פרוטוקולים/ועדת חינוך/2393



3
ועדת החינוך והתרבות
05/12/2000


פרוטוקולים/ועדת חינוך/2393
ירושלים, כ"ח בכסלו, תשס"א
25 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 206
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום שלישי, ח' כסלו התשס"א – 5.12.2000 – שעה 10:20

חברי הוועדה: ז. אורלב - היו"ר

מנחם כהן - סמנכ"ל תיאום ובקרה, משרד החינוך
ד"ר עמי וולנסקי - יועץ בכיר לשר וסמנכ"ל תכנון, משרד החינוך
דוד פילבר - עוזר סמנכ"ל לתיאום ובקרה, משרד החינוך
עו"ד מרים גראזי רוזנבו -
עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית
עו"ד איל זנדברג - לשכה משפטית, משרד המשפטים
ינון עמית - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד מיכל דלין - ועדת השלוחות, המועצה להשכלה גבוהה
שרה קימרון - ממונה על הסיוע לסטודנט, דקנת הסטודנטים, ור"ה
מרתה גנות - מנכ"ל התאגדות המכללות האזוריות
ג'ק שולדרפריי - המועצה הבריטית,שלוחות מוסדות אקדמיים מחו"ל
תמיר שאנן - לשכה משפטית, הכנסת

יהודית גידלי

עפרה הירשפלד

הצעת חוק מירשם מלגות (תיקון) (חובת פרסום), התשס"א-2000,
מאת חבר-הכנסת זבולון אורלב.

- - - - - - - - -

הצעת חוק מירשם מילגות (תיקון) (חובת פרסום), התשס"א-2000

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות בדיון על הצעת חוק מירשם מלגות (תיקון) (חובת פרסום), התשס"א-2000.

שם החוק – הצעת חוק מירשם מלגות (תיקון) (חובת פרסום), התשס"א-2000. יש למישהו הערה? – אין.

תיקון סעיף 1. 1. בחוק מירשם מלגות, התשל"ז-1976 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום ההגדרה "מוסד חינוך" יבוא: "מוסד חינוך" – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, או בית ספר כהגדרתו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, וכן כל מוסד לימודים שקיבל היתר או רישיון לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ובלבד שמשך הלימודים אינו פוחת משנתיים, ולענין תלמיד – החל בלימודים בכיתה ז'".

למה צריך את התוספת "שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי" אם זה מוסד להשכלה גבוהה? זה נראה לי מיותר. אם זה על-פי חוק הפיקוח על בתי-ספר, למוסד להשכלה גבוהה אין שום קשר ללומדים באופן שיטתי. להיפך, זה גורע ולא מוסיף.

גם לענין "החל בלימודים בכיתה ז'"? למה?

השכלה גבוהה זה לא מכיתה ז'.

"... התשי"ח-1958". נקודה. שתי השורות האחרונות יורדות.

ההגדרה הזאת לא כוללת את המוסדות להשכלה גבוהה. המוסדות להשכלה גבוהה הם בעיקר מוסדות שקיבלו הכרה, ופה מדובר רק על מוסדות שקיבלו היתר או רישיון.

וכן כל מוסד לימודים שקיבל הכרה או היתר או רישיון. בסדר.

יש עוד סוג של מוסדות שקיבלו אישור לקיים לימודים באחריות אקדמית של האוניברסיטה – המכללות האזוריות לשעבר.

תגידי את ההגדרה.

שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, או היתר או אישור לפי סעיף 21א, או רישיון לפי סעיף 25ג.

זה כולל גם את המכללות להכשרת מורים?

המכללות האקדמיות להכשרת מורים הם מוסדות מוכרים לכל דבר.

תיקון סעיף 2. "בסעיף 2 לחוק העיקרי פסקה (2) – תימחק". יש הערות? – אין.

הוספת סעיף 2א. "אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: 2א(1). כל קרן הנהנית מהטבת מס בישראל חייבת ברישום במרכז הקרנות. (2). קרנות שלמעלה ממחצית מתקציבן מקורה בתקציב המדינה רשאיות להעביר זו לזו את שמות הזוכים במלגה. (3). שר החינוך רשאי, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע הוראות לענין פסקה (2)".

דרך אגב, במליאה היו הערות שבמקום "רשאיות" תהיינה "חייבות".

הנושא הזה נדון בישיבה כאן ובזמנו הועלו כל הבעיות. אני קורא בפרוטוקול ורואה שהוא נשאר פתוח לדיון, ושני יושבי הראש הציעו ביחד שזה יישאר כהערה ראשונה.

נכון. לכן חשוב הדיון במליאה. בדיון במליאה , חברי הכנסת שהתייחסו לסעיף הזה דרשו שזה יהיה "חייבות".

אנחנו רוצים להעלות את הנושא לדיון. אני חושב שזה נושא לדיון מעמיק, כי מעבר לשאר הוראות החוק דווקא הנושא הזה שיש בו גם נושא של הגנת הפרטיות מצד אחד, שלדעתי הוא אינטרס חשוב להגן על הרצון הטוב לקדם את המלגות, ומצד שני לשאול האמנם זה הכרחי, או בכלל מועיל לקידום המטרה והטיפול במלגות.

אני רוצה להעלות את הבעיות כמו שאני רואה אותן. הבעיה של העברת מידע על שמות הזוכים במלגה, הוא נושא חשוב לנו, ואפשר לחשוב על מנגנונים אחרים שלא מדברים דווקא על השמות ועל הפרטים האישיים אלא על איזה שהם היקפים.

גם בפעם שעברה העליתי את הבעיה ונאמר שיבדקו את הדבר הזה איך הוא עובד מול האוניברסיטאות. אנחנו סברנו שהקרנות יכולות, לפי המנגנונים הפנימיים של עצמן – זו בדיקה עובדתית שאפשר לעשות – בדרך-כלל הקרנות הגדולות, או אולי רובן, מקיימות מנגנון פנימי של דרישה מכל מבקש לברר אם הוא כבר קיבל או ביקש מלגה אחרת, ולכן זה מנגנון פנימי וולונטרי שפועל, ואין צורך שהחוק ינסה להגן עליהן ועל-חשבון זה בעצם לחשוף את המבקשים. צריך לזכור שמדובר בהרבה מבקשים, שהם לא רק על בסיס הצטיינות.

השאלה אם נעשתה בדיקה עובדתית. אפשר לומר באמת שהדבר הזה הכרחי, כי המצב היום הוא פרוץ.

הצעת החוק של יושב-ראש הוועדה חבר-הכנסת אורלב באה לתקן עיוות מסוים, ואם לא נקבל את התיקון השני התיקון יהיה חלקי. כלומר, צריך מתן שוויון הזדמנויות שכל הסטודנטים יידעו על כל הקרנות. דבר שני, שלא 20% מהסטודנטים יקבלו 80% מהקרנות.

מאז הוועדה האחרונה הגענו ל-650 קרנות דרך האינטרנט, דרך חוברות, דרך אנשים שהתעסקו בענין. נפגשנו עם משרד הביטחון, עם משרד העבודה ועם כל המשרדים שעוסקים בענין.

אנחנו עומדים להוציא חוברת, שכל שנה יוצאת, ואולי נעדכן אותה דרך האינטרנט גם במהלך השנה, שבה כל סטודנט יידע על כל הקרנות ויידע אל מי לפנות. אבל זה חלק מהענין. יש הרבה סטודנטים שמקבלים סיוע ממספר רב של קרנות שאף אחת לא יודעת על השנייה.

זה ענין עובדתי? הייתי רוצה לשמוע נתונים על זה, כי זו אמירה פתוחה - - -

זו אמירה שאמרו לנו אותה גם בקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, וגם פרופ' אליעזר יפה אמר לנו שמבדיקה שהוא עשה אף קרן כמעט לא יודעת מה עושה חברתה.

אני כבר אומר לך מראש מה אני הולך לעשות. אני הולך לעשות גרסה א' וגרסה ב'.

אבל זה לא הפתרון.

אני חושב שהבעיה מאד פשוטה, אישור איזון אינטרסים. דרך אגב, אני אישית מכיר לפחות שלושה סטודנטים שנהנים מכמה קרנות ומנצלים את העובדה שהאחת לא יודעת על רעותה. בקרן אחת אני גם יושב. אילו הייתי יודע מה הוא מקבל בקרן אחרת, זה היה חלק מהשיקול.

הבעיה כאן היא קבלת החלטה בלי נתונים. זה לא ענין של גרסאות.

חלק מזה שאתה בא בלי נתונים, זה מפני שאין חוק שמאפשר לך לדעת מה קורה. מי שיגיד לך שהוא יודע כמה סטודנטים מנצלים את זכויותיהם לקבל מלגות מכמה קרנות, אני חושב שהוא לא יכול לדעת את זה.

ראשית, נאמר כרגע שזה הוצג כנתון.

נאמר לנו על-ידי הקרנות שפנינו אליהן שהם לא יודעים מה מקבל אותו סטודנט מקרנות אחרות, וברור להם שיש סטודנטים שמקבלים ממספר קרנות.

כל אחד יודע את זה מיידע אישי במעגל שלו.

איש לא יכול לדעת. כל השאלה כאן היא שוב שאלת האיזון. האם הענין של צנעת הפרט, שמירת הפרטיות היא ערך יותר חשוב מאשר לעשות צדק ושוויון בחלוקת המלגות?

הואיל ואין כאן חברי כנסת, ואני לא יודע מי יגיש הסתייגות, ולאור ההערות, אני חושב שכדאי להגיש את שתי הגרסאות האלה, גרסה של "רשאיות" וגרסה של "חייבות" ולהשאיר את זה לשיקול שלנו. בנאום שלי במליאה אני אציג את הדילמה הזאת בפני הכנסת והיא תחליט.

מבדיקות שעשינו בעולם במדינות שהדמוקרטיה בהן לא פחותה מאשר אצלנו, שם יש חובת דיווח בין הקרנות. בארצות-הברית יש חובת דיווח בין הקרנות. כלומר, קרן שרוצה לתת את המלגה היא בינתיים זכאית, אבל היא צריכה לדעת שהסטודנט כבר קיבל מלגה מקרן אחרת, והוא חותם, כשהוא נרשם, שהוא מוכן שיעבירו את המידע הזה.

הוא מוותר על צנעת הפרט.

אבל אז הוא כמובן ויתר מרצונו ולא בחוק.

סליחה שאני חוזרת לסעיף 1 – הגבלה של כיתה ז'. היא היתה קודם לכן, ואומרים לי שכמעט אין קרנות. אני שואלת את מנחם כהן אם זה מחייב גם אותנו.

כן.

אני לא בעד להגביל את זה.

לשאלה מה המצב, האם יש בעיה אמיתית, אני מבקש לסבר את האוזן. המקורות שעומדים לסיוע לסטודנטים בישראל, אם נאגום אותם יחד, והפירוט הוגש עם נייר עמדה לוועדת וינוגרד – המקורות שעומדים בקרנות פרטיות וציבוריות לזכות סיוע לסטודנטים, ומנוצלים, הם מעל מיליארד שקלים. משמע, בין מחצית לבין שני-שלישים מהסטודנטים באופן תיאורטי לא משלמים בכלל שכר-לימוד, או שכל הסטודנטים משלמים מחצית משכר הלימוד.

כולנו הסתובבנו באוניברסיטאות וכולנו יודעים שזה לא כך. יש כנראה יותר ממחצית הסטודנטים שכן משלמים שכר-לימוד. זאת אומרת, מישהו מקבל יותר מ-100%, וכנראה שיש גם די הרבה כאלה.

זה נתון מקרו שבהחלט מצביע ומאושש, חוץ מהידע האישי של כל אחד במעגל שלו.

כשאנחנו מדברים על אינטרס משותף, אין מחלוקת בינינו שקרן רוצה לתמוך במי שראוי לתמיכה ולא במי שמקבל כפל תמיכות.

אם היינו בטוחים שאלה התקנות הפנימיות. אבל מאחר שהתקנות הן לא כאלה - - -

זאת בדיקה פנימית שאני לא יודע אם נעשתה. ככל שמדברים על ידיעה אישית, ובנושא הזה ידיעה אישית היא טובה, אני יודע שבהרבה קרנות יש דרישה להצהיר, להודיע ממי ביקשת וממי קיבלת.

הגענו ל-650 קרנות. כל מי ששאלנו אותו אמר לנו שאין לו הידיעה הזאת.

הוא דורש ממך לדווח, אבל אין לו הכלים לאמת שמה שדיווחת נכון.

אני חושב שזו שאלה רצינית. נביא את הדבר הזה בשתי גרסאות. גרסה א' תהיה "חייבות", וגרסה ב' תהיה "רשאיות".

אבל לא זאת הנקודה. שתי הגרסאות מניחות שיש העברת מידע. השאלה רק אם זו חובה, כך שזה פוגע בזכות הקרן, או "רשאית" וזה רק פוגע בזכות הסטודנט. בשתי האפשרויות מדובר על פגיעה בפרטיות. אני אציע מנגנון אחר שישיג את המטרה.

אני לא מכיר מנגנון כזה.

זה נושא רציני שאנחנו מבקשים לא לעבור עליו כאחד הסעיפים.

בבקשה. תגידו לי מראש את הדברים האלה. אני ישבתי חצי שעה על הדבר הזה וחשבתי שהוא יעבור, כי לא היו הערות גם בפעם הקודמת.

בפעם הקודמת דנו בנושא הזה הרבה ואמרנו שהוא צריך עיון.

אמרנו שנקבל הכרעה, אבל דנו בו. פתאום אתה בא עם מנגנון חדש?

זה לא פתאום.

אני מקיים דיונים מאד ממצים לקראת קריאה ראשונה. ישבתי חצי שעה על הענין הזה ופתאום אתה בא עם רעיון של מנגנון חדש.

אני מתנצל, אני באמת לא בא עם מנגנון חדש. בדיון הקודם כל הנושא של הטבות מס לא היה קיים בהצעה המקורית, הוא נוסף בעקבות הדיון. העליתי את הבעיה של הגנת הפרטיות. נאמר שזה נושא סבוך, נדון בו לקראת קריאה שנייה ושלישית. קראתי הבוקר את הפרוטוקול כדי לוודא את זה. אין פה שום כוונה לעכב.

מהו המנגנון שאתה מציע?

אני ציפיתי שהדיון יהיה יותר מעמיק בנקודה של המנגנון, מתוך חשיבה שהיא דורשת עוד ליבון. בנקודה זו אנשי המקצוע, שעוסקים בתחום יותר מאשר משרד המשפטים, צריכים לעזור ולומר איך ליצור מצב שבו לא תהיה העברת מידע, שכל מי שמנהל קרן שאין עליה פיקוח, יעביר אותו לחבר בקרן אחרת, המידע יזרום וכולם יידעו את הפרטים על כולם.

לכן שר החינוך והתרבות באישור הוועדה קובע הוראות בענין זה. בשביל זה עשינו את סעיף 3.

חשבתי שאלה הנושאים שיעלו היום בעקבות הדיון הקודם, שיגידו: ביררנו ובדקנו.

איזו פגיעה יש כאן? אם הקרן תחתים אותו מראש, הוא מוותר על זכות הפרטיות.

זה אומר שאם אני יודע שיש לי 17 אחים ומצבי הכלכלי גרוע, אני לא אגש אם זה מה שאני אצטרך לחתום. זה מה שרוצים להשיג? לא. אני לא אגש לקרן שאני חותם לה שהם יוכלו להעביר את המידע עלי בכל הארץ הקטנה שלנו.

אתה טועה. מדובר רק על שמות הזוכים במלגה.

אם זאת קרן שמחלקת פרסים לפי מצב סוציו-אקונומי, ברור שמי שניגש אליה יש לו בעיה כלכלית, ואני כן חושב שיש פה פגיעה בפרטיות.

מול האפשרות שהוא יקבל 200% משכר הלימוד, אז השיפוט הערכי שלי הוא כזה שחשיפת
העובדה שהוא זכה במלגה היא יותר חשובה מההגנה על הפרטיות.

השיפוט הערכי שלי מתייחס לשתי חלופות שעומדות. כל מה שאני מבקש, וחשבתי שזה ייעשה בעקבות הדיון הקודם, שיובאו חלופות אחרות.

אתה אומר את זה בפעם הרביעית. תגיד: אין לי חלופה אחרת.

דוד פילבר הוא ראש מערך הסיוע לסטודנטים במשרד החינוך. הוא התמסר לענין ובדק אותו בחודשיים – שלושה חודשים אחרונים ונפגש עם כל מי שעוסק בענין. אין לנו חלופה אחרת. האופציה היחידה היא שהאדם יידע שברגע שהוא מבקש סיוע מ-200 קרנות, כל ה-200 יידעו שהוא פנה אליהן. ירצו – יתנו לו, לא ירצו – לא יתנו לו.

יש עוד דבר. יש חוק, לא מהכנסת הזאת, שאומר ש-80% מהעבודה אתה משקיע ב-20%. לנו יש הרגשה ש-20% מהסטודנטים מקבלים 80% מהמלגות. לטובת אותם 80% שהיום לא נהנים, כי רק 20% נהנים, אני פוגע טיפה – אתה צודק, יש בזה פגיעה – אבל אני פוגע ב-20% כדי לעזור ל-80%. בראייה יותר כוללת זה נכון, יכול להיות שהאדם שלא רצה להיחשף נחשף, אבל אין סיבה שהוא יקבל 200% מלגה.

אני רוצה לתקן את סעיף קטן (2). לא מדובר על שמות הזוכים במלגה אלא גם על גובה המלגה, ולעשות שתי גרסאות – "רשאיות" ו"חייבות".

יש לנו הצעה אופרטיבית שאנחנו נבקש לבחון אותה.

בבקשה.

אם מדובר על העברת מידע – צריך לחשוב על זה. זה נושא שאני לא חושב שכך הוא יוצג, אני צריך להציג עמדות שרק מצביעים עליהן, ואני מקווה שלא נגיע לשלב הזה. צריך לחשוב על רעיון של מאגר מידע. כדי שלא תהיה העברת מידע בין כל הקרנות באופן חופשי, הקרנות יהיו חייבות למסור למאגר אחד, שיהיה מסירת מידע חד-כיווני מהקרנות שיהיו חייבות למסור מידע, אל מאגר מידע, והקרנות יקבלו רק מידע שמגיע אליהן.

זה מקל על הענין של חופש הפרטיות?

כך נראה לי ואני מבקש לבדוק את זה.

"רשאיות" ו"חייבות" צריך להישאר בדילמה הזאת. כל השאלה כרגע היא אם הן מעבירות זו לזו או מעבירות למאגר מידע. אם זה תורם להגנת הפרטיות אני תומך בדבר הזה, ואני מבין שגם האוצר תומך ואומר שקיים מנגנון כזה.

ננסח את זה כך שקרנות שלמעלה ממחצית מתקציבן מקורה בתקציב המדינה - חייבות לפי גרסה אחת, רשאיות לפי גרסה שנייה – להעביר למאגר מידע שיוקם במשרד החינוך, לפי חוק הגנת הפרטיות.

מבחינת משרד המשפטים לא צריך להוסיף הוראות. רק העיקרון.

הסעיף שיאפשר לתת את המידע למעשה יאפשר לאדם לקבל מידע על עצמו.

צריך להוסיף סעיף, שמאגר המידע יעמוד לרשות הקרנות לצורך קבלת שמות הזוכים במלגה וגובה המלגה. החוק קובע – שמות הזוכים במלגה וגובה המלגה.

מבחינת הוראות החוק נוספות לא מדבר על כך שהמאגר עומד לרשות הקרנות אלא בהסדר שיאפשר - - -

הקרן תוכל לפנות למאגר. עכשיו יש שתי גרסאות: יכולה לפנות או חייבת לפנות.

היא רשאית, היא לא חייבת. הקרנות חייבות להעביר את שמות הזוכים במלגה ואת גובה המלגה למאגר מידע שיוקם במשרד החינוך על-פי סעיף חוק הגנת הפרטיות. הקרנות רשאיות לקבל ממאגר המידע את שמות הזוכים במלגה ואת גובה המלגה.

רשאיות או חייבות לקבל?

רשאיות או חייבות.

צריך גם מספר תעודת זהות.

שמות הזוכים, מספר תעודת הזהות שלהם וגובה המלגה.

נעבור לסעיף 4.

הנושא של הטבת מס, מה הכוונה הטבת מס?

עוד שאלה. "קרנות שלמעלה ממחצית מתקציבן מקורה בתקציב המדינה" או באוצר המדינה? מה אומרים בחוקים?

תסמוך על נוגה ענתבי.

בענין הטבת מס, על מי אנחנו מחילים פה את החובה?

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

סעיף 46 קובע מה היא קביעה של מוסד ציבור, ששר האוצר קובע אותו על-פי סעיף 9(2) .

סעיף 9 נותן את הפטור.

אדם פרטי רוצה להקים קרן, הוא לא רוצה טובה מהמדינה, תגיד לו שהוא חייב ברישום? הוא לא רוצה לרשום. אני רוצה לתרום חמישים מלגות למישהו, לא רוצה הטבות מס. אתה מחייב אותי לרשום את זה? זה לא הגון. אני רוצה לעודד אנשים שיתרמו.

משרד החינוך לא יוכל להגיע לקרנות האלה.

תמיר שאנן אמר מה זה הטבת מס. אנחנו רוצים למנוע פה תקלה. אם אתה אומר שהיה דיון עם משרד האוצר, אשמח לשמוע על כך.

אנחנו שאלנו מה ההגדרה המשפטית להטבת מס שתהיה כללית, מפני שאנחנו לא רוצים לקבוע איזה הטבת מס, כי אחר-כך גם השרים יוכלו לקבוע, ואמרו לנו שההגדרה היא הטבת מס. דיברנו גם עם נוגה ענתבי וגם עם משרד האוצר.

שהמושג הזה, אף-על-פי שהוא רחב כל-כך, הוא מספיק טוב כדי לקבוע חובה על קרן? אני היום מקים קרן, איך אני אדע אם חלה עליה חובה או לא? אני יודע מהי הטבת מס?

אני מציע שתברר את זה עם גב' ענתבי. מבחינתנו זו הטבת מס.

אני רוצה לדעת מה הכוונה של הוועדה ואז נוכל להתייחס לזה.

כל הטבת מס שהיא, בין אם הקרן כקרן מקבלת, בין אם התורמים לקרן. ודאי. מה פירוש? אם הקרן זכתה להכרה שכל מי שתורם לה התרומה הזאת היא זיכוי נוסף במס הכנסה, זאת הטבה לקרן. ודאי, זה מגדיל את מאגר התורמים שלה.

עו"ד זנדברג, אם אני רוצה להקים לפורשי אגף התקציבים קרן ולחלק להם כסף, אני לא רוצה כלום מאף אחד, אני מחלק מכספי הפרטי, אז הוא רוצה לפטור אותי. אבל אם אני רוצה כבר לקבל משהו מהמדינה, הנחות, הוא צריך לחייב אותי.

הגדרה רחבה ככל האפשר. כל מי שנהנה מהמדינה - - -

מה לגבי קרן של רשות מקומית? קרן של המדינה? יש הרבה רשויות מקומיות שתורמות ליוצאי רעננה, למשל. היא נכנסת כהטבת מס?

היא נכנסת בסעיף 2.

אבל היא לא קרן.

בתיקון 25 לחוק לשכת עורכי-הדין, גם רשויות מקומיות שמקבלות תמיכה כלשהי מהמדינה ומעניקות לסטודנטים מלגות או סיוע כלשהו, מן הנכון שיהיו רשומות באותה קרן.

כשיש לרשות מקומית קרן, האם זה מכוסה בחוק? זאת שאלה משפטית, לא ערכית.

קרנות שלמעלה ממחצית מתקציבן מקורה - - -

למעלה ממחצית מתקציבן מקורה בתקציב המדינה או בתקציב השלטון המקומי.

את 2 ו-1 צריך לקשור איך שהוא. אלה הוראות שונות.

לכן הייתי אומר מאוצר המדינה.

יש המון קרנות שהן עמותת-בת של קרן, שאנחנו נותנים לקרן, לעמותה מסוימת, שמעבירה לעמותה אחרת, שהיא מחלקת מלגות לסטודנטים.

אנחנו רצינו להרחיב כל דבר. אם זה כסף פרטי נטו, בלי הטבה מכספי המסים שלנו – כל הטבה שהיא מכספים שלנו, אם מארנונה או בצורה אחרת, זה מספר 1. מספר 2 צריך לחול על אוצר המדינה במובן הרחב. כי אם האוניברסיטה מקימה קרן מלגות, תגיד: זה לא תקציב המדינה, זה תקציב האוניברסיטאות. לכן התלבטתי בקשר למלים תקציב המדינה, במישרין או בעקיפין.

זה גם עם השלטון המקומי. אנחנו נמצא את המינוח המשפטי המתאים.

המוסדות הלאומיים גם כן.

כל גורם שהוא ממלכתי.

אני מנסה לקלוע לכוונת הוועדה. סעיף (1) מחיל את החובה על הרישום, והחובה היא לגבי מי שמקבל הטבה. קיבלת הטבה, אתה חייב לרשום אותה.

סעיף (2) מדבר על הדיווח. האם הכוונה בסעיף (2) שהדיווח יחול רק על מי שמלכתחילה החלטנו שאנחנו רוצים להתערב בענייניו – היינו, סעיף קטן (1) חל עליו? או שאלה שני עולמות שונים?

לא, סעיף קטן (1) חל על כולם.

כל מי שנהנה מהטבת מס, חייב ברישום.

כולל אלה שמצויים ב-(2). לא יכול להיות מצב שרק מעבירים שמות למאגר המידע ולא חייבים ברישום.

לכן צריך לקשור בין הסעיפים. הקשר לא ברור, כי יש פה שני קריטריונים שונים בשני הסעיפים.

נכון. קיבלתי.

הערה נכונה.

כבר בסעיף (1) צריך לקבוע את הקרנות שנהנות מכספי המדינה.

הערה לשונית: התקציב הוא זכר ולכן צריך לכתוב "מקורו".

תיקון סעיף 3. 4. "בסעיף 3(א) לחוק העיקרי אחרי "בשנה שחלפה" יבוא "ומספר הזכאים למלגות"; ואחרי "המבחנים להענקתן" יבוא "דרך הפניה לבקשת המלגה, ציון הכתובת, מספר הטלפון של הקרן, תוכן המלגה והמועד לסיום הגשת הבקשה".

יש כאן תוספת להודעה. המיקום של התוספת לא נכון.

מה נכון?

צריך לסדר את הסעיף.

אני חשבתי שנשב על זה חצי שעה. הייתם צריכים להגיד לי שנצטרך לדיון הזה שעתיים. אני עוצר כאן את הדיון. עו"ד זנדברג, יש לך עוד הערות?

יש עוד דברים קטנים. אם תהיה עוד ישיבה נוכל לבדוק את הנושא של מאגר מידע.

דברים מהותיים?

דברים בומבסטיים לא, אבל יש דברים קטנים.

תעביר את ההערות שלך לתמיר שאנן.

הדיון לא תם. אם יש הערות נוספות, תעביר אותן. תמיר יכין את הנוסח המתוקן לישיבה הבאה שבה נצביע.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



- - - - - - - - - -



הישיבה הסתיימה בשעה 11:05