פרוטוקולים/ועדת חינוך/1273

1
ועדת החינוך והתרבות
23.8.2000


פרוטוקולים/ועדת חינוך/1273
ירושלים, ו' באלול, תש"ס
6 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 162
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, כ"ב באב התש"ס (23 באוגוסט 2000), שעה 12:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
שמואל הלפרט

שמחה שניאור - משרד החינוך והתרבות, סמנכ"ל וראש מינהל הפיתוח
ד"ר שי כנעני - משרד החינוך והתרבות, ראש תחום מיפוי וסגן מנהל
מינהל הפיתוח
שוקי פורר - ראש עיריית רחובות
חזי משולם - עיריית רחובות, מנהל אגף החינוך
שחר אלימלך - מוסדות חב"ד
מנחם גלוכובסקי - מוסדות חב"ד
ארז קרלנשטיין - מוסדות חב"ד
הדסה גנץ - בי"ס חב"ד, ועד הורים
אריה גרינברג - בי"ס חב"ד, ועד הורים
ישראל זלמנוביץ - בי"ס חב"ד, ועד הורים
חנה לבל - בי"ס חב"ד, ועד הורים
יעקב לנצ'נר - בי"ס חב"ד, ועד הורים
אפרים מפעי - בי"ס חב"ד, ועד הורים
ידידה נגר - בי"ס חב"ד, ועד הורים
עו"ד סמדר לוי - מוסדות חב"ד, יועמ"ש
מיכאל אביטן - בי"ס שז"ר, יו"ר ועד הורים

יהודית גידלי

אסתר מימון

בית ספר חב"ד ברחובות

בית ספר חב"ד ברחובות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות בעניין בית ספר חב"ד ברחובות. הדיון מתקיים על-פי בקשתו של חבר הכנסת רחמים מלול. הואיל וסמנכ"ל וראש מינהל הפיתוח במשרד החינוך, שניאור שמחה, צריך ללכת, הוא יציג את הבעיה ואת פתרונה, ולאחר מכן הוא יעזוב, וד"ר שי כנעני יישאר אתנו.

שלום לחברים שאנחנו נפגשים אתם במסדרונות היועץ המשפטי. לא לילד הזה פיללנו, משום שאנחנו עובדים עם רשת חב"ד כמו עם כל רשת, ואין שום טענות בכלל הארץ.

כבוד היושב-ראש, נתתי לך תצהיר לבג"ץ, שחתומים עליו המנכ"לית ושר החינוך, ואני מוכן להסביר את עמדת המשרד בנושא הזה.

בשנת 1996, בהתאם לנוהל הקבוע שיש לנו עם הרשויות המקומיות, קיבלנו דרישה לבניית בית ספר חב"ד, כידוע לך. אנחנו לא מוציאים פרוגרמה אם אין קרקע עם זמינות, ויש על כך מסמכים. העניין התמהמה, אבל בסופו של דבר יצאה הפרוגרמה. ד"ר שי כנעני קיבל את המסמכים, והוציא ב-1 בספטמבר 1996 את הפרוגרמה.

מר סנדלר היה ראש העיר הקודם. היתה דרישה כדת וכדין לבניית בית ספר סמוך לשכונת היובל, ועל-פי זה יצאה הפרוגרמה, הוקצתה גם הקצאה תקציבית לנושא ממפעל הפיס, והתבקשנו אחר כך על-ידי פרקליט התובעת לעכב. כרגע היא מוקפאת, ולא עושים בה שימוש.

מבחינת משרד החינוך פעלנו כיאות, הוצאנו פרוגרמה, אפילו הקצינו את הכסף ואפילו אישרנו את התוכניות של המערך.

בשנת הלימודים תש"ס למדו בבית הספר חב"ד, במרכז הקהילתי, בשמונה כיתות ובכיתה אחת לחינוך מיוחד, 219 תלמידים.

הדרישה שלנו היתה לבית ספר יסודי בלבד, לא לגני ילדים, לא לישיבה קטנה, לא לבית ספר על-יסודי ולא לפנימיות, שזה היה אחר כך נשוא המחלוקת עם השכונה החילונית, כי הם טענו שריכוז כזה גדול של חב"ד יהיה להם לצנינים.

אנחנו לא היינו במרכז הסערה בין רשת חב"ד לעיריית רחובות, ויום בהיר אחד הגיע מכתב לשר על כך, שהתמנה מפשר בסוגייה. הוגשה תביעה בסכסוך בין עיריית רחובות וחב"ד, והתמנה בורר, מפשר.

אנחנו לא רצינו להיות צד בעניין, משום שפעלנו כדין, אבל הכניסו אותנו בכוח לתביעה, והיינו חייבים להגיב בתצהיר ומסרנו את הנתונים החינוכיים שמופיעים אצלך בסעיף ג'. הבורר ביקש שנעשה סבב מבנים, שיעזור גם לשכונה החילונית, שכונת היובל, כדי שהיא תוכל לחיות עם השינוי, וגם עם רשת חב"ד. הסיכום היה שבמקום כל השטח שעליו סיכמנו עם ראש העיר הקודם, שהם יקבלו בית ספר ממלכתי אחר, בית ספר שז"ר, שיש בו מבנה של 24 כיתות ואולם התעמלות, שנייעד אותו לרשת חב"ד. במקום זה הם דרשו שנבנה בית ספר יסודי אחר במקום שז"ר, שכאן כבר נכנסנו למדיניות המערכתית שלנו בעיר. לצערנו, בעיר רחובות, למרות הגידול המסיבי של יחידות דיור, אנחנו רואים ירידה במספר התושבים.

מספר התושבים גדל ומספר התלמידים יורד?

מספר יחידות הדיור שנבנו בעיר ובשכונותיה, כמו בנס-ציונה וברחובות עולה, אבל ראה איזה פלא, ושי כנעני עוד ירחיב על זה, מספר התלמידים במערכת החילונית הממלכתית יורד.

בדיונים, גם עם ראש העיר הקודם וגם עם ראש העיר הנוכחי, סיכמנו ש-1.5 בתי ספר ממלכתיים בעיר צריכים להיסגר, ובית ספר שלם שעומד בנוי, ולבית ספר "הדרים", בשכונת קריית משה, צריך לעשות פדיון מבנה, כי בכל מקרה הוא לא יכול להישאר, כבר שלוש-ארבע שנים, ריק ונעול על שעריו.

בית ספר שז"ר עומד ריק?

לא, בית ספר הדרים עומד ריק.

אמרת שהבורר הציע להעביר את חב"ד לשז"ר, ובכסף שייעדו לבנות בית ספר חדש לחב"ד יבנו בית ספר ממלכתי אחר.

בית ספר ממלכתי חדש בן 12 כיתות.

אנחנו אומרים שלא צריך כרגע עוד בתי ספר ממלכתיים בעיר רחובות, להיפך, צריך לסגור בית ספר וחצי ולייעד אותו לחינוך הממלכתי-דתי, שגדל.

למה הבורר לא הציע להעביר את חב"ד להדרים, אם הדרים פנוי?

המפשר דב לוין קיבל את ההצעה, והוא חשב שבזה הוא סיים את הפשרה בין הצדדים, אבל הוא לא קרא לצד המקצועי להביע את דעתו. ההצעה הגיעה אלי יום אחד לפני הפשרה.

אם הוא היה מציע להעביר אותם להדרים, מבחינתכם הבעיה סגורה?

נכון.

איך הפריסה של התלמידים ברחובות, האם כולם מרחובות?

כתוב בסעיף האחרון, במסמך שנתתי לך: "ראוי להדגיש ולציין שמעצם היותו של בית ספר חב"ד בית ספר אזורי". וזה היה הנימוק שבשלו הכניסו אותנו לתמונה.

אתה מתכוון שהוא בית ספר על-אזורי.

"מוסעים אליו כיום, אל משכנו הנוכחי, התלמידים, הן מרחובות והן מהסביבה, השולחת אליו את תלמידיה, 142 תלמידים מרחובות ו-73 תלמידים מהסביבה."

142 התלמידים מרחובות הם מאזור מובהק אחד?

מכלל העיר רחובות.

מהניסיון שלך ברשת חב"ד, וגם כמנכ"ל המשרד, אתה יודע, שהיות ובית הספר הוא על-אזורי, חשבנו, אחרי שנפלה ההצעה המשותפת שהעלינו עם ראש העיר, שהפתרון הוא לייעד את המבנה של הדרים. מי כמוך יודע כמה שנים המדינה מבזבזת כסף על הנושא הזה. היה סיכום, היתה הבטחה של ראש העיר למנכ"ל הקודם, מר בנציון דל, שברך על כך, ובצורה שכזאת היה לי קל להחליט לגבי הנטייה של הבורר. אחר כך, מסיבות שונות, זה לא יצא לפועל. זאת אומרת, אנחנו עומדים היום מבחינה מערכתית כשבית ספר הדרים ריק כבר כמה שנים.

איפה שכונת הדרים מבחינת רוחות השמים?

בשכונת קריית משה.

בצד המערבי, צמוד לאזור התעשייה של רחובות.

ליד ארמונות אליזה?

נכון.

בהיות בית הספר על-אזורי, הילדים מוסעים אליו. ואז טענו בתצהיר, וגם אמרנו אחר כך ליועץ המשפטי, שהתוכנית שבאה להוריד את הבעיה משכונת היובל על-ידי כך שנפנה את בית הספר שז"ר ונעביר את בית ספר חב"ד לשכונה שבה ממוקם בית ספר שז"ר, לא תפתור את הבעיה, כי אחר כך תושבי השכונה הזאת יתארגנו בצורה כזאת שבית ספר לא ייבנה.

למה המפשר הלך על בית ספר שז"ר?

הבורר לא שאל אותנו, יום בהיר אחד, לפני הכינוס של הבורר, הנחיתו את זה עלינו. שוקי פורר יידע אותי, את שי כנעני ואת המיפוי.

בדיונים הנוספים, אחרי שהכניסו אותנו לנשוא התביעה, התברר שכבר לא מדובר בצורך המקורי שהוגש למיפוי, כבר מדובר על בית ספר על-יסודי. עכשיו רוצים לשכנע אותנו ש24 הכיתות זה לא גדול על חב"ד. מבית ספר יסודי של שמונה כיתות, הם עכשיו אומרים יש לנו תיכון, ואנחנו רוצים להקים ישיבה.

עמדתכם אומרת, שאתם מוכנים לממש את ההתחייבות הישנה לבנות את בית ספר חב"ד במקומו. לחילופין, אתם מוכנים להעביר את בית ספר חב"ד להדרים, ומתנגדים להעביר אותו לבית ספר שז"ר, כי העברתו לשז"ר תחייב אתכם להקים בית ספר ממלכתי נוסף, ובמצב הדמוגרפי שיש ברחובות, להקים בית ספר ממלכתי נוסף זה מיותר.

טרם כינוס הוועדה עלתה השאלה האם לוועדה כנסת או לכנסת מותר לדון בשאלה שתלויה ועומדת בערכאות, אם אין כאן שאלה של סוב-יודיצה. מבירור שקיימנו עם הלשכה המשפטית של הכנסת מתברר שאין מניעה. כלומר, בזה שאדם תובע מישהו למשפט והולך לבוררות, הוא לא בולם בכך את הכנסת מלדון בעניין בנוסף, כולל אם יגיש עתירה לבג"ץ. לכנסת יהיה מותר לקיים דיון ולחוקק חוק, אפילו תוך כדי הדיון. אין רשות אחת נוגעת ברעותה. הכנסת היא הריבון, ומקסימום אפשר לומר, שאם דנים בכנסת, אז שלא ידונו במקום אחר, אבל לא להפך. זו העצה המשפטית שקיבלנו מהלשכה המשפטית של הכנסת, ולכן הדיון הזה מתקיים, אף-על-פי שאנחנו יודעים שהדבר תלוי ועומד כרגע בערכאות.

חשוב לציין שמשרד החינוך נכנס כנשוא התביעה רק לאחרונה. קודם נדונה התביעה בין העירייה ורשת חב"ד.

בינואר בג"ץ הורה לכם לשבת אתנו בפישור, ועד היום לא הסכמתם לתת תאריך.

זה לא מדויק.

מינואר עד היום אין תאריך.

אנחנו זרוע הביצוע של מדיניות פדגוגית, אבל אמונים גם על כספי מדינה. עם כל הכבוד לבג"צים ולערכאות, אנחנו חייבים להביע את דברינו גם אחרי הדיון שהיה בבג"ץ.

הוא שאל אותך שאלה אחרת. הוא אומר שבג"ץ הורה לכם לבוא ולדון בפישור. לטענתו, לא שיתפתם פעולה, לא באתם למפשר.

את זה צריך לשאול את דורית מורג.

לצערי, נמסר לנו שהיועצת המשפטית תשתתף בדיון, היא ישבה פה עד לפני שעה, ומשום מה נעלמה.

בינתיים בדקנו שוב את המארג העירוני, וגם הבאנו את זה בפני מהנדסת העיר.

אני מבין שאתה הולך, ואתה משאיר פה את שי כנעני, והוא פועל כרגע בסמכותך, והוא לא יגיד לנו "אני צריך להתייעץ" וכדומה.

אלא אם כן יעלו דברים שאני צריך להתייעץ.

אומרת לי מנהלת הוועדה, יהודית גידלי, שהיא הזמינה לדיון את השופט דב לוין, והוא הודיע ליהודית גידלי, שהוא סיים את תפקידו, אבל אם יבקשו ממנו, הוא מוכן לשוב לנושא.

רשות הדיבור למוסדות חב"ד. משרד החינוך מציע לכם: תעברו להדרים, מחר בבוקר יש לכם מבנה.

זה שאני רב הקהילה, ואני מייצג את בית הספר, זה כבר נותן חלק מהתשובה. בית ספר חב"ד ברחובות זה בית ספר קהילתי, הוא קם סביב קהילה. הקהילה גרה באזור שכונת דניה, ששם נמצא בית ספר שז"ר.

איפה היה אמור להיבנות בית הספר שלגביו ההורים התנגדו?

ליד תיכון עמית.

כשאתם הגשתם בקשה ואושרה פרוגרמה, לאיזו קרקע היא יועדה?

סמוך לתיכון עמית. שם התושבים הגישו התנגדות.

למה הגשתם בקשה לבנות באזור הזה?

קשה לי לומר למה, כי אני לא הקציתי את הקרקע, אבל זו היתה קרקע פנויה, קרובה ביותר לחב"ד.

איפה נמצאת קהילת חב"ד?

קהילת חב"ד נמצאת בשכונת דניה.

בית ספר שז"ר נמצא לידה.

בית הספר נמצא כרגע בתוך המרכז הקהילתי, שנמצא בשכונת דניה. הקצו לנו את הקרקע, משום שזה היה המקום הכי קרוב למרכז הקהילתי של חב"ד, והוא נמצא בטווח הליכה של כל התלמידים, בערך חמש-שבע דקות מכל התלמידים שלומדים בחב"ד.

הנתונים שמר שמחה שניאור מסר קודם על 143 תלמידים מהעיר ומחוץ לעיר, אלה נתונים לא נכונים. 19 ילדים באים מחוץ לרחובות, כל שאר הילדים באים מרחובות, רובם ככולם גרים באזור שכונת דניה.

רק 25 ילדים באים בהסעות?

כן, כי זה בית ספר קהילתי.

שאלתי, ואדוני אמר "כן".

בערך 25 ילדים.

הרב שלי אמר "בערך, אין לזה ערך". מקסימום 30 ילדים?

כן.

לפי הנתונים שלנו, 28 תלמידים.

זו הסיבה שהקצו לנו שם את הקרקע, וקיבלנו את כל האישורים, כמו ששמעת קודם.

מה אדוני מציע כרגע?

הוא מציג בקיצור נמרץ את השתלשלות העניינים.

ישבתי עם אנשי חב"ד ועם רחמים מלול לפני חודש וחצי ושמעתי את כל ההיסטוריה. על סמך זה החלטתי לקיים את הישיבה. שמעתי גם משמחה שניאור.

בית ספר הדרים נמצא בקצה השני של העיר, זו נסיעה של בין 20 דקות לחצי שעה כל יום. הבנות שלנו לומדות מחוץ לעיר, בנס-ציונה. אין בית ספר חב"ד לבנות ברחובות, 150 בנות נוסעות כל יום מחוץ לעיר, ואנחנו מאוד סובלים מזה. לכן, ההצעה שנלך להדרים, מבחינתנו זו הצעה לא קונקרטית, היא אומרת לקחת ילדים מהאזור שהם גרים בו ולהסיע אותם חצי שעה, בפקקים של הבוקר, וזה סבל בשביל כל הילדים. מכיוון שזה בית ספר קהילתי יש בו פעילות בשבת אחר-הצהרים, יש יום לימודים ארוך, יש פיצול, כיתה א' לומדת עד 14:00 וחצי כיתה ד' לומדת עד 16:30, לכן זה לא רלוונטי.

אדון גלוכובסקי, הטיעון שלכם הוא, שהקהילה מרוכזת סביב שכונת דניה, ומתוך 216 שלומדים, כ-28 באים בהסעות, כל היתר גרים בקרבת בית הספר.

ראש העיר, בבקשה.

יש מצוקה בחב"ד, וצריך לתת מענה למצוקה של חב"ד במוסדות חינוך, אני מדבר גם על גני ילדים וגם על בית ספר. לצערי הרב, לא שמעו לי בתחילתו של הסכסוך. הסכסוך הוא על בית ספר, על פנימייה ועל בית כנסת, זה מה שצריך לקום בקמפוס. אמרתי, ואני חוזר ואומר, וזה הפתרון שאני מציע, שאת בית הספר יוציאו מתוך הסכסוך עם התושבים. התושבים הסכימו לזה אז, ולדעתי, הם גם יסכימו עכשיו. ואם לא, בית המשפט ייאלץ אותם להסכים, אין לי בזה ספק.

אתה אומר שבמקום המקורי, שבו היה צריך להיבנות בית הספר, ההתנגדות של השכנים היתה, כי לא צריך לקום רק בית ספר, אלא צריכים לקום דברים נוספים?

נכון. בתחילה כל הדגלים הופנו על עניין הפנימייה ולא על עניין בית הספר.

איזו פנימייה?

פנימייה תיכונית.

היכן היא תשב?

באותו קמפוס. זה קמפוס של 12 דונם שהקצו לחב"ד, וב-12 הדונם האלה היו צריכים לקום בית ספר, פנימייה ובית כנסת.

מר גלוכובסקי דיבר על ישיבה תיכונית.

גם, עוד בניין.

על 12 הדונם האלה היתה תוכנית לעשות קמפוס יפה מאוד ומכובד מאוד, ותמכנו בזה. אלא מאי? התושבים אמרו שזה ישנה את אופי השכונה. הם הלכו לבג"ץ ומנעו את המשך הבנייה.

הצעתי אז, ואני חוזר על הצעתי כעת, להוציא את בית הספר מתחום המחלוקת. יש צורך בבית ספר, ואני לא מאמין שיש יהודי שימנע בניית בית ספר אם הוא של חב"ד או של ש"ס או של אגודת ישראל או של כל אחד אחר. בית ספר יבנו, בית ספר לא משנה אופי של שכונה, אם בכלל, זה גם בשולי השכונה. בואו, נקדיש את המאמץ, גם של הוועדה הזאת, גם של העירייה וגם של חב"ד, להתחיל מיד בבניית בית הספר.

תישאר לנו בעיה אחת והיא, איך עוברים את תשס"א בשלום, ואיך מקילים במשהו על המצוקה של חב"ד, ובזה העירייה גם מוכנה לסייע. יכול להיות שזה לא יהיה מלוא תאוותו בידו, יכול להיות שהם לא יקבלו את כל מה שהם רוצים, אבל כאשר מדובר על פתרון ביניים, אני משוכנע שגם ועד ההורים של שז"ר לא יעמוד על הרגליים האחוריות, ויסכים שנאפשר לילדים של חב"ד ללמוד בהתשס"א בתנאים אנושיים. אני בטוח שבמאמץ משותף ובהמלצה חמה של הוועדה - - -

למרות שזו לא בעיה שלי, היכן הישיבה והפנימייה ייבנו.

אני דוחה את הבעיה הזאת, אני משאיר את זה לבג"ץ.

אני מניח שההורים של השכונה לא יסכימו שאת בית הספר יתנו לבנות, והיתר יוחלט בבג"ץ. אם עושים הסכם, עושים הסכם על הכול.

אני לא בטוח. אני איש פוליטי, למרות שהלכתי ברשימה עצמאית על-מפלגתית. אם יגידו, ראש העיר עושה שיקולים פוליטיים, אז קהילת חב"ד, עם כל הכבוד לה, מונה כמה מאות תושבים, ואילו בשכונה כולה יש כמה אלפי תושבים, לכן אני, כביכול, צריך לצדד בתושבי השכונה בעניין הזה. אבל בעניין הזה אני מוכן לעמוד מול כולם ולומר: זו עמדת העירייה, וזו צריכה להיות עמדת חב"ד, ואני מבקש שזו תהיה עמדת הוועדה, ועם ההמלצה הזאת נלך, ונוציא את זה מגדר המחלוקת. יכול להיות שהם לא יסכימו, כי הם הצליחו למנוע את הבנייה בקריה במשך שנה וארבעה חודשים, וההצלחה מעודדת. אני לא רוצה שההצלחה הזאת תעודד, אני רוצה גם למנוע את השיטה והמגמה של פנייה לבג"ץ על כל דבר, ומניעת פיתוח בכל מיני טענות שמעוררות מחלוקת.

בית ספר הדרים סגור היום מסיבות טרגיות, כיוון שקיבצו את מרבית עולי אתיופיה בשכונה אחת. אם נפתח את בית הספר היום בקריית משה, הוא יהיה בית ספר שמורכב רובו ככולו מעולי אתיופיה, וזו איננה אינטגרציה. ולכן, גם בלחץ העולים עצמם, של תושבי הקריה, מסיעים את התלמידים, אבל זה לא לעולם. אני הייתי מאוד רוצה לפתוח את בית הספר הזה מחדש, ולעשות אותו בית ספר לעילא ולעילא, להעלות את רמת השכונה, לכן לא הייתי רוצה פתרונות של שעטנז, להעביר בית ספר אחד לפה ובית ספר אחד לשם. יש לחב"ד שטח, צריך לבנות עליו בית ספר, יש לכך תקציב.

שמענו כאן מהרב גלוכובסקי, רב הקהילה של חב"ד ברחובות, שלא מדובר בסתם בית ספר, אלא מדובר בקהילה, שנוסף לבית ספר היא זקוקה לישיבה והיא זקוקה לבית כנסת וכדומה. בא ראש העיר ורוצה לפתור את הבעיה, לבנות רק בית ספר, ולבטל את יתר הבנייה.

לא.

את הפנימייה ואת בית הכנסת הוא משאיר לבג"ץ. הוא אומר: מה שלא במחלוקת, נבנה, ומה שבמחלוקת - בג"ץ יכריע.

גם גני ילדים.

על זה גם אין מחלוקת.

בית ספר שז"ר הוא בית ספר גדול שהולך ומצטמק, הוא מיועד ל-1,200 תלמידים, והיום יש 300 תלמידים, כך שמעתי.

אלה מספרים בלתי-נכונים לחלוטין.

יש בבית הספר הזה 12 כיתות פעילות ולומדות.

יש בית ספר ענק, שחלק ממנו לא מנוצל. ההצעה שאני מציע, שבמקום שנבנה בית ספר על השטח החדש של חב"ד, שלא יפתור את כל הבעיות, כי אם ירצו לפתור את הבעיות שלהם על אותו שטח, ייתכן מאוד ששוב תתעורר המחלוקת עם השכנים וכדומה. אני מציע להעביר את בית ספר שז"ר לחב"ד, ששם הם יכולים להתפתח, לבנות את חיי הקהילה, גם פנימייה וגם בית כנסת וכדומה, ולעומת זאת לבנות את בית ספר שז"ר, שהוא בית ספר שהצטמק מאוד, שיש בו 300 תלמידים.

410 תלמידים.

400 תלמידים, ועדיין לא נסגרה ההרשמה.

--במקום לבנות בית ספר לחב"ד, לבנות לתלמידי שז"ר, ולמסור את הבניין הגדול של שז"ר לחב"ד, שהוא יפתור גם את נושא בית הספר, גם הפנימייה וגם בית הכנסת, וזה יכול להיות הרבה יותר אפקטיבי. זה יפתור את הבעיות של חב"ד, שלא יצטרכו בעתיד לבנות. לעומת זאת, בית ספר שז"ר יוכל להסתפק במקום החדש שהיה מיועד לחב"ד, אם יבנו להם שם בית ספר.

זה גם יפתור את הבעיה של בית ספר בעתיד לשכונת היובל, ששם יש זוגות צעירים, שגם הם יצטרכו בית ספר, לטענת משרד החינוך.

זה גם יהיה יותר זול למדינה.

נציג ועד ההורים של בית ספר שז"ר.

ההצעה הזאת מוסכמת גם על ועד ההורים והתושבים של בית ספר שז"ר, הם מסכימים לזה, הם רוצים את זה, הם רוצים בית ספר חדש. בית הספר שלהם ישן, זה אפילו לא חצי תאוותה של חב"ד בידה.

בעניין סבב המבנים. המפשר שאל את דעתנו, דרך הנציגים, אם אנחנו מוכנים, ולנו אין שום התנגדות.

אתם רוצים שבמקום שהיו צריכים לבנות לחב"ד, יבנו לכם בית ספר של 12 כיתות?

נכון.

בית ספר שז"ר פורח, הוא הגיע להישגים גבוהים מאוד בשנה שעברה, ואנחנו רואים שאנחנו הולכים לגדול.

תעשו תרגיל למשרד החינוך, הייתי אומר לשי כנעני, תבנה בית ספר לחב"ד במקום החדש.

נכון, ואחר כך תעשו חילופים בהסכמה.

זבולון אורלב, אתה מניח להם מוקש. הפרוגרמה שונה, היא הרבה יותר קטנה. מיד אני אביא הצעה הרבה יותר טובה.

נציגת ועד ההורים.

אני מקווה שאני מבטאת את רחשי הלב של כל ההורים. קודם כול, כל אחד שדיבר, נשמע הכי צודק בעולם, אבל אני בתור אמא לא מחפשת לפתור את הבעיה של ההורים בשכונת היובל, אני רוצה את הפתרון של הילדים שלי.

דיברו כאן על בתי ספר שהולכים ומצטמצמים. יכול להיות שהיום אנחנו 200 תלמידים, אני מבטיחה לכולם, בעזרת השם, בשנה הבאה, שנגדיל את המספר הזה. אני כבר, ברוך השם, גם אמא וגם סבתא, אנחנו מראשוני התושבים ברחובות, והתחלנו בבית ספר במספר מאוד מצומצם של ילדים, ארבעה ילדים, הבן שלי היה הראשון. בית הספר, ברוך השם, למרות התנאים הבלתי-אנושיים, הוא גדל. וזה רק לבנים, לגבי הבנות זה סבל, כי צריך ישיבה בפני עצמה. כואב לי הלב שאומרים: הבנות שלכם נוסעות, אז שגם הבנים ייסעו. לא מספיק שהבנות שלנו נוסעות, אז אנחנו עוד צריכים לחטוף על הראש מכל הכיוונים?

צריך להביא בחשבון, שיש גידול טבעי, ברוך השם. כל האנשים שנמצאים כאן, מספר הילדים שלהם עובר את המניין. לעומת זאת, באוכלוסייה החילונית הדברים לא כך.

הדבר הכי חשוב שאמר ראש העיר, באמת יש פתרונות לטווח רחוק, יפה מאוד. בשנה שעברה, לא בפורום הזה, ליד שולחנו של ראש העיר, קיבלנו אותן הבטחות. דרך אגב, בעניין של בית ספר הדרים, אני בכלל לא יודעת איך הוא בכלל עלה על הפרק. זו אולי מרכבה נהדרת, אבל היא לא נוסעת לכיוון שאנחנו צריכים, אז מה זה עוזר לנו? יכול להיות שם בית ספר עם מחשבים וכן הלאה, זה לא עונה על הצרכים שלנו. אנחנו צריכים בית ספר בתוך הקהילה. אין שום מקום בארץ, שבית ספר של חב"ד לא נמצא בתוך הקהילה, והוא גם קולט אנשים מבחוץ. אני עצמי מורה בקריית מלאכי, מגיעים לשם מבאר-שבע, מנתיבות, מאשקלון, אבל בית הספר ממוקם בקהילה, הוא יונק מהקהילה שהוא נמצא בה. אם אנחנו נעביר אותו למקום אחר, בית הספר הזה יתפרק, מי צריך בכלל את בית הספר הזה?
מהניסיון שלי, הדבר הזמני זה הקבוע ביותר, והראיה שאנחנו כבר 20 שנה נמצאים במבנה של בית כנסת, וילדים נפצעים, ואני לא רוצה לדבר על המצוקה, כי ראש העיר מכיר בה, אז בכלל אין צורך לדבר על זה. מאחר והזמני הזה, אין לי שום ביטחון ושום ידע כמה זמן הוא יימשך, אז לפחות שזה יהיה זמני אנושי. ואם בתוך הקהילה שלנו עומד בית ספר שמחציתו ריק, מה אכפת לתת לנו אותו? אנחנו נטרוף את הילדים האחרים? למה זה צריך להפריע למישהו? שיחצו אותו, שיסגרו אותו, הרי ממילא הם רוצים לעשות בזה בית ספר פדגוגי, למה שאנחנו לא נהנה? משום שיש בית ספר אחר שהוא לא עונה לצרכים של אף אחד?

לבית ספר שז"ר יש שני מבנים, בניין גדול ובניין קטן, ובבניין הקטן יש תשע כיתות, ויש אפשרות לכניסה מרחוב אחר לגמרי. כרגע יש 14 כיתות ריקות בבניין הגדול. אנחנו הצענו לראש העיר פתרון זמני, עד שהעסק ייגמר בבנייה.

הוא הציע את זה.

הצעתי, לא בדיוק את זה, אבל נמצא פתרון.

אני מאוד תומך במה שאומר ראש העיר, שאסור להתמקד בפתרון זמני. קודם כול, אתה צריך להבין מה פתרון הקבע. אם תדע מה פתרון הקבע, אפשר לתפור גם פתרון זמני. הוא הציע פתרון קבע כפי שהוא הציע, לבנות את מבנה הקבע במקום שהיה מיועד רק לבית ספר.

אני מוכן להצטרף להצעה שלו, בשבילי זה היינו אך אם בית ספר שז"ר יעבור למבנה החדש.

מה שאומר ראש העיר, שבטריטוריה הזאת צריכים להיות שני בתי ספר: האחד של חב"ד, והשני של שז"ר, נקודה. ופתרון הביניים נגזר מהדבר הזה.

פתרון הביניים הוא חשוב ביותר, אי-אפשר לסבול יותר.

הואיל ואני בא לעזור לך, אז אני אומר לך שהפתרון הזמני הוא לא החשוב ביותר, פתרון הקבע הוא החשוב ביותר.

לגבי פתרון הקבע, אני לא רואה שיש מחלוקת.

יש מחלוקת גדולה מאוד. יש רק בעיה קטנה אחת, שבעל המאה לא מסכים. כולם מסכימים - העירייה, הבורר, חב"ד, שז"ר - אבל בעל המאה לא מסכים, אז אל תגידי שפתרון הקבע מוסכם.

מה שהתכוונתי להגיד, שאני לא יודעת כמה זמן יימשך התהליך הזמני הזה, ואנחנו רוצים שהתהליך הזמני הזה יהיה אפשרי וקביל עלינו.

זאת מטרתנו. תודה רבה לך. עורכת דין סמדר לוי, את מבינה לבד שפה זה לא דיון משפטי, אז, אנא ממך, לפנים משורת הדין אני נותן לך רשות דיבור.

רציתי לחדד כמה דברים. קודם כול, בעניין בית ספר הדרים שהוצע כאן. אסור לנו לשכוח שצפויה התנגדות גם מתושבי השכונה של קריית משה, שהם רוצים את בית הספר לצורכי הקהילה, ואז הבעיה לא תיפתר.

דבר שני. מה קורה בשנת הלימודים התשס"א? התלמידים לומדים במתנ"ס, ויש לי מכתב מהמתנ"ס, שהם לא יסכימו שהם ילמדו שם יותר.

המתנ"ס הוא של חב"ד.

הוא משבש את כל הפעילות. לא ההורים ולא המתנ"ס מסכימים לזה. המצב קשה מאוד, יש צפיפות גדולה, התנאים הם לא תנאים. חשוב להחליט כאן היום גם מה קורה לגבי השנה הקרובה.

מבחינתנו אנחנו מוכנים להציע את הפשרה שהגענו אליה בבית משפט.

פשרה בין מי למי?

בית התושבים, העירייה ואנשי חב"ד, שמשרד החינוך הטיל עליה וטו והכשיל אותה.

את מדברת על הפשרה שהם ייכנסו במקום שז"ר, ולשז"ר ייבנו בית ספר חדש?

כן. יש עוד אפשרות, שישאירו את בית הספר במתחם עצמו עם גני הילדים, ואנחנו נוותר על פנימייה. זה בתנאי שאנחנו מסכימים כאן על הסדר.

זה מה שראש העיר הציע, ולזה משרד החינוך לא מתנגד לפי מה ששמחה שניאור אמר בהתחלה. אם תבוא העירייה ותגיד "אנחנו מממשים את האישור שבזמנו נתתם לנו", אני לא רואה שום בעיה. כך הבנתי משמחה שניאור.

הבנת נכון.

אבל יש לנו בעיה של הבג"ץ. בג"ץ מנע את זה עד עכשיו.

אם יבוא משרד החינוך וההורים והעירייה לבג"ץ ויגידו: זה מה שמוסכם עלינו, אני מניח שזה יתקבל.

תושבי השכונה לא מסכימים.

אבל ראש העיר אמר שהוא מקבל על עצמו לשכנע את התושבים.

לא אמרתי. אמרתי שאני מוכן לעמוד על הנקודה הזאת גם מול התנגדות התושבים. אמרתי שאני מאמין שאם נבוא בחזית אחידה, הוועדה, משרד החינוך, חב"ד והעירייה לבג"ץ, נקבל את זה.

יש כאן היבט ציבורי מול היבט כספי. בהיבט הציבורי ובהיבט הכספי משרד החינוך מביא טענות ברורות - כסף. בהיבט הציבורי בא בג"ץ ואמר: יש פה היבט ציבורי. כך דיברו השופטים, במו אוזניי שמעתי. זאת אומרת, השופטים טוענים שבהיבט הציבורי יש כאן פגיעה ברגשות התושבים, ולכן בית המשפט מברך על אווירת הפישור. כשאתה בא ואומר "אין פישור - - -"

הולכים לפשרה של הבורר.

בפירוש לא. ההצעה של ראש העיר, שאני תומך בה, היא אומרת בעצם: אין פשרה.

שי כנעני, אם אתה מסכים לבנות במקום המקורי בית ספר לחב"ד, מה אכפת לך לבנות שם את שז"ר?

אני רוצה לפתוח את היריעה קצת יותר רחב, ברשותך. הרי אין לנו מחלוקת על זה שמשרד החינוך והתרבות הסכים לבנות בית ספר של שמונה כיתות סך הכול. הפשרה שהוצעה אומרת, שבמקום שמונה כיתות, תשלם קופת המדינה יותר. היותר הזה בא לידי ביטוי בשני מקומות, הוא בא לביטוי בזה שלרשות חב"ד, במקום שמונה כיתות שמשרד החינוך והתרבות צריך להעמיד לרשותם 24 כיתות, כלומר, פי שלוש, במבנה של שז"ר יש 24 כיתות.

אל תעמידו לרשותם את כל המבנה.

זה לא מה שנאמר בהצעת הבורר.

אני מציע עכשיו את ההצעה שלי. המדינה לא חייבת לתת להם ישיבה תיכונית, והמדינה לא חייבת לתת להם בית כנסת, אני מדבר על משרד החינוך. משרד החינוך צריך להעמיד לרשות חב"ד בית ספר נורמלי על-פי הפרוגרמה של בית ספר חב"ד, נקודה. מה שאישרת להם במקום החדש, תן להם את זה בשז"ר.

את משרד החינוך הטעו בכל הסיפור של בניית בית ספר חב"ד, משום שהוצג לנו פרוייקט של בניית בית ספר של כיתה בדרגת כיתה, והנה, בתוכנית הכוללת שהוצגה לביצוע, לא נבנה רק זה, אלא עוד המון דברים אחרים. מה שהביא לטרפוד הבנייה של בית הספר זה תפסת מרובה, לא תפסת. אילו היו בונים רק את בית הספר במקום ההוא, לא היתה קמה התנגדות של הציבור.

לאו דווקא.

אינני מתנגד לבניית פנימיה וישיבה וכך הלאה, אני רק מדבר על האופן שבו זה יצא על פני השטח, ואני מוכן לשים פה את ראשי. כשהציגו את התוכניות למשרד החינוך והתרבות, בתוכנית ב-1:200, לא ציינו שבונים שם גם פנימייה וגם ישיבה וכן הלאה, אלא אם כן אני טועה.

אני רוצה להגיד כמה מילים על עניין בית ספר קהילתי. ממה נפשך? אם בית הספר הוא בית ספר קהילתי, איך הוא יכול להביא תלמידים ממקום אחר? הוא לא יכול להחזיק את החבל משני קצותיו, גם להיות קהילתי וגם להיות על-אזורי.

מדובר רק על 28 תלמידים.

המספר הזה לא נכון.

שי כנעני, אומר לך ראש העיר שמסיעים 28 תלמידים.

38 תלמידים לומדים בבית הספר הזה ואינם גרים ברחובות.

מתוך 216 תלמידים, , 28 תלמידים מסיעים.

מתוך 191 תלמידים, 20% מהתלמידים מבחוץ. אל תחזיקו את החבל משני הקצוות, גם קהילתי וגם על-אזורי. אני לא קונה את זה.

אומר לך ראש העיר: הקהילה גרה פה, 80% מילדי בית הספר גרים פה.

מסתבר שלא 80%, כי חלק מוסעים בתוך רחובות.

לא הבנתי את מה שהוא אומר.

הוא אומר שיש 191 ילדים, ולא 216, לא 28 מוסעים, אלא 38 מחוץ לרחובות, ועוד מספר בלתי-ידוע של ילדים שמוסעים בתוך רחובות.

ארבעה ממזכרת בתיה, שניים מקריית עקרון, שלושה מכפר חב"ד. תהרוג אותי אם אני אבין למה צריך להסיע ילדים מכפר חב"ד.

חינוך מיוחד.

אני ממשיך: אחד מעמק לוד, אחד מגדרה, חמישה מיבנה, אחד מבת-ים, אחד מהרצליה, אחד מלוד, שלושה מנס-ציונה, עשרה מראשון לציון - כל אלה מצטברים יחד ל-20% מכלל התלמידים בבית הספר. הוסף על זה את מה שמסיעים בתוך העיר. לכן הצגתו כבית ספר קהילתי מחייבת מחשבה אם אומנם זה כך.

מכיוון שצריך להניח את הדברים על השולחן, נכון שמרבית התלמידים גרים באזור שבו נמצא בית הספר. על זה אין לנו ויכוח.

מה עניין העמותה בבית ספר רשמי? אני מציע לראות את פסק הדין של בית ספר רשמי.

זה חינוך מוכר או רשמי?

חינוך רשמי. זה בית ספר ממלכתי-דתי לכל דבר ועניין. ובכל זאת הוא מופעל על-ידי עמותה, ואני שואל: מה לה בתוך בית ספר?

אתה רוצה דיון על העניין הזה, נדון בזה. מה הקשר? זה קשור לאיזה בניין הם יקבלו? אם הם מבטלים את העמותה, אתה בונה להם?

אני מוכן היום לתת את התקציב במקום ששם סוכם, אין ויכוח על זה בכלל.

לבנות את בית ספר שז"ר במקום חדש, ולתת את המבנה הזה לשז"ר, על זה נוכל להסכים רק אם מישהו יממן את הפרשי העלות ויחזיר את התקציב למינהל הפיתוח.

כמה כיתות לומדות היום בשז"ר?

12 כיתות רגילות ושתי כיתות של חינוך מיוחד, יחד 14 כיתות.

ניתן לסגור את בית ספר שז"ר ולפזר את תלמידיו בין בתי הספר האחרים במזרח העיר.

על זה אנחנו חולקים.

למה זה קשור לחב"ד?

כי אז המבנה מתפנה בלי לבנות בית ספר נוסף. למה לבנות בית ספר מיותר? לא בא בחשבון.

מה דעתך לגבי חלוקת בית ספר שז"ר בינתיים. מדובר בשני מבנים נפרדים. קיימת אפשרות ליצור כניסה נפרדת לגמרי, לתת בשלב ראשון את הבניין הקטן לחב"ד ואת הבניין הגדול להשאיר, ואז אתם לא צריכים להוציא אגורה שחוקה, והכול יבוא על מקומו בשלום. אני לא יודע אם אנשי חב"ד מסכימים לזה.

אני מסכים להצעה, ובלבד שהיא תהיה פתרון קבע. הרי יש בניין של תשע כיתות, אם חסרים כמה מטרים, אני אתן את הפרשי הבנייה, וזה יהיה פתרון קבע.

אנחנו לא מסכימים לזה כפתרון קבע.

כפתרון זמני, כי מאוד צפוף שם, אין שם שטח.

מנחם גלוכובסקי, בבקשה.

הפרוגרמה של בית הספר, שהוקצה לנו באזור החדש, היא בעצם ל-16 כיתות. עכשיו יש כבר תקציב בשביל בניית שבע כיתות מתוך ה-16, אבל הפרוגרמה היא בנייה ל-16 כיתות.

שי כנעני הוא הממונה על הפרוגרמה. יש פרוגרמה ל-16 כיתות.

שמונה כיתות שצומחות ל-16 כיתות, אני עוד לא רואה את ה-16 בדרך.

יש לי 11 ילדים.

יש פרוגרמה ל-16 כיתות ותקציב לשמונה כיתות?

יש פרוגרמה עתידית לבניית 16 כיתות, שאין לי שום מושג מתי יהיה צורך לממש אותה, כי מספר הילדים היום מרחובות הוא פחות מ-20 ילד בשנתון, ובסך הכול סדר גודל של בין 22 ל-28 ילדים בשנתון. מתי יעברו את ה-40, אינני יודע.

כמה תלמידים יש בכיתה א'?

22 תלמידים.

כמה תלמידים בכיתה ב'?

28 תלמידים.

כמה תלמידים בכיתה ג'?

26 תלמידים. והלאה 25, 25, 31, 14 ו-20. אנחנו רואים עקומה מתנדנדת.

אי מכירה הרבה מאוד חברות שלי שבשמחה היו שולחות לחב"ד אילו היו תנאים אנושיים.

כשאנחנו מדברים על הפרוגרמה, כיוון שיש 16 כיתות, בסוף אנחנו נגיע לזה. הסיבה שמשרד החינוך אישר אותה היא, משום שראו בטווח הזה. ראו את הגידול שיש בגנים, הם מפוצצים.

איך אתה מסביר את מספרי הילדים מכיתה א' עד ח', שהם לא במספר עולה?

בגלל המקום. מי רוצה ללמוד בתוך בית כנסת?

המפשר היה במקום?

הוא לא היה במקום. אנחנו שומעים את ההתפרצות של האנשים, בגלל המצוקה של הילדים במקום שהם לומדים בו.

יש לי הצעת סיכום. אני מציע לקחת תשע כיתות מתוך שז"ר, אחרי שנעשה בדיקה מדויקת, ותשע כיתות נותנות פתרון לחב"ד במצבה היום. כאשר יוכח, מה שטוענים החברים פה, שלא באים מספיק תלמידים משום שאין מקום, ויתחיל גידול, כי יהיה יותר מקום ורווחה, ואז נלך להמשך.

חב"ד מסכימים לכך באופן זמני.

באופן זמני בלבד, בתנאי שבונים.

הוא גם מציע באופן זמני.

האופן הזמני שלו שונה מהאופן הזמני שלי. האופן הזמני שלנו זה עד שאנחנו גומרים את הפרשה של הבג"ץ ומתחילים לבנות, או שמקבלים את שז"ר כולו. והוא אומר: כשיהיה גידול של כיתות, אז אנחנו נדבר.

אם רוצים שיהיה לחב"ד בית ספר, אסור לצאת מפה עם החלטה אחרת מאשר, קודם כול לעשות כל מאמץ לבנות בית ספר, ואז לא משנה אם יהיה שם שז"ר או חב"ד.

עקרונית, אין לנו התנגדות לבנות את בית הספר במקום שהוצע, אנחנו רק שוכחים שתושבי העיר מתנגדים לזה, והם החריפו את ההתנגדות שלהם, הם קיבלו תיאבון מכך שהבג"ץ נתן להם את צו המניעה על הבנייה--

צו ביניים.

--והם לא מוכנים אפילו לשמוע על זה. ובבג"ץ עצמו, כשביקשנו מהם, אולי תפרידו בין בניית בית הספר לשאר הדברים במתחם, הם לא היו מוכנים בשום אופן לזה.

אני לא יודע אם ד"ר שי כנעני קיבל את זה שיש עוד דברים שנבנים במתחם, אלה היו דווקא אותם מגרשי ספורט, שהיו בבית ספר יסודי. במקום שעיריית רחובות תצטרך להקציב שטחים נוספים בשביל תיכון, מגרשי ספורט וכדומה, הם הצמידו את התיכון שלנו עם הפנימייה על-יד, כדי שתהיה הריכוזיות, כדי להציל אותם מלתת שטחים נוספים. ואני לא רואה שום סיבה שבכלל משרד החינוך יהיה מעורב בצד הזה של העניין, שיש תיכון שבונים ליד, שזה לא שייך לבעיה שיש לפנינו.

אנחנו באמת רוצים פתרון קבע, ומה שהרב הלפרט אמר קודם, זה באמת הרבה יותר פתרון קבע בגלל התנגדויות התושבים, שנקבל את שז"ר כולו, ואז נוכל להתארגן על כל הצרכים.

למה שמשרד החינוך ייתן? אם יש לך תקציב לשמונה כיתות, הוא לא ייתן לך ל-24 כיתות. תבין גם אתה אותו. אם לא תבין את הבעיות של הצד השני, לא נפתור את הבעיה. לו יש תקציב לשמונה כיתות, נקודה. הוא מוכן לתת לך.

בין כה וכה הכיתות בשז"ר עומדות ריקות.

אתה מדבר על הפתרון הזמני, ואנחנו מדברים על פתרון הקבע. הוא מדבר על פתרון הקבע, שיקבלו את כל שז"ר, את כל ה-24 כיתות, ויבנו לשז"ר בית ספר חלופי.

אולי העירייה תחפש אתר חלופי לבנות לא רחוק את בית הספר של חב"ד.

בלי לבדוק, אני אומר לך, שכנראה הפכו כבר כל אבן באזור הזה.

מתוך היכרותי איך עובדים עם טבעות, אני אומר לך: במקרה הזה, אני לא בטוח שאתה צודק.

זבולון אורלב צודק.

אתה מוכן שנשב יחד עם החבר'ה שלי?

ודאי שאני מוכן.

כך נקבור את הבעיה לעוד כמה שנים.

אני מוכן להסכים לתת להם את כל שז"ר, בתנאי שהעירייה תסכים לסגירתו של שז"ר הממלכתי.

מכיוון שמדובר פה על ההיבט הציבורי, לאחר שהבג"ץ בירך על הפישור, אמרנו: על אף שיש הקצבה כרגע של שמונה כיתות, אבל צריך לגמור פרשה עם הד ציבורי עם פישור. יש 16 כיתות בפרוגרמה, יש לנו כיתה לחינוך מיוחד, ורק בגלל שאין לנו מקום אנחנו לא יכולים להתפתח. אנחנו יכולים לפתוח עוד ארבע כיתות לחינוך מיוחד. לכן, מתוך 24 כיתות, 20 כיתות יהיו מאוכלסות. יש כרגע כיתה טיפולית שפועלת.

אני מבקש לעמוד על דיוק העובדות. בפרוגרמה יש 16 כיתות, וזה כולל גם את הכיתה לחינוך מיוחד.

16 כיתות זה לא כולל חינוך מיוחד. לא היה חינוך מיוחד בזמן שהקציתם את ה-16 כיתות.

הכיתה הטיפולית כלולה בתוך חדרי הספח.

אנחנו עומדים על 20 מתוך 24 כיתות, שיהיו מאוכלסות בסופו של דבר, לכן אנחנו מבקשים ממשרד החינוך שהם יתחשבו, בגלל ההיבט הציבורי, בגלל הסבל של הילדים, בגלל בקשת הבג"ץ.

תודה. גם אם נלך על הפתרון, שעכשיו אנחנו בונים רק את בית ספר חב"ד במקום החדש, גם אז צריך לחכות לבג"ץ.

צריך לעשות מאמץ.

אני שואל את הורי שז"ר, אם תחליט ועדת החינוך בהסכמת ועדת החינוך, שפתרון הקבע זה בניית בית הספר במקומו המקורי, האם מבחינתכם יש מניעה שהם יקבלו את המבנה הזמני הקטן עד שיושלם הבניין? אני אומר גלוי, אם העסק הזה יעבור בבג"ץ, צריך לקיים עוד ישיבה עם משרד החינוך ולהחליט סופית אם באמת בונים פה את חב"ד או שעושים את החילופים. אין טעם כרגע לדון בזה, קודם כול צריך להשיג את האישור לבנות את חב"ד.

צריך לבנות מבנה של בית ספר.

אני מכבד את כולם, ובהתחלה ניסיתי לדבר באווירת פיוס ושיתוף פעולה, אבל מה שעשיתם הוא לא הוגן. הבאתם עובדות שהן לא נכונות על בית ספר שז"ר. שום כיתה שם לא סגורה. אני לא מתבייש להגיד שהפרדנו את הגדולים והקטנים, משום שהמבנה של 14 הכיתות הוא מבנה מיושן וצר, ובגלל בעיות של אוכלוסייה, ולא נכנסתי פה לחתך האוכלוסייה. אבל בגלל בעיות קשות שהיו לנו של אלימות וונדליזם, ההורים מימנו שמירה אחרי הצהרים, והתחלנו לעלות על דרך המלך, וזה עלה רק מכיוון שעשינו הפרדה בין הקטנים לגדולים, ואני לא מתבייש להגיד: יש לנו ספרייה ויש לנו כיתת מחשב ויש לנו כיתת טבע.

מה שרוצים לעשות עכשיו זה להגיד: תחזרו 20 שנה אחורה, תחזרו לאותה מצוקה. אנחנו מטפלים באוכלוסייה מעורבת ובעייתית, ואתם יודעים את זה. אלינו גם מגיעים תלמידים מקריית משה ויש עלייה גדולה מרוסיה, ואנחנו מנסים לתת פתרונות, וההורים משתתפים בכספם ובזמנם כדי להעלות את בית הספר הזה על הפסים, והעלינו אותו.

בית ספר שז"ר נמצא בהמראה, ואנחנו גאים על כך.

פינינו את הבניין לא מרצוננו, והיינו אצל ראש העיר, ועכשיו נלך לנסיגה ונסיגה רצינית. זו לא בושה להגיד, שאנחנו רוצים להתקדם.

לידיעתכם, בית הספר שלנו הוא בית ספר קהילתי עם מסלול תל"י - תגבור לימוד יהדות - וגם אנחנו רוצים להיות אבן שואבת. אלינו לא רוצים להגיע בגלל המוניטין שהיו גרועים, אבל התחלנו להראות תוצאות, ומתחילים להתייחס אלינו אחרת. עכשיו אומרים לנו: היכנסו חזרה לצמצום, והולכת להיות שם בעיה חמורה מאוד של בטיחות. 400 תלמידים ויותר, קטנים וגדולים, בהפסקה כולם מתפרצים במדרגות צרות, וזו בעיה חמורה. רוצים להכניס אותנו למכלאות ולהגיד: תחזרו, ולא משנה החינוך. אני מכבד את חב"ד, ואני אעזור לכם להגיע לפתרונות, אבל כאן פותרים בעיה ויוצרים בעיה אחרת.

ארז קרלנשטיין, אתה עם שמונה כיתות רוצה לקבל מבנה של 24 כיתות. תבין אתה אותו, שיש לו 14 כיתות.

פינו את המבנה הקטן.

לא פינו, אילצו אותי. היתה פשרה, ביקש מאתנו ראש העיר לפנות לשנה. אנחנו הסכמנו לפשרה של מרפ"ד, והיה לנו מאבק רציני, וההורים רצו לצאת, והמנכ"ל אמר: אנחנו הולכים לבנות בניין למרפ"ד, זה יהיה פרוייקט של שנה, והוא התחייב: אחרי שנה או קצת יותר יחזירו לכם את הבניין. אמרנו: אם כך, יישר כוח.

בכל מקרה, ההפרדה לא תעבוד שם, כי אנחנו בית ספר מעורב. חב'רה זה לא קיר, יש שם מגרש ספורט, והבנות שלנו יסתובבו שם. תהיה שם אלימות, והיא מיותרת.

הוא צודק, יש בעיה רצינית.

זה לא טוב לכם ולא טוב לנו.

זה אפשרי או לא?

יש בעיה גם מבחינת משרד החינוך, שהם לא מוכנים לעשות שום דבר.

אתה הדובר של משרד החינוך?

אני דובר של ההורים, ויש פה תקיעת מקל בגלגלים. משרד החינוך תוקע את העניין כבר במשך שנה וחצי.

אפשר לבנות קיר וכניסה נפרדת מרחוב אחר, ולא יהיה שום קשר ביניהם בכלל.

אנחנו נבעיר את השכונה.

שי כנעני, בשונה ממה שאתה אומר וממה שאומר שמחה שניאור, אני כן מקבל שבית הספר, עיקרו, רובו, הוא בית ספר קהילתי. הרוב המכריע של תלמידיו באים מקהילה שגרה בשכונת דניה, והמציאות שבית הספר הקיים פועל שם היום. לכן, הפתרון צריך להיות במסגרת שכונת דניה. זו צריכה להיות ההסכמה הראשונה. הפתרון של הדרים, עם כל זה שאני מבין שעומד שם מבנה ריק, ואני משתגע מזה.

עומד יותר ממבנה ריק בתוך רחובות, הרי חצי בית ספר שז"ר עומד ריק.

דבר שני. הייתי תומך בהמלצת הבורר, כלומר, רואה את המציאות נכוחה. הרי בסופו של דבר, גם אם דובר בישיבה, הרי הישיבה בסוף גם תאושר, אם יש תלמידים, יאשרו פרוגרמה. זה כמו בעניין ה-16 כיתות, אם כי יכול להיות שה-16 כיתות מכוונות ליסודי.

16 הכיתות מכוונות ליסורי.

הואיל וזה אזור נבנה, במרחב המזרחי-דרומי של רחובות, עד כמה שאני מכיר, הרי היא שכונה צומחת.

זבולון אורלב, בנו ברחובות, במהלך השנים האחרונות, אלפי דירות חדשות, בדקנו את המספרים יחד עם ראש העיר בדיון האחרון שקיימנו, ומספר התלמידים בחינוך הממלכתי, לצערי העמוק, לא גדל, חרף הבנייה המסיבית.

אני ממליץ למשרד החינוך לקבל את המלצות הבורר דב לוין. אם משרד החינוך, משיקולים שלו, לא מקבל את ההמלצות של הבורר, אני בעד לממש את הסיכום, לבנות בית ספר חב"ד בשכונת היובל.

לזה המשרד לא מתנגד.

בפתרון הביניים, ללכת למבנה שפונה בבית ספר שז"ר ולהחליט אחרי הבג"ץ. הרי זה צריך לעבור אישור בג"ץ, ואני מוכן להתייצב עם ראש העיר לפני הבג"ץ בעניין הזה, כדי שיינתן היתר לבנות את בית ספר חב"ד. אם וכאשר יינתן ההיתר, נצטרך אז לשבת, אני לא יודע מתי הבג"ץ יחליט, ולהחליט אז סופית. לראות מה הפערים, לשבת עם העירייה ולראות איך ניתן לעשות סבב מבנים באופן שלא תצאו ניזוקים בחילופים בין שז"ר לבין המבנה החדש, שזה בעצם תוספת של שש כיתות לפחות. כלומר, לבית ספר חב"ד רציתם לבנות שמונה כיתות, ופה אתם צריכים לבנות 14 כיתות.

אנחנו לא נבנה בית ספר מיותר, נקודה, ככל שאנחנו מסוגלים לעמוד בהחלטות שלנו.

בית ספר חב"ד הוא לא מיותר.

אילו היו עובדים במדינה שלנו, לא כמדינה עשירה, אלא כמדינה ענייה, כמו שאנחנו, כי יש לנו את הדוד סם שעוזר לנו, אז היו אומרים לעיריית רחובות: זה מספר החדרים שיש בעירכם, אינכם זקוקים לתוספת בנייה, ולא היו מאשרים גם את חב"ד, ולא היו מאשרים לשום זרם, כאשר החינוך הממלכתי במקרה הנוכחי מחזיק בידיו עודף ענק של חדרים, והחינוך של חב"ד במקרה הנוכחי סובל.

אני לא יודע מה השיקולים להשאיר את בית ספר שז"ר פתוח, ולא לאחד עם בית ספר סמילנסקי ובית ספר שריד.

מדברים פה על בית ספר חב"ד, אז זה לכבודנו ולכבוד הוועדה, אבל צריך לומר שזה בית ספר ממ"ד לכל דבר, עם כל מה שמשתמע מזה.

אם כך, למה שלא תלך לממ"ד שהוא ליד?

אנחנו מסכמים, דבר ראשון שבית ספר ממלכתי דתי חב"ד ברחובות הוא בית ספר קהילתי בעיקרו, ולכן ממליצה הוועדה שפתרון הקבע שלו יהיה בשכונת דניה או בסמוך לה. דבר שני - הוועדה תומכת בהמלצות המפשר דב לוין. דבר שלישי - אם משרד החינוך איננו מקבל את המלצות המפשר, תובעת הוועדה לבנות את בית ספר חב"ד, ורק את בית ספר חב"ד בלי המבנים הנוספים, במקומו המקורי בשכונת היובל. דבר רביעי - עד להשלמת מבנה בית הספר ממליצה הוועדה להעביר את בית הספר למבנה הקטן של בית ספר שז"ר לתקופה זמנית וקצובה עד להשלמת מבנה הקבע. תודה רבה, ולהתראות.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25