פרוטוקולים/ועדת חינוך/2318



3
ועדת החינוך והתרבות
4.12.2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/2318
ירושלים, י"ז בכסלו, תשס"א
14 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ז' בכסלו תשס"א, 4.12.2000, שעה 10:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
יולי אדלשטיין
חוסניה ג'בארה
רחבעם זאבי
רחמים מלול

חה"כ זאב בוים
חה"כ משולם נהרי
שלומית עמיחי - מנכ"לית משרד החינוך
איציק כהן – סמנכ"ל בכיר ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
אדי הרשקוביץ – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
משה שגיא - מנהל אגף בכיר, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
דליה שפרינצק - מנהלת גף כלכלה וסטטיסטיקה, משרד החינוך
אהוד בר - גף כלכלה וסטטיסטיקה, משרד החינוך
דורית פיטרמן - גף כלכלה וסטטיסטיקה, משרד החינוך
מיקי גל - משרד החינוך
יורי ספריקוט - לשכת הדוברת, משרד החינוך
מיקי רון - עוזרת מנכ"לית משרד החינוך
יעל פרבר - מתאמת השר לכנסת ולממשלה, משרד החינוך
רון חן - כלכלן, מרכז השלטון המקומי
דוד עמר - ראש עיריית נשר
מוטי סמט - סגן מזכ"ל ויו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים
רן ארז - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים
ארז פרנקל - ארגון הורים ארצי
חני לוי - ארגון הורים ארצי
אמין פארס - מרכז מוסאווא, ועדת המעקב לחינוך הערבי
ראונק נאטור - שתי"ל
חסן אלאטרש - עמותת אלאטרש לשלום, אחווה ודו-קיום בישראל
עקל אלאטרש - עמותת אל אטרש לשלום, אחווה ודו-קיום בישראל
חליל דהאבשה - מטה המאבק של הערבים הבדואים בנגב
צ'לצ'ו מנגיסטו - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
ירון פישמן - עוזר מחקר בוועדה

יהודית גידלי

טלי רם

תקציב משרד החינוך לשנת 2001.



תקציב משרד החינוך לשנת 2001

בוקר טוב. אנחנו מקדמים את פני כולם בברכה – גם את חברי הכנסת וגם את המנכ"לית, את סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים, את סמנכ"ל בכיר וראש המינהל הפדגוגי ואת כל האורחים.

אנחנו היום נדון בנושא של תקציב משרד החינוך לשנת 2001 ואני אומר כמה מילות הקדמה. הממשלה הניחה על שולחן הכנסת את תקציב 2001, והתקציב טרם אושר בקריאה ראשונה, ועמדה באמת שאלה מהו המועד הנכון לדון.

אני סברתי שעלול להיווצר מצב שהקריאה הראשונה תהיה סמוך ל-1 בינואר באופן שכבר לא נוכל לדון. לכן, הואיל והתקציב הונח ושר האוצר נאם את נאומו, כדאי שנדון מה כוונות המשרד, מה תוכניות המשרד אף על פי שעדיין הכנסת לא אישרה לקריאה ראשונה, ואדרבה – זה שלב כזה שעוד אפשר גם להשפיע.

לתכנן צריך על האפשרות הגרועה – כך לימדו אותי בקורס מ"כים. זה נכון גם בדרג של מדינה, והאפשרות הגרועה היא שלא יהיה תקציב עד 31 בדצמבר, לאמור שאנחנו ניכנס לינואר עם אחד חלקי 12 מדי חודש של התקציב של 2000.

חשבתי שהאפשרות הגרועה היא שיאושר התקציב.

זו גרועה נוספת, אבל צריך לחשוב – משרד החינוך - וודאי שצריכים להכניס שינויים, מודיפיקציות.

גם נשמע מהם מה המשמעויות במידה שהתקציב לא יאושר- מה יכולות להיות המשמעויות מינואר עד אוגוסט 2001, שזה שנת הלימודים הנוכחית – אם בכלל יש משמעויות- וכן אם יש משמעויות לגבי ספטמבר-דצמבר 2001, שזה שנת הלימודים הבאה, אבל אני מודה לך על ההערה.

לכן, אנחנו דנים מתוך ידיעה שעדיין התקציב לא אושר, אבל אני חושב שזה באמת המועד הנכון.

זה דיון מסורתי ואני מודה לחברים שמגיעים ושאנחנו יכולים לקיים אותו.

אני רוצה לומר כמה מלים, מה שאני קוראת ספרות עברית על הספרות, ואני רוצה לדבר במונחים ההומניסטיים של התקציב.

התקציב הזה של שנת 2001, מהיבט אחד הוא תקציב שוותיקי המשרד אומרים: שלומית, תפסיקי להילחם, זה תקציב טוב.



היו לנו ציפיות להרבה יותר, לתוספת גדולה יותר, אבל אני אומרת: התקציב הזה נותן לנו תוספת שאם אני אקח אותה בנטו – אני לא מדברת על ה"טייס האוטומטי", מיד אדי ידבר על כך, אני מדברת בנטו לפעולות חדשות - התקציב נותן לנו תוספת של כ- 360 מיליון שקל, מה שנקרא השקעת האוצר, ועוד 180 מיליון שקל השקעת המשרד, משמע היתה קביעה של ראש הממשלה שכל קיצוץ הולך לשלומית ולא ליעל – הרפרנטית של האוצר. משמע שאם אנחנו מצליחים להתייעל – וראש הממשלה או ממלא מקום שר החינוך הינחה שכך נעשה – גם מה שאנחנו מתייעלים יילך לטובת הפעולות החדשות שאנחנו מבקשים להחיל, ולכן אנחנו עובדים היום על תקציב או מתכננים תקציב של כחצי מיליארד שקל תוספת למה שהיה קודם לכן, שוב בנטו. בברוטו – עם ה"טייס האוטומטי" וכו' – אנחנו מדברים על כמיליארד שלוש מאות תוספת.

למה מכוון עיקר התוספות? – עיקר התוספות מכוונות לכותרת כללית צמצום פערים. בתוך הכותרת הכללית הזאת של צמצום פערים נכנסים הנושא של גני הילדים, ההרחבה וההחלה של אשכול 1, 2, גילאי 3-4 כמובן. נכנסת הרחבה מאד רצינית של פנימיות יום, נכנס נושא של חינוך מיוחד – מצומצם לצערי – השתלמויות מרכזי מורים גם במדעים, גם בנושאים אחרים, לצורך צמצום הפערים כלומר עם הדגש על נושא של צמצום הפערים, קידום זכאות לבגרות שהוא תחום שקיבל תנופה או דגש מאד רב בתקציב החדש, וזה מעבר למחוייבויות של קו עימות, של מזרח ירושלים. הנושאים שדיברתי עליהם הם נושאים שכל אחד מהם טומן בחובו גם את מה שקרוי תוכנית החומש במגזר הערבי, כלומר בתוך הנושאים האלה יש את הנתח שייכלל במסגרת תוכנית החומש במגזר הערבי.

אלה הן החדשות של התקציב. אני לא מונה כאן את כל הפעולות האחרות שאחר כך, במהלך הישיבה אולי צריך יהיה לדבר עליהן.

גם יום חינוך ארוך?

יום חינוך ארוך לא נכלל בתקציב. אין תוספת ליום חינוך ארוך.

כוועדה, אנחנו צריכים לכסות גם את התרבות.

זה בדיון נפרד – בתרבות וספורט אנחנו עובדים מול משרד אחר. כבר נקבע מועד. כמו כן תקציב השכלה גבוהה . יש לנו עוד שני דיונים כאלה.

כיוון שנאמרה המילה תרבות, אני רק אזכיר שאנחנו בעצם סיימנו את חובנו למשרד החדש שקם בכך שבתוך תקציבנו קיצצנו 35 מיליון שקל בתקציב 2001 והעברנו אותם לתקציב המשרד.

בממשלה הבאה זה יחזור. זה היה סידור ארגוני שלא הצליח.

כמה מלים לפני שאתחיל במצגת, וזה לגבי תהליך קבלת ההחלטות. תהליך קבלת ההחלטות בתקציב 2001 היה שונה מכל ההחלטות שהיו בתקציבים הקודמים, וזאת מהסיבה שאנחנו נתקענו בפתיחת שנת הלימודים תשס"א עם החלטות שנתקבלו בשנה שעברה בנושא גני ילדים ובנושאים אחרים, ולא יכולנו לפתוח את שנת הלימודים.

מאחר שלא היה לנו שר חינוך, שר האוצר נכנס לעובי הקורה והוא כבר קבע בפתיחת שנת הלימודים – ללא קשר לתקציב 2001 – מספר החלטות, כך שלמעשה כבר בתחילת שנת הלימודים תשס"א קיבלנו תוספת של כ-300 מיליון שקל לפתיחת שנת הלימודים, שכמובן יש לכך השלכות על שנת 2001, וזה לפני כל ההחלטות של הממשלה על תקציב 2001 ומזה יצאנו די נשכרים.

לגבי המצגת עצמה, תקציב משרד החינוך גדל בעשור האחרון מ- 3.9 מיליארד שקל ל-22.3 מיליארד שקל, כאשר אני לא כולל בתוכו את התוספת של משרד הדתות שעדיין נמצאת בתקציב משרד החינוך, או לפחות מוצגת לכנסת כחלק מתקציב משרד החינוך – אני מנטרל את הסכום הזה.

אתה מתכוון לתקציב הישיבות שאמור לעבור?

כן. הכוונה לחלק שאמור לעבור למשרד החינוך.

זהו גידול של כ-475%. לסכומים השוטפים או במחירים השוטפים אין לכך הרבה משמעות בעשור שלם. מה שיש יותר חשיבות זה במחירים קבועים ואפשר לראות שהתקציב הזה גדל מ- 3.9 מיליארד שקל לשבעה מיליארד שקל, שזה גידול של 80%, אבל מה שחשוב כאן יותר זה לראות שמשנת 1996 עד שנת 2000 בעצם הייתי אומר תקציב המשרד במחירים קבועים היה די קבוע, סדר גודל של 6.8 מיליארד שקל – והמשמעות היא שאם התקציב לא השתנה במונחים קבועים ומצד שני היה גידול אוכלוסייה, הרי שתקציב משרד החינוך באותן שנים ספג לפחות את הגידול הטבעי של 200 מיליון שקל ויותר.

את זה אפשר לראות בבירור יותר בשקף הבא, אשר מראה את התפתחות תקציב משרד החינוך כאשר הכוונה היא להראות כאן את תוספת התקציב מדי שנה בשנה באחוזים מול תוספת התלמידים באותה שנה.

אפשר לראות כאן בבירור שהתקציב גדל בשיעורים גבוהים מאד ביחס לגידול במספר התלמידים עד שנת 1996, והחל משנת הלימודים 1996 בעצם תוספת התלמידים היתה גדולה מתוספת התקציב בכל אחת מהשנים. זאת אומרת, בין השנים 1996 ל-2000 החוסר שנוצר, זאת אומרת הגידול במספר התלמידים שהיה מעבר לתוספת התקציב, באופן מצטבר אפשר לסכם אותו בסדר גודל של 7%. אם לוקחים 7% בתקציב של כ- 21-22 מיליארד שקל, זה קרוב למיליארד וחצי. זהו הקיצוץ שנעשה בתקציב משרד החינוך בין השנים 1996 לשנת 2000.

המגמה הזאת משתנה בשנת 2001 ואתם יכולים לראות שהתקציב הפעם הוא יותר גבוה, הגידול שלו הוא כ- 3.9%, מספר התלמידים או הגידול במספר התלמידים הוא 1.9%, יש לנו כבר גידול ריאלי של 2%, לראשונה אחר ארבע שנים.

בשקף הבא אפשר לראות את הוצאות הממשלה לחינוך ולהשכלה גבוהה מכלל הוצאות הממשלה: את ההשכלה הגבוהה בנפרד ואת החינוך בנפרד. הגרף הראשון – האדום למעלה – מראה את חלקו של משרד החינוך מכלל תקציב המדינה, מנוכה חובות. יש כאלה שטוענים שהחובות אינם אינדיקציה שאומרת מהו התקציב האמיתי של משרד.

אפשר לראות כאן שבעצם תקציב משרד החינוך גדל מ- 10.1% הייתי אומר בתחילת העשור ל- 14.4%, סדר גודל של כארבעים ומשהו אחוזים, כאשר הוא יציב בשנתיים האחרונות. הוא ירד משנת 1999 ל-2000 כתוצאה מהעברת משרד הספורט והתרבות למקום אחר.

הגרף השני מראה למעשה את אותו הדבר אבל כשלוקחים בחשבון את תקציב המשרד מכלל תקציב המדינה, כולל החובות, וכאן אפשר לראות שיש ירידה בתקציב וזה כנראה כתוצאה מכך שהחובות הולכים וגדלים בתקציב המדינה. אותו דבר אפשר לראות בהשכלה הגבוהה.

איך אתה מסביר את העובדה שבגרף הראשון אתה טוען שיש תוספת נטו לתקציב, והאחוז ....

זה בראייה כוללת של המדינה, זאת אומרת מסך הכל העוגה הלאומית שלנו.

זאת אומרת, בסך הכל העוגה הלאומית החלק שלך לא גדל.

לא גדל, הוא קטן.

כלומר התוספת שניתנה לחינוך היא בעצם תוספת של תקציב המדינה שהוא כולו גדל.

נכון. את אותו דבר אפשר לראות גם בהשכלה גבוהה, גם כאן היה גידול של כ- 50%.

יש שלוש דרגות בשקר: שקר, שקר וכזב, וסטטיסטיקה זו הדרגה העליונה – להראות את זה כאחוז מהמדינה.

הוא ביושר מראה לך שהאחוז של ההוצאות לחינוך מכלל תקציב המדינה, מנוכה חובות, לא גדל.

אבל אחוז מתוך התקציב הכולל של המדינה לא מלמד אותנו את הבעיה.

אני מסכים, אבל זה עוד מבט. הרי הכל זה פאזל וזה עוד חלק אחד.

אם משווים למדינות עולם, משווים גם לאחוז.

נכון. קודם כל, זה נותן כלי להשוואה בעולם, ושנית – מול זה שקיבלת תוספת נטו, פתאום אתה אומר: התוספת נטו הזאת כנראה היא תוספת נטו בגידול בתקציב המדינה.

אני אגיד לך איפה זה תופס – במדינה שאין בה שינויים. דנמרק – בתחילת העשור ובסוף העשור היא אותה דנמרק. אצלנו זה דבר אחר: יש לנו ביטחון, יש לנו קליטת עליה, יש לנו גורמים משפיעים כאלה שבעוגה הכללית יכולים לגרום לנו לעיוות בתמונה.

הרעיון הוא כאן להראות סדר גודל – כמה המדינה משקיעה בחינוך.

בשקף הבא אנחנו עוברים לתקציב משרד החינוך לפי מיון כלכלי, ואני תמיד אוהב להתחיל במרכיבים של תקציב משרד החינוך. כפי שאתם יודעים, 90% מתקציב משרד החינוך מיועד לשכר, כאשר 72% מיועדים לשכר מורים, וזה אותם מורים בגני הילדים, הגננות, בחינוך היסודי, בחינוך העל-יסודי, הכשרת מורים שאנחנו מטפלים בה.

זה שונה מהשקף של שנה שעברה?

זה כמעט אותו דבר, השינויים הם לא משמעותיים – חצי אחוז-אחוז לכאן או לשם, וזה לכל המגזרים.

18% הם בעיקר תשלומי העברה לשלטון המקומי לצרכי שכר: לשרתים, מזכירים, עוזרות לגננות, סייעות טיפוליות, לבורנטים, ספרנים וכו', וכ- 10% מיועדים לקניית שירותים למערכת החינוך, כאשר למעשה נהוג לחשוב שזה הקטע הגמיש, אבל לא כן הדבר כי מתוך אותם 10% יש לנו סדר גודל של בין 3% ל- 4% שזה קניית שירותי הסעות. מה זה הסעות? – זה אלטרנטיבה לשכר מורים כי אחרת צריך לבנות בתי-ספר בכל המקומות הקטנים.

זה כולל תקציב פיתוח?

לא, זה רק התקציב הרגיל. אני אתייחס מיד גם לתקציב פיתוח בכמה מילים.

יש לנו גם את אחזקת בתי-הספר, הייתי אומר במסגרת שכר הלימוד העל-יסודי, שגם זה נותן לנו כ- 3%. יש לנו כ- 2% אחזקת המשרדים, יש לנו שישה או שבעה מחוזות.

אגב, למתודיקה של הדיון, אנחנו מדברים על התקציב הרגיל ולא על תקציב הפיתוח. אנשי הפיתוח לא נמצאים כאן. אם יהיה צורך, נקיים על כך דיון נפרד.

אני אראה לכם שקף של פיתוח באופן כללי, אבל זה רק כדי לסבר את האוזן.

מה שאני רוצה להגיע כאן, שבסך הכל מתוך אותם 10% אין יותר מ- 2% שהם דרגות חופש.

אבל גם בשכר מורים יש לך חופש פעולה.

להחליף שעות כאלה לשעות אחרות. יש כאלה שחושבים שתקציב קניות זה תקציב גמיש שאפשר לעשות בו מה שרוצים. אני רוצה לומר שמתוך אותם 10%, תהליך קבלת ההחלטות במשרד יכול להיות על שוליים של 2% לכל היותר. זה לא מעט, זה 800 מיליון שקל, אבל צריך את זה לדעת.

כאן אני מגיע לשקף על הבינוי ב-2001. השקף הזה מראה שאנחנו בונים 2,000 כיתות או התוכנית שלנו היא לבנות 2,000 כיתות בשנת 2001. כ- 1,079 כיתות מיועדות לחינוך העברי, שזה כולל את החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי העברי וכן הלאה, והיתר זה למגזרים אחרים כאשר החינוך הערבי והבדואי מקבל 531 כיתות והחינוך הדרוזי 54 כיתות. במלים אחרות, כ- 30% מתקציב הבינוי שלנו הולך למגזרי המיעוטים שמשקלם באוכלוסייה הוא כ- 20%, וזו בהחלט העדפה מתקנת, שזאת גם היתה הכוונה.

למה 22%?

זה המשקל.

אבסולוטית כן, אבל יש ערים מעורבות שבהן אין בעיה של כיתות ושם המסות הגדולות, אם אתה לוקח את חיפה נניח.

אבל יש שם בעיה כבדה מאד של כיתות.

המגזר הערבי בחיפה הוא כאן?

אלא מה? כשמדברים על ה- 20%, צריך גם לנתח את זה. יש מקומות שבהם באמת יש מצוקה וצריך לתת תשובה.

אתה מדבר על יפו, בשכונות ערביות שיש מחסור.

אל תקפוץ, אני אתך ולא נגדך.

דוד, אתה מוכן להבהיר את הערתך? לא ירדתי לסוף דעתך.

אני רוצה שיעמידו פעם את הנושא בצורה מדויקת, כי נכון – כאשר אתה מנתח את הרכב האוכלוסייה, כמות האוכלוסייה, יש 20%-21 שהם לא יהודים, אבל ישנן ערים שבהן אין בעיה ושם המאסות הגדולות. אם אתה לוקח למשל את חיפה, אין לנו בעיה כבדה בנושא של כיתות לחינוך הלא יהודי, או אם אתה לוקח את רמלה. יש לנו מצוקות אצל הבדואים.

כלומר בתוך המגזר עצמו גם צריך לעשות חלוקה.

למה אני מעלה זאת? כי הייתי רוצה שמשרד החינוך, כאשר הוא הולך עכשיו לבנות את 530 הכיתות – ואני מברך על כך – שיבנה אותן היכן שיש באמת מצוקה.

כפי שאמרנו, נקיים דיון נפרד על הפיתוח, אבל באופן כללי מה שמראים כאן שיש העדפה מתקנת בולטת בנושא הבינוי למגזרים שהם אינם החינוך הממלכתי.

אתה יכול להציג חלוקה משנית בשורה הראשונה?

אין לי את זה.

חבר הכנסת מלול, נקיים דיון נפרד על הפיתוח, חבל להיכנס לכך כרגע.

לגבי ה- 530: מה מתוכם תוספת ומה מתוכם הבנייה השוטפת?

זו בנייה חדשה. הכל תוספת.

בסדר, אבל יש חדש לפי תוכנית החומש ויש חדש לפי הגידול הטבעי.

זה הכל ביחד.

כמה מתוך זה גידול טבעי?

אני מציע שתזמינו את שניאור, הוא יתן לכם יותר פרטים.

כפי שאמרתי, אני מבין שיש סקרנות רבה והיא נכונה. אנחנו נקיים על הפיתוח דיון נפרד.

יש נושא של חינוך מיוחד שבו אנחנו בונים 80 כיתות בשנה הבאה, וגני ילדים שזו תהיה תופעה שתלך ותגבר כתוצאה מחוק חינוך חובה בגילאי 3-4, ואנחנו בונים עוד 250 כיתות. אלה פחות או יותר נתוני הפיתוח.

אתם בונים כיתות גם לטרום חובה?

ודאי, זה הופך להיות חינוך חובה.

כאן אני רוצה לעבור לתקציב 2001- כפי שהוא משתקף בספרים שמונחים. תקציב 2001, שוב ללא התוספת שהועברה ממשרד הדתות...

שכמה היא?

מיליארד ומשהו.

כמה הגידול?

תיכף אומר. כפי שאתם יכולים לראות, תקציב 2001 ללא התוספת של משרד הדתות הוא 22 מיליארד, 328 מיליון שקל ו-516 אלף, וזהו גידול של מיליארד, 345 מיליון, 30 אלף שקל לעומת תקציב 2000.

כמה מתוך זה "טייס אוטומטי"?

מיד נגיע. זאת התוספת, אלה המקורות . עכשיו נעבור לשימושים של המקורות האלה. התוספות שמשרד החינוך הפעיל או מפעיל הלכה למעשה בשנת 2001 זה 805 מיליון, 157 אלף, שזה התייקרויות והסכמי שכר. גידול טבעי – 215 מיליון. יש מודל, זה המודל של השנה.

גידול של 29,000 תלמידים.

נכון. שני הסעיפים האלה: התייקרוית והסכמי שכר וגידול טבעי מכונים בשם ה"טייס האוטומטי", הוא כמיליארד שקל. זאת אומרת, מתוך אותם מיליארד, 350 מיליון שקיבלנו, כמיליארד שקל הוא ה"טייס האוטומטי".

הנושאים הבאים – קודם כל יש לנו הפחתות ואני אתייחס באופן ספציפי להפחתות של 73 מיליוני שקלים. יש לנו תוספת לצמצום פערים של 302 מיליון – אני אתייחס לכך בשקף נפרד. יש לנו תוספת לשלטון המקומי של 142 מיליון שקל – גם לזה אתייחס בשקף. לחינוך המיוחד נוספו 45 מיליון שקלים שמיועדים לשני נושאים: גידול של 6,000 שעות מעבר לגידול הטבעי, ועוד תוספת של 435 משרות של סייעות טיפוליות בחינוך המיוחד. אלה היו הצרכים, בלעדיהם לא יכולנו לפתוח את שנת הלימודים, וקיבלנו אותם.

זה מהנושאים שקיבלנו בספטמבר.

יש החלטות ממשלה על תוספות לקווי עימות ולקרית שמונה של 63 מיליון שקל, אני אתייחס לכך בנפרד בשקף, ויש עוד יוזמות ותוכניות שונות בהיקף של כ- 30 מיליון שקל שאלה סכומים קטנים של פה מיליון, שם מיליון, כשלא ניכנס לפירוט של כל הדברים האלה – יחד מיליארד, 530 מיליון שקל.

כפי שאתם רואים, היו מקורות של מיליארד, 345 מיליון שקל, ויש לנו כאן תוספות שאנחנו מפעילים בהיקף של מיליארד, 530 מיליון שקל. ההפרש הזה הוא של 185 מיליון שקל, שאותו ספג משרד החינוך. במלים אחרות, הוא שינה את סדרי העדיפויות בתוך המשרד והוא מצא מקורות נוספים בהיקף של 185 מיליון שראיתם לאן הם הולכים.

היינו מאד מעוניינים לדעת מאיפה ספגתם. אני יודע – לי חסר מיליארד וחצי, לו יש עודף.

מה זה ה- 185 מיליון שקל? משרד החינוך החליט להתייעל בתקציב 2001, הייתי אומר השלכה של שתי שנות לימוד: גם בתשס"א וגם בתשס"ב, בנושאים שבחינוך העל-יסודי.



בחינוך העל-יסודי לא נגענו במשך עשרים השנים האחרונות והחלטנו להתייעל גם בנושא הזה. מה עשינו? קודם כל החלטנו שאנחנו לא נותנים אוטומטית מספר דברים שנתנו אותם בעבר, למשל: בעבר נתנו שעה לפיצול לחינוך גופני – בחינוך גופני צריך להתפצל בין בנים לבנות – ונתנו את השעה הזו אוטומטית.

הסתבר שיש בתי-ספר חד-מיניים, למה צריך לתת לכיתות האלה עוד שעה? החלטנו לא לתת את זה.

נתנו גמול הכנה לבגרות לכל המורים שלימדו בחינוך העל-יסודי. יש בתי-ספר שלא מכינים לבגרות, החלטנו לא לתת.

נתנו גם ותק ונושאים של הבראה – נתנו זאת אוטומטית לפי ותק ממוצע. מסתבר שאם אתה הולך לפי הוותק הפרטני, אתה יכול לחסוך הרבה מיליוני שקלים.

זאת אומרת שבשנים קודמות נתנו כסף בכיסוי לא נכון.

גם לא היו לנו מנגנונים לבדוק את זה. ככל שאנחנו משתכללים במיכון, קל לנו גם יותר לעלות על נושאים כאלה.

היו גם החלטות כגון להכביד את העומס על החינוך ההתיישבותי.

למשל: מילוי מקום – זה אסון. מילוי מקום זה אסון.

דוד, תיכף נדבר על כך, אבל תן לו קודם לסיים את ההצגה שלו.

איך להנהלת המשרד לא אכפת מזה? אדוני חבר הכנסת זאבי, אתה מתאר לעצמך שמורה לא מגיעה ואין אפשרות לקחת ממלא מקום, ויש 40 תלמיד בחצר?

רק החל מהיום השלישי.

רחמים, היתה בתחשיב העל-יסודי רבע שעה למילוי מקום, ורבע השעה הזאת נמחקה – למיטב זכרוני בשנת 2000.

משנת תש"ס.

התופעה הזו קיימת יומיום בבתי-הספר.

התייעלנו בחינוך העל-יסודי במספר נושאים, שבעצם נתנו לנו סדר גודל של כ- 80 מיליון שקל, והם מופעלים למעשה מה-1 בספטמבר הנוכחי, כך שהם כבר בתהליך ביצוע.

יש לנו עוד כ- 30 מיליון שקל שיבוצעו החל משנת הלימודים תשס"ב.

הזכרת משהו לגבי החינוך ההתיישבותי?

היה כאן דיון. הכבדנו הרי את העול בכך שלא איפשרנו למגמות ההתיישבותיות – אמרנו שהן מגמות עיוניות ולכן חייבנו אותן לקבל שכל"מ של חינוך עיוני ולא של חינוך התיישבותי.

אמרנו שאין יותר כיתות ט' טכנולוגיות. כל כיתות ה-ט' הן כיתות ט' גם בחטיבת הביניים וגם...

אני רוצה לתקן. לא שאין כיתות ט' טכנולוגיות, אלא אין תשלום טכנולוגי כאשר הלימודים הם לימודים רגילים.

בנוסף לכך אנחנו רוצים להכביד את העול גם בתשס"ב והחלטנו שלהקצאת השעות העיוניות בחינוך הטכנולוגי, ממוצע התלמידים לכיתה יהיה בהתאם לכיתה עיונית לכל דבר, וזה יחסוך לנו.

זה אפשרי? אני שואל אותך.

זה נעשה, בפועל.

בטח שזה נעשה כי זה ממומן על ידי השלטון המקומי.

אני רוצה להבין. התשלום לכיתה טכנולוגית יהיה על פי הממוצע של כיתה עיונית?

לא. בלימודים העיוניים שנמצאים בחינוך הטכנולוגי, החישוב יהיה לפי ממוצע תלמידים בכיתה עיונית, כי זה מה שקורה בפועל. הרי בית-ספר טכנולוגי מתפצל להקבצות. כשיש חינוך עיוני או לימודים עיוניים, הלימודים העיוניים לא נלמדים בכיתת-אם רגילה, יש צירופים שונים.

מתמטיקה או אנגלית לומדים בכיתה רגילה, לא לומדים בקבוצה של 14 תלמידים שמשובצים למכונאות באותו רגע. לומדים בכיתה רגילה, היו מתוקצבים כאילו לומדים בקבוצת המכונאות. היום אנחנו אומרים לא. הם יתוקצבו גם כפי שהם לומדים הלכה למעשה.

זאת אומרת, שלוש כיתות כמו כיתה אחת עיונית.

אני עוד לא פוסל שום דבר ולא מחווה דעה.

אדוני היושב-ראש, רק שתדע לקראת מה הם הולכים.

דוד, הם אומרים שמשלמים את הכסף ללימודים העיוניים בכיתה טכנולוגית על פי המציאות הקיימת, והמציאות הקיימת כפי שהם אומרים, שזה שאנגלית, מתמטיקה, ספרות, היסטוריה וכדומה לא לומדים בקבוצות הקטנות של 14 תלמידים אלא בכיתת-אם.

אני יודע. לי יש בית-ספר עצמאי, אני משלם את זה. אני לא מופיע כדוד עמר מנשר.

דוד, אם מותר לי להעיר לך לסדר – אני מציע שתרשום לך את ההערות, הרי אי אפשר כל רגע לחתוך. אני אתן לך רשות דיבור, אתה מהשלטון המקומי וחשוב לנו לשמוע, תעיר את הערותיך ואז נקבע את עמדתנו.

כפי שאמרתי, מתוך ה- 185 מיליון שקל, קודם כל 115 מיליון שקל היו מערכת התייעלויות בשכר הלימוד העל-יסודי, שהצגתי לפניכם.

בנוסף לכך, יש לנו 20 מיליון שקל קיצוץ בסמינרים להכשרת מורים, שזה 3% לשנת לימוד.

שגם על כך היה לנו דיון לפני שבוע.

הנושא האחרון הוא קיצוץ FLAT בכל הנושאים במערכת החינוך שהם תמיכות או פעולות. בתמיכות החלטנו לעשות קיצוץ של 20%, וכשאני אומר תמיכות זה כולל תרבות חרדית, תרבות תורנית והייתי אומר שדה בוקר ורשות העתיקות – כל מה שמוגדר בחוק התקציב כתמיכות.

גם התמיכות בסמינרים?

לא. סמינרים זה שעות הוראה.

בכל הפעולות האחרות עשינו קיצוץ של 10%, מה שנקרא לרוחב.

כמה זה ה- FLAT חוץ מהתמיכות?

יחד עם התמיכות זה בערך ההפרש בין...

לא. בתמיכות עשיתם קיצוץ של 20%.

ובפעולות 10%.

מה זה נקרא פעולות?

כל דבר שאיננו שכר מורים.

השתלמויות?

אמת. כל מה שהולך לוועדת רכישות בסופו של דבר. זה ההפרש בין מיליארד, 530 לבין מיליארד, 345.

ב- FLAT הזה, כמה קיבלת?

60 מיליון שקל, הייתי אומר על הכל, בשני הנושאים האלה: גם תמיכות וגם רכישות.

אני אעבור באופן פרטני יותר לנושאים שמוצגים כאן. הנושא הראשון הוא הפחתות. הפחיתו לנו 35 מיליון שקל והעבירו אותם למשרד המדע, התרבות והספורט, מה הנימוק? הנימוק הוא שנכון שאנחנו העברנו את בסיס התקציב שהיה אצלנו ב- 1999 למשרד המדע, מה שהיה כלול אצלנו כספורט וכתרבות.

הטענה היתה שמשרד החינוך הוא משרד גדול ונוצרו לו הרבה מאד עודפים במהלך השנה או במשך השנים, והוא תיגבר מעבר לתקציב הבסיסי את התרבות ואת הספורט. זהו משרד חדש, משרד קטן, אין להם את האפשרות לעשות, ואת מה שעשינו כל שנה מחוץ לתקציב כפי שהם קראו, צריך לתת להם בבסיס התקציב.

הנושא הזה הגיע עד להכרעת ראש הממשלה, הוא הכריע שצריך להעביר להם 35 מיליון. זה קיצוץ מבחינת משרד החינוך. אנחנו קיצצנו בחינוך כדי להעביר לתרבות וספורט.

הנושא הבא הוא פנימיות. היתה החלטת ממשלה עוד מתשנ"ט שצריך להפחית 3,000 תלמידים בפנימיות במשך ארבע שנים – 750 תלמידים בכל שנה. בשנתיים הראשונות זה לא נעשה. תשס"א היא השנה הראשונה שבה כן נעשה. האוצר קיצץ לנו, זה על פי החלטת ממשלה. לנו אין הרבה מה להגיד.

אני מזכירה ליושב-ראש את הסיפור של האתיופים, ה"פלאשמורה". מהילדים שלא ניתן היה לקלוט משום שזו היתה חריגה מהמכסה שהאוצר נתן.

אבל זה סודר.

זה סודר כי החלטנו לחרוג.

הנושא השני זה הפחתת רוחב בכל משרדי הממשלה, שזו הפחתה בכוח אדם, הפחתה בחברות כוח-אדם, בשעות נוספות, באחזקת רכב, בקיצוץ רוחבי – 25 מיליון, זה חלקנו בעוגה הלאומית, יחד 73 מיליון שקל – זהו הקיצוץ שנאלצנו לעשות מעבר לכל הדברים האחרים.

בשקף הבא אני עובר לנושא הגדול שזה התוספות לצמצום פערים. יש תוספת לצמצום פערים בשנת 2001 בהיקף של כ- 302 מיליון שקל.

למה זה הלך? קודם כל לחינוך חובה חינם לגילאי 3-4 נוספו 110 מיליון שקל בשנת 2001, מעבר לאותם 80 מיליון שקל שהיו בשנת 2000.

איזו שנת לימודים?

זה לתשס"א.

לא יכול להיות, כי לפי חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4, משרד החינוך והתרבות צריך את אישור ועדת החינוך והתרבות להרחיב את החוק ולהחליט באלו ישובים זה עובד.

זו לא הרחבה, זה אותם ישובים. פשוט לא היה מיצוי מלא של תש"ס, לא כל התלמידים הצטרפו לנושא הזה, ובתשס"א יש הרחבה באותם ישובים שמופיעים.

לא. אני חוזר ואומר: בשנה שעברה השר שריד החליט לכלול באופן וולונטרי, מחוץ למסגרת החוק, את אשכול 1 ו-2, וועדת החינוך והתרבות בירכה אותו על כך.

אבל הוא לא מימן את זה, זה ההבדל.

אני מדבר בפרופיל של החוק, עזוב כרגע את הכסף. הוא התנדב וולונטרית, ולמה וולונטרית? כי אי אפשר גם לכפות על המגזר הערבי כי זה גם חינוך חובה והם לא היו ערוכים, כזכור.

עכשיו, אם אתם רוצים להכניס את זה למסגרת החוק, צריך לבוא המשרד לוועדת החינוך ולבקש אישור והוועדה תדון. אני אמליץ לאשר, אבל יש פרוצדורה שצריך לעבור אותה.

אני רוצה לומר שהתקצוב הזה הוא לא באמת במסגרת שאתה אומר בהרחבת החוק, אלא במסגרת הוולונטרית, עדיין. אשכול 1-2 עליהם החליט השר, תוקצב חלקית. התקציב עכשיו הוגדל כדי שיוכלו להצטרף עוד כפי רצונם או כפי יכולתם, עדיין לא הוחל חוק חובה על אשכול 1 ו- 2.

כלומר, זה נכון שאני אומר שבתשס"א לא הורחב ביצוע החוק.

נכון.

האם יש כוונה, האם התקציב מאפשר להרחיב בתשס"ב?

לאשכול 1-2, לעניות דעתי אנחנו ממצים את זה כבר.

זה בעצם צילום המציאות.

לנושא הזה כבר נוספו קרוב ל- 190 מיליון שקל: 80 מיליון בשנה שעברה ו- 110 מיליון השנה.

אני כרגע אומר לחבריי הפוליטיקאים – בזוית שלנו יוצא שתש"ס ותשס"א, אני כל הזמן טענתי שביצוע החוק לא הורחב. היו כאלה שטענו נגדי שהוא כן הורחב. אמרתי: יש לי סימן פשוט, לא הביאו לוועדת החינוך בקשה להרחיב את החוק, ומה שנעשה – נעשה וולונטרי על היתרונות והחסרונות שלו.

תיאורטית, יכול לבוא שר אחר ולהגיד: אני את התוספת הזאת לא מפעיל לאשכול 1 ו-2, אלא מפעיל לאשכול 3 ו-4, עדיין המשחק כולו פתוח.

תיאורטית, זה חסר סיכוי לחלוטין – לא תיאורטית ולא מעשית. אם יש גנים, אם יש ילדים שלומדים שם כבר, מחר בבוקר סוגרים את הגן, שולחים את הילדים הביתה?

אני לא מבין למה, אם יש ביצוע בפועל ואם תלמידים לומדים, למה לא מכניסים למסגרת החוק.

כנראה שאין בטחון שזה יימשך עוד הרבה שנים.

חברים – אני לא יודעת – אנחנו אנשים בטוחים, כלומר לא זאת הבעיה.

אז תחוקקו את זה.

אני רוצה לומר את השיקולים. השיקול היה שהחובה, יש בה הרבה מהחובה, לא רק מהזכות. החשש הוא שלא כולם יכולים להצטרף לחובה הזאת. יש בעיה רצינית מאד של מבנים ויש בעיה שלא כל היישובים באשכול 1-2 עדיין בשלים להיקלט במסגרת החובה.

לכן השר שריד בא עם הרעיון להחיל את זה לא במסגרת החוק ואנחנו המשכנו את הכיוון הזה. יכול להיות שניתן היה היום להביא את זה כבר במסגרת החובה – זה צריך להיבדק – אם כי מבחינת המבנים וכו', אנחנו עדיין בקשיים גדולים שם.

בתשס"ב אני מניחה שכבר יהיה הרבה יותר קל להביא את זה כחובה, ומי שיצטרך להחליט – יצטרך להחליט אם הוא הולך על אשכול 1-2 או החובה תהיה על אשכול 3, או אינני יודעת.

מה שכאן בעצם אומרים, שבתשס"א יש תוספת של 20,000 תלמידים – אם מותר לי לומר: זה לא מדויק כי בעצם ההחלטה של אוגוסט 1999 של שריד לכלול את אשכול 3 ו-4, היא הכניסה את כל הילדים. אין כאן שום תוספת.

היא לא הכניסה את כל הילדים.

היא אמרה אשכול 1 ו-2 – מי שיכול לבצע.

כששר אומר שלאשכול 1 ו-2 אני נותן חינוך חובה חינם למי שיכול, תיאורטית, אם 100% היו יכולים, משרד החינוך והתרבות היה צריך לתקצב את זה.

נכון.

אבל הרי ידענו מראש שזה לא יקרה.

סליחה שאני מתעקש אתכם – אבל אתה יכול לומר דבר נוסף: הרי ידוע לנו שגם במקומות שבהם החילו את החוק 3-4, המשרד איפשר לרשויות מקומיות לא לבצע את החוק.

זה נכון.

זה לא נכון לתשס"א, זה היה נכון לתש"ס.

אתה בטוח?

כן.

בתשס"א זה על פי הצו.

אדוני היושב-ראש, מה שזכור לי שאנחנו השנה היינו צריכים כבר לדבר על אשכול 3 ועל אשכול 4.

אני מסכים.

אז איפה אנחנו עכשיו?

מיד. דוד, אנחנו עכשיו במסגרת הסקירה.

הנושא הבא הוא פנימיות היום. בתש"ס היו לנו 26,000 תלמידים בכל פנימיות היום, ובתשס"א תהיה לנו עוד תוספת של 19,000 תלמידים.

האם פנימיות יום מופעלות במקומות שבהם אין יום חינוך ארוך, או שזה רק במקומות עם יום חינוך ארוך?

הקודמים מפוזרים בכל הארץ, אין לכך קשר עם יום חינוך ארוך – ה- 26,000. לגבי ה- 19,000 הנוספים, 14,000 מהם הם ביישובים של הטיפול הנקודתי, הם מוגדרים בתוך 11 היישובים.

גם וגם. התחלנו כמובן נושא של יום חינוך ארוך. הפעלנו כניסוי במערך של גני ילדים- 350 גני ילדים. צירפנו אחר כך מספר קטגוריות נוספות – קו עימות, והכנסנו גם ישובים בטיפול נקודתי.

הכסף הזה כולל גם שעות הוראה או רק דברים אחרים?

חלק מפנימיות היום מופעל על ידי מורים וחלקם מופעל על ידי קרנות: רש"י, אגודה לקידום החינוך וכו'. בקו העימות וביישובים בהם יש יום חינוך ארוך זה מופעל על ידי מורים.

מותר לשאול על מה יוצא הכסף? אני חושב שהחברים כאן לא בקיאים במונח כשאומרים פנימיות יום.

הזנה, הסעות ושכר מורים.

אלה פנימיות יום לא במעיין החינוך, זה לא כולל הסעות.

פנימיות היום, בדרך כלל הן לא ניתנות לכלל האוכלוסייה, הן ניתנות לאוכלוסייה נצרכת נקרא לכך – אני מדברת בבתי-הספר.

בכל זרמי החינוך?

אני הרי מכירה גם את השאלה הזאת, אני בהחלט אשיב עליה.

היא ניתנת לאוכלוסייה על פי מדד סוציו-אקונומי. ממה שניתן, זו פעילות בתוך בתי-הספר, שניתנת קודם כל כהזנה, כלומר ארוחת צהרים לילדים הללו שמצטרפים לפנימיית היום, ופעילות חברתית ולימודית. יש במסגרת כזאת של פנימיית יום קבוצת ילדים – שהיא אגב רב-גילית, היא לא רק מאותו גיל – ניתן להם גם מדריך חברתי או מדריכה חברתית או אם-בית, תלוי בוורסיות השונות על פי החלטת היישובים, פלוס מי שמסייע להם בהכנת שיעורי הבית ובלימודי העשרה.

השהות שלהם היא עד השעה 16:00, אבל זה לא אחיד. לעתים זה ארבעה ימים בשבוע, לעתים חמישה ימים בשבוע, תלוי ביכולת של היישוב או ברצון היישוב לממן. עד כאן דיברתי על בתי-הספר, ואני אשיב על השאלה שלך.

זה גם ממומן במשולש – משרד החינוך, ההורים והשלטון המקומי.

גם השלטון המקומי נותן ידו לאפליה הזאת, שזה קיים רק בשני זרמים ולא בזרם המוכר? האם אתם מודעים לכך?

אנחנו לא מודעים. אתה מכיר אותי שאני בעד אפלייה? אני בעצמי הייתי מופלה 20 שנה.

פנימיות היום, ביישוב שהן מוחלות, יכולות להיות מוחלות לכל מי שמעוניין להפעיל אותן באמצעות השיטה שבה הן מופעלות. כלומר במקום שבו רשות מקומית לקחה על עצמה להפעיל, רשות מקומית תפעיל גם ברשת מעיין החינוך, תהיה לה אפשרות להפעיל – קרן רש"י או האגודה לקידום החינוך, הרשות המקומית – אפשר להפעיל, וזה פועל בלא מעט מקומות, גם במוסדות של החינוך החרדי או רשת מעיין החינוך.

במקומות שבהם הרשתות, החינוך העצמאי, מבקשים לשמור על ייחודן ושזה יופעל במנגנונים אחרים – לא באמצעות הרשות המקומית אלא באמצעות הבעלות שמפעילה את מוסדות החינוך – שם זה לא פועל.

מה עם החינוך העצמאי?

אותו דבר. כך פועל לגבי רשת אורט, כך פועל לגבי עמל או כל גוף בעלות אחרת שאינו רשות מקומית.

פנימיות זה גם על-יסודי?

יש בחטיבות ביניים. פנימיות היום מופעלות אך ורק באמצעות הרשות המקומית, אף פעם לא על ידי בעלויות ורשתות.

מה מקורות המימון?

מקורות המימון הם בדרך כלל שליש, שליש, שליש. למה בדרך כלל? – כי ביישובי הטיפול הנקודתי, ההורים משתתפים ב- 10% עד 15%.

בפועל, 50% זה השלטון המקומי. להורים בדרך כלל אין כסף, ואסור להזניח את הילד.

לא הבנתי כיצד מתחלק השליש, שליש, שליש.

שליש ההורים, שליש הרשות המקומית, ושליש תקציב משרד החינוך.

מישהו מהמשרד או מהשלטון המקומי יכול לציין כמה בערך הורה צריך לשלם חודשית עבור שירות כזה?

עלות של ילד – שנתי זה משהו כמו 800$ אני חושבת.

3,400 שקל.

זה ה- 100%.

עלות שנתית.

שליש זה 1,150 שקל.

נכון, לשנה.

עוד שתי דקות אני אגיד בדיוק, אני אבדוק עם המשרד.

זה בערך 150 שקל לחודש.

זה כ- 130-140 שקל לחודש, שזה כולל ארוחות צהריים.

חוץ מהטיפול הנקודתי, שם ההורים משלמים 10%.

לא הבנתי את התשובה שלך לגבי החינוך המוכר. אנחנו סיירנו בכמה ישובים שבהם מופעל הפרוייקט הזה, ומנהלי בתי-ספר, מנהלי גנים ששייכים לחינוך המוכר אמרו שהם היו ברשות המקומית, והרשות המקומית הגיבה כך: קיבלנו הוראה ממשרד החינוך להפעיל את הפרוייקט הזה של פנימיות יום אך ורק בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. בחינוך המוכר, שהוא כולל את החינוך העצמאי ואת מעיין החינוך התורני, אין לנו כסף, אין לנו יכולת ואין לנו רשות להפעיל את זה.

זה בניגוד לחוק.

זו לא הנחייה שלנו.

אז בבקשה תגידי לי – היום, מהו המצב ואיך אפשר להפעיל את זה גם בזרם החינוך המוכר?

אתה יכול להעביר לה את השמות של בתי הספר.

ראשית, אני מוכנה לרענן את ההנחיות.

בדימונה למשל, בבאר שבע. בבקשה תבדקי. וכך גם יצאו המודעות אל ההורים, יש לי העתק מן המודעה הזאת.

סליחה, בדימונה רצו להפעיל את פנימיות היום על ידי הרשת, לא רצו שתפעיל אותן הרשות המקומית.

לא, דרך הרשות.

רחמים, אני חושב שיש כאן הצהרה מאד ברורה של המנכ"לית, שבכל רשות מקומית שבה חינוך מוכר שאינו רשמי מכל סוג שהוא ירצה להצטרף באותם תנאים, לאמור יופעל על ידי הרשות, לא תהיה הבחנה בין מוכר שאינו רשמי לבין חינוך רשמי. כך אמרה המנכ"לית.

על פי התוכנית החינוכית של מי? של אותו זרם?

של הגוף שמפעיל.

כלומר הרשות?

בדרך כלל זה האגודה לקידום החינוך.

אנחנו ננסה את זה.

מתוך אותם 302 מיליון שקלים, שני הנושאים: גני ילדים ופנימיות היום, לקחו לנו כ- 174 מיליון שקל. יתר הנושאים, מבחינת היקף התקציב, הם יותר מצומצמים.

יש לי תשובה לאדוני היושב-ראש. הפעולה עצמה עולה כ- 100,000 שקל: 50,000 שקל הקרן, 40,000 השלטון המקומי, 10,000 ההורים.

כמה הורה צריך לשלם? זה מה ששאלתי.

אצלנו בנשר – 300 שקל לשנה.

זה 10% מתוך ה- 3,400. במקומות של השליש-שליש-שליש, החלוקה שונה.

רציתי לציין בכל זאת עוד משפט – אנחנו מאפשרים דיפרנציאליות. מאחר שגם נכנסת כאן תרומה בחלק מהכסף – יש קרן רש"י שתרמה לחלק – אנחנו מאפשרים דיפרנציאליות. גם במקומות מבוססים יחסית, השליש של ההורים, יש הורים שמשלמים רק 10%, כלומר יש כאן גם איזושהי גמישות.

מה שהראו בשקף זה החלק של הממשלה. זה לא השלטון המקומי ולא ההורים.

נכון.

הנושא הבא הוא העלאת שיעורי הזכאות לבגרות. הפרוייקט המרכזי כאן זה פרוייקט בגרות 2000, לזה הוספנו כ- 10 מיליון שקלים. מעבר ל- 10 מיליון שקלים שאנחנו הוספנו, משתתפת גם קרן ברנקו וייס ב- MATCHING של לפחות 10 מיליון שקלים, ובנוסף לכך יש עוד 10 מיליון שקלים שניתנו לפעולות בקו העימות.

מישהו יכול להסביר מה זה פרוייקט בגרות 2000, איך זה מגדיל את הזכאות?

העיקרון הוא לעבוד עם תלמידים באופן פרטני או בקבוצות לימוד מאד קטנות. מאתרים תלמידים, בדרך כלל בשכונות ובעיירות פיתוח, מאתרים תלמידים מתקשים מאד בלימודים, ויש מורים – חלקם מורי בית הספר, חלקם סטודנטים או אחרים, שמקבלים הנחייה מקצועית לעבודה פרטנית או לעבודה בקבוצות קטנות עם תלמידים, וסך הכל זה עובד בצורה בלתי רגילה.

זו שיטה חדשה, זו שיטה מנוסה?

כן. זו שיטה שהוצעה על ידי מכון ברנקו וייס לשיפור החשיבה.

מיישמים את השיטות של נשר. כדי להפעיל על פי התקנון של משרד החינוך, אני צריך 1,700 שעות שבועיות לבית הספר. אני מפעיל את בית הספר על פי 2,200 שעות. מאיפה ה- 500 שעות? – מהארנונה של הקשישים.

זה מה שנותן הישגים בבגרויות, הישגים בחינוך. זה לא דבר חדש. ברור, אין נוסחאות פלא. אתה משקיע – יש תוצאות, ואני מתפלא כאן על הנהלת משרד החינוך שבמקום לבוא ולהגיד: ועדת החינוך, תעזרו לנו, התקציב לא מספיק, הם מראים כאן כאילו הכל יפה וטוב.

זה לא מספיק, שלומית. עוד חמישה מיליארד שקל את צריכה לדרוש.

דוד, אתה כאן כדי להגיד את זה.

הנושא הבא הוא העלאת שיעורי הזכאות לבגרות. כאן בעצם הנושא המרכזי זה תגמול דיפרנציאלי למורים ולצוותי בתי-ספר להגברת הישגים. זו תכנית קיימת שאנחנו מתגברים אותה. יש לה ביקוש גדול. בתש"ס תוגמלו 30 בתי-ספר מתוך 60 בתי-ספר שהיו מועמדים, ובתשס"א יתוגמלו 100 בתי-ספר מתוך 750 בתי-ספר שמועמדים.

לא שיש ביקוש, אלא יש מחקר שמצביע על הצלחה מוכחת אפקטיבית של התכנית הזאת בהעלאת זכאות, במניעת נשירה, ובזכות זה יש גם את הביקוש ואנחנו מעוניינים בכך.

במה מתבטא התגמול?

התגמול מתבטא גם בתוספת שכר למורים, כעין משכורת 13. אותם בתי-ספר שהגיעו להישגים – גם בהשוואה למצבם בשנה קודמת וגם בהשוואה לבתי-ספר אחרים בעלי אותם מאפיינים סוציו-אקונומיים, בתי ספר שהגיעו להישגים בשתי הקטגוריות האלה – אנחנו מעבירים תקציב לבית-הספר, חלקו מיועד לתשלום לכל סגל המורים בבית-הספר: סגל המורים, העובדים, המזכירות, וחלקו מיועד לפעולות שהנהלת בית הספר מחליטה, כמו פעולות פדגוגיות כאלה ואחרות: הצטיידות, מעבדות, נושאים שקשורים במרכזי משאבים, ספריות וכו'.

מלגות לתלמידים להגברת הישגים – חמישה מיליון שקל, זה משהו חדש שאנחנו מפעילים בתשס"א.

מישהו יכול לומר על כך כמה מלים?

אנחנו התחלנו ביוזמה של קרן רש"י – בהסכמתנו כמובן – יוזמה של להציב בפני תלמידים איזשהו רף שהוא גבוה יותר ממה שהם הלכו במסלול הרגיל. למשל, תלמיד שהחליט שהוא לומד שלוש יחידות מתמטיקה, אמרנו לו בשישית או בשביעית: תיקח על עצמך ארבע או חמש יחידות מתמטיקה. אם אתה עובר את זה בסוף השנה ומקבל ציון הצלחה – אנחנו מתגמלים אותך במלגה.

המלגה היא כולה סובבת חינוך. היא או קורס מחשבים בקיץ חינם, או שכר לימוד של שנה ראשונה באוניברסיטה, או משהו בספרי לימוד, או אפילו היו ארבעה או חמישה נדמה לי שיצאו לסיור לימודי בלונדון, פגישה עם תלמידים, כלומר חילופי תלמידים.

היתה לכך הצלחה יוצאת מגדר הרגיל. כל הילדים הוכיחו באמת שהם טיפסו הרבה יותר גבוה ממה שהם לקחו על עצמם מלכתחילה. אנחנו מוצאים זאת כנושא שראוי לראות, אולי גם בו יש איזה סם של הצלחה שעד היום טרם ניסינו.

השקף הבא – שוויון הזדמנויות לחינוך הערבי. נוספו 10 מיליון שקל גם לנושא הזה, במיוחד לכיתות מב"ר והכוון, מעבר לכל הדברים הרגילים.

מחוץ לתכנית החומש.

זו העדפה מתקנת.

נכון. רשות החינוך לבדואים זכתה ל- 2.5 מיליון שקל.

בתש"ס פועלות 68 כיתות מב"ר ו-113 כיתות הכוון בחינוך הערבי.

רשות החינוך לבדואים – 2.5 מיליון, וקידום נוער מנותק – עוד מיליון וחצי.

זו תוספת?

הכל תוספת.

תוספת לשנה שעברה, מעבר לתכנית החומש.

זה נכלל בארבעה מיליארד שקל?

לא.

יש לנו גם שונות כמובן. יש לנו את כפרי הנוער. היו כאן הרבה דיונים בוועדת החינוך של הכנסת בנושא. בין 1999 ל-2000 היה קיצוץ של 20 מיליון שקל בכפרי הנוער. ב- 2000 הוחזרו כ-15 מיליון, ועל מנת שלא נחזור על הריטואל הזה כל שנה, זה מוכנס לבסיס וזו המשמעות של ה-15 מיליון.

אני מברך אתכם על כך.

יש השתלמויות ומרכזי מורים, שנוספו לכך 30 מיליון שקל, השתלמות מורים למדעים – כ-10 מיליון שקל, ולמרכזי מורים כולל בחינוך הערבי – עוד 20 מיליון שקל.

יש לנו תכניות נוספות לאוכלוסיות חלשות, השלמת השכלה למבוגרים – בדרך כלל בשיתוף עם משרד העבודה וחברת המתנ"סים שמפעילה את זה – 12 מיליון שקל, ויש לנו תוספת לחינוך לתרבות בשכונות וסל תרבות בבתי ספר בפריפריה.

איפה "עוז לתמורה"?

תיכף נגיע לזה. יש לנו מניעת סמים ומלחמה באיידס – שלושה מיליון תוספת, ויש לנו בקרן קרב תוספת של 12 מיליון שקל.

השקף הבא הוא החלטות ממשלה. כפי שאמרתי, יש החלטות ממשלה בנושא קו העימות. היו החלטות ותיקות לגבי קרית שמונה בקו העימות והיתה החלטה אחרונה בקיץ האחרון שדובר על כך כשיצאנו מלבנון. כל הדברים האלה – 46 מיליון שקל.

יש גם תכנית של מזרח ירושלים – השוואה בשירותים או פערים במזרח ירושלים, זהירות בדרכים, סך הכל – 63 מיליון שקל.

אני אגיד הלאה, ואם חברי כנסת ירצו לעצור אותי – יעצרו אותי.

אנחנו מגיעים לנושאים של השלטון המקומי.

זה מה שאתם נותנים תוספות לשלטון המקומי.

יפה. מה זה אומר?

אחרי שהורדתם להם 115 בעל-יסודי, עכשיו אתם מחזירים להם?

המילה תוספות היא לא נכונה.

אני מציע כך – תחזור לשקף של המגזר הערבי ונאפשר כמה הערות בנושא.

אני אמין פארס ממרכז מוסאווא וגם מייצג את ועדת המעקב לחינוך הערבי.

איזה מרכז זה?

מרכז לשוויון זכויות שפועל מזה שלוש שנים ועוקב אחרי הביצוע.

עם כל הכבוד – יש נציגות בשלטון המקומי של המגזר הערבי. אי אפשר להביא לכאן כל אחד ולהשמיע אותו. עם כל הכבוד.

למה לא דואגים שהם יגיעו?

אנחנו הודענו, אנחנו הזמנו.

אני רוצה גם לתת תשובה לשאלה שלך. בכובע שלי, אני גם מייצג את ועדת המעקב לחינוך הערבי.

מה זה ועדת מעקב?

דוד, בשבילי הוא אדם, אזרח מדינת ישראל, שרוצה לדבר.

רק להזכיר למכובדים – יש ועדת חומש שהחליטה להקצות מעל מיליארד, 250 מיליון שקל, והמשרד התחיל ליישם את התכנית הזאת בשנה שעברה.

היישום של התכנית גם בשנה שעברה היה לוקה בחסר לעומת הסכומים שהמשרד היה צריך להקצות. אני אתייחס לשני סעיפים שהופיעו כאן, והם מאד חשובים לחינוך הערבי. הסעיף הראשון הוא מה שנקרא תכנית לקידום החינוך למיעוטים, או מה שנקרא כל התכניות הפדגוגיות. בשנת 1999 הסעיף הזה היה 11 מיליון, ב-2000 הוא עלה ל- 39 מיליון, כאשר התוספת היתה צריכה להיות בסביבות 57 מיליון.

זה ממשיך גם כן בתקציב השנה. התקציב השנה – 10 מיליון שקל שאתם מדברים עליהם הם תוספת לעומת 2000, זה אומר שיש לנו תוספת של 40 מיליון או פחות מזה לעומת 1999, וזה בעצם הסעיף שהיה צריך לייצג את התוספת בתכנית החומש עבור התכניות הפדגוגיות. כלומר, גם השנה יש לנו מחסור בתקציב הזה, שבאופן מצטבר זה מגיע ל – 50 מיליון שקל.

לגבי הבנייה – במסגרת תוכנית החומש היו צריכים להיבנות 1,571 כיתות נוספות.

תדלג על הפיתוח, יהיה דיון נפרד.

כבוד המנכ"לית מדברת בכל הזדמנות על 100 מיליון שקל תוספת מעבר לתוספת שנמצאת בתכנית החומש. אני מבקש גם הסבר.

אני רוצה לראות איפה מתורגמת התוספת שהבטיחו אחרי ההפגנות במגזר הערבי. איך זה מתורגם במשרד החינוך, על מה מדובר, כי הם אמרו שזה מתפרס על כל המשרדים.

את מדברת על הארבעה מיליארד?

הבטחה של ארבעה מיליארד – אני רוצה לראות איך זה מתורגם.

ראונק נאטור מארגון שתי"ל. אני רוצה לשאול לגבי החינוך המיוחד הערבי, שהוא אחד התחומים המקופחים בחינוך הערבי, ויש שורת המלצות של ועדת מרגלית על שיפור המצב. אני לא מצליחה לראות איך יישום ההמלצות האלה בא לידי ביטוי בתקציב, במיוחד ספציפית כשמדברים על תוספת 6,000 שעות – מה מתוך זה לחינוך המיוחד הערבי? בניית 80 כיתות – מה מתוך זה, וכן לגבי הכשרת מורים וכוח אדם. אני אשמח אם תענו על כך.

בתקציב 2000 היקצה שר החינוך לשעבר 50 מיליון שקל כהעדפה מתקנת למגזר הערבי. 50 המיליון האלה הם בבסיס תקציב משרד החינוך, לא על כך הדיון כרגע, הוא ישנו. מה שאנחנו מציגים כאן זה את התוספות במעבר משנת 2000 לשנת 2001. זו תוספת מעבר למה שיש.

איפה זה נמצא?

זה נמצא בתקציב משרד החינוך אבל זה לא הדיון כרגע על תקציב משרד החינוך כולו.

הדיון כרגע הוא על השינויים במעבר מ-2000 ל- 2001 : גם התוספות וגם ההפחתות.

רק שאלה: השינוי הזה היה צריך לבטא גם כן את היישום של תכנית החומש, נכון? מה שהיה חסר גם כן ב- 2000.

תיכף אני אגיע לתכנית החומש. אנחנו יודעים שבתקציב 2001 יש החלטת ממשלה להוסיף תקציב למגזר הערבי. זה איננו כרגע בתקציב משרד החינוך, זה יעבור כשהכנסת תחליט על תקציב 2001 – זה נמצא כרגע ברזרבה של האוצר – וזה יעבור לתקציב משרד החינוך.

אני לא יכול לדבר על תקציב שעדיין איננו בתקציב משרד החינוך. אני יודע שיש דבר כזה, אבל אני לא יכול להתייחס אליו ברגע זה.

רציתי לשאול אותך: בנושאי חינוך אתם לא יושבים?

דוד, אני לא רוצה לאחל לך שיהיה לך חבר עירייה שיעשה לך מה שאתה עושה לי. אתה מנהל את הישיבה.

למה שהוא לא יהיה עם הצוות שיישבו ויחלקו את התוספת?

תודה רבה .אפשר להתקדם הלאה בשקפים?

אני רוצה להשיב לגברת נאטור. אין לי תשובה טובה. לגבי החלוקה של השעות אני לא יכולה לענות עכשיו, אבל אני בהחלט אשלים ואתן לך את התשובה כמה מתוך השעות שנוספו, נוספו – אלא אם איציק יודע במקרה.

הרוב המכריע של 6,000 השעות שניתנו, יועדו למגזר הערבי.

אני זוכרת 5,000 אבל אני לא בטוחה.

בחינוך המיוחד?

בחינוך המיוחד.

אני אשלים לך. בסך הכל, אני רוצה לומר שלמרות מה שעשינו, אנחנו עוד רחוקים מאד מלהשלים את החסר. גם דו"ח מלכה מרגלית עוד לא בשלב יישומי, בוודאי לא תקציבית, כך שכל מה שאני יכולה להגיד זה מקצה קטן של שיפורים, לא משהו דרמטי.

השקף האחרון – יש לנו מוחזקות בחטיבה העליונה. בשנת תשנ"ט החליטה ממשלת ישראל לבטל את המוחזקות בחטיבה העליונה. לאחר דיונים הוחלט לחזור אליה, אבל במימון 50% אוצר ו- 50% חינוך. במלים אחרות, היינו צריכים לספוג 50% מזה.

זה חלקו של האוצר, שהוא מוכנס כרגע לבסיס תקציב משרד החינוך בהיקף של 46 מיליון, וזה גם עד סוף שנת הלימודים תשס"א.

זאת אומרת חזרתם להתחלה. זה לא שופר, זה חזר.

אמת, אבל זה לא היה בתקציב של 2000. לכן אני מציג את זה כשינוי בין 2000 ל- 2001.

תשלומי הורים- שתי ההחלטות של תש"ס ושל תשס"א לפטור את ההורים מתשלומי חובה, תוספת של 70 מיליון שקל שמשרד החינוך היה צריך לקחת על עצמו, הוא היה צריך לספוג את זה.

כולל ביטוח.

זה 70 מיליון שקל – 30 מיליון בתש"ס, ו- 40 מיליון שקל בתשס"א. במלים אחרות, ההורים לא משלמים, אבל משרד החינוך היה צריך לממן את זה על חשבון פעולות אחרות.

מעבר לשבוע הוראה בן 40 שעות – כל מי שמכיר את הנושא עוז לתמורה: 18 מיליון שקל מתוקצב בתקציב המשרד.

הנושא האחרון זה הצטיידות גני ילדים לגילאי 3-4.

אני מבקש הסבר על המעבר ל- 40 שעות בשבוע.

ועדת החינוך והתרבות, בהשתתפות נציגי השלטון המקומי שהוזמנו, קיימה דיון של שעתיים בנושא הזה ואני מציע לא לחזור עכשיו לדיון. הוועדה בירכה על התכנית הזאת.

רציתי לשאול שאלת הבהרה בקשר לתקציב. מהדברים הקודמים שאמרתם על הסעיפים הקודמים, מה שאתם מצביעים כאן זה תוספת – תוספת למה שהיה בשנה קודמת.

נכון.

אני יודע שהתכנית הזאת "עוז לתמורה" בשנה קודמת מומנה מתקציב אחר.

לא היה דבר כזה בשנה שעברה.

1 בספטמבר 2000 זה עדיין שנת 2000. לכן אני אומר: אם אתם מתייחסים שהתקציב בשנת 2000 היה אפס, ול-2001 נותנים 18 מיליון, אין כל כוונה להרחיב ולהעמיק את הניסוי. כי אם אנחנו רוצים – ועל כך דובר – להרחיב ולהעמיק את הניסוי, הכסף הזה לא מספיק.

אם אתם מדברים על תוספת על מה שקיים, זה משהו אחר, אבל לא לפי ההבהרות הנוספות שאמרת כרגע.

מה בעצם הבעיה? כאשר עושים ניסוי כזה מהפכני וכזה רציני ומשקיעים בו כל כך הרבה: מצד אחד כסף ומצד שני משאבים בשינוי דפוסי חשיבה של מורים, הרגלי עבודה וכל השאר, כאשר הניסוי הזה מבוסס על חמישה בתי-ספר, חמישה בתי-ספר לכל הדעות הם לא מדגם שעליו אתה יכול לבסס איזושהי עבודת מחקר או איזושהי עבודה סטטיסטית.

התחלנו עם חמישה בתי-ספר בספטמבר 2000 כי לא היה כסף ליותר מזה – אתה יודע מאיפה נלקח הכסף. אם אתה אומר: עכשיו נסדר בשנת 2001 את התקציב הזה, סימן שנישאר עם אותם החמישה בתי-ספר, שום דבר לא יורחב.

סליחה, מה גובה התקציב לכל בית-ספר?

תלוי בגודלו. יש בתי ספר של 140 מורים ויש בתי ספר של 30 מורים. זה תלוי בגודלו של בית הספר.

אם אין הרחבה, אני אתן לכם דוגמה: אתם הלכתם לפרוייקט 22, למה 22? – כי חשבתם ש-22 בתי ספר שמשתתפים בפרוייקט זה מספר מכובד. הלכתם לפרוייקט 30 היישובים – 30, זה מכובד.

אי אפשר לעשות תכנית וניסוי שנוגע ל-1,000 בתי ספר על-יסודיים במדינת ישראל כאשר לוקחים רק חמישה. מספיק שבאחד מהם הניסוי לא מצליח – אתם יכולים להגיד שב- 20% הניסוי נכשל. חמישה בתי ספר, לכל הדעות, אליבא דפרופסור זמירה מברך וקילי שילד ואחרים- חמישה בתי ספר זה מעט מדי לצורך עבודת מחקר, והכוונה היא להרחיב.

כמו שידידי רן ארז יודע, ההחלטה לגבי מספר בתי הספר ועצם ההפעלה, התקבלה במסגרת דיונים שהיו עם הממונה על השכר ועם אגף תקציבים באוצר בהסכם שנחתם. אשר על כן, אני מנועה מלאשר הרחבה, אלא בהסכם נוסף או בהסכמה לפחות שלהם.

זאת אומרת אחרי השביתה הבאה.

אני לא יודעת. יכול להיות שנחליט שעוד חודש אנחנו בשלים לבוא אליהם ולדרוש את ההרחבה, ואז נצטרך להגיע להסכמה ואז גם נמצא את מקורות המימון להרחבה.

לא יכולנו, לא ניתן היה ולא הוסכם שאנחנו מראש מתקצבים הרחבה.

זאת אומרת, לא יטענו את הטענה בחודש מאי נניח, לקראת שנת הלימודים הבאה: היינו מרחיבים, אבל אין לנו תקציב בתקציב של המדינה.

אני רוצה לומר לך שגם אם יטענו, אם נחליט על הרחבה, אנחנו ביחד עם האוצר נמצא את המקורות. לא זה צריך להיות המכשול לגבי החלטה על הרחבה.

הנושא האחרון זה הצטיידות גני ילדים לגילאי 3-4. כשאנחנו בונים בדרך הרגילה כיתות גן, אנחנו גם מציידים אותן. מה שקורה, שכתוצאה מהרחבה של אשכול 1 ו-2, הרי שוכרים הרבה מאד כיתות, וכששוכרים כיתה אין בה כמובן ציוד לגן ילדים ולשם כך אנחנו הקדשנו שמונה מיליון שקל, יחד 142 מיליון שקל.

זאת המצגת.

תודה רבה.

רבותי, יש לנו עכשיו כשעה לגוף הדיון אחרי ההצגה, שאני רוצה לברך עליה ואני, ברשותכם, רוצה לקחת את רשות הדיבור.

ראשית, אני חושב שהעניין של קיצוץ 750 ילדים בפנימיות זה קצת לא עולה בקנה אחד עם מגמה חיובית שאני רואה אותה בעניין של ריכוז מאמצים תקציביים לצמצום פערים.

הרי מה זה 750 ילדים בפנימיות? זה לא ילדים מבוססים. אלה ילדים שבגלל סיבות סוציו-אקונומיות היה צורך להוציא אותם לפנימיות ושמחנכים חשבו שהטיפול הפנימייתי יסייע להם יותר מאשר הטיפול החינוכי בקהילה.

הואיל והקיצוץ הזה נדמה לי הוא סדר גודל של 12 מיליון – משהו כזה...

12.6 מיליון.

אני שואל האם המשרד יהיה מוכן, במסגרת התוספות שהוא נותן, לשקול גם לספוג את העניין הזה, כי אחרת מה זה שווה שאני מוסיף עוד ילדים בפנימיות יום, ובצד השני "חותך" בילדים בפנימיות? מה עשינו כאן? מצד אחד קיצצנו, מצד אחד הוספנו, אז מה התועלת בעניין הזה? זה נראה קצת כשתי מגמות סותרות.

אנחנו מחוייבים להחלטת ממשלה שקבעה לנו גם את התקן של מספר הילדים, כלומר זו לא רק בעיה של כסף, אלא בעיה של שינוי החלטת ממשלה שהתקבלה ב- 1999.

המצב התקציבי כפי שהציג אותו סמנכ"ל כלכלה, השתנה, מגמת התקציב של הממשלה השתנתה, ויש תוספת בתקציב, ההחלטה היתה אז על קיצוצים. כשהיו קיצוצים, אני מניח שלא קיבלו את ההחלטה כהחלטה פדגוגית אלא האוצר העביר החלטה כדי להבטיח שהמשרד אמנם יקצץ, לכן הוא גם ספר אותה בתקנים. כך אני מבין את הטכניקה.

הואיל והשתנתה התמונה ובאמת מדובר בילדים שאני מבין שיכולה להיות הסכמה שזו יכולה להיות הצלתם – ואני מברך על כך שיש פרוייקט להעלאת זכאות לבגרות, אלה באמת דברים חיוביים שכולנו יכולים רק לברך עליהם. זה תמוה לי שבצד השני, עושים בקיצוצים דבר- אגב מכל הקיצוצים שעשיתם זה הדבר היחידי שאני רואה שהוא סותר את המגמה של צמצום פערים – ואני מציע שהמשרד ישקול לבקש מהממשלה לשנות את ההחלטה. אגב, אין לי שום ספק שאם יבוא המשרד ויגיד: השארתם לנו שיקול דעת בשלוש מאות ומשהו מיליון או בחמש מיליון מה לקדם, הדבר החשוב עבורנו הוא זה. כמו שביטלנו את הקיצוץ במוחזקות של חטיבה עליונה, אנחנו גם רוצים לבטל את הקיצוץ הזה כי זה לא עולה בקנה אחד עם המטרות שלנו. זה גם לא נראה לי סכום בשמיים.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זה עניין הסמינרים, המכללות להכשרת מורים. היה כאן דיון, היו כאן נציגים שלך, ואני אומר לחבריי במשרד החינוך: יש עלינו לחץ כבד ויש הסכמה רחבה כאן בבית לבקש מכם להסיר את הקיצוץ הזה. כלומר, אם יש קיצוץ בכל מערכת החינוך – מילא, אבל הוא נראה באמת בהסכמה רחבה קיצוץ שהוא לא ראוי בנתונים האלה. לא הגענו למצב כזה כי כפי שאנחנו מבינים היה קיצוץ של 3% ב- 2000, שאגב גם אמרנו במאמר מוסגר שאנחנו לא זוכרים שהמשרד דיווח עליו כאן בוועדה, אדי טען שכן, לא מצאנו בפרוטוקול.

כלומר, הוועדה לא היתה מודעת לכך שב-2000 יש 3%, עכשיו מוסיפים קיצוץ של עוד
3%. ללכת לקצץ בתוך שנה אחרי שנה 3% נוספים במכללות להכשרת מורים, כשמנהלי המכללות שיושבים כאן אומרים במה זה עומד לפגוע בהם, כשבסופו של דבר זה באמת הקטנת מספר הלומדים בשעה שאין תחזית לאומית מוסכמת מה המספרים שצריכים להיות, אני מבקש שהמשרד שוב ישקול את הבקשה הזאת.

הדבר השלישי שאני רוצה לומר זה נושא של יום חינוך ארוך. אני חושב שהוועדה אמרה והיא תחזור בוודאי ותאמר שאי יישום הדרגתי של יום חינוך ארוך, לדעתנו אינו עולה בקנה אחד עם החוק. כשהמחוקק אמר שהחוק צריך להיות מבוסס בהדרגה, אין פירושו של דבר שהממשלה יכולה לדלג שנה אחת, בוודאי לא שנתיים, ועל אחת כמה וכמה שלוש שנים, כי לפי התקציב כרגע, לא בתש"ס, לא בתשס"א ולא בתשס"ב יהיה יישום הדרגתי של חוק שהכנסת חשבה שהוא חוק סוציאלי חינוכי מהמתקדמים ביותר, הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת.

הנושא הרביעי – גני ילדים. כפי שאמרתי בגוף הדיון, אני חושב שכוונת המחוקק לא היתה שאתם תפעילו בלי החוק, כלומר יש כוונה בחוק. הכוונה בחוק זה שוב להתקדם ביישום, מה עוד שיש יישום בשטח, ואם יש יישום בשטח, צריך לתת לו את הגיבוי החוקי, ואנחנו אני חושב יכולים לתבוע מכם להגיש את הבקשה כדי להחיל בחוק על שלוש-ארבע.

הנושא הנוסף הוא הרפורמה בבגרות. היו כאן דיונים רבים מאד על הנושא של הרפורמה בבגרות, שכללו בעצם מחשבה להעמיק יותר את העבודות במקום הבחינות, גם בעקבות ועדת מרים בן-פרץ וכדומה, ואני חושב שגם על כך הוועדה די בירכה. אגב, זו היתה יוזמה של שר החינוך, שאם הכוונה – כמובן היתה גם ברכה של ארגוני המורים – לפעול במתכונת של ועדת בן-פרץ או בכיוון הכללי, הוא נראה כיוון מאד חיובי. היה ברור לנו שזו עלות כבדה, כי להכין כיתה לבגרות – יושב כאן חבר הכנסת בוים שהיה מנהל מקיף לשעבר – להכין כיתה לבגרות באנגלית לעומת להכין עבודות, זה ברור שאלה עלויות שונות לחלוטין.

האם הכוונה שהמשרד ירד לגמרי מן הרפורמה, כי אנחנו לא רואים שום משאבים ואנחנו רואים שהעלאת אחוז הזכאות מופיעה בדרך אחרת ולא בדרך הרפורמה.



שאלה נוספת היא בנושא צמצום האלימות, שגם הוא נושא שהוועדה דנה בו כמה וכמה פעמים. ביצוע דו"ח ועדת וילנאי מחייב משאבים, ואנחנו לא רואים את תוספת המשאבים לנושא האלימות. אנחנו כן רואים את זה בנושא של סמים – ואנחנו מברכים על כך. אני ממש מברך על כך, גם קיבלנו דיווח כשהיתה לנו ישיבה בנושא הסמים. אני לא שמח שהתוספת היא רק שלושה מיליון, אבל הכיוון הוא כיוון נכון. מה קורה עם נושא האלימות, האם אין לו תוספות פנימיות?

שאלה לפני אחרונה בנושא התמיכות. אני יודע שחלק מהתמיכות הן תמיכות מאד חיוניות. אני מבין שבשנת 2000 היה גם כן קיצוץ, נדמה לי של 30%, בתמיכות.

40%.

אז ממה נפשך. לא עושים שם הבחנות? אם התמיכות האלה נזקקות, אז איך אפשר לקצץ 40%, ואם הן לא נזקקות, אז למה רק 40%? יש כאן דבר שהוא תמוה. יש כמה תמיכות שאני לא כל כך מבין איך יקצצו – 40% ועוד 20% וכדומה. אני גם כאן מבקש הבהרה.

שאלה אחרונה, שבעיניי היא אולי השאלה החשובה ביותר זה בנושא שעות הלימודים. אני מבקש תשובה ברורה מהנהלת המשרד מה יקרה ב-1 בספטמבר עם מצבת השעות.

2001 אתה מתכוון?

מה קרה ב-1 בספטמבר 2000 ומה עומד לקרות ב-1 בספטמבר 2001, כי כאן לא אמרתם דבר, וכולנו יודעים שיש דברים בקנה שגם דובר עליהם בישיבות קודמות. מה עומד לקרות? האם יהיה קיצוץ, לא יהיה קיצוץ, מה קרה עם ה- 20,000 שעות, עם ה- 40,000 שעות? היו כל מיני מספרים וראיתי שכאן יש איזו התעלמות.

הואיל ואני מעריך שנושא שעות הלימוד בוועדת החינוך הוא ה- MAIN STREAM העיקרי, הדבר הבסיסי העיקרי שעליו כולם רוצים להגן – אז השאלה מה באמת קורה עם הנושא הזה. אלה שאלותיי.

חבר הכנסת בוים, אתה רוצה להתייחס, אם כי לא היית בהצגת התקציב.

אני לא הייתי בהצגת התקציב, אבל אני אעיר שתיים-שלוש הערות. בעניין העבודות מול בחינות – אני קורא שיש אתר אינטרנט שבשכר באוניברסיטאות אפשר לקנות עבודות, בלי שום בעיה, כלומר מכינים כמעט את כל העבודה – משלד ועד עבודה מוכנה – ואומרים לי אפילו שמצאו איזו פירצה חוקית.

אם זה כך, אזי צריך בכלל לשנות את כל עניין העבודות. מה התועלת בעניין, באיזו מידה הטלת עבודות על התלמידים מתבצעת בצורה כזו שבאמת אפשר יהיה במידה גבוהה של ודאות לומר שתלמיד השקיע בעבודה והוא הכין אותה בכוחות עצמו, כמובן בהנחייה, בהדרכה וכו', ולא רכש את העבודה בצורה קלה. היום יש כנראה כלים שקל מאד להגיע אליהם.

אני לא יודע אם נתנו את הדעת על כך, אני שומע שזו מגיפה באוניברסיטאות.

הסיפור הזה ידוע והוא חמור מאד.

אני רוצה להוסיף עוד הערה – אני מבין מכאן שאין גם שינויים בתקצוב רשתות החינוך המעיין והחינוך העצמאי. אם לא אמרתם שיש שינויים, הפחתות ותוספות, זה גם כן להוסיף לשאלה שלי – לגבי תקצוב הרשתות.

יש לי שאלה, שאני מתנצל מראש אם דיברו עליה כאן – איך בא לידי ביטוי בתקציב המשרד איזשהו מאמץ – אם הוא קיים – לגיוס כח אדם להוראה, זאת אומרת גיוס אנשים יותר טובים או מוכשרים להוראה, האם יש איזשהן מגמות לעשות שינויים בשכר, האם יש רעיונות או אולי כבר ניסויים שמתבצעים להיכנס לנושא של שכר דיפרנציאלי.

שמעתי שיש תכנית שמבוססת על התכנית של יושב-ראש ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז לגבי עוז לתמורה. התכנית מאד מעניינת, השאלה אם יש איזשהו ניסוי בתחום הזה, אם יש התחלות, הייתי רוצה לדעת על כך ואם יש איזשהם ביטויים תקציביים.

אתה נכנס פשוט באמצע.

אני התנצלתי מראש.

אני מקבל את זה. לגבי עוז לתמורה יש הסכם בין הארגון, משרד החינוך והממשלה על ביצוע תכנית שהתחיל ב-1 בספטמבר ודיווחו כאן על תוספת לבסיס התקציב של 18 מיליון שקלים, מדובר על חמישה בתי ספר.

אני רוצה להתייחס לגני טרום חובה במגזר הערבי, הכפרים שאושרו על ידי השר לפתוח בהם גני טרום חובה. מחוסר התשתיות המתאימות, לא כל הגנים שהובטח שייפתחו בתחילת שנת 2000, נפתחו. רציתי לשאול איפה זה עומד.

הנושא השני – המגזר הבדואי, אני מבינה שזה לא כלול בתקציב המגזר הערבי. האם זה נפרד?

הדרוזי זה בנפרד.

את שואלת על פתיחת גנים?

לא רק פתיחת גנים אלא כל מיני נושאים אחרים.

זה במסגרת תכנית החומש.

יש 10,000 ילדים בגילאי 3-4 שצריכים לחבור לגני טרום חובה ועד היום 32 גנים עוד לא נפתחו גם כתוצאה מהבעיה הזאת.

בקשר לנסיעות של ילדים שגרים בכפרים הלא מוכרים, יש הרבה ילדים שנוסעים 100 קילומטר הלוך-חזור לבתי הספר כי יש היעדר בתי ספר תיכון בכפרים הלא מוכרים. גם הנושא הזה מאד מקשה על הילדים להגיע, ואז הם מגיעים עייפים ולא יכולים לקלוט דבר.

שאלה אחרונה בקשר לחינוך המיוחד. הרי כולנו יודעים שיש פער עצום בין החינוך המיוחד בשני המגזרים: היהודי והערבי, והפער מגיע ל- 300 מיליון שקל לפי מיטב ידיעתי במגזר הערבי. רציתי לשאול איפה עומד נושא החינוך המיוחד במגזר הערבי. תודה.

שמי צ'לצ'ו מנגיסטו, מאגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה. אדוני היושב-ראש, גברתי הנכבדה שלומית עמיחי, רציתי לומר שמצב החינוך של יוצאי אתיופיה הוא חמור מאד. הנתונים במחקרים שנעשו על ידי מכון ברוקדייל מצביעים על כך שההישגים בלימודים ואחוז הזכאים בקרב יוצאי אתיופיה הוא נמוך מאד. זה אומר 28% לעומת 50% הממוצע הארצי.

שזו הכפלה לעומת מה שהיה לפני שנתיים.

שיעור ההשתתפות בגיל הרך הוא נמוך מאד. זה אומר שילדים בגילאי 3-4 מבלים את רוב הזמן שלהם בבית עם ההורים, כך שנוצר הפער. הם לא נחשפים לדברים בסיסיים. אחוז הנושרים מבתי הספר בגילאי 14-17 הוא גבוה מאד – כפול מהשיעורים באוכלוסייה הוותיקה. עבריינות ברחובות הולכת וגדלה.

בשנת 1998 היתה ועדה שהמליצה שורה ארוכה של המלצות בנושא הגיל הרך, בנושא תגבור לימודי למניעת נשירה, חינוך בקהילה, והיא הגישה את ההמלצות שלה לשר החינוך לשעבר יוסי שריד, ומאז חוץ משתי המלצות לא יושם דבר.

השאלה ברורה.

אדוני היושב-ראש, בתקציב של 2001 - 31 מיליון שקל – איך זה בא לידי ביטוי בשנה זו?

נבקש את התשובה של המשרד.

שמי חסן אלאטרש מהעמותה לשלום, אחווה ודו-קיום. רציתי להתייחס לנושא של בתי ספר תיכוניים בפזורה. אין אף בית ספר תיכון בפזורה, כאשר יש 15 בתי ספר עד כיתה ט'. הבוגרים שלהם, אין להם מסגרת שתקלוט אותם.

אני אאפשר לך להמשיך לדבר, רק יש לי בקשה מכל הדוברים. זה דיון על תקציב 2001, השינויים במעבר מ-2000 ל- 2001, זו לא הזדמנות עכשיו להעלות כל נושא. אנא מכם.

צריך לקחת בחשבון לגבי שנה הבאה להקים בתי ספר תיכוניים במגזר הזה.

הלימודים בפזורה הם חמישה ימים ולא שישה ימים. אני מבקש לקחת בחשבון איך להגדיל את מספר ימי הלימוד.

יש לממש את תכנית לימוד יום ארוך בפזורה - גם זה לא נעשה – ולתת עדיפות לאומית לתחום החינוך במגזר הבדואי לפחות, שזו אוכלוסייה מאד חלשה ובעייתית.

לגבי פעילות נוער בשעות אחר הצהריים אין מסגרת כזאת וזה לא מיושם.

פנימיות יום – צריך לחשוב איך לקדם את הנושא.

דבר נוסף – 2.5 מיליון שהועברו לרשות או שיעברו לרשות, מה הייעוד שלהם? לא הבנתי.

דוד, בבקשה.

אני רואה שהשלטון המקומי מיותר כאן, אז עם כל הכבוד.

בבקשה. אתה לא מאותת לי.

אני מציע שתתכנס ועדה, עם הנהלת המשרד, עם השלטון המקומי, ונדון באמת בנושאים הקריטיים.

אנחנו נהיה בשלטון המקומי.

אני מאד מבקש. אני רוצה את הנבחרים, את היושב-ראש אני רוצה, שילווה את הנושא הזה מכיוון שאני יכול להגיד כמה דברים שהם בולטים.

אתה היום שומע פעם ראשונה על השינויים?

בהחלט. יש כמה דברים – למרות היחסים הטובים שלנו עם המשרד, עם הנהלת המשרד – אבל זה מתחיל להגיע לאבסורד, כי מה זה שכל"מ? שכל"מ זה דבר שלאחר דיונים של הרבה שנים בין השלטון המקומי, השלטון המרכזי, המשרד, נקבע. תמורת השירות הזה והזה אתה מקבל תמורה כזו וכזו.

בשנה האחרונה – וזה למעשה כאילו חשבון עצמאי שלי - אנחנו רואים שהמשרד, בהחלטה חד-סטרית שלו עצמו, מבלי להתייעץ, מקבל החלטות, כאילו חודר לחשבון שלנו.

נושא מילוי המקום, החלטה חד-סטרית. החליט שהוא לוקח 20 מיליון שקל מהשכל"מ ובכך נגמר הסיפור. למשל הנושא של החינוך הטכנולוגי – החליט שהוא משנה את צורת התחשיב, ובכך נגמר הסיפור. אנחנו הרי ממשיכים לשלם, כי מתי הוא עושה זאת? הוא עושה את זה ב-1 באוקטובר, אחרי התשלום הראשון. אתה חותם הסכם עם המורה ב-1 במאי, אם אתה רוצה שהוא יעבוד אצלך. אם אתה לא מפטר אותו ב-1 במאי, הוא קבוע אצלך. אתה מתחייב על תשלום מסוים.

החלטנו לא לשלם הבראה, לקצץ בהבראה. הוא יכול לעשות זאת לגבי העובדים שיש אצלו במחלקה או במשרד. אני, בהסכם העבודה שלי עם המורים, לא יכול להחליט מהיום למחר, אני ממשיך לשלם מה ששילמתי שנה שעברה ולפני שנתיים ולפני שלוש שנים, כי אותם ההסכמים שהם חתמו עליהם – זה מחייב אותי. אני אמנם לא חתום עליהם, אבל זה מחייב אותי.

איך אני בכלל משווה? אני לוקח מה שקיבלתי לפני שנתיים בחודש אוקטובר, מה קיבלתי לפני שנה בחודש אוקטובר, והשנה מה קיבלתי בחודש אוקטובר. השוויתי בין תלמידים, עשיתי השוואה בין כמה כיתות עיוניות וטכנולוגיות, ואני רואה שהחברים האלה, פשוט היכן שחסר להם כסף, הולכים לשכל"מ. אז לא רק שאין תוספת, אלא יש קיצוץ.

אני מדבר על התופעה עצמה. אני לא חושב שמשרד ממשלתי יכול לבצע פעולה בצורה כזו, מהסוג הזה, כי לא תהיה לנו ברירה אלא ללכת לבג"ץ ולעצור את התופעה הזו. בוא תתדיין אתי, תגיע אתי לסיכום, תגיד לי שמה-1 בספטמבר אין לך, ואז אני אפטר, אחר כך שרן ארז יעשה שביתה למה אנחנו מפטרים מורים וכו'. אין לי שום בעיה.

דבר שני – יש התחייבות של שר ואתה בונה עליה תקציבים – התחייבות בכתב, לא בהבטחה – דנו על כך שנים.

למה מכוונים דבריך?

נושא ההסעות. הרי הנושא הזה משנה לשנה מכביד יותר.

השר כבר הודיע גם בכתב שהוא לא יכול כרגע לעמוד בהתחייבות.

שלומית, אני אגיד מה הוא הודיע. השר התחייב בכתב. לא ייתכן שהקיבוצים והמושבים יקבלו 90%, ואנחנו – עיירות פיתוח וערים שהן חלשות מבחינה כלכלית – נקבל 50%.

משנה לשנה הסעיף הזה הולך ותופח. השנה זה מגיע לחצי מיליארד שקל. אז אמרנו: אנחנו לא נלך על דרישה חד-פעמית, נלך לתקופה של שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים. יש התחייבות של השר. אנחנו ידענו שב-1 בינואר מקבלים, ב-1 בפברואר מקבלים – אני אמנם הבטחתי, אני מצטער אני לא יכול לקיים. מה זה אני מצטער אני לא יכול לקיים? אני לא מבין, זו התחייבות של שר. אין התחייבתי ואני לא יכול לקיים.

בתקציב של 22 מיליארד שקל עושים "שיפטינגים" והשר צריך לקיים את מה שהוא התחייב עליו.

"שיפטינגים" אבל לא בשכל"מ.

הוא מדבר על "שיפטינגים" גם מחוץ לתקציב המשרד.

זה בסדר. בזה אנחנו מסכימים אפילו.

אני יכול לתת עוד דוגמאות ודוגמאות. במה פוגעים, במי פוגעים? הרי ראינו כולנו את ההצגה. מ-1996 עד 2000 למעשה קיצוץ בצורה מסודרת. הגענו למצב כזה שאי אפשר יותר, פשוט אי אפשר יותר. אז אם בשנה שעברה עוד חגגו ואמרו: אנחנו הולכים ליום חינוך ארוך, אנחנו הולכים לחינוך שלוש-ארבע – יופי, היתה בשורה, היתה שמחה, היו הבטחות.

אז מה קורה היום? הרי אני שואל אתכם, אתם מנהלי המשרד. איך המצפון שלכם לא מעיק עליכם שאנחנו סגרנו את מרפאות השיניים ביישובים שלנו? זה סך הכל 20 מיליון שקל. שלומית, את רוצה להגיד לי שאת לא מסוגלת לממן 18 מיליון שקל מתקציב של 22 מיליארד שקל? מי נהנה מהשירות הזה ? הרי מי שיש לו כסף, הוא לא צריך את המרפאה של עיריית נשר. למי שיש כסף, הולך לדוקטור, למנתח, ועושה כתרים ועושה מה שהוא יכול לעשות. הולכים אותם המסכנים שלא מסוגלים לשלם את אלפי השקלים. באלה אנחנו פוגעים.

הרי היום אני, יחד עם חבריי ראשי הערים, אנחנו כמו שאומרים אפילו נסחטים ואני יודע שאנחנו נסחטים, כדי לא לפגוע במועדנויות, כי אנחנו יודעים מה זה סגירת מועדונים, מה ההשלכה ומה המשמעות של סגירת מועדונים.

ואתם – MATCHING גם לזה. כל דבר MATCHING, MATCHING.

אדוני היושב-ראש, אני אומר את זה באחריות מלאה – אם תנטרל את עלות השכר של ההוראה, תקציב החינוך הוא 55% השלטון המקומי, 45% משרד החינוך.


אני מבקש שתדעי גברתי המנכ"ל, גם השלטון המקומי היום הוא במצוקה. זה לא מה שהיה פעם, משני טעמים: אל"ף, הקיצוץ עצמו של משרד הפנים במענקי האיזון, ובי"ת – ואני שמח על כך – שיש יותר פיקוח במשרד הפנים על התנהלות השלטון המקומי. ואני אומר לך, כממלא מקום יושב-ראש המרכז: אני שמח על כך. אין יותר אפשרות, ללא הגבלה, להעביר מתקציב לתקציב חינוך.

אני אתן עכשיו לרון, ראש היחידה הכלכלית שלנו בשלטון המקומי, שיסביר לא רק שאין תוספת, אלא יש תוספת לקיצוץ שהיה.

איפה הסוגיות של החינוך הערבי בדברים שלך? רצית לייצג את החינוך הערבי .

תסלח לי.

אל"ף, טוב שהוא שאל אותי. אני חושב שהוא צודק. יש לנו כאן בדרישות שלנו את מוסדות החינוך, השמירה, יש לנו את הנסיעות, הכל כתוב.

אז תדבר על זה.

עכשיו אני מדבר, נציג היחידה הכלכלית ידבר. אני לא צריך את האישור שלך.

אני לא רוצה ...

אני לא רוצה לשמוע אותך. כשאתה תביא אישור מהשלטון המקומי, אני אשמע אותך.

אני רוצה, ברשותך, להתייחס לשלוש נקודות בקצרה.

- - -

אדוני, אתה תדבר שוב בלי רשות – אני אוציא אותך החוצה.

הוצגה כאן תוספת של כ- 142 מיליון שקל לשלטון המקומי, ואני אציג את זה הפוך על הפוך, כי יש קיצוץ ואין תוספת.

לאן הלכה התוספת הזו? חלק ממנה ראיתם. במקום תשלומי הורים 70 מיליון שקל. מה נפקא מינה אם אני אגבה מההורים או שמשרד החינוך ישלם? אין כאן שום תוספת, זה אפס. חזרנו, כבר ירדנו ל- 70.

אם אנחנו גובים מההורים, זאת לא תוספת לשלטון המקומי.

היעד הוא אזרחי מדינת-ישראל – לא השלטון ולא אני.

שלומית, אני מסכים אבל ההגדרה היא לא נכונה. זו לא תוספת לשלטון המקומי.

זו לא תוספת לשלטון המקומי, זה במקום ההורים.

היתה לך גבייה מלאה מההורים?

אני מעדיף לגבות מההורים מהסיבה הפשוטה שתוך שלוש-ארבע שנים הדבר הזה יישחק וייבלע בשכל"מ.

בוא נסכים על דברים שהם מוסכמים. זאת לא תוספת לשלטון המקומי.

אגב, השקף לא מדבר על תוספות. הוא הציג שקף – אני לא מגן עליו, אני רק רוצה להגיד למען האמת – הוא הציג שקף ואומר מה השינויים בתקציב לעומת שנה שעברה. בשנה שעברה לא היה רשום 70 מיליון. גבית מההורים, עכשיו אתה לא גובה מההורים, המשרד נותן לך.

אני אציג קיצוצים. כאשר דיברו על תוספת לפנימיות יום, יש גם חלקנו – רק חלקנו בתוספת, לא בקיים, זה עוד 20 מיליון שקל, וה- MATCHING כאן הוא לא 25%, הוא או שליש או 40%. זה על חשבוננו.

לפי דעתי אתה טועה מפני שאם המשרד מוסיף – אם התוספת שלו היא שליש, והוא מוסיף 64 מיליון, אני מבין שגם אתה צריך להוסיף 64 מיליון.

לא, אני עשיתי את החשבון לפי תוספת של 19,000 תלמידים. אני עושה PER תלמיד את התוספת שתחייב אותי.

אז תסביר לי אתה למה הוא כתב תוספת של 19,000 תלמידים – 64 מיליון.

64 מיליון זה כסף שהיה חסר בבסיס התקציב.

זה בבסיס. אני מדבר על התוספת של 19,000 תלמידים. הם הוסיפו לבסיס, לדעתי בשנת 2000 לא היה מלא.

אתה צריך שיהיה קשר בין מה שכתוב. אני – הקורא התמים – מבין שבתש"ס היו 26,000 תלמידים, בתשס"א יש תוספת 19,000 תלמידים, ועכשיו יש תוספת תקציבית 64 מיליון.

אבל 64 מיליון מממן את חלק מה- 26,000 תלמידים שלגביהם כבר היה לי MATCHING.

אני אגיד מה נכון בשאלה שלו. היו שני סוגי תלמידים: תלמידים שלמדו שלושה ימים ותלמידים שלמדו ארבעה ימים. מה שקורה החל מתשס"א – כולם לומדים ארבעה ימים.

אדי, למה אתה מסבך, בשביל מה אתה נכנס לזה? בגדול, חסר לנו ארבעה מיליארד שקל.

על זה אני לא מתווכח, על ארבעה מיליארד שקל.

עם אדי מתווכחים על 100 מיליון. איתה זה עד מיליארד, עם הממשלה זה על ארבעה מיליארד.

אני מבקש מהוועדה שיקבלו את הבקשה של השלטון המקומי לגבי החסר.

לא קיבלנו. נקבל. דוד, הוועדה לא תיתן גיבוי, תן לו להציג את הנושא מה חסר.

אני ממשיך – השאלת ספרים מספריות, שדנו בתשלומי הורים. התשלום עד היום לא נסגר, זה עולה לנו 60 מיליון שקל בשנה כי הספריות ממשיכות לפעול.

60 מיליון להשאלת ספרים?

תכפיל מיליון וחצי תלמידים כפול 40 שקל.

משרד החינוך טען שזה 22 מיליון, לא 60 מיליון.

אנחנו מדברים על 10,000 שקל לספריה לבית ספר לשנה. זה הרי לא כסף גדול.

רון, אני מייעץ לא להגזים כי הגבייה הזאת לא חלה בכל הרשויות המקומיות ולא על מיליון וחצי תלמידים, אבל תמשיך.

ב- 100% מהרשויות היא היתה חלה הגבייה הזאת. אני לא מדבר על סרבני תשלום.

ריפוי שיניים שלא אושר – יש רשויות שממשיכות בטיפול שיניים.

דיברתי על כך.

התייעלות, מה שנקרא – הציגו כאן התייעלות של כ- 180 מיליון שקל. איפה ההתייעלות, חלק ממנה? חוייבנו לדווח על פרופיל השנה, לרבות מורים שהם אקסטרה. מה זאת אומרת? עד היום רשות מקומית דיווחה על המורים עם הפרופיל הגבוה: BA פלוס 20, BA פלוס 17 וכך הלאה.



על פי תקן השעות של בית הספר, החל משנת תשס"א אנחנו מחוייבים לדווח על כלל המורים לרבות אקסטרה השעות שאנחנו משלמים מהארנונה.

מה קרה? פרופיל בית הספר ירד. אנחנו מקבלים פחות 60 מיליון שקל בשנה. כשלטון מקומי, מכניסים לנו יד לכיס השנה, בשנה הבאה נסגור את ה"ריצ'-רץ'". אנחנו לא מחוייבים לדווח על האקסטרה. שום חוק לא מחייב אותנו לדווח על האקסטרה. עבדו עלינו פעם אחת, לא נדווח על האקסטרה בשנת תשס"ב. נדווח רק על התקן שאנחנו מחוייבים לדווח לגביו.

לא הבנתי מה הקשר בין הדיווח על האקסטרה לבין זה שהורידו את ה- 60 מיליון שקל.

מה עשה בית הספר? כשדיווח על שעות התקן, דיווח על המורים בעלי הפרופיל הגבוה, ואת המורים בעלי הפרופיל הנמוך – נניח BA פלוס חמש שנים, הצעירים, שם אותם בצד כי לא היה מחוייב לדווח עליהם.

ברגע שמשרד החינוך קיבל הכל, הוא אמר: אני ...

נכון, הפרופיל ירד, הממוצע ירד. 60 מיליון שקל בשנה על סטטיסטיקה של 195 רשויות מקומיות מקומיות שזה קרה בהן. בשנה הבאה לא נדווח על המורים האלה, אף אחד לא מחייב אותנו לדווח על שעות האקסטרה.

מה יקרה? למשרד החינוך יהיה חוב של 60 מיליון שקל בשכל"מ, כי זה יצטרך לחזור.

דבר שני – אנחנו יכולים לפטר מורים ב-60 מיליון שקל, רק תגידו.

אתה רוצה להגיד שדיווחת על כל המורים שאתה מממן בעצמך.

זאת היתה גישת המשרד.

אני רוצה לומר לך שעל פי הודעות של משרד החינוך, חסרים היום במחשבי משרד החינוך 7,000 מורים שעובדים, נושמים, קיימים, והם לא רשומים אצלם.

אז מהשנה רובם כבר רשומים.

לא, הם לא רשומים עד לרגע זה.

יש לך עוד 7,000.

זאת אומרת, חישבו לך אותם אבל לא רשמו אותם.

נושא נוסף הוא רמת שירות. מה שקרה בשנתיים האחרונות פחות או יותר, נקבעת רמת שירות לבית ספר – אני אקרא לה כרגע 100% - מעט מאד בתי ספר מקבלים את מלוא רמת השירות, מסיבות שונות ומשונות. זה מקבל 93% מרמת השירות שנקבעה לו ו- 96% מרמת השירות.

הממוצע הוא 98% רמת שירות, אז איך זה ייתכן?

אמרתי שיש כאלה שמקבלים פחות.

אם הממוצע הוא 98%, הרוב מקבל מאה אחוז ויותר.

אם הרוב מקבל מאה ויותר אז הממוצע צריך להיות מעל 100. גם ממוצע 98% זה עדיין לא 100%. איפה 2% הנותרים? זה הרבה.

אני מסתכל על החינוך העל-יסודי בניתוח קר, ואני מוצא בחינוך על-יסודי תוספת בעין של 1.17%. לכאורה יפה, אבל רק הגידול הטבעי – וזה כולל כבר את הגידול הטבעי שהוא רק גידול טבעי – הוא קרוב לשניים וחצי אחוז, כלומר יש קיצוץ ריאלי בחינוך העל-יסודי של קרוב לאחוז וחצי.

נכון. הוא אמר: הפחיתו בחינוך העל-יסודי 115 מיליון, והוא מנה את הפריטים – 1 שעה לפיצול לחינוך גופני, גמול הכנה לבגרות, ותק ממוצע, הבראה ונופש, מילוי מקום, חינוך התיישבותי, טכנולוגית. הוא מנה, הוא אמר ביושר.

שאלה שהייתי רוצה לשאול – אולי זה יעניין גם את המגזר הערבי. יש סעיף שנקרא שירותי חינוך ורווחה. הסעיף הזה קוצץ ב- 34% ואני לא מדבר על גידול טבעי.

לא קוצץ שום דבר.

אני מדבר ריאלית במחירי 2001.

רון, סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו ביקשנו מהמשרד להציג לפנינו על שקפים – שגם ייכנסו לפרוטוקול – מה השינויים בתקציב המשרד: באיזה סעיפים היה קיצוץ פנימי, באיזה סעיפים הוגדל.

הוצג בפנינו מסמך, אנחנו לא ראינו שיש קיצוץ באגף שחר. אם יתברר לנו שיש קיצוץ באגף שחר, אנחנו נבוא בטענה צודקת למשרד, כפי שבאנו בטענה צודקת לגבי הסמינרים עם ה- 3%.

החוברת נמצאת מולכם. אני לא אסתמך על מה שהוצאתי מן המחשב שלי, אני אקרא מהחוברת.

אתה יכול לשאול שאלה: מה פשר?

אני שואל שאלה. שירותי חינוך ורווחה – בתקציב 2000 היו 111 וחצי מיליון, מקודם למחירי 2001 זה 114 מיליון, ואני קורא: "התקציב לשנת 2001 - 76 מיליון".

על איזה סעיף אתה מסתכל?

202602 – כתוב, שירותי חינוך ורווחה. אני לא טועה, צר לי. זה קיצוץ של 34% ריאלית.

תקבל תשובה.

תודה רבה לך. רון, מהדברים שאתה אומר, ההקדמה שלך היתה מאד מבהילה שיש קיצוצים.

אני אתן לך את התשובה – המפעל להכשרת ילדי ישראל עבר לחינוך התיישבותי .

המפעל לחינוך התיישבותי – בעבר תקציבו היה באגף שחר, ועכשיו הוא מתוקצב באגף לחינוך התיישבותי .

ארז פרנקל – יושב-ראש ועדת הכספים של ארגון ההורים הארצי, באתי במקום אברהם סנפירי, הוא התנצל שלא יכול להגיע.

המון תלונות מגיעות אלינו – ואני מרכז את זה בארגון ההורים – של תקציבים. מהצגת התקציב, לא תמיד זה גם מגיע לתלמידים.

אבל לא זה הדיון.

כרגע אנחנו נחשפים גם לוויכוחים בין מרכז השלטון המקומי לבין משרד החינוך, כאשר בעצם אנחנו צרכני השירות.

איזו עזרה תהיה לנו בשנת 2001 ליישם ולהבטיח להורים שהתקציבים שמגיעים מכל הרשויות – ממשרד החינוך, ממרכז השלטון המקומי – אכן מגיעים לבתי הספר? נמצא כאן נציג השלטון המקומי, דווקא אני יכול להגיד לשבחו שבעירייה שלו אנחנו מקבלים דברים.

ברשותך, אני אפטור את הרשויות כרגע מלהשיב. זה לא הדיון.

לא שאלתי רק על הרשויות. שאלתי איזה כלים יהיו לארגון ההורים הארצי לקבל את כל התקציבים לטובת התלמידים. יש לנו בעיה עם זה.

שמי חני לוי, אני מפורום הורים לילדים עם נכויות רב-תחומיות, זה מולטי-בעייתיים ואני מייצגת את החינוך המיוחד. יש לי שתי ילדות מאד מאד בעייתיות.

שאלתך, גברתי.

אני רואה את תקציב החינוך המיוחד ואני רואה תוספת של 6,000 שעות – נתנו 5,000 פלוס-מינוס או את הרוב לחינוך הערבי, וזה בצדק כי המצב שם גרוע מאד, אבל גם המצב בחינוך המיוחד הוא גרוע, על אחת כמה וכמה בבתי הספר או לגבי ילדים שהם רב-בעייתיים.

רק לשם הדוגמה, אני רוצה להציג את הקצבת השעות הטיפוליות. יש לי ילדות שסובלות מפיגור, הן לא הולכות, הן לא מדברות, בעיות שמיעה, הן לא רואות, מאד רב-בעייתיות.

לשם ההשוואה, כיתה של ילדים לא שומעים זה פלוס-מינוס שלושה וחצי טיפולים בשבוע. הכיתה של הבת שלי גם כן מתוקצבת בשלושה וחצי טיפולים בשבוע – והיא גם לקויית שמיעה, גם עם בעיות ראייה, גם פיגור שכלי וגם לא הולכת.

ועדת מרגלית ישבה והתכנסה ויש עכשיו תת-ועדות או תכנית לבדוק יישום ההמלצות. איך זה מסתדר עם התקציב החדש המאד זעום?

אני חושב שאנחנו נעשה עוול גדול לחינוך המיוחד אם במתכונת המצומצמת כרגע נדון בכל בעיותיו. אנחנו קבענו מועד לדיון בוועדת מרגלית – 3 בינואר, עם המשרד, ובמסגרתו נקדיש שעתיים שלמות וניתן את כל תשומת הלב לבעיות הכואבות של החינוך המיוחד, גם לנושא התקציב.

השאלה איך זה מסתדר עם התקציב החדש.

על פי המסורת הטובה של ועדת החינוך – אני לא יודע איך היה בקדנציה קודמת – בקדנציה הזאת, יש עוד מגזרים שאנחנו נותנים להם דיונים נפרדים. יהיה דיון נפרד לגבי החינוך הערבי, ואם יהיה צורך לגבי החינוך הבדואי. כל מגזר שאנחנו נרגיש שהוא צריך כרגע את ההעדפה המתקנת, תשומת הלב המיוחדת, יחד עם חברינו במשרד החינוך נקיים דיונים ענייניים, כמו שאמרתי גם דיון בנושא הפיתוח שהוא גם כן דיון לגמרי נפרד.

המנכ"לית שלומית עמיחי, בבקשה.

אני אענה. אדי, אתה תצטרף אלי.

קודם כל אני רוצה לומר מילה אחת על כל מה שקוראים ההתייעלות או הקיצוץ הפנימי שנעשה בתוך המשרד, או השינויים הפנימיים שנעשו.

היה לי פעם מנכ"ל – זה לא זה היושב לימיני, זה מנכ"ל אחר – שאמר: חברים, בסדר, ממה כן? מה לא אנחנו כולנו יודעים, מה כן זאת הבעיה, אז אני אומרת לכם: אין לי ויכוח. שום דבר לא עשינו בחדווה.

ועדת החינוך יכולה להגיד לך.

ועדת החינוך ודאי יכולה להמליץ. שום דבר לא עשינו בחדווה, אבל דברים צריכים להיעשות.

במשך שנים – וראיתם את זה בגרף – קוצץ החינוך היסודי במדינת-ישראל, ועבר – גם בוועדות חינוך לדורותיהן, עבר הקיצוץ הזה.

אנחנו, בהחלט בעבודה אני חושבת מאד מקצועית, אמרנו: לא רק החינוך היסודי, גם בחינוך העל-יסודי וגם במכללות – אין ברירה, לא ברצון, אבל אין ברירה – נצטרך גם שם ואפשר גם שם להתייעל לא בצורה FLAT ובולדוזר שעובר אלא בנושאים שאנחנו יכולים להצביע עליהם.

אדוני היוש-ראש, אני שמעתי את בקשתך ואתה יודע שאני מתייחסת לבקשותיך במלוא הרצינות. אנחנו לקחנו על עצמנו לבדוק וסיכמנו עם האוצר שאנחנו נבדוק את המשמעות של הקיצוץ במכללות, מה המשמעות הלכה למעשה.

והיה אם יסתבר שבקיצוץ הזה יש פגיעה בנשמת הבשר החי של המכללות, אנחנו נטכס בינינו עצה מה לעשות. סיכמנו על כך גם עם האוצר ונעשה את זה עם בדיקת חשבונות. נראה הלכה למעשה מה המשמעות. לנו נדמה שזה אפשרי – לא קל, אבל אפשרי – אבל אני לקחתי את בקשתך ונעשה את הבדיקה הזאת.

אני רוצה לענות על השאלות אחת לאחת. נושא הפנימיות – האמת היא שאנחנו, כבר מיוזמתנו, פנינו וביקשנו לשחרר אותנו מהמגבלה של שיא הילדים, ואז אנחנו נראה על פי הצורך אולי להגדיל או לחרוג מהשיא במסגרת היכולת התקציבית שלנו. כך הוספנו את 100 ילדי הפלאשמורה.

יש גם בעיה של היכולת התקציבית של השלטון המקומי.

דוד, אני לא מדברת על פנימיות יום, אני מדברת על כפרי הנוער. אני יודעת למה אתה מתכוון.

בכל זאת צריך לשנות לנו את התקן, אבל גם אנחנו מרגישים אי נוחות רבה בעניין הזה משום שניתן אולי בכל זאת להסיר את המגבלה.

רפורמה בבחינות הבגרות – אנחנו עובדים, ממשיכים להכין. אני ביקשתי מממלא מקום שר החינוך לקיים דיון עמו בנושא, ואז על פי החלטתו והמלצתו נראה אם, מתי ולאן הולכים. זה לא נושא שלעניות דעתי מנכ"ל יכול להוביל לבד, ולכן אמור להתקיים דיון עם ראש הממשלה בעניין ושם יוצגו לו כל המשמעויות ותהיה החלטה: האם להקפיא את זה, לא להקפיא, מה המשמעות לא להקפיא וכו'.

יום חינוך ארוך – אין לי מה לומר, אלא שהאוצר עד היום לא מגדיל את תקצוב יום חינוך ארוך. עומדת היום או מתישהו להידון הצעת חוק לגיוס סטודנטים.

זה לא במקום.

מה שכתוב שם שזה מתוך תקציב יום חינוך ארוך, וזה הפלא מדוע האוצר הסכים להצעה הזאת. אל"ף, לך היושב-ראש אני כבר אומרת – ההצעה הזאת פרובלמטית כי אם לא מחילים את יום חינוך ארוך ולא מרחיבים, אז מאיזה תקציב יקחו סטודנטים? זה דבר אחד. דבר שני – זה מראה על מגמת האוצר בנושא יום חינוך ארוך, שסטודנטים מבחינתו טוב שיחליפו גם את מה שיש.

אז אני כאן תופסת טרמפ גם להזהיר לגבי הצעת החוק הזאת אבל גם להגיד מה הכיוונים ביום חינוך ארוך.

גילאי 3-4 – אני מציעה שנעשה התייעצות. אני אקשיב. כלומר אם אתה חושב ומציע שנבוא ונציע הרחבה ליישום החוק, להרחבתו, אני חושבת שעכשיו השעה כבר בשלה.

אחרת אף פעם לא נגיע. אלה שנמצאים באשכול 6-7, בחיים שלהם לא יגיעו.

תתחיל בשלוש. למה 6-7?

אני רוצה לומר משהו על מניעת אלימות. אנחנו הוספנו תקציבים למניעת אלימות הלכה למעשה, אלא שזה לא מופיע בתקנה שקוראים לה מניעת אלימות. זה מופיע בתקנה של השתלמויות מורים כי אנחנו עובדים עם המורים על נושא מניעת אלימות, זה מופיע בתקנות של פעילות בית ספרית שבה אנחנו מקציבים הקצבה בית ספרית לצורך פעילות בבית ספר במניעת אלימות, ועוד פעולות אחרות – בפעולות שפ"י – זה לא מופיע בתקנה בפני עצמה.

בתי ספר קהילתיים.

זה לא מופיע בתקנה בפני עצמה, ולכן אתה לא רואה את זה, אבל בהחלט עשינו פעילות ועומד לצאת חוזר מנכ"ל מאד מקיף בנושא, הכל בהסתמך גם על ועדת וילנאי.

בנושא התמיכות אדי ישיב, בנושא מצבת השעות אדי ישיב. נשאלתי לגבי תכנית העולים יוצאי אתיופיה. אני תמהה קצת על מה שאתה אומר. בוצע בצורה מורחבת מאד ויש הישגים מרשימים מאד – יש לנו פריסה של כל מה שנעשה, אני פשוט לא הכנתי תשובה לעניין הזה, אפשר יהיה לתת את זה.

להערכתי, רוב המלצות ועדת גד בוצעו ובכל מקרה יש השקעה מאד מייחדת לנושא יהדות אתיופיה, מתוך כוונה אמיתית שנגשר, וגם ה- 28% שאתה מצביע עליהם הם מעט אבל הם פי שניים ויותר ממה שהיה לפני שנתיים, כלומר יש התקדמות ואנחנו מקדמים אותה הלאה. שוב, אני יכולה לתת את הדברים, לא על הכל הבאנו חומר.

אני רוצה לומר משהו על קיצוץ בשכר הלימוד העל-יסודי. שכר לימוד על-יסודי הוא ארבעה מיליארד שקל. מי שאומר לנו שבארבעה מיליארד שקל אין אפשרות להתייעל – ולו בסכום של 100 מיליון שקל, כשאנחנו מצביעים ואנחנו לא אומרים סתם אלא אנחנו גם אומרים איפה - מי שאומר שבארבעה מיליארד שקל אי אפשר ב-100 מיליון שקל, אני לוקחת אותו כסנגור שלי כנגד כל אלה - פרופסורים, בן-שחר ואחרים – שאומרים לי כמה אפשר לייעל וצריך להתייעל בתקציב החינוך.

רבותי, באמת – אני מבינה את כל הצרכים, אבל אני מבקשת מאד מהוועדה גם גיבוי לכך שאנחנו בכל זאת באיזשהו מקום רוצים לשים יותר כסף לצמצום פערים, רוצים לשים יותר כסף לקידום ילדים לבגרות, למניעת נשירה. אנחנו צריכים מאיפשהו את התקציב הזה, אנחנו לא מקבלים אותו מן השמיים.

ועדת מרגלית – אמר היושב-ראש שיהיה דיון, כך שאולי שם נדבר על כך כי יש הרבה מה לומר.

תודה.

אדי, לגבי השעות.

נושא מצבת השעות הוא נושא מאד מאד פרובלמטי, אני אנסה להתמודד אתו ואני אומר את הדברים הבאים: הנחת העבודה של תקציב 2000, או יותר נכון של פתיחת שנת הלימודים התשס"א, שנגזרת מחוק התקציב, קובעת שיש פחות 40,000 שעות הוראה במערכת החינוך לעומת שנה קודמת.

המשרד לקח על עצמו לקצץ 20,000 שעות בפועל, קרי הקצינו פחות 20,000 שעות ב-1 בסמפטמבר 2000 ו- 20,000 שעות לקחנו על עצמנו להתייעל במסגרת מילוי המקום. גם אותן 20,000 שעות שלקחנו על עצמנו להתייעל בנושא מילוי המקום, פחות או יותר שר החינוך לשעבר סיכם עם הסתדרות המורים.

מה זה להתייעל? תגיד: ביטלנו את התשלום בפועל. זה לא להתייעל.

הוא בינתיים מדבר על עובדי המדינה.

הוא כרגע לא מדבר על על-יסודי.

הוא כרגע מדבר על היסודי.

הוא מדבר כרגע על חינוך יסודי וחטיבות הביניים, על עובדי המדינה.

אז לגבי השעות שקיבלתם על עצמכם, התייעלתם?

20,000 שעות של קיצוץ – קיצצנו אותן.

בפועל, מ- 1 בספטמבר.

כן.

שזה 5,000 שעות הדרכה ודברים מהסוג הזה.

נכון. מעבר לכך יש עוד 20,000 שעות שלקחנו על עצמנו להתייעל בנושא מילוי המקום. לזה יצא חוזר לפי מיטב הבנתי. היה צריך להתחיל לפעול על פי החוזר הזה ב-1 בספטמבר, זה לא מבוצע בשורה התחתונה.

המסקנה או המשמעות שזה לא מבוצע – אני חייב לומר אותה – זה שקודם כל ב-1 בינואר, כשיתחיל תקציב 2001, ההנחייה שאנחנו צריכים לתת למי שממונה על השעות, הסמנכ"ל איציק כהן שנמצא איתנו, זה שיש לו פחות 20,000 שעות להקצות בתשס"ב, כי את זה אומר חוק התקציב, אנחנו לא מעל החוק.

אם זה לא מבוצע השנה, הרי אף אחד לא יוותר לנו על ה- 20,000 שעות החד-פעמיות האלה, זאת אומרת שמ-1 בספטמבר 2001 נצטרך לקצץ 40,000 שעות. זאת המשמעות אם זה לא יבוצע.

בנושא התמיכות...

תיכף, אני רוצה לחזור לשעות. נדלקה כאן נורה אדומה בסוף הדיון. עזוב לרגע את התמיכות.

נדמה לי שאפילו זה כתוב בפרוטוקול, שאני חלקתי על הגישה העקרונית שהמשרד אז "התנדב" – המילה התנדב היא לא המילה המוצלחת אבל היא מילה נוחה להשתמש – לקצץ את ה- 40,000 שעות, כשפירטתם לגבי ה- 20,000 שעות את ההדרכה וכו', ו- 20,000 שעות מילוי מקום, ואמרנו לדעתי כבר אז בוועדה שזה קיצוץ וירטואלי שהוא לא יילך. למה? כי יש מציאות. איך במציאות אפשר לבטל, כמו שאי אפשר בעל-יסודי לבטל את הרבע שעה. הרי צריך מילוי מקום, זה חלק מהוויית בית הספר.

עכשיו אתם עומדים בפני מצב שמעבר לכל מה שדיברנו כאן, בעצם יש כרגע איזשהו איום מרחף, על בעיה של 20,000 שעות קיצוץ מתמשך, כלומר 20,000 שעות בבסיס ועוד איזשהו חוב.

80 מיליון שקל.

80 מיליון שקל קבוע ועוד 80 מיליון חד-פעמי. זה דבר לא פשוט. הדבר הזה היה די כתוב על הקיר. השאלה מה אתם עומדים לעשות. אני מקווה שזה ברור שזה בעצם מאפיל קצת על העניין הזה שפתאום יש איזשהו קיצוץ שהוא מאד מאד בעייתי והשאלה מה עושים אתו.

לדעתי, גם אם תשכנעו את הסתדרות המורים, אני לא חושב שזה יעבוד בפועל, כלומר אתם תחתמו עם הסתדרות המורים – מותר לי לומר את השקפתי – זה לא יעבוד בחיים, כי תחשבי רגע על רמת בית הספר. המנהל צריך לתת פתרונות לילדים, מה הוא יגיד להם? שאין מילוי מקום? מה יעשו עם הילדים?

אז כאן יש לכם מטריה של שלטון מקומי שבמקום גירעון מצטבר של שישה מיליארד, יהיה גירעון שבעה מיליארד. תבדקי עכשיו בעלויות, אני מבטיח לך שהם לא שינו את דפוסי הפעילות בנושא מילוי מקום.

אי אפשר.

הם לא היו צריכים לשנות. ברשותך. הקיצוץ של 3% או פחות – איני זוכרת – לגבי מילוי מקום שהיה בשנה שעברה...

רבע שעה.

היה קיצוץ רבע שעה שאני הוצאתי אחר כך חוזר, אמרתי: מבחינתי הוא לא קיצוץ של מילוי מקום, הוא קיצוץ בכסף. כל בעלות תחליט איך היא מנצלת אותו. עכשיו צריך לראות.

שלומית, רק הערה. הרי באה המנכ"לית ואומרת: קיצוץ. ממה הקיצוץ?

אני לא יודעת, מארבעה מיליארד אי אפשר לקצץ 100 מיליון, דוד?

אי אפשר. כששר האוצר לפני שנה החליט על קיצוץ של 2%, אז הוא החליט על קיצוץ 2% מכל היקף נפח הכסף של הפעילות של השלטון המקומי, שזה 20 מיליארד שקל.

לא משכר לימוד.

אני שואל אותו: למה אתה מקצץ מכל הנפח? אני מבין שאתה מקצץ 2% ממענק האיזון שאתה מעביר לשלטון המקומי. 2% משלושה מיליארד שקל – מקובל עלינו, אבל 2% מ- 20 מיליארד שקל, ממה? זה לא כסף שלך.

זבולון, תראה איזו שרשרת. אחר כך אתה בא למשרד החינוך, הוא אומר: קיצצו לי, גם אני רוצה שתקצצו 3%. אחר כך בא משרד העבודה והרווחה. הרי היה קיצוץ בכל משרדי הממשלה. לו היה בא ראש הממשלה ואומר: אנחנו לוקחים 2% מהשלטון המקומי ובזה מבטלים את הקיצוצים של כל המשרדים האחרים כלפי השלטון המקומי – זה עוד היה מובן איכשהו. אצלנו כל משרד בא ועשה "ברית מילה".

הרי כבר לקחו לנו 450 מיליון, כולל על העברות של משרד החינוך לשלטון המקומי, ואז גם משרד החינוך מקצץ שוב, כך שזה קיצוץ על קיצוץ. זו לא התייעלות, זה קיצוץ על קיצוץ.

אנחנו נמצאים היום בתחילת דצמבר, וכאן מדובר בקיצוץ שאם לא מוצאים לו פתרון והוא צריך להיות ב-1 בספטמבר, אני חושב שזו תהיה דרישה לגיטימית שלנו למשרד קודם כל לומר שיש כאן באמת רמזור אדום מאד שהוא מאפיל כאן על כל יתר הדברים. צריך להבין שקיצוץ של 40,000 שעות – ציורית אני תמיד אוהב לעשות זאת – זה קיצוץ של שעה בכל כיתה. יש כ- 40,000 כיתות פלוס-מינוס.

44,000.

באופן ציורי. אתם יודעים למה תמיד אמרתי שתקציב הסמים גדל? היה לוגו טוב שתקציב הפעולות לסמים היה מיליון וחצי, אז אמרתי שיש שקל לתלמיד לשנה. הנה, גדל לשלושה מיליון ואני משבח את המשרד. המשרד החליט על הגידול, לא אני.

לא אמרתי זאת בפעם הקודמת, כשהמנכ"לית דיווחה. היום אני אומר כי אני מרגיש שזה הופך לאיום רציני כי לדעתי המשרד כאן נקלע לכמעט סמטה ללא מוצא, כלומר אני לא רואה איך המורים יבצעו או יסכימו לכך. גם אם יסכימו, אני לא רואה איך זה מבוצע, והרי ניסן רז בודק בסופו של דבר בביצוע, יראה שזה לא מבוצע. אי אפשר לבצע את הדבר הזה.

זבולון, בכל זאת המילה אי אפשר - כל המחקרים מראים שמדינת ישראל, יש לה שיא בניצול מילוי מקום של מורים. אין דבר כזה בעולם.

אין דבר כזה בעולם שהולכים ל- 30 יום מילואים בשנה.

זה לא כולל מילואים.

סליחה, לא כולל מילואים ולא כולל מחלות ארוכות – לא עלינו. כולל היעדרות של יומיים ועוד יומיים ועוד יום ועוד ועוד.

שנית, הסתבר שבבתי ספר שבהם נעשתה פעילות פדגוגית, למשל כמו ניהול עצמי, פחת הנושא של היעדרות של מורים באופן דרמטי. כלומר שההיעדרות הזאת היא לא רק עניין של חלילה מחלה – ויש דברים כאלה כמובן, כולנו בני אדם. הניצול שלהם היה מעל ומעבר.

מעבר לזה אנחנו גם יודעים על ניצול של מילוי מקום של שעות בכל מיני קומבינות בית- ספריות שהן לא בדיוק היעדרות של מורים.

זה בלתי אפשרי. זה אפשרי, אולי לא במלואו, אבל להגיד שזה בלתי אפשרי – הייתי מבקשת את עזרת הוועדה לסייע באפשרי שבתוך העניין כדי שיבוצע, והיבוצע הזה יחסוך קיצוץ דרמטי אחר.

לנו נדמה שזה לקצץ במשהו שהוא באמת התייעלות ויותר אכפתיות ויותר דבקות ולא בנושאים אחרים שהם בנפשנו.

קודם כל אנחנו תמיד רוצים לעזור לחינוך. כשאתם הצגתם שגיליתם שנותנים שעה לפיצול לחינוך גופני – ויש בתי ספר חד-מיניים ואין צורך לתת שעה לפיצול, אני מסיר את הכובע, אני חושב שזה קיצוץ נכון ולא יכולה להיות למישהו טענה כלפי כזה דבר, או שאתם אומרים ששולם גמול הכנה לבגרות למי שלא הכין לבגרות – אני חושב שזה קיצוץ שוועדת החינוך והתרבות צריכה לברך לגביו את משרד החינוך על כך שזה בדיוק נקרא התייעלות.

התייעלות פירושו של דבר שהתברר שמשלמים כסף, כשהכסף הזה לא מיועד לשימוש למטרתו, וזה בסדר גמור. אם כוונתכם שאנחנו נבוא ונאתר ונסייע לתת גיבוי לדברים שבהם יש בזבוזים – בהחלט תביאו בפנינו. אני רק אומר שאמרנו מלכתחילה: עניין של מילוי מקום, אחרי הקיצוצים של מילוי מקום בראשית שנות ה-90, לדעתי – אני מסופק, אני מוכן לשבת יותר.

אני רוצה לומר שני דברים. שינוי התקצוב של כיתות ט' בבתי ספר תיכוניים שהם לא חטיבת ביניים – מה שעובר דרך השלטון המקומי – והרשתות השונות כמו עמל, אורט וכדומה, גרם לכך שהשנה פוטרו כ-80 מורים מעבודתם, מורים טכנולוגיים.

מורים קבועים?

מורים קבועים. לכן גם נאבקנו להגדיל את מכסות הפורשים וכדומה, זאת אומרת הדבר הזה הוא ממש לפגוע בבשר החי וזה יימשך.

שנית, הנושא של מילוי מקום. בחינוך העל-יסודי, בחטיבות העליונות שהן במימון הבעלויות, מילוי המקום לא מתבצע כי מרכז השלטון המקומי לא קיבל את הכסף לכך – ואני מכיר לא מעט בתי ספר ויישובים ששם לא מכניסים מילוי מקום והתלמידים מסתובבים. אמנם זה לא כיתה ד' וכיתה ו', אבל התלמידים בכיתה י' או בכיתה ט' או בכיתה י"א שמסתובבים, עלולים להסתכן לא פחות.

אני לא מדבר על הסכנה. מספיק שכיתה אחת בלי מורה והם מסתובבים בבית הספר ורק פותחים דלתות לראות אם החברים האחרים מהכיתות האחרות הגיעו, זה כבר הופך את בית הספר לגיהנום. ואין לכך כיסוי היום כי שום עירייה לא רוצה להיכנס לגירעון יותר גדול.

אלה ממש דברים שנוגעים לתפקוד בית הספר.

אני חושב שלגבי מילוי המקום אמרתי דברים ברורים, מול דברים ברורים אחרים שבהחלט אמרתי: היכן שהמשרד מגלה ששולם כסף ולא קורה. אני חושב שבעניין של מילוי מקום– המנכ"לית היתה ישרה ואני מברך אותה. היא לא אמרה שהיא מקצצת במילוי מקום, היא מקצצת כסף. היא בעצם אמרה לשלטון המקומי: יש לכם פחות רבע שעה, עכשיו תחליטו על סדרי עדיפויות. אתם רוצים מילוי מקום – תעשו מילוי מקום, אבל אז תעשו במשהו אחר פחות. יש לכם פחות כסף, אולי תגדילו את הגירעון וכדומה. זה חלק מהבעיות של ייעוד התקציב.

חברים, אנחנו רוצים לסכם, ואני אומר שאני פתוח כאן לשינויים.

1. הוועדה רשמה לפניה את דיווח המשרד על השינויים התקציביים לשנת 2001, הפירוט מצ"ב.

2. הוועדה רשמה לפניה שהמשרד בודק מחדש את הפחתת התקציב בשיעור 3% במכללות להכשרת מורים, ואת הקיצוץ של 750 תלמידים בפנימיות.

3. הוועדה קובעת כי בתקציב אין עדיין מענה הולם ליישום הדרגתי של החוקים בתשס"א ביום חינוך ארוך והחינוך המיוחד, ופונה לממשלה להקצות לכך את התקציב הראוי.

4. הוועדה ממליצה שהמשרד יגיש לה בקשה לאישור יישום הדרגתי בתשס"א של חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 באשכול ישובים 1 ו-2 בהם מופעלת התכנית למעשה.

לתשס"ב אין הגדלה, אנחנו כאן נוסיף עוד פסקה גם לגבי היישום – וחוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 תשס"ב.

5. הוועדה פונה למשרד להשלים את הדיונים עם השלטון המקומי באשר לשינויים בתקציב הקשורים בשלטון המקומי כדי להגיע להבנה והסכמה.

6. לגבי השעות, הוועדה קובעת כי קיימת עדיין בעיה של קיצוץ 20,000 שעות בבסיס התקציב שהיו אמורים לקצץ החל מ-1 בספטמבר 2000, ושלא קוצצו, ובאי קיצוץ שלא בוצע במילוי מקום. לפיכך, ב-1 בספטמבר 2001 יצטרכו לקצץ 20,000 שעות עבור תשס"א ו-20,000 שעות עבור תשס"ב.

הוועדה פונה למשרד בבקשה לגבש פתרון הולם באופן שלא יקוצצו שעות הוראה לתלמידים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:30.