פרוטוקולים/ועדת חינוך/785

1
ועדת החינוך והתרבות
26.6.2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/785
ירושלים, ח' בתמוז, תש"ס
11 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, כ"ג בסיון התש"ס (26 ביוני 2000), שעה 12:30

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
חוסניה ג'בארה

מנחם כהן - סמנכ"ל ומנהל מינהל כ"א, תיאום ובקרה,
משרד החינוך
עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך
עו"ד ורד ברקוביץ - הלשכה המשפטית, משרד החינוך
עו"ד איל זנדברג - לשכה משפטית, משרד המשפטים
יעקב אפק - דיקן סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון,
ועד ראשי האוניברסיטאות
לוינה שפירא - מנהלת מינהל תלמידים באוניברסיטה העברית,
ועד ראשי האוניברסיטאות
חיים גרטנר - מ"מ מנכ"ל טורו קולג'
תמר רחימוב - יו"ר ארגון סטודנטים אקדמאים בישראל

מירי פרנקל-שור

תמיר שאנן

יהודית גידלי

תמר מרימוביץ

הצעת חוק מירשם מלגות (תיקון – חובת פרסום), התש"ס-1999 – חבר הכנסת זבולון אורלב.

הצעת חוק מירשם מלגות (תיקון – חובת פרסום), התש"ס-1999 – חבר הכנסת זבולון אורלב

אני פותח את הישיבה. אני מקדם בברכה את סמנכ"ל ומנהל מינהל כוח אדם, תיאום ובקרה, ידידי הטוב ידידי כהן, וכמו-כן את היועצת המשפטית דורית מורג וורד ברקוביץ ממשרד החינוך. ממשרד המשפטים נמצא פה אייל זנדברג. משרד האוצר הוזמן ולא הגיע. יעקב אפק ולוינה שפירא נמצאים. כמו-כן הגיעו חיים גרטנר ותמר רחימוב. האם לא הגיע מישהו ממשרד האוצר?

הוא היה בשעה 12:00.

אנחנו רוצים שאותן קרנות שמקבלות הטבות מס מהמדינה יחויבו להירשם, כדי שיהיה מרכז אחד שבו יהיו רשומות כל הקרנות וכל אחד יוכל לקבל אינפורמציה על מנת שלא יקרה שסטודנט אחד מקבל ארבע מלגות וסטודנט שני לא מקבל אף מלגה, וכל אחד יוכל לדעת מה נעשה. זה רעיון החוק. אגב, זה לא רעיון שלי.

של יגאל אלון.

יכול להיות. אני שאבתי אותו מהעבר. הדיון הוא דמוקרטי, זאת שיטת הדיון. אם יש למישהו התנגדות עקרונית לחוק, והוא רוצה לרמוס אותו – שיגיד עכשיו. אבל אם אין אדם כזה, אנחנו נקרא אותו, ואם לחברים יש הערות תוך כדי קריאת הסעיפים, בבקשה, כולל גם לגבי השם.

התיקון הראשון מלגות במקום מילגות. הצעת חוק מירשם מלגות (תיקון – חוברת פרסום), התש"ס-1999. אני מקריא:

"תיקון 1. בחוק מירשם מלגות, התשל"ז – 1976 1). (להלן "החוק העיקרי"),
סעיף 1 בסעיף 1, בהגדרה "מוסד חינוך" –

(1) אחר "בית-ספר" יבוא "או מוסד לימודים". מה ההבדל?

זאת אחת השאלות שלנו. אולי התכוונת לאוניברסיטה ולא רק לבית ספר.

הגשתי למעלה מ-100 הצעות חוק.

במקור בהצעת חוק המקורית של חוק מירשם מלגות, לפחות כמו שמו המקורי משנת 1976 דובר על מוסד חינוכי, וההגדרה של מוסד חינוך כללה בית ספר על יסודי, בית ספר על תכוני ומוסד מוכר לפי השכלה גבוהה. אחרי זה, מסיבה שאני לא יודע, השאירו את ההגדרה של מוסד חינוך בהגדרה של בית ספר.

אנחנו צריכים שבהגדרה פה יהיה רשום מבית ספר יסודי עד אין גבול. האם ההגדרה היום בחוק המלגות כוללת את זה?

היא מדברת על בית ספר, אבל השמיטו בדרך את ההגדרה של בית ספר או את הפירוט - -

אז פה אנחנו כן רוצים לתקן.

בזמנו כשאלון הציע את החוק, לא היה תיכון חינם, ורוב המלגות הלכו לתיכוניים. כפי שאתה יודע, אחרי זה חוקקו חוק תיכון חינם. לכן זה כבר לא רלוונטי שיהיה כתוב בית ספר תיכון.

למה? אבל יש מלגות.

לכן בא התיקון. התיקון בא להחיל את זה על כל המוסדות.

אנחנו בסעיף 1 לאחר "בית-ספר" נוסיף את כל האפשרויות האחרות.

לא, צריך לומר מה.

אז תאמרי. בית ספר על יסודי.

ההגדרה כבר כוללת את זה.

האם ההגדרה "בית-ספר" כוללת בית ספר על יסודי?

כל מוסד ללימוד שיטתי, לרבות תלמודי תורה.

מה ההגדרה של בית ספר על תיכוני?

מוסד חינוך כשלעצמו כבר כולל.

אז כתוב "או מוסד לימודים", כלומר: התיקון פה הוא בסדר.

אפשר לומר "מכוח ההגדרה בחוק הפיקוח על בתי ספר".

לא, אנחנו רוצים לכלול גם מוסדות שלא חל עליהם חוק הפיקוח, כמו: מכללות.

זה השלב הבא, ואז יש לך הגדרה בחוק המועצה להשכלה גבוהה. כל מי שקיבל היתר או רשיון לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, או משהו כזה.

אבל אני מדבר גם עם המכללות החוץ תקציביות.

גם, הן חייבות רשיון.

ההגדרה פה היא מאד רחבה.

איפה המכללות להכשרת מורים?

ומה עם המכללות להנדסאים?

כלומר, צריך להכליל גם את המכללות להנדסאים וכל המוסדות העל תיכוניים.

כל מוסד שהוא על תיכוני.

האם אתה רוצה שזה יהיה לפי תעודה?

לא.

אין הגדרה "מוסד לימודים" בחוק. צריך שההגדרה תהיה חוקית.

מה לגבי בית ספר לספרות?

למה לא?

אולי כל מוסד שחוק פיקוח על בתי ספר חל עליו, ודרך אגב, ההגדרה מאד דומה, כי זה מוסד ללימוד שיטתי שנותן חינוך יסודי, על-יסודי וכו'.

והאם בזה נכנסים כל מוסדות החינוך עד סוף כיתה י"ב?

כן, וגם המכללות להכשרת מורים שאינן אקדמיות.

האם על סמינר למורים שהוא לא מכללה אקדמית חל חוק הפיקוח?

כן.

האם את משוכנעת? תבדקי את זה.

כן. הבעיה היא שהיום זה הולך ומתמעט.

לא, תבדקי אם חוק הפיקוח חל על מוסד על תיכוני.

כן, יש לנו כמה בג"צים בעניין הזה. אני קוראת מהחוק: "חוק ז החל על בית-ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן-ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי, חינוך על-תיכוני או חינוך אמנותי" ואחר כך כתוב "למעט".

שכנעת אותי. זאת הגדרה אחת.

זה חוק הפיקוח על בתי ספר, תשכ"ט.

צריך להוסיף סעיף שכתוב בו "למעט", שבית ספר לספרות לא ייכלל לדוגמה.

איך קוראים להגדרה הזאת? מוסדות חינוך?

חוק הפיקוח על בתי ספר, אבל ההערה נכונה, כי מוסדות רשמיים לא טעונים למעשה רשיון. צריך להוסיף את זה כהגדרה נוספת. אנחנו נסדר את זה.

האם אפשר לסדר את זה עכשיו? אני רוצה להצביע על החוק עוד שעה. בחוק המלגות כתוב "בית-ספר", נכון?

ההגדרה של "מוסד חינוך"- "כל בית-ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי...".

מה ההגדרה של בית ספר?

אין הגדרה בחוק מירשם מלגות.

על מה אתה רוצה להחיל את זה? על המכללות?

על הכל.

אפשר לומר שחל עליו חוק חינוך חובה, חוק הפיקוח על בתי ספר ואז כלולים גם אלה שטעונים רשיון, וזה מרחיב לחלק מן המוסדות וחוק המועצה להשכלה גבוהה.

אבל בתי ספר להנדסאים לא חל עליהם חוק המועצה להשכלה גבוהה, אלה מוסדות משרד העבודה והרווחה.

הם פלנטה אחרת.

המילה "מוסד לימודים" היא ההגדרה הנכונה למה שאתה מתכוון. צריך למצוא את המילה המשפטית.

המטרה של החוק היא שזה יחול על הקרנות ולא על המוסדות. המטרה היא לקדם את האפשרות של אנשים להגיע ללימודים מכל סוג שהוא, ולכן אני מודה שלא בדקתי את ההגדרות בכל החוקים האחרים. נראה לי שדווקא בחוקים אחרים זה יכול לצמצם ולהגביל. למה לא להשתמש במושג שהוא פתוח?

אבל אם אתה משתמש במושג פתוח, אתה צריך להגיד שבסופו יש איזשהו משהו, אתה לא תיתן כל דבר, למשל: בית ספר לספרות שבסופו של דבר תקבל תעודה. השאלה היא האם לא צריך להגדיר את זה לפי בית ספר שנותן סוג תעודה מסוים או מקצוע מסוים מאשר לקבוע בית ספר לפי חוקים מסוימים.

אני חושב שללכת לפי חוקים מסוימים זה בעייתי וזה מצר.

מה באשר לבית ספר לג'ודו?

כפי שאני מבין את כוונת המחוקק, כן.

לדעתי, לא.

הרי אין פה התערבות בתוכן החלוקה.

השאלה היא האם אתה רוצה שזה יהיה לכל צורך של רכישת השכלה, או מקצוע כלשהו ולא לכל דבר, כמו: בית ספר לג'ודו.

בית ספר לג'ודו, אלא אם כן הוא נכנס בדרך כלשהי לחוק הספורט, וחוגים למיניהם לא נכנסים.

לכן אני שואלת מה תכלית החקיקה שלך.

איך אני מפריד בין מי שלומד בבית ספר להנדסאים לדוגמה ושלומד למקצוע מבית ספר רגיל. אני לא מדבר על אלה שהולכים לקורסים קצרים.

האם אנחנו רוצים גם להתערב בחוק המלגות?

לא, אנחנו רוצים שהחוק הזה יחול על כל מי שלומד שם.

על מי הכוונה שזה לא יחול?

על אלה שלומדים קורסים קצרים של לימוד ספרות, לימוד ג'ודו, קורס מצילים או קורס לנגרות של משרד העבודה והרווחה. על אלה זה לא צריך לחול. כל אלה שלומדים לימודים שיטתיים ושמשך הלימודים הוא לפחות שנתיים.

לימוד שיטתי מופיע בהגדרה.

כן, אבל משך הלימודים לא כתוב. מה זה לימוד שיטתי? הוא לומד ג'ודו באופן שיטתי.

אגב, מי הסמיך את בית הספר להנדסאים לתת תעודה?

המועצה להכשרה טכנולוגית.

מנחם כהן, מי נותן את ההסמכה למועצה להכשרה טכנולוגית לתת תעודות הנדסאי?

משרד העבודה והרווחה.

האם שר העבודה והרווחה נותן הסמכה לתעודות הנדסאים וטכנאים?

כן, אבל בחלק מהמקרים גם משרד החינוך והתרבות מעורב בזה. יש מוסדות שהם רק שלהם.

מכיוון שאני במשרד אמון על ביצוע החוק, אני רוצה שנגדיר אותו כדי שיהיה הגיוני וכדי שנוכל לבצע אותו. אני מציע למצוא את ההגדרה של מוסד שהלימודים בו יהיו מינימום שנתיים-שלוש ושילמד אדם לקראת תכלית מסוימת.

חוק פיקוח על בתי ספר חל על כל מי שלומד לקראת איזשהו רשיון רשמי במדינת ישראל - השאלה היא האם זו לא הגדרה רחבה מדי - למעט מוסדות רשמיים שאנחנו נכניס אותם בנפרד.

מי שלומד בבן-צבי בבית ספר לאמנות או לומד מעלה כן יוכל להיכנס.

זה נכנס להגדרות.

איך זה נכנס להגדרות?

הוא לומד לחינוך על תיכוני.

ואם הוא לומד לספרות? למה מי שלומד תיאטרון מקבל מלגה?

כל מי שחל עליו חוק הפיקוח על בתי ספר ובנוסף על זה חל עליו חוק חינוך חובה - -

מנחם כהן, אני אומר שמוטב להגביל מאשר להשאיר את זה פתוח לאין סוף. היום בחוק כתוב: "כל בית-ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, ולעניין תלמיד – החל בלימודים בכיתה ז' וכלה בלימודים לקראת תואר אקדמי מוכר ראשון".

זו גם הגדרה לא ברורה לגמרי. מה הוא בית ספר? זו מלכתחילה הגדרה שהיא רחבה כמו במצבו הנוכחי.

אגב, גם בחוק הזה צריך - -

כן, אבל זה חוק משנת 1976.

אלה לא המילים אחרי "בית ספר", אלא זה בנוסף למוסד חינוך. בנוסף למוסד חינוך, או מוסד לימוד שחל עליו חוק המועצה להשכלה גבוהה.

זה כמו שאמרה גברת מורג, שחל עליו חוק לימוד חובה, חוק פיקוח על בתי ספר וחוק המועצה להשכלה גבוהה.

צריך להכניס עוד מכללות לתואר הנדסאי או טכנאי.

היא אמרה שחוק הפיקוח חל עליהם.

חוק הפיקוח לא חל על הנדסאי ועל טכנאי.

חוק פיקוח על בתי ספר כן חל על טכנאים ועל הנדסאים.

משום שחוק הפיקוח גם מדבר על חינוך על תיכוני. כל מי שמקבל תעודה.

שלושת החוקים האלה.

מה לגבי הקורסים של משרד העבודה והרווחה שהזכרת קודם?

זה לא חל. האם חוק הפיקוח חל על הקורסים של משרד העבודה והרווחה?

כן, אם הוא לומד לקראת תעודה ממשלתית.

סעיף 2(2) לחוק העיקרי אומר: "לצוות על רישומה של קרן במרכז הקרנות". אנחנו מוחקים את סעיף 2(2) ומוסיפים במקומו סעיף 2א. אני מקריא את התיקון:

"אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי, יבוא:

"חובת 2א. כל קרן מלגות חייבת ברישום במרכז הקרנות."
רישום

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שקרן כהגדרתה היום כוללת כל אדם שתורם כסף, אפילו אם הוא לא התאגד ואפילו אם לא נהנה משום פטור ממס הכנסה. אם הוא החליט לתת יותר מאשר משהו חד פעמית לצורך מתן מלגות מעבר לסכום השנתי, כך שזה מאד מאד רחב.

אנחנו מתכוונים רק לאותה קרן מלגות שקיבלה הטבת מס.

זה שינוי קונספטואלי של החוק.

רק לגבי חובת הרישום.

החוק כמו שהוא היום מאפשר לשר להורות על הרישום, אבל כיוון שזה דרך שיקול הדעת שלו, הרי שהוא יורה מן הסתם לא על גברת בלום - -

לא, אנחנו רוצים להכניס בחוק העיקרי שכל קרן מלגות הנהנית מהטבת מס – צריך להגדיר הטבת מס – חייבת ברישום במרכז הקרנות.

האם קרן שקיבלה הטבה במס בחוץ לארץ כלולה בעניין הזה?

לא.

יש פה הרחבה וצמצום – הרחבה של חובה אוטומטית לרישום, אבל בעצם צמצום כי הן קרנות שכיום לא נהנות מהטבה, או נהנות אולי מחוקי מס אחרים שגם אותם צריך לבדוק בדיקה מקיפה, ואם נכרוך את זה רק בחוק מס הכנסה, זה עשוי לצמצם את החוק הקיים. זה דבר שדורש בדיקה מעמיקה. כיום יש קשר ברציונל להטבת המס, אבל אין קשר על פי החוק להטבת המס.

אתה יודע מה? אתה צודק. אני בעניין רישום לא מתכוון לצמצם. אני צריך שהחובות המוטלים בחוק זה רק הם יחולו על הקרנות שנהנות מהטבת מס. הרי לב התיקון זה תיקון סעיף 3.

סעיף 2א זה לב התיקון. הצעת החוק הזאת נוטלת את שיקול הדעת מהשר וקובעת שכל קרן, ברגע שהיא נופלת בהגדרה, תהיה חייבת ברישום, וכך אנחנו מאפשרים שקיפות רחבה יותר. במדרג שני היא גם מוסיפה פרטים, כך שהיא משפרת את השקיפות.

אני אומר שאפשר לתבוע את השקיפות הזאת רק מקרן שנהנית מהטבת מס. אני לא יכול לצוות על אדם שתרם כסף להיות שקוף. הוא לא רוצה להיות שקוף, זה כסף פרטי שלו.

זה מה שהחוק עושה כיום, למעט בנושא של מקורות המימון שבהצעת החוק המתקנת מופיע, אבל חובות קיימות כיום חלות על כל קרן. ברגע שהשר ציווה לרשום אותה, הרי שהיא חייבת בכל החובות.

גם החובות שמופיעות בתיקון סעיף 4, מה שאצלי סעיף 5(3)? אז אתה בעצמך אומר שאופן הפנייה לבקשת המלגה, לרבות ציון כתובת היום לא נמצא בחוק.

אבל אלה פרטים שמוסיפים על השקיפות ועל הנגישות. החוק בנוי משני רבדים: רובד אחד כולל את השאלה על מי מוטלת החובה, וברגע שהוטלה החובה, הכל חל על כל מי שחלה עליו החובה.

אז אני חוזר בי. סעיף 2א צריך לחול רק על מי שיש לו הטבת מס.

בסדר, אבל אז רק הקרן הזו תירשם.

המדינה לא יכולה להיכנס לכיסים הפרטיים של אנשים, עם כל הכבוד.

אבל בכל זאת התיקון כפי שאתה מציע אותו, כל קרן שנכנסת להגדרה תחול עליה חובת רישום.

כן, אבל מי שנכנס להגדרה זאת רק קרן שנהנית מהטבת מס.

אבל זה חבל, כי אתה מאד מצמצם. כפי שאתה מסביר את זה בדברי ההסבר, אתה רוצה שכולם יידעו על כל הקרנות ,ואז אתה רוצה שיהיה ספר.

לא, תקראי מה שכתבתי: "מרבית הקרנות אינן מעונינות לפרסם עצמן, אך ממשיכות ליהנות מהטבות מס על חשבון המדינה". זאת הבעיה.

כן, אבל כתוב: "כיום פועלות בישראל למעלה מארבע מאות קרנו, שמרביתן אינן ידועות לציבור הרחב, ורק הקרובים והמקורבים יכולים ליהנות מסיוען. מרבית הקרנות...".

"אינן מעונינות לפרסם עצמן, אך ממשיכות ליהנות מהטבות מס...". יש זכויות פרט. אני לא יכול לחייב אדם שהחליט לתת מלגות לרשום. אתה יודע מה? הוא יגיד: זאת מדינה מטומטמת, אני החלטתי לתת לו 10,000 דולר, האם אתם תגידו לי למי לתת את הכסף שלי?

אפשר ליצור שני סוגים: אחד – קרן שנהנית מהטבות מס חובת רישום, ועדיין להשאיר בידי השר את האפשרות לצוות על קרנות אחרות שלא נהנות אולי מהטבות, אבל יש צורך ליצור שקיפות לקהל, כך שיידעו שהם קיימים.

למה מיועדת המלגה?

אם מדובר באדם שהקים לזכר אימא שלו שנפטרה קרן מלגות והוא רוצה לתת מלגה כל שנה לסטודנט לרפואה. הוא פונה לבית הספר לרפואה ומבקש לא לפרסם באף מקום, אבל הוא רוצה שיודיעו לו על סטודנט אחד נצרך מעיירת פיתוח מהדרום שהוא בן למשפחה עם 10 ילדים.

כך צריך לבטל את החוק הקיים. החוק הקיים במהותו אכן מטיל חובות.

אני לא רוצה לבטל. הכוונה שלי היא לא לצמצם שום דבר שיש בחוק הקיים. אני רק רוצה להוסיף על החוק הקיים – להוסיף חובת שקיפות על אותן קרנות שנהנות מהטבת מס ,שיהיה רישום, יצוין איך פונים אליהם, מה הכתובת שלהם, איפה משיגים את הטופס ובאיזה מועד פונים אליהם, כי לפעמים אנשים גם לא יודעים מתי המועד שצריך לפנות אליהם.

אז התיקון יהיה בסעיף 2א שאומר: "כל קרן מלגות שנהנית מהטבת מס חייבת ברישום במרכז הקרנות".

אני שב ומבקש להזכיר שהחוק היום, אם תקראו אותו, עושה את אותן פעולות שנראות אולי ליושבים פה מזעזעות, אבל הן מטילות חובות מסוימות שלא מדברות על מקורות המימון ועל מטרות המלגות. אילו הייתי מחליט להקים קרן שכל כולה מיועדת לאנשי השכונה שלי ולמשפחה שלי ושאני רוצה לתת דרכה מלגות כדי לקדם את הלומדים, עדיין הייתי חייב לעשות את כל הפעולות האלה לפי החוק הנוכחי, אם השר ציווה עליי.

אני בעד השארת הסעיף שהשר רשאי לצוות, אבל הוא חייב לצוות לגבי מי שנהנה והוא חייב לגביהם להנהיג שקיפות אחרת.

לא, זה לא חייב. כל קרן שמקבלת הטבת מס היא תהיה חייבת ברישום.

והיא חייבת גם בשקיפות רחבה.

והשר רשאי לצוות על סוגי קרנות מסוימים גם להירשם בקרן המלגות.

אני לא רוצה להחמיר את השקיפות של קרנות שלא נהנות מהטבת מס. זאת לא מטרת החוק. זה לדעתי יבריח תורמים.

אני שוב חוזר ואומר, לגבי הקרנות שלא נהנות מהטבת מס יש להשאיר את המצב החוקי כפי שהוא כיום, לא להטיב ולא להרע. לגבי קרנות שנהנות מהטבת מס, קודם כל להטיל עליהן חובת רישום ולהטיל עליהן חובת שקיפות בדרגה גבוהה יותר.

זאת אומרת שההצעה משאירה את הסעיף שקיים היום, שהשר יהיה רשאי לצוות גם על המעמיד כספים שלא באורח חד פעמי, לפי שיקול לדעתו.

כמו שאף שר לא עשה את זה עד היום - -

נכון מאד, כי ייאמר לו: יש לך 24 שעות לבטל את זה, או שאני מבטל תוך 24 שעות את קרן המלגות ומקים קרן מלגות בארצות הברית.

אולי צריך לשנות את מבנה ההצעה, כך שאולי אפשר ליצור הסדר אחר נפרד לגבי קרנות שנהנות ולהחיל עליו REFERENCE.

בשביל זה אנחנו יושבים פה, כדי לברר את המבנה של החוק. היה על זה אגב ויכוח במליאה, כי כשמישהו עלה להתנגד הוא שאל: האם תכניס את ידך לכיסים של האחרים? אמרתי לו: ראה את דברי ההסבר.

מה פירוש "ספר המלגות יוצג למכירה"?

זה נוסח ההצעה. בסעיף 3 הלא מוצע תיקון של מספר הזכאים למלגות. אולי לזה התכוונת.

שמות הזכאים.

בסופו של דבר, אי אפשר להציב פיקוח על כמה מלגות קיבל כל סטודנט.

מנחם כהן, איך אני מונע שסטודנט אחד יקבל ארבע מלגות והשני אף לא אחת, כך שקרן אחת תוכל לשאול את הקרן השנייה האם עובדים עליה? אלה קרנות שנהנות מהטבת מס. מבחינה מוסרית, אני יכול לתבוע שקיפות מקרנות שנהנות מהטבת מס, כי גם המדינה מממנת ומסבסדת.

צריך למצוא איזושהי טכניקה, אבל בלי פרסום השם. נגיד שסטודנט מקבל קוד מסוים שמופיע במחשב אצל כולם, ולכולם יהיה הדיסק.

כלומר אני יכול להסמיך את השר לקבוע בתקנות הסדרים למנוע כפילות.

כן, הסדרים טכניים.

הסדרים טכניים למה?

לידיעה שקרן מסוימת תדע כמה קיבל אדם באותה שנה מקרנות אחרות.

זה אומר שאתה מוסר את השם.

אני מתעסק בבעיה שאתה מעלה שלוש-ארבע שנים. זאת בעיה נכונה ורצינית. יש כאלה שהם מומחים להוציא מכל קרן את מרב הסכומים, ואתה יודע מה? 20% מהסטודנטים מקבלים 80% מהמלגות.

מה רע בזה? אדם מנצל את זכויותיו, הוא לא פוגע באף אחד אחר.

זה רע מאד.

אם הוא עושה את זה כדין, הבעיה היא פרסום.

עזוב אותי שהוא עושה את זה כדין, הוא לוקח את המלגה של החבר שלו.

האם אנחנו רוצים לקבוע בחוק שאדם יהיה מוגבל לקבל מלגה אחת?

מה זה הדין? שנה את הדין. אתה מדבר איתי על הדין, אבל אני מדבר איתך על המוסר, והמוסר הוא שכל אחד יקבל מלגה אחת.

לא, אמרתי כדין ולא על פי החוק. האם אתם רוצים להגביל את האפשרות לקבל יותר ממלגה אחת?

לא, אני רוצה לתת לקרן שיקול דעת אמיתי, שהיא תדע שהוא כבר קיבל שלוש מלגות. האם מותר לה לדעת את זה?

הקרן יכולה לחייב לפי התקנות שלה את הפונה להודיע, כמו שעושות קרנות רבות, אם הוא קיבל מלגה אחרת. הוא יכול לקיים את זה או לא, אבל המחוקק בחוק הזה לפחות כמו שהבנתי לא רצה להתערב בתוכן.

נניח שמישהו פונה לקרן מסוימת שאומרת לו שהוא במצב של STAND BY. כשהוא יפנה לקרן נוספת, הוא לא יגיד שהוא ב-STAND BY בקרן אחרת. בסוף הוא יקבל מארבע קרנות תשובה בבת אחת, ותאמין לי שזה מה שקורה.

הוא לא גנב מאף אחד, הוא פעל על פי חוק, ומחר מבקר המדינה יגיד שהוא לא עשה כל טעות, אלא מה? אין פה הזדמנות שווה לכולם. יש סטודנטים שמתמחים בהוצאת כספים במלגות.

סטודנט בירוחם עם 15 אחים שהוריו מובטלים יכול לקבל את כל המלגות שבעולם.

מדובר פה בקרנות פרטיות. השאלה היא כמה אנחנו רוצים להיות מעורבים בצורת הפעילות שלהן.

אנחנו רוצים לתת לקרנות האלה כלים כדי לקבל החלטות נכונות.

אני בהחלט מסכים שצריך לפתור את הבעיה הזאת – ואנחנו מתמודדים איתה יום יום – שסטודנטים מערערים למשל על גובה מלגה שהם קיבלו באוניברסיטה ושוכחים לספר שהם כבר קיבלו מעוד כמה מקורות.

לא פעם אני פניתי לנציגי קרנות ושאלתי להם: האם אתם יודעים שסטודנט מסוים כבר קיבל מקרן זו וזו, והם אמרו: אם היינו יודעים, לא היינו נותנים לו. זה נכון שצריך לתת את הכלים לקרנות, אבל השאלה איך עושים את זה. לפי מה שאני רואה פה, הפרסום יהיה בדיעבד. אם בתום השנה שחלפה יפרסמו מי קיבל ושמות, איך זה ימנע את הכפילות?

או שהסטודנט יצהיר לכל קרן שהוא מקבל רק ממנה, או שיוותר על הסודיות של עצמו, כך שהמידע יעבור בין הקרנות.

אני מכיר מדינות שכן מפרסמות שמות. אם אני לא טועה, זה קיים בארצות הברית.

הבעיה שאתה מעלה היא בעיה שאנחנו מתמודדים איתה כל הזמן, כי גם בתוכנו יש הרבה קרנות, ותלמיד יכול לקבל כספים מכמה קרנות בעת ובעונה אחת. אנחנו מתמודדים עם זה על ידי כך שיש שקיפות לגבי כל אדם שנותן מילגה, אבל אז אנחנו נכנסים לבעיה אחרת באשר לקריטריונים של הסכום המקסימלי שאפשר לתת אותו לכל סוג של תלמידים. האם אתה רוצה להיכנס למנגנונים האלה?

אני חושבת שאנחנו רוצים לתת הזדמנות שווה לכולם. על ידי פרסום כל המלגות ונתינת האפשרות לכל אדם לפנות לקבלן היא ההזדמנות השווה לכולם. אנחנו לא יכולים להיכנס לאדם שהמצב הסוציו-אקונומי שלו מאד מאד גרוע או מאד מאד קשה, והוא זכאי לקבל כמה מלגות, כי מלגה אחת לא יכולה לכסות לו את שכר הלימוד. אני חושבת שסטודנט זכאי לקבל כמה מלגות. ההזדמנות השווה שאנחנו נותנים לכולם זה בעצם פרסום של כל המלגות שכולם יכולים לפנות לקבל אותן.

אבל הקרנות צריכות לדעת מה הוא כבר קיבל, והיום הן לא יודעות. היום מתרשמים מהמכתב שלו.

היושב ראש תיאר אדם מירוחם שיש לו 15 אחים. אם הוא מקבל 15 מלגות, כולם יהיו מאושרים. יש אחרים מפתח תקווה שמקבלים 15 מלגות, ולפעמים זה בגלל חוסר אינפורמציה. צריך ליצור איזושהי טכניקה איך אפשר לתת אינפורמציה נכונה.

יש לי שתי הערות להעיר. ראשית, אני חושב שכל מה שנאמר עכשיו לגבי הפרסום הוא נכון, הזדמנות שווה מיישמים על ידי פרסום ועל ידי ידע, ולא על ידי התערבות בתוך הקרנות פנימה.

שנית, אני חושב שכל הדוברים כאן חושבים על אותה קרן ציבורית, הקרן האוניברסיטאית, ועל אותן מלגות. החוק חל גם על קרנות פרטיות, קרן שאני החלטתי לתרום למשפחה שלי או לשכונה שלי.

ואתה נהנה מהטבת מס.

צריך לזכור שזה עדיין חל על קרן פרטית. כשאנחנו רוצים להתערב ולחייב אותן בכל מיני כללים, משום מה צריך לזכור את זה.

לקרן יש אפשרות לקבוע בתוך התקנות שלה את כל אותם הדברים שאתם מתייחסים אליהם של הכפילות במתן.

אבל הם אומרים לך שאי אפשר לעמוד בזה.

אני לא חושב שהחוק זה המסגרת הנכונה לעשות את זה, בלי פגיעה משמעותית או בפרטיות של המבקש, או בפעילות של קרנות שהם גם גופים פרטיים, או שהחוק יהיה אות מתה.

אפשר להודיע לאדם: דע לך שבשעה שאתה פונה לבקש מלגה, אנחנו נבדוק האם פנית לקבל מלגות אחרות.

את לא כל כך יכולה לעשות את זה.

מירי פרנקל-שור אומרת שלו אני הייתי תורם לקרן ובאמת הייתי רוצה לתת לסטודנט הנצרך, הייתי מחתים אותו על טופס שהוא מרשה לי לפנות לכל אחד, כי אני באמת רוצה לברר שאתה לא עובד עליי.

זה לא בחוק, בתקנות של הקרן.

אתה אומר שלא צריכים להסמיך את הקרן בחוק, לקרן יש סמכות לתבוע כל תנאי. ואז הקרן הזאת תפנה לקרן אחרת והקרן האחרת תגיד: אני לא מכירה אותך.

בשנה שעברה למעלה מ-1,000 סטודנטים קיבלו 300% שכר לימוד, פי שלוש משכר הלימוד, מכל המקורות.

איך אתה יודע את זה?

נעשה איזה תחקיר, ועלו על זה.

וזה כן על חשבון סטודנטים אחרים.

רוב המלגות שמוצעות הן בסכומים קטנים מאד. התלמידים הם לא רמאים או רמאים למחצה שלוקחים מלגות מכמה מקומות. תלמיד ממוצע באוניברסיטה מבקש מלגות במודע מכמה וכמה קרנות, כי מלגה אחת לא מכסה אפילו חלק קטן משכר הלימוד. לכן להגביל את זה יהיה באמת בעייתי.

הדרישה של כל קרן לחתום על הצהרה זה משהו שרוב הקרנות שאני מכיר עושות בלאו הכי. זאת האופציה היחידה לבדוק דבר כזה.

האם כדאי להבחין בין קרנות פרטיות לקרנות ציבוריות?

לדעתי, בהחלט כן, כי בסופו של דבר מי שיינזק אלה מקבלי המלגות, וזה לא מה שאנחנו רוצים.

אני מסכים איתך שאנחנו לא יכולים לחייב קרן פרטית לפרסם שמות, אפילו שקיבלה הטבת מס, אבל למה לא בקרן ציבורית? מדובר בכספי מדינה וציבור.

ומה עם צנעת הפרט? אם מדובר בקרן לנזקקים, האם שמו של כל אחד צריך להיות מפורסם ברבים?

הוא לא מפורסם ברבים, אלא בין הקרנות.

זה לא כל כך אסתטי.

גם 300% מלגה זה לא אסתטי. הבעיה היא שהמידע מגיע בדיעבד, ולכן צריך איזשהו קשר או איזושהי אינטראקציה בין הקרנות. אחרת המידע מגיע אליך שנה מאוחר יותר. יכול להיות ששנה שעברת נתת למישהו 300% מלגה.

תחשבו על שוק חופשי. לסטודנטים יש אינטרס לקבל את הדבר, וזה מה שחשבתי שהצעת החוק והמציע התכוונו. אם נודיע לקהל הרחב, שיש לו אינטרס מובהק לקבל את הכסף, אז הוא כבר ידאג לגשת - -

זאת המטרה הבסיסית.

אם יתנו לקרן 100 איש ולא חמישה, באופן טבעי לא ייצא מצב שיש חמישה אנשים שיקבלו הכל, וזה מה שקורה. בקרנות האמיתיות אין מצב שאחד מכולם.

זאת המטרה העיקרית – הרישום והפרסום.

אני חשבתי שמטרת החוק היא להתמודד עם הקרנות. אם אני רוצה לשלם את שכר הלימוד של הילד שלי, אני אקים קרן שבאופן טבעי נותנת כספים רק לבני המשפחה שלי ונהנה מהטבות מס, ולא חשבתי שמטרת החוק וההצעה היא להתמודד עם סטודנטים שמקבלים 300% שכר לימוד.

כשמנסים לדון בהצעת חוק, אתה רואה שיש לה השלכות מעבר למה שאתה חושב. בוועדה שנותנת המלצות לממשלה – רוח הוועדה היא לבטל את ההלוואות וללכת על מלגות בסכומים עצומים. לכן, יכול להיות שבאמת כדאי לעשות פה הפרדה בין המלגות הציבורית לבין הפרטיות.

מה ההגדרה של קרן ציבורית?

קרן שמקבלת תקצוב על ידי המדינה, כלומר: כספי מדינה באמצעות המועצה להשכלה גבוהה ובאמצעות מוסדות אקדמיים.

האם הסטודנטים לא יידעו על קרנות שיש באוניברסיטה?

ההבחנה בין פרטי לציבורי היא בעייתית. הרי רוב הקרנות הפרטיות פועלות כעמותה, כאשר לפי פקודת מס הכנסה הן צריכות ליפול בהגדרה של מוסד ציבורי מלכתחילה כדי ליהנות מהפטור. ההבחנה הזאת היא הבחנה משפטית. יש הבדל בין מקור מימון ממשלתי לבין מקור ציבור לבין פרטי.

מה ההבדל בין ציבורי לממשלתי?

נעשות פה הבחנות, ואני טוען שצריך לתת להן ביסוס משפטי יותר ברור. מתי עמותה היא גוף ציבורי ומתי היא גוף פרטי? מה הופך את מקור המימון לציבורי או לפרטי?

אני לא יודע לתת לך תשובה משפטית.

לא, בשטח.

מהותית – האם הכסף הזה מאוצר המדינה? זו הבחנה מאד פשוטה.

כך אני מבין את זה.

גם בדרכים של תמיכות וגם בדרכים של הקלות? יש הרבה דרכים שבהן המדינה מעבירה כסף או מוותרת על תקציב.

תקציב המדינה. בין בדרך של תמיכה ובין בדרך של תקצוב ישיר, המלגות של המועצה להשכלה גבוהה, קרן המר זאת הקצבה ישירה של המדינה לתואר שני. איך אתה יודע האם הסטודנט ההוא של התואר השני לא מקבל מעוד עשר קרנות?

אני לא יודע, אבל אני רוצה לחשוב על איזשהו פתרון. בואו נלך בהתחלה, כפי שאתה אולי קבעת בחקיקה שלך, לתת שוויון בפרסום, כלומר: נתייחס לשוויון בפרסום של העניין. יכול להיות שזה יפתור את רוב הכפילויות.

האם אתה לא רוצה להסמיך את השר לקבוע הסדרים למניעת כפילויות, באישור הוועדה?

זה נושא מסובך. אתה לא תמיד רוצה למנוע כפילויות.

אבל תשאירי את זה לשיקול הדעת של הקרן.

אני רוצה לשכלל את ההצעה שלי. האם כדאי להסמיך את השר להתקין תקנות בדבר העברת מידע בין הקרנות המתוקצבות על ידי המדינה?

ובתנאי שהקרן מתוקצבת על ידי המדינה, או לפחות 50% על ידי המדינה. כדאי לקבוע אחוז מסוים.

זה נושא חדש ואחר פה, וכמובן צריך לחשוב מה עושים איתו. אתם עושים פה פליק-פלאק לאחור בהצעה. אני אומר שזה דבר שצריך לחשוב עליו.

מה לחשוב? אנחנו מסיימים עוד עשר דקות.

דווקא עם הקרנות הציבוריות שמקבלות מכספי המדינה אני רואה בעיה פחות חמורה. הבעיה היא יותר עם הקרנות הפרטיות.

אני חושב שהגענו למסקנה לגבי הקרנות הפרטיות. אני מקבל את הצעתו הנבונה של מנחם כהן. מבחינה מוסרית, אני חושב שאנחנו לא צריכים להיכנס להם לנשמה. חובת הפרסום והרישום כשלעצמה תפעיל את המנגנונים.

אבל לגבי הקרנות הממשלתיות שמתוקצבות מאוצר המדינה ושיותר ממחציתן ממומן מתקציב המדינה אני מציע להסמיך את השר לקבוע כללים להעברת מידע באישור, זאת אומרת: נקבע עוד מנגנון באישור הוועדה כי יש פה יש בעיות של זכויות פרט ושל צנעת הפרט וכדומה. מה יכול להיות רע בזה? אני מציע שנכניס את זה לקריאה הראשונה. אני רואה את הנושא הזה עדיין פתוח לדיון.

"(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא –

"(ב) ספר המלגות יוצג למכירה בכל המוסדות האקדמיים, ובחנויות הספרים, בתחילת
כל שנת לימודים.

(ג) כל קרן תחויב בתשלום אגרה שנתית למשרד החינוך, לשם מימון המדריך לפי
סעיף קטן (א)".

מי קובע את גובה האגרה לפי החוק הזה? נוסיף לאגרה שנתית "שהשר יקבע באישור הוועדה".

העירה לי יהודית גידלי הערה נכונה לגבי סעיף (ב), למה רק למכירה ולא לעיון?

ספריות.

קודם כל עלינו להוסיף סעיף (א), כאשר לפני המכירה שמופיעה בסעיף (ב), נאמר "ספר המלגות יוצג לעיון בכל המוסדות האקדמיים ובמשרד החינוך והתרבות במקומות שאותם יקבע השר".

רציתי לחזור לעניין של העברת מידע בין הקרנות. האם אני למשל מאוניברסיטת בן גוריון אצטרך להעביר מידע לאוניברסיטה העברית?

כן, השר יקבע כללים.

אבל זה לא רלוונטי ולא מעניין.

אז הוא לא יקבע, השר יגיד שזה לא רלוונטי. אם הוא ירצה כללי העברה, הוא יבוא לפה ונשאל אותו: למה זה רלוונטי? הרי לא השר קובע, דורית מורג יושבת עם מנחם כהן. הם יודעים שהם צריכים לבוא לפה. עצם הידיעה שהם באים לפה, זה כבר מצנן אותם. זה הרעיון.

בנושא של תשלומי אגרה אולי גם השר יקבע כללים לתשלומי אגרה.

אבל תשלומי אגרה זה רק באישור ועדה, אי אפשר בלי אישורה.

בלי קשר לזה, לא ביקשתי לבטל את זה.

אני רוצה לחזור לסעיף 3(2) ולתקן שם שלרבות ציון כתובת יהיה שם גם תוכן המלגה ומועד סיום הגשת המלגה, שלא יהיה בסמוך לתחילת הלימודים, כי נוצר מצב שעד שאנשים מצליחים לראות את הספר, הם לא מספיקים להגיש את הבקשה.

זה גם לא צריך להיות מוקדם מדי. צריך לקבוע תחומים יחסית לסוף שנת הלימודים הקודמת.

זה לא צריך להיות סמוך לשנת הלימודים, כי אנשים צריכים להספיק לראות את המדריך. יכול להיות שהקרנות האלה רוצות לחלק את הכספים רק למי שקרוב אליהן, עונות רק בשנייה האחרונה, או שפשוט עד שאדם רואה את המדריך הוא לא מספיק להגיש את הבקשה. נוצרת כאן איזושהי בעיה.

את צודקת. אני מבין שיש הסכמה לקבל את ההערה של תמר רחימוב לגבי מועד אחרון להגשת בקשת המלגה. ספר המלגות יוצג בכל המוסדות לא בתחילת כל שנת לימודים, אלא לפחות חודש ימים לפני תחילת שנת הלימודים.

לא, אני אמרתי שמועד סיום הגשת המלגה לא יהיה סמוך לתחילת שנת הלימודים.

היא מברת על סעיף 3(א) לחוק.

אחד הפרטים שיהיה זה מועד סיום הגשת המלגה, שלא יהיה סמוך לתחילת שנת הלימודים, אלא שיינתן לאנשים מספיק זמן לראות את הספר ולהגיש את הבקשות.

השאלה אם את לא רוצה להשאיר למלגה עצמה. אנחנו נכתוב שיהיה כתוב בספר מועד אחרון להגשת הבקשה לקבל המלגה.

מועד הפרסום צריך להיות לא מאוחר מדי.

אם הקרן היא חדשה וקמה עכשיו?

מועד הפרסום צריך להיות לא פחות מחודש ימים לפני תחילת שנת הלימודים. במקום "בתחילת כל שנת לימודים" צריך להיות כתוב "30 יום לפני פתיחת שנת הלימודים".

זה לא מה שהיא התכוונה.

היא גם התכוונה לזה.

לא ברור לי על איזה נוסח אנחנו מדברים עכשיו. היום כל השינויים הם לכל מיני כיוונים. האם אנחנו מדברים על נוסח שמשאיר את סעיף 2א? האם יש חובת רישום כללית? האם יש חובת רישום רק על קרנות ציבורית או לא על קרנות ציבוריות? על איזה בסיס אנחנו מדברים?

אמרנו שמה שיש סמכות לשר בחוק המקורי אנחנו משאירים. בנוסף על כך, אנו מטילים חובת רישום וחובת שקיפות על אותן קרנות שהן נהנות מהטבת מס, ולגבי קרנות ש-50% ומעלה מסכום המלגה מקורן מאוצר המדינה, מסמיכים את השר גם להסדיר העברת מידע בין הקרנות.

האם נוכל לקבל את כל הצעות הנוסח האלה לפני שהן רצות קדימה?

בוודאי.

הפועל היוצא של מה שאתה אומר הוא שקרן שלא מקבלת הטבה במס – לשר תהיה סמכות להורות - -

כמו היום, והעיד פה מנחם כהן שהשר לא העיז עד היום לחייב אותם, אבל אני לא רוצה להתחיל לבטל את זה.

לא הבנתי את ההערה של דורית מורג לגבי האגרה.

השר יהיה רשאי אולי לחייב ולתבוע תקנות.

השר יהיה רשאי להטיל אגרה שנתית על קרן, ובלבד שגובה האגרה יהיה באישור הוועדה.

הוא יוכל להטיל פטורים - -

השר רשאי לקבוע כללים להטלת אגרות ופטורים מהם, ובלבד שהכללים בגובה האגרה יהיו באישור הוועדה.

בסעיף 4(2) להצעה שמתקן את סעיף 3(א) לחוק העיקרי כתוב "אחרי "בשנה הנכנסת" יבוא "מקורות המימון של המלגה, אופן הפנייה לבקשת המלגה". אני רוצה להתייחס לביטוי "מקורות המימון של מלגה".

למה אנחנו צריכים לדעת את מקורות המימון? למה מעניין אותנו מה מקורות המימון?

זה לא רלוונטי, וצריך לזכור שגם על פי פקודת מס הכנסה בלאו הכי מי שנהנה מהטבות מס חייב להגיש דין וחשבון.

מה זה אופן הפנייה? ואם אני רוצה לדעת איפה הוא יכול לקבל את הטופס?

יש למשל קרנות שאומרות שהפנייה היא דרך מוסד הלימודים ויש קרנות שהפנייה היא ישירה אליהן.

ציון מספר הטלפון זה עניין שמתאים לתקנות, והוא קצת פרטני.

לא משנה.

צריך להיות ספר מלגות, ושם יהיו כל הפרטים.

בסעיף 4(1) כתוב "מספר הזכאים למלגות". האם הכוונה היא למספר המלגות לקראת השנה הבאה?

כן, שיידעו את ההיקף. זה קיים בגובה המלגה, למה לא גובה המלגה?

זה משתנה לפי מספר הבקשות.

זה תלוי בריביות, כמה נשאר וכו'. זה לא כל כך פשוט.

אנחנו בעמוד 2 בסעיף (3)(ד): "משרד החינוך יפרסם לקראת שנת הלימודים" - במקום זה נרשום "כחודש ימים לפני פתיחת שנת הלימודים" – "מודעות בשני עיתונים יומיים, בעלי התפוצה הרחבה ביותר בשפה העברית; בעיתון יומי, או בעיתון המתפרסם מידי שבוע לפחות, בשפות: הרוסית, הערבית, האנגלית" - צריך להוסיף "והאמהרית", ו"הערבית" צריך לרשום לפני "הרוסית", שכן ערבית זו שפה רשמית – "בדבר פרסומו של ספר המלגות השנתי, ומקומות בהן ניתן לעיין בו ו/או לרכוש אותו".

כמובן בסעיף (ד) נוסיף גם את האינטרנט.

האם תפרסם שקיים ספר כזה, או שאתה רוצה שספר המלגות יופיע באינטרנט?

שיופיע באינטרנט.

זאת אומרת שהוא גם יופיע ושגם יהיה פרסום שלו.

נכון מאד.

רק פעם אחת - -?

כן, מספיק פעם אחת.

אני שב לסעיף (ב) של סעיף (3). אני רוצה להעיר כמה הערות לגבי המבנה החדש. קודם כל, לא ברור לי כאן על מי מוטלת החובה להציג למכירה בחנויות הספרים.

זו אחריות השר.

כן, את זה אני מבין, אבל מבחינת החקיקה אנחנו מורים לחנויות ספרים שזה יוצג למכירה, זאת אומרת: החובה מוטלת על השר לגרום להפצה. הניסוח הוא פסיבי.

אני מבקש רק לשנות את הניסוח: השר אחראי לפרסם ספר מלגות. מבחינתנו השר אחראי.

צריך לפרסם מפה את המועד האופטימלי הנוח ביותר. המועד האופטימלי זה חודש לפני פתיחת שנת הלימודים. 99% מהסטודנטים יודעים שכבר הם יהיו סטודנטים. התעוררה פה השאלה לגבי סטודנטים שיש להם רישום יותר מאוחר.

סעיף 4(ב) בחוק הקיים יוצר מנגנון למה שכמובן היתה כאן כוונה - אבל זה רק דורש ניסוח - שהספר יפורסם מדי שנה. לפי ההצעה, אם מלבישים אותה על החוק הקיים כפי שאני לפחות הבנתי, אין כאן מנגנון של פרסום כל שנה של ספר חדש. זה עניין טכני שאפשר להתגבר עליו, אבל אני רק מעיר את תשומת הלב, כי הצעת החוק מציעה להשמיט את סעיף (ב) שדיבר על עדכון.

אתה לא צריך עדכון. כתוב: "ספר המילגות יוצג...בתחילת כל שנת לימודים".

אז צריך שני דברים: אחד – לפרסם את הספר כל שנה, והשני – במשך השנים לפרסם תיקונים.

מה זה משנה? כל שנה חודש לפני פתיחת שנת לימודים יוצא ספר המלגות.

ואם יש חלוקת מלגות באמצע השנה?

אין פרסום.

האם אי אפשר להוציא תיקונים?

ספר המלגות זה ביטוי של משהו שנעשה בתום השנה הראשונה של החוק המקורי. אני רק אומר שצריך להוסיף כאן סעיף טכני שמדבר על ספר חדש מדי שנה, ולא ספר המלגות, כי לכאורה זה אותו ספר, והשמטנו את סעיף העדכון.

אז יהיה כתוב: "ספר מלגות מעודכן וחדש" במקום "ספר המלגות".

זה כבר לא חדש, צריך לשנות את הביטוי.

אני לא משפטן, תרשמו מעודכן או חדש.

אני לא משוכנעת אם נכון להגדיר דווקא שזה ספר. הרי האינטרנט כובש את הכל, ולפעמים מיותר להוציא ספר ולהפיצו.

אני חושב שזה יהיה ה-POCKET BOOK הכי מבוקש.

סיימנו עם סעיף (ד). אני ממשיך לקרוא:

"תיקון 6. בסעיף 6 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
סעיף 6
"ובכלל זה –

(1) קביעת הסכום המרבי בעבור מדריך כאמור בסעיף 4(א);

(2) קביעת שיעור האגרה, כאמור בסעיף 4(ג)."

האם יש הערות? אין. מי בעד אישור החוק לקריאה ראשונה? מי נגד?

הצבעה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק מרשם מלגות (תיקון – חובת פרסום), התש"ס-1999 התקבלה בקריאה ראשונה.

החוק התקבל פה אחד בקריאה ראשונה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45