים לנו שידור מסחרי הביתה. במקום שערוץ 33 יעזור לרשות להתמודד עם השידור המסחרי, לשמור על הייחודיות שלו כשידור ציבורי, מכניסים לנו מסחר לתוך הבית. מה יהיה אז? ערוץ 33 גם הוא יצטרף אל כל הערוצים המסחריים שמתחרים בערוץ הראשון. צריכה להיות איזושהי לוגיקה בדברים האלה.

אני תמיד הייתי בעד פרסומת, פרסומת מוגבלת, בערוץ 33, כדי לסייע לרשות השידור גם בערוץ 1, מפני שערוץ 1 היום, לבדו, מתמודד, אבל מכיוון שכתוצאה מהתחרות ההתייקרויות הגיעו לשמיים, במקביל- האגרה, במקום לעלות בהתאם להתייקרויות בשוק התקשורת – יורדת. איך אנחנו יכולים לפעול בשידור המסחרי? לפי הצעת החוק הזו, נגזרה כליה על השידור הציבורי. לא נוכל לעמוד בתחרות מול השידור המסחרי שהולך ומתפתח. אף מנהל בעולם לא יהיה מסוגל לנהל את רשות השידור אם בתוכה השתילו מין אוטונומיה מסחרית שכאילו לא שייכת בכלל לרשות, חיה חיים עצמאיים ואז אני צריך לשאת באחריות לכל העסק הזו, כאשר אין לי שום סמכות שם. יהיו לי שני סוגים של עובדים – עובדים לפי פרמטרים של השידור המסחרי מצד אחד, ועובדים שעובדים על פי הפרמטרים של עובדי המדינה, מצד שני. אם אין מספיק בלגן ברשות השידור עד עכשיו, תהיה פה תוספת נכבדה מאד, ואני לא יודע איך נצא מזה.

הדרך היחידה להפעיל את ערוץ 33 כערוץ שרשאי לפרסם גם פרסומות, היא על פי אותה מתכונת ועל פי אותה שיטה בדוקה שעובדת כבר הרבה שנים. גם "קול ישראל" משדר פרסומות, ואין שום דיבה שערוץ 33 שגם הוא שייך לרשות השידור, יפעל בדיוק על פי מתכונת. להמציא פה שיטה חדשה? מחר יגידו, על פי אותה שיטה, שצריך להפוך גם את "קול ישראל" לאוטונומיה, ומה תהיה רשות השידור, חצי ערוץ טלוויזיה?

אנחנו נתייחס לשאלה – משק כספים סגור, כן או לא. בבקשה.

הייתי 15 שנה ברשות השידור, וכיום אני בערוץ 2. אשתדל לבודד את האינטרסים האחרים שיש לי, כגוף החי מתקשורת. נקודה שלא הובאה פה בחשבון – מה דינם של משלמי האגרה שלא קולטים את ערוץ 33? האם הם יחיו עם ההיצע היחיד שיש בערוץ 1 עם 4 וחצי שעות בפריים טיים? משלמי האגרה האלה הם אלה שעומדים מאחורי הפעילות של ערוץ השידור, הם ממלאים את כל פעילותה, ואני חושב שהם זכאים גם ליהנות מכל מה שהיא נותנת, על אחת כמה וכמה אם עומדים לייעד עכשיו ערוץ אחד שבו יהיו תכנים טובים יותר. דרך אגב, קראתי בעיון רב את הצעת החוק הזו ואין כאן מילה אחת שקשורה לתוכן. מדובר על מבנה, וכן הלאה, אך אין מילה על תוכן.

הסיבה היא פשוטה – רשות השידור היא שתקבע את התכנים.

אני מזמין אתכם לקרוא את חוק הרשות השניה, בעניין הזה, ולראות את המשקל שיש שם לתוכן. אם כבר יש כוונה לשפר תכנים ולייעד את הכספים, אני חושב שצריך ליצור מצב שגם משלם האגרה ניהנה מהדברים האלה.

נקודה נוספת, על בסיס ניסיוני האישי- זה לא יעבוד. אוטונומיה תקציבית בתוך רשות השידור היא מתכונת ברורה לאנרכיה מוחלטת, הרבה מעבר למצב הקשה שהיא נמצאת בו כבר היום. לא ייתכן שבו יש מצב שבו יש עובדים מסוימים שעובדים יחד, וחלק מהם מקבלים כסף ממנהל מסוים, בהתאם לרמת הפרסומות, וחלק כפוף להסכמי העבודה, לתקשי"ר וכן הלאה.

אבי מבין את החוק אחרת. עובדי ערוץ 33 הם עובדי רשות השידור לכל דבר ועניין, וחלים עליהם כל הכללים שחלים על עובדי רשות השידור. על התכנים חלים כל החוקים של רשות השידור. פה כתוב רק היוצא דופן.

אז למה למשלמי האגרה לא מגיע לקבל את השירות המועדף הזה? ערוץ 33 הוא שירות מועדף. מי שאין לו כבלים או לווין, ומשלם אגרה, לא ניהנה מהערוץ הזה.

מה זה שונה מהיום? מי שלא מקבל את זה היום גם לא יקבל את זה הלאה.

משלמים אגרה רק בשביל הערוץ הראשון. ה- 33 זו תוספת.

אני רוצה לחזק את הדברים. אמנם זה לא בדיוק בעניין התקציב, אך זה שייך. פה כתוב שמנהל ערוץ 33 יהיה אחראי לניהול השוטף של ענייני ערוץ זה, ובכלל זה קבלת עובדים.

על כך יש הערות. יש שינוי.

אתה מוכן להתייחס כרגע רק לסעיף 25 א'? האם יש לך עמדה בשאלה אם רצוי או לא רצוי שיהיה משק כספים סגור לערוץ 33?

זה לא רצוי מסיבה אחת ויחידה, שזה יוצר אפליה בין עובד לעובד ברשות השידור.

תנוח דעתך – אני לא אצביע בעד חוק שיוצר שני מעמדות בקרב עובדי רשות השידור.

זה בהחלט מה שקורה גם היום שם, וזה מה שיהיה. אין שום בקרה על זה.

אם יהיה מצב של שני מעמדות, אשקול את דעתי לגבי החוק.

זה בהחלט נובע מהחוק.

אני רוצה להזכיר לך מה אני מבין מהסעיף הזה: עד היום קבעו לערוץ 33 תקציב של 18מיליון שקל, נניח, כי זה מה שיכלו לגייס, למרות שכולם אמרו שצריך לגייס יותר. אין יותר כסף. החוק הזה אומר שרוצים שמנכ"ל יוכל לקבוע את התקציב של ערוץ 33, ואם הוא מגיע למסקנה שהתקציב צריך להיות 40 מיליון ₪, שיאפשרו לערוץ לגייס עוד 22 מיליון ₪ על ידי עשיית פרסומות. זו כוונת החוק. אין כוונה לעשות כל שינוי, לא בסטטוס, לא בחוקים, לא בשום דבר. רוצים לגייס עוד כספים בנוסף על מה שיש. רשות השידור תקבע מה צריך להיות התקציב, והיא יכולה לקבוע בחופשיות, כי מה שהיא תקבע הערוץ הזה יצטרך לגייס מכיסו. זה כל החוק.

אין באפשרותו של מנכ"ל רשות השידור לקבוע לפי ראות עיניו. הסעיף הזה נותן את הסמכויות האלה. מה הבקרה על קבלת עובדים?

קודם כל, בכובע של איש הפרסום, אני מברך כל ערוץ נוסף שיש לפרסום. בכובע שהייתי בזמנו ברשות השידור, אני רוצה להזכיר למנכ"ל שהוא עצמו יזם, לפני 12 שנה, את הרעיון שיהיה ערוץ נוסף לפרסומת. כמובן עדיין לא היה הערוץ השני, והיתה לו מטרה מאד חשובה אז, שכמו ברדיו ייכנס כסף באמצעות הכנסה מפרסומת. אני מאמין שכלל שיהיו יותר ערוצים יהיה יותר חשוב למערכת להביא תוכניות, וגם להביא תוכניות טובות, כי מצד אחד האזרח נאלץ לשלם אגרה כדי שתהיה רשות שידור ממלכתית, אבל מצד שני יש רצון להרבה מאד גורמים לפתח את ערוץ 33. אני מבין שב- 18 מיליון שקל קשה מאד להחזיק ערוץ. תבוא הברכה אם זה באמת יכול להיות. יש לי פה שאלה מאד ספציפית

בסעיף 25א' כתוב: "ימומן משידורי פרסומת והודעות". עד כמה שידוע לי, לרשות השידור יש גם תשדירי שירות וגם הודעות חסות. ניתן יהיה להבין שתשדירי שירות והודעות חסות לא תכנסנה כאן למערכת, או שהכסף משם יילך למערכת אחרת. כדאי שגם את הנקודה הזו נבהיר.

אני יושב ראש האגודה לזכות הציבור לדעת, וחבר מליאה של רשות השידור, וחבר ועדת הכספים שלה. כדאי שנדע: אלף, יש עובדים ויש עובדים ברשות השידור. יש עובדים שמקבלים חוזה מיוחד, ומרווחים עשרות אלפי שקלים בחודש - -

גם היום.

כן, גם היום. ויש עובדים שמרוויחים הרבה פחות, כך שאם מדובר על מעמדות שונים, מעמד שונה קיים כבר היום ברשות השידור.

תראה לי איפה בחוק מדובר על מעמדות שונים, כי אני נגד הסעיף הזה.

לא אמרתי שיש או אין בחוק, רק התייחסתי לדברים שנאמרו כאן לגבי משק כספים סגור, והחשש שמשק סגור יצור מעמדות שונים. אמרתי שהחשש הזה – לא הוא הבעיה.

רשות השידור מרוויחה המון כסף מפרסומת הרדיו. באופן היסטורי, הכסף הזה הולך תמיד לטלוויזיה ולא לרדיו, מפני שאין משק כספי כלכלי סגור. יתרה מזאת – בסעיף הבא כתוב שאם יהיו עודפים, העודפים האלה ילכו להתייעלות. התייעלות היא דבר שהוא מאד נזיל. התייעלות היא בסיכומו של דבר הקופה הכללית. אנחנו שומעים מרשות השידור במשך שנים שאי אפשר לייעל את הרשות, שמערכת השעות הנוספות גולשות מסעיף אחד לסעיף שני, שהוצאות גולשות מסעיף אחד לסעיף שני, והדברים נעשים בצורה כזו שהתקציב שמוגש לכנסת ולוועדת הכספים הנ הנכבדה, יוצא בסוף השנה אחרת לגמרי. הדרך היחידה שניתן לדאוג שערוץ 33 ינוהל בצורה נכונה, ויהווה דוגמה למה היא צורה כספית נכונה ברשות השידור – כך שהדגם הזה יהיה גם לנגד עיני חברי הכנסת לדאוג שתהיה התייעלות - -

ועדת הכספים לא מאשרת את תקציב רשות השידור. אנחנו מאשרים רק את האגרה.

ועדת הכספים מאשרת את תקציב הרשות. לגופו של עניין – אם הדבר הזה לא יתנהל כמשק עצמאי סגור, פירושו של דבר שהאנרכיה שקיימת בכל הרשות תגלוש לערוץ 33. ולהפך – אם הוא כן יתנהל כמשק סגור, כאשר אם יש לו עודפים הם צריכים ללכת למטרה אחת בלבד, וזה מה שיוחנן צנגן אמר – להוריד את האגרה. לא לשום מטרה אחרת, משום שזה מה שמגיע למשלם האגרה, שהוא ירוויח מזה. אם לא נשים אותה כמשק עצמאי סגור, לא עשינו כלום.

אני חולקת על דעתו של פרופ' אלי פולק. קודם כל – הממשלה התנגדה להצעת החוק בקריאה הטרומית. לא היה לנו סיפק להביא את זה לחקיקה, אך מבחינת התקנון אני חייבת להביא את זה לידיעת הממשלה.

ועדת שרים לחקיקה דנה בזה?

לא, ועדת השרים לא ראתה את זה. היא תדון בזה, ותהיה לה עמדה משלה.

אז איך את יודעת מה תהיה עמדת הממשלה? איך את אומרת פה בוועדה שיש התנגדות של הממשלה - -

אמרתי שהממשלה התנגדה להצעה הקודמת. קדמה להצעה זו הצעת חוק טרומית. להצעה ההיא התנגדה הממשלה. בין לבין קיבלנו את הנוסח הזה, אתמול. טרם היה סיפק בידינו להביא את זה לפני הממשלה. אני לוקחת על עצמי לעשות זאת בהקדם האפשרי, אם אפשר עוד היום. היום מתכנסת ועדת השרים לחקיקה כדי לגבש עמדת ממשלה בעניין הזה.

לגופם של דברים - הנושא של פרסומות בערוץ 33 הוא נושא כבד. בהנחה שהוועדה תאשר את זה, לייעד תקציב נפרד זה כמו ליצור טלוויזיה נפרדת בתוך רשות השידור, על כל המשמעויות של זה.

אין כאן כוונה בהצעת החוק לייעד תקציב נפרד.

אני קוראת: "ערוץ 3 יפעל ברשות כיחידה תקציבית עצמאית, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ישמשו הכנסותיו למימון ערוץ זה בלבד ולא יעברו לרשות; הרשות לא תקציב סכומים למימון ערוץ זה. "

אני עומד על כך שהמונח שנקטת בו אינו נכון. כיוון שעל פי הצעת החוק – לא ערוץ 33 קובע את תקציבו, אלא רשות השידור - -

זו תהיה טלוויזיה נפרדת שתקציבה ייקבע על ידי הוועד המנהל של רשות השידור, אבל ערוץ 1 וערוץ 3 לא יהיו אותה טלוויזיה, הם יהיו שתי יחידות טלוויזיה נפרדות.

מה רע בזה?

יש, לפי דעתי, שני פרמטרים עיקריים, שהם קובעים את המהות של העצמאות – האחד הוא מי קובע את גובה תקציבו של הגוף, ולא מאין מגייסים את המקורות לתקציב, והשני – מי קובע את התוכניות. לפי הצעת החוק הזו, שתי ההחלטות הכי חשובות האלה, נשארות בידי רשות השידור.

אני רוצה להסביר: לוועד המנהל יש עכשיו שלושה כלי שידור: הרדיו, הטלוויזיה. כולם עובדים בתקציב אחד. יש קשר, כפי שידוע לך, בין התקציב לבין מקור ההכנסות. אני לא יכולה לקבוע לערוץ 1, אם הייתי ברשות השידור, תקציב של 200 מיליון שקלים מבלי שיהיה לי מקור הכנסה, כי זה תאגיד סטטוטורי, שלא יכול לצאת בהנפקת אג"ח ולא כל דבר אחר. לכן יש קשר בין מקור ההכנסות לגודל התקציב. ברגע שאומרים שכל ההכנסות ישמשו אך ורק לפעילות מסוימת, מייד יצרת היקף פעילות שכזו, שיכולה אפריורי לנצל את כל התקציב הזה. דהיינו – לא יהיו עודפים.לא יהיה תמריץ ליצור עודפים, כי אם העודפים עוברים להתייעלות, סביר להניח שתאגיד סטטוטורי ירצה להוציא את כל העודפים. זה מה שאמר המנכ"ל, שהפכת את היוצרות – מערוץ 1 שהוא ערוץ השידור הציבורי במדינת ישראל. הוא נקלט על ידי כל תושבי המדינה. אנחנו מבקשים שאם ההצעה תתקבל, שהכספים ייועדו לכל תקציב רשות השידור. יש פה עשיית דבר שאין לו תקדים בממשלה.

אני לא מקבל את הדברים, מסיבה פשוטה. קודם כל, אף אחד לא מכריח את רשות השידור להוציא את כל היקף ההכנסות. נניח שערוץ 33 יהיה מוצלח בצורה בלתי רגילה, וירוויח רווחים אדירים, מעבר לתוכנית הפעולה שלו. האם רשות השידור חייבת להוציא את הכסף? – לא. היא יכולה לקבוע שהיא מפטרת את העובדים וברווחים היא משלמת להם פיצויים. זו זכותה. זו התייעלות. התייעלות פירושה שרשות השידור יכולה להשתמש בכסף הזה לצרכים של תוכנית ההתייעלות של רשות השידור. מותר לה. היא יכולה להחליט. אין בזה שום סתירה.

בכל החוק יש נקודה אחת שנמצאת בוויכוח. גם היום יש חוזים לעובדים ברשות השידור בשכר שונה לחלוטין מאשר עובדים רגילים ברשות השידור, אז מה ההבדל? קיבלתי את ההערה של רשות השידור שהערוץ הזה לא יעסיק עובדי הפקה אלא יפיק הכל בחוץ, במכרזים. הערוץ הזה, או רשות השידור, תקנה את התוכניות על פי מכרז. בעניין הזה קיבלתי את דעתו של מנכ"ל רשות השידור, שלא מעוניין שיהיה מצב של מערכת עובדים כפולה. אני מקבל את השינויים. כאשר אתם אומרים שבעניין הזה הערוץ כפוף לוועד המנהל, למנכ"ל רשות השידור- כל זה מקובל עלי. למה לסגור את האופציה של ערוץ סגור? אני רוצה להבטיח שלרשות הערוץ הזה יעמדו אמצעים שיאפשרו פעולה ממשית גדולה ורחבה.

אבל אם הרשות תקבע תקציב של 18 מיליון ₪, זה יהיה אותו הדבר.

לכן אני אומר שצריך להיות משק כספים סגור.

היא אומרת שגם במשק כספים סגור הרשות יכולה לקבוע שהתקציב יהיה 18 מיליון ₪.

איזה אינטרס יש לרשות השידור להקפיא שידור של תוכניות שעליהן היא גובה תשלום עבור פרסומת? לכן יש הגיון גם בתפעול של העניין.

אני מציע, לכן, לקבל את דעתי בעניין של משק כספים סגור, קיבלתי את ההערכות האחרות. תצביעו על העניין, ונראה אם יש לו הסכמה.

אדוני היושב ראש, ורבותיי החברים. אני מציעה שנשאל את עצמנו למה נולד החוק הזה? – החוק הזה נולד כי היה מי שניסה לחנוק את הערוץ הזה. הערוץ הזה הוא נכס יקר ביותר לשידור הציבורי במדינת ישראל. לפיכך, שמחתי שהצלחתי לא להעביר אותו לערוץ השני. רק במדינת ישראל, ערוץ ממלכתי שמקבל עוד ערוץ, מרשה לעצמו לשדר רק תשע שעות. אין בכלל ספק שהערוץ השלישי יכול לחיות בתנאים שיש לו. לפיכך, נדרש יושב ראש הוועדה, יחד עם חבר הכנסת מאיר שטרית, כדי לנסות לאפשר תנאים לערוץ השלישי. עכשיו צריך לחשוב איך להעניק כלים. ממה החשש? – אני רוצה לומר באופן גלוי: בצדק נאמר כאן שהרדיו מכניס הרבה כסף. באים אלי הרבה אנשים ואומרים – האחות הגדולה שנקראת טלוויזיה, חונקת אותנו. נכון שטלוויזיה זקוקה ליותר תקציב, הכל נכון, אבל יחד עם זה, יש תסכול גדול מאד, ואין שום סיבה שלא יחשבו חשיבה אחרת, שאני לא רוצה להגדיר אותה כרגע, ולבדוק איך עושים כך שגם הרדיו יחיה וגם הערוץ השלישי.

ממה החשש? – שיבוא מנכ"ל כזה או אחר, ויאמר שהוא הכניס כסף, והערוץ הראשון לקח לו הכל, ואז מה עשינו? מזה חושש מאיר שטרית. ממה חושש המנכ"ל? לדעתי צריך למצוא אורגן, שמבטיח את מה שנאמר פה על ידי דידי לחמן מסר. היא דיברה על מצב שבו ייכנסו כספים, אך המנכ"ל ייקבע לערוץ תקציב נמוך יותר. אז נחטיא את רוח החוק. איך מונעים את זה? – צריך למצוא אורגן - -

אני לא מבין אותך, נאמר כאן: " ..ישמשו הכנסותיו למימון ערוץ זה בלבד ולא יועברו לרשות;".

לא, אין שום בעיה – הוועד המנהל ייקבע שהתקציב שלו הוא כזה שההכנסות תהיינה 100 אלף ₪ בשנה, נניח.

לפיכך, איך אנחנו מוצאים אורגן או מנגנון שיבטיח שמה שהתכוונת שיקרה – לתת כסף ותנאים לערוץ 33, אכן יקרה. יכול להיות שצריך לקבוע ש- 60 אחוז מההכנסות תיועדנה לערוץ ו- 40 אחוז לשיקול דעתה של רשות השידור. אחרת הוועד המנהל יוכל לקבוע דברים אחרים, מתוקף היותו המוסד הציבורי הקובע. זה ערוץ בלידה, וצריך לאפשר לו לחיות.

יש היום שלושה ערוצים שנראים לי בכלל בלתי מנוצלים.

אנחנו מדברים על השאלה האם זה צריך להיות משק כספים סגור או לא.

הבעיה שלנו היא להבטיח תחרות הוגנת בפרסום. יש כמה כלים להבטיח זאת. הפרדה תקציבית היא אחת מהן. הפרדה התקציבית בין מימון ממשלתי למימון מסחרי, בגוף חצי ממשלתי שממומן מאגרה היא נושא מאד עקרוני. הפרדה תאגידית ככלי לעשיית תחרות הוגנת זה כלי מאד מקובל, וקיים ב "בזק" וחברות הבת שלה, לדוגמה. אני לא מבין למה אומר מנכ"ל רשות השידור שאם תהיה הפרדה תאגידית הוא לא יוכל לנהל את העניין הזה.

דבר נוסף – קיים הנושא הציבורי, כספי האגרה. אגב, בעיית העובדים שהוזכרה כאן לא קיימת, לדעתי, כי סעיפים 23 עד 25 בחוק חלים. אני חושב שזו לא עת נכונה היום לקיים ערוץ הממומן מפרסומת. אם כבר עושים את הטעות הזו, כדאי שהסעיף הזה יהיה מנוסח בדיוק כפי שהוצע על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית, דהיינו – שזו תהיה יחידה תקציבית עצמאית,

יש כאן בעצם שתי שאלות – האחת, מה המבנה בתוך רשות השידור - -

השאלה הזו הוכרעה. אנחנו דנים עכשיו בשאלה – משק כספים סגור, כן או לא. אני לא מתכוון לחזור לנושא שכבר דנו בו.

יש שני דברים. האחד – בתוך רשות השידור לא ניתן ליצור גוף נפרד, כמו שיש כוונה כאן, בהצעת החוק. יש כאן שתי נקודות – האם זה יהיה גוף נפרד ברשות השידור, או שיהיה צורך למהול אותו בתוך הרשות? דבר נוסף הוא השימוש בכסף. האם הכסף יהיה מיועד אך ורק לטובת ערוץ 33, או שהם יהיו מיועדים לדברים רחבים יותר, כמו הורדת האגרה והתייעלות ברשות השידור? הבנתי שיש פה מחלוקת לגבי המבנה. אני לא רוצה כרגע להביע עמדה, כי לדעתי שתי האופציות הן מאד רעות.

לגבי הייעוד של הכסף – אני חושב שצריך לקבוע שזה גם ילך לאגרה. אני לא חושב שאפשר לתת לרשות השידור עוד מקור כספי נכבד. לא מדובר פה על 18 מיליון ₪ או סכומים קטנים – בלי שאנו מורידים את האגרה, מצד שני, וגם מסייעים להתייעלות ברשות.

אני נציגת היוצרים. אנחנו מאמינים שבמשק סגור, אם יחילו גם חובת הפקות מקור, שתצא החוצה ותעלה גם את כמות העבודה לאנשים בתחום, ותעלה הרמה של מה שנראה על המסכים – משק כספים סגור יכול להיות דבר מאד חיובי.

אני פונה להגיון. אני מבין שלא תמיד זה מסתדר, אם משרד מסוים מוביל לכאן ומשרד אחר מוביל למקום אחר, ואין תיאום בין הדברים, כאשר כל אחד הוא לכאורה אוטונומי בעניין. עם זאת, יש הגיון מסוים בכל שוק התקשורת, וברגע שבונים משק סגור, נקבל בעצם ערוץ מסחרי לכל דבר.

אני שוב אסביר- יש שני מקורות סמכות חיצוניים, האחד הוא גובה התקציב, והשני זה התכנים.

אבל אתה לא קבעת פה מגבלות בפרסום, כלומר- התקציב יכול להיות כזה או אחר. אם זה מבוסס רק על פרסומות, גם אם לא תקרא לזה כך – זה ערוץ מסחרי לכל דבר. השאלה שנשאלת היא האם יש מקום היום לשלושה ערוצים מסחריים. זה סימן שאלה אחד גדול.

הדברים האלה נשמעו גם בדיון הקודם.

היה דיון על עידוד ערוץ 1 על ידי פרסומות. ברגע שקבעת משק כספים סגור, בעצם בנית ערוץ מסחרי. תשקלו את ההשלכות של העובדה שיש שלושה ערוצים מסחריים.

ההצעה לעשות את הערוץ ליחידה תקציבית עצמאית יכולה להיות בה תועלת, אם באמת באות בצידה חובות - שלא רואים אותן היום בטיוטה – שבאמת מאפשרות לערוץ לפעול לפי האופי המאד מיוחד ומאד חריג שלו ביחידה. אני, בעניין הזה, בהחלט לא מסכימה עם דברי ההסבר שיש כאן, שאומרים "לא לרדת לתרבות הרייטינג" . אני חושבת שלהציע לערוץ שממומן מפרסומות שלא לרדת לתרבות הרייטינג, הוא דבר שיש בו סתירה פנימית בהגדרה עצמה. מי שרוצה למכור פרסומות חייב לציית לתרבות הרייטינג. בסך הכל יש איזושהי תרבות של שידורים שממומנים מפרסומות, שיש כל מיני חובות בצדם. לא נותנים את הזכות להיזון מפרסומות, אלא כנגד חובות מאד גדולים, החל מחובות של הפקות מקור, והיום הפירוט הוא מאד גבוה לגבי העניין הזה: איזה ז'אנרים, באיזה שעות וכן הלאה. מה שאני מציעה הוא שאם רוצים לקבוע שהערוץ יהיה יחידה תקציבית נפרדת, חייבים לקבוע מפורשות למה ייועד הכסף הזה, וצריך לטפל בערוץ הזה כדי שהוא יהיה באמת עוד ערוץ מסחרי, לפחות עם אותן רמות של קריטריונים, החל מהפקת מקור, עבור דרך פיקוח, דרך רגולציה של פרסומות – דברים שיעמידו את המדינה, שרוצה למכור פרסומות, באותה רמה כמו גורמים מסחריים רגילים שמחויבים באותן חובות כאשר הם עושים פרסומות. אם לא, כל העניין יישאר תלוי באוויר.

יש לי הצעה לסיכום הנושא. אני רוצה לומר שאני לא מקבל את הדברים שנאמרו פה, עם כל הכבוד לערוץ השני. כאשר מנכ"ל הערוץ השני אומר בעיתון שחברי הכנסת לא מבדילים בין ימינם לשמאלם, ואם הכנסת תאשר את הערוץ בחוק הזה הוא יבטל את המכרז לערוץ השלישי – זו בושה וחרפה.

הצעתי היא פשוטה. אני מציע שהערוץ הזה יהיה משק כספים סגור, כפי שהוצע, כאשר יהיה כתוב שלפחות 50 אחוז מהכנסותיו ישמשו - -

אנחנו בספק גדול אם הכנסת הזו תשלים את החוק הזה בקריאה שניה ושלישית. אנחנו רוצים להעביר אותו לפחות קריאה ראשונה, כדי שבכנסת הבאה יצביעו על החלת רציפות, ויכינו אותו לקריאה שניה ושלישית. יהיו עוד שני דיונים על החוק הזה.

25 (ב) ההוצאות הנדרשות לתפעולו של ערוץ 33 ולמילוי תפקידיו, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיו מהמקורות האמורים בסעיף 25ג; היה לערוץ עודף הכנסות על הוצאות, לרבות הוצאות לצורך הרחבת תשתית שידוריו ולתקציב פיתוח, יועבר העדוף לקרן שתקים הרשות לשם התייעלות ברשות".

זה כבר לא רלבנטי. החלק הראשון הוא רלבנטי, כי נאמר שם שההוצאות לא יעלו על ההכנסות. אם יש עודף הכנסות – עד 50 אחוז אפשר להעביר לתקציב הכללי של רשות השידור. צריך פחות לשים נקודה אחרי המילים "מהמקורות אמורים בסעיף 25ג." זה הכל.

אם אתם מבטלים את כל הנושא של קרן התייעלות, התוצאה תהיה שרשות השידור לא תתייעל. עד שמוצאים עוד מאגר של כספים, הוא לא יופנה לא לטובת אגרה, לא לטובת התייעלות, ולא לטובת כל דבר אחר.

נכון. אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. לא תמכת בגירסה הראשונה.

"מימון ערוץ 33. 25ג. (א) ערוץ 33 ימומן משידורי פרסומת והודעות, בהתאם להוראות פרק זה, וממכירת תכניות. (ב) השר, בהתייעצות עם הוועד המנהל ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לאשר דרכי מימון נוספות".

כאשר הכנתי את הצעת החוק, והסתמכתי על פרוטוקול הישיבה ועל שיחות עם חבר הכנסת מאיר שטרית, ההחלטה הבלעדית היתה שהמימון יבוא אך ורק משידורי פרסומת והודעות. ביקשתי את רשותו של חבר הכנסת מאיר שטרית בלי שהדבר נדון בוועדה, לאפשר דרכי מימון נוספות, אם השר יחליט.

מה זה "דרכי מימון נוספות"?

כרגע משאירים את זה פתוח. כפי שיש לערוצים הייעודיים, וכן הלאה - מאחר ואנחנו לא יודעים כרגע איזה דרכי מימון נוספות יבואו בחשבון, לכן אני אומרת שאני לא רוצה לסגור את האפשרות הזו. אני מציעה לאשר את זה, כפוף לכל האישורים, דהיינו – החלטה של השר, התייעצות עם הוועד המנהל, ואישור של הוועדה הזו.

ערוץ ייעודי הוא ערוץ של חברה מסחרית, שנבחרה במכרז, והממשלה מחפשת דרכי מימון כי היא לא מקבלת מהכבלים. רשות השידור היא תאגיד סטטוטורי שהוקם בדין. לא יכולות להיות דרכי מימון ששר ייקבע לתאגיד שמשדר שידורים. זה דבר מרחיק לכת.

אתן לך דוגמה. השר, למשל, יפנה לשר האוצר ומבקש עוד תקציב. אלה הן דרכי מימון נוספות.

האם צריך להחליט כבר עכשיו על דרכי מימון נוספות, אם החוק יעבור?

שר לא יכול להחליט דבר כזה.

יש לי שאלה – אם נוריד את זה עכשיו ונדון בזה לקראת קריאה שניה ושלישית – תטעני שזה נושא חדש?

אני לא יודעת מה זה "דרכי מימון נוספים". אני רק רוצה לבקש שאם זה יהיה השר, שזה יהיה באישור שר האוצר. שר האוצר חייב להיות בתמונה, מדובר בתאגיד ציבורי, זה תקציב המדינה.

ההצעה שהשרה מסכימה לה – שנוסיף "השר, באישור שר האוצר..."

מאחר ותקציב רשות השידור ממילא צריך לעבור את אישור הממשלה, זה לא משנה.

סעיף 25ד- פרסומות והודעות. מבוקש להוסיף פה שייאמר: ערוץ 33 לא יפיק תוכניות בעזרת כוח האדם של הרשות אלא באמצעות חברות הפקה ו/או מפיקים חיצוניים, לפי הכללים הנהוגים בוועדת ההתקשרויות של הרשות". אני מסכים לזה. רשות השידור ביקשה את זה, ואני לא מתנגד.

זה נראה לי מוזר להכניס את זה לחקיקה ראשית.

אפשר לקבוע מכסה של הפקות שאינן הפקות עצמאיות. לאסור על גוף לעשות את העבודה המוטלת עליו באמצעות קביעה בחוק – לא נראה לי.

אולי אפשר לנסח את זה אחרת.

לפחות 50 אחוז תעשנה בחוץ.

הרעיון היה שאם יש ערוץ חדש שממומן מפרסומת, יש לשתף את הסקטור הפרטי כי זה ערוץ שמקבל מימון בסקטור הפרטי.

כן, אבל אי אפשר לאסור בחוק - -

אז אני מציע לא לנסח את זה כך.

אז הסכמנו שזה ינוסח כך שלפחות 50 אחוז ייעשה בחוץ.

אבל מהתקציב, לא מהיצירה, כי הפקה יכולה להיות גם הפקת אקווריום, שהיא מאד זולה, וגם הפקה גדולה.

בסדר, אז ידובר על הסכום שמיועד להפקות: "לפחות 50 אחוז מהסכום שייועד להפקות יבוצע באמצעות חברות הפקה ו/או מפיקים של הרשות, על פי הכללים הנהוגים בוועדת ההתקשרויות של הרשות".

על פי כללים המקובלים בוועדת ההתקשרויות.

אבל למה אנחנו צריכים את הכללים הנהוגים בוועדת ההתקשרויות? אני לא יודעת מה זה הגוף הזה, שנקרא "ועדת התקשרויות" ומה אם מחר הוא יבוטל?

אם כן – על פי כללים שייקבע הוועד המנהל לעניין זה.

פרסומות והודעות "25 ד. (א) ערוץ 33 ישדר תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 25א, בשינויים אלה: (1) הכללים האמורים בסעיף 25א(ב) יקבעו, לעניין ערוץ 33, על ידי הוועד המנהל בהתייעצות עם מנהל הערוץ שמונה לפי סעיף 25י', לרבות כללים בדבר- (א) זמן שידור מרבי לכל תשדיר פרסומת ולכלל תשדירי הפרסומת; (ב) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית, או בלתי מודעות".

"(ב) בנוסף לסמכויות הוועד המנהל בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רשאי הוועד המנהל לקבוע כללים בדבר חובת ערוץ 33 לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת והודעות, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור".

"25ה. (א) תשדיר פרסומת ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה. 0ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שיקבע הוועד המנהל, בהתייעצות עם מנהל ערוץ 33". בהתייעצות עם המנהל הכללי.

"25ו. (א) ערוץ 33 לא יכלול במשדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית, ושאינו תשדיר פרסומת אשר הוא קיבל עבור שידורו תמורה כספית". (ב) ערוץ 33 לא יקבל תמורה אחרת בשל שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבע הוועד המנהל".

הגבלת תשדירי פרסומות "25ז. לפי בקשת הממשלה רשאי הוועד המנהל, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים".

הגבלת שידורי חדשות "25ח. ערוץ 33 לא יפיק, בין בעצמו בין באמצעות אחרים, שידורי חדשות ..."

שידורי חדשות בעברית.

אם כן: "...לא יפיק, בין בעצמו בין באמצעות אחרים, שידורי חדשות בעברית, ואולם הוא יהיה רשאי לשדר מהדורות חדשות ויומני חדשות בעברית של הרשות".

שידורי טלוויזיה מהכנסת "25ט. (א) נקבע בחיקוק או בהסכם, שהרשות תעביר את שדורי הטלוויזיה מהכנסת, יועברו שידורים אלה בערוץ 33. (ב) במהלך העברת השידורים מהכנסת, וכן במהלך השעה שלפני תחילת שידורים אלה ועד תום השעה שלאחר סיומם, לא ישודרו תשדירי פרסומות".

מנהל ערוץ 33 "25י. (א) על אף הוראות סעיף 24, מינוי מנהל ערוץ 33 ייעשה על ידי הוועד המנהל, על פי המלצת השר. (ב) מנהל ערוץ 33 יהיה אחראי לניהול השוטף של ענייני ערוץ זה, ובכלל זה קבלת עובדים, והכל במסגרת המדיניות, התכניות והתקציבים של ערוץ 33 ובמסגרת החלטות המליאה, הוועד המנהל והמנהל הכללי. (ג) בכפוף להוראות חוק זה והחלטות הוועד המנהל, יהיו למנהל ערוץ 33 כל הסמכויות הדרושות לניהול ערוץ 33, ובכלל זה הסמכות לייצג את ערוץ זה בכל תפקיד מתפקידיו".

אושר מה שמסומן אצלנו כ- יא א, ו-ב, ובוטל לחלוטין סעיף ו (ג).

אמת.

הוראות לתקופת ביניים. "4. (א) על אף הוראות סעיף 25ב. לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה- (1) לתקופה של שנה שתחילתה ביום תחילתו של חוק זה (להלן- יום התחילה), ישא אוצר המדינה בהוצאות לתפעולו התקין של ערוץ 33, ולשם כך יקצה, בחוקי התקציב השנתיים המתייחסים לשנה האמורה, את הסכומים הנדרשים לכך. (2) עודפי הכנסות שנוצרו לאחר יום התחילה ועד לכיסוי הסכומים שהוקצו לערוץ 33 בהתאם להוראות סעיף קטן (א), יועברו לאוצר המדינה".

"(ב) מי שכיהן כמנהל ערוץ 33 ערב יום התחילה, יראו כאילו נתמנה כמנהל הערוץ לפי סעיף 25י לחוק זה, לתקופת כהונה של שנתיים מיום התחילה".

יש לי הערה לגבי 25 י' (ב) - -

זה ירד.

לפי הטיוטא הזו, הסמכות לקביעת זמני הפרסום נתונה בידי הוועד המנהל, דבר שלא קיים אפילו בחוק הערוץ השני. החוק הבהיר בדיוק איזה אחוז מזמן השידור מותר לפרסומת.

זה יידון לקראת קריאה שניה ושלישית.

זה גם מה שאני רציתי לומר – בחוק הערוץ השני מדובר על 10 אחוז מזמן הפרסום - -

כמנכ"ל האיגוד הישראלי לפרסום, אנחנו מברכים על האפשרות לפתוח את הערוץ לפרסומות. דבר שני – מה שחסר לנו פה הוא אותו נוהל שקיים ברשות השניה לגבי איך מטפלים בפרסומות. הערוץ הראשון לא עסק בעניין הזה - -

נדון בכך באריכות לקראת הקריאה השניה והשלישית.

קודם כל, בסעיף 4 – הוראות לתקופת הביניים. אני מבקש להוסיף שכל עוד אוצר המדינה מממן את הערוץ, הוא לא ישדר פרסומות. שלא יהיה מימון כפול.

בעיה שניה- כל נושא האתיקה בפרסומות לא מטופל פה. יש פה בעיה אמיתית. אני רוצה לתת דוגמה כדי להבהיר מה הבעיה.

לא, תודה רבה לך.

מנכ"ל רשות השידור פועל לפי הנחיות הוועד המנהל. אני חושבת שלוועד המנהל, שהוא גוף ציבורי, צריך להיות איזה שהוא say גם לגבי מה שקורה בערוץ 33. אתם אמרתם: "מנהל ערוץ 33 יהיה אחראי לניהול השוטף של ענייני הערוץ.."

תוסיף: "בכפוף לוועד המנהל".

אז: "על פי הנחיות המנהל הכללי והוועד המנהל".

"ובכפוף לוועד המנהל".

דבר נוסף – נושא התקציב והפרסומת. סעיף 4 (1). אין לזה באמת שום תקדים בחקיקה הישראלית. אני מבקשת שתשקלו. "לשם כך יקצה בתקציב..." אנחנו לא קובעים הקצעות תקציב אפילו לנכים, למשל, אז לערוץ 33 אנחנו קובעים? גם ועדת הכספים שהיא אחראית על תקציב לא קובעת כאלה דברים.

הערתך היא רצינית. אני מציע לדון בה לקראת הקריאה השניה והשלישית.

אפשר להציע שזה יהיה באישור ועדת הכספים של הכנסת? שתהיה ועדה שתאשר את זה.

אני נגד זה. יש לי הצעה הפוכה בדיוק – להרחיק את זה מהפוליטיקאים.

בהצעת החוק יש רק מחלוקת אחת, ואני אומר אותה, כי נצביע על זה. לסעיף 25 ב יש גרסא אחת שאומרת שלפחות 50 אחוז מהפרסומות תלכנה לערוץ 33, ושם זה יתנהל כמשק כספים סגור. גרסא שניה אומרת- אין שום מכסה, ההכנסות כולן הולכות לערוץ הראשון.

הייתי רוצה להתייחס לכמה עניינים. נושא הפרסומות הורס כל חלקה טובה ברדיו הישראלי. רמת הפרסומות ירודה.

יש לנו לוח זמנים ואנחנו לא יכולים בחיפזון להיכנס לזה כרגע. נדון בזה באריכות. יהיה דיון מקיף וענייני בכל סעיף וסעיף, גם אם תידרשנה לכך עשר ישיבות. הצהרתי על כך. כרגע אנו רק מכינים את החוק לקריאה ראשונה.

מי בעד הצעת החוק?

אני מבקש התייעצות סיעתית.

ההצבעה תהיה עוד שלוש דקות.

אני טוען שזה לא חוקי לתת שלוש דקות להתייעצות סיעתית.

אני מקבל את הטענה. מחר בשעה 09:25 בבוקר נקיים הצבעה.

במספר סעיפים מדובר על כך שהוועד המנהל יקבע דברים בהתייעצות עם מנהל ערוץ 33. באחד הסעיפים הוחלט לשנות את זה ל "מנהל הכללי של רשות השידור", אבל בשאר הסעיפים לא היתה לכך התייחסות. אני מבקשת הנחיה כללית האם בכל מקום שמדובר בהיוועצות עם מנהל ערוץ 33 לשנות את זה כך?

שיתייעצו עם שניהם.

לא, אין לזה סוף.

אני מציע להשאיר את זה כמו שזה. רק אותו יוצא דופן שאישרנו ישונה. בכל שאר המקומות זה יישאר כפי שזה.

אני רוצה להודות ליושב הראש על הצעת החוק. אני רוצה שבכל זאת יישקל האם ההצבעה יכולה להיות היום בשעה 18:00.

אני מצטער, זה בלתי אפשרי. ההצבעה תהיה מחר ב- 09:25. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00