פרוטוקולים/ועדת חינוך/1942

1
ועדת החינוך והתרבות
23/10/00

פרוטוקולים/ועדת חינוך/1942
ירושלים, ג' בחשון, תשס"א
1 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 176
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, כ"ד בתשרי התש"ס (23 באוקטובר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
איוב קרא
ראובן ריבלין
מאיר שטרית

השרה לאיכות הסביבה דליה איציק – השרה הממונה - רשות השידור
אורי פורת - מנכ"ל רשות השידור
יאיר אלוני - מ"מ מנהל הטלוויזיה
יוסף בראל - מנכ"ל ערוץ 33 – רשות השידור
עו"ד חנה מצקביץ - יועצת משפטית – רשות השידור
עו"ד ניר גרסון - לשכה משפטית – רשות השידור
אלון אלרואי - ועד המנהל – רשות השידור
יובל גנור - דובר רשות השידור
אורן הלמן - עוזר למנכ"ל רשות השידור
אלינור בלקין-מיכאלי - עוזרת למנכ"ל רשות השידור
דניאל רוזן - מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד דינה עומר - משרד התקשורת
עו"ד נגה רובינשטיין - משרד המשפטים
אמיר לוי - רכז תקשורת באגף התקציבים - משרד האוצר
רביב סובל - רפרנט תקשורת
מוטי שקלאר - יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
שמוליק שם-טוב - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי – הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
אילת מצקר - אחראית על הפרסומות – הרשות השנייה
לטלוויזיה ולרדיו
דורית ענבר - יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין יורם מוקדי - מנהל מינהלת הסדרת השידורים לציבור -
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
עו"ד יפתח בר-עקיבא - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
רון ורבר - זכניות רשת, קשת וטלעד
מיכל רפאלי-כדורי - YES
פרופ' אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת
תומר תדהר - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

מרים פרנקל-שור

יהודית גידלי

מזל כהן

הצעת חוק הרשות השלישית לטלוויזיה, התש"ס-2000 –
של חבר-הכנסת מאיר שטרית.




הצעת חוק הרשות השלישית לטלוויזיה, התש"ס-2000

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בעניין הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת מאיר שטרית – הצעת חוק הרשות השלישית לטלוויזיה.

אני ער לכך שהצעת החוק מעוררת התעניינות רבה לאור המסמכים, הטלפונים והפגישות. זה בוודאי דבר חיובי שהצעת חוק מעוררת התעניינות. היא עברה בקריאה הטרומית פה אחד בתמיכת הממשלה.

אני מקדם בברכה את השרה לאיכות הסביבה דליה איציק, שממונה על חוק רשות השידור, את המנכ"ל ואת כל האורחים.

אני מבקש מחבר הכנסת שטרית להציג את הצעת החוק.

המטרה של הצעת החוק הזאת היא מאוד פשוטה. בידי רשות השידור יש משאב לאומי מאוד יקר, זה ערוץ 33. זה ערוץ שלם, שיכול לשדר 24 שעות ביממה בשידורי לווין, שמגיע גם אלינו גם למקומות אחרים, והניצול שלו במצב הנוכחי, לאור תקציבו המזערי, הוא מאוד קלוש. תקציב ערוץ 33 לשנה, פרט להקצבת הכנסת, אם אני לא טועה, עומד על 18 מיליון שקל.

תראו איזו מהומה קמה סביב הערוץ השלישי שעכשיו הולכים למכרז עליו. נראה לי שהמדינה לא תנצל את הערוץ הזה במלוא הנפח שלו, במלוא ההיקף שלו. תמיד הבעיה מתחילה מכסף. רשות השידור ודאי היתה מעוניינת שלערוץ הזה יהיה תקציב כפול ולעשות שני ערוצים של רשות השידור, אבל דבר כזה הרי לא יקרה. לכן הצעתי היא מאוד פשוטה. ניקח את הערוץ הזה, שהוא בידי המדינה, נפריט אותו. איך נפריט אותו? נתיר לערוץ 33 לעשות פרסומת מלאה, בדיוק כמו הערוץ השני או הערוץ השלישי שיקום. הם יתחרו, זה לגיטימי, ישדרו שידורים למלוא החזית, כולל שידורי הכנסת. אני מעריך שאם לערוץ כזה תהיה אפשרות לעשות פרסומות, הוא יוכל לגייס את הכסף הדרוש להפעלתו ואין ספק שהוא יוכל להתחרות בהצלחה בעניין הזה. יש לו את הכלים, את הידע. אני חושב שכל הכוכבים בערוץ השני באו מערוץ אחד.

הם גם חוזרים לשם.

הם חוזרים לשם הרבה פעמים. אני חושב שזה המהלך הנכון לעשות היום. יהיה למדינה ערוץ ממלכתי נוסף, שישדר בתפוקה מלאה עם אמצעים הרבה יותר גדולים, כי הפרסומת תאפשר לו לקבל אמצעים הרבה יותר גדולים.

בהצעת החוק שלי יש אופציה להעביר את הערוץ הזה תחת השגחה של הנהלת הערוץ השני. לאחר שיחה עם השרה לאיכות הסביבה, שהיא גם ממונה על הערוץ הזה, אמרתי שלי אין שום התנגדות שהערוץ ישאר תחת רשות השידור, אם כי יעבוד כמשק סגור. זאת אומרת, תקציבו לא יהיה מעורבב עם תקציב ערוץ אחד, אלא יהיה ערוץ נוסף של רשות השידור הממלכתי, שיהיה לו תקציב משלו סגור, על בסיס הפרסום שהוא יכניס, לא על בסיס אגרות. רשות השידור תוכל לחסוך 10 מיליון שקל שהיא נותנת היום לערוץ 33. הוא יוכל לנהל את תקציבו באופן עצמאי לגמרי בניהול רשות השידור. אם זה מה שהממשלה רוצה, אני לא הולך בעניין הזה נגד הממשלה. אם זו האופציה המועדפת על הממשלה, אני מסכים לה. אין לי התנגדות לכתוב בפירוש בחוק שהערוץ ינוהל על פי מה שהחוק מציע אבל כפוף לרשות השידור.


ראיתי את הנייר של רשות השידור שמתנגדת להצעת החוק. לצערי אין לי את החוברת, שרשות השידור הגישה לנו בוועדת הכספים על תכנית ההבראה של רשות השידור. רשות השידור כותבת, לא אני, שאתם ממליצים לעשות בדיוק מה שאני מציע פה בערוץ 33. להפריט אותו ולאפשר לו לשדר פרסומות. אני מציע שרשות השידור תוותר על מכתבה זה לאור הערתי זו ותצטרף למציעים כדי שנוכל להריץ את זה לא בעוד מאתיים שנה כשיבוא המשיח, אלא בעגלה ובזמן קריב. אני שמח לראות שהשרה לאיכות הסביבה, שממונה על הערוץ, תומכת בהצעת החוק. כך שלהערכתי, אם תהיה הסכמה עם הוועדה, נוכל לאשר אותו היום בקריאה ראשונה בתחילת המושב ונוכל לגמור את המלאכה מהר מאוד.

אתה אומר שהיסוד והבסיס להצעת החוק הוא שערוץ 33 לא מנוצל כראוי בגלל מחסור במשאבים. שאלתי היא, מדוע הפתרון למחסור במשאבים הוא לא על ידי כך שיתנו לו לעשות פרסומות במבנה המשפטי הנוכחי?

אם אתה רוצה שהערוץ יפעל על בסיס מסחרי, שיהיה יעיל ואפקטיבי ושיעבוד על בסיס של הכנסות והוצאות, אתה צריך להפוך אותו לכלי שעובד כמו השוק החופשי, אחרת הוא לא מתחרה בתחרות שווה.

אני נגד הפרטת רשות השידור. אני רוצה שיהיה ערוץ אחד ממלכתי, שמקבל תקציב מהציבור או מהמדינה או במסגרת אגרות כדי שהוא לא יהיה שותף לתרבות הרייטינג, כדי שהוא יוכל לעשות הפקות. כידוע לך, רשות השידור צריכה לעבור מהלך הבראה גדול כי יש לה תקציב גדול אבל רובו, לצערי, משועבד, וצריך לעבור הרבה תהליכים כדי להביא למצב שבתקציב שלה הם יוכלו לעשות הרבה יותר, כמו שהיא עשתה פעם. "עמוד האש" לעולם לא היה יכול לקרות בערוץ פרטי, או "מישל ספרא ובניו" לא יכול היה לקום בשום ערוץ פרטי בהפקה כל כך גדולה, שעלתה הרבה מאוד כסף.

הרעיון הוא לתת אפשרות לערוץ 33 לפעול כמו בשוק הפרטי, להתחרות. בעתיד, אחרי שהערוץ יהיה קיים ויפעל, אם תחליט הממשלה למכור אותו – תמכור. אבל זו שטות. בידה של הממשלה יש משאב. יש אנשים שיכולים לעשות את העבודה ולא נותנים להם לעשות את העבודה. אגב, ועדת צוקרמן, שמונתה בזמנו כדי לטפל בכל נושא השידורים והזכיונות, המליצה להפריט את ערוץ 33 ולהעבירו לרשות זכיין או לפיקוח הערוץ השני. לכן, הצעת החוק שלי בנויה בעצם על בסיס החלטות ועדת צוקרמן. אבל מאחר והשרה אומרת שהיא תומכת בהצעת החוק אבל היא רוצה שזה ישאר במסגרת רשות השידור, אין לי התנגדות.

תודה. גברתי השרה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אדוני המנכ"ל, יושב-ראש הרשות השנייה, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מאיר שטרית מציע ההצעה – בוקר טוב לכם.

ראשית, אני מבקשת לברך אותך על הבאת הצעת החוק הזאת. אני בטוחה, מהיכרותי אותך, שעם הנמרצות שלך זאת לא תהיה הצעה שכתובה על הקיר אלא היא תמומש ומהר.

השידור הציבורי במדינת ישראל הוא במשבר כי ממשלות ישראל לדורותיהן דיברו גבוהה גבוהה על השידור הציבורי ואף פעם לא עשו משהו של ממש כדי לקדם אותו. גם הממשלה שאני שייכת אליה, לא עושה סימנים שהשידור הציבורי מאוד חשוב לה. לפיכך, כשבאתי למקום הזה לא הייתי נטולת אשליות. אני יודעת שקשה שם. אני יודעת שיש שם אבטלה לא סמויה אלא מאוד גלויה. אני יודעת שהשידור הציבורי במדינת ישראל זקוק לטלטלה גדולה ואני נחושה להביא את הטלטלה הזאת לשידור הציבורי.

אני מסתכלת על השידור הציבורי במדינת ישראל מזווית ראייה חינוכית. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה ואני באים מאותו רקע. אנחנו יודעים כמה השידור הציבורי משפיע השפעה גדולה בחיינו. לצערי הרב, אני רוצה להזכיר לכם, כשקם הערוץ השני איזה הבטחות, מה לא אמרו לנו. אמרו לנו שהוא יביא אתו תכניות מקוריות. אמרו לנו שהוא ישביח את הערוץ הראשון. הוא לא השביח את הערוץ הראשון כי הערוץ הראשון היה צריך להתמודד בתנאים בלתי אפשריים, כשאימת הרייטינג מוטלת עליו. הרייטינג זה האלוהים והשאלות שנשאלות הן האם רייטינג ואיכות דרים בכפיפה אחת, לפי דעתי הם דרים בכפיפה אחת. האם שידור ציבורי במדינת ישראל הוא משהו שמותר לומר כמו בחינוך, כמו בבריאות, נפריט אותו. אני חושבת שלא. יש נושאים שאי-אפשר להפריט ולא הכל הוא כסף.

אני יכולה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שראש הממשלה, שאתו דיברתי גם השבוע, גם בזמן הקשה הזה, מאוד תומך בהבראת רשות השידור. אני עוד לא רואה את משרד האוצר, ובראשו את שר האוצר, עושים משהו של ממש. להיפך, אני רואה שמשרד האוצר מעכב את הרפורמה. אני משוכנעת שחבריי חברי הכנסת יעמדו לצדי בעניין הזה. אין פה לא ימין ולא שמאל, להיפך. אני יכולה להגיד שדווקא גישתו של הימין בעניין זה היא הרבה יותר מבינה.

אחרי ההקדמה הזאת אני רוצה לומר משהו לערוץ השלישי. תראו איזה חלם. הערוץ השלישי במדינת ישראל יכול לשדר 24 שעות. הרי רבים על כל שעת שידור במדינת ישראל. הוא משדר תשע שעות למרות שהוא יכול לשדר 24 שעות. הערוץ השלישי הוא ערוץ, שמי שעוקב אחריו, לצערי הוא קצת ערוץ מחתרת, גם בגלל שבבית שלנו, ברשות השידור, צריך לעשות סדר, כי לפי דעתי לא נותנים לו מספיק ביטוי ולא מספיק דוחפים אותו. אבל אלה צרות שלנו, שבוודאי כשיהיו המוסדות החדשים הם יידרשו לעניין הזה. צריך לזכור ששר במדינת ישראל איננו קובע תכנים, שר במדינת ישראל איננו ממנה מנהלי מדיה. אף אחד מאתנו לא רוצה לחיות במדינה ששר הוא זה שממנה מנהלי מדיה. לפיכך, צריך לחכות למוסדות החדשים.

כולכם מעורים בפסק הדין החדש ששלח הביתה – אגב, בשל דרך ההתייעצות לא בשל האנשים עצמם – את המוסדות. אני עסוקה עכשיו בהרכבת המוסד החדש. אני מקווה שתוך שבועיים-שלושה יהיו לי השמות. אני קשובה מאוד מאוד לפסק הדין ובטוחה שאני צריכה לקיים את תהליך ההתייעצות בונפידה בצורה מאוד ראויה. אני אפילו מעיזה להגיד לכם, אני מקווה שלא תקפידו אתי ואני אשמע לכם לא צנועה אם אני אומר שמעולם לא היתה רשימה כל כך מרשימה כמו הרשימה הזאת שתהיה. אני גם מודה שזה עזר לי בתוך מפלגתי שלי לסלק מעלי לחצים פוליטיים כאלה ואחרים. לפיכך, אני מאמינה שאם יהיו שם אנשים הוגנים והגונים, וזה איננו משנה אם הם יבואו מן הימין או מן השמאל, איש הגון הוא איש הגון, בסוף השידור הציבורי יקבל חיזוק של ממש.

לפיכך, אני לא יכולה, גם אסור לי, להיכנס למה הערוץ הזה צריך לעשות. את זה יעשו המוסדות. אבל אני משוכנעת שהערוץ הזה איננו יכול להיות במקום אחר, כי השידור הציבורי חסר שעות. תראו איזה מריבות יש בין הטלוויזיה החינוכית לבין הערוץ הראשון. לכן הוא נכס יקר וחשוב מאין כמוהו לבית הזה שנקרא בית השידור הציבורי במדינת ישראל.

לא תפקידי לתת מחמאות, אבל בכל זאת אני רוצה לומר, שיוצא לי מדי פעם לראות כמה תכניות שם. אני חושבת שנעשית שם עבודה נהדרת בתנאים בלתי אפשריים.

הרי אני לא מחמיצה אף הזדמנות לומר דברים רעים על האוצר ואני גם אנצל את ההזדמנות הזאת. האוצר הבטיח 5 מיליון שקל כבר הרבה מאוד זמן והוא איננו עומד בהבטחתו. אפשר לומר שהוא גם מצפצף על חברי הכנסת, על חלק מן השרים הוא גם כן מצפצף. צריך פעם אחת לעשות שם סדר. עכשיו אני מבינה מה שתמיד אומרים לי, שפקידים שולטים בשרים. אני רואה את זה כמעט כל שעה. אבל זו בעיה של השרים, כי מי שקובע מדיניות אלה השרים. שרים צריכים להתייעץ, צריכים להקשיב לפקידים אבל בסוף מי שמחליט אלה השרים. כך זה צריך להיות. זה לא נעשה לגמרי כך עכשיו וזו מחלה שפעם הימין והשמאל צריכים להתלבש עליה ולטפל בה בצורה אחרת. לפי דעתי, הערוץ הזה עושה נסים בתנאים שהוא מתפקד היום.


לפיכך אני רוצה להציע ולבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לקבל את הצעת החוק של חבר-הכנסת מאיר שטרית האומרת שהערוץ הזה כפוף לשידור הציבורי במדינת ישראל, תחת הנהלתו, ותחת מוסדות רשות השידור, שאלה הוועד המנהל והמליאה. אני גם יכולה להגיד לך שהוועד המנהל תומך בכך. גיל סמסונוב איננו פה מטעמים של אתיקה. הוא איננו רוצה לעסוק בנושא הזה כי יש לו משרד פרסום. אבל נמצא פה אלון אלרואי שמייצג את הוועד המנהל והוא תומך בעניין. המנכ"ל תומך, אני תומכת. אני חושבת שצריך להריץ את הצעת החוק הזאת. אני מבקשת שהניסוח המלא שלה ייעשה בתיאום אתנו.

אני גם מבקשת ממך, שתיתן דעתך, בסיכום הדברים הללו, לכך שהאוצר צריך מיד, וגם רשות השידור, להקצות יותר כסף לערוץ הזה, אני אומרת את זה בצורה מפורשת על השולחן, כדי לאפשר לאנשים הללו לחיות שם.

לפיכך, אני מבקשת מאוד את עזרתך ואת הדחיפה שלך לבקש מן האוצר שיעמוד בהבטחתו להעביר לאלתר 5 מליון שקל. אנחנו בבית שלנו ניתן את חלקנו.

תודה. חבר-הכנסת רובי ריבלין.

אני מוכרח לומר שיש כאן איזושהי דילמה. אני אתמוך בחוק אבל יש כאן איזושהי דילמה. הדילמה היא האם אנחנו מתייחסים לערוץ 33 התייחסות ערוצית – אנחנו עושים חוק ערוץ 33 - או שמא אנחנו מאפשרים זאת לרשות השידור, שמקבלת את תקציבה מהאגרה, שיש רבים הקמים על האגרה על מנת לחסלה ולחסל את כל השידור הציבורי, ורבים מהם הם דווקא מהאנשים שנמצאים על הצד הימני של המפה הפוליטית. אנחנו צריכים לבחון את כל הדברים ולומר אותם בקול רם וברור.

אני מוכן להצעת החוק אם היא בפירוש הצעת חוק שמתייחסת נקודתית לנושא מסויים, שכן צריך לזכור שהרשות הציבורית פועלת על פי התקציב שמוקצב לה כתוצאה מגביית האגרה. אנחנו רוצים לפתוח את הערוץ הזה, על מנת שהוא ישמור על אופיו, גם לקבלת תקציבים נוספים על ידי הפרטתו, וזה דבר שיוצר איזשהו שעטנז שאנחנו צריכים להיזהר ממנו.

לכן אני רוצה לומר שאני תומך בחוק זה ובלבד שמדובר בהפרטה ובמשק סגור. פירושו של דבר, שכל תקציב שיתקבל ייועד לאותן תכניות שיהיו בערוץ 33. יכול לומר מנכ"ל רשות השידור: אם אתם באים ומפקיעים ממני את היכולת באמצעות ערוץ זה לשפר את התכניות כולן, מה לי ולערוץ זה? אם אתם רוצים להפריט אותו וליטול ממני כל אפשרות להזין את המערכת כולה כתוצאה מהפרטתו, למה לי להיות האיש שיהיה אחראי? אני אחראי רק על אותם דברים תוכניים ולא אוכל לזכות מאותם דברים שיכולים לתת יתרונות?

לכן יכול להיווצר מצב שבו יבוא ויאמר מישהו שהדבר לא מתקבל על דעתו גם מבחינת הגבייה. הרי מי יגבה את זה? רשות השידור שהיא אחראית, היא מחוייבת לגבות. האם אנחנו יכולים לבוא וליצור מצב של מערכת סגורה ומשק סגור, שכל דבר שיתקבל כתוצאה מפתיחתו של ערוץ 33 לפרסומות ולקבלת תגמולים נוספים, ישאר באותה מסגרת? אני מוכרח לומר שאני מוכן שהכספים שיתקבלו בערוץ 33, שהוא בהחלט יכול להתפתח כתוצאה מכך שהוא ייפתח לתחרות ציבורית וגם לתחרות על הפרסום, יישארו לשיקול דעתו של מנכ"ל רשות השידור כל עוד אורי פורת הוא מנכ"ל רשות השידור, ואת זה אני אומר באופן אישי.

בעקרון, לא יעלה על הדעת שהדבר הזה יפתח איזושהי אפשרות לרשות השידור, שהיא רשות ממלכתית, להפריט את עצמה, כי התוצאה תהיה שלא תהיה רשות ממלכתית יותר. אני בטוח שגם השרה ערה לעניין זה.


אני מבין שיש רצון סביר לבוא ולומר: מדוע הרשות הציבורית, שיכולה להיות מעולה מבחינת הכוחות הפועלים בה, לא תבוא ותתחרה? הרי אם זו תחרות, אז תחרות חופשית. התוצאה תהיה שלא תהיה לנו רשות ציבורית. כל ההסתייגות שלי מהאפשרות שבה ההפרטה תהיה לגבי רשות השידור כולה היא הסתייגות עומדת וקיימת, אלא אם כן אורי פורת הוא מנכ"ל רשות השידור.

תודה. חבר-הכנסת מיכאל נודלמן, בבקשה.

אני תומך בחוק והגעתי כדי לתמוך בו. אני חושב כמו השרה, שלא צריכה להיות רשות נפרדת. זה כסף ציבורי, זו רשות ציבורית ואני מקבל את ההצעה של השרה דליה איציק. אבל יש פה כמה בעיות. הפרטה ומשק סגור בתוך רשות השידור, אני לא מבין איך זה יעבוד. צריך נסיון, אם זה הולך זה יהיה טוב, אם זה לא הולך, אפשר להפריט.

לאור ההצעה החדשה הרעיון כרגע הוא שצוות משותף ינסה לנסח ניסוח שאמור לתת תשובות גם לכל השאלות. אני מציע לכל הדוברים לצאת מנקודת הנחה שהצעת החוק שהוועדה מעוניינת להעביר לקריאה ראשונה תהיה מבוססת על ההידברות שהיתה כאן קודם, שאני שותף לה, שאני מאוד תומך בה, מבחינתי זה ממש תנאי בל יעבור, שערוץ 33 נשאר במסגרת רשות השידור. איננו מקימים כאן איזושהי יישות משפטית חדשה וכל רצוננו הוא בעצם לאפשר ניצול יעיל ונכון של ערוץ 33, שגם אני בהחלט שותף לדעה שהוא ערוץ שעונה על הציפיות וממלא תפקידים מאוד מאוד חשובים, וחבל שמשאב לאומי כל כך חשוב לא בא לידי ביטוי. זאת השקפתי. עניין החיזוק השירות הציבורי הוא ערך מאוד מאוד חשוב. אני חושב שהאפשרות של פרסומות בתנאים מסויימים לערוץ 33 בהחלט יכולה לחזק. אגב, זה לא סוד שיש לי הצעת חוק פרטית שמונחת על שולחן הכנסת. היא לא עברה קריאה טרומית עדיין. אני בהחלט מציע לאפשר את זה גם לערוץ הראשון. אני חושב שגם הערוץ הראשון צריך חיזוק והוא לא צריך להיות תלוי אך ורק בנושא האגרה. אבל זו פרשה נפרדת. אני מוכן להתחיל עם ערוץ 33.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת. הצעת החוק כפי שבניתי אותה בהתחלה נועדה בעצם להפריט את הרשות, להוציא אותה לזכיין במכרז ולכן כתוב שהזכיין חייב להקים חברת חדשות לצורת הפקת חדשות. לאור השינוי שהממשלה מעוניינת בו, ואני לא מתנגד לו, שהערוץ ישאר ברשות השידור, אני חושב שהפרק של הקמת חברת חדשות הופך להיות מיותר. אין שום סיבה להקים בתוך רשות השידור שתי חברות חדשות. החדשות של ערוץ ראשון ישדרו באותו ערוץ.

ברור שהעיקרון החדש שהצעת עכשיו, שהוא מקובל עלינו, יוצר מצב של הצעת חוק שמשנה וחלק ממנה זה מה שאמרת, שאין צורך בחברת חדשות.

אני רוצה לומר שבאתי במקום חבר-הכנסת יולי אדלשטיין שהוא בחוץ לארץ. באתי לתמוך בחוק ואני מאוד מקווה שיתמכו בחוק והוא יעבור בקריאה ראשונה. רק רציתי לומר שכל תהליכי ההפרטה בדרך כלל פוגעים באינטרסים של העולים. בערוץ 33 יש תכנית בשפה הרוסית. אני מבקשת לשמור על האינטרסים של העולים. אני מאוד מאמינה בפרסומים. לעשות פרסומים בשפה הרוסית זה מאוד מודרני. יש שוק של מיליון איש. אני חושבת שאנחנו יכולים לשמור גם על התכנית וגם על היעילות של ערוץ 33.

תודה רבה לך. מר פורת, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, עמיתיי חברי הכנסת, אני שמח מאוד על היוזמה הזאת, שנועדה מצד אחד לטפח את ערוץ 33, ומצד שני לא לקפח את רשות השידור. זה מה שצריך להיות. עד עכשיו ערוץ 33 היה תקוע במצב של לא לפה ולא לשם והגיע הזמן לעשות סדר בדברים.

אני רוצה להזכיר לכם שהערוץ הזה נולד במחשבה שמדינת ישראל צריכה ערוץ טלוויזיה לוויני כדי להגיע עם השידורים והמסרים של מדינת ישראל בעיקר למדינות ערב השכנות. זה היה ההגיון שבהקמת הערוץ הלוויני. במרוצת השנים הערוץ הזה הפך להיות בעצם ערוץ הכנסת, ובזמן שנותר מעבר לשידורים מהכנסת, שגם הם הלכו והתרחבו, נוצרה מין לאקונה כזאת שאי-אפשר היה לדעת מה בעצם תעודת הזהות של הערוץ הזה, האם זה ערוץ שמשדר לאוכלוסיה הערבית, האם זה ערוץ שעוסק בענייני תרבות ואמנות, האם זה ערוץ שעוסק בענייני אקטואליה. לא היה לו אופי משלו והגיע הזמן שאופי כזה יהיה.

כאשר הערוץ הזה יצא לאוויר היתה החלטה של הממשלה ושל הכנסת שהוא ימומן בתקציב של 22 מיליון שקל מתקציב משרד ראש הממשלה. במרוצת השנים ההשתתפות של הממשלה בתפעול הערוץ הזה הלכה והצטמקה והגיעה ל-50% כאשר רשות השידור היתה צריכה למלא את החסר מתקציבה הכולל. היו גם הוצאות נוספות שקיימות עד היום. רשות השידור מממנת את הפעילות של ערוץ 33 במקום התקציב שבא פעם מקופת הממשלה.

נוצר כאן איזה מין פרדוקס. ככל שאתה רוצה לשפר ולפתח יותר את ערוץ 33, אתה צריך להוציא יותר כסף מהתקציב השוטף שלך שמוקדש לפעילות רדיו על תשעת הגלים שלו ותשע הרשתות שלו.

למה צריך כל כך הרבה רשתות?

כי צריך לשדר למיגוון ציבורים.

זאת כבר שאלה שקשורה בתכנים והתשובה עליה היא ארוכה מאוד.

ברור שערוץ 33, במצב שהוא נמצא בו, נדון לקיפאון מפני שככל שהממשלה מפחיתה את ההשתתפות שלה בתקציב שלו, רשות השידור צריכה להגדיל את חלקה במימון הפעילות שלו וזה מצב בלתי אפשרי.

לכן הרעיון לתפעל את ערוץ 33 בעזרת כספים שיבואו מפרסומות הוא רעיון נכון והוא רעיון שיכול לעזור גם לערוץ 33 וגם לרשות השידור, מפני שהכסף שלא נצטרך לתת לערוץ 33 מהתקציב השוטף שלנו, הוא כסף שאפשר להשקיע אותו ביותר הפקות מקוריות ויותר ליצירה המקומית, דבר שכרגע אין לנו הרבה יכולת לעשות זאת מחוסר תקציב.

מצד שני, הועלתה כאן דילמה, האם ערוץ 33 צריך להיות משק כלכלי סגור. להטיל על ערוץ 33 להיות כמשק כלכלי סגור, זה יוצר מצב שעלול להיות אבסורדי, מפני שעל פי אותו הגיון צריך גם הרדיו, שגם הוא מפרסם שידורי פרסומת, להיות משק כלכלי סגור. האם רשות השידור תהיה איזה מין סינדיקציה של כל מיני אוטונומיות, שלכל אחת מהן יהיה משק כלכלי סגור? אני חושב שהדבר הזה קצת מקשה על תפעול מערכת כל כך גדולה וסבוכה כמו רשות השידור. אני חושב שמשהו באמצע יכול לספק את כל מה שצריך על מנת שלא יהיה בתוך רשות השידור איזשהו גוף שפורמלית הוא אמנם כפוף לרשות השידור, אבל בפועל הוא עצמאי לחלוטין והוא עושה כל מה שהוא רוצה. ואז מה שישאר לרשות השידור זו רק האחריות על ערוץ שאין לה עליו סמכות. זה דבר שאפילו על פי כל כללי המינהל התקין לא מתקבל על הדעת. צריך להשקיע מחשבה ולהקדיש כמה דיונים לבעיה הזאת. לדעתי יש לה פתרון והפתרון הזה יכול להשיב על כל השאלות שמתעוררות כתוצאה מהרעיון של משק כלכלי סגור.

בסך הכל תבוא ברכה על כל מי שחשב עלינו. ידוע לי שגם לשרה היו מחשבות בכיוון הזה. אני יודע גם על שיחות שהיו לפני שהנושא הזה הובא לכאן. תבוא ברכה על כל בעלי הרצון הטוב כאשר לנגד עיניהם דבר אחד שהוא חשוב לכולנו, על זה אני מקווה יש קונסנזוס, שאוי ואבוי לה למדינה אם לא יהיה לה שידור ציבורי. להפריט זה קל מאוד. אפשר להפריט הכל. דווקא בימים הטרופים שאנחנו נמצאים בהם, כל אחד שעיניים בראשו ושכל בראשו רואה מה החשיבות של השידור הציבורי.

אני חושב שזאת ההזדמנות לשבח גם את הרדיו של רשות השידור, "קול ישראל", גם את הערוץ הראשון של רשות השידור וגם את ערוץ 33 על העבודה המצויינת שהם עושים בימים הקשים האלה. הם מחזיקים אצבע על הדופק, הם מחזיקים את הציבור בתמונה בצורה מקצועית, אמינה, אחראית וממלכתית בתנאים קשים מאוד.

לא ממלכתית בכלל.

זה נושא חשוב, אבל לא זה הנושא כרגע.

אני מדבר רק על השידורים של רשות השידור. לדעתי רשות השידור עושה עבודה נפלאה בימים האלה בתנאים קשים מאוד.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שבדיונים על הנושא הזה רשות השידור תהיה שותפה כדי שנוכל למצוא ביחד את אותו מודוס ויוונדי שיפתור את הבעיות של כולם. תודה רבה.

מוטי שקלאר, יושב-ראש מועצת הרשות השנייה.

אני אנסה לומר כמה דברים בנימוס האפשרי. אחד, אני חושב שיש פה סתירה מיניה וביה בין הרצון המוצהר לחזק את השידור הציבורי ולבנות במקביל ערוץ מסחרי בתוך השידור הציבורי. נניח את הקלפים על השולחן. ערוץ 33 יהיה הערוץ המוביל וערוץ אחד יהיה רשת א' על יד ערוץ 33. בואו נקרא לילד בשמו.

למה אתה מגיע למסקנה הזאת?

משום שברגע שמרכיב הפרסום נכנס לשידור הציבורי, אין הבדל בין ערוץ שתיים לערוץ המסחרי הנוסף, ערוץ 33. אתה מכניס בדלת הראשית עוד ערוץ מסחרי. שיהיה ברור לכולם ואני חושב שאף אחד לא יחלוק על כך, ערוץ אחד יהיה בצלו של ערוץ 33 ברגע שהוא ערוץ פרסומי.

מאיזו בחינה, מבחינת הרייטינג?

הרייטינג יוביל כמו ערוץ שתיים וערוץ שלוש.

שיהיה. זה לא מפריע לי. שיהיה לערוץ הראשון כלי שיתחרה מול הערוץ השני והשלישי. למה לא? שיתחרו. חוץ מזה יהיה ערוץ ציבורי שישדר תכניות איכות.

לכן אמרתי, בואו נשים את הקלפים על השולחן. אנחנו עוסקים עכשיו בהכנסת ערוץ מסחרי נוסף, וזה לא חיזוק השידור הציבורי במובן שהשרה דליה איציק וזבולון אורלב מדברים עליו מהפן התכני, התרבותי, החינוכי, הציבורי. המשחק יהיה שונה.

פה אני מגיע לדבר הבא, יד ימין מתעלמת מהיד האחרת. לפני כמה חודשים היה פה דיון שנמשך כמה חודשים טובים על גיבוש הערוץ המסחרי הנוסף. הוא נבנה על פי הצבעת הכנסת. באה הכנסת ואימצה את הכללים של הערוץ המסחרי הנוסף על בסיס זה שיש רק שני ערוצים מסחריים. הדרישות של הכנסת היו בנויות על כך שיש רק ערוץ מסחרי נוסף. אגב, דו"ח צוקרמן דיבר על הפיכת ערוץ 33 לערוץ מסחרי נוסף בהנחה שיש רק ערוץ שתיים. הוא לא דיבר על ערוץ מסחרי נוסף מלבד ערוץ שתיים. הכללים משתנים פה לחלוטין.

אני שואל בצורה הכי נימוסית, איך כנסת ישראל מחוקקת חוק שבנוי על ערוץ מסחרי אחד בלבד ועל פי זה קובעים תנאי מכרז מחמירים ביותר, שאמורים ליצור ערוץ איכותי משמעותי, מאין סוף דרישות איכותיות, תרבותיות שנוגעות לשיח הישראלי היהודי, שנוגעות לנושא הלאומי, תרבותי וכן הלאה, ובעוד חודשיים-שלושה אמורות כמה קבוצות להתמודד על המכרז על פי נתונים, על פי הנחות ועל פי דרישות שבנויות רק על שני ערוצים בלבד, ועכשיו בדלת הראשית אתם מכניסים ערוץ מסחרי נוסף? אני לא מבין איך יד ימין עובדת עם יד שמאל?

בכנסת יש גם יד ימין וגם יד שמאל.

יש פה הטעיה משמעותית. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, אני לא בא ואומר שלעולם לא יהיה ערוץ מסחרי נוסף. בואו נחכה כמה שנים ונראה האם בזה שהקמנו ערוץ מסחרי נוסף הצלחנו להגביר את הפן התרבותי של החברה הישראלית שכה חסר בשידורים המסחריים, לפחות, ויוצרים איזה ערך מוסף תרבותי, איכותי למערך השידורים. ניתן לזה צ'אנס ונראה איך זה עובד. יש פה סכנה וכולנו מודעים לסכנה שבסופו של דבר התחרות בין הערוצים המסחריים יביא למכנה משותף הנמוך ביותר. מה אתם עושים, הולכים ומגבירים את הסיכון בהקמת ערוץ מסחרי נוסף כבר עכשיו? חכו כמה שנים, נראה איך המפה מסתדרת ונדבר על ערוץ מסחרי נוסף.

בהבדל אחד, שפה יש הנהלה ציבורית.

המועצה של הרשות השנייה היא מועצה ציבורית לכל דבר.

באירופה מקובל שיש ערוץ ציבורי שבו יש גם פרסומות. אם אתה מדבר אתי על משק סגור, יכול להיות שאתה צודק. אם אין פה בעיה של משק סגור ויש פיקוח ציבורי, אני לא רואה מה הבעיה. הדבר היחיד שצריך להטריד אתכם זה שאולי תהיה תחרות. אני יכולה להבין אתכם. תגיד לי אשכרה: זו הבעיה שלי. אני חושב שתהיה בעיה כי אז הפרסומת תתחלק על עוגה יותר רחבה. אני יכולה להבין את ההתנגשות הזאת בינינו. זה הסיפור האמיתי וזאת באמת שאלה. אתה צודק, מאוד יכול להיות שזה יצמצם את עוגת הפרסומת. אבל מכאן ועד שזה לא ישביח את הערוץ, זה פשוט לא נכון.

אני מסכים אתך שבאמת זה יצמצם את עוגת הפרסום. עוגת הפרסום היא לא בור ללא תחתית. עוגת הפרסום היא התנאי ההכרחי על מנת ליצור ערוץ איכותי כדי שיהיו לו הכנסות וכדי שהוא יוכל להשקיע. מה את באה ואומרת לי? בואו נצמצם את עוגת הפרסום. אז אין סיכוי לערוץ השלישי כפי שהוא היום. כלומר, אם אתם נותנים ערוץ מסחרי נוסף, להערכתי, למען ההגינות, הכנסת צריכה לבוא ולומר: הטעינו את כל המתמודדים. המכרז בנוי על תכנית עסקית. בלעדיה התנאים צריכים להשתנות, והכנסת צריכה לשנות את התנאים של הערוץ השלישי. הסיכוי האיכותי לערוץ המסחרי הוא על פי הכנסות מסויימות. הכנסתם ערוץ מסחרי נוסף, יש פחות הכנסות.

הדיון שלנו הוא פומבי ואני מניח שכל משתתפי המכרז של הערוץ השלישי יודעים שיש הצעת חוק של חבר-הכנסת מאיר שטרית.

לא.

מחר תהיה הודעה לעיתונות אז הם יידעו והם מתעניינים. חלק מהנציגים יושבים פה. הם יידעו איך להגיש את ההצעות. אף אחד לא מטעה.

יש פה שני דברים. א. הטעיה שבה נבנה מכרז על פי בסיס מסויים. ב. אט לכם. אנחנו עדיין לא יודעים אם ערוץ מסחרי נוסף ישביח את רמת השידורים, כפי שאנחנו מצפים, או ידרדר את זה.

עם יד על הלב, הוא ישביח?

אני חושב שבתנאים הקיימים יש לערוץ השלישי סיכוי. אני מאמין בזה.

נקודה אחרונה, אתם לא יכולים להרכיב פה דבר שיוצר אי-שוויוניות טוטלית. אתם תעשו מה שעשו לתחנות הרדיו האזוריות. יש שידור ציבורי שיש לו גם תקציב ממלכתי ויש לו גם פרסומות מול ערוץ מסחרי שבנוי רק על פרסומות. יש ערוץ מסחרי אחד שבנוי על שלושה זכיינים, ערוץ מסחרי נוסף שבנוי על שני זכיינים ואתם הולכים להקים ערוץ מסחרי שבנוי על זכיין אחד. אתם נותנים פה יתרונות אדירים לערוץ.

במפורש אנחנו רוצים לתת יתרון לשידור הציבורי. אנחנו לא עושים את זה לא על יד, לא כמעט ולא בהתנצלות.

אני מסכם ואומר את המשפט האחרון, אתם מקימים ערוץ מסחרי נוסף ולא מחזקים את השידור הציבורי. אני חוזר למה שאמרתי בתחילת הדברים.

תודה רבה. חבר-הכנסת איוב קרא, בבקשה.

אני רוצה לצדד בדברי השרה, קודם כל, ולהדגיש שמאחר והייתי שתי קדנציות חבר בהנהלת רשות השידור אני יכול להעלות על נס את העבודה הגדולה שנעשית בערוץ 33 בתקציב המזערי ביותר. חשוב מאוד להזכיר את זה. אם אנחנו באים היום ומחזקים את הערוץ הזה על ידי מתן אישור לפרסומות והפרטה מסויימת, אני חושב שצריך לברך על כך, כי בסך הכל זה נטל על הציבור. אם היו זכיינים בערוץ שתיים שהתחילו את השירות שלהם, הם יכולים לקבוע תאריך מסוים שמשם מתחילים עם תיקון במכרזים החדשים לגבי העתיד לבוא. זה לא חייב להתחיל מיידית. זה יכול להתחיל עוד חצי שנה, עוד שנה. אני לא יודע בדיוק מתי מסיימים הזכיינים את החוזים בערוץ שתיים. אנחנו יודעים בדיוק שהמטרה בערוץ שתיים היא חד-משמעית, לא למצוא אנשים שיתחרו איתם על השידורים כדי שלא יקבלו שידור מסחרי.

אני מנצל הזדמנות זו ואומר לך, אדוני המנכ"ל, שבתקופה הזאת, בערוץ אחד היו כוכבים שלא שירתו את השידור הממלכתי והציבורי, הביאו פנים כל יום בבוקר, שאם הייתי יכול לקרוע את הטלוויזיה הייתי עושה את זה ברצון. לא צריך לטייח. אני חושב שכל מי שיושב פה מבין את הכוונה. לציבורים שלמים לא היה ייצוג ברגעים קשים למדינת ישראל.

אני אשלים את המשפט שלך. למשל, אם נבדוק כמה דקות שידור דיבר אחמד טיבי מול כל חבר כנסת אחר, זה מוזר מאוד בעיניי שהוא מקבל רמת שידור כזאת.

דורית ענבר, בבקשה.

ב-1997 קיבלה הממשלה החלטה מס' 2444, שאימצה את דו"ח פלד, ובו נקבע שיתקיים איחוד רשויות תקשורת, תיעשה ריאורגניזציה בתחום התקשורת ויאוחדו כל חוקי התקשורת השונים והמשונים שהיום חלים על כל מיני תחומי תקשורת וייעשה טיפול אחיד בתפיסת עולם כוללת בכל תחום השידורים.

כל זה במדינת ישראל?

כל זה במדינת ישראל על פי החלטת ממשלה ב-1997. דו"ח פלד לא היה הדו"ח היחידי וזו לא היתה הפעם הראשונה שהדבר הזה נדון במדינת ישראל. אגב, גם דו"ח צוקרמן טוען לאיחוד רשויות אלא שהוא הולך יותר לתפיסה האנגלית שבה יש הפרדה בין השידור הציבורי לשידור המסחרי. התפיסה הזאת מושרשת והיא עולה בקנה אחד עם כל מה שמתרחש בעולם המערבי. בארצות-הברית ריכזו את כל רשויות התקשורת ביחד.

הדבר הזה, קודם כל, מביא כמובן לייעול. הוא הביא לנורמות שלטוניות יותר נכונות, להגינות שלטונית לאחידות שלטונית. תראו מה עלול לקרות, למשל, כאשר היום החלטה 2444 לא התממשה, עובדים עליה ומכינים הצעת חוק בעניין הזה. אנחנו, המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין שמטפלת בשידור המסחרי למנויים, והרשות השנייה שמטפלת בשידור מסחרי שפתוח לקליטה מן האוויר, מנסים לשתף פעולה ככל יכולתנו. אבל עדיין הם נאלצו לעשות כללי פרסומות שמטפלים בפרסומות שלהם. אנחנו נאלצים שוב לעשות כללי פרסומות שמטפלים בפרסומות שלנו. זה אף פעם לא יוצא אותו דבר. אתם, רשות השידור, תעשו עוד פעם כללי פרסומות שמטפלים בכללי הפרסומות שלכם. הדבר הזה מביא גם לבזבוז, גם לטיפול לא שווה באזרחים ובציבורים השונים שנזונים מהדבר הזה ובאופן כללי הוא הולך כנגד הזרם.

מי אמר שצריכים להיות אותם כללים לגורמים מסחריים ולגורמים ציבוריים?

ככל שזה נוגע לפרסומות, לאתיקה, לאיך מטפלים בילדים, איך מגינים על קטינים - - -

לא הייתי רוצה לראות שהאתיקה של המסחרית תהיה גם בציבורית. ראינו עד להיכן זה הגיע במסחרית.

חזקה על רשות אחת מאוחדת שהיא שוקלת את השיקולים השונים וקובעת איזשהם כללים - - -

אולי משיקולים דמוקרטיים כדאי דווקא שזה לא יהיה מאוחד, שזה לא יהיה ביד אחת. יהיו שני שרים., יהיה שר ממונה על השירות הציבורי, יהיה שר ממונה על השירות המסחרי.

אני חולקת על כך. הכוונה שמאחורי החוק הזה היא כוונה מאוד נכונה. היא כוונה שנועדה לשפר ולחזק את השירות הציבורי. לזה כולנו מייחלים ומאחלים לשרה איציק שתצליח ובמהרה. העניין הוא שהחוק הזה, כפי שהוא בנוי עכשיו, יוצר בעצם רשות חדשה נוספת לערוץ אחד נוסף, דבר שהוא לא נכון.

לא יוצרים רשות חדשה.

דורית, ביקשתי להתייחס כרגע להצעה ואין מדובר ברשות חדשה.

אני מתייחסת להצעה הזאת, אני רק פורסת בפניכם את תפיסת העולם שצריכה לעמוד לנגד עיני כולנו, כי כולנו רוצים שתהיה יעילות ואחידות בטיפול ושהתפיסה של השלטון ברגולציה תהיה כוללת ולא מחולקת ומפוצלת.

דבר נוסף, הטיוטה מסתמכת על דו"ח צוקרמן וכך היא גם אומרת. אלא שדו"ח צוקרמן סבר שצריך למזג בין הפרטת הערוץ השלישי להקמת ערוץ מסחרי נוסף.

תתייחסי להצעה הזאת.

אני מתייחסת להצעה הזאת, אני רק אומרת שההצעה הזאת, כפי שהיא היום, צריכה לעבור רוויזיה. אלה דבריי. מעבר לתפיסת העולם הכוללת, אני רוצה לומר מה הם הדברים שלדעתי צריך לתקן על מנת לשרת את המטרה הזאת שכולם רוצים להגיע אליה.

הערוץ המסחרי שעליו דיבר דו"ח צוקרמן היה אותו ערוץ מסחרי שעכשיו יצא במכרז ולא ברשות השנייה ולא ערוץ ציבורי מסחרי. דו"ח צוקרמן אמר במפורש ששידור ציבורי אסור לו שיתפרנס מפרסומות. יותר מזה, דו"ח צוקרמן אמר ששידורי הכנסת, לפי ההצעה שלו, צריכים לעבור לטלוויזיה הלימודית.

דו"ח צוקרמן לא אושר בשום מקום.

יכול להיות, אבל הטיוטה הזאת מסתמכת עליו.

אנחנו עכשיו מדברים על דבר שונה לחלוטין. אנחנו לא מסתמכים עכשיו על דו"ח צוקרמן. עזבי את דו"ח צוקרמן, עזבי את הנייר הכחול. יש כרגע הצעה להישאר במסגרת רשות השידור.

אני מתייחסת להצעה ובדיוק על זה אני מדברת. אני אומרת שאם עושים ערוץ עם פרסומות, מדובר בערוץ מסחרי. ערוץ כזה יהיו לו שיקולים מסחריים כי אחרת הוא לא ימכור פרסומות ופרסומות נמכרות איפה שיש יותר רייטינג. על כן הערוץ הזה יהיה ערוץ מסחרי לכל דבר.

בכל אירופה יש פרסומות בשידור הציבורי.

אבל אין אגרה.

בכל המקומות יש אגרה ופרסומות.

ערוץ ממלכתי שיש בו פרסומות הוא לא ערוץ מסחרי. פה מדובר על ערוץ ממלכתי שיש בו פרסומות.

למכור פרסומות אין מנוס אלא ברייטינג. אף אחד לא קונה זמן פרסום במקומות שאין בהם רייטינג. לכן גם דו"ח צוקרמן, שהציע שיהיו שתי רשויות, הציע אכן שתהיה רשות ציבורית שהיא רשות השידור ורשות מסחרית.

כשאומרים דו"ח צוקרמן ישר נופל לי פה תריס.

אני לא באה להגן על דו"ח צוקרמן.

אני רוצה לומר עוד משהו לעניין הפרסומות. מדיניות הפרסומות, כפי שנקבעה בישראל, היתה שהשוק הזה ייפתח בהדרגה.

מי קבע את המדיניות הזאת?

היא גולמה בהחלטות הממשלות לדורותיהן. אתה יודע שגם בחוק הכבלים נקבע שאחרי חמש שנים יפתחו ולא מיד.

לא פתחו בכלל, כי שר התקשורת דאז הבטיח לערוץ השני, מסיבות שלו, שהוא לא יאפשר פרסומות כדי שלא יתחרו בהם.

תראה מה קורה עכשיו. עכשיו יש לנו את הערוץ השני, את הערוץ הנוסף וערוצים יעודיים.
עומדים לצאת עד סוף השנה הזאת שני ערוצים ייעודיים. אחד, ערוץ שמיועד לאוכלוסיה הרוסית. הערוץ הזה עתיד להתפרנס גם הוא מפרסומות. אם תתחלק עוגת הפרסומות המועטה, שממילא מזומנת על פני עוד ערוצים ועוד רצועות, סביר להניח שלערוץ הזה יהיה מאוד קשה להתקיים ומאוד קשה לעמוד בשירות הזה שאמור להינתן לאוכלוסיה הזאת כדי לקרב אותה לסדר היום הלאומי, למציאות שלנו, להבנות שלנו ולתרבות שלנו. מבחינה כלכלית מאוד מסוכן קיומו בשלב הזה. אותו דבר לגבי הערוץ בשפה הערבית. גם כאן אנחנו מדברים על אוכלוסיה שהלב שלה נמדד בכמיליון ו-200 אלף איש, למעלה מ-20% מאוכלוסיית המדינה. גם הם נזונים היום מערוצים אחרים.

למה שאני לא אחשוב שכל מה שאת אומרת בא משיקולים של רווח, שאנשים רוצים להרוויח כסף. נראה לי שיושב כאן מישהו ומדבר בשמם של אנשים שרוצים להרוויח כסף, והצעת החוק הזאת מאיימת על הרווחים שלהם.

זה לא הוגן מה שאתה אומר. אנחנו לא זכיינים.

אין לי שום אינטרס אישי בעניין. לדעתי, ערוץ כזה, שגם נזון מפרסומות, יכול אחר כך להקשות גם על הערוץ הערבי והערוץ הרוסי.

למה?

כי הוא עלול לתפוס נטייה מסחרית ואז ככזה הוא צריך להיות תחת הרשות המסחרית. אני אומרת יותר מזה, אם רוצים להפריט את הערוץ הזה, בעצם מה יוצא? שיהיה ערוץ חיצוני.

לא מפריטים.

את מדברת כל הזמן על דבר שהוא לא ההצעה.

אני מבינה שרוצים שהיא תישאר בתוך רשות השידור כיחידת רווח נפרדת.

לא אמרו יחידת רווח נפרדת.

משק סגור.

כאשר ערוץ כזה מופק בעצם כמשק סגור, הוא מופק כערוץ נפרד והשיקולים יהיו שונים.

למה אתם שותקים כשיש שידורים ופרסומים ברוסית.

אנחנו לא שותקים. אנחנו עכשיו פרסמנו כללים בעניין הזה.

ציבור שלם של מיליון איש מסתכל בערוצים הרוסיים. אנחנו לא מסכימים למצב הזה ואנחנו לא נשתוק. המצב הקיים נורא בגלל שאין קליטה. כל הזמן מישהו מפריע לערוץ הישראלי בשפה הרוסית וגם לתכניות מאוד צנועות שיש. כל הזמן פוגעים ופוגעים.

אנחנו רוצים ערוץ רוסי, בגלל זה בדיוק.

איפה הפעילות.

עו"ד נוגה רובינשטיין ממשרד המשפטים, בבקשה.

ההצעה שהונחה בכנסת זו באמת הצעת חוק הרשות השלישית לטלוויזיה שהעניינים המרכזיים בה הם שניים, הקמת רשות נפרדת ושאלה של הפרטה ופרסומות. החלק של הרשות הנפרדת ירד מן הפרק. קודם כל, ועדת לענייני חקיקה הצביעה על השאלה הזאת ברמה העקרונית. עכשיו מוצגת לפנינו הצעה חדשה לחלוטין. אני מבינה שהשרה דליה איציק מסכימה למודל הכללי שמוצע כאן, אבל מן הדין שההצעה החדשה תובא בפני ועדת שרים לענייני חקיקה.

את זה תסדרו ביניכם בממשלה. אותנו לא מעניינים הסידורים הפנימיים של הממשלה. את הממשלה מייצגת פה השרה הממונה והיא דוברת בשם הממשלה ולא פקידים מדברים בשם הממשלה. זה הסדר הדמוקרטי התקין. יש לך משהו לומר לה, תשלחי לה פתק.

קורה לא אחת שוועדת שרים לענייני חקיקה שמתנגדת להצעות חוק ולמרות זאת הכנסת מצביעה הפוך, כמו שקרה בחוק הזה. פה אחד, גם חברי הקואליציה, הצביעו בעד החוק. הרי יש לפעמים ניגוד אינטרסים או ניגוד עניינים בין עמדת הממשלה לעמדת הכנסת. מאחר והכנסת היא הריבון, אנחנו לא זקוקים להחלטה נוספת של ועדת שרים לחקיקה.

לעניין עצמו, אני מבינה שההצעה הנוכחית מדברת על הפרטה ועל שידורים.

היא לא מדברת על הפרטה, היא מדברת על ערוץ ממלכתי שמותרות בו פרסומות.

אני רוצה להעיר שתי הערות עקרוניות על בסיס ההצעה. קודם כל בעניין פרסומות. אנחנו רואים בעייתיות בזה שרשות ציבורית ממלכתית תשדר פרסומות במסגרת הרשות הזאת. נכון שדובר כאן שגם באירופה יש פרסומות בערוצים ציבוריים, אבל אלה פרסומות מאוד מוגבלות מבחינת זמן ומבחינת תוכן. צריך לקבוע כללים מאוד זהירים בעניין הזה, ויש בעיות אתיות חמורות שצריך לדון בהן. מה שיקרה הוא שבמסגרת רשות השידור עלולות להיווצר שתי רשויות, אחת ציבורית ואחת מסחרית. כמו שגברת ענבר אמרה, יש מגמה לצמצום של רשויות, אין מגמה להרחבה.

מגמה אצל מי?

מדיניות ממשלה בעניין הזה.

לא שמעתי עליה.

עולם השידורים מחולק לרשות ציבורית, רשות מסחרית ויש מועצה לשידורי לווין וכבלים.

אבל הממשלה מוציאה עוד ערוץ שלישי וערוצים יעודיים. ערוץ של ש"ס זה כן בסדר?

על זה נדון בפעם אחרת.

נקודה שנייה, נקשרת לעניין הערוץ השלישי המסחרי. באמת רק לפני כמה חודשים היו דיונים ארוכים בוועדת הכספים בעניין הערוץ השלישי. עלו שם שאלות נכבדות בעניין עוגת הפרסום. צריך לתת איזושהי תקופת נסיון ולראות איך הערוץ השלישי עומד על הרגליים מבחינת הפרסומות.

למה אני צריך לדאוג להם? שישברו הם את הראש. מי שרוצה שיתחרה, מי שלא רוצה, שלא יגש למכרז.

כמובן שאין שום הבטחה לבלעדיות, אבל מן ההגיון, בגלל שמדובר בסיטואציה חדשה של ערוץ מסחרי חדש, צריך לתת תקופת ניסיון לראות איך זה עובד, לראות מה גודל עוגת הפרסום ומשם אפשר יהיה להמשיך הלאה.

תודה רבה. אמיר לוי, נציג האוצר, בבקשה.

אני חושב שעלו כאן בדיון כמה נושאים וצריך קצת להפריד ביניהם. טיפול ברשות השידור ופתרון הבעיות ברשות השידור זה דבר מאוד חשוב. יש אכן לטפל ברשות השידור ויש צעדים שצריך לעשות. צריך לעשות תכנית הבראה לרשות. יש המלצות נוספות כמו שינוי מבנה המועצות שלא מאפשר לרשות להתנהל בצורה נאותה.

מה זה מבנה מועצות?

יש המלצה שהמועצה תתמנה בדרך מסויימת.

איזו מועצה? אתה יכול לטפל במועצה? זה בכלל תפקיד שלך, זה בכלל עניין שלכם?

אם אפשר לדבר חמש דקות ברצף זה מאוד יעזור.

יש צעדים נוספים שצריך לעשות ברשות, וזה לא קשור לפרסום בערוץ 33. תיכף אגיד מלה על זה, אני לא שולל את זה על הסף. אני חושב שהטיפול ברשות השידור הוא נכון אבל לא בדרך הזאת.

נקודה נוספת, הצעת החוק הזאת בעצם באה ומקימה רשות שלישית. אני לא יודע אם זאת הכוונה.

כוונת הצעת החוק הזאת היא לא לטפל ברשות השידור. כוונת הצעת החוק הזאת היא לפתור את הבעיות של ערוץ 33 ולנצל את המשאב הלאומי הזה שקיים ולא מנוצל. לכן מראש אמרתי, שבניגוד למה שכתוב בהצעת החוק הזאת, מאחר והממשלה מתנגדת להפריט את הערוץ ולהוציא אותו החוצה, הסכמתי לעמדת הממשלה ואני לא הולך נגדה. אני מציע שהצעת החוק תשונה כך שהיא תהיה חלק מרשות השידור. היא תנוהל על בסיס משק סגור באמצעות פרסומות. לא תהיה בה חברת חדשות, ישודרו החדשות של הערוץ הראשון. זו בעצם מהות הצעת החוק.

אני לא מתייחס לרשות שלישית.

לגבי פרסום בערוץ 33 והעובדה שזה בעצם משאב לא מנוצל שתי נקודות. נקודה ראשונה, אין פה בעצם משאב. הם משדרים בצלחת לווין. אין בעיה היום שכל ערוץ מסחרי שרוצה או שהמדינה תתיר לו בין באמצעות חוק הרשות השנייה או בין באמצעות גורם פרטי, למצוא לווין ולשדר בו. לכן אין פה משאב מוגבל, והדיון הוא לא אם כן לנצל את המשאב המוגבל הזה או לא. כי אם מחר מדינת ישראל תחליט שהיא רוצה ערוץ מסחרי רביעי, אין בעיה. יש מספיק לווינים מעל ישראל, יתקנו את החוק ויהיה ערוץ מסחרי רביעי.

לכן צריך להבין מה אנחנו בעצם עושים כאן. לוקחים את הרשות הציבורית ונותנים לה להתחרות בסקטור הפרטי בדיוק באותה צורה. לדעתי זאת לא הכוונה וזה לא הרצון. אם אנחנו רוצים שתהיה תחרות ולהרחיב את התחרות בסקטור הפרטי בתחום השידורים המסחריים, אני אף פעם לא אמרתי ואני אף פעם לא אגיד ששוק הפרסום בישראל מוגבל. אני לא יודע את זה. השוק יודע את זה טוב ממני. אני לא מסכים עם הטענות שהשוק מוגבל. אני חושב שבסופו של דבר השוק הוא שיקבע. אבל אם רוצים להרחיב את התחרות בשידור המסחרי, זה בסדר. אפשר להקים ערוץ רביעי וערוץ חמישי ויש כאלה שגם אומרים: בואו נעשה שמים פתוחים. אני לא מביע פה עמדה אם זה טוב או לא שכל אחד שרוצה רשיון לשדר שידורים מסחריים שישדר. יכול להיות שזה מה שמדינת ישראל תרצה. לכן אני אומר, אם רוצים לעשות תחרות על ידי ערוץ מסחרי נוסף, זה צריך להיות ערוץ מסחרי נוסף לכל דבר, באותה מתכונת של ערוץ שתיים ובאותה מתכונת של ערוץ 3, ולא מצב שבו המדינה או רשות שפועלת באמצעותה תתחרה בסקטור הפרטי.


עכשיו אני מגיע לערוץ 33. אמרתי שזה לא משאב מוגבל. יחד עם זה, הערוץ הזה פועל במסגרת רשות השידור. אני לא בטוח שצריך תיקון חוק ואני לא בטוח שצריך הצעת חוק. אני חושב שהממשלה צריכה לדון בזה. יכול להיות שיש מקום בשוליים שבשוליים לאפשר לערוץ 33 להרחיב מעט את תשדירי החסות, לפרסם דקה או שתיים על פני משחקי כדורגל או לפני שידורים ציבוריים. אבל אני לא חושב שזאת הדרך, להפוך אותו לערוץ מסחרי לכל דבר.

אני יכול לומר לך שאין לנו טיפת אמון שהאוצר ידאג לערוץ 33. למה נולדה הצעת החוק הזאת? היא נולדה כי היא רואה ערוץ מצוין לא מנוצל והיא רואה שאין התייחסות רצינית לגביו.

שר האוצר הוא לא השר הממונה על ערוץ 33.

הוא לא צריך להביא הצעת חוק, הוא רק צריך לדאוג שהערוץ הזה ישדר, ינצל את השעות שלו ולא יהיה מוגבל בגלל בעיות פרוזאיות של 5 מיליון שקלים שמבקשים מכם להעביר ואתם לא מעבירים.

לגבי ה-5 מיליון שקלים - אני לא שמעתי ולא ראיתי. אף אחד מרשות השידור לא הראה עד היום מכתב או התחייבות או פרוטוקול שאומר שיש התחייבות להעביר 5 מיליון שקל לערוץ 33. אני מבקש, אם קיימת התחייבות מפורשת להעביר 5 מיליון שקל לרשות השידור, אנא העבירו לנו אותה. אל תגידו את זה בכל דיון. בבקשה, העבירו למשרד האוצר את אותה התחייבות כתובה ומפורשת, כמו שאתם אומרים.

היא לא כתובה ומפורשת, אבל נאמר בוועדת הכספים ששר האוצר הבטיח לתת 5 מיליון שקל.

פרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, בבקשה.

בתור נציג ציבור צרכני תקשורת וגם בתור מי שהיה חבר בוועדת פלד, אני רוצה לברך אותך, חבר-הכנסת שטרית, על הצעה זאת. אתה בסך הכל מקיים כאן את מדיניות הממשלה להנהיג שמים פתוחים והיא בעצם לקחת ערוץ שקיים, להפוך אותו לערוץ הרבה יותר חזק ולפתוח את שוק התחרות בפרסומות כפי שהוא צריך להיפתח.

גם בוועדת פלד שמענו את הטענות שאם יפתחו את שוק הפרסומת יותר מדי מהר הוא יישבר והשוק מוגבל. ועדת פלד דחתה את הטענה הזאת. להיפך, ועדת פלד ראתה שעם פתיחת שוק הפרסומת בטלוויזיה אתה מאפשר פתיחה לגורמים שהיום אינם יכולים לפרסם בטלוויזיה בגלל שהעלות היא יותר מדי יקרה. אתה מרחיב את מספר המפרסמים ובסך הכל ההרחבה הזאת מבורכת גם למפרסמים, שאינם נמצאים כאן, עד כמה שאני מבין, גם לציבור הצרכנים ולכולם.

לכן, אנחנו מאוד מאוד מברכים על הצעת החוק הזאת ומקווים שהדבר יתבצע. עדיין מתוך קריאת הצעת החוק כפי שהיא קיימת היום, ואני לא מתייחס כרגע לרשות שנייה, ברור לי שהכוונה היא להעביר לרשות השידור, יש כמה דברים שאנחנו חושבים שרצוי לחזק אותם.

נשאלה כאן שאלה מה קורה לגבי חברת חדשות נפרדת. גם כן במסגרת הזאת של פתיחת השמיים מאוד רצוי שיהיה עוד גורם שמשדר חדשות בצורה בלתי תלויה, ואין זה חשוב שברשות השידור משדרים. אפשר גם לעשות את זה על ידי הזכיין, לא קרה שום דבר. אין שום סיבה להגביל את הערוץ ולומר לו: יש רק זכיין אבל אין חדשות. צריך לאפשר את האופציה לרשות הזאת, שהולכת להיפתח, לשדר חדשות בצורה עצמאית ולמצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה.

מבחינת העצמאות של הרשות, מאוד חשוב שהערוץ הזה יהיה עצמאי במשק סגור. כאדם שיושב היום במליאת רשות השידור ויודע עד כמה שהמליאה שמפקחת אין כוחה בעצם לבוא ולדאוג לסדר הכספי ברשות ולדברים אחרים בתוך הרשות, במידה והגוף הזה יהיה גוף סגור שיכול לפעול בפני עצמו, הוא מקבל על עצמו את האחריות לתפעול הרשות. אי-אפשר לפזר את האחריות הזאת. או שהוא מצליח או שלא וחשוב שהוא יפעל בצורה עצמאית.

בצורה שבה החוק מנוסח היום, הוא די תואם את חוק הרשות השנייה וברור לי שהוא יעבור שינויים. אבל מדובר כאן על ערוץ איכותי, לא מדובר כאן על ערוץ תואם הערוץ המסחרי בערוץ שניים ורצוי לעגן את זה בצורה הרבה יותר חזקה בחוק מכפי שזה מעוגן היום.

מדובר כאן על ספקטרום. מדובר על לתת לערוץ השלישי ספקטרום טרסטריאלי והוא דבר מאוד חשוב. לא ראיתי בחוק המוצע התייחסות לפיתוחים הטכנולוגיים לגבי ספקטרום, לגבי שידור דיגיטלי ואני חושב שכאן חשוב לתת את הדעת. בארצות הברית היום יש מאבק אדיר על כך שחברות הטלוויזיה מקבלות נתח ספקטרום עצום כאשר צריך אותו לחברות סלולריות לשירותי אינטרנט וכן הלאה. אני חושב שמאוד רצוי בהזדמנות הזאת לתת את הדעת לעניין.

הערה אחרונה באותו הקשר. לא דיברתם ולא התייחסתם לנושא של שידורים באינטרנט. חשוב שהערוץ הזה ישדר מיד בתחילתו או ברגע שהחוק הזה נכנס לידי טיפול, גם כן באינטרנט כי זה מדיום מאוד חשוב.

תודה רבה. מיכל רפאלי, בבקשה.

יש שאלה אחת, איפה יהיו שידורי הכנסת? זו שאלה מאוד חשובה, משום שאנחנו חיים על היקף מוגבל. אם מתכוונים כל פעם לייצר לנו בחקיקות עוד ערוצים שנהיה חייבים להעביר - - -

מי זה אנחנו?

"יס".

מה זה שייך ל"יס"? מה זה מעניין את "יס"?

אנחנו חייבים להעביר את זה.

זה לא השלב הנכון לשאול את השאלות האלה. זה לא סוד מה אנחנו עומדים לסכם.

אני חבר בוועדת משנה של הכנסת שמטפלת בשידורי הטלוויזיה לכנסת. אנחנו בודקים כל מיני אופציות. האופציה הקיימת כרגע היא שכל עוד לא שונה המצב, ערוץ 33 ימשיך לבצע את שידורי הכנסת. יש אופציות נוספות, אנחנו בודקים אותן. אופציה שידור בכבלים, שידור בלווין. יש הרבה אנשים שמוכנים לעשות את השידורים האלה בחינם. עוד אין החלטה.

אין מי שישיב לך על השאלה הזאת. גם כשתהיה החלטה היא יכולה להשתנות.

אתה לא הבנת את מקור השאלה שלי. אני לא דואגת מי יהיה הזכיין שיעשה את זה, אני דואגת שכל בוקר נקום ונמצא ערוצים נוספים שמחייבים אותנו - - -

אני מודיע לך שזה בהחלט אפשרי. כמו שקמנו בוקר אחד ומצאנו את "יס" ומצאנו בו דברים שאנחנו אוהבים ודברים שאנחנו פחות אוהבים, ככה את יכולה לקום בבוקר אחר ולמצוא עוד כל מיני דברים שאת אוהבת יותר ושאת אוהבת פחות. זאת תהיה המציאות. אותו דבר גם שידורי הכנסת. היום את תמצאי אותם פה, יכול להיות שמחר הכנסת תחליט שהשידורים יהיו במקום אחר. אין מי שיענה לך על השאלה הזאת. כל גורם צריך להבין שבדמוקרטיה יכולה להתקבל כל החלטה. לכן גם לא יכולות להיות טענות לערוץ השלישי.

אני לא מעלה טענות, אני שואלת שאלות.

רון ורבר, בבקשה.

אני יושב פה בשמם של שלוש זכייניות ערוץ שתיים, אלה שכל עניינם זה ממון, רווחים ואין להם מושג בטלוויזיה.

אני מבקש לשאול שאלות הבהרה, לא להביע עמדה בשלב זה. אני מבקש להבין על מה מדובר כי אני מבולבל לחלוטין. גם חבר-הכנסת שטרית, שתיאר בדבריו את נכונותו ללכת לקראת הממשלה, קרי לא רשות עצמאית אלא במסגרת אחריות רשות השידור, עדיין החרה החזיק אחרי דבריו המקוריים: הפרטה, ערוץ מסחרי לכל דבר. מצד שני, אני שומע אותך, אדוני היושב-ראש, מדבר ברוח אחרת לחלוטין.

זו לא הפרטה. אמרתי שאם בעתיד המדינה תרצה לקחת את הערוץ הזה ולהפריט אותו היא רשאית לעשות את זה.

האם אתם מדברים על כך שרשות השידור תיקח את ערוץ 33 ותפעיל אותו בצורה אחרת, קרי לא מכרז ולא הפרטה?

אני מבקש לדעת מה תהיה המסגרת שבה תידון הצעת החוק היותר מגובשת?

אני כבר יכול לענות לך. אנחנו נקים קבוצה שתהיה מורכבת מיוזם החוק, חבר-הכנסת שטרית, מנציג הממשלה כפי שייקבע על ידי השרה דליה איציק ומנציג יושב-ראש הוועדה שהיא תהיה היועצת המשפטית של הוועדה. זאת קבוצה שתשב ותכין ניסוח מחודש לאור כל ההערות שנשמעו כאן, נצביע עליו בישיבה הבאה לקריאה ראשונה. אני מזמין אותך מראש. לכן אנחנו אומרים מי הנציגים. כל מי שרוצה לבוא ולהידבר, יקבע פגישות, ידבר עם האנשים ולא יחכה לישיבה שתהיה.

דורון אבני, בבקשה.

שתי הערות קצרות. אני רוצה לחדד דברים שנאמרו פה ולהדגיש אותם יותר. כשאנחנו מדברים על ערוץ 33 במסווה של ממלכתיות, שמקבל אפשרות לשדר פרסומות, באותו רגע הוא הופך לערוץ מסחרי לכל דבר. אנחנו צריכים להסתכל על המבנה החקיקתי שמסדיר את הפעילות שלו. ברשות השידור יש מליאת רשות השידור. המקבילה לה זו מועצת הרשות השנייה. אין שום הבדל בין מליאת רשות השידור בדרכים שהיא נבחרת, בדרכים שהיא ממונה, לבין מועצת הרשות השנייה. ולכן הניסיון לצייר את הרשות השנייה כרשות מסחרית, שאין לה שום שיקולים ציבוריים, אין מקום שהוא יעלה.

תסתכל על תוכן השידורים.

למה אתה אומר שהרשות השנייה היא מסחרית. היא לא מסחרית, הזכיינים הם מסחריים.

הזכיינים הם מסחריים תחת פיקוח ציבורי.

יש כאן ניסיון להפוך את ערוץ שתיים לשק חבטות מאוד נוח. אבל אם אנחנו מסתכלים בחודש האחרון, חברת החדשות של הערוץ השני, אותו גורם מסחרי, מתפקדת בצורה יוצאת מן הכלל משיקולים ציבוריים לחלוטין, מדווחת חדשות לעילא ולעילא והציבור הישראלי מצביע בשלט וכולנו יודעים היטב איפה הציבור הישראלי נמצא בשידורי החדשות.

נקודה שנייה. כאן כל הזמן מדברים על: טוב, בואו ניתן לשוק להסדיר את עצמו, כל מי שרוצה לשדר פרסומות שישדר ונראה מה יקרה. צריך לזכור מה היה הבסיס להצעת החוק שאיפשרה את הקמת הערוץ המסחרי הנוסף. הבסיס לכך היה הפסקת המונופול של זכייני ערוץ שתיים בפרסומות. כיום המצב הוא שלזכייני ערוץ שתיים יש מונופול וזה פוגע בשוק. לצורך זה הקימו ערוץ מסחרי חדש. כולנו רוצים שהערוץ המסחרי הזה יצליח ולו בכדי לקיים את המטרה הראשונית, שלא יהיה לנו רק גורם אחד שמשדר פרסומות. כדי שהערוץ הזה יצליח מתקיימות בו הפרסומות. הכנסת קבעה תנאים מסויימים שהערוץ חייב לעמוד בהם כתנאי סף.

הכנסת כנראה עומדת לשנות את התנאים.

הכנסת קבעה את התנאים האלה על בסיס חוות-דעת כלכליות מסויימות. הרי אנחנו לא רוצים שיווצר מצב שאף אחד לא יגש למכרז של הערוץ השלישי.

אני מבטיח לך שיגשו. אתה מהערוץ השני או השלישי?

מהערוץ השני. הערוץ השלישי הוא גם תחת הרשות השנייה. אנחנו אלה שפרסמנו את המכרז לערוץ השלישי. כדי שהמכרז הזה יצליח, יש חוות-דעת כלכליות. נעשתה עבודה רצינית. צריך לבדוק את שוק הפרסום והאם השוק הזה יכול לתמוך בעוד ערוץ, וזה לא נעשה כאן.

אני מציע לכם לא לבדוק. תנו לשוק לעשות את שלו. יש יד נעלמה בשוק. מי שרוצה יתחרה, מי שלא רוצה שלא יתחרה ושלא יעשה טובות. מה אתם מתערבים בזה?

מנכ"ל משרד התקשורת, בבקשה.

למרות שאני פקיד, אני אנסה להביע את דעתי. קודם כל, אני מבקש שיתאפשר לדון על אותה הצעת חוק שתגובש.

בהחלט. אני כבר מציע לך לקיים דיונים מוקדמים בתוך הממשלה כי אנחנו רוצים להגיע איתה להסכמה. כדאי מאוד שתיזמו את כל הדיונים.

אין בעיה. הנושא הבא הוא מבחינת הערוצים. ערוצים קרקעיים אינם בנמצא. גם הערוץ המסחרי הנוסף הוא לווייני בלבד. לגבי לוויינים אין שום מיגבלה, אפשר כמה שרוצים. המיגבלה היחידה היא כסף כדי להחזיק אין סוף ערוצים במדינה קטנה כמו ישראל.

נקודה נוספת, יש היום שלושה ערוצים ציבוריים. ערוץ אחד, ערוץ 23 וערוץ 33. הניצול שלהם רחוק מלהיות מלא. יש עוד דרך ארוכה. התקציבים שלהם דלים וכך הלאה. אם החוק הזה יתקבל במתכונת שהסבירו אותה, נהיה כנראה הדמוקרטיה המערבית היחידה שמיסחרה את השידורים מבית הנבחרים. בין הצבעת אי-אמון לדיון בנושא כלשהו תהיה פרסומת למשחת שיניים.

אין שום ביטחון ששידורי הכנסת ישארו בערוץ 33.

אני רוצה לתמוך בעמדת משרד האוצר. אני חושב שלא נכון לפתח שידור מסחרי ברשות שידור ציבורית בתחרות בין גוף ממשלתי לבין הסקטור הפרטי. מה עוד שהגוף הממשלתי ניזון גם מאגרה שהציבור משלם, כמו מס במידה מסויימת. הדוגמה שיש לנו ברדיו היא שלילית ביותר. הפעילות ברדיו היא מוצלחת מבחינת רשות השידור. יש שידור רדיו איכותי, מגוון, הרבה רשתות וכך הלאה, אבל זה הרג את השידור המסחרי ברדיו ואין לנו בישראל שידור מסחרי ברדיו ראוי לשמו בגלל זה.

אולי לא צריך בארץ שש-שבע תחנות אזוריות וצריך רק אחת או שתיים.

ועדת צוקרמן, החליטה להפריט את הרשתות האלה.

אין שום רדיו מסחרי ארצי.

אין שום סיבה לא לעשות זאת.

אני משוכנע שאם תהיה פרסומת בשידורים הציבוריים, זה יפגע קשה בערוץ המסחרי הנוסף ויפגע קשה בערוצים הייעודיים בכבלים ובלווין. זה יהיה חבל מאוד כי אלה ערוצים שנועדו לשרת סקטורים מסויימים, כמו הסקטור הרוסי והסקטור הערבי.

למה זה יפגע בכבלים?

כי הכנסת החליטה על כך. לעניות דעתי, אם תחליטו לעשות פרסום בשידור הציבורי זה חייב להיות מלווה בצמצום מהותי של האגרה עד כדי ביטולה.

זאת הצעת החוק שלי.

יורם מוקדי, בבקשה.

ועדת פלד המליצה על ערוץ מסחרי נוסף ועל ערצים יעודיים. מי שנסמך על ועדת פלד ורוצה להמשיך בדרכה, לא הולך להקים ערוצים מסחריים.

ועדת פלד אמרה שמיים פתוחים.

דבר שני, צריך להבין שאין יש מאין. הכנסת והממשלה יכולות לאט לאט לפתוח ערוצים נוספים לתחרות בפרסומות, אבל יש מאין. זה יבוא על חשבון משהו. זה בא על חשבון איכות השידורים בערוץ השני ובערוץ המסחרי הנוסף. זה בא על חשבון איכות השידורים בערוצים הייעודיים שהם ממומנים מפרסומות. אפשר להגיד שהעוגה הזאת חייבת להיות מוגבלת. אם מישהו חושב שהוא יכול להוסיף ערוץ מסחרי נוסף, זה יבוא על חשבון הצ'ק שישולם על ידי המתמודדים בערוץ המסחרי הנוסף למדינת ישראל. זה יבוא על חשבון ההכנסות מכל אותם ערוצים קיימים ועתידיים בלי פרסומות וזה בא על חשבון איכות השידורים.

תודה רבה. רבותי, אני רוצה להודות לכל החברים.

אני רוצה לסכם שאנחנו מבקשים מחבר הכנסת מאיר שטרית, יוזם החוק, לנסח מחדש את החוק בשיתוף ובתיאום עם השרה הממונה על רשות השידור או נציגיה ביחד עם יושב-ראש ועדת החינוך או נציגתו שתהיה היועצת המשפטית של הוועדה על יסוד שלוש עקרונות. עקרון אחד, לפתוח את ערוץ 33 לפרסומת. עקרון שני, הערוץ נשאר במסגרת רשות השידור. עקרון שלישי, אנחנו לא מקימים חברת חדשות חדשה בערוץ 33.

אני מזמין את החברים שהשמיעו את דעתם כאן ועדיין דעתם לא מוצתה ורוצים שוב להשמיע את דעתם, להיפגש עם כל אחד מהחברים שמשתתפים בוועדה הזאת, כי לאחר מכן נקיים דיון, אבל מטבע הדברים בדיון יש רשות לדבר שתי דקות, שלוש דקות.

אני מציע שנאשר את העקרונות האלה.

אני מציע לאשר את ההחלטה הזאת. מי בעד ההחלטה הזאת?

ה צ ב ע ה
ההחלטה התקבלה.

פה אחד התקבלה ההחלטה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00