פרוטוקולים/ועדת חינוך/2346



3
ועדת החינוך והתרבות
29/11/2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/2346
ירושלים, י"ז בכסלו, תשס"א
14 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מספר 203
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ד', ב' כסלו התשס"א, 29/11/2000, בשעה 09:15

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
שמואל הלפרט

יולי אדלשטיין

משרד החינוך:
ד"ר גד אבוקסיס - סמנכ"ל בכיר למינהל הפיתוח ולמשאבי אנוש
אברהם צדקה - מנהל האגף לבטיחות, ביטחון ושעת חירום
שוש ימין - מנהלת גף הצטיידות והסעות
יעל פרבר - מתאמת השר לכנסת ולממשלה

סא"ל שלמה ועקנין - קצין הגנה מרחבית

מרדכי סמט - סגן מזכ"ל ויו"ר סניף ירושלים

בנצי ליברמן - ראש מועצה אזורית שומרון
אורי אריאל
יוחאי דמרי - מנהל אגף החינוך במועצה אזורית שומרון

תפקוד מערכת החינוך ביש"ע לאור המצב הביטחוני - מעקב

גיא בר-נס

יהודית גידלי

רקורד שירותי הקלטה

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות
בעניין תפקוד מערכת החינוך ביש"ע – יהודה, שומרון וחבל עזה - לאור המצב הביטחוני. זאת גם ישיבת מעקב והמשך לישיבה שקיימנו בנושא זה ב30/10-, וגם יהיה טיפול בנושאים נוספים. אני מקדם את פניכם בברכה. אנחנו גם הזמנו נציג ממשרד ראש הממשלה, אבל אינני רואה שהודיעו לנו שבאים - אולי במשרד ראש הממשלה עסוקים בדברים אחרים.

ביקשנו מעוזר המחקר, מר גיא בר-נס שיושב כאן, שיעשה על עמוד או שניים תפריט של הבעיות שלהן אנחנו צריכים להתייחס. אני רוצה גם להתייחס למכתב שפנתה בו המנכ"לית של המשרד, ב9/11/2000-, למר יוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והנדון הוא צרכי מערכת החינוך נוכח המצב הביטחוני; והיא פירטה את הצרכים, כפי שהמשרד מבין אותם, שסך כל העלויות הכספיות: תקציב חד-פעמי - 36,217,000 ש"ח, ותקציב חודשי - 6,000,000 ש"ח. הנושאים כוללים, בתחומים הפדגוגיים: תוספת שעות למילוי מקום, תוספת שעות לחינוך המיוחד, תקציב סדנאות והשתלמויות למורים בנושא התמודדות עם תגובות תלמידים למצבי לחץ, מורות חיילות, בנות שירות לאומי, ערכות למידה, חינוך מיוחד - כל אלה בנושאים הפדגוגיים. בנושא בטחון: רכישת אקדחים בעבור עובדי הוראה, נהגי הסעות וכדומה; אימוני הישרדות…

מה שאתה קורא ברגע זה, אלה נושאים
שקיבלו פתרון על ידי המשרד. נושאים אלה כן
קיבלו פתרון.

אני ממש מודה לך, כי זה מה שקורה בפקסים,
שכותרת אחת מתחברת לטקסט זר. אני מבקש לתקן - ובצדק. כלומר, הנושאים שקיבלו פתרונות במסגרת המשרד, את זה אני רוצה לפרט יותר: לפי הדיווח של המנכ"לית, הנושאים שקיבלו פתרונות במסגרת המשרד הם כאלה: תוספת שעות למילוי מקום - במקומות שבהם המורים הקבועים אינם מגיעים, הוקצו ומבוצעות 4,500 שעות. כלומר אלה שעות שהמשרד, מתקציבו, מבצע אותן. תודה. תוספת שעות לחינוך המיוחד - אין כאן סכומים, אבל נאמר שהוקצו שעות הוראה נוספות. אני רק רוצה להזכיר את ההחלטה מהפעם הקודמת. מה שסוכם בפעם הקודמת, שהואיל ותלמידים בודדים בחינוך המיוחד, איך אפשרות להסיע אותם ברכבים ממוגנים, כי אין רכבים ממוגנים קטנים, הוסכם זמנית, על דעתנו, שהם יושארו ביישובם, ותינתן תוספת שעות לבית הספר, כדי שבית הספר יוכל להתמודד עם אותם ילדים עם הצרכים המיוחדים עד יעבור זעם, כי אי אפשר להכריח את ההורים לסכן את התלמידים, לנסוע מברקן לקדומים - כי יש עם זה בעיות. או אז, המשרד מדווח שהוא מבצע את זה; הוא רק איננו אומר בכמה שעות מדובר.

הפתרון הזה הוא פתרון הטוב לבערך
80% מהמקרים. ישנם עדיין מקרים שבהם הפתרון הזה יוצר תוהו ובוהו. אני יכול לציין שני מקרים ספציפיים, שילדים נשארים…

או אז, מה ההצעה לפתרון?

לדעתי, להסיע אותם בכלי רכב ממוגני ירי,
או - לחילופין…

באוטובוס?

כן. לגן המיוחד, כי זה פשוט יוצר בעיה, גם
בגן המקומי - התקוממות שלמה…

או אז, מדוע אינכם מסיעים? מי מונע מכם
להסיע?

כרגע אין יכולת להסיע ילדים של החינוך
המיוחד באוטובוסים ממוגני ירי כשמדובר
בקבוצות קטנות.

נכון.

אוטובוס לילד אחד, או לשני ילדים. מלבד
זאת, מבחינת מערך ההסעה, אני …

מר יוחאי דמרי, מה ההצעה שלך לפתרון למחר
בבוקר? אותם 20% של המקרים - מה אתה
מציע לגביהם?

אני אומר שוב: לדעתי צריך לראות איך כן
מאשרים - או טרנזיט ממוגן ירי, במידה שקיים דבר שכזה. במידה שאין קיים - לא.

אין קיים. נדמה לי שהממונה במשרד החינוך,
מר גד אבקסיס, מנכ"ל בכיר למינהל, נדמה לי שהוא גר בקדומים, אם אינני טועה. אזיי הוא בכל זאת חי בשטח - הוא אומר לך שאין כזה דבר, ואני מברך את המשרד שהוא מינה אותו לאחראי על הנושא הזה.

אני אענה לך רק לנקודה הזאת. לפני שבוע,
בוועדה שיושבת כמעט כל יום, שהיא אחראית על כל הנושאים, הוזמנה גברת נאוה יהלום, שהיא אחראית על החינוך המיוחד, ודיווחה ממש איך שהיו שתי בעיות של שני תלמידים שנשארו: ילדה משבי שומרון ועוד ילדה מברקן. על המקום הפנו פתרונות, לשביעות רצון המפקחת והגורמים. אני מכיר גם את הגנים - אני יודע מה זה גורם בגן.

גברת שושנה ימין, מנהלת אגף הסעות.

לגבי ילדי החינוך המיוחד, יש לנו סתירה:
מצד אחד יש לנו חובה, על פי חוק, להסיע את ילדי החינוך המיוחד שלא באוטובוס, גם אם הוא ממוגן מירי. אסור להסיע אותם על פי החוק.

לדוגמה, הילד צריך ריסון למקום.

מאידך גיסא, אתה חייב לקיים גם את חוק
חינוך חובה. או אז, החלט על איזה חוק
אתה רוצה לעבור.

ומצד שלישי, כתוב: "וחי בהם"; או אז צריך
גם להגן על חייו. יש כאן בעיה.

ומצד רביעי, ברשותך - אני קצין הגנה מרחבית של פיקוד מרכז - בתנאים האלה הספציפיים, עדיין לא חייבנו כל הסעה קטנה - זאת אומרת, תמיד אפשר לטעון שהגוף המנחה ל- 9 ו- 10 ילדים - עדיין נוסעים לא בממוגני ירי. נכון לעכשיו כן מתירים.

אומרים שאין טרנזיטים מוגנים. יודעים איך
לעשות את זה.

על זה נדבר מייד, אבל מחר בבוקר לא יהיה

הבה נחלק את הפתרונות לשניים: הפתרונות המיידיים - כי ילד מחר בבוקר צריך ללמוד - והפתרונות לעוד חודש, לעוד חודשיים, לעוד שלושה חודשים.

יש לי עוד רעיון, שאולי הוא רעיון משוגע,
אבל יכול להיות שאי אפשר אולי למגן את הרכב, אבל הילדים שנוסעים בפנים, אולי אותם כן אפשר למגן. זה נשמע מצחיק שילדים ייסעו לבית הספר באפודים ובקסדות, אבל אם, באותם פתרונות ספציפיים, שנראה לנו מבחינה פדגוגית, שזה מה שנכון לעשות, אז אולי באמת צריך לעשות, לקנות כלי רכב…

אנחנו אמרנו בפעם הקודמת, אני חושב שזה
פתרון שעליי היה מקובל, להשאיר להורים את ההחלטה. המועצות האזוריות עם משרד החינוך ועם צה"ל יגידו להורים מה הפתרונות האפשריים, שאנחנו חושבים שהם אפשריים, וההורים יחליטו אם הם רוצים לקחת את הסיכון, אם קיים כזה דבר, ולהסיע את הילד בתנאים האלה - או לא ממוגן ירי, או עם שכפ"ץ וכדומה - או שהם מעדיפים שהוא, לתקופה מסוימת, יישאר ביישוב, במסגרת חינוכית שאינה מתאימה לו ויקבל איזה שהוא תגבור לימודי עד אשר יעבור זעם, או עד שיהיו טרנזיטים ממוגנים, עם ריסון וכדומה. זה מה שהצענו בפעם הקודמת, ואני חושב שזה פחות או יותר מתקיים.

הנושא השלישי - תקציב סדנאות והשתלמויות למורים בנושא התמודדויות עם תגובות תלמידים במצבי לחץ. המשרד הקצה למחוזות תקציב ייחודי-מיידי של 950,000 ש"ח. האם יש בעיה בדבר הזה?

אינני יודע.

לא שמענו על בעיה.

יש לי הערה להעיר: יש בעיה של הגעת
מורות לירושלים בשעות הערב להשתלמויות המתקיימות בירושלים. הרבה מאד השתלמויות בוטלו. מורים שנמצאים בשנת שבתון מקבלים את ההשתלמות…

זה איננו הנושא.

אני מדבר על השתלמויות מורים בכלל.

לא. אנחנו מדברים כרגע - דיברנו בפעם
הקודמת, שהמורים שמלמדים ביש"ע צריכים לקבל השתלמויות בבית ספרם - בסדנאות בית ספריות - כדי לדעת להתמודד עם מצבי לחץ, מצב של חרדה, מצב של אי וודאות…

אזיי כאן יש בעיה אחרת - של הגעתם של
מרצים לנקודות היישוב הללו. התעוררה בעיה של מרצים שאינם מגיעים לאותם מקומות, כי אין להם הסעה ממוגנת.

זאת אחריותו של המשרד להביאם.

לפי מיטב ידיעתנו - כל יום יש לנו דיווח על
דברים שקורים - לא הגיעו כאלה בקשות. בסך הכל נתנו פתרונות גם לדברים האלה. אמרנו שבאותם כלי רכב שקיימים ומסיעים תלמידים ומורים - הם יכולים להשתלב. יש בעיה אחרת, והיא בעיה שמורים אינם מוכנים לבוא להשתלמויות בערבים. אתן לך דוגמה מאתמול בערב, בקדומים - מורים אינם מוכנים, גם כאשר העמדת לרשותם כלי רכב ממוגני ירי. הם אומרים: בלילה אנחנו איננו נוסעים. או אז, נגד זה אין מה לעשות. מורים אינם מוכנים לנסוע.

כרגע אין לנו ידיעה שהתקציב של כמיליון
שקל, שהועמד לצורך הסדנאות המיוחדות האלה - אין לנו דיווח, ואני כרגע מקבל הרבה מאד מכתבים מהישובים, מהמועצות, על בעיות שקיימות - אני לא מצאתי איזו שהיא תלונה, או איזו שהיא בעיה בתחום הזה.

הדבר הרביעי זה מורות חיילות. כתוב: "הוקצו מורות חיילות". האם אפשר לקבל דיווח, אפילו בכתב, יותר מאוחר, באילו מספרים מדובר? האם מדובר בהסטת מורות חיילות לכיוון יש"ע?

עשרות. בסך הכל, במקום שהייתה בקשה, אנו
נענינו - או בצורה של מורות חיילות,
או בנות שירות לאומי.

הערה: האם זה לזמן ממושך, המורות-חיילות?

בינתיים אין תאריך סיום. דרך אגב, אני יודע
שזה מבוצע.

דוגמה לגילה. אנחנו העברנו לשם כמעט 20
מורות חיילות.

מה שאני מבקש, אם אפשר לקבל דיווח
מהמחוזות, דרככם, בכמה מדובר - כדי שנדע.

הגשתי בקשה כבר לפני המון זמן, לפחות 5-6
שבועות, ל- 20 מורות חיילות. נאמר לי שאין
עדיין.

אני מתפלא, אבל אני מוכן לבדוק את זה, כי
מבחינה זאת אנחנו מוכנים לעשות כל מאמץ להעביר ממקום למקום, וזה נעשה. אני שומע את זה זו הפעם הראשונה - אין שום בעיה.

לכן חשוב לי לקבל את המספרים והמקומות,
ושהדברים יהיו שקופים. ברגע שהדברים שקופים, שהם חלק מדיווח שהוא שקוף, אזיי כולם יודעים שזה עומד במבחן המציאות. אותו דבר גם לגבי בנות השירות הלאומי, שם מדובר על הסטת בנות של השירות הלאומי לעזרה לבתי ספר. אני מבקש נתונים, איפה וכמה ולמה וכוליה.

סעיף ששי הוא ערכות למידה. המשרד מספק ערכות למידה והפעלה לשעות אחר הצהרים בעבור תלמידים, במטרה להעסיקם ככל האפשר. גם פה, אם אפשר, אבקש לקבל פירוט יתר.

בינתיים הפעילות מתחילה רק בגילה, ואנחנו
היום רוצים לקחת את הערכות שנמצאות בצפון, שבזמנו הן הוכנו עבור ישובי הצפון - יש החלטה כבר להעביר 10%, והשבוע המנכ"לית לקחה החלטה להגדיל ל30%-, כדי להעביר גם ליישובי יש"ע. היום אנשי המקצוע בתוך המחוז בוחנים כדי להתאים את הערכות האלה, כי בסך הכל, הערכות האלה מותאמות לילדים שנמצאים במקלטים - ויש מלחמה, והם יושבים במקלטים. אבל פה איננו מדברים על מצב כזה, אלא מדברים על כך שילדים נמצאים בבית הספר. אנחנו לוקחים בעיקר את החלקים שמפיגים מתחים ולחצים.

אני מציע לכם לקחת את אמירת הרמטכ"ל,
שאין מה לדאוג, כי יהיה עוד הרבה יותר גרוע, או אז, הבה נהיה מוכנים מראש ולא אחרי חודשיים-שלושה.

הערכה מוכנה גם למצב הזה.

אני גם מציע לכם עוד דבר אחד: יש היום
מערכות מאד מתקדמות של מולטימדיה. אני מעריך היום של80%- מהילדים ביש"ע יש מחשבים בבתים, ואני חושב שחלוקה של ערכות מולטימדיה יכולה מאד מאד לעזור. יש היום גם ערכות מתפתחות של למידה מרחוק, שלדעתי, בהשקעות יחסית קטנות, יכולות להכניס ישובים שלמים לתוך המערכת.

אריאל נכנסה לפעילות, בעזרתנו.

זו הדוגמה הטובה.

אני דיברתי עם יפה, גם בעקבות אירועי חומש,
משום שהם עצרו חודש ימים, ולא הגיע לבית הספר בשומרון; ובעקבות כל מיני בקשות נוספות, במיוחד ביישובי גב ההר, בעקבות מטעני צד שגם הופעלו על כלי רכב כאלה ואחרים, לבדוק אפשרויות של מה שאתה מדבר בו. מסתבר שאין זה לגמרי פשוט. אין למידה מרחוק. יש תיקשור, שזה יותר משהו שנותן מענה לשעות הפנאי, להעשרות, אבל מערכת של למידה מרחוק היא מערכת יקרה. כל שעת שידור עולה משהו בסביבות ה500-$. התשתיות אינן מוכנות. רשת "עמל" היום בעצם נכנסת לגומחה (נישה) הזאת בפעם הראשונה. ראוי לעשות בדיקה יותר משמעותית לאמירה הזאת ולראות אם צריך להקצות משאבים לעניין.

תודה. קיבלתי עכשיו פתק שלמומו ואפרת
נולד בן, במזל טוב. מומו זה מנכ"ל מועצת יש"ע. או אז נאחל לו בשם כל המשתתפים כאן "מזל טוב", - שייכנס לפרוטוקול. לענייננו, אני קצת חולק על ההערכות הכספיות האלה. יש היום אמצעים נוספים. אני יודע שאוניברסיטת בר אילן מפעילה אמצעים כאלה.

מט"ח -המרכז לטכנולוגיה חינוכית –מפעיל.
האוניברסיטה הפתוחה מפעילה.

הואיל וצריכים לקחת את ההערה שהעיר מר אורי אריאל כשציטט את דבריו של הרמטכ"ל שאנחנו איננו יודעים בכמה זמן מדובר, אני מבקש ממשרד החינוך, במסגרת ערכות הלמידה, לבדוק ברצינות גם את הנושא הזה, שהוא למידה מרחוק - מייד נגיע גם לעניין כפר דרום - וגם לעניין ערכות מולטימדיה בבתים.

מועצה אזורית יכולה לתת את התשתית.
אנחנו בדקנו את הדברים - אין זה פשוט.

לא אמרתי שזה פשוט, אבל אני מציע
להתקדם בדברים האלה. בשני הדברים האלה להתקדם, ואני מבקש להכניס את זה גם כן לסדר העבודה של הוועדה שבראשותך, מר גד אבוקסיס. עד כאן אני חושב שכיסינו את הנושאים הפדגוגיים. מה עם הנושא של תגבורת הפסיכולוגים?

יש לך בניירות.

הואיל וראיתי את זה בניירות שלך, ולא ראיתי
את זה במסמך של המנכ"לית, אזיי אני שואל.

המסמך של המנכ"לית, שים לב, יצא ב9.11-.
בינתיים יש גם מענה של היחידה לשפ"י -
שירות פסיכולוגי-ייעוצי.

רבותיי, בנושאים הפדגוגיים יש לנו עניין
התיגבור הפסיכולוגי, הייעוץ הפסיכולוגי - וגם הדגשנו בישיבה הקודמת, שלצערנו למדינת ישראל יש ניסיון עשיר בכל מה שקרה בקו העימות, וגם, בעבר - בגבול עם ירדן, בעמק הירדן וכדומה. הצענו, דרך אגב, להשתמש במר מודי להט, עם כל הצוות שלו, אם כי גם בשומרון ישנו "מהות" - בניהולה של גברת מרים שפירא. גברת מרים שפירא ומר מודי להט הם שני מומחים, שבעיניי, דרך אגב, הם מומחים בקנה מידה בינלאומי בכל מה שקשור בתגובות של מערכת חינוך תחת מצבי לחץ. אם אפשר, נבקש לקבל דיווח על אודות מה שקרה בנושא הזה של התקנים הפסיכולוגיים, הייעוץ וכדומה.

אחת הבעיות היא שגם כשאנחנו משיגים,
בסופו של דבר, תקנים ומסיטים תקנים ממקומות אחרים, יש בעיה לגייס אנשים שמוכנים להגיע למקומות האלה. בסך הכל, אני יודע - אין לי נתונים מלאים, אבל דברים שאני יודע אותם מהשבוע - הייתה תוספת של משרה וחצי לדרום, לגוש קטיף וכל האזור הזה; אנחנו אוספים שעות ליועצים ולפסיכולוגים - זה דבר שנמצא עכשיו ממש בשלבים של אישור. יש ועדה שמטפלת בנושאים האלה.

מר גד אבוקסיס, אנחנו חודשיים אחרי
התחלת המלחמה.

יש זרימה של תקנים בכמויות…

בפעם הקודמת, "מהות" קיבלה תקן נוסף.

בסעיף 6 מדובר על תוספת.

רגע. האם זה בוצע? כתוב כאן: "אופן
הטיפול". לא הבנתי שזה בוצע. אני רוצה לשאול את מר יוחאי דמרי - במקרה כאן כתוב על מועצה אזורית שומרון. מדווח משרד החינוך והתרבות על הוספת תקן ל"מהות". האם "מהות" קיבל תקן נוסף?

הייתה לי ישיבה עם גברת בלהה נוי. העלינו
בפניה את כל הצרכים. בעקבות הישיבה הזאת התבשרנו כי השומרון כולו זכה, כנראה, בעוד שני תקנים נוספים, אחד ל"מהות" ואחד מתחלק לכלל השומרון, לכל ה7-8 רשויות שנמצאות בשומרון. על זה, אל"ף - אני אומר תודה ויישר כוח. יש גם אנשים לאייש את זה, במיוחד ל"מהות" - יש אנשים לאייש את זה, אבל לא די בזה. אני יכול להגיד שבשומרון, בין התקן שקבע השפ"י לבין מה שקיים בפועל, ישנו פער של כ- 7 תקנים, בגלל הפיזור, בגלל כמות, בגלל, בגלל… ופה הפסיכולוגים עובדים שעות נוספות, מתמוטטים, נמצאים במצב של אי-ספיקה לחלוטין. צריך לראות פעם אחת איך מוסיפים תקנים; בפעם השניה, יכול להיות שמתוך המאגר הקיים…

האם יש הסכמה עם המחוז ועם שפ"י על
התקנים הדרושים כרגע, במצב הלחץ הזה?

כן.

יש הסכמה עם שניהם?

עם פסיכולוג מחוז המרכז, מר מייק שנור, יש הסכמה.

איזו הסכמה יש?

אגיד לכם משפט שאמרה לי גברת בלהה

"חבר'ה, ראו, זה הכל עניין של הקצאת משאבים מלמעלה כלפי מטה. גבול הצפון קיבל עכשיו 20 תקנים של פסיכולוגים לטובת העניין הזה, אחרי לחץ שהיה. אם מבקשים 20 תקנים ליש"ע, זה דבר שצריך לעבור מלמעלה למטה. אני, מהמעט שלי, יכולה לעשות 1, 1.5, 2, 2.5 תקנים. אבל אם אנחנו מדברים על משהו מהותי, אזיי זה צריך לבוא בצורה מהותית".

ראו נא, ברצוני לומר משהו. אם נעבור על כל
הדברים שהמשרד, בכוחותיו, בתקציביו, התארגן, תראו שבאמת אנחנו מגיעים להרבה משאבים שאנחנו העברנו. לא נוכל, במשאבים של המשרד שקיימים כיום, לתת פתרונות לכל דבר - ואז כמובן ישנה הדרישה, שאנחנו היום דורשים - באמצעות מר קוצ'יק - אל האוצר, להוסיף תקציב מיוחד. אם לא נקבל תקציב מיוחד - יש עוד מכתב אחרי זה, שיצא רק אתמול, של דרישות נוספות - אם לא נקבל משאבים נוספים, לא נוכל להסיט רק ממקומות אחרים, אלא צריך את המשאבים הנוספים; ועל זה, כמובן, גם ישנה פניה אל משרד ראש הממשלה, אל האוצר, כדי לקבל משאבים, לא רק לעניין הזה, אלא גם לעוד עניינים.

אני רוצה לומר פה, גם לפרוטוקול - אני
כתבתי מכתב לראש הממשלה - אנחנו, את החלטות הוועדה מפנים לשר החינוך - שר החינוך זה ראש הממשלה. אני כותב לראש הממשלה: "זאת החלטה, ונא לדווח לנו מה ביצעת, ומה לא ביצעת". אזיי תמיד אנחנו מקבלים תשובה מאחד העוזרים, שהמכתב התקבל והועבר לטיפולו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר קוצ'יק. כתבתי עכשיו מכתב לראש הממשלה, שהתשובה הזאת, של חוליית תיווך בין שר החינוך לבין מנכ"לית משרד החינוך, איננה מקובלת עלינו. אני אינני רואה בהיררכיה שום תפקיד למנכ"ל ראש הממשלה. יש שר חינוך, ויש מנכ"ל משרד החינוך - ותוספת של חוליה, לדעתי, פוגעת בסמכות מנכ"ל משרד החינוך, שאני רואה את ועדת החינוך כגורם שצריך להגן על מעמדו של מנכ"ל משרד החינוך; זו הגנה על מעמדה של מערכת החינוך. היא לא סמנכ"ל של משרד ראש הממשלה. ודבר שני, זה רק מאריך את הטיפול. בכל מקרה, ביקשתי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה שיבוא הוא, או שיבוא נציג לכאן. אני מבין שזה לא כל כך חשוב, אזיי הוא לא בא, אבל הוא גם לא שלח נציג. הדבר הזה תמוה.

תמיד היינו שולחים רק לשר החינוך, בלי העתק למנכ"לית, כי השר הוא באותה קומה עם המנכ"לית; או אז היו מעבירים מייד. אבל אחר כך תפסנו שממשרד ראש הממשלה, עד שהוא מעביר את זה למנכ"לית, זה לוקח חודשיים, ואז התחלנו לשלוח העתק למנכ"לית, כדי שהיא תדע, במקביל, מה שלחנו לשר שלה. אבל כרגע אני מדבר על מה שקורה אצל שר החינוך.

אם כבר מזכירים, לאחר חודשיים של אירועים, שר החינוך לא מצא לנכון לבקר באף בית ספר שנמצא תחת אש בקו העימות, לא נפגש - לא עם הורים ולא עם תלמידים, עם כל הכבוד.

מראש השנה, למרות בקשות חוזרות ונשנות והבטחות חוזרות ונשנות של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החינוך, לא נערך עדיין ביקור.

את טועה. 10 דקות הוא נפגש עם מר אהרל'ה
צור במפקדת האוגדה בגוש קטיף.

אינני טועה. אני יודע בדיוק מה היה שם. זה
איננו נקרא לא סיור ולא ביקור.

10 דקות.

בסדר. הבנתי את ההערה. אני מחזק את
הערתך.

דרך אגב, הערתי על זה אתמול במליאת הכנסת.

אבל אם מותר להוסיף הערה: מנכ"לית משרד
החינוך הייתה בסיור יום שלם, הייתה בניחום אבלים בכפר דרום, והתייחסה כמובן לבעיות.

היא הייתה בניחום אבלים בנווה צוף.

היא הייתה בנווה צוף ובעופרה.

אני משבח אותה.

זה חשוב, לדעתי, לציין את ההתייחסות
האישית והאנושית הזאת.

אני מקבל, ואני רוצה שדבריי יירשמו בפרוטוקול, שאני בהחלט משבח אותה על כך. היא גם ביקרה בגילה. היא הייתה בכל המקומות שבהם זקוקים לביקור של מנכ"ל. אני משבח אותה על כך. היא גם הייתה בסיור בשומרון, חוץ מאשר בבנימין, ובהחלט הדברים ראויים, אבל מנכל"ית - אתם יודעים שאני מכבד מנכ"לים, יש לי גם סיבה - אבל אני חושב שיש תפקידים של שר, ושר הוא אמירה שונה. חבל שבמשך החודשיים האלה, שר החינוך לא מצא לנכון לבקר אף מוסד חינוך. אגב, אף בגילה, שהוא כבר היה שם פעמיים, הוא התחמק כאלה התחמקויות.

הוא בא כשר הביטחון. ראש ממשלה שמחזיק
ב- 8 תיקים.

יש 3 בתי ספר שמצויים שם בקו האש
וממוגנים. ממלכתי ב', שביקרנו בו ביחד, בית הספר הממלכתי דתי "הרואה" ועוד בית ספר, שאינני זוכר את שמו. יש גם גני ילדים, ברחוב ברקת, שנמצאים שם. זה תמוה שהוא לא נפגש, לא עם התלמידים ולא עם המורים. זה באמת דבר שאיננו מתקבל על הדעת.

אני מבין ככה, שלגבי היועצים והפסיכולוגים, רשום לפנינו בדוח של מר גד אבוקסיס מהם הפתרונות שניתנו - בעצם תוספת של שני תקנים בשומרון, תוספת של תקן בחוף עזה, פלוס תוספת של שעות גם כן בחוף עזה, אני
רואה; אבל יחד עם זה, יש דרישה נוספת, שהיא די מקבילה למה שהיה בקו העימות בגבול לבנון, ואני מבין שעל כך משרד החינוך פנה בדרישה לקבל תוספת תקציב, כי עד עכשיו כל התוספות נעשו משינוי סדרי עדיפויות פנימיים.

מה לגבי ייעוץ? תוספות של יועצים לא
התקבלו בכלל – רק של פסיכולוגים.

לא. דיברתי על תוספת שעות ליועצים בחוף
עזה.

באזור השומרון לא קיבלנו דבר.

מר גד אבוקסיס, מהי התשובה?

מה גברת דפנה אמרה לכם בנושא הזה?

יש לי מסמך של מר גדעון קלר, שהוא היועץ
הראשי במחוז, והוא מדבר על תוספת של בסביבות ה80- שעות או 100 שעות לכלל המחוז, שהוא מבקש, שהוא דורש אותן. זה עדיין לא ניתן.

אני חושב שלגבי שעות יש מקום, כי אנחנו
הקצינו מכסת שעות למחוזות, למנהלי המחוזות, כדי לפתור גם נושא של תוספת שעות למורים וגם יועצים. להערכתי אין צריכה להיות בעיה. אם יש בעיה, אני מציע שתתקשר אלי.

אני רוצה לשאול בנוגע לסעיף הראשון, בקשר
לאוטובוסים מוגנים.

טרם הגענו; אנחנו כרגע עוסקים בנושאים
הפדגוגיים.

אני מציע - אנחנו נעשה את זה, אבל אני רוצה
שגם משרד החינוך יבקש מעקב מהמועצות מה קרה. זאת אומרת, הנה הקצינו X שעות, על מה שהם כבר נתנו מתקציבם - צריך להגיד להם על זה "יישר כוח", כי יש תקציב נוסף שהם דורשים - זה סיפור אחד - ויש מה שהם נתנו - לבקש בדיקה ברשויות מה הגיע לשטח. אנחנו יודעים שיש פער בין הרצון הטוב והאישור של המנכ"לית וכל המערכת של מר גד אבוקסיס וכל העוסקים פה במלאכה, וכולם משתדלים באמת לעזור, וזו הזדמנות להודות להם. צריך רק לבדוק גם, אחרי שבועיים בערך, שנתתם את ההקצאות האלה הפנים משרדיות - מה קרה עם זה. זאת אומרת: מי הגיע? ראו נא. מר יוחאי דמרי מייצג פה את שומרון. הוא איננו יודע מה קורה בהר חברון, וכוליה.

על זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לנצל את
ההערה. אני פניתי למר מומו פילבר, שמגיע לו מזל טוב, וגם למר בנצי ליברמן, ואמרתי שאני מציע שמועצת יש"ע תמנה רפרנט לחינוך, שיעבוד מול מר גד אבוקסיס, שיעבוד מולי, שיעבוד מול ראשי המועצות. אני גם מציע למנות אחד ממנהלי מחלקות החינוך. כלומר, שיהיה מישהו מהנבחרים, מישהו ממנהלי המחלקות, שגם כל המועצות יידעו שהוא מרכז את הטיפול בזה, ואז ניתן לעשות את כל המעקבים. גם אני שואל הרבה שאלות, וכל פעם איני יודע את מי לשאול, וגם איני יודע ממי לשאוב מידע.

דיברנו על זה, ואנחנו נעמיד מישהו.

אני רוצה להגיד שברמה של מנהלי מחלקות
החינוך - גם שם יש איזה שהוא מהלך - יש התכנסות של כלל מנהלי המחלקות לחינוך של יש"ע, ויש אדם אחד - שזה אני.

אזיי קודם כל דע שיש כתובת גג. אני. אבל
אי אפשר שתהיה כתובת…נציג הנבחרים. כלומר, גם הם צריכים למנות מישהו. נדמה לי שדיברו על מר אודי ליברמן - אבל אינני יודע אם זה נסגר - שהוא צריך לקבל אחריות על עצמו, שיש איזה שהוא קשר, ואז אנחנו יודעים, ואז גם הצבא יודע וגם הסתדרות המורים. יש איזו כתובת אחת, מרכזית, שמערכת החינוך עובדת מולה, אד-הוק לתקופה הזאת, ואין מתחילים עכשיו להתרוצץ. אנחנו צריכים כל פעם להזמין לדיונים, או אז איננו יודעים את מי להזמין. אזיי אנו מצלצלים למועצת יש"ע ומתחילים לדון מי יבוא וכדומה. בסדר?

כן.

תודה. אנחנו עוברים עכשיו לנושאים

רכישת אקדחים בעבור עובדי הוראה ונהגי הסעות - בוצע. בוצעו רכישות ב400,000- ש"ח. אימוני הישרדות למורים, גננות ונהגים - בוצעו אימונים בהיקף של 200,000 ש"ח. עיבוי כל מרכיבי הביטחון - אינני יודע מה זה כל מרכיבי הביטחון - זה 600,000 ש"ח.

מרכיבי הביטחון, כבוד היושב ראש, מדובר
במערכות כריזה, בלחצני מצוקה בגני ילדים, באלונקות ובתיקי עזרה ראשונה. אלה מרכיבי הביטחון במוסד החינוכי.

טוב. הכשרת עובדי הוראה בקורס עזרה
ראשונה - 200,000 ש"ח.

סליחה, היכן זה מתקיים?

ברשות המקומית. הרשות המקומית,
באמצעות קב"ט – קצין ביטחון - הרשות המקומית, מעמיד פריסת אימון של עד 25 עובדי הוראה, במתואם עימנו, קובעים את המקום - יש תכנית מוגדרת: מתייצב הצוות שמעביר את האימון ומעביר את האימון ומכשיר את עובדי ההוראה למע"רים - מגישי עזרה ראשונה - קורס בן 56 שעות, המוכר גם כגמול. מהיכן אדוני?

מר מרדכי סמט הוא סגן מזכ"ל הסתדרות
המורים.

שאל נא את ידידי, מר זיו איילון, ואת כל
יחידת הביטחון, איך אנחנו מנהלים את העניין. במקרה הבוקר ראיתי: יש 5 השתלמויות במקביל.

אני מקדם בברכה את מר בנצי ליברמן, ראש

סיוע לרשויות ברכישת אמצעי חירום, הקמת מוקדים עירוניים, תיקי עזרה ראשונה, מגה-פונים, אלונקות - 350,000 ש"ח. המשרד הקצה.

עכשיו אנחנו עוברים לעניין ההסעות, מר שמואל הלפרט. מישהו יכול לתת סקירה מה קורה עם ההסעות? האם יש אוטובוסים ממוגנים? מיניבוסים ממוגנים? מה קורה עם ה"סיפור" הזה?

אני מציע שאחרי כן גם סא"ל שלמה ועקנין
יציג את הנושא מנקודת הראות שלו, אבל אני אומר מה אנחנו, במשרד החינוך, עשינו בתחום הזה. בסך הכל, בתקופה הזאת, לא נוספו פתאום אוטובוסים ממוגני ירי. אני מבין, ודווח על ידי סא"ל שלמה ועקנין, כפי שדיווח לנו אתמול בוועדה, שיש בצנרת, או בתהליך - עומדים למגן רכבים על פי הזמנות שנעשו, ואת הפרטים הוא יגיד. אני אומר מה אנחנו כן עשינו. אנחנו, בכלי הרכב הקיימים - על פי התכניות של המועצות האזוריות ישתמשו ברכבים בסבב, כדי לתת פתרונות לאותם ילדים שהיום מחוייבים לנסוע ברכבים ממוגני ירי. כתוצאה מכך, המשרד, מתקציביו, בגלל שצריך לעשות סבבים, בגלל שהאריכו מסלולים, בגלל שנוספו עוד מסלולים, בגלל שהחינוך המיוחד הצטרף - חלק מהתלמידים - להסעות ודברים נוספים, המשרד הוסיף תקציב מתקציבו, 4 מיליוני שקלים למטרה הזו.

לגבי הסעות, במה מדובר? "הסעות" זה
הסעות תלמידים? הסעות מורים?

מורים משתלבים, במקום שניתן, בתוך
הסעות התלמידים. מורים שאינם יכולים להשתלב - היום כמעט כל ההסעות הציבוריות ביו"ש הם בכלי רכב ממוגני ירי. כמו שכל עובד מגיע למקום עבודתו…

ומה בחלק שאיננו מוגן? "כמעט" זה דבר
מאד מופשט. זה יכול להיות…

במקום שהצבא דורש. מייד ידבר קצין ההגנה
המרחבית של פיקוד המרכז. במקום שהצבא דורש בו שההסעות יהיו ממוגנות, שם ההסעות ממוגנות.

אני רוצה פשוט לחדד את השאלה שלי: לפני
מספר שבועות היה פיגוע נגד אוטובוס עם ילדים, ורק בנס - והאוטובוס היה ממוגן - לא התרחש אסון גדול יותר.

בכפר דרום דווקא היה ממוגן נגד ירי, ובכל
זאת זה לא עזר.

אבל מאידך גיסא, הפיגוע קודם, בתחנת
הקמח…

אז אמרו שרק בגלל שהאוטובוס היה ממוגן.
השאלה כאן היא אם כל האוטובוסים במקומות מסוכנים הם ממוגנים, או שאינם ממוגנים.

אזיי תכף סא"ל שלמה ועקנין יתייחס
לשאלתך, אבל קודם אני רוצה לשמוע את
גברת שושנה ימין, שהיא מנהלת אגף ההסעות.

אני רוצה פשוט להשלים את התמונה שהציג
מר גד אבוקסיס. ברמה הכללית, אנחנו השתדלנו לתת פתרונות על פי הנחיות מערכת הביטחון, וזה מתמקד בכמה היבטים: האחד - הפחתנו, בכל מקום שזה התאפשר, את מספר התלמידים מ70- ל50- ילד באוטובוס ממוגן ירי, על פי הנחיה.

פירושו של דבר: סבב נוסף, שאתם מממנים.

קודם כל הוצאנו את האישור העקרוני,
שאפשר להסיע פחות מ70- ילדים. זאת אומרת שאין חייבים להגיע ל70- ילדים; אפשר להוריד ל50- נוסעים באוטובוס. אפשרנו להסיע ברכב ממוגן ירי, מבחינת היום זה אוטובוס, להסיע גם קבוצות שמונות פחות מ10- נוסעים. דבר שלישי, אפשרנו לשלב מורים וקבוצות של תלמידים של החינוך המוכר שאינו רשמי, שעד היום לא היה פתרון להם. כל מי שיכול היה להסתדר… זאת אינה הסעה שבכלל מוכרת על ידי המשרד, גם לא על ידי האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי. אני מוכנה להתייחס גם לסוגיה הזו.

רישמי לפנייך להתייחס לסוגיה הזאת. אם אני אשכח, תתייחסי את לסוגיה הזאת; גם בה אני רוצה לטפל. האם אתם מבינים מה הבעיה? תלמידים ירושלמיים שנוסעים ללמוד במוסדות יש"ע, יום יום - למשל מירושלים לאפרת. עד היום הם היו נוסעים באוטובוס רגיל; עכשיו הם צריכים אוטובוס ממוגן ירי. המשרד אומר: אינני מכיר אותם כלל.

אני אנסח את זה כך: ייתכן מאד שיש מערך
הסעות. אולי אתם רוצים להסביר את ההיקף שלו, כי אין לנו נתונים עליו - שהורים, על דעתם, או בשיתוף הרשות המקומית…

הייתה שאילתה על זה של חברי לסיעה, מר
נחום לנגנטל, ולמיטב ידיעתי המשרד השיב
שהוא יפתור את הבעיה.

כל מוסד שקשור לרשות מקומית והנמצא
באחריות של רשות מקומית, אין שום בעיה, הם משתלבים בהסעות; ולשם כך גם תגברנו בתקציב. אם מדובר בילדים בודדים שהוריהם מסיעים בכוחות עצמם את הילדים, על פי החלטה פרטית של ההורים, כאן אין לנו גורם…

מר גד אבוקסיס, הבה ניקח לדוגמה את
ישיבת נווה שמואל, ישיבה תיכונית טובה באפרת, שמספר לא מבוטל מתלמידיה הם ירושלמיים, ופעם או פעמיים בשבוע, לפי התכנית החינוכית, הם נוסעים הביתה…

אזיי מבחינתנו, אם הרשות המקומית יכולה
לשלב אותם במערכת…

היא איננה יכולה.

למשל אתה, כמועצה אזורית - אם תשלב,
אנחנו נתגבר לך.

אני יכול לשלב אותם במערך, כי היציאה
והכניסות שלהם אמורות להיות ב- 8:00 בבוקר, אבל זה לא בשילוב שלי, זה בירושלים, כי יש לו תלמידים מכל הארץ; או אז הוא יכול לקחת אותם מפתח תקווה ומתל אביב.

האם הם נוסעים יום יום?

לא. מה פתאום?

או אז הם מגיעים בתחבורה ציבורית ממוגנת.

השאלה פה היא לא איך הם נוסעים. השאלה
היא מי משלם.

הנח לי להשלים את הדברים. סיכמנו בבעיה
הקודמת, והמשרד גם נטל על עצמו, שכל מוסד שהוכר, בין אם הוא רשמי ובין אם הוא מוכר שאינו רשמי, דהיינו, או דרך אגף ההסעות, דרך האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי… זאת אומרת, המשרד אישר את לימודי הילדים שם, וגם נותן להם השתתפות כספית - המעבר לממוגן ירי גם הוא מאושר, גם כספית וגם ארגונית.

האם הודיעו את זה לרשויות?

מייד אגיע לזה. יש מערכת נוספת, שאני
אומרת, למיטב אי-ידיעתי – אנחנו איננו יודעים את ההיקפים שלה, אין לנו שום מידע עליה - של קבוצות הורים, עמותות, רשתות חינוך למיניהן, שמסיעות תלמידים שלא על פי מיפוי ושלא על פי אישור משרד החינוך.

הערה: ועדות השמה.

ועדות השמה הן עניין של החינוך המיוחד. אין
לנו מידע עליהם, אין אנו מממנים אותם גם בימים של שגרה, והיום הם מבקשים הסעה ממוגנת. הדרישה היא לגיטימית. אנחנו איננו כופרים בה. אנחנו רק אומרים שמי שדאג לממן את ההסעה בימי שגרה, ימצא גם את התשלום של הפער בהסעה ממוגנת ירי. זאת בעיה אחת. מגבלה שניה היא שכרגע הרשויות, לפי דעתי, מרגישות מחויבות לתת קודם כל פתרון לאותה מערכת, שהיא או מטופלת על ידם או מאושרת על ידם או מאושרת על ידי משרד החינוך.

אין מוסד, שהוא בתחום מועצה מקומית, או
מועצה אזורית, שאיננו מאושר על ידם.

יש. ניקח את הקבוצה הזאת של תלמידות
שיוצאות מירושלים ולומדות ביד חנה…

ביד חנה, בגוש עציון. מה, האם אין זה
מאושר על ידי המועצה האזורית גוש עציון?

אינני יודעת. אין לי מושג. אני חושבת שהם
נוסעים על דעת עצמם.

מה פירוש על דעת עצמם? בית הספר "יד חנה"
זה בית ספר של עמותה, אבל המועצה האזורית גוש עציון מטפלת בבית הספר - זה כמו שיש בית ספר "אורט" בתל אביב. האם לעירייה אין איזה קשר עם בית הספר הזה?

לא בהכרח. וגם הקשר איננו תמיד קשר
לוגיסטי.

או אז את אומרת כך: לו בית ספר "יד
חנה" היה של המועצה האזורית גוש עציון, אזיי ניתן היה לסדר את ההסעה של הילדות; אבל הואיל וזאת עמותה, כי אז - לא.

לא בהכרח. אני באה ואומרת שאם ניקח את
הדוגמה של "אור תורה סטון" - שם המועצה האזורית גוש עציון אינה מסיעה אותם. העמותה עצמה שכרה רכב, או קנתה רכב, והיא מסיעה את הילדות.

נכון. מי צריך לממן עכשיו את המעבר? ברכב
רגיל, אני מסכים שלא המשרד צריך לממן, כי המשרד אומר להורים: יש לכם מדרשיית "עמל" בירושלים - אל תשלחו ל"יד חנה". נקודה. אתם רוצים ל"יד חנה", ממנו את ההסעה. עד כאן בסדר. בעקבות המצב הביטחוני, שההורים אינם אחראים לו, מי צריך לממן את המעבר מהסעה רגילה להסעה ממוגנת? זאת השאלה היחידה. את אומרת לאזרחים עכשיו כך: הואיל ונקלעתם למצב כזה, אזיי תממנו את המיגון שלכם.

לא. המדינה תגיד דבר אחר. המדינה תגיד
שלנוכח המצב הביטחוני, היא איננה יכולה לתת לגיטימציה ללימודי התלמידים האלה.

היא נותנת לגיטימציה. היא מממנת את שכר
הלימוד שלהם שם. אין בעיה עם הלגיטימיות.

אני אינני בטוחה.

לא, לא. המשרד מממן את שכר הלימודים
שלהם ב"אורט תורה סטון". נקודה. המשרד בוחן אותם שם בבחינות הבגרות. בכל פרמטר שאתה רוצה, יש לגיטימיות מוחלטת. מכיוון שבעל-יסודי אין אזורי רישום, תלמיד יכול לבחור ללמוד איפה שהוא רוצה ואיפה שהוא יבחר ללמוד, ולבית הספר הזה יש רשיון - הוא מוכר שאינו רשמי. אין לגיטימיות לצורך ההסעה, זה הדבר היחידי, כיוון שיש לו חלופה אחרת. אני שואל: מי שמממן את המיגון של תושבי יש"ע, כיוון שיש מצב ביטחוני, מדוע אין הוא ממגן גם את אלה שבאים ללמוד ביש"ע?

הנושא הזה עלה אצל המנכ"לית בישיבה
שהייתה אצלה לפני כחודש. אין זה פשוט. זאת הייתה התשובה, מה שאומרת גברת שוש ימין. אני אומר עוד פעם שאני מציע למשרד החינוך לבדוק את זה. יש פה שתי בדיקות. אחת היא טכנית-ארגונית. נניח שהם חייבים לנסוע ברכב ממוגן ירי, אם אין מביאים אותם בחשבון, אזיי אין מזמינים בעבורם אוטובוסים - זה גם לא בספירה, וזה לא חמישים ילדים. זה מאות - אולי יותר מזה. וכשאומרים שצריך 20 אוטובוסים, או 24 אוטובוסים, זה תלוי גם בזה, כי אחרי זה יגידו: נניח שאנחנו נממן, ההורים, אבל אין להשיג אוטובוסים בכלל.

דבר שני, אני חושב שזאת טעות, ההפרדה הזאת בעניין הביטחוני. להערכתי זה לא יעמוד בשום מבחן מציאות, אם חס וחלילה יקרה משהו. אינני יודע איך להסביר את זה. אפשר להגיד, אוקי, ההורים האלה בחרו לעשות דבר שהוא לא על דעתנו באזורי הרישום, או אז - שישתתפו ב20%-. אני מניח שאתה אומר: הם לא יצרו את המצב הזה, אבל הם לא הלכו ב"דרך המלך" - נקרא לזה - זו איננה דרך חוקית.

אתה טועה. אין אזורי רישום. הם הלכו
ב"דרך המלך" ללמוד ב"יד חנה". תושב פתח תקווה שהולך ללמוד בישיבה התיכונית בקרני שומרון הולך ב"דרך המלך". על מה אתה מדבר?

או אז, מדוע אין מממנים לו את הנסיעה?

בגלל שיש לו חלופה בפתח תקווה; אבל הוא הולך ב"דרך המלך", ברשות, ואתה משלם לו שם את שכר הלימוד, ואתה בוחן אותו שם בבחינות בגרות. לא זו בלבד - הואיל וחוק חינוך חובה זה עד כתה י', שם הוא מקיים את חוק חינוך חובה עד כתה י'.

קבוצה שהלכה לגוש קטיף או לאיזה ישוב
אחר, על דעת עצמם, האם אנחנו איננו חייבים לתת להם הגנה? איזה מין דבר זה? זו שאלה עקרונית.

מדוע השאלה הזאת מתעוררת רק במצבי
חירום? מדוע אינכם מודאגים כשהילדים האלה - איש אינו יודע איך הילדים האלה מוסעים בימי שגרה. איך הם מתקשרים עם הקבלנים? אילו חברות הסעה מסיעות אותם? באילו סוגי רכב מתבצעת ההסעה? יש פיראטיות מוחלטת.

גברת שוש ימין, אני מקבל את הערתך,
ואני חושב שמנכ"לית משרד החינוך צריכה להוציא חוזר, שכל הסעה שנוסעים בה תלמידים - זה לא רק בהסעות שמאושרות על ידי המשרד… מה הקשר? אני מוכרח לומר שאני מופתע לשמוע שההוראות של משרד החינוך בדבר הסעות אינן חלות גם על ההסעות האלה. אני ממש מופתע לשמוע, ואני מבקש מכם להחיל גם על ההסעות האלה את כל הכללים. מה ההבדל אם תלמיד נוסע בקו מאושר של המועצה האזורית? מה ההבדל?

ההבדל יהיה כזה שיגידו לך: אם אתה
מממן אותנו, אתה יכול להכתיב לנו איך לעשות את זה. אם אינך מממן אותנו, הנח לנו לעשות את זה כרצוננו.

לא. מדינת ישראל אינה מממנת את הרכב שלי, והיא דורשת שהרכב הזה יעמוד בסטנדרטים מסוימים. מה פירוש? המדינה חייבת להגן על אזרחיה ועל תלמידיה בשורה של תקנות. כלומר, ילד שנוסע בנסיעה מאושרת, אזיי הוא מוגן, מבחינתו - הוא נוסע בתחבורה שיש עליה פיקוח; ואילו ילד שנוסע בהסעה פרטית, איננו מוגן? אין כזה דבר.

הבעיה היא מעשית. הבעיה היא התוספת.
ההפרש בין רכב לא ממוגן לרכב ממוגן הוא תוספת שנעה בין 15-20% במרב. זאת אומרת, הבעיה איננה התקציב הנוסף. אנחנו הגענו להפרשים גדולים יותר, בגלל הצירים הנוספים שהוספנו והסבבים. הבעיה ברגע זה היא התוספת. איך אותם מוסדות, אותן הסעות, שהיום מסיעים אותם בכלי הרכב שלהם, איך ניתן היום להפוך את אותם כלי רכב לכלי רכב ממוגני ירי - זאת הבעיה. זאת אומרת, גם אם המשרד ימצא היום את התקציב הנוסף, שלדעתי אין הוא תקציב בשמיים, אם נתנו היום 2 מיליון לכל המערכת - נניח שנעשה מאמץ וניתן את ההפרש… אבל חסר הבסיס, שהוא הבסיס העיקרי. הם, יש להם ההסעות שלהם. השאלה אם את ההסעות האלה ניתן היום למגן.

הנושא של תלמידי ייחוס, בנושא ההסעות,
הוא בעיה ידועה מזה שנים במשרד, במהלך ימות השנה, כי עסקנו בזה בעבר - ויש יחסי גומלין בין רשות קולטת לרשות פולטת. אני גר בעופרה. ביקרתי לפני שבועיים בעופרה ובדקתי. הגיעו 8 בנות למשרד שלי. לא הייתה הסעה מגבעת זאב לעופרה. הן לומדות באולפנה בעופרה, ולא הייתה הסעה. אני זוכר שנשלח חוזר בזמנו, של מר עקיבא סלע, כשהוא טיפל בנושא תלמידי חוץ - מי מממן את נושא הסעת תלמידי החוץ במהלך ימות השנה? בשעת חירום - השאלה נשאלת על אחת כמה וכמה, ואני יכול לומר לך בוודאות שאני יודע על עשרות תלמידים מגבעת זאב שנוסעים לרמות, לתלמוד תורה ברמות, מגבעת זאב לעופרה. בימים הקשים הם נשארו בבתיהם, או הלכו עם אימותיהם לעבודה, ולא הגיעו. גם הרב גיסר בעופרה אמר לי: נכון. אוכלוסייה מסוימת לא הגיעה היום. ב15- בחודש ביקרתי, יום למחרת הירצחה של שרה לישה, זיכרונה לברכה, ואז ראינו שבנות לא הגיעו, כתלמידות חוץ. עכשיו השאלה: מי מממן את נושא ההסעה של תלמידות החוץ? זאת הרשות הפולטת. יש גם תקציב שההורים משלמים. צריך לבדוק את החוזר הזה. יש חוזר קבוע של המשרד, בהוראות קבע, לגבי תלמידי חוץ במהלך כל השנה. הבעיה היא בעיה, אבל בימים שכאלה, בוודאי מישהו צריך לממן, ויש תקציב לעניין תלמידי החוץ.

במוצאי שבת האחרונה נורו יריות שפגעו
באוטובוס מקרני שומרון לאלפי מנשה. הוא נסע לרעננה - ובמקרה זה היה אוטובוס ריק, כי הוא נסע להביא את הילדים מפעילות שהייתה. האוטובוס לא היה ממוגן ירי, ובנס יצאנו פה "בזול". זה היה פשוט נס. אזיי קודם כל, אלה דברים שקורים.

מי נסע בו?

תלמידי ישיבה תיכונית קרני שומרון נסעו
לפעילות ברעננה, באוטובוס לא ממוגן ירי.

מה אומרות ההוראות הצבאיות? שהוא צריך
לנסוע באוטובוס ממוגן ירי בציר הזה?

ההוראות מחייבות ממוגן ירי, והדיווח
שקיבלתי הוא שהוא היה ממוגן ירי, דיווח אשר קיבלתי אותו ממנהל החברה לפיתוח.

אומר לך פה מנהל המחלקה שהוא לא היה
ממוגן ירי.

או אז, אולי אני טועה.

אוטובוס מגוש עציון, של החברה לפיתוח,
שהחזיר תלמידים ביום שישי לחרסינה ונסע חזרה לצומת הגוש, הופעל גם נגדו מטען, וגם שם לא קרה כלום; אבל אלה אוטובוסים ממוגנים.

הערה נוספת לגבי התלמידים, הערה אחת

בשגרה יש בעיה לגבי כל תלמידי הפנימיות, שאינן ממומנות כלל ואינן מאורגנות כלל. בעיה נוספת היא בעיית חב"ד. לחב"ד יש הסדר מיוחד, שהם מקבלים כסף פר נסיעה, לפי נסיעה של אוטובוס. היום, במצב הנוכחי היום, בתי ספר של חב"ד הם פשוט בקריסה, משום שהכרטיסייה הזאת מספיקה אולי ל20%- של הסעה לא ממוגנת ירי, או 30%. וזאת בעיה. בתי הספר מתמוטטים.

האם משלמים בעבור כרטיס נסיעה במחיר
שונה אם האוטובוס ממוגן ירי או אינו ממוגן ירי? אני אינני מבין. אם הוא נוסע באוטובוס של דן, ודן מחוייב לנסוע …

לא של דן - אין לי תחבורה ציבורית. זאת
הסעה.

ברשותך, יש לי שלוש הערות. אני רוצה להגיד
מילה למשרד החינוך, שעושים עבודה חשובה מאד וטובה. אני רוצה להזכיר דבר אחד שעוד לא הוזכר, זה שעושים מבצע של קק"ל - קרן הקיימת לישראל - עם משרד החינוך; כבר יוצאים ילדים, גם מגילה, גם מיש"ע, ממש תרופה לילדים, אני אומר לכם, כל הכבוד; ואני מבקש גם מהסתדרות המורים לקחת את המורים לדברים דומים בשבתות. אני אומר לכם: יש לנו בעיה לא קלה, גם עם המורים. מה אתם חושבים? שמורה שנוסעת לבד, באוטו שלה, משילה …

הלא ממוגן.

לא, האוטו הפרטי.

תוך שבוע, שבתות עם הילדים.

יופי, יישר כוח. יש לנו בעיה עם רשת אורט.
אני יודע על לפחות שני מקומות -בית אל, בסדנת בת אל, לא בישוב בית אל, בית הספר לא חזר ללמוד מאז ראש השנה; הוא לומד בירושלים, ולמרות שהפיקוד אישר לו לחזור ונתן לו את כל הכלים הממגנים והביטחוניים, קב"ט – קצין ביטחון -משרד החינוך ואחרים: זה משרד העבודה, זה לא משרד החינוך. אותו הדבר יש לנו בעיה שהולכת ונעשית קשה באלון מורה. יש שם מוסד, ומשרד העבודה והרווחה הודיע אחת מהשתיים - הם גרים באלון מורה ולומדים בשפלה – אמרו: או שתלמדו ותגורו בשפלה, או שתלמדו ותגורו באלון מורה.

אני חושב שזה הפוך - הם גרים בשפלה
ולומדים באלון מורה.

בקיצור, תהיו במקום אחד, בלי הסעות. שלא
יהיו הסעות. בקיצור, משרד העבודה והרווחה זה פרק נפרד - זה איננו קשור למשרד החינוך. עוד הערה: אני מציע לבחון במשרד החינוך את נושא בחינות הבגרות - אני אומר את זה עכשיו בתור מי שהיה לו ניסיון, בתור בן טירת צבי, בהתשה 69-' עד 71', ובאמת היו הרבה לילות של מקלטים - ואין לומדים, וכן לומדים.

כבר בישיבה הקודמת הזכרנו זאת, ונזכיר
את זה גם היום.

בסדר. נושא מבנים רכים נמצא פה.

מר גד אבוקסיס אומר שאין כאן בעיה כספית.
יש תקציב. הבעיה היא מי ייתן את המיגון
לאוטובוסים.

לא. אני אומר שהבעיה היא בעיה מעשית.
צריך להתחיל בבסיס לפתור את הבעיה. אם נעמוד אחר כך מול התוספת, עם זה נוכל להתמודד. בעיית התקציב היא הבסיסית - להפוך את כלי הרכב הקיימים שמסיעים את הילדים לכלי רכב ממוגני ירי.

אבל אתה אומר שאין מדובר בסכומים גדולים
כל כך.

אתה יודע כמה עולה למגן אוטובוס? תכף
תשמע.

התוספת שאנחנו מוסיפים היא בגלל שעלות
ההסעה היא יותר גבוהה כשאתה מסיע
בממוגן ירי.

400,000 ש"ח עולה למגן אוטובוס. רק המיגון.

עדיף לא להתייחס לעלות המיגון. צריך לתת
פתרונות, והמיגון יבוא.

עכשיו אני רוצה מאד לבקש לקבל דיווח על
החינוך המוכר שאינו רשמי - מה בקשר לסף המיגון של האוטובוסים של ההסעות שלהם?

על זה אנחנו מדברים כרגע. זה בדיוק כרגע הוויכוח, על כל הילדים שלומדים במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, בין אם הם יסודיים, בין אם הם על-יסודיים. זו בדיוק אותה בעיה. לכן אני שוב אומר למשרד החינוך והתרבות: ראו נא, בתקופת רגיעה מקובל עליי שהמשרד איננו צריך לממן את ההסעות. אבל לדעתי הוא כן חייב, ואני ממש מופתע שהכללים, כללי הבטיחות שחלים על הסעות תלמידים בקווים המאושרים, אינם חלים על הסעות תלמידים בקווים הלא מאושרים; ואגב אורחא - אם זו בעיה של חקיקה, אני מוכן שוועדת החינוך תיזום חקיקה. אבל נדמה לי שזה אינה חקיקה, אלא הוראות מנכ"ל. אני מבקש לקבל תשובה דחופה לדבר הזה. כלומר, אם המנכ"לית מוכנה, או איננה מוכנה להחיל את הכללים, כדי שלא ייצא שבית ספר מוכר שאינו רשמי, כשההורים רוצים להסיע את הילדים, הם יכולים להסיעם באוטובוס שאיננו עומד בכללים שקבע משרד החינוך. אין יכולים להיות פה שני סוגים של בטיחות לתלמידים. אם משרד החינוך והתרבות קבע למר בנצי ליברמן, בתקופת רגיעה, שהוא יכול להסיע תלמידים, מה מספר התלמידים באוטובוס, כמה שנים האוטובוס הזה יכול לעבוד - נדמה לי 15 שנה, או 10 שנים וכדומה. אין זה עולה על הדעת, בגלל נושא הבטיחות, שאחרי שהאוטובוס הזה גומר להסיע, עכשיו הוא עובר לחינוך המוכר שאינו רשמי, ושם הוא יכול להמשיך להסיע, תוך כדי סיכון - זה נשמע מטורף, סלחו לי על הביטוי. אבל זה איננו קשור - זה לענייני רגיעה.

עכשיו לעניין החירום. אנחנו מבקשים לקבל תשובה, שהמשרד יממן את תוספת ההסעות במעבר מהסעות רגילות למיגון לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. אם אפשר גם על זה לקיים דיון. איספו את המידע, פנו למוסדות, הרי אתם יודעים - אתם מממנים את המוסדות האלה, אתם נותנים להם רשיונות.

הבעיה ברגע זה, כשאני עומד מול ראש מועצה

שמע, הנה יש לי רכב. אני שולח אותו למיגון. יש לי כתובת. הוא נוטל על עצמו את כל הנושא הבסיסי, ואז אנחנו מוסיפים לו את התוספת. השאלה היא מול מי אנחנו הולכים לעשות את המסע, מי נוטל על עצמו לקנות את הרכב…

לא צריך לקנות את הרכב.

העניין הוא כלכלי פרופר.

מר שלמה ועקנין, אינני מתיימר לנהל את
משרד החינוך והתרבות. אם המנכ"לית תשאל את עצתי איך היא יכולה לארגן את זה, אני מוכן, בשעות הפנאי, להציע לה. יש לי הרבה הצעות להציע לה, איך לארגן את הדבר הזה. אנחנו איננו מנהלים את משרד החינוך והתרבות; המשרד צריך להתארגן באופן שתלמידי החינוך המוכר שאינו רשמי, באותם מקומות שהצבא מחייב הסעות ממוגנות, גם הם צריכים לנסוע בהסעות ממוגנות - והתוספת לעניין המיגון, לפי דעתי צריכה המדינה, באמצעות משרד החינוך והתרבות, לשאת בה, וחבל שצריכים לחכות שיקרה משהו חס וחלילה, כדי שאחר כך יחילו את הכלל הזה. איספו את המידע של המוסדות, דרך הרשויות המקומיות, קראו לראשי המוסדות, קראו לראשי הרשויות המקומיות, התארגנו - זאת איננה בעיה. אני מוכן לתת את העצות, אבל חבל לבזבז את הזמן.

אבל יש פה משהו שהוא ממש לא מדויק. כל
הסעה, בין אם זה למוסד רשמי ובין אם למוסד מוכר שאינו רשמי, שהמשרד הכיר בה, והיא עוברת לממוגן ירי - מוכר שאינו רשמי, אנחנו כן מעבירים את ממוגני הירי.

אבל אני מדבר על הסעות למוכר שאינו רשמי
למוסדות הרשמיים, שהם אינם מוכרים על ידי
המשרד.

מדובר לגבי ילדים שהמשרד לא אישר.

אני רק מאשים את עצמי, שאני מורה כזה
שאין מבינים מה שאני מדבר.

נכון, כי אתה עשית הפרדה בין מוכר רשמי
לבין רגיל - ואין הפרדה.

כל ההסעות למוכר שאינו רשמי.

שהמשרד לא הכיר בהם.

שהמשרד איננו מממן את הנסיעה הרגילה
שלהם.

כל ההסעות למוכר שאינו רשמי בעיקר
ולמוסדות רשמיים - לדעתי מעט - שהמשרד איננו מכיר בהם, ושבפועל מתקיימות שם הסעות, ושמערכת הביטחון קובעת ששם צריכות להיות הסעות ממוגנות - אנחנו תובעים שהתוספת הזאת, תוספת המימון במעבר מהסעה רגילה למיגון, תחול על המשרד; ואנחנו מבקשים מכם לעשות את ההסדרים האלה, ושימעו לי: אל תחכו שחס וחלילה יקרה משהו.

אני רוצה להבהיר 2-3 נקודות. קודם כל, כמו
שאמר מר אורי אריאל, הלוואי וגם אנחנו, בתור פיקוד המרכז, היינו מזומנים לוועדות מקבילות בתחומים אחרים, כמו שזה קורה באינטנסיביות שכזו בתחום החינוך.

זה הודות ליושב ראש.

לא. גם הודות למשרד החינוך והתרבות. אני
מוכרח לומר לך. אתה יודע שאין אני מהסס לבקר את המשרד, אבל אני חייב לומר לך שבנושא הזה, גם בישיבה הראשונה שקיימנו פה, אני שיבחתי את המשרד.

המשרד עוסק בפרטי הפרטים ובצורה
משולבת. אני ממשיך הלאה לגבי השאלה, או ההערה, של מר שמואל הלפרט: האוטובוסים אינם ממוגנים באופן מלא כנגד כדורים אפילו, הם ממוגנים עד גובה מסוים - לא כל גובה האוטובוס, וללא הגג, וללא הרצפה. בזמן הקרוב, אני מקווה - ואם יהיה תקציב לכך, כי גם לזה נדרש תקציב - אנחנו נמגן גם את הגג. אנחנו כרגע מאפיינים את הנושא ומוציאים איזה שהוא דגם ראשוני של מיגון גג; וגם אז, הגג לא יהיה ממוגן באופן מלא, ולא - אם ממגנים את כל הגג, או מיגון נגד מטענים, שמתכוונים אולי אליו, התוצאה הסופית תהיה נהג עם שני ילדים, פחות או יותר. אנחנו נלך על מיגון מרבי. לא יהיה מיגון נגד מטענים. זה לא ייתן מענה. זה אולי יעזור כנגד רסיסים כאלה ואחרים, אבל זה לא בנוי לכך. אפרופו, באוטובוס של כפר דרום, אני רוצה לציין שהרסיסים חדרו את כל המיגון מצד לצד. זאת אומרת, העוצמה הייתה כזו שזה גם חדר לצד השני.

לגבי עבודת המטה שמתנהלת - קודם כל, הרשו לי, עם השאלה הראשונית שאליה התכוונת, עם השאלה הראשונית הזאת באתי. אני, מבחינתי, כשאומרים לי: משרד החינוך, אזיי מבחינתי משרד החינוך ינחה את כל ילדי ישראל, מכל סוג שהוא, בהנחיות מה יעשו או לא יעשו. אני שמח שכבר אוכלוסייה שנקראת מוכר שאינו רשמי, זו כבר אוכלוסייה לא מבוטלת שכבר הצטרפה; שמענו את זה גם אתמול אצל גברת שוש ימין; ולגבי האוכלוסייה הבאה, אני מקווה מאד שגם האוכלוסייה האחרת, זאת שאינה מוכרת, גם היא תיכנס לזכאות הזאת.

איך כן ניתן לקדם את הנושא? אני מזכיר נתונים בשביל מר שמואל הלפרט - אולי לא היית בישיבה הקודמת - 152 אוטובוסים ממוגני ירי, מתוכם 95 אוטובוסים להסעות תלמידים, והיתרה לתחבורה הציבורית. זה יהודה ושומרון, ללא עזה. לעזה יש עוד 8 אוטובוסים ורכב קטן. לגבי מה שמתבצע, מה שבדרך למיגון, זה 15 אוטובוסים, כאשר כל ה15- אוטובוסים הם תוספת של החודשיים האחרונים, כולם לתלמידים. פה חשוב מאד, באשר לשאלה מי בעצם "ירים את הכפפה" באשר לחינוך הלא מוכר הלא רשמי שהמשרד אינו מכיר בו, לגבי חב"ד וכך הלאה. אני מודיע שהנושא הזה - וזה לא חדש - הנושא הזה הוא עניין כלכלי בלבד, וכך צריך לעודד אותו; ויש מי שירכוש אוטובוסים, אם יידע שיש מי שישלם בעבור ההסעה הזו. הרי אותו זה שמשלם עבור ההסעה הרגילה, אם יידע שיש לו תוספת - ולא בכדי הבאתי בזמנו, ללא שום קשר לאירועים, את אורט תורה סטון לגברת שוש ימין, ומה שביקשנו היה את העלות בתוספת. מה שהוא משלם כיום הוא ימשיך לשלם, ואם הוא יחבר את שני הסכומים, הוא יגיע בסופו של דבר, נאמר, לחברה לפיתוח מטה בנימין, והוא יציע; ומטה בנימין תרכוש בעבורו אוטובוסים - או חברה לפיתוח אחרת תרכוש. אני אומר לכם היום, אני בעצם מגביל חברות נוספות להסעה, כגון "ברקנית" למשל, מאזור אריאל. אני בעצם מצמצם את הפוטנציאל הזה, כי יש רצון להצטרף ולמגן אוטובוסים - ולזה נדרש תקציב.

עכשיו איזה תקציב כן נדרש - אבל זה דרך משרד הביטחון - זו תוספת תקציב לטובת המיגון. על כל אוטובוס צריך בעצם להוסיף 400,000 שקל למיגון, וכמו שמצאנו מתוך התקציבים הקיימים, שמנו 15 אוטובוסים כפול 400,000 ש"ח - אבל אני חייב לציין שבמקביל לדרישות לטובת החינוך, כדי למגן את הדרישות הנוספות לאור תוספת הצירים הממוגנים בתחבורה ציבורית, סיימתי את העבודה הזאת אתמול, עם עוזר השר להתיישבות. מדובר בעוד 92 אוטובוסים לטובת התחבורה הציבורית, כדי להשלים.

זה בוועדת הפנים.

בוועדת הפנים. אבל אני חייב להשלים את
התמונה.

אזיי יש היום בערך כ100- אוטובוסים
שמסיעים תלמידים, ולהם תהיה תוספת של
15 אוטובוסים.

באזור השומרון יש הרבה ילדים שנוסעים
בתחבורה ציבורית.

וכמה אוטובוסים נשארו עדיין לא ממוגנים?

לא ייסעו תלמידים בצירים שהצבא מחייב בהם רכב ממוגן, ברכב לא ממוגן.

כל מחסור - עושים אותו בכמה סבבים.

פה מתחילה הבעייתיות. מה שקורה היום: כל
הסבבים שעל פי דרישות של הצבא צריכים לנסוע ממוגני ירי - נוסעים ממוגני ירי. הבעיה היא שהם מתחילים לפעמים בשעה 9-9.30, כי צריך לעשות שני סבבים בבוקר, והם אינם גומרים ללמוד יותר מאוחר. יש פה איזו שהיא אווירה, אני אומר: "מרוב עצים לא רואים את היער". אני רוצה רק

להראות את ה"יער". בצד הדברים הטובים שמר אורי אריאל, שהוא "יקה" מטירת צבי, אמר אותם, ובחביבות גדולה - ואני רוצה לומר שב"קטע" של העבודה שלנו מול אנשי הקו, אזיי, למשל, גברת שוש ימין נמצאת "מחוץ לעניינים".

אם כן, צריך שהיא תישאר אחרי הישיבה למשך שתי דקות - יש איזו בעיה שצריך לעזור.

גם מר גד אבוקסיס. הבעיה היא, "בגדול",
שאני שואל, 8 שבועות אחרי תחילת היריות - האם כבר העברתם את ההרשאה ל7- אוטובוסים ל"מרכבים", מר שלמה ועקנין?

עם מנהל החברה לפיתוח שלך, כשיחזור אליי.

עד שלשום. אנחנו כבר הזמנו לפני חודש, מ"מרכבים", 7 אוטובוסים, והם לא יכלו להתחיל לעשות את ממוגני הירי, כי זה כבר אינו שייך למשרד החינוך - אנחנו מדברים על משהו שהוא רב-מערכתי, כי לא קיבלו הרשאה בפועל ל7- אוטובוסים ממוגני ירי. כלומר, אנחנו מדברים עכשיו על עוד 3-4 אוטובוסים ממשרד הביטחון. עוד 3-4 חודשים, אולי, אני אצליח להתחיל למתן את הבעיה. אגב, גם 7 אוטובוסים אינם פותרים את הבעיה, אלא ממתנים אותה באופן ניכר. מתקשר אליי מנהל מחלקת החינוך באריאל ואומר לי: דע לך, תלמידים שלומדים ב"ברקן" באריאל, ייפגעו בבחינות בגרות שלהם. אינני יודע איך הם יתחילו, כי "ברקן" אריאל פתאום גם הוא נהיה ממוגן ירי. ציר חוצה שומרון.

האם "ברקן" אריאל הוא ממוגן ירי?

"ברקן" אריאל הוא ממוגן ירי. בסלפית יורים
טנקים - שנבין היכן אנו חיים. אני מודיע לכם שאתם אינכם יודעים מה קורה בשטח - אני מוכן להתחייב על כך.

אני נוסע באוטו שלי, אינני ממוגן ירי ולא
ממוגן אבנים, ואני מתחיל לחשוב - הרבה אנשים אומרים לי: אתה משוגע - אני מתחיל לחשוב שאני באמת משוגע.

אתה משוגע. בדרך כלל, פעם בשנה יש 3
ימים של כל ראשי המועצות האזוריות. או אז אני הרשיתי לעצמי שעתיים - שעתיים הייתי, נתתי שם אתמול הרצאה. החבר'ה יצאו שם - אלה אנשים הרי שמכירים, הם צרכני חדשות. אנחנו איננו מאמינים למשמע אוזנינו. אין אנו מקבלים אפילו 10% מהתחושה, מהאווירה הכללית שאתם חיים בה, נושמים אותה, חיים אותה - ממה שסיפרת פה; והם אומרים לי: אנחנו יכולים להתחייב שאולי 5% מחברי הכנסת יודעים מה קורה פה, ב"קטע" של תפיסת התמונה הכוללת. נתתי להם שלושה תחומים: אשפה, חינוך ועוד נקודה אחת - מה קורה במועצה האזורית שומרון בערך כל יום - כל יום אני צריך לשנות מערך, כי כל יום שני צירים אחרים נסגרים ונפתחים, ואז הכל משתנה. הרי כל המערכת היא סנכרון אחד של מערך צירים של מאות קילומטרים שאני צריך לעשות, ודי לי בליווי אחד שאיננו בא, ודי לי שאומרים: כדי לשפוך את הזבל בהר עיבל אני צריך מסכ"ר - הקשב היטב, מועצה אזורית שומרון נוסעת עם אוטו זבל שנוסע עליו מסכ"ר. האם אתה שומע איפה

אנחנו חיים? עכשיו, המסכ"ר לא בדיוק מגיע עכשיו; הוא מגיע בעוד שלוש שעות, ואז - אינני רוצה פה לפתוח את העניין, כי זה לא הנושא. אני מודיע לכם ש40- פעם עם אוטו זבל, לשפוך את הזבל...

וזה בחטיבה אחת. בחטיבה השניה יש ביפר
קבוצתי שהמזבלה באזור תיפתח בעוד שעה.

לא. הוא אינו נפתח. אני יורד לבקעה. או אז
הוא אינו נפתח בסוף. "החיים בזבל". קשה להסביר. עכשיו, פה אני בא לעניין של הזמינות והדחיפות. זאת אומרת, "בגדול", הבעיה כבר נפתרה. זאת אומרת, מיפוי הצרכים ידוע, הפתרונות האפשריים - אנחנו מול אנשי המטה ומול ראשי האגפים יודעים פחות או יותר מהם הפתרונות. השורה התחתונה: "מהצינור הזה לא ייצאו מים", נקודה. אני, מול חברת הביטוח שלי, שילמתי הרבה תוספת של כסף, כי כבר עבר שוטף פלוס ששים.

דווח פה שניתנה תוספת מיידית …

אני לא קיבלתי אותה. לא קיבלתי. בסך
הכל, מערך ההסעות - למשל העניין של חב"ד, אתמול קיבלתי אישור לחב"ד - אישור להסעות. אתמול הייתה גברת יוכי גמליאל מהת.פ. שלה במחוז, מוכר שאינו רשמי.

היא נוסעת ברכב לא ממוגן.

היא באה אלינו אתמול וחירפה את נפשה -
נסעה לגב ההר, לבדוק את הדברים. אתמול סיפרנו את בעיית חב"ד. אצלנו יש הרבה בעיות של חב"ד. יש לנו אוכלוסייה גדולה מאד, ויש לנו בתי ספר של חב"ד באזור, במרחב. אתמול קיבלנו אישור רשמי להסיע אותם בממוגני ירי - אני אומר את זה לחיוב. אבל בסוף, חבר'ה, שימעו היטב, בסך הכל מערך החינוך - אני נוסע מפה, ב12.00- יש לי ישיבה בגב ההר, עם כל רבני גב ההר, עם כל המחנכים והמנהלים, משום שיש הורים שאינם רוצים לנסוע. היו שני מטעני חבלה, שני מטעני צד בשבוע האחרון – דרך אגב, בשבוע האחרון הייתה עליה משודרגת באופן בלתי רגיל במטענים וביריות על צירים. אתמול מאבני חפץ מערבה אין שום ירידה, יש עליה דרסטית, "ירידה בראש של מי שכתב". אבני חפץ זה קו אבני חפץ מערבה, לכיוון נתניה. זה קו שאיננו צריך ממוגן ירי - אתמול, שני מקרים בשבוע האחרון - אתמול יהודי נסע פשוט, רכב ערבי עצר את האוטו, ירד, "תק", ירה צרור, נכנס לאוטו והמשיך לנסוע. אתם לא יודעים איפה אנחנו חיים. קשה לי להסביר לך את החרדה של האנשים. אדם נוסע הביתה - זו רולטה רוסית. אני אומר לך, שאין יודעים במדינה מה קורה. ואני לא מדבר איתך עכשיו על מאחז 778 באיתמר. אני מדבר איתך על שערי תקווה, על אבני חפץ. אלפי מנשה – האם אתה ראית את חסדאי? הוא נעשה אבא של האבא של האבא של הקיצוניים. האדם הזה שלפני שבועיים ירו לו, לקח שופל וכיסח מטע - מה שאנשי גב ההר היום אינם עושים. כי המדרג הזה, המעבר החד הזה בין אלפי מנשה, ישוב שחי מטר מהקו הירוק, שהפך להיות אחד הישובים הכי מאויימים… בכניסה לאלפי מנשה יורים.

יש לו חברת הסעות, שהוא הפסיק איתה את
ההתקשרות, כי הנהגים שלה הפסיקו להסיע.
הם אינם מוכנים לנסוע.

חבר'ה, החיים נעצרו; הולכים להיעצר.
עכשיו באנו לבעיה פה. הפתרונות שאני מקבל, אלה פתרונות טובים, אבל אני מתמודד עם בעיות יום-יום. זאת אומרת, כל יום יש גזרות חדשות או בעיות חדשות שיוצרות אצלי צורך במתן פתרון כאן ועכשיו, ואני מקבל מהמוסדות בערך עוד חודשיים את הפתרון - שתבין את הבעיה. זה בכל תחום. אנחנו יושבים בוועדת החינוך - בוועדת החינוך, בגדול, בקצה של הצינור, על אף התמונה המערכתית, לא בא הדבר לפתרונו. זה יוצר קריסה - אני אומר לך - אני איני נושם. כל אחד ממנהלי המחלקות שלי איננו נושם. אנשים עובדים 24 שעות, הביפר איננו מפסיק לעבוד, והטלפונים אינם מפסיקים לעבוד, והחרדות הן בשמיים, ומקומות שלא חשבת עליהם… אתה יודע מה? בת חפר, בסדר? שאלת? או במתן מה קורה? או ביריות על המנחת של ברק בכוכב יאיר מה קורה? אני מודיע לך שיורים שם, רק לא אומרים. אני מודיע לך שיורים. רשום לפניך - יורים שם. רק לא אומרים את זה, כי אין רוצים להגיד.

מה שרק אומרים, שהצבא אסר על ברק לנחות
בכוכב יאיר.

יורים על המנחת שלו; ובמתן כל הזמן זורקים
אבנים; ובבת חפר - כנ"ל.

אומרת לי מורה: אני יוצאת בבוקר לבית
הספר לגב ההר - אני מקפלת את כל הכביסה, שמה בארון, את הספל בכיור אני מנקה, כי אינני יודעת - אני מעדיפה שמישהו אחר, שייכנס אחרי, שיקבל בית נקי…

אני רוצה רק להגיד משהו כללי. רציתי
פשוט להעביר את התחושות, שמתחילות להיות בלתי אנושיות. זה סיפור אחד. אני יכול לספר לך מיליון כאלה, כי כל אחד עובר כך או אחרת את התחושה. עוד סיפור אחד. בהר ברכה, ששם הרבה פעמים יורים לכיוון כללי של הר ברכה- כשיש יריות, יש אנשים שלוקחים כורסה - הקשב - יושבים ליד הפתח עם נשק. עכשיו, אם אתה שואל באמת, זה הרי לא יעיל, לא אפקטיבי בכלל, אבל כך אדם חי. או שהוא יישב מתחת לשולחן, או שהוא יהיה מחומש בנשק. אזיי הוא יושב עם נשק ואיננו ישן. "בגדול", התשובה הזאת היא לא בגב ההר. מר רון נחמן איננו אוהב לספר מה שקורה באריאל, אבל באריאל זה הרבה יותר גרוע - שם יש טנקים. באריאל, בסלפית, יש טנקים, שאחת ל3-4 ימים הם יורים. גבעת האנטנה, סלפית, זה אחד המקומות הקשים ביותר. נלך מערבה. האם אתה יודע מה? בשערי תקווה, בקט"בים ואבנים, במחסום אורנית.

במחסום אורנית יש אבנים?

רק אבנים? בקט"בים זה דבר שאחת ל4- ימים
יש שם.

זה גם בכניסה לאלקנה.

דרך אגב, משערי תקווה לאורנית - זה
אחד הצירים – זורקי אבנים הכי מובהקים. אלקנה הפך להיות משהו מאד פנימי. אני מדבר איתך על אורנית. אלקנה כבר מזמן הפך להיות גב הר. אתם אינכם יודעים איפה אתם חיים בגיאוגרפיה הזאת. הנה, ישנו פה מר שלמה ועקנין, המאשר את מה שאני אומר. חבר'ה, מה שאני אומר, כל דבר - רק להיות רגיש לזמינות הפתרונות. עכשיו אני אומר לך עוד משהו, וזה כללי לכל - אנחנו "בגדול", בכל המאבק הזה - אני מודיע לך שהוצאתי במשאבים שלי - קח פסיכולוגים, קח עובדים סוציאליים, קח מה שרק אינך רוצה, אני הכפלתי ושילשתי את התקציב. אני, בגדול, מהמדינה לא קיבלתי שקל. אני שמונה שבועות מנהל את המאבק הזה לבדי. אינני ישן בלילות. אני מוציא בלי חשבון, בלי חשבון, כסף, כי אחרת האנשים… מאין? מהאובליגו שלי. אני דוחה ספקים. מה שקורה אצלי, בגלל שאני עובד על תב"רים, למשל משרד השיכון, אני עובד בהיקפים גדולים. אינני משלם לספקים, והם יורים לי בראש - ואני לוקח את הכסף ולוקח פסיכולוג. כן, משם אני לוקח. ואני, בעוד חודשיים, המועצה שלי תפסיק לעבוד.

ברגע מסוים זה ייעצר.

משפט אחרון, המפתח, רק לסוגר של המיגון,
כאורך נשימה לעוד חודשיים-שלושה חייב להימצא תקציב נוסף, במיוחד לנושא המיגון. אין מבקשים תקציב לנושא הרכש. יש גם יזמים שמוכנים לרכוש כלי רכב קטנים - אחת הסוגיות המורכבות שאנחנו איננו מדברים עליהן יותר מדי, אבל יש מסיעים שמוכנים לרכוש. אנחנו גם ישבנו אצל גברת שוש ימין בנושא הזה, אתמול. יש המוכנים; אני דוחה אותם. בגדול אני דוחה אותם. יש כאלה שמוכנים לרכוש, ונרכש התקציב למיגון. צריך לזכור שרכש הרכב הקטן זה 150,000 שקל, והמיגון שלו זה 240,000 ש"ח. זה היחס של הרכב הקטן.

נקודה אחרונה, שנוגעת גם למיפוי כל המוסדות שאינם כל כך מוכרים, במסגרת גם סיכום של אתמול - זה היה יום פורה אתמול. אנחנו נשב בשבוע הבא עם כל הרשויות ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן, נשב עם כל אחד ואחד, עם כל הגופים שנוגעים בעניין - מחלקת ההסעות ומחלקת החינוך, בנושא ההסעות - נמפה את הכל, לרבות החינוך המיוחד…

כולל אלה שאינם מאושרים. אבל…

תודה. מר מרדכי סמט.

אחרי הדרמטיזציה האמיתית ששמענו ממר
בנצי ליברמן, אני רוצה לומר קודם כל ברכת יישר כוח לשני הגופים - קודם כל למורים וגם למנהלים ביש"ע, ובמיוחד באזור בנימין שביקרתי בו . כמו התיאור שתיאר כרגע מר בנצי ליברמן, חשתי בפסגות ב15- בחודש, יום למחרת הירצחה של שרה, זיכרונה לברכה. הייתי בבית ספר, נכחנו בשעת יריות, כאשר היינו בשיעור מוסיקה, ומספרים לי המורים ומנהלת בית הספר שלפני חמישה ימים היא ילדה, ויתרה על חופשת הלידה וחזרה לעבודה; אני מדבר על גברת אוולין הרוש - אני מצדיע למנהלת הזאת, אם כי יש בעיה עם ביטוח לאומי, אבל לא זאת הבעיה. חשתי - ילדים תחת יריות. אומרת לי המנהלת, מוטי, אתה רואה את היריות? הריצה הזו, לא הבנתי מה הריצה של הילדים… היא אומרת: 70% מתלמידי בית הספר,

כיתות א-ג, 70% חזרו להרטיב - אף ייעוץ לא הגיע אליי, אף פסיכולוג לא הגיע אליי, יש לי בעיה. המשרד רוצה ונותן, אך אנשים אינם מגיעים כי הם פוחדים. אני אתן ברכה למורים שמשקיעים מעל ומעבר, גם למנהלים וגם ברכת יישר כוח למשרד.

אתמול, כשדיברתי במליאה על החוק להקדמת
הבחירות, דיברתי על זה ש- 5 חודשים אין שר חינוך. התלבטתי אם לנקוט את המשפט שהממשלה מפקירה את החינוך, בכך שאין שר חינוך - שאין מי שדואג לתקציבים. אחרי מה שאני שומע פה, אני שמח שאמרתי את זה. התלבטתי, גם צעקו לי, אמרו לי: מר אורלב, אתה מתבטא בקיצוניות - כי אני אינני נתפס כאדם קיצוני. אמרתי: כך אני מרגיש. אני רואה שלא הפרזתי.

אבל אני חייב לומר, כשאני אומר ברכת יישר
כוח למורים ולמנהלים, הרי אני מברך גם את המשרד. הערנות - אני אומר לך - אנשים הגיעו. קח את מנהל המחוז ואנשיו, אנשים מגיעים לרשויות - פשוט בסדר; מעל ומעבר.

שמע, כשסיעת המפד"ל מגיעה לכפר דרום
ביום חמישי ב12- בצהרים, ואני שומע שהמנכ"לית הייתה בבוקר, גם בניחום אבלים וגם לאשר את בית הספר שם, או אז אני אמרתי שם, גם במקום, שאני מברך אותה.

אבל שמע נא, היות שאני אומר את מה שאני
אומר, אני רוצה לומר בקול רם למר גד אבוקסיס שאמרתי: תנו לי כמה שאלות, שאני אשאל, במה, איך פותרים את הבעיה. דברים פשוטים ביותר שאנשים אינם מבינים. אבל אחרי שמר בנצי אמר, אני מרשה לעצמי לומר: הבו לי בת שירות לאומי, רק ליד מזכירת בית ספר. עמדתי 20 דקות, ואני רואה את רשימת ההורים שמתקשרים: מתי יש יריות? מתי מסיימים? מי מלווה, ואיך מלווים? וזה סדר היום שם. אתה חש, אתה אומר למנהלת: את זה את עושה? היא אומרת: מדי יום. היא אומרת: תן לי רק בת שירות לאומי במקום המזכירה, שהיא תענה. תן לי או עוד טלפון, או עוד קו, או עוד פלאפון. שמישהו ייתן תשובה ומענה באותו רגע.

מה אנחנו משיבים לאותם מורים שיצאו לשנת שבתון השנה? קרנות השתלמות - צריכים לנסוע לירושלים, ללמוד אחר הצהרים, והתחייבו, בשכר, ל- 16 שעות. המשרד משלם את משכורתם - אתה יודע, בשנת שבתון – ואין הם יכולים להגיע בשעות אחר הצהרים והערב. יש לי 17 מורות מעופרה, בית אל ופסגות. מורה אומרת לי: הפסקתי ללמוד. אין לנו עם מי לנסוע.

מה אתם מציעים?

כרגע אין לי תשובה.

מורה אינה רוצה לנסוע מבית אל, בלילה,
בתחבורה ציבורית. כשהיא נרשמה לשנת שבתון, היא לא העלתה על הדעת - ואינני חושב שיש מישהו במדינה שיכול להעלות על דעתו לחייב את המורה הזאת עכשיו לנסוע בלילה.

לכנסים ולאירועים אני מממן למורים ביש"ע
את ההסעות. אבל 17 המורות הללו - לעשות את זה באחד הישובים המרכזיים - אין לי ברירה. הן לא ייסעו. הן יפסידו שנת לימודים.

אני מציע שהסתדרות המורים תגיש מסמך
למר גד אבוקסיס, עם העתק אליי, על הבעיה, ומה שאתם מציעים לפתרונה. יש ועדה, שאני מקבל רושם שהיא עובדת כראוי, ואני משבח אותה על כך, ויינתן פתרון. הרושם שלי הוא כזה, שהמשרד באמת פועל כשורה, משתדל למצוא פתרונות - השתדלות רבה. הבעיה כרגע, כפי שאני מבין, היא תוספת התקציב ששר החינוך עם שר האוצר אמורים לאשר. עד רגע זה אני מבין שמשרד החינוך והתרבות לא קיבל תשובה.

עדיין לא קיבלנו, חוץ מאותה תוספת לגילה.

וגם היא במסגרת הפתרונות של המשרד.

את אותם 6 מיליון שקל המפורסמים ספג
המשרד.

אינני מאמין, הרי יש החלטה של הממשלה
על תוספת של 12 מיליון שקל.

כן. אבל יש התחשבנות.

אם אומרים למשרד: שמע. תוציא - תקבל.
יש החלטת ממשלה. דרך אגב, אומרים לי שזה אושר בוועדת הכספים לפני שבוע. ככה פורסם - אני לא בדקתי.

בינתיים המשרד מוציא, בתקווה שיקבל.

זה בסדר. אם המשרד קיבל הנחיה להוציא,
והממשלה אישרה, וועדת הכספים אישרה, זה בסדר גמור. מאידך גיסא, אתה שומע שיושב פה ראש מועצה אזורית, שהיא בכל זאת אחת המועצות הבעייתיות בתחום הלחימה כרגע, שהיא גם מועצה עצומה בהיקפה. תחשוב שהישוב הדרומי-מערבי שלה הוא אזור מחסום חבלה בקלקיליה - זה פחות או יותר הקצה הדרומי-מערבי שלה…

מלוד עד עפולה. הישוב המערבי ביותר הוא
שערי תקווה.

זאת אומרת, משערי תקווה, אלקנה, עד גנים,
קדים - שזה אזור עפולה.

ואי אפשר לנסוע היום ברצף. אתה צריך לצאת
ולהיכנס.

ואומר ראש המועצה האזורית: החלטות
קיימות; אישורים קיימים. בסופו של דבר - שורה תחתונה: 8 שבועות, חודשיים ימים, אין עדיין הזרמה תקציבית, ובינתיים המועצה… המשרד אומר שאין לו תשובות עדיין ממשרד ראש הממשלה. בלי שום ספק, הפניה שלנו צריכה להיות פניה למשרד ראש הממשלה. אני אינני רוצה, מפאת אחריותי, אינני רוצה כרגע לקבל החלטות, אלא במובן זה שאנחנו רשמנו לפנינו את הדיווח, ואנחנו, בעניין ההסעות, אנחנו מבקשים שהכללים יחולו על כלל ההסעות ביהודה ושומרון בלי הבחנה, כולל גם נושא המימון לתוספת המיגון. בנושא הזרמה תקציבית, אנחנו רושמים שקיימת בעיה, שעדיין לא אושרו תקציבים נוספים. כל מה שבוצע, בוצע משינוי סדרי עדיפויות בתוך המשרד - ואנחנו מברכים את המשרד.

אני אומר פה שאנסה להיפגש בדחיפות עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אם אין תוצאות, אני חושב שאזמן ישיבה דחופה נוספת של הוועדה ליום שני או ליום שלישי; אבטל נושא אחר, ואני סבור שבישיבה הזאת יהיה מספר גדול מאד של חברי כנסת, כדי לקבל החלטות מאד מאד ברורות וכולל, כנראה, להעלות את הנושא למליאה. אין עולה על דעתי שלא רק ששר החינוך איננו מבקר במוסדות חינוך, מזה חודשיים ימים, בישובים שנמצאים תחת אש, אלא גם אין נותנים פתרונות תקציביים. זה אינו מתקבל על דעתי. בשלב הזה אינני רוצה כרגע להכריז שום דבר, אלא לנסות לפתור את זה בדרכי נועם.

אני שוב רוצה באמת לברך גם את המורים ביש"ע וגם את ראשי המחלקות ואת ראשי המועצות ביש"ע, וגם לברך את משרד החינוך - ובעיקר את המנכ"לית, את הסמנכ"ל ואת מנהלי המחוזות הנוגעים בדבר - שעל פי הדיווחים, ואני גם כך מתרשם, באמת עושים עבודה מאד נאמנה; וכמובן גם את מנהלי האגפים שנוגעים בדבר, ההסעות, הביטחון; וגם נברך את קצין ההגנה המרחבית, שבאמת ההרגשה שלנו ש"מחבקים" כראוי, שמטפלים כראוי, מתייחסים כראוי. כאמור, המחסום שאני רואה אותו הוא הנושא התקציבי, שאנחנו נעזור לחלץ אותו.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד: אני פועל בערוץ נוסף, ב"קטע" של תרבות. הוקם מטה מיוחד, שאילו היה איזה איש קשר, כי אז היינו יכולים לעבוד - כי היום אנחנו עובדים מול כל מועצה, בשיתוף עם אמנות לעם, מינהל התרבות במשרד התרבות וחברת המתנ"סים, כדי להעצים את נושא התרבות והאמנות בישובים. על פי הדיווחים שיש בידי, אמנם הבקשות, הדרישות שעולות מן המועצות, מוצאות את האומנים ואנשי התרבות, כולל כפר דרום, דרך אגב, וגם ניתנה תוספת תקציבים בהיקף של כמה מאות אלפי שקלים לעניין הזה. ראשי המועצות יקבלו את סיכום הדיון שאנחנו מפיצים אותו עכשיו בין ראשי המועצות.

שאלה אחרונה, אם ניתן לשאול, לגבי בית הספר בכפר דרום – האם הוא אושר? האם הוא לא אושר?

יש כבר אפילו מבנה ומספר כיתות.

האם יש אישור להקמת בית הספר?

לפי מיטב ידיעתי - כן. דיברתי עם מר אריה
ארד. להגיד לך תשובה סופית שאושר פורמלית - אין אני יכול. אין לי התשובה. בסך הכל יש היערכות.

או אז אני מבקש, אם אפשר, לדווח לנו גם כן
בכתב ומהר, מה קורה עם כפר דרום. ביקרנו שם, וגם קיבלתי על עצמי. עוד כסיכום, אני מקבל את הערכת הרמטכ"ל שאין מדובר פה בטווח קצר. נושא ניידות התלמידים הוא נושא בעייתי, ואני חושב שבכל מקום שבו ניתן לחשוב על ארגון מחדש של מערכת החינוך, באופן שהוא יחסוך נסיעת תלמידים, דוגמת כפר דרום, דוגמת תלמידי החינוך המיוחד, ועוד דוגמאות נוספות, כדאי להקדים מחשבה למעשה.

אני רוצה להגיד משפט שיישאר פה, כי אינני
רוצה לפרסם זאת. בסך הכל המשרד נערך בתכנית מגירה - יש כבר תכנית, מול הרשויות, כדי לתת מענה לכל ישוב שמחר תהיה לגביו הוראה צה"לית, או החלטה של הישוב, שאין מסיעים ילדים, ונותנים פתרון. קח את שלושת הישובים בדרום: כפר דרום, רפיח-ים ופאת שדה - אנחנו נתנו מיד מענה לילדים האלה, שלא ייסעו. היום יש דיון אצל מר ליברמן לגבי בית הספר לבנות שנמצא באלון מורה. אם ילדים לא ייסעו, אנחנו נמצא פתרון.

אנחנו, בראייה מפוקחת, צריכים לחשוב שמצב
בטחון מיוחד, ייתכן שהוא מחייב שינויים בהיערכות ארגון מוסדות החינוך; ואני, באמצעותך, ממליץ בפני ראשי הרשויות בפורומים מתאימים, לחשוב על הדברים האלה באופן רציני - ולא אחרי זה, תחת פיגועים, חס וחלילה, כמו כפר דרום. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50