פרוטוקולים/ועדת חינוך/930
1
ועדת החינוך והתרבות
11.7.00
פרוטוקולים/ועדת חינוך/930
ירושלים, ה' באב, תש"ס
6 באוגוסט, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 132
מישיבת וועדת החינוך והתרבות
מיום שלישי, ח' בתמוז התש"ס (11 ביולי 2000), שעה: 08:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 11/07/2000
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 2), התשס"א-2000
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
אברהם פורז
מוזמנים
¶
מיכל סגן-כהן סגן יועמ"ש, משרד החקלאות
ד"ר עודד ניר מנהל, השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ד"ר חגי אלמגור ממונה על חוק צער בעלי חיים,
השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות
עינת מגד ממונה על בעלי חיים, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד רחל אדם לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד יפעת רווה משרד המשפטים
ד"ר מני יחיאל הסתדרות הרופאים הווטרינריים
אבי גולדברג סגן יושב ראש, ההתאחדות הישראלית לכלבנות
ד"ר שמעון גולדמן יועץ מומחה לוועדת גידול מדעית ההתאחדות הישראלית לכלבנות
טל אלון תנו לחיות לחיות
אתי אלטמן דוברת, תנו לחיות לחיות
סדר היום
¶
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור חיתוך ברקמה
חיה), התש"ס – 2000 ח"כ זבולון אורלב
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור חיתוך ברקמה
חיה), התש"ס – 2000 –
היו"ר זבולון אורלב
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת החינוך והתרבות בעניין הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור חיתוך ברקמה חיה), התש"ס – 2000 – של חבר הכנסת זבולון אורלב.
הצעת החוק, אני מבין, נמצאת לפניכם. אני מציע שלפני שאנחנו נכנסים לגופה של ההצעה, אם יש למישהו משהו לומר לגבי העניין עצמו, יאמר עכשיו.
בבקשה, אדוני. הכל בקצרה.
מני יחיאל
¶
כן. אני רופא ווטרינר כבר 32 שנה ואני מצדד בחיתוך אוזניים, מכמה סיבות. כל הנושא הזה של צער בעלי חיים, אין הוא נכון. למה אתה, למשל, מעקר כלבה? לעקר כלבה זה לא צער בעלי חיים? אז אומרים: שלא יתרבו בעלי החיים וכולי. אני מתנגד לדבר הזה ויש לי כאן מאמר שהתפרסם על ידי ארגון הבריאות העולמי ואומר: ההיפך, תן להם זריקות והכל יהיה בסדר. אין לך בעיה בעניין הזה.
לגבי חיתוך אוזניים, מה הסיבות של חיתוך אוזניים בכלל? אנשים חושבים שזה יופי. זה לא נכון. אחת הסיבות היא שכלבים, קודם כל, רבים ביניהם. המקום הראשון שהם תופסים זה האוזניים. אתה רואה כלבים מדממים, אוזניים קרועות. דלקות אוזניים אתה רואה יותר אצל כלבים בעלי אוזניים לא חתוכות.
מני יחיאל
¶
זו כבר בעיה אחרת. בזה אני לא קובע. זה לא התפקיד של רופא ווטרינר.
גופים זרים אצל כלבים שהאוזניים שלהם חתוכות, פחות חודרים לתוך האוזן. כושר השמיעה של כלב באוזניים חתוכות, הוא גבוה יותר מאשר באוזניים לא חתוכות. זה דבר שלא אשכח אותו כל חיי. אני, בזמנו, הייתי מדריך חקלאי בחבל הדרום והסתובבתי אצל הבדואים וראיתי בדווי חותך לגורים בני שלושה ימים את האוזניים. אז שאלתי אותו למה הוא עושה את זה. הוא אמר לי: יש לי פה עשרים כלב, שים לב, הם רבים ביניהם, מחפשים את האוזן ואין לי שום בעיות. תשרוק להם שריקה קלה, תראה איך כולם עומדים זקופים ושומרים על העדר ואין לי שום בעיה עם זה.
דבר שלישי, אין את הבעיות של הדלקות וכולי.
דבר נוסף – ועל זה אני חושב שבאמת צריך לתת את הדעת – יש באמת רופאים בארץ שלנו, שלא יודעים לחתוך אוזניים. אני אומר את זה בפה מלא. יש רופאים שיודעים לחתוך אוזניים וחותכים אותן בצורה אלגנטית, נקייה, ניתוח פלסטי נקי, ללא סבל לכלב. אני חושב שלהם צריכים לתת את האפשרות לעשות את הדבר הזה.
שמעון גולדמן
¶
כן. אני ווטרינר לא כמו ד"ר מני, לא שלושים וחמש שנה אלא רק עשר שנים. אני בעד חיתוך אוזניים וזנבות לכלבים. אני ווטרינר קליני.
שמעון גולדמן
¶
כן. אני מייצג את ההתאחדות. אגב, ההתאחדות הישראלית לכלבנות, הוועדה המדעית שלה, דנה בנושא והחליטה להמליץ נגד החוק הזה.
תשימו לב למי חותכים אוזניים וזנבות. זנבות חותכים לכלבים עם פרווה קצרה. כלב שלא יכול להגן על עצמו. תנסו אתם לדפוק על השולחן עם האצבע ותראו כמה זה כואב. כלב עם פרווה ארוכה יש לו הגנה. כלב עם פרווה קצרה, אין לו הגנה. אני הבאתי לכם פה כמה דוגמאות.
שמעון גולדמן
¶
בפני מכות. הזנבות נשברים. הם כל הזמן מדממים. יש לי גם מחקר, דרך אגב, שנעשה בשבדיה. סטטיסטיקה. שנה אחת אחרי שהם הפסיקו לחתוך זנבות לפוינטר הגרמני קצר השיער, תוך שנה, 27% מאותם גורים שנולדו נפצעו בזנב. ל 7% נאלצו לכרות זנב בשנה זו, כשהם כבר גדולים. ניתוח כריתת זנב נעשה בגיל שלושה – ארבעה ימים, ללא הרדמה. הכלב לא מרגיש את זה. זה עניין של דקה וחצי, אין דימום, אין שום דבר. אתם מבקשים, על ידי החוק הזה, למנוע מאתנו למעשה לעשות את ניתוח כריתת הזנב בגיל שלושה ימים, כדי שאנחנו נטפל באותם 27% - 50% מהכלבים האלה שיפצעו במשך חייהם כבוגרים.
שמעון גולדמן
¶
אני אגיד לך. יש ארגונים ירוקים, כמו גם בארץ, גם בארצות אירופה. זה לא רק באנגליה. אסור לעשות את זה בהרבה ארצות אירופה תחת לחץ של אירגונים ירוקים. דרך אגב, שחיטה כשרה, דיברו גם על לאסור את זה.
אברהם פורז
¶
אני רוצה לומר משהו. היתה לנו פה ישיבה שהביאו בה לפה תקנות והטענה היתה שאין כל אפשרות לאשר תקנה שיש בה איסור מוחלט, אלא חייבים להתיר ורק להטיל מגבלות. אין לי בעיה אם ננסח את החוק מחדש באופן שיאפשר, בתקנה, להטיל גם איסור מוחלט. אבל לא הייתי מציע ללכת באופן גורף שלעולם אי אפשר לעשות…
אברהם פורז
¶
גם למטרות נוי בלבד. אני רוצה להסביר מדוע. קודם כל יש לא מעט אנשים שעושים לעצמם ריקמה חיה למטרות נוי. אתה בוודאי רואה עגילים וחור באוזן ובאף לפעמים וטיפולים קוסמטיים, יישור אפים וכדומה.
אברהם פורז
¶
אנשים קונים עדשות מגע ושמים דבר זר בעין כדי להיראות יותר יפים וצובעים ועושים כל מיני דברים. אני מעדיף כלב שחתכו לו את האוזן או את האף והוא נמצא במשפחה שאוהבת אותו ומטפלת בו והוא חי חיים טובים והולך לתחרויות, על כלב שנטוש ברחוב. כל עוד חלק מהמועדונים האלה בעולם מחייבים, שכדי להשתתף בתחרויות הכלב צריך להיות בלי זנב, אין לנו ברירה. אם האנשים רוצים להיכנס לתוך הדבר הזה ולהיות חלק ממועדון, הם חייבים להתאים את עצמם. אני מניח שהמגמה בעולם תהיה שיורדים מזה בהדרגה ואז אוטומטית אולי זה ייעלם, כי אז לא יהיו יותר גזעים שהכלב צריך להיות קצוץ זנב. אבל כרגע, אם אנחנו מקדימים את העולם, אנחנו יוצרים סיטואציה שבה ישראל היא OUT מהסיפור. אנחנו נחזיק כלב שלא נקצץ לו את הזנב ולא נוכל להשתתף בתחרויות וחבל.
אני אומר את זה כי אני בעד הכלבים. אני עורך הדין שלהם ויש לי מהם ייפוי כוח בלתי חוזר. חתמו לי כולם פה אחד. בכל הדבר הזה אני מעדיף כלב קצוץ זנב או קצוץ אוזניים שחי חיים טובים במשפחה – בתנאי, כמובן, שזה ייעשה רק בהרדמה.
אברהם פורז
¶
על זה אני מוכן ללכת, על הרדמה ותהליכי החלמה וכדומה. אבל נדמה לי פה שאנחנו, מתוך רצון להגן על בעלי החיים, נפגע בהם לבסוף. לכן עצתי לוועדה היא, לתקן את החוק כרגע כדי שיאפשר גם איסור מוחלט וגם לא איסור מוחלט. כשיבואו התקנות ונשמע את המועדונים וכדומה, נשקול האם להתיר את האיסור המוחלט בתקנות.
שמעון גולדמן
¶
אני מסכים למה שחבר הכנסת פורז אמר. במדינות שהחיתוך נאסר, האוכלוסייה של אותם גזעים ירדה לכמחצית. לאן הם נעלמו? לרחוב.
יפעת רווה
¶
עקרונית, משרד המשפטים תומך בחוק. אני רוצה להזכיר שלא מדובר על חיתוך למטרות בריאות. חיתוך למטרות בריאות אפשר, אין בעיה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
בדיוק. היועצת המשפטית אמרה לי כל הזמן שאפשר להפסיק אותו, אבל אני לא אוהב להפסיק. תודה.
אדוני.
טל אלון
¶
אני רק רוצה לציין, שלא ייתכן שבשביל שנוכל לקחת את הכלבים שלנו לתחרויות, כשהתחרות בהחלט לא מעניינת את הכלב, נעשה לו קיצוצים. אין ספק שהקיצוצים האלה הם דבר שהכלב לא מעוניין בו. אנחנו לא יכולים לשאול אותו. לגבי הקטטות שהכלבים משתתפים בהן והאוזניים שהן יותר רגישות לפגיעה, בעלים שלוקח את הכלב שלו לקיצוץ אוזניים או זנב, הוא בדרך כלל אחראי ואני די בטוח שהוא ישמור על הכלב שלו מכניסה לקטטות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
מה אתה עונה לטענה מתוך נקודה של צער בעלי חיים, שאם לא יאפשרו חיתוך למטרות נוי, אז העניין של בני אדם בכלבים יפחת והרבה כלבים ימצאו את עצמם מחוץ ליד מטפלת כראוי? הנקודה שהוא העלה?
טל אלון
¶
אני לא בטוח שזה נכון. יכול להיות שזה יפגע באנשים שלא יוכלו להשתתף בתחרויות, או יתכן אפילו שאנשים ייסעו לחו"ל בשביל לחתוך זנב או אוזניים בחו"ל, כדי להתחמק מהחוק הזה.
טל אלון
¶
זה בהחלט עוד צעד להכרה בזכויות בעלי החיים בארץ, שכרגע זכויותיהם לא מוכרות כמו שצריך. זה צעד קטן שמקדם אותנו קדימה. לא יותר מדי, אבל הוא בהחלט חשוב.
עינת מגד
¶
אנחנו חושבים שפשוט מדובר בגרימת סבל מיותר. אנחנו חושבים שההשוואה שנעשתה פה עם עיקור היא השוואה שלא צריכה להיעשות משום שאנחנו חושבים שהעיקור של בעלי חיים מיועד למניעת סבל בעתיד.
עודד ניר
¶
בעיקרון, אמנם כבר עשו בזה סדר, אבל אולי כדאי להבהיר, מאחר וזה עולה מחדש: יש ארבע סיבות לחיתוך בבשר החי: בריאותית – וחלק מן הדברים שעלו פה הם באמת בריאותיים –החוק לא אוסר את זה.
יש בעיות כלכליות, בעיקר בחיות משק. למשל, קטימת קרניים, שזה דבר שנעשה באופן קבוע. גם בזה החוק לא עוסק.
יש סיבות מעשיות. אפשר לשקול את העיקור, למשל, כסיבה מעשית ויש סיבות קוסמטיות. בזה אנחנו עוסקים פה. ההצעה הזאת, שאנחנו הצענו את התיקון בתקנות בנושא שלה עוד קודם, עוסקת בהיבט הקוסמטי.
עודד ניר
¶
עמדתנו היא לאסור חיתוך למטרות נוי באופן מוחלט.
עכשיו אני אתייחס לארבע הטענות שהועלו פה בדיון.
מאחר והציגו את הוותק, הסתבר שאני הכי ותיק. אני 38 שנה רופא ווטרינר, גם באנגליה. היות ובאנגליה לפני 38 שנה לא היו ארגוני ירוקים, כבר לפני 38 שנה הבוקסרים הלכו עם אוזניים למטה. זו ההערה הראשונה שלי.
ההערה השניה היא, כאשר באים פה ואומרים שזה להגן על האוזן…
היו"ר זבולון אורלב
¶
סליחה שאני שואל, הואיל ואין חכם כבעל ניסיון: אנגליה אסרה את זה בגלל צער בעלי חיים?
עודד ניר
¶
כן. זה מאז ומעולם, אפשר לומר.
הערה שניה שעלתה פה היא שזה נעשה למטרות בריאות. למה רק בבוקסרים או באותם גזעים שהגזע מחייב אותם לבוא לתערוכות עם אוזן קצוצה מקצצים פה אוזניים? הרי יש גם כלבים אחרים עם אוזניים שמוטות, שהולכים עד היום הזה בישראל עם אוזניים שמוטות ואף אחד לא מקצץ.
עודד ניר
¶
יש לזה כמה סיבות. אחת מהסיבות העיקריות היא הסיבה של מסורת נוי. ככה, אומרים, הגזע נראה Smart – מה זה Smart ? זה כשהוא עומד זקוף, האוזניים שלו נותנות לו מראה עירני והדור וכולי. יש סיבות אחרות שאני לא מתכחש אליהן. יכולות להיות סיבות בריאותיות. אני לא חושב שבנושא האוזניים אנחנו עוסקים פה בסיבות בריאותיות, מהסיבות שהזכרתי.
עודד ניר
¶
הערה לדברים של חבר הכנסת פורז לגבי העגילים. זו לא גזירה שווה. אין לגזור פה גזירה שווה. כמו שאתה אמרת, הכלב לא מכניס לעצמו עגילים. פה אנחנו חותכים לו. צריך לזכור תמיד את ההיבט הזה, של האחריות שיש לנו כלפי בעלי החיים.
הדבר האחרון, זה מן איפכא מסתברא כזה. אם נקבל את הגרסה הזאת, מחר אנחנו נתבע את כל מי שלא מקצץ זנב לכלב לפי חוק צער בעלי החיים, על התעללות. אני מבין שלא זאת הכוונה.
חגי אלמגור
¶
נכון. העניין הרפואי עלה גם בדיון הקודם ודנו בו ודשנו בו. אני לא חושב שזה המקום לפתוח דיון חוזר, משום שיש הרבה מאד מה להגיד בתשובה לטענה שיש פה צידוק בריאותי ואני חושב שמנהל השירותים הווטרינריים, בדברים שאמר, כיסה גם את מה שאני רציתי לומר. רק להזכיר שלדוגמא יש גזע כלבים שנקרא בלשון העם: "האש פפי", באסט האונד. אני לא יודע אם יש איזשהו גזע עם אוזניים יותר ארוכות. להפך. יש חשיבות לאוזניים כשהן כל כך ארוכות עד שהן נוגעות בקרקע.
חגי אלמגור
¶
אני מאד מודה לך.
הבאסט האונד הזה, אם מישהו יעלה את דעתו לקצץ את אוזניו, יסכן את מעמדו אצל חבורת אנשי הנוי באופן כמעט מוחלט.
חגי אלמגור
¶
כן. עם אוזניים מאד ארוכות. זה העניין הרפואי. דבר אחר שכבר אולי אמרתי, הדיון הזה כבר התקיים כאן ובדיון הקודם האגודה הישראלית לכלבנות - בניסוח הקודם של התקנות שאנחנו הצענו, שאמנם היה ניסוח אחר ולא דרש את שינוי החוק, אבל מעשית הוא הוביל בדיוק לאותו מצב – לא התנגדה.
חגי אלמגור
¶
מעשית, הוא היה מונע קיצוצי אוזניים וזנבות אלא אם זה נדרש על ידי הארגון הבינלאומי שאנחנו חברים בו – וזה לא נדרש. היות שלא נדרש, זה היה מונע את הקיצוץ. האגודה הישראלית לכלבנות כמיטב זכרוני לא התנגדה לתקנה הקודמת, כך שקשה לי להבין את התנגדותם עכשיו. נקודה נוספת באותו עניין, אין פגיעה ביכולת של כלבים ישראליים להשתתף בתחרויות במסגרת שבה אנחנו נמצאים.
חגי אלמגור
¶
מפני שהתחרויות שאנחנו עורכים הם במסגרת הכוללת של האיגוד האירופאי לכלבנות, שאיננו מחייב את קיצוץ האוזניים והזנבות כדי להופיע בתחרויות ואין דרישה. נכון שאם אתה רוצה לנסוע עם כלב מסוים לאיזושהי תחרות שמתקיימת בלוס אנג'לס ושם יש כללים אחרים, אז יש לך בעיה.
חגי אלמגור
¶
אכן כך.
הדבר האחרון ואולי היותר חשוב זה רוח החוק. בהקשר זה אני רוצה להזכיר משהו מפסיקת בית המשפט העליון בדיון בתנינים. החוק אוסר התעללות בבעלי חיים.
חגי אלמגור
¶
אני מיד אזכיר. החוק אוסר עינוי בעל חיים. בדיון בתנינים היה מאבק של אדם ותנין וכל מה שעשו שם זה 45 שניות של מאבק האדם בתנין, שהאדם ניצח לכאורה ופותחים את הפה של התנין לזווית גדולה מאד והופכים אותו מצד לצד. מן טלטול כזה. בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון שלושה יסודות שיוצרים את העבירה שמגדירה מעשה כהתעללות בבעל חיים:
ראשית, צריך להוכיח את סבלה של החיה. שנית, צריך להוכיח שהיתה מודעות לטיב המעשה והדבר השלישי – ונדמה לי שבו אנו דנים עכשיו – הוא העדר צידוק ראוי.
לגבי סבלה של החיה במקרה הזה, אין שום ספק שישנו סבל לחיה, אם הוא מועט או רב, קבע כבר בית המשפט העליון שזה לא רלוונטי. רק צריך להוכיח שישנו סבל. אין ספק שישנו סבל. הוועדה שדנה בהכנת התקנות האלה, בזמנו, דנה חודשים ארוכים במיוחד בשאלה של קיומו של סבל וכאב. אין על הנקודה הזאת וויכוח.
לעניין מודעות המעשה – בוודאי. הרי מי שקוצץ מתכוון להשיג בדיוק את התוצאה שאותה הוא השיג. לעניין הצידוק – פה בדיוק אנחנו שואלים: האם מוצדק לגרום לכלב הספציפי הזה, למטרת נוי - כדי שהוא ייראה כך ולא אחרת וייצג מסורת של מאות שנים - סבל? האם זה צידוק ראוי למעשה? אנחנו סוברים שלא ולכן אנחנו תומכים בתיקון הזה.
שמעון גולדמן
¶
אני רציתי להעיר, גם לד"ר ניר וגם לד"ר אלמגור. אתה דברת פה על הבאסט האונד. באסט האונד או קוקר ספנייל, שכולם מכירים ולא צריך להסביר מה זה, אלה כל הכלבים האלה עם אוזניים גדולות ושמוטות. אלה פיתוחים של בני אדם. הכלב בטבע הוא עם אוזניים זקופות. לא תמצאו, לא שועל ולא תן ולא זאב עם אוזניים שמוטות. כולם עם אוזניים זקופות. זה לא מקרה. אין בטבע הכלבי כלב עם אוזניים שמוטות. אוזניים שמוטות זה פיתוח של בני אדם. אין בטבע גם כלב עם זנב ארוך.
שמעון גולדמן
¶
כל הגזעים הם הכלאות שנוצרו על ידי בני אדם. הניתוחים האלה, אני קורא להם ניתוחים קורקטיוויים. כלומר, אנחנו באים לתקן את העיוות שבפיתוח, בגלל שהכלבים האלה פגיעים בחלקים האלה. גם באוזניים וגם, במיוחד, בזנב. הזנב זה הזנב הארוך, כשהוא לא מכוסה בפרווה. שוב, אני חוזר על זה, זה לא למטרות נוי בכלל. לא סתם מהאסקימוסים באלסקה עד לכושים באפריקה חתכו אוזניים וזנבות. זה לא היה בשביל ללכת לתערוכות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
שוב, אם תשכנע את המחוקק ואת מי שממונה על אכיפת החוק, שמה שאתה אומר זה לא למטרות נוי, אין בעיה. הוא אמר, שיש שלוש קטגוריות.
בבקשה, ד"ר ניר.
עודד ניר
¶
אני בכל זאת רוצה להקשות: כמה קוקר ספניילס קטמת להם את האוזניים מראש, לא אחרי שהם באו. האם קרה לך אי פעם?
שמעון גולדמן
¶
קטעתי. כן. מבחינה רפואית. היום באנגליה נהוג לעשות ניתוח להרחבת האוזן מלמטה לגורי קוקר ספנייל כדי לאפשר איוורור למניעת דלקות.
מני יחיאל
¶
רק הערה קטנה. חיתוך אוזניים זה ניתוח לכל דבר. הוא נעשה בהרדמה, הטיפול הוא אותו טיפול כמו ניתוח עיקור, כמו ניתוח שבר, כמו ניתוח להוצאת גידול סרטני מהפטמות, הוא ניתוח לכל דבר.
היו"ר זבולון אורלב
¶
רבותי, אני מצטער. אותי לא שכנעתם ואנחנו נשארים עם הצעת החוק. נתחיל לקרוא את החוק מילה במילה. מי שיש לו הערות, שיאמר אותן.
מיכל סגן-כהן
¶
רק לפרוטוקול אני רוצה להעיר, שההצעה של חבר הכנסת פורז להסדיר ולא לאסור כליל, היא בעצם ההצעה שהיתה פה לפני הוועדה בזמנו. היא היתה הצעת התקנות.
מיכל סגן-כהן
¶
בעקבות הצעת התקנות הזאת שנדחתה, אנחנו נועצנו, על פי בקשת הוועדה, מחדש במשרד המשפטים. משרד המשפטים המליץ לתקן את החוק. ההמלצה של משרד המשפטים בוצעה. אנחנו הפצנו תזכיר חוק…
היו"ר זבולון אורלב
¶
לפני הרבה זמן. אז אני מכיר את הדרך הארוכה. חבר כנסת יש לו יתרון. הוא פונה ליועצת המשפטית, בתוך עשר דקות יש לו הצעת חוק.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אין לו תזכיר ואין לו משרד משפטים. הוא מעביר את ההצעה שלו באותו שבוע בהצעה טרומית, בתוך שבוע זה יעבור קריאה ראשונה בעוד שבועיים קריאה שניה ושלישית.
היו"ר זבולון אורלב
¶
החוק הבכור שלך? יפה מאד.
אנחנו עוברים על החוק מילה במילה.
"הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור חיתוך ברקמה חיה), התש"ס 2000". יש הערה לשם החוק? אין.
תיקון סעיף 2. 1. "בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי."
יש הערה לגבי הניסוח? אין. תשמע, מתמחה שכותב הצעת חוק ראשונה ואין שום הערה של כל המשפטנים? כל הכבוד.
תיקון סעיף 19. 2. "בסעיף 19 לחוק העיקרי, פסקה (6) – תימחק." תסבירו לי רק מה זו פסקה 6?
תמיר שאנן
¶
סעיף 19 זה הסעיף שמסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות ופיסקה 6 מדברת על כך ששר החקלאות יכול להתקין תקנון בנושא טיפול בבעלי חיים למטרות נוי, שיש בו חיתוך ברקמה חיה.
תמיר שאנן
¶
את זה אנחנו רוצים לבטל. אנחנו מוסיפים בסעיף 2, שהוא סעיף שעוסק באיסור התעללות, את סעיף קטן (ד) שמדבר על איסור של ניתוח חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי.
מיכל סגן-כהן
¶
הם לא יגדירו, השירותים הווטרינריים. אם רופא וטרינר סבור שזה למטרות רפואיות, הוא יצטרך לבצע ולהוכיח בבית משפט שהמטרה היתה רפואית.
חגי אלמגור
¶
אני רוצה להסביר, בתור מי שיום אחרי שהחוק הזה יעבור בקריאה שלישית יצטרך לאכוף אותו ולהגיד לפחות את דעתי בעניין הזה שד"ר גולדמן שואל עליו.
אני סבור שאם אחרי שהחוק הזה יאושר, יבצע רופא ווטרינר חיתוך בזנב של גור של כלב, מתוך הטענה שבעתיד הכלב הזה עלול לפצוע את זנבו, אני אראה בזה עבירה על החוק ואני אפעל בהתאם.
היו"ר זבולון אורלב
¶
כנראה גם בצדק.
רבותי, אני מעלה את החוק להצבעה וכנראה הוא יעבור פה אחד. אנחנו מאשרים את הצעת חוק צער בעלי החיים (הגנה על בעלי חיים)(תיקון – איסור חיתוך ברקמה חיה), התש"ס – 2000 לקריאה ראשונה ואני בטוח שתוך יום זה יהיה על שולחן הכנסת.
הישיבה נעולה.