פרוטוקולים/ועדת חינוך/1271

1
ועדת החינוך והתרבות
23.8.2000


פרוטוקולים/ועדת חינוך/1271
ירושלים, ו' באלול, תש"ס
6 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 161
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, כ"ב באב התש"ס (23 באוגוסט 2000), שעה 09:45

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
חוסניה ג'בארה
שמואל הלפרט
ענת מאור
מיכאל נודלמן
ראובן ריבלין

שלומית עמיחי - משרד החינוך והתרבות, מנכ"לית
אברהם צדקה - משרד החינוך והתרבות, מנהל האגף לבטיחות, ביטחון
ושעת חירום
שמחה שניאור - משרד החינוך והתרבות, סמנכ"ל וראש מינהל הפיתוח
עו"ד דורית מורג - משרד החינוך והתרבות, יועצת משפטית
ציון שבת - משרד החינוך והתרבות, סגן ראש המינהל הפדגוגי
מיכאל כהן - משרד החינוך והתרבות, מנהלת אגף אמח"י
יעל פרבר - משרד החינוך והתרבות, מתאמת השר לכנסת
ולממשלה
ינון עמית - משרד האוצר, רפרנט אגף תקציבים
שמואל אבואב - מרכז שלטון מקומי, יו"ר ועדת החינוך
שרון עזריאל - מרכז שלטון מקומי, סמנכ"ל
דקלה צדוק - מרכז שלטון מקומי, מנהלת המח' לגננות
מאיר ניצן - ראש עיריית ראשון לציון ויושב-ראש האסיפה
הכללית של הרשות המקומית
רן ארז - ארגון המורים העל-יסודיים, יו"ר
שמואל בן-עיון - ארגון המורים העל-יסודיים, חבר הנהלה
אברהם סנפירי - ארגון ההורים הארצי, יו"ר
פואז דעאס - ארגון הורים ארצי
דוד ברק - ארגון הורים ארצי, יו"ר הוועדה לחינוך מיוחד
איתן ויינרך - ארגון הורים ארצי
דפנה ליאל - מועצת תלמידים ונוער ארצית, יו"ר
דפנה הר-אבן - הרשות להגנת הצרכן

יהודית גידלי

אסתר מימון

היערכות משרד החינוך להתשס"א – אבטחה ובטיחות, בינוי ושיפוצים, הסעות, יום חינוך ארוך, גני ילדים 3-4


היערכות משרד החינוך להתשס"א – אבטחה ובטיחות, בינוי ושיפוצים, הסעות, יום חינוך ארוך, גני ילדים 3-4

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות. על סדר-יומנו: היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשס"א. אני מקדם את כולם בברכה ומתנצל שבאמצע הפגרה אנחנו מטרידים את האנשים, אבל זאת כבר מסורת קבועה, ואנחנו אנשים מסורתיים, הרב הלפרט, שומרים על מסורת אבותינו.

אנחנו, החילוניים, כל שנה מתייצבים לישיבה הזאת.

אנחנו עומדים בפני פתיחת שנת לימודים מאוד לא שגרתית, במובן זה שדווקא ערב פתיחת שנת לימודים, שהיא המבחן העליון של מערכת החינוך, המבחן העליון במובן החיובי של המילה - מערכת החינוך עומדת בלי שר חינוך ותרבות. הדבר הזה מאוד בעייתי, מאוד קשה. אין בדברי שום דבר כדי להפחית כהוא זה בנאמנותם, בחריצותם ובאיכותם של עובדי משרד החינוך והתרבות, ובראשם המנכ"לית, אבל ברור שמערכת החינוך חייבת שיעמוד בראשה שר כדי לעזור להוביל את המערכת ולפתור את הבעיות. זו המערכת האזרחית הגדולה ביותר. פעם אמר אלוף חשוב מאוד במטכ"ל שגם הצבא, בזמן קרב, לא יכול לנהל מערכת כל כך גדולה כמו מערכת החינוך, כשביום אחד, בשעה אחת, מליון וחצי תלמידים צריכים לשבת בקרוב ל-50,000 כיתות, עם למעלה מ-100,000 מורים, והמערכת עובדת כמו שעון. המערכת הזאת, שהיא עניינו של כמעט כל בית במדינת ישראל, צריכה מנהיג.

כבר אמרתי אתמול בכנס, ואני אומר גם היום: יחד עם כל הבעיות שאנחנו בוודאי נחשוף כאן היום, האחריות שלנו כלפי הילדים וכלפי ההורים, וגם האחריות הממלכתית, מחייבת את כולנו להביא לידי כך שתיפתח שנת לימודים מסודרת. דווקא בגלל זה שאין שר ודווקא בגלל זה שנראה לי שמערכת החינוך כרגע זקוקה יותר מתמיד לעזרה ולסיוע, לפחות במה שקשור לוועדת החינוך, אני אציע לחברי לשלב ידיים יחד, לראות במה אנחנו יכולים לעזור, במה אנחנו יכולים לתרום, ולקרוא לכולם לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, כשאנחנו עומדים ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים.

יש שתי בעיות שבעיני הן קריטיות לפתיחת שנת הלימודים, ואם הן לא ייפתרו, אני לא אגיד להורים לשלוח את הילדים לבתי הספר: האחת – הבטיחות, והשנייה – הביטחון. אני לא רואה איך פותחים בתי ספר, כשאין ודאות ואין ידיעה מסודרת שהם בטוחים. אני חושב שחיי הילדים, שלומם ובריאותם קודמים לכל דבר אחר, שמירת החיים והנפש זה ערך עליון. בכל מה שקשור בנושא הביטחון אני מצטער שעד אתמול, כששאלתי אנשים בכנס באור-עקיבא אם התקבלו הרשאות כדי שהרשויות המקומיות יוכלו להתקשר, נמסר לי שההרשאות טרם התקבלו. יושב פה שמואל אבואב, יושב-ראש ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי, ונקבל ממנו את הדיווח. אנשי המשטרה ביקשו שנפתח בנושא הזה, כי הם צריכים לעזוב אותנו.

ידועות לנו כל הבעיות ועברנו עליהן, והיום, בוודאי נשמע מיד דיווח מהמנכ"לית היכן אנחנו עומדים בנושאים האלה. מובן שנרצה לשמוע גם בנושאים הפדגוגיים, מה הבשורות החדשות, מה השינויים, מה הכיוונים החדשים שתיתן שנת הלימודים בהיבטים הפדגוגיים, בכל מה שקשור בחינוך ערכי, בכל מה שקשור בצמצום האלימות, המאבק נגד הסמים וכדומה, הלוא בסופו של דבר מערכת החינוך קיימת כדי לחנך וכדי ללמד. נרצה לשמוע גם בכל מה שקשור בשני החוקים החינוכיים-החברתיים, אולי החשובים ביותר של העשור האחרון. האחד – חוק חינוך חינם חובה לגילאי 3-4. בישיבה הקודמת עמדנו על כך, שאף-על-פי שכתוב בחוק שהחוק יבוצע במשך שש שנים בשיעורים שווים--

לצערנו, עשר שנים.

--ככל האפשר, כך כתוב בלשון החוק, זו השנה השנייה שמשרד החינוך לא מגיש בקשה לוועדת החינוך להרחיב את הצו, ולכן זו השנה השנייה שאין תוספת ילדים לחוק, ולא רק שאין תוספת ילדים לחוק, בהרבה רשויות מקומיות שבהן החוק חל, ויש לנו את הרשימות, אנחנו עדים לכך שהמשרד נתן היתר במותר ובנסתר, לאותן רשויות, שלא לבצע את החוק, כי לא העבירו תשלומים.

יש קואליציה רחבה מאוד בכנסת, מקיר לקיר, ומיד ענת מאור תבטא את זה, ביחס לחוק הזה. אנחנו חושבים שלא מתקבל על הדעת שבחוק כזה לא יורחב הצו, בתוספת אפילו של ילד אחד.

החוק השני הוא יום חינוך ארוך.

השנה יש אותו מספר ילדים בגילאי שלוש-ארבע, שיש להם פטור?

יש חוק. על-פי החוק, שר החינוך צריך לפרסם צו. לפני שהוא מפרסם את הצו הוא צריך להציג את הרשימה בוועדת החינוך והתרבות, כי מדובר פה בחוק חינוך חינם וחובה, על כל המשתמע מכך. משרד החינוך והתרבות לא הגיש צו בשנה שעברה, אלא הוסיף באופן וולונטרי חבילה של רשויות מקומיות, מה שנקרא "אשכול 2", שרובן היו רשויות ערביות, אבל זה לא צו, זה לא חוק, זו התנדבות, וכן לומדים, לא לומדים, אף אחד לא יודע. גם השנה, המשרד, חרף פניות שלנו, לא הגיש בקשה להרחבת הצו. כולנו מבינים מה ההבדל בין החלת חוק במסגרת חוק וצו לבין מסגרת אחרת.

החוק השני הוא יום חינוך ארוך, שמאז שהתחילו לבצע אותו, ב-1 בינואר 1998, לא הרחיבו את החוק אפילו בבית ספר אחד. יתר על כן, מאותם 490 ומשהו בתי ספר, למיטב ידיעתנו נגרעו כמה עשרות בתי ספר מכל מיני סיבות.

על סדר היום נמצא גם סכסוך עבודה שהכריזה הסתדרות המורים, ואנחנו מרגישים שכל העסק עומד בפני קריסה.

יש נושא הסעות, הבטחות שהובטחו לשלטון המקומי. יש הנושאים הפיזיים של המבנים, מבנים מסוכנים וכדומה. יש שורה ארוכה מאוד של עניינים, ואני לא רוצה למנות אותם כרוכל, חברי הכנסת יעלו את זה, המשרד יעלה את זה.

בכל פרשת האגרות, אני מרגיש שעדיין לא באנו אל המנוחה ואל הנחלה במובן זה שבמערכת החינוך יש חגיגה של גביית אגרות בלתי-חוקיות.

אני רוצה להבהיר באותה הזדמנות גם את כל נושא אגרת ביטוח השן. יש עכשיו חוזר שמפיץ עדי אלדר. פנה אלי חבר הכנסת יוסי שריד, שהוא כידוע יועץ של מערכת החינוך - אני מקבל את זה בצורה ראויה, אף אחד לא שמע ממני מילה אחת של ביקורת על העניין הזה - ואמר לי: הוועדה צודקת במאה אחוז במאבק שלה. זה דבר בלתי-תקין בעליל שיגבו מהורים פעמיים תשלום עבור טיפול מונע בשיניים – פעם אחת, כשההורים משלמים דרך ביטוח בריאות ממלכתי, ופעם אחת בצורת אגרה. אבל מה אפשר לעשות שהשלטון הזה מתפרק? הוא אמר לי מילים קשות מאוד על דרכי התנהלות השלטון. הוא אמר לי: המערכת קורסת, אין ממשלה ואין החלטות, אבל בכל המהומה הזאת רפואת השיניים תקרוס. אנחנו נהיה צודקים ורפואת השיניים תקרוס.

לפי החוק, אתם רק מייעצים ומערכת החינוך מחליטה, וכנראה מערכת החינוך תחליט לגבות. יש לי בקשה אליך, אל תתקוף את משרד החינוך. אמרתי לו: אני מכבד את הבקשה שלך, הוויכוח שלי הוא לא עם משרד החינוך, הוויכוח שלי הוא אפילו לא עם השלטון המקומי, כי אני חושב שהשלטון המקומי צודק במאה אחוזים בתביעות הכספיות שלו, הוא רוצה לקיים מערכת חינוך ראויה, ואם לבנים אומרים לנו עשה, אז צריך גם לתת תבן לעשות את הלבנים האלה. הוויכוח שלי הוא עם שר האוצר ועם ראש הממשלה, שהוא שר החינוך כרגע.

מכאן ועד לכתוב מכתב לראשי הרשויות המקומיות - "הריני שמח להודיעכם שמנכ"לית משרד החינוך, גברת שלומית עמיחי, הודיעתני הבוקר, כי הגיעה לידי סיכום עם יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, לחזור ולכלול את אגרת ריפוי שיניים במסגרת תשלומי רשות המוטלים על ההורים" - רב המרחק. דבר ראשון, אני לא מוסמך לתת אישור, מי שמוסמך לתת אישור זו הוועדה. דבר שני, זה לא נידון בוועדה, והוועדה לא אישרה, ואני בטוח שהוועדה גם לא תאשר.

אני לא רוצה שהמערכת תתמוטט, אבל המצב המשפטי הוא מאוד מסובך כאן. לפי מה שאמרה לי היועצת המשפטית של ועדת החינוך והתרבות, מירי פרנקל-שור, שגם באגרות רשות, החוק תוקן, והשר זקוק לאישור הוועדה, לא להתייעצות עם הוועדה, והוועדה לא אישרה, נקודה.

אני אתן לחברת הכנסת ענת מאור לומר את מה שיש לה לומר.

אדוני היושב-ראש, גברתי המנכ"לית, חברי הכנסת, אין שר חינוך בישראל. אני רוצה ליידע את היושב-ראש, וזה ידוע לכול, שזו לא גזרת שמים. יש שר חינוך, השר לשעבר יוסי שריד, שכיהן בתפקיד, והיה טוב מאוד, והוא מוכן ויכול לחזור לתפקידו לאלתר. הצעתי לוועדה, מעבר לכל מחלוקת פוליטית, שנפנה לראש הממשלה שידאג למנות שר חינוך בישראל, ששנת הלימודים תיפתח באופן מוכן וסביר.

אמרתי זאת בצורה ברורה.

אני מציעה שהוועדה תפנה באופן מסודר בישיבתה לראש הממשלה שימנה שר חינוך, שכיהן בתפקידו טוב, השר יוסי שריד, והוא יכול לפתוח את שנת הלימודים כשורה.

אני לא מציע שננקוב בשמות.

אני רוצה לומר לאופוזיציה: בכל מקרה אתם לא מפילים ממשלה, זה ברור לכול, ולכן אין חשש שימונה שר חינוך.

הערה שנייה לסדר בעניין תקציב המדינה. אדוני היושב-ראש, מי כמוך מתמצא בזה, אני חושבת שתקציב המדינה שהונח בפנינו לא נותן שום תוספת משמעותית לחינוך. הדיון בממשלה כבר התקיים. התקציב אושר לקראת קריאה ראשונה בממשלה. לא יכול להיות שידברו על השקעות יתר בחינוך ולא יוסיפו לפחות 1-1.5 מיליארד שקלים לתקציב החינוך, לחוק חינוך חינם גיל שלוש, ליום לימודים ארוך, לצמצום פערים.

אני מציעה ליושב-ראש הוועדה, שהוועדה תעביר היום פנייה חד-משמעית לממשלה, שהשקעה בחינוך זה לא מס שפתיים. יושב פה רן ארז מהסתדרות המורים, אנחנו מדברים על זה, ובתקציב הנוכחי, לצערי הרב, אין מענה אמיתי לאותה הגדלה משמעותית, כפי שיצחק רבין, זכרונו לברכה, עשה ב-1992-1993.
הערה שלישית לסדר בעניין החוק המאוד חשוב. ביוזמת יושב-ראש הוועדה, תקציבי חינוך עוברים לרשויות המקומיות, למורים, רק לנושא הזה. אני שמחה שיושב-ראש השלטון המקומי, עדי אלדר, חזר בו מן הדברים. קודם כול, זה חוק, אז לא צריך להתעסק עם היועצת המשפטית, השלטון המקומי צריך לדעת שזה אחד החוקים החשובים ביותר למערכת החינוך, למעמד המורים, ואנחנו מגבים ומחייבים את יישומו.

אחרי שהחמאתי, לא בשביל האיזון, אני רוצה למחות על ההודעה לתקשורת שהוצאת נגד שר החינוך לשעבר, על ההקצבות שנעשו כדת וכדין לעמותות, שהן עמותות חילוניות, או מזרמים דתיים אחרים, אני חושבת שלא היה לזה מקום, כיושב-ראש ועדה, כחבר כנסת. זכות הדעה והעמדה שמורה לכל אחד, הכול נעשה במינהל תקין, משרד החינוך חייב לתת גם סיוע לעמותות חילוניות, גם לעמותות של רפורמים וקונסרבטיביים, וחשוב שהוועדה תשמור על כל מגוון העמדות והדעות, ובלבד שיישמר מינהל תקין, והוא אכן נשמר.

ברשותך, אני רוצה לעבור לחוק חינוך חינם בגיל שלוש, לא בגלל העובדה שיש לי זכות יוצרים, יחד עם חברת הכנסת תמר גוז'נסקי והשר היום, שלמה בן-עמי. חוק חינוך חינם מגיל שלוש הוא הכרח, שכולם מכירים בו, גם מבחינה חינוכית - כל שנה יותר ויותר מחקרים מוכיחים שהגיל הרך הוא המשמעותי ביותר להישגים חינוכיים, רגשיים, קוגניטיביים. אין כמו השקעה, לא מגיל שלוש, מגיל שלושה ימים, וגם מבחינה חברתית-כלכלית - משפחות עובדות, שיש בהן שני מפרנסים, שההורים צריכים לצאת לעבוד, כורעות תחת הנטל. משלמים 1,000-1,200 ש"ח על ילד ויש משפחות עם שני ילדים, וקצבאות הילדים ניתנות כידוע רק מילד שלישי ורביעי והלאה. זוגות הורים לילד אחד ושניים לא עומדים בנטל.

הדבר החשוב יותר, אדוני היושב-ראש, אני כבר פניתי אליך בנושא, שחינוך מגיל שלוש הפסיק להיות חינוך לפי השקפת עולם של ההורים. הגיעו אלי עשרות פניות מהורים ששולחים את ילדיהם, בעל כורחם, בגלל שיקולים כלכליים, למעונות יום של ש"ס. לכל אחד יש זכות בחירה, ואל לי לקבוע אם מעון של אמונה, ויצ"ו, נעמ"ת או החינוך העצמאי עדיף, אבל אם השיקול הוא כלכלי, והורים לא יכולים לחנך את ילדיהם לפי השקפתם, ועדת החינוך לא יכולה להישאר אדישה. לכן, גברתי המנכ"לית, אני מצטרפת לתביעה של יושב-ראש הוועדה, אנחנו לא מצליחים להבין את פשר העובדה, שהנושא של חינוך חינם מגיל שלוש, שלצערי הרב, כפשרה, הוחלט אז על עשר שנים, לא מיושם. המציאות בשטח היא, שנסגרים מעונות מעולים של נעמ"ת, של ויצ"ו, של אמונה, ונפתחים מעונות של ש"ס כמו אש בשדה קוצים, והולכים לשם ילדים, לא כי ההורים רצו, אלא מחוסר ברירה. תלכו למועצה האזורית לכיש, תלכו לחולון, תלכו לקריית-שמונה.

אלה לא מעונות לגילאי שלוש, את מדברת דווקא על גילאים צעירים יותר, וכידוע לך, זה לא בתחום טיפולנו.

אדוני היושב-ראש, אנחנו נאבקים היום את המאבק של אתמול. חינוך חינם מגיל שלוש, לא רק שהכרחי לסיים את התהליך תוך שלוש שנים, צריך לעבור לחוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים. החינוך הוא חינם, לא חובה, חס וחלילה. לא יכול להיות שמשפחות ייאלצו לשלם הון עתק, ולשלוח את ילדיהן בניגוד לרצונן. אדוני היושב-ראש, אתה הפנית אותי לוועדת העבודה והרווחה, ואני רוצה לדווח פה בוועדה, שוועדת העבודה והרווחה לא התכנסה ולא קיימה על כך דיון, ולא נותנת מענה לפעוטונים ששייכים למשרד העבודה והרווחה ונסגרים מסיבות לא תקינות. אני מקווה שהשר, ממלא-המקום רענן כהן, שפניתי אליו עכשיו, יטפל בנושא. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שאתן למנכ"לית לענות, אני רוצה קודם כול למצות בקצרה את נושא האבטחה והשמירה. ב-1995, כמדומני, החליטה הממשלה להעביר את האחריות לתקציב של שמירה ואבטחת מוסדות חינוך ממשרד החינוך למשרד לביטחון פנים. כבר אז המעבר לווה בחששות רבים, שמרמת עדיפות גבוהה שמערכת החינוך נותנת לאבטחת מוסדות חינוך, כי לשר החינוך והתרבות יש אחריות ישירה לתלמידים, עם המעבר למשטרה, זה יידחה לסדר עדיפות ז' ו-ח'. והנה, אנחנו ניצבים ערב פתיחת שנת לימודים, ומסיבות שלא קשורות למערכת החינוך, משרד האוצר ומשרד המשטרה רבים ביניהם על תקציבים וחריגות, וכתוצאה מכך טרם יצאו הרשאות לרשויות המקומיות להתקשר עם החברות, או אם יצאו, יצאו רק שלשום אתמול או היום. אי-שליחת ההרשאות התקציביות בזמן, פירושו של דבר שהרשות המקומית לא מתקשרת עם חברת אבטחה, וחברת אבטחה לא מגייסת את השומרים, והשומרים לא עוברים את ההכשרה וההכנה הדרושה, ועלול להיווצר מצב, שבראשית שנת הלימודים, או שלא יהיו שומרים ומאבטחים ליד בתי הספר, או שיעמדו אנשים שלא עברו הכשרה ולא עברו את הקורסים ולא עברו את האישורים, שזה דבר חמור כשלעצמו.

שמואל אבואב, בבקשה.

הבעיות שיש בשמירה קיימות גם במהלך השנה, וביתר שאת בימים אלה, מחשש שזה לא יכלול את כל בתי הספר. הבעיה הראשונה היא , שבגלל השכר הנמוך השומרים הם מבוגרים, הם לא בעלי מיומנות ויכולת למלא את מה שמצופה מהם, למנוע כניסתם של אנשים זרים לתוך בית הספר, וודאי שגם לעמוד בתוקף כלפי כל פיגוע שחס וחלילה עלול להתרחש.

הדבר השני. חלק ניכר מהשומרים הם עולים חדשים, ומה לעשות, הם לא עברו באופן טבעי את ההכשרה בשורות צה"ל, לכן גם רמת המיומנות שלהם היא מאוד נמוכה.

הבעיה השלישית היא התחלופה הגדולה בקרב השומרים בגלל השכר הנמוך. עד ששומר מכיר את בית הספר, מכיר את ההוויה שלו, את הנפשות הפועלות בו, הוא מתחלף.

הבעיה הרביעית, והיא חמורה מאוד, שבבתי ספר ערביים אין שמירה. כל שנה אנחנו דוחים את זה, ואנחנו יודעים שתפקידו של השומר הוא לא רק סיכול פיגוע ביטחוני, אלא גם מניעת כניסתם של גורמים לא רצויים לבית הספר, מניעת כניסתם של סוחרי סמים, מניעת תגרות של כנופיות שבאות בשערי בית הספר, והשלכת סדר הכרחי בתוך בתי הספר.

לא פעם יש טענות כלפי המשרד לביטחון פנים על כך שהניידות, שאמורות לשמש אך ורק את מערך האבטחה של מוסדות חינוך, לא אחת, נקראות לעבודות השגרתיות של המשטרה. הן מוזעקות לכל מיני משימות, שהן לא באופן צרוף ומובהק קשורות לאבטחת בתי הספר. אני מזכיר לכולנו את הדיון הנוקב שהיה פה, כשדובר על כך שתוספת הניידות ישמשו את מערך האבטחה של מוסדות החינוך באופן חד-משמעי. סביב השולחן הזה היו מסובים אנשי המשטרה, והתחייבו לכך, ולצערי הרב זה לא תמיד עומד במבחן המציאות.

הדבר האחרון הוא, שהרשאות עדיין לא הגיעו לכל הרשויות המקומיות. לא יכול להיות שסמוך לפתיחתה של שנת הלימודים, תהיינה רשויות שטרם קיבלו את ההרשאות האלו. צריך להאיץ את הוצאת ההרשאות עד סוף השבוע הזה, בכדי שכל רשות תיערך בצורה תקינה וסדירה, גם להתקשרות עם החברה שתבצע את העבודה.

תודה רבה. אברהם סנפירי, יושב-ראש ארגון ההורים הארצי.

יש שומרים שמוגדרים כשומרים ויש מאבטחים. בחלק מהמקומות יש מאבטחים שהם יוצאי יחידות קרביות, והם צריכים להיות בעלי יכולת שונה, והם מקבלים גם שכר יותר גבוה. אנחנו חושבים שכל השומרים צריכים להיות ברמת מאבטחים. אנחנו חושבים שצריך לתת למאבטח הגדרה של מקצוע מועדף, קיבלנו לזה גם את התמיכה של משרד החינוך וגם של משרדים אחרים, רק שלא מבצעים את זה. מי שהיום, בירושלים לדוגמה, הולך לעבוד בתחנת דלק או בבית מלון הוא נחשב כבעל מקצוע מועדף, מי שהולך לשמור בבית ספר לא נחשב כעובד במקצוע מועדף. המשמעות של מקצוע מועדף זה פרמיה מהמערכת, ואנחנו חושבים שהכרחי היום לתת את ההגדרה של מקצוע מועדף גם לנושא של שומר-מאבטח בבתי הספר.

אין ספק שבתי ספר, שלא יהיו בהם שומרים, אסור שייפתחו. לא יכול להיות שבבית ספר תהיה סכנת חיים לפי הגדרות הממשלה. הממשלה הגדירה את הצורך בשומרים, לא אנחנו הגדרנו. אם מוגדר הצורך בשומר, חייב שיהיה שומר או מאבטח על-פי ההגדרות שהגדירו המשטרה ומערכות הביטחון. באותם בתי ספר שלא יהיו שומרים, אני מציע שהם לא ייפתחו.

תודה רבה. אברהם צדקה.

יש נושא שנדון בוועדת החינוך, ששמוליק אבואב ואדון סנפירי העלו בעניין בעיות אבטחה כלליות בבתי הספר. אדוני היושב-ראש, יש ועדה בין-משרדית, היא כפופה לאותה החלטת ממשלה להעביר את האחריות למשרד לביטחון פנים באמצעות המשטרה, והיא דנה בכל הבעיות הקשורות לנושא אבטחה, כמו רמת השומר, מקצוע מועדף וכן האלה.

הנזק לא יתוקן עד ה-1 בספטמבר. כרגע צריך להריץ הרשאות בפקס במהירות האפשרית לכל הרשויות, מ-23 באוגוסט עד ה-1 בספטמבר יש להכשיר שומרים מאבטחים ולדאוג להרשאות חימוש. אדוני היושב-ראש, יש יחידה במשרד הפנים, שהיא נותנת הרשאה לחימוש האזרחים, ועד ה-1 בספטמבר זה לא יהיה. ככל שההרשאות יגיעו יותר מהר, נעשה כולנו הכול כדי למזער את הנזק.

למיטב ידיעתך, ההרשאות הגיעו?

רוב ההרשאות הגיעו אתמול ושלשום. מדברים על סדר גודל של 3,000 מאבטחים-שומרים בחתך ארצי, אלה היקפים אדירים. בשלושה, ארבעה, חמישה ימים, בנוהל זריז, לא ניתן להכשיר אותם. ככל שההרשאות יגיעו יותר מוקדם נמזער את הנזק. ב-1 בספטמבר יהיו שומרים-מאבטחים לא חמושים ולא מוכשרים.

תודה. חברת הכנסת חוסניה ג'בארה.

שמעתי את הדברים בקשר לאבטחה בבתי הספר במגזר הערבי. המצב שם הוא חמור מאוד. אני פונה לוועדה ולכבוד יושב-ראש הוועדה בבקשה להוציא מברק לשר לביטחון פנים, שבמהירות רבה ייתן ויאפשר שמירה בבתי הספר במגזר הערבי. את התוצאות השליליות אנחנו רואים בשטח: סמים בבתי הספר, פריצות באמצע היום, לא נשארים שום כלים בבתי הספר, נכנסים אנשים עם כלים חדים, יש גניבות של ארנקים לתלמידים בבתי הספר ויש הרבה אלימות בבתי הספר כתוצאה מפעילות של אנשים חיצוניים וכנופיות חיצוניות. אני מאוד מבקשת מיושב-ראש הוועדה לפנות מיידית לשר לביטחון פנים ולאחראים על הדבר למנות ולקבוע צוות שומרים בבתי הספר במגזר הערבי.

שלומית עמיחי.

בתוקף תפקידי הקודם הייתי שותפה למהלך שבו נושא השמירה, אבטחת מוסדות החינוך, עבר ממשרד החינוך למשטרה. אז הבענו דאגה מהעובדה שאנחנו עלולים לעמוד במצב שבו בדיוק אנחנו עומדים היום, שהדברים לא יהיו תחת שליטה. לא ברור על מה מוצאים תקציבים, איך בדיוק פועל העניין, ובסופו של דבר, אנחנו, שאמורים להפעיל את מערכת החינוך, מוצאים את עצמנו במצב שהוא לא בשליטתנו באופן כמעט טוטאלי. אני מביעה חרדה מהעניין, גם אני שוחחתי עם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ועם האוצר, עם כל מי שניתן, כדי לנסות שהדבר יפעל כמו שצריך.

היום ברור לכולם שאבטחת מוסדות החינוך לא נועדה רק להיבט של ביטחון נטו, היא נועדה להיבט של בטיחות הילדים, להיבט של מניעת כניסת סמים לבתי ספר ומניעת אלימות בבתי ספר, ולכן מוכרחים פעם אחת לסגור את הפער עם מוסדות חינוך ערביים.

לפני שנתיים, כריטואל, לפני פתיחת שנת הלימודים, ישבנו כאן ודנו באותו עניין, ואז כל חברי ועדת החינוך הביעו את פליאתם שהתקציב נמצא במשרד לביטחון פנים ולא במשרד החינוך, ויצאה קריאה לשר האוצר הקודם, היה אז יעקב נאמן. הרפרנט של משרד האוצר אמר שיש היגיון גדול שהתקציב הזה יימצא במשרד החינוך. בשביל מה צריך את כל העברות הכספים האלה ממשרד המשטרה למשרד החינוך, כאשר מדובר בשמירה בבתי ספר, שהיא בפיקוח משרד החינוך באופן מוחלט? הרי לא מדובר פה על שוטרים או על הבאת שוטרים, אלא מדובר בתקציב שנמצא במשרד המשטרה.

חבר הכנסת ריבלין, אומנם אתה ותיק ממני, אבל במקרה בתקופה ההיא לא היית בכנסת, והשרה איציק תמכה אז בתביעת המשטרה, והעבירו הכול ממשרד החינוך למשטרה.

היתה אחרי זה עוד קדנציה, בכנסת הארבע-עשרה.

אנחנו התנגדו להעברה הזאת בתוקף.

אנחנו נחזור שוב על ההמלצה הזאת.

ניצב משנה שייקה הורביץ מאגף המבצעים של המשטרה, בבקשה.

קודם כול, האחריות של משטרת ישראל על הביטחון ברורה, זה לא דבר שניתן לוויכוח. במסגרת העבודות ובמסגרת הוועדה העליונה אנחנו מריצים את כל התהליכים. אכן, נוצרה בעיה של תקציב, שאני לא אכנס אליה, כי לא התעסקתי בנושא הזה.

מה שלא תדע, אני אשלים.

כשנוח למשרד לביטחון פנים, זה כך. אני אביא דוגמה בדיוק הפוכה. היה לכם תקציב לשמירה באצטדיוני הכדורגל, הואיל ואתם לא רוצים לשלם לשוטרים שלכם בעצמכם, העברתם את התקציב למשרד החינוך, והוא משלם לשוטרים עבור השמירה באצטדיוני הכדורגל. כשנוח למשטרה היא עושה כך, וכשלא נוח לה היא עושה ההפך. כאשר אתם משמשים שוטרים בשכר, אתם לא רוצים לשלם לעצמכם, אתם מעבירים את התקציב למשרד אחר רק כצינור העברה. ודאי שהמשטרה אחראית על הביטחון, אבל השומרים בבתי הספר מוחזקים על-ידי הרשויות המקומיות.

הוויכוח בין משרדים לא צריך להתנהל בוועדת החינוך.

ביטחון התלמידים יותר חשוב מביטחון השחקנים.

משרד המשטרה חרג, למיטב ידיעתי, בסעיף השכר, ונוצר לו גירעון, וכתוצאה מזה החשב הכללי במשרד האוצר הקפיא את תקציב ההתקשרויות והרכישות, והאבטחה נפלה קורבן לחריגות השכר של משרד המשטרה. אני שותף במאמצים עליונים להתריע ולפתור את הבעיה הזאת. דרך אגב, אני משבח את מנכ"ל משרד המשטרה שלחם עבור העניין הזה, ושכרגע הוא קיבל אישור רק לשלושה חודשים, כדי לסתום לנו את הפה, להוצאת הרשאות.

נכון לעכשיו כל ההרשאות יצאו. אנחנו עשינו עבודת הכנה רבה יחד עם כל הגופים במרכז לשלטון מקומי כדי להריץ את השמירה בצורה הטובה ביותר שאפשר.

צריך לזכור שאחוז גדול מהשומרים במוסדות חינוך הם שומרים שעוברים משנה לשנה, הם סך הכול די קבועים, יש אחוז מסוים שמתחלף, ואני מקווה מאוד שנדביק את קצב ההכשרות שלהם כמה שיותר מהר, כי כרגע אין שום דבר שיוצר את החיבור עם חברות ההכשרה שהכרנו בהן, הכשרנו אותן, הכנו אותן, והן מוכנות לקליטת האנשים.

אתה יכול להבטיח לוועדת החינוך שב-1 בספטמבר יהיה מאבטח שעבר הכשרה ליד כל בית ספר?

אני לא יכול להבטיח שכולם עברו הכשרות, אבל אני יכול להבטיח שבפרק הזמן שקצבנו להם, הם יוכלו לגמור את כל ההכשרות. לא יעמוד שומר עם נשק שלא קיבל את כל האישורים הנדרשים.

לגבי המגזר הערבי. הנושא הזה מטופל על-ידי משרד ראש הממשלה והיו מספר דיונים. אני יודע שהועברו כספים לטובת הנושא הזה. היכן הם נמצאים, אני לא יודע.

אתם הבטחתם את זה כבר לפני 50 שנה.

אני לא מבטיח, אני אומר שאני יודע שהועברו כספים.

אני לא יודעת על שום סכום שהועבר לנושא.

תבדקו את זה.

תקציבים יותר חשובים לא הועברו למגזר הערבי, לא רק התקציבים הללו.

ניצב משנה הורביץ, חלק מהרשויות המקומיות לא קיבלו את ההרשאות, וגם אלה שקיבלו את ההרשאות אתמול, איך הן יספיקו להתקשר לחברות השמירה, ואיך חברות השמירה יספיקו לגייס כוח אדם, ויספיקו להעביר את אותן הכשרות שצריך להעביר לאותם שומרים חדשים?

הסברתי שבחלק מהמקומות יש שומרים שעובדים כל שנה.

אני לא מדבר על הוותיקים, אני מדבר על החדשים.

בחלק מהמקומות נתנו ערכה, ויש להם זמן להתארגן מבחינת ההכשרות. מי שיעמוד עם נשק בכניסה יהיה חייב להיות מורשה ויקבל את הנשק הפיקודי.

יעמוד ב-1 בספטמבר אדם בלי נשק שלא עבר הכשרה?

יכול להיווצר מצב שבחלק מהמקומות יעמוד אדם ללא נשק, לתקופה קצובה מאוד, קצרה מאוד, עד שהוא יקבל את ההכשרה, בגלל פסק הזמן הזה שנוצר, ואנחנו מנסים לצמצם את זה למינימום.

מה זה תקופה קצרה?

אני מעריך שזה יהיה שבוע.

מדוע שבאותם מקומות לא יעמוד שוטר?

אנחנו נדרוש מאותה אבטחה היקפית להגביר את הסיורים באותם מקומות ששם יהיו אנשים ללא נשק.

אתה בעצם אומר להורים: אומנם יעמוד שם אדם, אבל האדם הזה לא חמוש, הוא לא עבר הכשרה, הוא לא עבר את הבדיקות, אנחנו לא יודעים בדיוק מיהו, אנחנו קצת נתגבר את האדם, במקום שהניידת תגיע פעם בשבוע, היא תגיע פעמיים בשבוע.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שברוב המקומות יש המשכיות, הבעיה היא עם אותם שומרים חדשים, ובהם אנחנו מרכזים את המאמץ, ואני מעריך שייקח זמן קצר מאוד עד שהם יעמדו בתקן שאנחנו דורשים.

עניין האבטחה זה מחדל של המשרד לביטחון פנים, ואי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. לא יעלה על הדעת שב-1 בספטמבר המשטרה תיתן את ידה לכך שבגלל בעיות ביורוקרטיות, בעיות של הרשאות - זה לא מענייננו בכלל, שכל אחד יהיה אחראי על לוח-הזמנים שלו, כל אחד יודע מה המשימות שעומדות בפניו - יעמדו שומרים ללא נשק, ובתי הספר יהיו מופקרים. אם מתוך מחדלים של המשרד לביטחון פנים, זה לא מענייננו כרגע, ובעיות של האוצר, שגם זה לא מעניין אותנו, לא הצליחו מסיבה כזאת או אחרת, שיסדרו שוטרים באותם מקומות, או שימצאו מאבטחים שעברו ממילא את ההכשרה הדרושה. ולא, זה יביא להשבתה. איזה הורה ישלח את הילדים שלו? איזו רשות תפתח בית ספר שאין בו שומר עם נשק? מי ייקח על עצמו את האחריות הזאת? לא מספיק שיש בעיות במערכת החינוך, אנחנו מקשים יותר? צריכה לצאת מפה החלטה חד-משמעית בעניין הזה.

אין לי ספק שזאת תהיה גם ההחלטה שלנו.

דפנה ליאל.

צריך לבדוק גם לגבי השומרים שעוברים משנה לשנה עד כמה הם כשירים. יש בתי ספר שבהם השומרים בגיל מאוד מבוגר, וגם אם יש להם נשק הם לא מספיק זריזים או מספיק ערניים. רציתי לציין שאיש ביטחון ללא נשק לא מהווה גורם הרתעה.

ניצב משנה הורביץ, אנחנו לא מתכוונים להקל ראש, ולא מתכוונים לתת שום הנחה בעניין השמירה. ועדת החינוך והתרבות תקבע בהחלטות שלה, שליד כל בית ספר צריך לעמוד שומר שעומד בקריטריונים, פירושו של דבר שהוא עבר הכשרה והוא מורשה לנשיאת נשק, ואם יהיה בית ספר שבו לא יהיה שומר, לא יהיה שוטר, אני אקרא להורים לא לשלוח את הילדים לבתי הספר. אני לא אשלח את הילד שלי לבית ספר כזה, וגם לא את הנכד שלי. הדברים פשוטים וברורים. יש לכם שבוע, ותתארגנו לכך יחד עם השלטון המקומי. כך, אני בטוח שתגמרו את ההכשרות תוך שבוע.

אי-אפשר שילדים יסכנו את שלומם בגלל מחדלים מינהליים של שלטון, זה לא עולה על הדעת. אתה אף פעם לא יודע מאין תיפתח הרעה, האם היא תיפתח, חס וחלילה, ב-2 בספטמבר, כשהשומר לא מאומן ולא מזוין, או שהיא תיפתח בחנוכה, אחרי שהשומר עבר את השמירה. מי יכול לקחת על עצמו את האחריות הזאת? אף אחד לא יכול לקחת את האחריות הזאת. בעניין הזה יש קואליציה מקיר לקיר, ואומרת לך את זה גם נציגת מרצ, גם נציג הליכוד ונציגי כולם. בעניינים האלה אין לנו כאן חילוקי דעות. לילדים מגיעה השמירה הראויה שהשלטון החליט עליה, לא אנחנו החלטנו על כך.

אני מציע לאדוני לשאול את המשרד לביטחון פנים האם עדיין עומד לרשותו אותו סכום שהוא צריך להקציב לשנת כספים זאת.

הסברתי שלא עומד, אני יודע שהסכום לא עומד. אני מדבר ממקור ראשון, לא ממקור שני. המקור הראשון אמר לי, שכרגע יש לו הרשאה זמנית ממשרד האוצר לשלושה חודשים כדי ליצור את ההתקשרות, ותוגש בקשה לוועדת הכספים כדי להסדיר את העניין הזה. הבקשה טרם הוגשה, ובדקתי את זה אתמול. לכן, כל העניין כרגע תלוי ועומד באוויר. כרגע, שלושה חודשים יש שמירה, ילמדו שלושה חודשים.

למה שוועדת הכספים לא תעביר את הכסף בהעברה ישירה למשרד החינוך?

אני מציע גם את להכניס בהחלטות שלנו. הלקח נלמד.

כל פעם שאנחנו דנים בוועדה, בכל פתיחת שנת לימודים, מורחים דברים במשרדים שונים, שהוקצב תקציב מסוים למגזר הערבי לכל מיני נושאים שונים. הנושא של השמירה הוא יותר חשוב מהכול. אם המשרד לביטחון פנים לא ידאג שב-1 בספטמבר תהיה שמירה גם בבתי הספר במגזר הערבי, שגם שם יש ילדים, שמגיעה גם להם שמירה בבתי הספר, והמצב שלנו מאוד קשה וגרוע, אנחנו, כמנהיגי הציבור הערבי, נקרא לשביתה כללית, מול המשרד לביטחון פנים. או שאתם תפרטו עכשיו מה התקציבים, לאן הם הלכו, מה מיועד לעשות בתקציבים האלה, או שתעבירו את התקציבים בחזרה למשרד החינוך, ומשרד החינוך ידאג שתהיה שמירה במגזר הערבי.

תודה. בבקשה, אדוני.

העמדה שלנו בארגון ההורים הארצי היא ברורה, שהשמירה חייבת להקיף את כל תלמידי ישראל, כולל התלמידים במגזר הערבי. אנחנו רואים את השמירה לא רק מאירוע חבלני, אלא גם על רקע גידול הפשיעה והאלימות. אני רוצה לשמוע מכבודו מה התוכניות, היות ואתה אמרת שיש שמירה במגזר הערבי. מהניסיון שלי ומהטלפונים שאני מקבל, בשנה שעברה לא היתה בכלל שמירה במגזר הערבי. האם כבודו יכול לתת לי תשובה מה התוכניות?

מר פואז, אתה אחרת, לפני שבאת דיברה על כך חברת הכנסת חוסניה ג'בארה, ודיברה על כך גם המנכ"לית, וכל ועדת החינוך שותפה לדעה שאסור לעשות שום הבחנה בין המגזר היהודי למגזר הערבי. אותם כללים צריכים לחול בדיוק, מהנימוקים שאמרת, כי לא מדובר פה רק בביטחון, אלא מדובר פה גם בנושא אלימות, סמים וכדומה. ענה נציג המשטרה, שאומנם יש תקציב שהועבר לרשות המקומית, ואני מציע שמשרד החינוך יבדוק את זה, ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה. דרך אגב, זה לא רק במגזר הערבי, אותה טענה יש גם במגזר החרדי, שהשמירה לא מכסה את כל יום הלימודים, וקיימנו על זה דיון.

ניצב משנה הורביץ, כמו שהבטחתי, דנו בנושא הזה בהתחלה. אתם לא נשארים לסוף, והשר שלכם יקבל מידע על ההחלטות שלנו.

צריך לזכור שאנחנו משטרה, ולא ראיתי פה נציג של המשרד לביטחון פנים.

אנחנו לא פונים למשטרה, אנחנו פונים ללשכת השר לביטחון פנים ואומרים לו מה הנושא ומבקשים שישלח את הנציגים. קיבלנו הודעה שמהמשרד לביטחון פנים ישתתפו שני נציגים, ניצב משנה שייקה הורביץ וסגן ניצב אלי דפני. מבחינתי, אתם מייצגים את השר שלכם, ואתה מוסמך להתחייב בשמם ומוסמך לא להתחייב בשמם. תודה רבה לכם.

רבותי, אנחנו נאפשר למנכ"לית, ושוב אני מציע שתדברי על עניין הבטיחות, כי אני מרגיש שהוא יהיה קריטי כמו נושא הביטחון, וכן על הבעיות המאיימות על פתיחת שנת הלימודים. תצאי מתוך נקודת הנחה שוועדת החינוך, חרף כל הקשיים של שנת הלימודים, מתוך אחריות לילדים, תיפתח כסדרה.

כדאי מראש לומר חד-משמעית לכולם, לארגון המורים, להסתדרות המורים ולשלטון המקומי.

אנחנו נהיה שותפים, לעמוד לימין השלטון המקומי בהשגת התביעות, נעמוד לימין ארגוני המורים להשיג את התביעות, אבל עם זאת, אנחנו רוצים שהילדים וההורים לא ישלמו את המחיר של הבעיות שיש בפתיחת שנת הלימודים.

לבקשת היושב-ראש, אני אדבר על הבעיות, ואני מאוד מקווה שיהיה לי זמן ובמה מתאימה לדבר קצת יותר על חינוך לעומק.

בעיה מספר אחת היא באמת הקשיים הגדולים שהשלטון המקומי מונה, ואנחנו רואים אותם כקשיים שלנו ולא כקשיים שלהם בלבד, ובראש ובראשונה נושא הבטיחות. הנושא הזה עולה כל הזמן, והוא נושא קשה, כי כשמדברים בבטיחותם של ילדים , אין דבר יותר חמור מזה ואין דבר יותר מסעיר מזה.

בכל זאת, מבחינת התקצוב, משרד החינוך אינו מתוקצב כלל לנושא בטיחותם של בתי ספר. עד היום, כך בנוי תקציב המדינה. כל הנושא של שיפוצם של בתי ספר והתאמתם לנושא הבטיחות הוא נושא שנמצא בידי השלטון המקומי. אנחנו בתקציב קטן מאוד, נדמה לי, של 60 מיליון.

17 מיליון.

לא, אני מדברת על מה שנקרא התקציב על-פי קריטריונים, שעובר לנושא שיפוצים כלליים לרשויות המקומיות.

90 מיליון.

אני רוצה לתת 60 שניות בהיסטוריה. קרו אסונות, כולנו נחרדנו וכולנו נרתמנו, ואז גויס תקציב מיוחד, שלא היה קודם לכן, וקראנו לו "עזרה ראשונה לנושא הבטיחות". היתה פעם תקנה של סיוע לרשויות בפתיחת שנת לימודים, וכל הכסף הזה הוסב והפך סיוע בנושא הבטיחות. יש סכום של 20 מיליון, לא 17 מיליון. אני פועלת לכך שנוכל לתת עוד בעוד חודשיים, אולי נוכל להעמיד עוד 5 מיליון, ואז יהיו 25 מיליון לנושא של בטיחות. ה-3 מיליון שאתם מורידים הם 3 מיליון שהולכים לטובת בתי ספר חרדים, זה שייך לבטיחות, זה אותו דבר. איש לא מעלה על הדעת שה-20 מיליון זה הכסף שדרוש לצורך תיקונם הבטיחותי של בתי ספר.

אנחנו עדים לתופעה של אובדן הביטחון שלנו כמערכת, שמכניסה אותנו לפאניקה, כנראה קצת יותר ממה שנדרש. גם אם זה לא פופולרי אני רוצה להגיד את הדברים פה על השולחן, כדי שיהיה ברור על מה מדובר. כשמדובר על תיקונים בטיחותיים בבתי ספר: מעקות, מערכות חשמל שאינן תקינות, רצפות שבורות, תקרות מעורערות - אלה דברים שחייבים לתקן, אין ספק. אלא מאי? הדוחות שמקבלות הרשויות על-ידי יועצי הבטיחות שהן שוכרות, הדוחות האלה מראים על פרוזדור צר מדי, על כך שאין מדרגות חלופיות, על צפיפות רבה מדי בחצר - כל מיני נושאים שלא טוב שהם כך. צריך לתקן, אבל אי-אפשר להכניס את כל הציבור לפאניקה, כאילו הילדים הולכים לבית ספר בסכנת נפשות. אני אומרת את זה, ואני יודעת שזה לא פופולרי, ואני מבקשת את זה מידידי אברהם צדקה כל הזמן, הוא כל יום שומע את זה ממני, אני מבקשת את זה מאברהם סנפירי ידידי, ואני מבקשת את זה מהשלטון המקומי. חברים מוכרחים פה לקחת אחריות: בואו, ניקח את האחריות לראות מה בפול כדי לא לסכן חלילה אף ילד או ילדה ומה הם הדברים שצריך לתקן וצריך לעשות.

מספיק שילד אחד ייפגע.

באמצעות הסגנון של "ילד ייפגע", לא עלינו, ואוי לי, אפשר לומר ראו מה קורה בכבישי מדינת ישראל, ואתה ואני יושבים בשקט. למה?

אבל אנחנו יכולים למנוע את זה, ואנחנו לא עושים את זה.

בוודאי, בתוספת תקציב אפשר למנוע הכול.

למה לא חילקו את ה-20 מיליון בתחילת החופש הגדול? אם הם היו מגיעים במאי, היינו יכולים לטפל בזה.

אני מבקשת לא בדיאלוג.

זה גם לא יכול להיות מונולוג שמגלגל את האחריות בצורה כזאת.

סליחה, עם כל הכבוד, זה לא מונולוג כרגע.

הוועדה הזאת קבעה שיחלקו את ההרשאות בחודש מאי, אז בסוף החופש הגדול באים ואומרים לנו: נחלק בתחילת השנה.

שמואל אבואב, אתה יודע שאני אאפשר לך לדבר כמה שצריך. תן לה לשאת את המונולוג שלה.

סליחה, אני מנכ"ל משרד החינוך. מה זה "תן לה לשאת את המונולוג שלה"? אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, אני לא עושה שום מונולוג, ואני מוכנה לסיים את תפקידי ברגע זה.

את לא מסיימת את תפקידך, נהפוך הוא. את מנכ"ל המשרד, ואת תמסרי את הדוח.

שמואל אבואב, תאפשר לה לומר מה שהיא רוצה, כפי שהיא רוצה.

ענת מאור, את לא יושבת-ראש הישיבה, תני לו לנהל את הישיבה.

אל תחלק סמכויות, עם כל הכבוד.

אל תעזרו לי. אחרי זה יהיה מונלוג של שמואל אבואב. כל אחד יאמר את מה שהוא רוצה. בבקשה.

רבותי, אפשר לנצל את הסוגייה הכאובה הזאת, ולעשות אותה קרדום ל"אחריותכם", "הילדים בסכנה", ו"אנחנו לא נפתח את שנת הלימודים" וכן הלאה, ויש נושאי מונולוגים אחרים שמנצלים את זה.

אני לוקחת אחריות יחד עם השלטון המקומי ויחד עם ועדי ההורים לבדוק שלא ייפתח בית ספר שמסכן את שלומם של הילדים. אנחנו עושים את זה כל הזמן, נעשה את זה גם השנה. מי שחיכה ל-20 מיליון השקלים שלנו, כנראה לא לקח את האחריות שהוא צריך לקחת על עצמו. מי שחיכה ל-20 מיליון השקלים שלנו, שזה 100,000-150,000 שקל לרשות, וחשב שבזה הוא יתקן ויכין את בתי הספר, כנראה לא עשה את מלאכתו נאמנה. אני יודעת שלא חשבו ולא חיכו. לקבל את הכסף צריך, ואנחנו ניתן אותו כמו שצריך.

שוב, אני מאוד רוצה לסייע לשלטון המקומי להשיג תקציבים ככל שאפשר, כדי שבתי הספר יהיו גם בטיחותיים וגם יפים וטובים, אבל בין זה לבין פתיחת שנת לימודים, ובין האיום על סכנת הילדים, אין כהוא זה.

אני רוצה לדבר על קשיים נוספים. יש בעיה קשה של מנהלי בתי ספר, שניהלו בתי ספר טוב, עם הערכות טובות, ומצאו עצמם או אחרי חל"ת או אחרי שבתון, או בלי שבתון, מותקפים ללא רסן על-ידי קבוצות הורים. בדרך כלל זה לא כל ההורים, אלה כמה הורים פעילים. בימינו, הלא-מרוצים הם גם המשמיעים. הורים גורמים לזעזועים אין סוף בפתיחת שנת לימודים בכמה בתי ספר. אנחנו נותנים גיבוי מלא למנהלים, אנחנו לא יכולים לתת את הנושא של מי ינהל את בית ספר לטלטלה של קבוצת הורים זאת היום וקבוצת הורים אחרת מחר. מקצוע ההוראה הוא מקצוע קשה, השכר הוא לא גבוה, ואם לא יהיה גיבוי מלא של המערכת, ואני מצפה גם של הוועדה הזאת, לציבור המורים ולמנהלים, שבאמת עושים עבודה קשה, אז לא נוכל לקיים את המערכת, ונמצא את עצמנו ללא צוותי הוראה. בנושא הזה אנחנו מאוד עקביים, ואני מקווה שהוועדה תיתן לזה חיזוק.

יום לימודים ארוך - יום לימודים ארוך הוא תוכנית חינוכית, שמעבר לחובתנו לקיים אותה, אנחנו גם אוהבים אותה, ואנחנו אוהבים אותה דווקא בסגנון שהיא התפתחה בשנתיים האחרונות. יש לנו דוחות הערכה שיום הלימודים הארוך הופך להיות טוב יותר, איכותי יותר, ואני בטוחה שעוד שנה הוא יהיה איכותי עוד יותר בדרך העברתו. לכן, מי שאומר בשם משרד החינוך, שגם משרד החינוך רוצה לשנות את אופיו של יום חינוך ארוך, על-ידי סטודנטים או על-ידי כל מיני פרוייקטנים - טועה. זו לא עמדת משרד החינוך. אנחנו מעוניינים ביום חינוך ארוך, כפי שהוא, משלב כוחות הוראה וכוחות חיצוניים, על-פי החלטת בית ספר. אנחנו מאוד מקווים שהסתדרות המורים תגיע להסכמה עם האוצר, זה לא בחצר שלנו, תגיע להסכמה עם הממונה על האוצר, לגבי תוספות או פיצוי כלשהו שמגיע להם על-פי טענתם, ואולי גם על-פי הבנתנו, ושניתן יהיה להפעיל את היום הזה, כפי שהתחיל, והלוואי וגם נפרוס אותו יותר מזה.

החינוך העל-יסודי - יש קשיים. רן שוחח אתי שיחה לא קלה אתמול, אנחנו מדברים כל יום, אנחנו מדברים גם עם הסתדרות המורים וגם עם ארגון המורים, יש לנו שיחות יומיומיות, גם עם השלטון המקומי. יש קשיים, אני הבטחתי שכל הקשיים האלה ייפתרו, ועד מחר, יום חמישי בצהרים, רן ארז יקבל מאתנו תשובות, אני מקווה שחיוביות ביותר לבעיות שהוא העלה. הבעיה המרכזית שמדבר עליה הארגון היא בעיית פיטורי מורים והצורך שלו והרצון שלו שהמדינה תשפה מורים שכאלה, ותאפשר פרישה מוקדמת למורים. מדובר פה מעבר למה שמופיע בהסכם השכר. חשבתי שנוכל לרצות בשלב הזה את תביעת הארגון בכך שנשיג 60 משרות נוספות מעבר ל-220 המעוגנות בהסכם השכר. אמר לי אתמול רן ארז, שהם לא יוכלו להסתפק ב-60, "אנחנו דורשים לפחות 200 משרות כתוספת". אני רואה את זה כבעיה קשה מאוד, אני ראיתי כמה קשה המשא-ומתן גם לגבי ה-60 המבוקשות, ואנחנו נרצה לעזור בזה, כי אנחנו בהחלט מבינים את הצורך.

כשמנכ"לים או בכירים שפורשים ממשרד האוצר או אחרים, בעיית הפנסיה המוקדמת מסתדרת באחוזים מאוד גבוהים, אני לא רואה שיש בעיות בתקציב המדינה. המורים פורשים בתנאי פנסיה מאוד עלובים, ודאי אם מאלצים אותם, והם מוכנים לצאת לפרישה מוקדמת, צריך לתת להם את כל מה שניתן, וגם אז הפנסיה תהיה נמוכה מאוד.

לשמחתי, עוד לא בדקתי את הנושאים של פרישה מוקדמת, ולכן אני לא יודעת להשיב לך.

יש עוד כמה בעיות נקודתיות שגם הוועדה עסקה בהן, שהן חשובות, יש הסיפור של בית ספר בצורן, יש את הסיפור של בית הספר בשבט עזיימה, שהגיע עד לבג"ץ, ויש כמובן את הנושא של החינוך המיוחד, כאשר אנחנו מושכים את הסדין הזה מכל צד, כדי בכל זאת לתת עוד. ייאמר גם לשבחו של הצוות באוצר, שנענו לבקשתנו והגדילו בקצת את מספר השעות הניתנות לצורך החינוך המיוחד. 5,000 שעות ניתנו לנו לעניין הזה. ניתנו כ-500 סייעות כבר לתקציב הזה. אני בהחלט רואה את זה כהישג.

כמה מזה ילך למגזר הערבי?

אני לא יכולה עכשיו לנקוב בשעות. בעיית שעות השילוב במגזר הערבי והחרדי היא בעיה שורשית. אני לא יכולה באספירין קטן לטפל בבעיה. ניתן השנה עוד 500 שעות שילוב במגזר הערבי, על זה כבר החלטנו. אבל אם לא נצא לתוכנית יישום דוח מלכה מרגלית, שאני מניחה שגם יובא בפני הוועדה הזאת, לא נוכל למשוך מהתקציב הזה, אנחנו גורעים את זה מילדים אחרים, אין לנו מהיכן לקחת את זה.

מה עם הקצאות לילדים שמשתלבים בכיתות הרגילות ולא בחינוך המיוחד?

על זה דיברתי.

אני מרגישה הרבה יותר מחוזקת, ואני מברכת על האמירה של היושב-ראש, שכולם צריכים לפעול לכך ששנת הלימודים תיפתח. אין השנה בעיות דרמטיות, קשות, יותר מאשר היו בשנים הקודמות. לא קרה משהו שמצדיק השנה לא לפתוח שנת לימודים.

בזה אנחנו חלוקים.

לבד מהיעדרו של שר, כמובן, אבל זה לא שייך לפתיחת שנת הלימודים.

אין הרחבה של חוק יום חינוך ארוך לגילאי שלוש-ארבע. אם היה שר, היינו עושים מאבק פוליטי, רציני, אולי עד כדי השבתה. זה שאין הרחבה של יום חינוך ארוך, בשבילך לא משבר, אבל עבורנו זה משבר מאוד גדול, כי אנחנו מרגישים שמערכת החינוך נסוגה. יש שורה שלמה של בעיות, אבל אני לא חושב שצריך להעניש את הילדים ואת ההורים.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מסכימה אתך על חשיבות הדברים, אבל היעדר התקדמות, בכל זאת אי-אפשר להגדיר אותה כנסיגה ובעיות קריטיות. אני מסכימה שאין שום סיבה לקפוא על השמרים, וצריך לתבוע את זה מן הממשלה בכל תוקף.

אם כבר נאמרה הבקשה שלא לאיים או לא לסכן את פתיחת שנת הלימודים, אני מציעה שיהיה משהו חריג במדינה, ושהאמירה הזאת תהיה שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, ושכולם יתלכדו סביב הסרת האיומים של הארגונים על פתיחת שנת הלימודים כבר ביום ראשון.

אנחנו נעזור, אנחנו נפנה אליהם, אבל קודם כול נשמע מה מעיק עליהם, ונעזור להם בכל משקלנו לפתור את הבעיות. אנחנו לא נעצום עיניים. אנחנו נעמוד לימינם לפני ה-1 בספטמבר ואחרי ה-1 בספטמבר, אותו דבר לגבי השלטון המקומי. אנחנו לא נאפשר לשר האוצר, משום שיש לנו אחריות כלפי ילדים, שהוא יוכל להגיד: בין כה שנת הלימודים נפתחת, אז אפשר להתעלם מרן ארז ומבן-שבת ומעדי אלדר ומשמואל אבואב ומאברהם סנפירי - ודאי שלא נאפשר לו לעשות זאת. אנחנו נרצה להשיג את כל ההישגים האפשריים, אבל אנחנו בעד זה ששנת הלימודים תיפתח.

חבר הכנסת הלפרט, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להצטרף לדבריו של יושב-ראש הוועדה, המצב הוא חמור מאוד. משרד החינוך, שהוא אחד המשרדים המורכבים ביותר, שצריך להכין שנת לימודים, לקלוט 1.5 מיליון תלמידים ב-1 בספטמבר הוא ללא שר, ובלי לפגוע, חלילה, במנכ"לית המשרד, שהיא בוודאי עושה את כל המאמצים, אני יודע זאת, אבל בכל זאת, כשאין שר, הדבר מהווה בעיה.

אני רוצה להתייחס לדבריך, חברת הכנסת ענת מאור, את תקפת את היושב-ראש על כך שהוא הביע ביקורת על הכספים הייחודיים שחולקו על-ידי שר החינוך. לפני כעשר שנים, היושב-ראש, חבר הכנסת זבולון אורלב, היה הלוחם נגד כספים ייחודיים, למרות שהדבר הזה פגע במפלגה שלו. הוא עדיין לא היה חבר כנסת, הוא היה מנכ"ל משרד החינוך, אני לא יודע אם את היית כבר בכנסת לפני עשר שנים. חזקה עליו, אם הוא קובע עכשיו ששר החינוך חילק כספים לתנועות רפורמיות וקונסרבטיביות כאלה ואחרות, הוא בוודאי בדק ומצא שהכספים האלה לא חולקו לפי אמות מידה שצריכות להיות.

העובדות לא נכונות, על יושרו האישי אני לא חולקת.

זה לא הנושא, אני לא אדון בו.

אני רוצה להתייחס לדבריה של מנכ"לית המשרד. היא סיימה את דבריה בכך שאין בעיות דרמטיות לקראת פתיחת שנת הלימודים. אנחנו שומעים כאן ליד השולחן, כבוד המנכ"לית, שהנושא של אבטחת בתי ספר עדיין לא מוסדר שבוע ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, אפילו לא הוגשה עדיין בקשה לוועדת הכספים להביא את התקציב הדרוש לכך. יושב כאן נציג המשרד לביטחון פנים ואומר שאין אנשים מיומנים, אין לו את הכלים, אין לו את האפשרות להפעיל ולקחת את האחריות על שמירה של 1.5 מיליון תלמידים. נוסף לזה יש בעיות במגזר החרדי בשעות אחרי-הצהרים, ובמגזר הערבי בכלל אין שמירה. האם דבר כזה הוא לא בעיה דרמטית, כשאנחנו עומדים שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים? אין תקציב, אין אנשים מיומנים. חלילה, יקרה משהו, מי ייקח את האחריות בנושא אבטחה?

נושא של בטיחות בבתי הספר, זה כשלעצמו דבר די דרמטי. יש סך-הכול תקציב זעום של 20 מיליון שקל. המנכ"לית אומרת, שאין מוסדות שהסתמכו רק על הסכום הזה ולא ביצעו את עבודות הבטיחות, למעשה אין לה תשובה.

החינוך המוכר, שקיבל הודעות על עשרות בתי ספר, שנפסלו בגלל בעיות בטיחות, זה ודאי ידוע לך, כבוד המנכ"לית, הם לא מקבלים מהרשויות המקומיות את התקציב שהם צריכים לקבל, לתקן ליקויים בטיחותיים, גם מתוך התקציב הזעום של 20 מיליון שקל הם לא מקבלים את החלק היחסי, שמגיע להם. ישבנו כאן לדיון בנושא, אני יזמתי ישיבה.

מדוע אמר שמואל אבואב 17 מיליון, משום שנתח קטן עובר.

יזמתי ישיבה יחד עם היושב-ראש, היושב-ראש ודאי יאשר את זה, והבנו שסך-הכול נותנים להם 1.5 מיליון שקל, כאשר הם יותר מ-10% ממספר התלמידים במדינה. היה מגיע להם הרבה יותר והם לא מקבלים.

מה יעשה בית ספר שנפסל בגלל בעיות בטיחותיות קשות מאוד ולרשת לא היה תקציב לתקן את הבעיות האלה? עשרות בתי ספר לא ייפתחו ב-1 בספטמבר, ולאלפי תלמידים לא יהיה היכן ללמוד.

אני רוצה להתייחס לעניין של גילאי שלוש-ארבע. יש חוק חינוך חובה לגילאי שלוש-ארבע, זה חוק שהתקבל בכנסת, ולצערנו הרב לא אוכפים אותו, כמו שלא אוכפים הרבה דברים. אשתקד החליט שר החינוך, אני לא יודע על סמך מה, לתת תוספת לעשרות יישובים, לכלול אותם במסגרת גילאי שלוש-ארבע, במגזר הערבי, ואין עיני צרה במגזר הערבי.

הוא החליט להוסיף את כל היישובים באשכול 1 ואשכול 2, למפתח הסוציואקונומי הנמוך. כל הרשויות המקומיות בארץ מחולקות לפי פרופיל סוציואקונומי של אשכולות. אשכול 1 ו-2 אלה הקשים ביותר. באשכול 1 נמצאת מועצה אזורית שורק, וגם היא נכנסה. זה נכון ש-90% משני האשכולות האלה, או יותר מ-90%, זה המגזר הערבי. דרך אגב, הוא לא הרחיב את הצו, הוא נתן את זה באופן וולונטרי.

בצורה וולונטרית, בצורה מאוד נקודתית. שאלתי את השר את השאלה הזאת, והוא נתן לי את התשובה שאתה נתת לי, אדוני היושב-ראש. יש יישוב בני-ברק במרכז הארץ, שהאוכלוסייה שלו חיה מתחת לקו העוני, ויש עשרות אלפי ילדים שחיים מתחת לקו העוני, שאלתי אותו למה הוא לא כלל גם את היישוב הזה.

אם הוא היה נכלל באשכול 1 ואשכול 2 הוא היה כולל את בני-ברק.

פניתי בשעתו לאיציק כהן, סמנכ"ל משרד החינוך, העליתי את הבעיה הזאת, והוכחתי לו שהאוכלוסייה הזאת חיה מתחת לקו העוני, והוא הבטיח שבשנת הלימודים הבאה, כלומר, התשס"א, הדבר הזה יתוקן, וכל הילדים יכללו במסגרת חינוך חובה. הדבר הזה, כפי שאני רואה ומבין, גם השנה לא תוקן. אני לא יודע מדוע. אוכלוסיית בני-ברק חיה מתחת לקו העוני, ויש סטטיסטיקה על כך.

הרב הלפרט, אנחנו עובדים על-פי האשכולות שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציבה בפנינו. כל היישובים באשכול 1 ואשכול 2 נכללו. ביתר עילית נכנס, נחל שורק נכנס. אין אפליה.

קיבלתי תשובה מאיציק כהן, אדם מוסמך, סמנכ"ל משרד החינוך, שאמר שהדבר הזה יתוקן בשנת הלימודים התשס"א.

יכול להיות שהוא קיווה שנצליח להרחיב את האשכולות.

אני אסביר לך מה אמר איציק כהן, אני יותר מעודכן מהמנכ"לית, כי היא לא היתה באותו דיון. שר החינוך והתרבות לשעבר יוסי שריד - דרך אגב, שר לשעבר זה כבר תואר קבוע, כמו שאנחנו יודעים - אמר כאן בוועדה, שהוא יעשה מאמץ עליון, והוא מתחייב לפעול ככל יכולתו כדי להוסיף את אשכול 3 ו-4 בשנת הלימודים תשס"א. בני-ברק, למיטב ידיעתי, נמצאת, או באשכול 3 או באשכול 4. זה היסוד להבטחת איציק כהן.

אני מאוד מבקש מהמנכ"לית, שתבדוק את הנושא בצורה פרטנית.

הרב הלפרט, ברשותך, נושא של בטיחות בבתי ספר, מעבר ל-1.5 מיליון שגזרנו מהסכום של ה-20 מיליון לטובת החינוך המוכר שאינו רשמי, כללנו את הערים כמו ירושלים, בני-ברק, קריית-ספר ומודיעין עילית, אלה נכללים במסגרת ה-17 מיליון שנותרו. כלומר, בסך-הכול המגזר החרדי, שאתה, בצדק, מדבר על הצרכים שלהם כמו הצרכים שלו, ייהנה, להערכתנו, מסכום שקרוב ל-3 מיליון שקל, שזה בערך החלק היחסי שלו באוכלוסייה, אולי אפילו קצת יותר.

זה עדיין לא החלק היחסי, משום שהם לא מקבלים מהעיריות. השלטון המקומי לא נותן להם אגורה אחת. התקציב של השלטון המקומי לתיקון בעיות בטיחות הוא כ-100 מיליון שקל, ומהתקציב הזה הם לא מקבלים אגורה אחת, לכן היתה צריכה להיות העדפה מסוימת בתקציב שלכם.

אני מציעה לקרוא לשלטון המקומי, שישנה את דרכיו.

לסיום דברי, אני רוצה להצטרף לדבריו של יושב-ראש הוועדה ושל המנכ"לית, שעלינו לעשות מאמץ משותף ומשולב של כל הגופים וכל הגורמים לפתיחת שנת הלימודים בצורה מסודרת, למרות כל הקשיים, למרות כל הבעיות, בגלל היעדר שר וכדומה.

תודה רבה. שמואל אבואב.

לא צריך להשבית את שנת הלימודים, אבל היות שמערכת החינוך זה לא תיאטרון, ואם מישהו חושב שאין דרמות גדולות, אז קהו חושינו.

חבר הכנסת זבולון אורלב, אחרי כל הדיונים שקיימנו כבר בשנה האחרונה לא התקדמנו בשום דבר משמעותי, ולו בצעד אחד, ואם מישהו לא קורא לזה נסיגה, אז אני לא יודע נסיגה מהי. אם קבעו שבתוך שלוש שנים צריך לקדם את המחשבים, שתוך שלוש שנים צריך לקדם את גילאי שלוש-ארבע ותוך שלוש שנים את יום חינוך ארוך, ולא התקדמנו צעד אחד קדימה, אנחנו בנסיגה לאחור.

בנושא הבטיחות, אם נקבע שצריך לחלק 20 מיליון שקלים, 20 מיליון השקלים האלה היו צריכים להגיע לפני החופש הגדול, בכדי שהרשויות המקומיות יוציאו מכרזים, בכדי שהקבלנים ייכנסו לעבודה במהלך חופשת הקיץ, בכדי שב-1 לספטמבר בתי הספר יהיו ערוכים ומסודרים. אם ההרשאות האלה יגיעו אלינו בספטמבר והעבודות תתבצענה במהלך שנת הלימודים, זהו מחדל משותף של כולנו. בתי הספר ייהפכו לאתרי בנייה.

אנחנו זוכרים את המסקנות של הוועדה שדנה באסון שהיה בבאר-שבע, היא קבעה שאסור לבצע עבודות הנדסיות במהלך השנה בבתי הספר, ולכן זה דבר חמור מאוד, שבידינו היה למנוע אותו. אנחנו לא יכולים להגיד, בשם הביורוקרטיה ובשם התהליכים של לוחות-זמנים של הרשאות, שזה בסדר וזה תקין וזה אחראי, שעבודות תתבצענה במהלך שנת הלימודים.

כבר נקבע מזמן שלא יעלה על הדעת שמשרד החינוך או משרד כלשהו יקבע מה התקנים הבטיחותיים, ויגידו: השלטון המקומי צריך ליישם את זה הלכה למעשה. מי שלא נותן את הכסף, לא נותן את היכולת ואת הכלי הבסיסי לעמוד בתקנות האלה. לכן אני שב ואומר, בשם כל ראשי הרשויות: אפשר עד מחר בבוקר להגיד שזה תפקיד הרשויות המקומיות, ומי שלא נערך כיאות הוא לא אחראי. הרשויות המקומיות לא בנו את בתי הספר, הן לא אחראיות - - -

מי בנה את בית הספר אם לא הרשויות המקומיות?

משרד החינוך. המדינה מימנה את בתי הספר. מי שקבע את התקנים, איך בית ספר צריך להיבנות, זו המדינה. מי שקובע את התקנים החדשים זה לא הרשויות המקומיות, מי שרוצה שישפרו את הבטיחות, צריך להעמיד את התקציב לכך. ברור שיש רשויות בגירעונות, שלא יכולות להעמיד את התקציבים האלו. לכן, אני אומר את זה, גם אם זה נשמע כנבואה בשער בת רבים. יש בתי ספר מסוכנים, יש בתי ספר שהילדים חשופים לבעיות בטיחות.

שמואל אבואב, בכמה מקומות יש מצב שהוא קריטי מבחינה בטיחותית?

לפחות ב-10% מבתי הספר יש בעיות בטיחות, שהן בבחינת סכנה בטיחותית לילדים.

משרד החינוך פנה לרשויות המקומיות, הגדיר להן חמש בעיות קריטיות לבטיחות, כמו חשמל חשוף, מעקות, הפרשים ברצפות וכדומה. הוא ביקש שיודיעו לו למי יש בעיות, הוא קיבל בקשות ב-220 מיליון שקל, יש לו לפתרון הבעיות האלה 17.5 מיליון שקל.

אדוני היושב-ראש, הבקשות בשווי 158,904,000.

אנחנו, חברי ועדת החינוך, בדילמה בעניין הזה, ולכולנו יש ילדים ולכולנו נושא הבטיחות חשוב מעל ומעבר. אני יודעת, כשהייתי מזכירת קיבוץ, שאם הייתי צריכה לנהוג לפי איש הבטיחות במאת האחוזים, הייתי צריכה להשבית את כל הקיבוץ, וכך קורה גם לגבי הרבה מפעלים. עם זאת, אני לא רוצה להצדיק מקרים של סכנה אמיתית. השאלה שלי האם בתוך אותם 158 מיליון שקלים, יש הבחנה בדרגות החומרה? אם אנחנו ננסה להיות 100% לפי תקני הבטיחות, לא נהיה ריאליים, ואני תובעת גם מהרשויות המקומיות וגם מקציני הבטיחות לא להלך עלינו אימים, אלא להגיד באמת מה קריטי.

לכן אמרתי ש-10% מתוך 2 המיליארד אלו דברים קריטיים, שנדע שיש מערכות חשמל רעועות וחשופות לקצר, יש עדיין כיתות דליקות שלא הצלחנו לפנות את כולן, יש בתי ספר שיש בהם בלוני גז ליד מבני לימודים, יש בתי ספר שאין בהם מעקה שיכול למנוע נפילה - אני מדבר רק על הדברים הקריטיים האלה.

הרשות המקומית צריכה לבצע את התיקון.

הבעיה לא מי מבצע, השאלה היא מי מממן.

הרשות המקומית עשתה זאת מאז ומעולם. היית מנכ"ל משרד החינוך.

כשהייתי מנכ"ל משרד החינוך, הכנסת לא דנה בזה, ועד ההורים לא פנה. המודעות השתנתה, בתי הספר התיישנו, קרו בינתיים אסונות.

האסונות לא קרו בגלל זה, האסון בבאר-שבע היה בגלל רשלנות, והאסון בירושלים קרה כשילדה עלתה על שלושה כסאות והיא נפלה.

ידידי, השד יצא מן הבקבוק, לא תוכל להכניס אותו עד שתפתור את בעיות הבטיחות.

מתוך 150 מיליון השקלים, כמה מתוך זה, זה מבנים דליקים?

זה לא קשור, זה בפן שלנו, בבינוי.

יש כ-160 כיתות דליקות.

172 כיתות, כשהשנה החלפנו 68, כמו שהתחייבנו פה בוועדה.

צריך לזכור ש-23%, 56,000 ילדים בגילאי שלוש-ארבע, נמצאים בחוק חינוך חינם.

גם קודם כניסת החוק, 90% מהילדים האלה למדו חינם, זו הצגה לא נכונה של הדברים.

זה רק מחזק את מה שאני אומר, אבל אני הולך לקולא, רק 23% הולכים לגנים חינם. כל השאר צריכים לשלם כ-600 שקלים בחודש. סיכמנו שכל שנה אנחנו מתקדמים ב-25,000 על הקיימים, שהיו כבר כשהחוק נחקק. היום, לפי השיטה הזאת, למעלה מ-100,000 ילדים כבר היו צריכים להיות בחוק. אנחנו לא מתקדמים, והאוצר לא מעמיד את התקציב הזה, ולכן זה בבחינת נסיגה, משום שלהורים אין ברירה, לא מתוך בחירה צרופה הם שולחים למקום שבו זול, שבו נוח יותר, לא מתוך בחירה שרוצים להעניק את החותם החינוכי מהסוג הזה והזה. אני מזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שזה הדיון הרביעי שאנחנו כבר מקיימים בנושא הזה, ולא התקדמנו צעד אחד.

רק 10% מכלל הילדים נמצאים ביום חינוך ארוך, 140,000 תלמידים, ואפשר לבקר כמה שרוצים את יום חינוך ארוך, ההסתדרות יכולה לומר את הערותיה בצדק, והרשויות יכולות לטעון שאין התנאים הנאותים, גם זה בצדק, אבל זו היתה הזדמנות נדירה להחזיר לבתי הספר שעות ואפשרויות, גם לצקת תכנים חדשים בנוף הלימודים, גם לטפל באוכלוסיות חלשות וגם להחזיר למערכת את מה שנלקח ממנה במשך כל כך הרבה שנים. גם בזה לא התקדמנו צעד אחד קדימה.

אם מישהו חושב שאגרות ההורים שבוטלו כאן, ואין מי שיכסה אותן, זו לא דרמה גדולה, אז שיסביר לי מהי דרמה בבית הספר, שיקיים שיעורי מדע וטכנולוגיה בלי ציוד לניסויים בטבע. איך המורה למדע, באוקטובר, תעשה ניסוי בביולוגיה, בכימיה, בפיסיקה, כאשר אין תקציב לקנות ציוד וחומרים לטבע ולמדע? איך אנחנו רוצים לתת מענה לספריות בתי הספר, כשהאגרה הזאת בוטלה? ואני לא נכנס לשאלה אם זה בצדק או לא בצדק, זה לא ענייני, יש מדיניות ציבורית, צריך לקבל אותה, הוחלט לבטל את האגרות ולהסיר אותן מההורים. מי יקנה את הספרים לספריות?

קיים כל מערך בריאות השן, ב-100 רשויות מקומיות, אנחנו מפעילים בריאות השן, אפשר להתווכח אם זה טוב, לא טוב, פחות טוב, יותר יעיל, אבל מערך בריאות השן קיים ב-100 רשויות. ילדי המצוקה, האוכלוסיות החדשות, מקבלים את טיפול השיניים במרפאות האלה, ב-1 בספטמבר אין מי שיממן את זה. גם זה עניין שצריך לתת עליו את הדעת, מיידית לפני פתיחת השנה.

רן ארז, בצדק רב, אמר, ולקח הרבה זמן עד שארגון המורים גם נרתם למשימה הזאת, הוא אמר: בתוך המערכת יש מורים שחוקים, יש מורים שלא יכולים לעסוק בהוראה, יש מורים שצריכים לצאת מהמערכת, והיות ולא מאפשרים למכסה הזאת לצאת, היא נשארת בתוך המערכת.

נושא המחשבים - אני לא יודע אם זה כבר הגיע לוועדה, אבל היתה תוכנית למחשוב, שתוך חמש שנים ממחשבים את כל מערכת החינוך, כל שנה 12,000 מחשבים. אני לא יודע בדיוק מה קרה בפיס, אבל ה-12,000 מחשבים, שהיו אמורים להיות מתוקצבים בשנת 2,000, קוצצו לכדי 6,700 ומשהו מחשבים. גם כאן אנחנו נמצאים בפערים.

יושב-ראש מפעל הפיס אומר לי, שהרשויות המקומיות ויתרו על זכותן לקבל את המחשבים.

אני לא ראיתי רשות שוויתרה, אני מודע לעניין שבתקציב של 1998-1999 רשויות לא היו מסוגלות להעמיד את החלק שלהן, אבל אנחנו נמצאים פה בבעיה נוספת על מכלול הבעיות שעד היום נערמו.

תודה רבה. רן ארז.

כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה לומר כמה דברים שאולי יישמעו מוזרים, ובכל זאת אני אומר אותם. אני מדבר בשם ארגון המורים העל-יסודיים, שהוא ארגון פרופסיונלי, הוא איגוד מקצועי. אולי כל הציבור במדינה היה רגיל שהארגון שובת, כי הוא רוצה תוספת שכר, כי הוא רוצה תנאי עבודה כאלה או אחרים, והנה, תשמעו ממני עכשיו דברים שלא שמעתם אולי הרבה זמן, ולא חושבים אולי לשמוע אותם ממני.

במשך השנים האשימו אותנו על כך שאנחנו נלחמים על כל מורה לא טוב, הוא הופך להיות מסמר בלי ראש, ואי-אפשר להוציא אותו מהמערכת. והנה, אנחנו באים היום ואומרים: יש במערכת מורים שחוקים, יש במערכת מורים כושלים, יש במערכת מורים שלא מסוגלים יותר לעבוד, והם נמצאים בכיתה, במידה מסוימת במצב של עציץ.

אולי לפרוטוקול כדאי להתבטא בצורה יותר מתונה.

מיד אני אסביר את המינוח.

חיים ומוות ביד הלשון.

עציץ זה מונח מקובל במשרד החינוך, כך כינה שר החינוך את סגנו.

אמרתי שאולי הדברים שלי יפתיעו אתכם קצת.

אתמול פנתה אלי מורה, בת 52, בעלת תואר שני, עובדת בבית ספר מאוד מרכזי בתל-אביב ואמרה לי: רן, תעזור לי לצאת לפנסיה, אינני מסוגלת יותר לשמוע את צלצולי הפעמון ולראות את הילדים בעיניים. יש לי עבודה, יש לי ממה להתפרנס. לא פיטרו אותי, אבל אני רוצה ללכת לפני שיגיע מצב שירצו לפטר אותי - אין אפשרות לתת לה ללכת. יש קבוצה נוספת של מורים שפוטרו, מורים טכנולוגיים, בגלל המדיניות של משרד החינוך לסגור מגמות טכנולוגיות לא כל כך מודרניות, הברירה של המורים האלה היא לצאת לפנסיה מוקדמת או להישאר בכיתה כמו עציץ, ולזה התכוונתי, כי אין בשבילם עבודה, ואנחנו לא ניתן שהם ייזרקו כאסקופה נדרסת אחרי 20 שנות עבודה, והם יישארו בבית הספר ויצטרכו לקבל שכר.

מדברים על הפרטת בזק, מדברים על פרישת 800-900 עובדי בזק, הציעו להם פרישה בגיל 42, כאילו הגיעו לגיל 65, תוך כדי צבירת אחוזי פנסיה נוספים עבור השנים שהם היו אמורים לעבוד, ואנחנו אומרים: תאפשרו למורים השחוקים לצאת במה שצברו, ואל תוסיפו להם כלום. לא מגיל 42, מגיל 50. משרד האוצר אומר היום: בשום פנים ואופן לא. זה עולה 10 מיליון שקל בשנה. ואותם מורים יצטרכו ללמד את הילדים של המדינה. אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים לשכנע אותם לפרוש, כי פנסיה, רבותי, זה פחות ממשכורת, ובא משרד האוצר ואומר: לא, שיישארו. מי מדבר פה על מסמר בלי ראש? מי מדבר על החלפת דם במערכת? היום יש עשרות, אם לא מאות ואלפי בוגרי סמינרים ומכללות עם תואר BED, שלא יכולים להיכנס למערכת, כי אין מקום, כי לא מאפשרים לוותיקים לצאת. אומרים: הוא יישאר פה עד הסוף, כי לא נממן לו פנסיה מוקדמת.

זה ביזיון, זו לא גישה רצינית וקונסטרוקטיבית, אם אנחנו מדברים על שינוי סדרי עדיפויות במערכת החינוך. כל מה שאנחנו מבקשים הוא, לעלות את המכסות מ-220 ל-400. זה עוד 180 מקומות, ומשרד החינוך מודע לכך ומשרד החינוך נאבק אתנו. מי שעוצר את זה, זה משרד האוצר.

אני מצטרף לכל מה שאמרו קודמי בקשר לבטיחות ולביטחון וכדומה, ואני לא רוצה להרחיב.

(יושב-ראש הוועדה זבולון אורלב יצא מהישיבה, מחליפה אותו, כממלאת מקום היושב-ראש, חברת הכנסת ענת מאור)

כשאתה אומר שהאוצר לא מסכים, למשרד החינוך אין את התקציב, והאוצר לא מסכים לתת עוד 10 מיליון?

כן.

כי אין לו. למה משרד החינוך בתוך תקציבו לא קובע את זה?

חבר הכנסת ריבלין, פנסיה הולכת לפי הצרכים, כאשר מסיים מנכ"ל או פקיד בכיר במשרד האוצר, יש עשרות אלפים שקלים, לפעמים מאות אלפים שקלים, לעובד אחד, על-ידי סידור תנאים.

חברי הכנסת צריכים להבין פעם אחת, ושלא יעשו לעצמם חיים קלים. יש תקציב למדינה, 200 מיליארד, ומחלקים את זה. וברגע שמחלקים, משרד החינוך אחראי.

את גודל הגירעון קובע משרד האוצר.

משרד האוצר לא מתיר למשרד החינוך להקנות מתקציבו לצורך העניין.

אנחנו מתבשלים בזה לא מעט זמן. אמרתי ליובל רכלבסקי ולכל מי שנוגע בדבר, המנכ"לית מוכנה לממן מתקציבה ל-60, אני מבקש שאתם תוסיפו עוד 60, וארגון המורים ייקח על עצמו על חשבון עלות השכר עוד 60. יובל רכלבסקי אומר "לא", לא ל-60 שהיא מוכנה, לא ל-60 שביקשנו ולא ל-60 שאנחנו מוכנים לממן מעלות השכר שלנו.

שכר מנהלים - מדברים על דברים שעלולים לסכן את פתיחת שנת הלימודים, ואני מדבר על דברים שבגינם ייתכן שלא תיפתח שנת הלימודים מבחינתנו - במערכת החינוך העל-יסודית יש בתי ספר עם 40 ו-50 כיתות עם 130 ו-200 ו-180 מורים. כאשר המנהל מנהל את בתי הספר עם תקציבים של 20 ו-30 מיליון שקלים, הוא מנהל את הכול לבד, בעזרת כל מיני בעלי תפקידים, אבל כל האחריות עליו. לא תמיד מי שמנהל את בית הספר ראוי לכך, ואז ראשי עיריות, כדי למצוא מנהלים טובים, שיובילו את בית הספר בתחום שיפוטם, מוסיפים למנהלים שכר מעבר למה שמתוקצב על-ידי משרד החינוך והתרבות.

אני מבקשת לדעת כמה מנהלים גברים מקבלים תוספת וכמה מנהלות נשים מקבלות תוספת.

אני מיד אענה.

מדובר על כך שמשרד החינוך והתרבות מתקצב שכר מנהל בהיקף של משרה וחצי, משרה וחצי של מורה, והעיריות מוסיפות עוד רבע משרה, עוד שליש משרה, עוד חצי משרה מתקציבן הן. משרד האוצר החליט, בהחלטה שרירותית, לקצץ לכל המנהלים את התוספות של העיריות למשרה וחצי, ושיחזירו רטרואקטיבית מה שקיבלו בדין.

הם לא שואלים, הם מושכים ישר מהחשבון.

לא תמצאו מורים ראויים במשכורת הזאת, וגם אלה שנמצאים, יעזבו. העובדה היא, שרק לפני שבוע שתי מנהלות מאשדוד, מקיף א' ומקיף ג', שעובדות משרה ושלושת רבעי, תוספת של רבע משרה על חשבון העירייה, קיבלו הודעה ממשרד האוצר שינכו להן את השכר ולא ייתנו להן יותר ממשרה וחצי. פנינו למשרד האוצר ואמרנו לו: תקפיאו את זה למספר חודשים וננהל משא-ומתן כמו שניהלתם עם ליאון מורוזובסקי לגבי שאר עובדי העיריות ונגיע לסיכום, הם לא מוכנים אפילו להמתין חודש-חודשיים, מה-1 בספטמבר הם יקצצו שכר מכל המנהלים. המנהלים לא ישתפו פעולה עם פתיחת שנת לימודים, הם לא יחלקו מערכות למורים. איזו דרך יש היום? להתחיל היום לחפש מנהלים חדשים. המנהלים, שעד עכשיו עבדו לפי תנאים שקיבלו אותם בדין, יצטרכו לעבוד בפחות, ועוד ינכו להם שכר רטרואקטיבי. הם גנבו את הכסף?

בכמה מורים מדובר?

(יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, חזר לישיבה, ותפס את מקומו כיושב-ראש הוועדה)

מדובר בכ-150 מנהלים בכל הארץ. חלק גדול מהם הגיעו ליותר ממשרה בגלל שעות גיל. מי שמגיע לגיל 55 מפחיתים 20% משכרו, אבל אי-אפשר להגיד למנהל "תלך שמונה שעות פחות לבית הספר", ולכן השכר, באופן פרופורציונאלי, גדל. הם החליטו להוריד אותו, למרות שהוא עושה אותה עבודה. הדבר הזה מאוד חמור.

הדבר האחרון, שלמעשה היה צריך להוות קרן אור במערכת החינוך העל-יסודית במדינת ישראל. ארגון המורים העל-יסודיים יזם רפורמה במערכת החינוך. אנחנו אומרים: כאיגוד מקצועי, אנחנו נעבוד אחרת, אנחנו נתרום אחרת, נעבוד יותר, נעבוד בצורה שונה, נשנה קונספטואלית את מערכת החינוך, כדי שהילד ילך הביתה עם יותר. כדי לא למכור סיפורים לאף אחד ולא לקבל שום דבר בחינם, הסכמנו יחד עם שר החינוך ללכת לניסוי, הניסוי הזה ממומן מתקציב משרד החינוך ומכספי ארגון המורים, לא רוצים שקל אחד ממשרד האוצר, ומשרד האוצר שם רגליים. קוצ'יק אמר לי ובכירים במשרד האוצר, כולל בייגה, אמרו: אנחנו מפחדים שהניסוי יצליח, ולכן אנחנו לא רוצים שהוא יתקיים, כי אחר כך נצטרך להרחיב אותו לכל המדינה, וזה עניין של מיליארדים. רבותי, על מה אנחנו מדברים? תבינו למה יש ליקויי בטיחות, למה יש ליקויי ביטחון, למה יש כיתות דליקות.

כשיוצאים לפנסיה בגיל 52, זה דבר משמעותי למשק.

בבזק יוצאים לפנסיה בגיל 42, לא בגיל 52.

מה קורה בתעשייה האווירית וברפא"ל?

כשבמשרד האוצר יוצאים לפנסיה, אז אין מגבלות. אתה מכיר את המציאות. עם מורה מתווכחים על כל חצי אחוז.

גם אצלנו יש מכסות, והמכסות לא מספיקות, ואז צריך להסתכל מה אומר סדר העדיפויות, האם הנפקת בזק והפחתת מספר העובדים בבזק יותר חשוב או פחות חשוב מהחלפת מורים כושלים במערכת שצריכים להכין את הנוער שלנו למאה ה-21.

אם תיתן פנסיה מוקדמת, יכול להיות שמורים מצוינים ירצו לצאת מהמערכת ולא מורים כושלים.

חבר הכנסת ריבלין, יש קריטריונים ברורים, ומשרד החינוך והתרבות קובע על-פי דוחות פיקוח.

אני מכיר הרבה מנהלים מצוינים, שהם כל כך מוכשרים, שברגע אחד הם יכולים לעשות עצמם מנהלים כושלים, אם זה יהיה כדאי להם. יכול להיות שצריך לומר שמורה, אם הוא לא רוצה, בגיל 50 הוא יוצא, משום שהשחיקה היא כזאת, שבגיל 50 צריך לצאת, אז באים וקובעים לו את התקן של השכר, ועושים את החשבון וכן הלאה. אני בהחלט בעד זה שלמורים יהיו המשכורות הכי גבוהות, הם יותר חשובים מהכול, אבל מבחינת המשקל הציבורי במשק יש איזה בעיה ביציאה מוקדמת לפנסיה.

חבר הכנסת ריבלין, אני מסכים אתך, אני רק רוצה לספר לך דבר שאולי תזכור אותו, שמפתחות ומנעולים עושים לאנשים הגונים, כי הגנבים פורצים גם בנקים. אנחנו לא עוסקים עם רמאים וגנבים.

לא רמאים, להפך. מנהל מצוין אומר: אני בגיל 52, אני רוצה להתחיל עכשיו פרק ב' בחיי, אם אני אצא בגיל 58 או 60, איש לא יקבל אותי. אני רוצה היום ללכת להיות משהו אחר, והוא ידרוש ביושר לגמרי ויאמר: אני בגיל 52 רוצה לצאת לפנסיה, בלי לרמות ובלי לשקר. השאלה היא שאלה מערכתית.

אני כרגע לא מדבר על העניין המערכתי. זו יוזמת חקיקה יפה מאוד, שמערכת החינוך צריכה לאפשר, כמו אצל אנשי הביטחון, לפרוש בגיל מסוים. האם למורה בן 55 יש עדיין שפה משותפת עם ילד בן 13? זה עניין של שיקול מערכתי. אני מוכן להרים את הכפפה הזאת.

הציבור במדינת ישראל יכול, לא רק לדבר על חינוך, אלא גם לעשות, ויש פרטנר של ארגון המורים העל-יסודיים, שמייצג קרוב ל-40,000 מורים בחינוך העל-יסודי, שאומר: אני מוכן להוציא לפנסיה את הכושלים, אני רוצה מנהלים טובים במערכת, ואנחנו רוצים ללכת לרפורמה שהיא שינוי דפוסי חשיבה לא פשוטים על מנת לשדרג את מערכת החינוך. אנחנו נאבקים בדברים מאוד חשובים לפתיחת שנת לימודים, אבל לא מתוך ראייה מערכתית, אלא בצורת כיבוי שריפות, שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים מבלי שניערך כראוי ובזמן לדברים האלה.

אנחנו לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, כאשר 200 או 400 מורים נשארים מופקרים בשטח, ללא עבודה. אנחנו נמצאים כרגע עם 400 מורים קבועים שאינם מסוגלים ואינם יכולים לעבוד ב-1 בספטמבר, כי אין להם מקום עבודה, או שמנהל בית הספר לא רוצה אותם יותר, כי הם מורים שחוקים, או שמגמה טכנולוגית נסגרה. אנחנו לא נוכל להפקיר אותם ולהתחיל את שנת הלימודים. יש 220 משרות לפרישה מוקדמת, צריך להגדיל ל-400, תוספת של 180. הנושא של שכר מנהלים צריך להיפתר לפחות בדחייה, עד שנסיים את המשא-ומתן עם משרד האוצר, כי אחרת תהיה אנדרלמוסיה ב-1 בספטמבר, והניסוי הזה, שצריך להיות תקווה לכולנו, צריך להתקיים, ושמשרד האוצר לא ישים רגליים למשרד החינוך כדי למנוע ממנו לממן את הניסוי. תודה.

תודה. דקלה צדוק.

אני רוצה להוסיף על עניין הפרישות המוקדמות. שלא תהיינה אי-הבנות יש ביניהם גם חברי הסתדרות המורים, לא רק מורים על-יסודיים, גם גננות של ארגוני הנשים: אמונה, ויצ"ו, נעמ"ת - הם גם שייכים לאותה מכסה. החלוקה נעשית בין שני הארגונים.

אם מדברים על מכסות, הקונוטציה לא כל כך נעימה, גם בפרישה ממשרד החינוך. לפחות השנה הצרו את החגורה, גם מדברים על מכסות, והיום יש עודף, לפחות בסקטור שאני ממונה עליו, גני הילדים, גננות עודפות, כי אין מקומות עבודה, ולא מאפשרים פרישות. גם אלה שהגישו בקשות עדיין לא קיבלו הודעות לחיוב או לשלילה.

גילאי שלוש-ארבע. אני מצטרפת לזעקה של כולם, ובפרט במגזר הערבי. יש רשויות מקומיות במגזר הערבי - עארה, ערערה, אום אל-פחם, ג'דיידה - שסגרו באופן שרירותי את גני הילדים. יש ילדים, ואני לא יודעת מדוע משרד החינוך עוזר במימון ראשי הרשויות. נפגשתי עם כמה מהם, הם לא מוכנים להתעסק עם גני ילדים, ואלה ילדי ישראל.

משרד החינוך לא יכול להחליף את הרשויות המקומיות. הם נבחרים, לא אני.

זה לא גננת אחת או שתיים, יש עשרות גננות ביישובים במגזר הערבי.

ביטחון בגני הילדים - שם בכלל לא מוצב שומר. מוצבת, או סבתא עם נכד, או אמא שמיניקה את הילד, ולעתים אומרים שיש משטרה או רכב ביטחון ברשות המקומית, שעובר. יש באמת יישובים שנכנס הרכב ומחתים את הגננת, אבל יש יישובים ששם לא רואים ולא מודעים אליהם. תודה רבה.

אני רוצה להוסיף הערה ששכחתי. העליתי את כל הדברים האלה בפני הוועדה מתוך כוונה אמיתית שהדברים ייפתרו, ויש לי יסוד סביר להניח שוועדת החינוך של הכנסת תוכל לעזור ולפתור את הבעיות.

לפתור את הבעיות עד מתי?

אני משוכנע שמה שאתם עשיתם, בראשות היושב-ראש שלכם, עם החוק להקצאת הכספים לעיריות ופתיחת החשבונות המיוחדים למערכת החינוך, שזה דבר מהפכני, שאף פעם לא נעשה, וזה הודות לכם, זה מצביע על כך שאתם יכולים לעשות הרבה מאוד דברים.

אתה מתכוון עד ל-1 בספטמבר?

עד ה-1 בספטמבר אתה יכול להגיע לכך.

אם לא? יש לי אוזן מוסיקלית. אני לא מבין הרבה בתורה, אבל עם מוסיקה נולדתי. בדברים שאמרת וביקשת שייכנסו לפרוטוקול, יש גם נימה של אני קורא לכם לעשות זאת, אבל אם לא תעשו... יש פה איום מסוים.

אני לא מאיים, אני מעלה תקווה, כי ראיתי מה שעשיתם עם החוק הזה. חבר הכנסת ריבלין, אם אתם תוכלו להגיד ליובל רכלבסקי לדחות את קיצוץ שכר המנהלים לינואר, מדינת ישראל תתמוטט? עד אז נגמור משא-ומתן; תאמרו: תגדיל את מכסות הפרישה למורים, לשנה זה 10 מיליון; הניסוי הוא מתקציב משרד החינוך. אנחנו לא מדברים על דברים בלתי-אפשריים. לאור מה שעשיתם עם החוק הזה, אני רואה כי יש לכם משקל סגולי מאוד גבוה, ואתם תוכלו לעשות זאת.

תודה רבה.

ביקשה ממני המנכ"לית להשתחרר ב-10:45, ביקשתי ממנה להיות עד 11:00, ואז נשחרר אותה לישיבה עם שר האוצר. אני רוצה לומר לך משפט אחד לפני שאת הולכת לשר האוצר. אנחנו ביטלנו את אגרות החובה, כי כך התחייב משרד החינוך בכל הקדנציות בעשור האחרון. אני אממש את זכותי כיושב-ראש לא להעלות את הנושא הזה מחדש על סדר-היום, ותחול אחריות כבדה על משרד האוצר אם תהיה פגיעה ברמת השירותים. אני מצפה שתתני לי תשובה משר האוצר עוד היום או מחר, כדי שאנחנו נדע לכלכל את מעשינו בעניין הזה. לא עולה על הדעת שמשרד החינוך וועדת החינוך לאורך שלוש קדנציות מתחייבים לבטל אגרות, ועכשיו, כשמבטלים אגרות, בא האוצר ואומר: אין כיסוי. זה דבר בלתי-מקובל. בנושא בריאות השן לא מקובל עלי שהורים צריכים לשלם פעמיים. אנא, הביאי את הדברים האלה לשר האוצר, אם יאמר "לא", נדע אנחנו, חברי הכנסת, כיצד לכלכל את עניינינו. יש ישיבת מליאה ביום שני, שלושה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, נדע מה לעשות שם.

אנחנו מכנסים את הכנסת לכינוס מיוחד ביום שני הבא בשעה 12:00, בקולות הליכוד, המפד"ל והאיחוד הלאומי.

הנושא המרכזי הוא פתיחת שנת הלימודים.

אין שר חינוך, זו הבעיה.

בנושא בריאות השן, חוות הדעת היתה, או שיהיה צו במשרד הבריאות, או שאכן אפשר להמשיך בנושא הזה בתשלומים.

כל מה שאתם מוסמכים לעשות, תעשו, אני לא מפריע לכם. השירות הזה חייב להיות ממומן מכך שההורים משלמים לביטוח בריאות. כל הורה משלם לביטוח שיניים.

בריאות השן איננה כלולה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, זה מה שהתברר מבדיקה בלשכה המשפטית אצלנו וכך נבדק במשרד הבריאות. סל הבריאות הוגדר כסל השירותים שניתן על-ידי קופת חולים כללית ערב חקיקת החוק, הנושא הזה לא ניתן על-ידי קופת חולים ערב חקיקת החוק, לפיכך אינו נכלל.

יש טיפול מניעה לשיניים. אתה טועה. ינון עמית, זו עוד דוגמה של זלזול חמור של משרדי הממשלה בוועדת החינוך. אנחנו קיבלנו את החלטתנו בחודש מאי ונימקנו אותה, עד הרגע, כשאתה אומר משהו בעל-פה, לא בא היועץ המשפטי של הממשלה ליועץ המשפטי של הוועדה ואמר: יש לכם טעות. קיבלתם החלטה שנימקתם אותה בכך שהנושא כלול, וישבו פה משפטנים ואמרו לנו: אתם צודקים.

אדוני היושב-ראש, עדכנתי את היועצת המשפטי של הוועדה ביום ההחלטה.

עם כל הכבוד לך, יש ייעוץ משפטי. במו עיני ראיתי את החוק, והחוק מדבר על טיפול מונע בשן, וזו מהות טיפול השיניים ברשויות המקומיות, לכן זה צריך להיות ממומן. אם יש לממשלה השגות, שיפנו אלינו בצורה מסודרת, ימצאו פתרון זמני. אנחנו מעוניינים שיהיה טיפול מונע בשן. אם נשתכנע שהוא לא מכוסה בביטוח בריאות, אני מודיע לך שאני אכנס מחדש את הוועדה ונדון בזה. כל החלטתנו היתה מבוססת על מניעת כפל תשלום להורים.

אדוני היושב-ראש, בחודש מאי העברת מכתב לשר הבריאות לחוקק את התקנות, אחרי שהוא לא ענה על המכתב שלנו מינואר. האם קיבלת איזו תשובה, ומה אומרת התשובה?

קיבלנו תשובה מהמנכ"ל, שמכתבנו לשר הועבר לטיפולו, והוא מודיע לנו, בשפה שלי, שאנחנו צודקים, אלא שחרף הצדק שלנו, הם פונים למשרד האוצר, ומשרד האוצר מסרב לממן.

במכתבו הוא גם כתב שזה לא כלול בחוק.

לא כך אני הבנתי את המכתב, אבל קראתי אותו מזמן, אז אני לא יכול לצטט.

חזרתי וכתבתי לשר האוצר, פעמיים, כתבתי לראש הממשלה ושר החינוך, לא נעניתי. כך אי-אפשר לנהל מדינה.

מאחר שיש היום ממילא שר בריאות, יכול להיות שמן הדין יהיה ללכת לבג"ץ על הנושא הזה.

נפרדנו מהמנכ"לית, ורשות הדיבור היא לאברהם סנפירי.

ראשית, המטרה של כולנו היא, שהילדים ילכו לבית הספר ביום שתיפתח שנת הלימודים, ללא השבתה. שנית, אנחנו מקבלים את רוב התנאים שנאמרו כאן, ואנחנו חושבים שצריך לכתוב אותם גם כהחלטות של הוועדה, ובצורה מאוד ברורה, בארבעה דברים: הנושא הראשון הוא נושא הביטחון. אנחנו מקבלים את כל ההחלטות שנאמרו כאן, ואנחנו רוצים לסכם ברוח הדברים שנאמרו, שבכל בתי הספר, כולל במגזר הערבי, יהיו שומרים החל מה-1 בספטמבר או מאבטחים, וכולם יעבדו על-פי ההוראות שנקבעו על-ידי המשרד לביטחון פנים והמשטרה, שאחראים על נושא הביטחון.

הנושא השני הוא נושא הבטיחות. אני מקבל את מה שאמרה מנכ"לית משרד החינוך, אבל הנושא הזה כל הזמן נופל בין הכסאות. משרד החינוך אומר שהמרכז לשלטון מקומי צריך לשלם, המרכז לשלטון מקומי אומר שמשרד החינוך צריך לשלם.

בית המשפט יכריע עוד מעט בעניין באר-שבע.

גם בעניין באר-שבע וגם בעניין אמיליה כהן מירושלים.

בנושא של חידוש מבנים בתקציב משרד החינוך לשנת 2,000 היו 24,512 אלפי שקלים על-פי ספר התקציב. לעומת זאת, בשנת 1999, היו 11 מיליון. כלומר, פחות מ-25% ממה שהיה שנה קודם, ו-25% מהביצוע ב-1998. ב-1998 הביצוע היה 94,955 אלפי ש"ח.

מישהו צריך להחליט מי אחראי על התקציב, ומישהו, לא רק צריך להחליט מי קובע את התקנים, אלא גם לתת כסף, כדי שאותם תקנים שהוא קובע, ניתן יהיה לבצע אותם. לא יכול להיות שבאותה מערכת יד אחת אומרת "צריך לבצע", ויד שנייה מקצצת את התקציב שהוא הקריטי ביותר לאותם הנושאים שמדברים בהם.

נושא הבטיחות - מבחינתנו, בתי ספר שיש סכנה לילדים שהם הולכים אליהם ויש סכנה שהם לא יחזרו משם, לא ייפתחו. חד וחלק. זו החלטה ברורה לגמרי.

כמה כאלה יש?

עשרות.

בדקתם את העניין?

אני, אישית, הייתי בלפחות שני בתי ספר שיש שם כיתות שבשנה שעברה היו עם צווי הריסה.

רובי ריבלין, אנחנו מעריכים את מספר בתי הספר שבהם יש שיקולי בטיחות, באחד מחמשת הקריטריונים שנקט משרד החינוך, בכ-10% מבתי הספר.

אנחנו יכולים לציין אותם גיאוגרפית?

לא אנחנו, אבל כל רשות מקומית יודעת היכן.

ברגע שאנחנו יכולים, גם אנחנו כבר אשמים.

אנחנו לא יודעים נקודתית. הרשימות לא אצלנו. אנחנו נקרא להורים לוודא שיש לבית הספר אישור בטיחות, ואם יש חשש, לא לשלוח את הילדים.

מי נותן את אישור הבטיחות?

הרשות המקומית.

הנושא השלישי הוא שינוי בסדרי עדיפויות. לדעת כל הארגונים ולדעת המרכז לשלטון מקומי ולדעת כל אחד הגיע הזמן לעשות שינוי בסדרי עדיפויות בנושא החינוך. נוח לי דווקא לצטט את ראש הממשלה כאשר הוא כתב ב"הד-ההורים" האחרון, שיצא במרץ 1999: "בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל, אני רואה את החינוך על כל המשתמע מכך", והוא מדבר על תוכנית מעשית ואומר: "אני רואה את חובת המדינה לאפשר לכל אזרח שלושה שירותים בסיסיים (להלן גם העלויות השנתיות): חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע - 750 מיליון שקל", בתקציב השנה 52 מיליון שקל. "יום חינוך ארוך שיתבצע בהדרגה מהפריפריה למרכז - 3 מיליארד שקלים" - הכול בכתב ידו ובחתימתו. "כניסה חופשית ללימודים גבוהים". אין לנו ספק שהגיע הזמן לעשות שינוי בסדרי עדיפויות בכל הנושאים ולהקצות לחינוך מה שראוי לו, לא להתייחס אליו כהוצאה, אלא להפוך אותו להשקעה, כי זה הנושא החשוב ביותר. כולם אומרים את זה, וצריך גם לבצע.

תשלומי הורים - זה נושא שאסור שהוא יתבצע בתוך מערכת של משרד החינוך. זה תשלום רגרסיבי, כי הוא נגבה מההורים המובטלים או מהחלשים ביותר כמו שנגבה מהעשירים ביותר. זה לא הגיוני. הצענו במכתבנו לראש הממשלה ולשר החינוך ועל דעת שר החינוך הקודם להעביר את כל התשלומים האלה, כפי שהחליטה גם ועדת לנגרמן, דרך הביטוח הלאומי, שיגבו חצי אחוז דרך הביטוח הלאומי ויבטלו את כל תשלומי ההורים.

כל תשלומי ההורים שסוכמו בוועדת החינוך של הכנסת, אנחנו, כמערכת ציבורית, נקרא להורים לשלם גם בשנה הזאת.

דפנה ליאל, בבקשה.

התלמידים השנה החליטו לא להצטרף לשביתה שדובר עליה בעניין הבטיחות, כי לא סברנו ששלושה שבועות לפני תחילת הלימודים זה הזמן להיזכר וזה הזמן להפעיל לחץ, ולכן החלטנו לא להצטרף לשביתה. עם זאת, הגיע הזמן לעשות משהו, וצריך לפעול כל השנה.

השאלה שלי אם באמת אי-אפשר במהלך השנה לתקן מבנים ולשפץ, כי הבנתי שאחד מהדוחות אמרו שזה לא בטיחותי וזה מסוכן, מתי באמת יתוקנו ליקויי הבטיחות האלה שהם בגדר של סיכון נפשות? כך התרשמתי מהסיורים שערכנו, ואנחנו היינו בבתי ספר רבים, וראינו דברים מסוכנים מאוד. מתי יתוקנו ליקויי הבטיחות, שלא נצטרך להגיע למצב שנמצא את עצמנו בחופש הבא מאיימים בשביתה נוספת ועומדים באותו מצב?

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל נודלמן.

אנחנו במצב חמור מאוד בנושא בטיחות ובנושא ביטחון. אי-אפשר לפתוח בתי ספר אם אין בטיחות ואין ביטחון. אבל אני לא רוצה לדבר על זה, אני רוצה לדבר על דברים יותר בסיסיים. אני חושב שבהחלטה שלנו צריך לציין שהגוף המבצע לא עושה מה שהוא צריך לעשות. למה שישה ימים לקראת פתיחת שנת הלימודים אנחנו פה יושבים, מדברים ועושים ביקורת, והגוף המבצע אומר שכמעט הכול בסדר? זה לא בסדר שרק לקראת התחלת שנת הלימודים השלטון המקומי מקבל כסף על בטיחות, מה הם יכולים לעשות? ועוד 20 מיליון שקלים במקום 158 מיליון שקלים. אני שומע פה על היחסים בין משרד האוצר למשרד החינוך, זו לא בעיה שלנו, זו הבעיה של הגוף המבצע. יש ראש ממשלה, יש ועדת שרים, הם לא פעילים ולא עובדים. הם מטילים את העבודה שלהם על ועדות הכנסת. אני לא מקבל את זה. למה ועדת כנסת צריכה לעשות עבודה שבוע לקראת פתיחת שנת הלימודים בבתי ספר, כי יש שביתה?

הוחלט לשבות. זו פוליטיקה.

אני מקבל פוליטיקה בכל הדברים, אבל אני לא מקבל שכל שנה בתחילת הלימודים יש שביתה. זה קיים רק במדינה שלנו.

אני תומך בהחלטה שתדגיש שהגוף המבצע לא מבצע את מה שהוא צריך לבצע.

תודה רבה. חברת הכנסת חוסניה ג'בארה.

קודם כול, אני נגד הפיכת השביתה במערכת החינוך למסורת בכל פתיחת שנת לימודים.

אני רוצה לומר להעיר הערה, ושיסלח לי נציג המרכז לשלטון מקומי, אני מאוד בעד זה שמשרד החינוך לא נתן את ה-20 מיליון שקלים לשלטון המקומי, כי לצערי הרב השלטון המקומי ורשויות מקומיות מקבלות תקציבים ממשרד החינוך ולא עושות כלום למען החינוך, ובמיוחד במגזר הערבי. רק 10% מתקציב החינוך שמגיע ממשרד החינוך מופנה למטרות חינוך ביישובים הערביים, ואני מאוד גאה על זה שוועדת החינוך ומי שעומד בראשה, ואנחנו, גם אני, שותפים לחוק שחוקקנו בקשר להקצאת תקציבי החינוך לפתוח חשבון בנק נפרד לנושא הזה.

למרות שהמצב עגום, למרות שלא מקובל לעשות כל מיני שיפוצים בבתי הספר במשך שנת הלימודים, שאני נגד זה, אני בעד לעשות זאת בחופשות, אבל אני בטוחה שאם הכסף הזה היה עובר ממשרד החינוך לרשויות המקומיות הן לא היו מבצעות דבר, ואתה מוזמן לבקר, לפחות אצלנו, ביישובים באזור המשולש, במגזר הערבי, היכן שהתלמידים לומדים במרתפים ובמקומות לא אמינים ולא בטיחותיים, במיוחד בכיתות המושכרות.

יום חינוך ארוך - כולנו מדברים על יום חינוך ארוך, ואני הראשונה שרוצה יום חינוך ארוך, אבל לא במתכונת הנוכחית. אני נגד יום חינוך ארוך במגזר הערבי, למרות שהרבה אנשים במגזר הערבי חולקים עלי. איך אתה רוצה שילד במגזר הערבי ילך לבית הספר מ-08:00 עד 16:00 בלי כלום, בלי כלים מתאימים, בין ארבע קירות? מה הוא יעשה שם? אין שם מועדונית, אין שם מחשבים, אין שם כלום. אתה מדבר על מחשבים? אני רוצה להביא לך הוכחות מהמגזר הערבי של מאות ואלפים משפחות - - -

אני לא ממשרד החינוך.

אתה דיברת על מחשבים. אני רוצה להביא לך, ברשותך, הוכחה מאוד רצינית, שיש אלפים של משפחות במגזר הערבי, שאין ביכולתם לרכוש ספרים לילדים בכיתה ג' ובכיתה ד' לתחילת שנת הלימודים. יש נשירה גדולה בין הילדים האלה בכיתה ד' ובכיתה ה'. למה שלא יהיה ביכולת המשפחות שלהם לרכוש להם ספרים בתחילת שנת הלימודים? למרות שאני בעד שיהיו מחשבים במגזר הערבי, בבתי הספר הערביים, אני קודם כול בעד שיהיה תקציב וכסף לילדים שלנו לרכוש ספרים, ואני לא רוצה שהילד שלי בגן חובה או בכיתה א' ייקח אתו נייר טואלט לבית הספר. לא רק תשלומי הורים, הרשויות גובות את זה, מה הן עושות בזה? מכונת צילום, כל שנה אני תורמת לבתי הספר לרכוש מכונת צילום בבית הספר. מחשבים, אני כל שנה תורמת. מזגנים, אני כל שנה תורמת. להיכן הולכים תשלומי ההורים? חוזר מנכ"ל מגיע לרשויות המקומיות, אבל לא מעבירים את זה להורים. אנחנו, ההורים, לא מקבלים חוזר מנכ"ל ממשרד החינוך. הרשות מקבלת, מנהלי בתי הספר מקבלים, אבל זה לא מגיע להורים. אתם, השלטון המקומי, ועד ההורים, צריכים לדאוג לזה, וביקשתי את זה מתחילת שנת הלימודים בשנה שעברה, שחוזר מנכ"ל יגיע גם לידי ההורים, שההורים ידעו על מה מדובר, לאן התשלומים הולכים.

בקשר לתשלום הביטוח. הילדים שלנו משלמים ביטוח, אבל כשילד נפל בבית ספר, הוא לא קיבל כלום, הוא לא קיבל אפילו קבלה שהוא שילם את הביטוח לבית הספר.

הביטוח חל על מקרים של פגיעה לצמיתות.

טרום חובה - אין טרום חובה בכל המגזר הערבי, ואין אף אחד שיכול לקנא בנו. לצערי, רוב הכפרים הערביים נמצאים באשכול 1 ו-2. מה לעשות? אנחנו רוצים ששאר היישובים הערביים ייכנסו לטרום חובה.

שמעתי מנציג הארגון שיש 400 מורים מובטלים ללא תעסוקה, אצלי יש רשימה של 600 או 800 טפסים של שיבוץ. מורים, בוגרי תואר ראשון, עם תעודת הוראה. מה אני אעשה עם זה? יש מורים מובטלים כבר ארבע וחמש שנים. יש פה נציגי הורים שיודעים, שאם הם נמצאים בכפרים הערבים, אין היכן לשבץ אותם. לכן חשוב לנו יום חינוך ארוך במתכונת הנכונה והמדויקת, שנוכל לשבץ את המורים המובטלים, הצעירים, שהם עובדים עכשיו אפילו בבניין. מורה שסיים תואר ראשון עם תעודת הוראה, היום הוא עובד בבניין. אנחנו רוצים לתת לו לעבוד בעבודה שלו, במקצוע שלו. יום חינוך ארוך חשוב לנו במתכונת הנכונה, כדי שנוכל לתת לאקדמאים הצעירים לעבוד.

כבוד היושב-ראש, מאוד חשוב לי להיות בוועדה הזאת כדי להביא את הדברים האלה בפני האחראים לדבר הזה, ואנחנו חייבים לפעול לקראת שנת הלימודים הקרובה, למרות שאין לנו מספיק זמן לפעול כדי לשבץ את המורים בעבודה שלהם, כדי לדאוג ליום חינוך ארוך במתכונת הנכונה, כדי לדאוג לבטיחות כמו שצריך. לא ייתכן שהמצב העגום יישאר על כנו. תודה.

תודה רבה.

מה עם נציג האוצר? אתם אנשי בשורה או תירוצים?

אנחנו אנשי תשובות.

רציתי להעיר לדברי המנכ"לית בקשר לכך שיש קבוצות הורים שמתנגדים למורים ולמנהלים. הייתי מבקש שמשרד החינוך לא ייתן גיבוי מלא לכל המנהלים ללא בדיקה. לצערי הרב, הם נותנים גיבוי מלא בלי שום בדיקה. היא לא הזכירה שיש רשויות מקומיות שמתנכלות במיוחד למנהלים על רקע סכסוך אישי.

השמירה במגזר הערבי - היתה הצעת החלטה להשבית את כל בתי הספר. אנחנו, בארגון ההורים ארצי, יש לנו החלטה, חד וחלק, שבמידה ולא תהיה שמירה במגזר הערבי, אנחנו מכריזים על שביתה במגזר הערבי, למרות שאני בעד פתיחת שנת הלימודים.

הבטיחות בבתי הספר - חברת הכנסת חוסניה דיברה על הבטיחות, אבל היא לא הזכירה שיש בתי ספר שאין בהם כיתות לימוד, והם צריכים לשכור כיתות. אין חדרי לימוד ואין חשמל, הבעיה היא לא עניין החשיפה של מערכת החשמל, אלא אין רשת חשמל בכלל. הרשויות המקומיות לא טיפלו בבטיחות בבתי הספר בחופש, והיתה אפשרות שיטפלו בבעיות הקטנות. כל הזמן אומרים "תקציב", אבל יש בעיות שאפשר לפתור אותן גם בלי זה.

גילאי שלוש וארבע - דיברו על אשכול 1 ו-2, ובשנה שעברה היתה החלטת השר, שיתקיימו לימודים, אבל לצערי הרב לא התקיימו לימודים היות שלא היה מקום. הרשויות המקומיות, עם כל הכבוד, לא שכרו אפילו חדר אחד כדי שיהיה מקום ללמוד, והשנה גם לא יהיה.

תודה. מר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון.

אני רוצה לדבר בתור יושב-ראש האסיפה הכללית של השלטון המקומי. השלטון המקומי אינו רוצה בשביתות, אני חושב שהייעוד שלנו הוא לשרת את הציבור, ולא נעשה שום דבר שיסכן את הילדים, ואני מדבר על אותם בתי ספר שבהם יש מפגעי בטיחות, על-פי אותם חמשת הקריטריונים של משרד החינוך.

אצלך בעיר יש בתי ספר שהילדים שם בסכנה?

לא דנים על ראשון לציון.

אני רוצה לדעת במיקרוקוסמוס.

היה בית ספר אחד, ואני מקווה שהיום גמרו את התיקונים בו. בית ספר יסודי בנווה דקלים.

מה יקרה אם לא תיקנו את זה?

בטוח שתיקנו, אבל אני רוצה לראות שתיקנו טוב.

מה תעשה אם לא תיקנו טוב?

קודם כול, אני אתבע את הקבלן, ואחרי כן, אני אמצא פתרון. הבעיה היא לא ראשון לציון. אני מדבר על כך שדרושים 158 מיליוני שקלים על מנת לתקן מפגעי בטיחות בכל היישובים.

צריך להבין שני דברים מאוד מהותיים, איפה האחריות על הרשות המקומית ואיפה האחריות על משרד החינוך. רבותי, גם למשרד החינוך חייב להיות ברור, שאם הוא דורש שינויים למען הבטיחות, שינוי לאותו תקן שעל-פיו בנינו את בתי הספר, התקציב חייב לבוא ממנו. אם הוא מבקש לתחזק, שלא יהיו מקומות פתוחים, שהמרצפות לא יזוזו וכדומה, זו אחריות שלי. אבל כאשר צריך להגביה את המעקה מ-1.05 מטר ל-1.20 מטר, אנא, תמצאו את המקורות. החליטו על מדרגות חירום ליציאה נוספת במקרה של שריפה, ואני כמו טמבל נשמעתי להם, ועשיתי בכל מקום שביקשו, וזה המפגע הבטיחותי הגדול ביותר.

כל זמן שאין שריפה. זה לא מאוויים של מישהו לעשות מדרגות חירום. המסדרון צר ואפוף אש בזמן שריפה.

גם אני עוסק בזה, אני באותו מקצוע, תעזוב את זה. אני יכול להוכיח שנפצעו במדרגות האלה יותר מבכל מקום אחר, וזה לא עוזר לשום דבר.

אי-אפשר להמשיך לבוא ולחפש בשלטון המקומי וברשויות המקומיות כסף. במרוצת השנים, במשך 14 השנים האחרונות, נגזלו מהרשויות המקומיות 13 מיליארד שקל, נא לבדוק את זה עם ד"ר בן-אליה. יש בעיה כספית אמיתית, כי נגזלו כספים, ואין יותר מהיכן לקחת.

בקשר לדברים שהעלה רן ארז. רבותי, אצלי מנהל במקום 36 מחזיק 53 כיתות, מגיעה לו תוספת או לא? תסבירו לי. משרד החינוך לא נותן, אנחנו מנסים לעזור, וגם מגנים אותנו ומורידים מכיסם. איזו צורה יש לזה?

תודה רבה, מאיר ניצן. רובי ריבלין.

אני מסכים עם כל מה שאתה מתכוון לקרוא, עם זאת, אני מוכרח להפנות את תשומת לב הוועדה והפרוטוקול. ראשון לציון הגישה דרישות ל-1.4 מיליון לצורך תיקון מבנים מסוכנים וקיבלה 142,000. אז מה שקרה הוא אחת משתיים: אם היא השיגה את יתרת הסכום, זה בסדר; אם היא לא השיגה את יתרת הסכום, סימן שיש סכנה. הדברים האלה לא יכולים להיות מובאים בפני הוועדה ושאנחנו לא נתייחס אליהם בצורה הרצינית ביותר.

אמר נציג ארגון המורים שהם מבקשים מאתנו עד ה-1 בספטמבר, בדרך של חקיקה, להביא לידי מצב שבו תיפתר שאלה שעומדת להיות הסיבה לשביתה שלהם. הריני להודיע לך, שלא נראה בעיני שאנחנו צריכים לתת פתרון, כפי שאמר פרופ' נודלמן, תוך שבוע ימים, לבעיה שהם יצרו אותה, משום שהם במשא-ומתן עם משרד האוצר, כי הגורם היחיד לכך שהאוצר לא מגיע אתם להסכמה, בגלל פיליבסטר שהם עורכים.

תודה רבה. רבותי, להלן החלטות הוודעה, שהוסכמו עם חברת הכנסת ענת מאור, ראו אותן רובי ריבלין ושמואל הלפרט, חבר הכנסת נודלמן וחברת הכנסת חוסניה ג'בארה.

1. ועדת החינוך והתרבות קוראת לראש הממשלה למנות שר חינוך במשרה מלאה נוכח הקשיים והבעיות הקשות בפניהם ניצבת מערכת החינוך כדי להבטיח את הצלחתה במבחנה העליון בפתיחת שנת הלימודים התשס"א.
2. הוועדה קוראת לראש הממשלה להוסיף לתקציב החינוך בשנת 2001 שני מיליארד שקלים, על מנת ליישם: חוק חינוך חובה חינם לגילאי שלוש-ארבע; חוק יום חינוך ארוך; חוק החינוך המיוחד; תוכנית החומש למגזר הערבי והבדואי; תיקון ליקויי בטיחות במוסדות חינוך; החלפת מבנים מסוכנים; קידום תוכניות חינוכיות ולימודיות; צמצום האלימות והמאבק בסמים, ביצוע תוכניות בתחום הטכנולוגיה, המדעים והמחשבים, וביטול תשלומי הורים.
3. הוועדה שמעה בדאגה רבה שההרשאות התקציביות, לשלושה חודשים בלבד, שניתנו על-ידי המשרד לביטחון פנים לשלטון המקומי, ולצורך ביצוע שמירה ואבטחה של מוסדות חינוך, טרם הגיעו לכל הרשויות המקומיות. ולכן, בחלק ממוסדות החינוך לא יהיו שומרים ומאבטחים שעברו הכשרה דרושה ושמורשים לשאת נשק.
הוועדה תובעת ממשטרת ישראל להעמיד שוטר בכל מוסד חינוך, בו לא יעמוד מאבטח/שומר שעבר הכשרה ושמורשה לשאת נשק. בהיעדר שוטר או מאבטח מורשה, אין לפתוח מוסד חינוך.
הוועדה קובעת שבעקבות המחדל של המשרד לביטחון פנים במתן ההרשאות התקציביות לרשויות המקומיות באיחור, על הממשלה להחזיר את התקציב והאחריות לאבטחת מוסדות חינוך למשרד החינוך שם יקבל הנושא את הטיפול והעדיפות הראויים.
הוועדה דורשת שאבטחת מוסדות חינוך תחול באופן שווה על כל מוסדות החינוך, כולל המוסדות במגזר הערבי והחינוך המוכר.
4. הוועדה קובעת כי יש פער גדול בין דרישת התקציב של השלטון המקומי לתיקון ליקויי בטיחות חיוניים והכרחיים, כ-160 מיליון שקלים, לבין התקציב שהמשרד מסוגל להעמיד לצורך זה, כ-17.5 מיליון שקלים.
הוועדה דורשת מראש הממשלה ושר האוצר להעמיד את התקציב הדרוש לתיקון ליקויי הבטיחות ההכרחיים.
הוועדה קוראת להורים לבדוק היטב שמוסד החינוך בו לומד ילדם עומד בדרישות הבטיחות.
5. הוועדה קוראת להורים להקפיד ולשלם רק את האגרות המאושרות על-ידי הוועדה ודורשת ממשרד החינוך לפקח שתהליך גביית האגרות ייעשה על-פי החוק וההוראות. הוועדה דורשת ממשרד החינוך וממשרד האוצר לממן לשלטון המקומי, לבעלויות ולמוסדות החינוך את האגרות שבוטלו כדין על-ידי הוועדה.
6. הוועדה קוראת לראש הממשלה ושר החינוך, יחד עם שר האוצר, לגבש פתרונות דחופים לפתיחת שנת הלימודים בנושאים הבאים:
1. דרישות פרופסיונאליות של ארגון המורים, כמו: הסכם בנושא יום חינוך ארוך, מניעת פיטורי מורים, פרישה מוקדמת ואי-ביטול חד-צדדי של היקף משרת מנהלים.
2. דרישות השלטון המקומי להשלמות תקציב בתחומים הפיסיים וההסעות.
7. חרף כל הקשיים, הבעיות והתביעות הצודקות קוראת ועדת החינוך והתרבות לארגוני המורים, למרכז השלטון המקומי ולארגון ההורים הארצי לסייע בפתיחה סדירה של שנת הלימודים. הוועדה סבורה כי ילדי ישראל זכאים לחגיגיות של פתיחת שנת הלימודים ואינם צריכים לשלם עבור מחדלי הרשות המבצעת. הוועדה תמשיך ותסייע לארגוני המורים, למרכז השלטון המקומי ולארגון ההורים הארצי בהשגת הבנה לדרישותיהם הצודקות.

תודה רבה, וכל טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45