פרוטוקולים/ועדת חינוך/866

1
ועדת החינוך והתרבות
18.07.2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/866
ירושלים, כ"ז בתמוז, תש"ס
30 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 141
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום שלישי, ט"ו בתמוז התש"ס – 18 ביולי 2000 – שעה 10:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
טלב אלסאנע
מיכאל נודלמן

דפנה לב - סגנית ראש המנהל הפדגוגי
עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך
יעל פרבר - מתאמת השר לכנסת ולממשלה
עו"ד איל זנדברג - לשכה משפטית, משרד המשפטים

עו"ד מרים פרנקל-שור

יהודית גידלי

עפרה הירשפלד

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרת החינוך הממלכתי), התש"ס-1999 –
מאת חברי-הכנסת ט' אלסאנע, ע' דהאמשה, ת' חטיב, מ' כנעאן, ה' מחאמיד.

- - - - - - - - - -

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרת החינוך הממלכתי), התש"ס-1999

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות. על סדר-היום הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרת החינוך הממלכתי), התש"ס-1999, של קבוצת חברי הכנסת בראשות חבר-הכנסת טלב אלסאנע.

חבר-הכנסת אלסאנע, תציג בבקשה את החוק.

בוקר טוב. חוק חינוך ממלכתי נחקק בשנת 1953, ובהגדרת המטרה לא מוזכר ואין התייחסות לחינוך הערבי ולמשמעות של החינוך הערבי. יש להביא בחשבון את הסיטואציה ואת הנסיבות ואת כל מה שהיה ב-1953 במערכת היחסים בין המדינה לבין אזרחיה.

הדברים השתנו, מערכת היחסים השתנתה, הנסיבות באזור השתנו, וההגדרה של מטרות החינוך נותרה כשהיתה. התוצאה היא, לדעתי, שבמערכת החינוך התחילו לגדל צור צעיר שהוא זר לתרבות שלו, לזהות שלו, וכשגדל דור כזה, הדבר הזה משפיע על הגיבוש החברתי, ואנחנו רואים את ההתפוררות החברתית והעבריינות בקרב האוכלוסייה הערבית.

אני לא מבקש להקים מנהל חינוך עצמאי, כמו שהוא קיים אצל החרדים. אני מבקש בהגדרת המטרות שהן תתייחסנה למערכת החינוך הערבי בהתאם.

לגבי החוק המונח לפנינו אני הודעתי למשרד החינוך שאני מוותר על סעיף 1(2). יהיה סעיף קטן (1), ובמקום "תרבות ישראל" יבוא "התרבות העברית והערבית בישראל". וגם אם יש ויכוח בסוגייה הזאת, אני לא רואה בזה דבר עקרוני. גם את הפסקה הזאת אפשר לקבל ללא תיקון, אבל זאת הצעה.

הפסקה החשובה, לדעתי, היא שאחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: "מטרת החינוך הערבי. מטרת החינוך הערבי היא להשתית את החינוך הערבי במדינה על הערכים הנאורים שבמורשת הערבית, על ערכי הדמוקרטיה, על נאמנות לחוקי המדינה, על שוויון בין המינים ובין העמים, ועל שאיפה לחברה הבנויה על שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות".

אלה דברים מאד אוניברסליים, מאד הומאניים, מאד שוויוניים ודמוקרטים, ואין לדעתי שום סיבה לא להסכים להצעה שהיא לחלוטין מצומצמת ומינימלית.

תודה. אני חושב שיש פה אי-הבנה. הצעת החוק שלך הונחה על שולחן הכנסת בדצמבר ואני חושב שהיא עברה בחודש מארס.

יש חוק – תיקון מטרות החינוך – של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, שהוגש בקדנציה הקודמת, הוחלה עליו רציפות בקדנציה הנוכחית, והוא עבר כבר בקריאה שנייה ושלישית בתחילת מארס.

חבר-הכנסת רובינשטיין כיוון לדעתך ואמר שהמטרות משנת 1953 הן ערכאיות, הן כתובות בשפה של אותה תקופה: חינוך חקלאי ועוד כיוצא באלה דברים, והן באמת לא מביאות לידי ביטוי כל מיני התפתחויות שהיו במערכת החינוך, ובמקום מטרות בעלות אופי כזה הוא עכשיו כתב מטרות שונות.

המטרות האלה הוסכמו בוועדת החינוך והתרבות על דעת כולם, יהודים וערבים, בקדנציה הקודמת, והוסכמו גם כן על-ידי כל חברי ועדת החינוך והתרבות, כולל חברי הכנסת הערבים שלה גם בקדנציה הנוכחית. ואכן, מה שהיה פעם מטרות החינוך הפך להיות פתאום מגילת העצמאות, כלומר ספר שלם, וכדי לעשות את זה פה אחד, על-פי בקשתו של ד"ר עזמי בשארה, אחרי ויכוחים גדולים שהיו פה, הוספנו פעם ראשונה במטרות החינוך הכרה בחינוך הערבי. הוסיפו: להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, להכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.

זאת הפסקה המיוחדת שנתנה ייחוד לחינוך הערבי, מעבר לסעיפים האומרים להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד, לאפשר התפתחות, לטפח מעורבות בחיי החינוך והחברה, וכו'.

שהם כלליים.

זה מתחלק לשלוש קבוצות. קבוצה אחת של המטרות היא קבוצה קהילתית של מדינת ישראל: להכיר את העקרונות של הקמת המדינה, את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לטפח יחס כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד – אלה דברים ששייכים לכלל מערכת החינוך.

הקבוצה היחידה – לא החינוך הדתי, לא החינוך הממלכתי, לא החינוך החרדי, למרות שזה חל על כולם – לא קיבל ביטוי.

אבל בענין החינוך החרדי יש חוקים ספציפיים.

אתה צודק, אבל לא במטרות. פרק המטרות חל על כלל עם ישראל. נענינו, וזה הוגדר כפריצת דרך, נענינו באופן מיוחד כדי להשיג הסכמה רחבה.

דרך אגב, אני חייב לומר למען היושר, שחבר-הכנסת בשארה אמר שהוא לא יצביע בעד, אבל הוא יימנע, מפני שיש לו השקפות שונות, והוא גם הגיש הסתייגויות, שאת רובן הוא לא הביא להצבעה. חבר-הכנסת מוחמד כנעאן, למיטב ידיעתי, הצביע בעד.

אני חושב שיש כפילות בדבר הזה ואני מציע לך שתעשה שוב התייעצות, אם יש לך ענין בקידום הדבר הזה, כי לדעתי זה לא יעבור. כולם לא יצאו מרוצים 100% מהמטרות. כדי שתהיינה מטרות אחידות כולם צריכים להתפשר, ובהתפשרות הזאת כל אחד לא יצא מרוצה ממשהו.

חמישים שנה לא רק שאנחנו מתפשרים, אנחנו לא קיימים במערכת החינוך.

כולם התפשרו, כי אתה מבין שגם בלי בעיית הערבים, רק ליהודים מטרות החינוך הן מסובכות מאד. זה היה רלבנטי כל עוד המטרות הערכאיות האלה היו בתוקף, ואני אישית מתפלא איך חמישים שנה לא שינו אותן. כשאתה קורא אותן אתה לא מאמין שזה בכלל רלבנטי היום. פה נעשתה היסטוריה. כולם לא קיבלו פה 100% כפי שהם רצו, אבל זאת היתה האפשרות היחידה להשיג קונסנסוס למטרות החינוך, שזאת הצהרה. אין פה דברים תכליתיים של הקצאת משאבים, אלא כהצהרה, ואני חושב שנעשתה פה פריצת דרך.

אני מציע לך להתייעץ ולשקול את הדברים.

אני אשקול את זה.

אני מבקש ממך עוד דבר. תבוא בדברים עם חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, כי הוא הוביל את המהלך הזה, ואם הוא הצליח להביא את מר"צ ואת המפד"ל להסכמה על מטרות החינוך, אז הוא עבד די קשה. דרך אגב, בקדנציה הקודמת הוא השיג את ההסכמה של השר לוי ושאקי מצד אחד ושל יוסי שריד וחבריו על מטרות החינוך, וזאת היתה הברקה יפה מאד, ואנחנו לא עשינו שינויים בשוליים.

מינוריים.

מינוריים מאד, כדי לא לפגוע באותה הסכמה.

התקבלה הסתייגות אחת נגדי. כלומר, אנחנו הצבענו נגד, בענין תורה. הוסיפו עוד מלה של תורה. זאת שטות להכניס, אבל זאת שטות לעשות מזה מהומה. כי כשאומרים ללמוד את מורשת ישראל, זה לא כולל גם טקסט של תורה? כי לא מדובר פה על קיום מצוות או על שמירת אורח-חיים.

חבר-הכנסת רובינשטיין שקל אפילו לבקש ממני למשוך את החוק. אמרתי לו: אל תעשה מהומה. לכל היותר, אם אתה רוצה, תגיש תיקון, נדבר על הדבר הזה ונשתדל להגיע להסכמה.

בסעיף מטרות החינוך המטרה שלנו היא להגיע להסכמה, לא לפעול בכוחניות של רוב ומיעוט, כי יש לנו אחריות כללית. לכן, תבוא אתו בדברים והוא יסביר לך את המשמעויות של הזזת דברים עכשיו. אם תבוא הצעה אחת לקריאה ראשונה, אני אומר לך שיהיה פה מבול של בקשות, שצריך לשקול אם אנחנו רוצים את זה או לא.

בסדר גמור.

אם כך, סיכמנו שאתה תיתן לי תשובה.

זאת גם עמדת המשרד?

כן.

כן.

חבר-הכנסת אלסאנע, זאת גם עמדת משרד החינוך ומשרד המשפטים.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



- - - - - - - -


הישיבה הסתיימה בשעה 10:25