פרוטוקולים/ועדת חינוך/2244



3
ועדת החינוך והתרבות
28.11.2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/2244
ירושלים, ז' בכסלו, תשס"א
4 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 200
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי, א' בכסלו התשס"א (28 בנובמבר 2000), שעה 8:30

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
קולט אביטל

אברהם פורז

עו"ד מיכל סגן כהן - משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר עודד ניר - מנהל השירותים הווטרינריים,
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר חגי אלמגור - שירותים וטרינריים – ממונה ע"פ חוק צער בע"ח
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ברוריה אגרסט - מפמ"ר לביולוגיה, משרד החינוך
עו"ד בני רובין - משרד המשפטים
עו"ד זהר שקלים - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
דנה לוי - המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר שרון רגב - הסתדרות הרופאים הווטרינריים
אבי גולדברג - סגן יו"ר ההתאחדות הישראלית לכלבנות
ד"ר סיימון גולדמן - יועץ מומחה לוועדת גידול מדעית,
ההתאחדות הישראלית לכלבנות
עו"ד אהוד פלג - יועץ משפטי, "נח"
ד"ר מרב הלד - "נח"
רחל סליט -"נח"
ד"ר קלאודיה כפרי - יו"ר עמותת הרופאים הווטרינריים לחיות מחמד
ד"ר יונתן ליטווין - עמותת הרופאים הווטרינריים לחיות מחמד

מרים פרנקל-שור

יהודית גידלי

תמר מרימוביץ

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 3) (איסור חיתוך ברקמה חיה), התשס"א-2000 – חבר הכנסת זבולון אורלב.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 3) (איסור חיתוך ברקמה חיה), התשס"א-2000 – חבר הכנסת זבולון אורלב

אני פותח את ישיבת הוועדה בעניין הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 3) (איסור חיתוך ברקמה חיה), התשס"א-2000 של חבר הכנסת זבולון אורלב. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה - אם איני טועה, פה אחד. הצעת החוק אומרת שלא יבצע אדם למטרות נוי חיתוך ברקמה חיה של בעל חיים.

מאז שהעברנו את החוק בקריאה טרומית וועדת החינוך והתרבות אישרה אותו לקריאה ראשונה, הממשלה גם היא הניחה על שולחן הממשלה הצעת חוק ממש באותה שפה. היא אפילו היתה הגונה, ובדברי ההסבר שהממשלה שמה על שולחן הכנסת היא כתבה שהיא מגישה את ההצעה אחרי שהתקנות שהיא הגישה לא אושרו בוועדה, ובמהלך הדיון בוועדה הובעה הדעה שיש לאסור כליל את החיתוך ברקמה חיה. אני בהחלט מברך את הממשלה שגם היא הגיעה למסקנה הזאת.

מאיזה שהם טעמים שלא ברורים לי, הממשלה לא ביקשה להצביע גם על הצעת החוק שלה. זה דבר שבאמת לא ברור לי. בדרך כלל לממשלה יש עדיפות על הצעת חוק פרטית, ופה משום מה הצעת החוק הפרטית הקדימה את הצעת החוק הממשלתית. למרות שהיועצת המשפטית מרים פרנקל-שור הפצירה בי ארוכות וניסתה לשכנע אותי - אבל חרף כל מאמציה, אני לא השתכנעתי - אני לא חושב שזאת כזאת הצעה חשובה שצריך להמתין גם לממשלה. לממשלה היתה כל האפשרות שבעולם להעביר את החוק הזה, ועד לרגע זה לא ברור לי מה קרה.

על כל פנים, המטרה שלי היא שעד השעה 9:00 נשלים את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. מאחר שאני מבין שגם הממשלה הציעה את הצעת החוק זהה ממש מילה במילה, אני רוצה לקרוא את הצעת החוק ולשאול האם לחברים יש הערות:

"הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 2)". למה מקודם היה כתוב שזה תיקון מס' 3?

זאת טעות. היה צריך להיות כתוב תיקון מס' 3.

אמת, בהצעת החוק הממשלתית כתוב "תיקון מס' 2", ובהצעת החוק שלי כתוב "תיקון מס' 3".

"הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 3), התשס"א-2000

תיקון סעיף 2 1. בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן – החוק
העיקרי), בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג), יבוא:

(ד) לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי."

תיקון סעיף 19 2. בסעיף 19 לחוק העיקרי, פסקה (6) – תימחק."

כאן אנחנו מאפשרים לשר החקלאות להתקין תקנות.

נכון, על סמך אותו סעיף, שר החקלאות ביקש מאתנו בפעם הקודמת להתיר לו להתקין תקנות.

במחלקה הפלילית של המשרד שלנו עיינו אתמול בחוק פעם נוספת, וביקשו להכניס תיקון בנוסח, ובמקום להזכיר מטרות נוי, לאסור את החיתוך לכל מטרה שאינה טיפול רפואי.

אנחנו כבר עברנו את זה, ואז מסתבר שגם עיקור וסירוס אינם למטרה רפואית.

התקיים על זה דיון, וכך היתה הנטייה, אלא שאנשי משרד החקלאות אמרו שאם נכתוב כל מטרה שהיא לא מטרת ריפוי, גם עיקור וסירוס יכולים לא "ליפול" במטרות ריפוי, ואז הם עלולים להיאסר, כאשר לא לכך כוונת החוק.

במחלקה הפלילית שלנו לא ידעו את זה. אני אעביר להם את זה. ייתכן שלאחר קריאה ראשונה - -

אדוני, זה לקראת קריאה שנייה ושלישית, וזה כנראה יעבור בשבוע הבא. אנחנו אחרי קריאה ראשונה.

אני חושב שזה חוק שיחסית קיימנו בו דיון מעמיק. בדיון הראשון שר החקלאות הביא את ההצעה שלו. אחרי זה קיימנו דיון שני בהצעה של התקנות. אחרי זה קיימנו דיון אחרי קריאה טרומית, וזה כבר דיון רביעי בעניין. עם כל הכבוד, אנחנו לא מתכוונים להתאים את עצמנו לקצב של הממשלה, אלא היא צריכה להתאים את עצמה לקצב שלנו. במקרה הזה, הקצב שלנו הוא לא מי יודע מה...

בניסוח שקיים בינתיים בחוק, כתוב בסעיף 19: התקנת תקנה לטיפול למטרות נוי שיש בו חיתוך ברקמה חיה. בעקבות זה, לפני כשנתיים מנהל השירותים הווטרינריים מינה ועדה שתכין הצעה להתקין תקנה, או שתבחן את הנושא, וההמלצה העקרונית של הוועדה מלכתחילה היתה אכן לאסור את החיתוך. אז הסתבר שמבחינות טכניות של מבנה החוק זה לא ניתן, ואז מצאנו דרך לעשות זאת כך שזה יסדיר ויאסור בעת ובעונה אחת.

מזה זה נולד, ואני רק יכול לברך על הצעת החוק הזאת בניסוח זה או אחר, שבסופו של דבר תעשה את מה שהוועדה המליצה לעשות. אני בוודאי תומך בזה ומברך על זה.

עצם העובדה שהממשלה הגישה הצעת החוק, אומרת את כל העניין.

הצעת החוק הממשלתית, למעשה, הוגשה באחד במרץ 2000.

ומתי שלנו?

אני לא יודעת.

אני לא ידעתי מכל זה. אני רק יכול לומר לך שאנחנו הרי מקבלים את הנוסח הכחול, והוא הונח על שולחן הכנסת בתאריך 30 באוקטובר, כפי שכתוב כאן. אז היתה הפעם הראשונה שהתוודעתי לכך שהממשלה מגישה הצעת חוק בדיוק כמו שלי.

היתרון אצלי הוא שאני הגשתי את הצעת החוק בקריאה טרומית, והממשלה אגב פטורה מקריאה טרומית. אני אגב מאד שמחתי על זה. אני רואה בזה כבוד להגיש הצעת חוק פרטית, שהממשלה מגישה. מה עוד, שאמרתי שהיא כותבת גם בהגינות מלאה שהיא שינתה את דעתה. אמרתי שאני מכבד ומעריך את משרד החקלאות, שהוא בגילוי נאות כותב את הדברים שחור על גבי לבן, ואני בהחלט מאד מכבד את זה.

אבל לא היתה פה שום העתקה של הצעת החוק הממשלתית.

לא אמרתי את זה, אלא אמרתי מתי הגשנו אותה.

אם זה הונח בתאריך 30 באוקטובר, לא מחוור לי מה קרה – ואתם צריכים לעשות לגבי זה בדיקה – כי הממשלה ראתה שעל סדר יומה של הכנסת יש אישור קריאה ראשונה של הצעת החוק שלי .

נודע לנו מספר שעות בודדות לפני כן. שר צריך להגיש את זה, ושר החקלאות היה עסוק בעניינים אחרים.

תעשו אצלכם בדיקה, כי הרי זה אותו דיון.

הצעת החוק שלנו הגיעה ב-28 במרץ.

זה אותו דיון וזו אותה הצבעה, רק שמישהו היה צריך לומר שזאת גם הצעת החוק של הממשלה. אגב, אני מאד תמהתי וחיפשתי שם שר משרי הממשלה.

היחיד שהיה, זה השר מלכיאור.

הוא לא ידע בכלל על מה אני מדבר, והוא רק אמר לי: אני מברך אותך על הצעת החוק, כי אני רב, ואני אומר לך שהצעת החוק עולה בקנה אחד עם המוסר היהודי. הוא לא שמע את דברי הפתיחה שלי להצגת החוק. כשאני הצגתי את החוק, דיברתי על העניין של המוסר היהודי.

צריך להבין שאנחנו האנשים הדתיים שאומרים פעמיים ביום קריאת שמע ישראל, בין יתר הפסוקים כתוב: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת". מכאן פסקו – זאת פסיקת הלכה, זה לא רעיון, אלא הלכה – שאסור לאדם לאכול, לפני שהוא נותן לבהמתו לאכול. חמלה התורה על בעלי חיים, והיא חששה שאדם יילך לאכול וישכח את בעלי החיים. אומרים לאדם קודם כל להאכיל את בעלי החיים, ולאחר מכן הוא יאכל. אגב, זה לא חל לגבי שתייה, אז מותר לאדם לשתות קודם. יש לכך מקורות רבים מאד במוסר היהודי ובמחשבה היהודית.

אני חושב שזה אחד הערכים שהנחלנו לעולם כולו, לתרבות ולכל הציביליזציה. המוסר הזה והיחס הזה כלפי בעלי החיים הוא אות כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל.

גם בפעם הקודמת שהיינו כאן, התנגדתי להצעת החוק. אני חושב שאנחנו שופכים את התינוק עם המים. לדעתי, אנחנו הולכים לגרום פה נזקים, במיוחד אחרי שהבאתי לוועדה בפעם הקודמת מחקרים שמוכיחים פגיעות, בחלק מהגזעים של הכלבים לפחות, ובמיוחד פגיעות בזנב לכלבים בעלי פרוות קצרות.

אני חושב שאנחנו אמנם מחוקקים פה הצעת חוק פופוליסטית, אבל כוללנית מאד, ושאנחנו עלולים לגרום לבעיות, לניתוחים מיותרים ולסבל רב לכלבים.

אני מודה לך שאתה מאשים אותי שאני מציע את הצעת החוק מטעמים פופוליסטיים, אבל צר לי לומר לך שאין שום אמת בגישתך. אני מצהיר פה שגישתי מבוססת אך ורק על פי מצפוני ומיטב הכרתי, ואני מוכר לומר לך שעל פי מה שאני הבנתי יש הסכמה מקיר לקיר בבית הזה, ואני דוחה את דבריך.

זה ממש לא שייך. אני אגב לא יודעת מי ייצא לרחוב בנושאים כאלה שאפשר להפוך את החוק לפופוליסטי.

אני לא רוצה לומר פה לפרוטוקול מה אני חושב על המניעים שלכם בהתנגדותכם לחוק. אני שומר אותם לעצמי, ואם אמצא לנכון, אני אומר אותם בפעם אחרת. אם אגב יש סיבות רפואיות לפגוע ברקמה חיה - -

כן, דיברתי על סיבות רפואיות.

- - כמו שאתה יודע, החוק מתיר לפגוע ברקמה חיה מסיבות ריפוי.

האם החוק מתיר לפגוע ברקמה חיה גם באופן מניעתי?

לא יודע, אני לא בדקתי את הדבר הזה. אני רק יודע שהחוק בהחלט מתיר לפגוע ברקמה חיה מסיבות רפואיות. החוק הזה מדבר רק על מטרות נוי, ועל מנת שלא תהיה לזות שפתיים כדוגמת דבריך, גם לא הסכמתי להצעה שניסה להציע כאן מר רובין, שהחוק לא יאמר למטרות נוי, אלא שהוא אוסר פגיעה ברקמה חיה אלא אם זה למטרות ריפוי. לכן מדובר רק על מטרות נוי. אם מישהו יוכיח שדרושה פגיעה ברקמה חיה לצורך רפואי, אני חושב שהחוק מתיר זאת. יש פה אנשי מקצוע שיקבעו מה מותר.

האמת היא שהחוק הזה הוא גם בהסכמתנו וביזמתנו. כשאני מסתכל בפעם השנייה בחוק, אני מבין שלסגנון הזה של החוק יש יתרון שהוא ברור. מצד שני, גם ברור לי שמה שהעלית צריך לעמוד במבחן משפטי, כדי שאנשים יהיו ערים לעניין.

כשאנחנו דיברנו על החוק הזה מלכתחילה, היו לו שלושה היבטים: רפואי, נוי ומטרות מסחריות של תצוגות וכן הלאה. אין בעיה עם שני ההיבטים האחרונים, אבל כלפי ההיבט הראשון, צריך להבין שזה יעמוד במבחן משפטי.

אתם הווטרינרים ואנשי המקצוע, קובעים מה זה אומר מטרה רפואית ומה לא. אני לא יודע לאיזו מטרה נועדה פגיעה מסוימת. אנחנו קובעים כאן את העיקרון החקיקתי, שמטרת נוי היא לא סיבה לפגוע ברקמה חיה. אגב, פוגעים ברקמה חיה גם לצורך מאכל, שכן אנשים שוחטים בעלי חיים.

לא נחזור עוד פעם לדיון "בהתחשב בצרכי החקלאות".

אגב, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולחזור בי מאיזשהו דבר שקשור בפיטום אווזים. כשהיינו בפורום דומה, התקנות אומרות הלעטת אווזים, ואז היינו סמוכים לפרשת השבוע שקשורה בכך שיעקב אמר לעשו "הלעיטני נא מן-האדום האדום הזה". אמרתי שעל פי הפרשנות שאני מבין, במקרא "הלעיטני" זאת האכלה מרצון, אז איך אתם קוראים לתקנות של האכלת האווזים הלעטה? זה בדיוק הפוך.

כשקראנו את זה השבת, אמרתי לאחד מחבריי שזה עזר לי לצורך דיוני הוועדה. הוא אמר לי: אתה טועה, ועל פי רש"י הלעטה זאת בדיוק הפעולה שעושים לאווזים, כשמכניסים את האוכל לגרון. הוא נותן שם דוגמה של גמל, כלומר: הוא נותן דוגמה של הכנסת אוכל לתוך גרונו של גמל.

הלעטה בעברית לפי פירוש רש"י היא המילה הנכונה מאד של הפעולה הזאת, אז אני רוצה לחזור בי. זה לא מתייחס לרצון או לא, אלא לעצם הפעולה.

זאת אומרת שאני לא אצטרך לתקן את הכותרת של התקנות, כשאני אגיש אותן מחדש לוועדה.

נכון. הכותרת יכולה להישאר אותה כותרת.

בלי שום קשר לנושא הרפואי, עשינו משאל קטן בין בעלי כלבים לגבי אותם גזעים שהם עדיין חפצים לחתוך לאותה מטרה. התגובה שלהם היתה פשוטה: אם יעבור החוק ויהיה איסור מוחלט על כך, יש להם פתרון קרוב. הם אמרו: כמו שיש לנו נשואי קפריסין, כך גם אנחנו נעלה על אוניה, נקפוץ לשם ונחזור חזרה. זאת אומרת, הפתרון לאותם אנשים יהיה די מיידי, והחוק לא ישיג את המטרה שאליה התכוון המחוקק.

אבל אתה יכול לומר כך לגבי כל חוק שיש בו שוני בנורמה בין מדינת ישראל למדינות אחרות, זה בדיוק אותו דבר. אני לא חושב שזאת סיבה שספר החוקים של מדינת ישראל יתאים את עצמו לסביבה. אנחנו היינו רוצים להיות אור לגויים, כך שגם קפריסין תתאים את עצמה למצב. הרי דיברנו על כך שלפחות בשתי מדינות באירופה זה כבר קיים.

יש לי פה תגובה מההסתדרות הרפואית, שאפשר לקפוץ לרשות הפלסטינית ואפילו לא לנסוע לקפריסין.

אני לא לוקח את זה כמרכיב בשיקול הדעת.

זה לא חוק שיהיה ישים מבחינה מעשית, כי אם בעל הכלב יגיד: קפצתי רגע לג'נין, אתה לא תדע האם הוא קפץ או לא קפץ, ומי יוכיח שהוא לא היה שם.

הוא יהיה ישים מאד. חוק הוא לא רק משפט, הוא גם מוסר.

אדם שהוא בעליו של כלב, ואולי לא מבצע את הפעולה פיסית, אבל משתף פעולה על ידי לקיחת הכלב למקום אחר כדי לבצע את הפעולה, או שאולי הוא לא מבצע זאת מבחינה כירורגית, אלא לדוגמה: קושר גומייה בזנבו של הכלב - -

זאת בוודאי עבירה. זה כבר היום עבירה.

ומה ההשלכות של שיתוף פעולה על ידי הבאת בעל החיים אל הווטרינר, אם זה בקפריסין או ברשות הפלסטינית?

אני לא משפטן, אבל למיטב הבנתי כתוב "לא יבצע אדם".

אבל אין פה בפן הפלילי שיתוף וסיוע לדבר עבירה וכו'. אני חושבת שזה FAR-FETCHED.

אז במה שאמר כרגע אבי גולדברג יש אמת, כי כולם ימשיכו לחגוג.

אני לא יודעת אם כולם ימשיכו לחגוג. יש הבדל בין קפיצה לווטרינר שגר בעיר אחרת או באותה עיר במרחק כמה בלוקים לבין נסיעה לקפריסין. בכל זאת מדובר בשיקולים אחרים.

תסלחי לי שאני מיושן, אבל זה גם חשוב איך אנחנו מחנכים את ילדינו.

ללא ספק, זאת ההתחלה.

אם את המבוגרים כבר לא נצליח לתקן והם ייסעו לקפריסין, אבל הילדים שלנו - שלומדים אזרחות ואת עקרונות המוסר שלהם גם מהיהדות וגם מהדמוקרטיה ומספרי החוקים של מדינת ישראל - ילמדו את המוסר, וכתוצאה מזה היחס שלהם לבעלי החיים יהיה טוב יותר, אני חושב שזאת גם כוונה טובה. אולי זאת כוונת המחוקק שהפקיד את הטיפול בחוק צער בעלי חיים בוועדת החינוך והתרבות, ולא בוועדת הכלכלה.

בהמשך לדברים של כבוד היושב ראש, אני רוצה לומר שאם אנחנו נתחיל פה בתרגילי התחמקות מהחוק הישראלי, אנחנו נפעל כדי לחסום את הפרצות הללו, למשל: על ידי התניה של הוצאת בעלי חיים, בעיקר חיות מחמד, מישראל ואת אפשרות ההחזרה שלהן בתנאי שלא יעברו בהן עבירות על חוקי ישראל בחוץ לארץ.

זאת אמירה פופוליסטית. בתור משפטן אני יכול להסביר לך שזה נחמד, אבל לא ישים.

לא ניתן להתחמקויות שאתה מציע לעבור.

זה לא עזר באירופה, וזה גם לא יעזור פה.

הערה קצרה לדברי חברי בעניין היכולת לאכוף את העניין. אני לא ערכתי סקר, אבל פעמים רבות שמעתי בעלי כלבים שביקשו את דעתי באופן אישי ואמרו לי: אומרים לי שצריך לקצוץ לכלב את האוזניים, אז איפה לעשות זאת? אמרתי לבעל הכלב: יש אפשרות שזה יהיה אסור עוד מעט, ובכל מקרה אתה לא חייב לעשות זאת. קיבלתי הרבה מאד תגובות: איזה יופי, זאת אומרת: היתה תחושת הקלה מצד בעלי הכלבים לגבי הצורך החברתי או המועדוני ללכת עם הכלב שייראה חוקי עם אוזניים קצוצות, ושאפשר גם לא לעשות זאת. יש לי התרשמות הפוכה מההתרשמות שלך מר אבי גולדמן, אז אני לא דואג.

רציתי רק לתקן את דוקטור אלמגור, שאין חובה, זאת בחירה של בעל הכלב. לא ההתאחדות הישראלית לכלבנות, לא המועדונים ולא אף אחד מחייב לעשות זאת. זאת פשוט בחירה של בעל הכלב לעשות את הפעולה הזאת.

אבל הלחץ החברתי...

גם מילת נשים זאת היא בחירה ולא חובה, ובכל זאת בחברות מסוימות עושים זאת, כי הלחץ הוא כל כך חזק. צריך ללחוץ חזק מאד בכיוון השני, כדי שלא יבצעו את זה.

האם משרד החינוך והתרבות תומך בחוק?

מאד.

גם המשרד לאיכות הסביבה תומך בחוק.

אם אין הערות, אני רוצה להעלות את החוק להצבעה.

חבר הכנסת פורז, שלום לך וטוב שהגעת. אני כבר מעלה את החוק להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד הצעת החוק?

האם לא תיתן לי אפילו לדבר?

אני ממש מצטער, אני קבעתי זמן לישיבה.

כי רציתי לשכנע אתכם לא ללכת לצעד כל כך קיצוני של איסור מוחלט.

אין סיכוי. מי בעד הצעת החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 3) (איסור חיתוך ברקמה חיה), התשס"א-2000 אושרה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

ברוב של שניים נגד אחד, אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

עדיף לי כלב קצוץ אוזניים שחי באושר מאשר כלב עם אוזניים שמרדימים אותו. אין מספיק בתים חמים לכלבים. יש אנשים שאם הכלב שלהם לא יהיה FANCY, הם לא יחזיקו אותו.

אני קבעתי מראש שהישיבה הזאת תסתיים בשעה 9:00.

אני מבקש שתרשום לי הסתייגות, שבה שר החקלאות בהתאם לאישור ועדת החינוך והתרבות, יוכל בכל זאת לקבוע תנאים.

זה כתוב היום בחוק, וזה הסעיף 19.

לא, אבל זה כתוב אחרת. אני אעשה את זה בצורה יותר מגבילה, כך שבתנאים מיוחדים ויוצאי דופן שר החקלאות יהיה רשאי לקבוע זאת בתקנות.

לא למטרות נוי.

החוק מדבר רק על מטרות נוי.

אני לא רוצה להגביל אותו. אני אומר לכל מטרה, וגם למטרת נוי.

אבל למה זה חייב להיות כלב קצוץ אוזניים?

אני מעדיף כלב קצוץ אוזניים שחי באושר עם משפחה, מאשר כלב עם אוזניים שמרדימים אותו, וזאת לפעמים האלטרנטיבה.

אפשרתי לחבר הכנסת אברהם פורז להגיש את ההסתייגות. אני יכול רק להצטער עליה. היא תובא למליאה, ואני מקווה שעד אז נשכנע את מר פורז להצטרף להצעת החוק שלנו.

מה אמרת לגבי ההסתייגות?

היא תובא למליאה. זאת זכותו המלאה להגיש הסתייגות. אני לא יכול למנוע זאת ממנו. אם הייתי יכול למנוע ממנו חוקית להגיש את ההסתייגות, אני אשתמש בזכויותיי, אנחנו בבית המחוקקים.

אבל האם חבר הכנסת פורז יכול למשוך את ההסתייגות שלו?

הוא יכול למשוך את ההסתייגות.

האמת היא מר אורלב, שזכותך למנוע ממני, כי אני לא חבר ועדת החינוך והתרבות, אבל אני מציע לך לא לעשות את זה, כי זה לא מקובל.

אם זה לא מקובל, אני גם לא אעשה זאת. אני אדם דמוקרט, ואלה חלק מהערכים החינוכיים של הוועדה. אני לא אפשרתי לחבר הכנסת אמנון רובינשטיין עכשיו להגיש הסתייגות על חוק זכויות התלמיד. דנו על החוק במשך 40 שעות, וברגע האחרון אחרי שלא השתתף בדיונים הוא הגיש הסתייגות.

אבל אתה השתתפת בישיבות הקודמות, ולכן אני בהחלט לא רוצה למנוע את הסתייגותך. הכנסת תאמר את דברה. אני שמתי לב שיש התעוררות בסיעה שלכם, כי גם אתמול חבר הכנסת פריצקי שאל אותי מה יש לי נגד אוזניים ונגד זנבות.

רבותיי, הישיבה נעולה, תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 9:00