פרוטוקולים/ועדת חינוך/839

1
ועדת החינוך והתרבות
19.06.00

פרוטוקולים/ועדת חינוך/839
ירושלים, כ' בתמוז, תש"ס
23 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 112
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ט"ז בסיון התש"ס (19 ביוני 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
קולט אביטל
מוחמד ברכה
תמר גוז'נסקי
מוחמד כנעאן
יהודית נאות
גנדי ריגר

איציק כהן - סמנכ"ל וראש המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך
עדי הרשקוביץ - אגף התקציבים, משרד החינוך
ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד
אורי אליאל - אגף התקציבים, משרד האוצר
אורלי ארבלי - תושבת פסגת זאב, ירושלים
מלי גורדון - חשבת עיריית בני ברק
יסכה הרן - רכזת השדולה לגיל הרך, "מעורבות"
עמנואל זיסמן - ארגון "מעורבות"
גבריאל כהן - מנהל מחלקת החינוך, בני ברק
מרדכי סמט - הסתדרות המורים
דקלה צדוק - הסתדרות המורים
גיא אהרון - מועצת תלמידים ונוער ארצית
חן רון - מרכז שלטון מקומי
יעקב אגמון - מרכז שלטון מקומי
דב רוזנפרב - ארגון המורים העל יסודי, התאחדות המנהלים
דפנה הר-אבן - הרשות לצרכנות בהסתדרות
אתי בנימין - ועד הורים מחוזי
עטאף מועאדי - ועדת המעקב לחינוך הערבי
אברהם סנפירי - יו"ר ארגון ההורים הארצי

יהודית גידלי

סיגל גורדון

1. חוק לימוד חובה חינם מגיל 3 – קביעת גני ילדים – לשנת תשס"א.
2. יום חינוך ארוך – אישור רשימת בתי הספר – לשנת תשס"א.



חוק לימוד חובה מגיל 3 – קביעת גני הילדים – לשנת תשס"א

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות. בשעתיים הקרובות נדון בשני נושאים: ראשית, ביצוע חוק לימוד חובה חינם לגילאי 3-4. והנושא השני: יום חינוך ארוך.

ביצוע חוק לימוד חובה חינם לגילאי 3-4. אני מקדם בברכה את אברהם סנפירי, היושב ראש החדש של ארגון ההורים הארצי.

תש"ס הייתה שנה ראשונה של החלת החוק. על פי החוק, ביצוע החוק צריך להיות במשך עשר שנים. למעשה, מה שקרה בתש"ס, לא כל אלה שניתנו להם אישורים ניצלו אותם. דבר שני, בשנת הלימודים הקרובה – על פי מה שאנחנו מבינים – אין בתקציב משרד החינוך הרחבה של החלת החוק. אין צורך להאריך בחשיבות של החוק הזה מפני שכולנו מודעים לכך, שיש משמעות רבה ונכבדה מאוד לחינוך בגילאים 3-4. רבים מאנשי החינוך טוענים, שלגיל הזה יש תרומה סגולית יחסית הרבה יותר גדולה מאשר בשנות לימודים יותר מאוחרות.

כידוע, אני חסיד גדול מאוד של הגיל הרך ולמעשה, הרבה דברים שלא הצלחנו ללמד בגיל הרך, בגילאים המאוחרים כבר מאוחר לעשות זאת. לכן, החוק הזה, מעבר להיותו חוק סוציאלי ממדרגה ראשונה באופן שהורים יוכלו להשתחרר כדי שיוכלו לעבוד בצורה מסודרת יותר, יש לחוק הזה גם משמעות חינוכית ותרומה חינוכית עצומה.

צריך גם לומר, שבדיונים הקודמים, השלטון המקומי העלה את הנושא, שהבטחות שהובטחו לשלטון המקומי בעבור פתיחת גני ילדים לגילאי 3-4 טרם קוימו. לדוגמה, הובטח שהמשרד יעביר בגין כל גן חדש 24 אלף שקלים ועד היום הוא העביר רק כ-10,000 שקלים, הוא לא העביר 14,000 שקלים והגנים כבר פועלים מחודש ספטמבר עד חודש יוני, תשעה ירחי לידה. מה קורה עם התשלום הזה?

אנחנו רוצים להבין, מה עומד לקרוא בשנה הבאה?

אני רוצה לציין דבר נוסף, שר החינוך מייד עם כניסתו חש בצדק מוחלט שהוא רוצה להרחיב את החלת החוק על אשכול 1 ואשכול 2 של הרשויות המקומיות, שני האשכולות הנמוכים ביותר מבחינה סוציו-אקונומית. אבל למעשה, החינוך הופעל שם רק במסגרת וולונטרית, אנחנו לא הרחבנו באופן פורמלי את החוק כיוון שאיננו מרחיבים באופן פורמלי את החוק, אזי, הרשויות ניצבות בפני בעיה, שהן לא יכולות להפעיל את החוק הזה מול כל הילדים. זה חוק חינוך חובה, כלומר, חובה שכל ילד חייב ללמוד.

אגב, לפני שבוע הייתה לנו פגישה עם ארגון "מעורבות" – יושב כאן עמנואל זיסמן ועוד חברים מהקבוצה הזאת – שגם בערים אחרות שבהן הוחל החוק, למעשה, הן קיבלו פטור, לא ברור לי אם הפטור הזה הוא דבר חוקי. צר להיוודע שגם באותן רשויות דוגמת חיפה ודוגמת אשדוד, שבהן ביקש השר והוועדה אישרה להחיל את חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4, הרשויות המקומיות הבינו שיש להן פטור ממשרד החינוך שלא לבצע את החוק. אף על פי שהחילו את החוק בחיפה, החוק בוצע רק לגבי 10% מהילדים ועל 90% האחרים – החוק לא בוצע.

אני מבקש לדעת, ראשית, האם העובדה הזאת נכונה? שנית, האם יש לזה איזשהו בסיס משפטי? כלומר, מה הטעם שנשב פה ונרחיב את החלת החוק, ולאחר מכן משרד החינוך ייתן פטורים לרשויות מקומיות שלא לבצע את החוק הזה. זה נראה לי דבר שדורש הסבר.

לפני שנאפשר למשרד להשיב, נשמע עוד שניים שלושה גורמים על מנת שיציגו את הבעיות כפי שהם רואים אותן ונציגי משרד החינוך יוכלו להתייחס.

שני החוקים החשובים, לעניות דעתנו - - -

בוא נדבר פרה פרה, כרגע על חוק חינוך חינם לגילאי 3-4.

חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, אינו דומה לעניות דעתנו לחוקים, כללים והנחיות בפרוייקטים שהמשרד מעת לעת יוזם. בשלטון המקומי חשים, שמאז שנחקק החוק, האוצר איננו מעמיד את המשאבים הדרושים המינימליים כפי שנקבע בזמנו על ידי הוועדות כדי להפעיל את החוק.

ראשית, העובדה שאין התקדמות עם החוק, אין התקדמות בתקצוב, וכמעט מה שהיה ומה הוא מה שיהיה, מדאיגה אותנו כמי ששותף פעיל בהחלת החוק וכאזרחי המדינה הזאת. יושב ראש מרכז שלטון מקומי, יותר מפעם אחת קרא לממשלה ולכנסת להחיש את מימוש החוק. ראשי הרשויות מאוד מעונינים – כפי שאנחנו חשים – בהתקדמות בנושא הזה.

דבר שני, חייבת להיות השקעה, לפחות מינימלית, תוכנית להשקעה בתשתיות אשר תביא בחשבון שמדובר על תוספות של תלמידים רבים מאוד. ישנן רשויות רבות שאין שם גני ילדים, אני לא רוצה לדבר על המגזר הערבי, על המגזר הבדואי והמגזר הדרוזי, שם חסרים לנו הרבה מאוד גני ילדים, אבל אנחנו לא רואים שיש גישה כלשהי האומרת, תוכנית בשלבים שבה נכניס את הילדים לתוך המעגל. הגישה של משרד החינוך, אני אומר זאת בצער, באילוץ שיש למשרד החינוך הוא נכנס רק למקומות שבהם הרשות המקומית מצליחה לגייס מבנים כאלה או אחרים לקידום החוק. צריכה להיות השקעה מינימלית בתשתיות, גן ילדים איננו רק מבנה טרומי, מחייב גם חצר, מרחב פעילות, מחייב הצטיידות סבירה כדי שיוכל להעסיק את הילדים.

ישנו צורך מינימלי בהרחבת התשתית החינוכית, תשתית ההיקף. אם אנחנו חושבים שבני שלוש-ארבע הם ילדי חינוך חובה, צריך בעת ובעונה אחת להרחיב את מעגל השירותים הפסיכולוגיים והעבודה הסוציאלית.

הזכרת את נושא ההצטיידות ושכר דירה, אלה דברים שמעידים באופן הברור ביותר, שממשלת ישראל – אם מותר לי לומר – איננה רואה בעניין הזה נושא אלא איזשהו פרוייקט שברצותם או לפי שיקולי תקציב כאלה ואחרים מקטינים או מגדילים את הדברים.

אנחנו מבקשים, ראשית, שמה שנקבע יתמלא, שיינתנו התקציבים להתחייבויות האוצר ומשרד החינוך אלינו. שנית, נושאים נוספים שבעינינו לפחות הם הכרחיים לקיום מינימלי, יינתנו לתשתיות, הצטיידות ואותם שירותי היקף.

החוק הזה נחקק אחרי 15 שנה של קיפאון.

אני רוצה לציין, שהחוק נחקק בתקופה שמר זיסמן היה יושב ראש ועדת החינוך והתרבות. אני מודה לך שאתה ממשיך הלאה ללוות ולתרום.

לא אפסיק לפעול בנושא הזה עד שנצליח.



הייתה הבנה, למרות שהוכנס תיקון לחוק – וזה תיקון שלי, שכנעתי מפלגות, ממשלה, קואליציה ואופוזיציה, שהחוק יהיה פרוס לעשר שנים על מנת שלא תהיה עילה בידי האוצר להביא אותו במסגרת חוק ההסדרים, שזה אחד האמצעים הבדוקים והיעילים להמית חוקים - לי היה ברור מעל לכל ספק, ששר החינוך והתרבות וההנהלה החדשה של המשרד, לא יחכו עשר שנים. יצחק כהן ממשרד החינוך הביא את ההצעה בחודש מאי ולי היה ברור על מי זה יחול באמצע שנת תקציב.

כולנו מודעים לחשיבות החברתית והחינוכית של החוק, היום יותר מאשר בעבר. לכן, אני נדהם שמשרד החינוך והתרבות אינו עושה על מנת לקצר את התקופה של עשר שנים. שמענו את הדברים שאמר נציג בכיר של מרכז השלטון המקומי, שהחוק אינו מיושם גם לגבי מי שהוחלט לגביו במאי שנה שעברה. הדוגמאות שהביא יושב ראש הוועדה הן דוגמאות אמיתיות שנבדקו בשטח.

אני פונה לחברי ועדת החינוך, אני בטוח שיש כאן רוב שחוצה את כל המפלגות בכנסת, צריך להפעיל את הלחץ הפרלמנטרי והחוץ פרלמנטרי על מנת שתהיה תוכנית לא של עוד תשע שנים אלא שבעוד שלוש-ארבע שנים להחיל את החוק על כל ילדי ישראל.

אני מצטרף לדברים של קודמיי, חבר הכנסת לשעבר, עמנואל זיסמן, ונציג מרכז השלטון המקומי, לא מדובר רק בהמשך היישום, שצריך לדון בו בצורה יסודית, אלא לבצע את מה שהוחלט ליישם, אנחנו נמצאים במצב עגום ואצל האוכלוסייה הערבית המצב עגום שבעתיים.

על פי מה שהוחלט ליישם, היה צריך להקים בערך 1,050 כיתות לגילאי 3-4 בקרב האוכלוסייה הערבית, בפועל הוקמו 413 כיתות. זאת אומרת, 634 כיתות לא הוקמו למטרת יישום ההחלטה שכבר התקבלה.

הנושא של ההצטיידות שדיבר עליו נציג השלטון המקומי, הוא נושא שלוקה בחסר. אם מדובר בעלות ממוצעת של הצטיידות לכיתה של קרוב ל-24, 25 אלף בפועל, עד עתה הוצעו רק 10,000. אם מדובר על שכירות, המשרד משתתף בשכירות בסכום של 8,500 שקל שזה כ-60% או 70% מהעלות של השכירות. הדברים האלה לדעתי מעמידים בצורה מאוד נלוזה את יישום החוק, ופי כמה וכמה כאשר מדובר על הרחבת יישום החוק לאשכול 3 ו-4.

כאשר הוחלט על יישום החוק בשנה שעברה, בזמנו של מר יצחק לוי, שכיהן כשר החינוך, החוק חל על ששה יישובים. כאשר חבר הכנסת יוסי שריד נכנס למשרד, נוספו כ-27 יישובים, אבל כאמור, הדברים לא באים לידי ביטוי בשטח. הבעיה חמורה עוד יותר בנגב. אני מבין שיש החלטה לפתוח כארבעים כיתות בפזורה הבדואית בנגב, שם יש כ-6,000 ילדים בגילאי 3-4. למרבה הצער, יש כוונה להקים את הכיתות הללו בסמוך לבתי הספר הקיימים, כלומר, צריך לתת תשובה של הסעות או דווקא בפיזור הכיתות האלה על פי מקום היישוב, על פי ריכוזי האוכלוסייה ולא לפי מיקומם של בתי הספר.

לדעתי ראוי לתקן את יישום החוק, כמו כן, על משרד החינוך להודיע לוועדת החינוך בנושא של יישום החוק לגבי אשכול 3 ו-4.

אני מציע ליושב ראש הוועדה, שיהיה מעקב צמוד, אם אפשר אפילו על ידי ועדה מיוחדת, על יישום כל שלב. שלא יהיה מצב שנחכה שנה לקבלת דיווח ואחר כך נמצא עצמנו מול תמונה עגומה, צריך שיהיה מעקב כל רבעון.

רציתי להצטרף לדברי שני קודמיי. אני קוראת במכתב סמנכ"ל משרד החינוך שמופנה אליך, סעיף 2, שבשנת הלימודים תשס"א יופעל יום חינוך ארוך בכל מוסדות החינוך הפועלים היום.

אנחנו מדברים עכשיו על חינוך חינם לגילאי 3-4.

אני רוצה להעיר הערה, במסמך שחולק לחברי הכנסת, מצטיירת תמונת מצב, שבשנת הלימודים הנוכחית, נכללים במסגרת החוק 58,348 תלמידים מתוך מחזור של 240 ילדים בגילאי 3-4. אני רוצה לומר, שלדעתי, זאת לא כל האמת. זאת אמת, אבל לא כל האמת, מדוע? כי השואל הנבון צריך לשאול, מה היה קודם לחוק? האם קודם לחוק היו אוכלוסיות שנהנו מפטור, אם לא 100% אז 90%, ואני יכול לקבוע באופן עיוור ולא לתהות הרבה ולומר, ש-70% מהאוכלוסיות שנכללות ב-58,348 זה ישראבלוף. לקחו ילדים שבין כה וכה היו פטורים, או שהוחל עליהם פטור של 90%, ועכשיו במסגרת החוק הוסיפו עוד 10%. כלומר, אין פה ביצוע אמיתי של 10%, אין תוספת של 10%.

לכן, הצגת הנתונים כאן היא אמת אבל לא כל האמת. זאת צריכה להיות נקודת המוצא.

אני מקווה, שבדברי התשובה שנקבל ממשרד החינוך, תהיה התייחסות להערה שלנו, של מה התועלת בהחלת החוק אם הוא לא מתבצע? הרשויות המקומיות מבינות שיש להן פטורים סמויים ממשרד החינוך, שאפשר לא לבצע את יישום החוק. אגב, בידיי יש דוח של המשרד, קיבלתי אותו דרך המרכז לשלטון מקומי, לא קיבלתי אותו במישרין, ובכל רשות מצוין מה הפוטנציאל של הלומדים, כמה נרשמו בגיל 3, כמה נרשמו בגיל 4, מה סך הכל, מה ההפרש וכמה לא לומדים. כלומר, בכל יישוב יש אחוז מסוים שהחוק היה צריך להיות מוחל עליו, אפשר לקחת לדוגמה את חיפה - - -

מתוך 3,500 רק 500 - - -

איפה זה מופיע?

מופיע בעמוד של: שיקום שכונות חלקי ללא עדיפות.

לומדים רק 570 מתוך 3,000 בגילאי 3, ו-3,400 בגילאי 4. כלומר, מתוך 6,400 לומדים רק 570. אגב, שאלנו את הממונה על הגנים בעיריית חיפה, מה קורה פה, למה לא ביצעתם את החוק? נאמר לנו, היו קשיים, צלצלנו למשרד החינוך ומשרד החינוך ויתר לנו. האם זה חוקי?

לעניין החוקי – קיים חוק, החוק צריך להיות מוחל בהדרגה, כמובן שהחוק תלוי בתקציבים כבדים למדיי. הוצא צו על ידי משרד החינוך, העובדה שבצו הזה היו גם מוסדות שגם קודם לכן כבר קיימו יום לימודים ארוך, איננה קובעת - - -

לא הבנת את השאלה שלי. השאלה שלי, יישוב שהוחל בצו, האם מישהו רשאי לפתור את היישוב הזה מביצוע החוק?

לכאורה, להוציא אותו מהצו. הצו למעשה הוא הוראת החוק, הוא גם אמירה של המשרד, ששם צריך לקיים לימוד חובה החל מגיל 3. הדרך היחידה לפתרון היא להוציא אותו מהצו או לתת איזשהו פטור. מאחר ואנחנו נמצאים בשנה הראשונה של החוק, היו גם אי התאמות בנושא הזה.

לא הבנתי את המילה התאמות. יש הרגשה בכנסת, שהממשלה מזלזלת בחוקים. יושבים כאן מחוקקים, עובדים קשה, בסופו של דבר - מבלי לפגוע בנציג האוצר - בא פקיד האוצר - לא אתה, אורי - אומר, שמע, מה זה משנה שחוקקו חוק שקציני מבחן צריכים לחקור ילדים ולא קציני משטרה? אנחנו לא מסכימים עם הדבר הזה ולא ניתן תקציב למשרד העבודה והרווחה על מנת שיחקרו ילדים. אנחנו נלמד את חברי הכנסת.

נמצאת כאן חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד הילד, שמעה את אותם הדברים. אנשים מחוקקים חוק, באות הרשויות המקומיות ואומרות, מה זה משנה מה אתם מחוקקים, אנחנו נעשה מה שאנחנו רואות לנכון, מה שאנחנו רוצות ומה שאנחנו מבינות. לכן אני שואל, מה המצב החוקי?

המצב החוקי, שצווים צריך לקיים, חוקים צריך לקיים, וזה המסר גם של משרד החינוך.

תודה רבה לך. אני יכול לומר פה בוודאות, שרשות מקומית שלא ביצעה, לא עמדה בדרישות החוק?

המשרד רואה חשיבות רבה ביותר בחוק וביכולת הביצוע שלו. מעבר לכך, שר החינוך לא הסתפק ברשימת היישובים שבצו, ולאור החשיבות הרבה שהוא רואה בביצוע, הוא החליט להגדיל את הרשימה באופן ניכר ולצרף יישובים נוספים שאינם כלולים בצו כדי לאפשר ליישובים רבים יותר מכפי שתוכנן מראש להיכנס למהלך הזה. אנחנו רואים בזה מהלך חשוב, דווקא בשל כך התחלנו במספר הרבה יותר גדול, הנתונים כולם מונחים לפניכם, כולם אמת, יש כאן את כל הנתונים שנתבקשנו ושלא נתבקשנו, ולכן אני לא רואה פה שום נתון שהוא בהסתר, בהיחבא או שלא בידיעה. הנתונים הוצגו לכולם פעם שניה ופעם שלישית.

אנחנו מדברים על החלה, נכון אומנם, שבחלק מהמקומות זה היה רבע מהתלמידים במדינת ישראל, 24% כלולים היום במסגרת הזאת, לנו היה קשה מאוד להתחיל באשכול 1 ו-2, לבצע את זה באשכול 1 כדי לזכות פה לתשבחות, היה צריך לעשות הפוך מהדרך שנהגנו. יכולנו לומר, נכין רשימה לאישור ועדת החינוך של הכנסת, אבל נביא רק את הרשימה של אותם יישובים שנוודא מראש שהם ערוכים ומוכנים ליישום החוק. זה אומר, רק לאחר שהרשות המקומית תאתר מבנים, תאתר כוח אדם, יתאפשר כל ההיבט התקציבי עד הפרוטה האחרונה כולל תקציב של בנייה מחדש של מבנה והצטיידות, ורק כשנראה שגן מסוים ערוך ומוכן ב-1 בספטמבר, אז נגיע לוועדת החינוך של הכנסת ונאמר, הנה חברים יקרים, אנחנו מבקשים להחיל בצו אך ורק את רשימת היישובים הזאת שהיא ערוכה ומוכנה. יכולנו להפעיל צירי ביקור סדירים ולנזוף ברשות מקומית שלא תיישם את החוק כפי שצריך, אבל מה לעשות, חשבנו שעדיף לא ללכת בדרך הזאת אלא עדיף להתחיל בשנת הלימודים תש"ס. אילו היינו בוחרים בדרך שהצגתי קודם, היה עדיף להתחיל בשנת הלימודים תשס"א, לתת את האפשרות לבנייה היכן שחסר או לאיתור מבנים אחרים, לעבור את הליכי הרישוי והאישור של המבנים, להגביר את הפיקוח, להוסיף הדרכה והשתלמויות, להיכנס להיבטים הפדגוגיים בצורה יותר מסודרת ומקצועית, ולהקדיש את שנת הלימודים תשס"א לשנת היערכות. המשרד החליט החלטה שבדיעבד אני חושב שזאת הייתה החלטה נכונה, ששנת הלימודים תש"ס תהיה שנת מעבר.


אני שמח שהשותפים שלנו, למרות הביקורת, השלטון המקומי, ארגונים שונים ברשויות המקומיות, גננות, הסתדרות המורים, כולם פעלו יחד אתנו כדי שבשנת מעבר זאת נעשה את המקסימום כדי לבצע את זה בצורה הטובה ביותר שרק אפשר, ואותן רשויות מקומיות שלא היו מסוגלות בשום פנים ואופן להיערך, אמרנו לאותן רשויות מקומיות, אנחנו מלווים אתכן בתהליך. נכנסו אתן לבדיקה של מבנים על מנת לעזור להן בסיוע אתור מבנים, לנסות להתמודד עם הקשיים ולהבהיר לכולם, שבשנה הזאת אנחנו רואים קשיים גדולים, אבל למרות הקשיים הגדולים אנחנו רוצים ליישם זאת בצורה מסודרת.

הרי הוחלט על החלת הצו בחודש אוגוסט, היה ידוע שיהיו בעיות. אני זוכר שנאמר, שאם ייווצר מצב, שלא נספיק ב-1 בספטמבר, לא נחכה לשנת הלימודים הבאה אלא נשקול אפשרות לדחות זאת ל-1 בדצמבר או 1 בינואר, אבל לא לאבד שנה. השר בזמנו הבטיח לשקול את האפשרות הזאת. האם עמדה בפניכם אפשרות כזאת?

אכן כן, ישנם גנים שנפתחו ב-1 בספטמבר, ישנם גנים שנפתחו ב-1 באוקטובר, ישנם גנים שנפתחו ב-1 בנובמבר, אנחנו השתדלנו להקדיש מאמץ עצום גם מבחינה ארגונית וגם מבחינת תקציבית ליישום הצו.

חברים יקרים, להיכנס ליישוב באשכול 1 ו-2 - אתם מכירים חלק מהיישובים האלה - להיכנס למערך הזה ולהקים שם איזה שהיא מערכת שלא הייתה קיימת, אפשר היה לוותר על זה, אבל מצאנו לנכון שצריך להיכנס לנושא הזה.

כמה מבנים קניתם או שכרתם לצורך גנים? כמה דירות נשכרו לצורך העניין הזה? כמה בניתם? ככל הידוע לי, בתקופת העלייה הגדולה בשנות ה-90 הוקמו מחנות הקרוואנים, לא עלה על הדעת להקים מחנה קרוואנים מבלי שלידו יהיה גן, לא עלה על דעתכם להביא לכאן משפחות בלי גן, והסתדרתם יפה מאוד צריך לומר, לזכותכם, בכל מקום היה גן, ידעתם שצריך לדאוג לילדים. במקרה הזה, תביא לנו נתונים.

עיריית בני ברק משלמת 1.5 מיליון שקל עבור שכירות גנים בשנה, לא גילאי 3-4 אלא בכלל. אצלנו קרוואנים היא לא מילה מגונה, מוסדות חינוך בגיל חובה לומדים בקרוואנים.

אני רוצה לציין בצורה ברורה, המשרד פועל במסגרת חוק התקציב ועומד במסגרת התקציבית שעומדת לרשותו בנושא הזה. הוא עשה הרבה מאוד מאמצים, כולל ביטול של פעולות מסעיפים תקציביים אחרים כדי לתגבר את הפעולות הללו מעבר למה שקיבלנו במשרד האוצר. אנחנו תגברנו מתקציבים נוספים של המשרד שהיו מיועדים לנושאים אחרים כדי להיכנס למערכת הזאת. המטרה של משרד החינוך הייתה להיכנס בהיקפים רחבים יותר מכפי שהצגנו כאן, אנחנו נשמח מאוד אם משרד האוצר יסייע בתקציבים נוספים, גם כדי להכניס את כל התלמידים מאותם אשכולות ומאותם מקומות שכלולים בצו ושאינם כלולים בצו, ובנוסף לכך, יש לנו רצון עז להחיל בשנת הלימודים הבאה גם את אשכול 3. אין לנו תקציב לבצע את זה, אם יימצא תקציב להיכנס לאשכול 3, אנחנו נעשה את זה בשמחה רבה.

יש לי חדשות בשבילך, גם אשכול 1 ו-2 עדיין לא בצו.

אני רוצה לרענן את זיכרונך, באותה ישיבה מפורסמת, שבה בצדק גמור שיבחנו את השר, שהוא מוכן להעמיד עוד תקציבים רציניים לצורך הרחבת העניין, עלה העניין המשפטי, שאם יחילו את הצו על אשכולות 1 ו-2 באמצע אוגוסט, וב-1 בספטמבר אין פתרון מלא, הרשות היא עבריינית וכל רשות חשופה לתביעות משפטיות של הורים שיגידו, תסלח לי, יש חוק. לכן, בהסכמת הוועדה, שר החינוך הודיע, שהוא מחיל על הרשות המקומית את כל ההטבות הכספיות כאילו מחילים את הצו, כלומר, לא תימנע משום רשות איזה שהיא הטבה כספית לצורך ביצוע העניין באשכול 1 ו-2 בגלל שיאמרו שהם לא נמצאים בצו. בזה צודק איציק כהן, שאמרנו, שתהיה זאת שנת התארגנות. אני לא יכול להעיד שכך נאמר לגבי כל היתר, שעליהם כן חל הצו. את הצו החילו חודשים לפני פתיחת שנת הלימודים.

למיטב זכרוני, חודשיים, לא יותר.

החוק חוקק בינואר.

מתי המשרד גיבש לראשונה את הרשימה? המשרד ידע מי הולך להיות בצו, אני אומר בזהירות, חצי שנה קודם.

ב-17 במאי היו בחירות והגיע שר חדש, שלקח את הרשימה - - -

השר החדש היה בישיבה.

אבל הרשימה של יצחק לוי, שהובאה לכאן, שונתה.

לא שונתה, הייתה תוספת.

אין שום תוספת.

יש, הוספנו את נווה יוסף, חיפה. הוספנו חלקים מפסגת זאב וגבעת המטוס.

הרשימה בבסיסה כוללת שכונות שיקום, אזור עדיפות א', קו עימות, למיטב ידיעתי, למשרד כגורם מקצועי זה היה ידוע כבר חצי שנה קודם. נכון שעם כניסת השר למשרד הוא דיבר על אפשרות של שינויים, אבל בהבנות שגובשו בינינו, דובר על כך שלא יהיה שינוי אלא תהיה הרחבה. עד רגע זה לא קיבלנו בקשה להחיל את הצו לא על אשכול 1 ולא על אשכול 2.

זאת אומרת, שב-1 בספטמבר הקרוב, זה עוד פתוח, הכל אותו דבר.

אנחנו לא יכולים לאשר צו כשלא מגישים לנו רשימה. המשרד לא הגיש לנו כרגע שום רשימה. מטרת הישיבה גם לברר מה קורה עם הדבר הזה?

בעקבות הדיון הבוקר, בעקבות שאלתך ליועצת המשפטית שלנו, אני אמליץ בפני השר, שלא להחיל את אשכול 1 ו-2 בצו כל עוד אין היערכות תקציבית, ארגונית וכוח אדם.

אני מודיע פה, שאני אציע אי אמון, על זה תיפול ממשלה. אני אגיש אי אמון על הדבר הזה.

החוק הזה עבר בקריאה שניה ושלישית, האם על פי הוראות החוק כתבו מה העלות התקציבית הכרוכה ביישום החוק?

בוודאי.

75 מיליון שקל לשנת גיל בכל אחת מעשר השנים.

ואוצר המדינה לא הוסיף.

אתה יודע שבשנה הראשונה זה לא עלה 75 מיליון שקל, כי היה להם 90%, אז את הכסף הזה היה צריך להעביר לאשכול 1 ו-2, את כל החיסכון הזה. כמה זה עלה בשנה הראשונה? כלום, 10%.

לא הייתי בכנסת כאשר חוקק החוק. אין מחלוקת שצריך ליישם את ביצוע החוק בהדרגה, מהאזורים הסוציו-אקונומיים טעוני הטיפוח לכיוון האמידים והעשירים. אני חושבת שוועדת החינוך צריכה לפנות לוועדת הכספים על מנת שתדרוש ממשרד האוצר להוסיף את העלות של החוק לתקציב משרד החינוך.

אני לא אומרת שמשרד החינוך עושה את כל מה שהוא צריך לעשות, אבל הבעיה המרכזית היא, שסדר העדיפות של הממשלה הוא לא בחינוך, ההפך הוא הנכון, כל הזמן מקצצים בחינוך.

שאלתי, מהי העלות, העלות לא נראית לי ריאלית, כשהייתי אחראית על החינוך בחיפה, לא הייתה לנו תשתית גנים, יש מאין זה לא צומח.

אנחנו לא נוכל ליישם גם את חוק לימוד חובה לגילאי 3-4 וגם יום לימודים ארוך, צריך להיות ריאליים, צריך לקיים כאן דיון עם אגף התקציבים, מה העלות השנתית בשנת הלימודים הבאה מתוך התקציב הממלכתי של מדינת ישראל. אחרת, אנחנו כל פעם נצעק ולא נועיל למערכת החינוך. כאשר יש קונצנזוס, אנחנו צריכים להחליט על סדר עדיפות.

אני רוצה להדגיש, שהחוק עבר בינואר 1999 בתמיכת הממשלה והממשלה ידעה כמה זה יעלה. בינתיים התחלפה ממשלה, אבל זה לא משנה.

השרים שמאיישים את הממשלה היום תמכו בחוק.

משרד האוצר ומשרד החינוך לא נתנו בשנה הראשונה ליישום החוק את הסכום שהיו מחויבים לתת.

אני רוצה לומר, אם אין למשרד החינוך ראייה ברורה מה קורה בתקציב לשנה הבאה, זה אומר, שבספטמבר הבא, לא הקרוב, ב-2002 גם לא יהיה דבר. אם מחליטים היום על בניית כיתות, זאת אומרת שאנחנו יודעים שב-2002 יהיו עוד 300 כיתות גן, אבל אם היום אתה לא יודע איפה אתה בונה, אז גם ב-2002 לא יהיה דבר, לא רק ב-2001. הייתי מאוד שמחה אם הייתם מעבירים מבת-ים כמה גנים ריקים, אצלנו כל שנה גדל מספר הגנים הריקים. זה מצב גיאוגרפי מסוים. במקומות שאנחנו מדברים עליהם, שאלת הבנייה היא קריטית, אם אין לכם תוכנית בנייה, חבל על הזמן.

על מנת להשלים את הסקירה, אני רוצה לומר, כדי להישאר באותה מסגרת עם התוספת של קו עימות - - -

מה קשור קו עימות?

החלטנו להרחיב את החוק וליישם אותו גם בקו העימות, שיהיה שם יום חינוך ארוך לגילאי 3-4.

זה סיפור אחר, לגילאי 3-4 אין הרחבה ליום לימודים ארוך.

יש לכך תוספת תקציבית של 185 מיליון שקלים. כרגע אנחנו עדיין לא נמצאים בבסיס התקציב, צריך לזכור שתקציב משרד החינוך לא גדל בתקציב לשנת 2000.

לשאלתך, חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, מה נעשה במגזר הערבי? נבנו 90 כיתות במגזר הערבי ו-60 כיתות במגזר היהודי, בשכירות יש תוספת של 556 גנים, כל זה בשנת תש"ס בלבד. מדיניות המשרד אינה מציבה מבנים יבילים כגנים, לא בתש"ס וגם לא בעתיד, מבנים אלה אינם משמשים כגנים.

בזמנו דיברתי אתך על כך, שצריך להכניס גם את הגנים הפרטיים בכל הנושא של חינוך לגילאי 3-4, מעולם לא חשבנו על זה ברמה המערכתית.

אני רוצה לחדד את העניין, משרד החינוך מציג ש-58 אלף תלמידים פטורים, אני מאלה שאומרים שזאת הצגה לא נכונה של העניין הואיל וגם 80% של התלמידים היו גם קודם פטורים ועכשיו רק החליפו כותרת, לפחות חלק מהגילאים היו פטורים גילאי 4 ולא 3. כוונתי היא, שזה לא מצג נכון של העניין. למעשה, את הכסף שהייתם צריכים לתת לביצוע שלב א', לא הייתם צריכים להגדיל.

שנית, משרד החינוך נתן פטור למקומות מסוימים מליישם את החוק בגלל סיבות שונות, החילו חוק ומישהו לא קיים את החוק וזה עבר בשתיקה. רבבות תלמידים שעליהם חל החוק, למעלה מ-90% מהילדים שעליהם חל החוק בחיפה, החוק לא מבוצע לגביהם. גם כאן לא הוקצה תקציב.

רשויות מקומיות לא קיבלו את הכסף שהובטח להן, מה קורה פה? הכנסת מחוקקת חוקים ואין לזה שום ביטוי תקציבי?

אני אחלק זאת לשניים, לגבי החלק הראשון הנוגע לסיכום בין שני המשרדים, שכולל את אזורי עדיפות לאומית א' ושיקום שכונות, נכון שיש פטור חלקי, לפני כן היה פטור חלקי, אבל מצד שני, עלות שכר התלמידים ביישובים האלה היא הרבה יותר גבוהה באופן משמעותי, תוסיף את יום שישי, זה יותר גבוה. בסך הכל, התוספת הזאת לא זניחה יותר מ-50 מיליון שקל רק בגין שני הנושאים האלה של אזור עדיפות לאומית ושיקום שכונות.

בתקציב הנוכחי הקצבתם 50 מיליון שקל למטרה הזאת?

בתקציב יש 50 מיליון שקל לצורך המטרה הזאת וזה נושא שסוכם בין שני המשרדים, העניין גם מומן בתקציב הקיים.

הצו שהובא בפני הכנסת בשנה שעברה עלה 52 מיליון שקל, את זה משרד האוצר נתן כתוספת בתש"ס.

בשנת 1999 התקבלה תוספת של 52 מליון שקל עבור שנת הלימודים תש"ס.

בנוסף לזאת, משרד החינוך השקיע עוד 30 מיליון שקל כדי לממן את אותו חלק שבוצע במסגרת אשכול 1 ו-2, כך ש-80 מיליון שקלים הושקעו בנושא הזה.

52 מיליון שקל זה מה שסוכם בין משרד האוצר לבין מנכ"ל משרד החינוך הקודם וזה מה שיושם. מעבר לכך, החלטה שלא היינו שותפים לה אבל היא מבורכת על ידי שר החינוך, לכלול גם את אשכולות 1 ו-2.

מה התוספת לתקציב 2000? האם בתקציב 2000 יש תוספת בתקציב משרד החינוך כמו ב-1999, תוספת של 52 מיליון שקל המיועדת להמשך הרחבת חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4?

נכון לרגע זה, יש רק את מה שסוכם בשנה שעברה. למיטב ידיעתי, אשכול 1 ו-2 לא כלול בפנים.

לא רק אשכול 1 ו-2 לא בוצע במלואו, גם שכונות שיקום, גם קו עימות וגם אזור עדיפות א', כל זה לא בוצע. יש רשויות שלא ביצעו את התוכנית.

הרכילות אומרת, שמשרד החינוך תרם בזמנו שעות הוראות בהתנדבות.

לגבי ביצוע, אני לא יכול לומר לך, אני רק יכול לומר, שהיה סיכום תקציבי.

כמה היה הסיכום התקציבי?

אותם 52 מיליון שקל שאני מדבר עליהם.

52 מיליון שקל נכנסו בבסיס התקציב, מה ייקרה הלאה?

אני לא יודע מה ייקרה הלאה, אני אומר מה הסיכום נכון להיום, על מה שאין סיכום אני לא יכול לומר דבר.

איך הסיכום יכול לדבר על 52 מיליון שקל, מאין יבוא ההפרש?

התחשיב שנעשה בהצעת החוק היה 6,000 שקל לתלמיד לשנה, כפול 25 אלף תלמידים, פר שתי שכבות גיל בכל שנה, 150 מיליון שקל. זה היה בתחשיב, היום זה כבר קרוב ל-180 מיליון שקל.

על פי הנתונים צריך 150 מיליון שקל לשנתון מלא שאין בו פטורים. בשנה הראשונה יש 50 מיליון שקל, לשנה השנייה - - -

המצב היום, שאין סיכום לגבי ההמשך.

תקציב המדינה הוצג בכנסת, השאלה, האם בבסיס תקציב 2000 יש תקציב על פי הסיכום בין המשרדים לקידום חוק חינוך חובה? אני מבין שהתשובה היא שלילית.

התשובה היא, שמה שהיה בשנה שעברה כרגע זה מה שישנו בתקציב 2000. לגבי הרחבה, עוד לא התקבלה שום החלטה.

יכולה להתקבל החלטה על הרחבה? בבסיס התקציב יש כסף המיועד לזה או שיורידו מנושא אחר? אני שואל, האם צריכה להתקבל תוספת?

בתקציב 2000 זו אותה הרחבה פלוס גידול טבעי על כל המערכת.

שנינו יודעים שגידול טבעי מיועד לצורך פתיחה של כתות חדשות. אם שיניתם את הנוסחה, זה לא לנושא הזה.

מכיוון שהדיון הוא על שנת הלימודים תשס"א, ומכיוון ששני שליש מתשס"א נופל בשנת 2001, זה יבוא לדיון בתקציב 2000. אני מניח שמה יוחלט על שנת 2001 בנושא גן ילדים יוקדם לספטמבר 2000, זאת ההערכה שלי.

אתה טועה, אנחנו נמצאים ב-19 ביוני, זה חודשיים ועשרה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה. הממשלה תאשר את תקציב 2000 באוגוסט. אתה בעצם אומר, שאף על פי שהייתה שנה שלמה להתכונן לאשכול 1 ו-2 הוא ימליץ לשר לא לכלול אותם בצו. כלומר, שלא יהיה תקציב נוסף לשנת הלימודים תשס"א.

יתרה מכך, הם לא מכניסים את זה לתקציב 2000 וזה גם אינו בתשס"ב.

הוא אומר, אני לא יודע מה יהיה בתקציב 2001.

אבל הרמז מהאוצר מאוד ברור.

הרמז של האוצר, שאין החלטה.

הרמז של האוצר לגבי תקציב 2000, שאין תוספת תקציב. זה דבר עובדתי, אין תוספת תקציב המיועדת לעניין. אומר עדי הרשקוביץ בצדק – דבר שאנחנו יודעים עליו מהעבר – החלטה לגבי 2001 יכולה להשפיע. אני רוצה לומר לך, זה לא שייך, כי גם אם יחליטו באוגוסט, יקרה מה שקרה עם אשכול 1 ו-2, כלומר, הביצוע יהיה ביצוע של 5%-10% וזה לא רציני.

אני חושב, שהתמונה לגבי גילאי 3-4 היא ברורה מאוד, אני רק רוצה לשאול שוב את נציגי משרד החינוך, האם השר מתכוון להביא לאישור הוועדה את הרחבת הצו, הן לגבי אשכול 1, הן לגבי 2 והן לגבי 30 כיתות בפזורה הבדואית?

אני חושב שלחברי הכנסת יש תפקיד מרכזי ביישום ומעקב אחר ביצוע חוקים.

אני שואלת גם לגבי התוכנית לקראת שנת תשס"ב. אם לא תהיה בניה עכשיו, לא יהיו תוכנית לשנת תשס"ב.

אני חושב, שהרחבה של הצו מחייבת בדיקה גם לגבי יכולת היערכות של הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, וכמובן גם תקציב. אם יימצא תקציב לעניין הזה והתקציב ישוריין לעניין הזה, אין בעיה.

בקשתנו היא, לברר עם השר – לתת לנו תשובה תוך שבוע ימים – האם השר מתכוון להרחיב את הצו? מתי הוא מתכוון להביא אותו לאישור? אנחנו מבקשים לדעת את הדברים האלה.

אני חושב שהאמירה שלנו כאן היא ברורה מאוד בנושא הזה: ועדת החינוך והתרבות בראש ובראשונה תובעת ליישם את החוק במלואו באותן רשויות שעליהן הוחל הצו.

ועדת החינוך הצטערה להיוודע, שחרף הצו, מספר לא מבוטל של תלמידים לא קיבלו את המגיע להם ממספר לא מבוטל של רשויות אשר לא ביצעו את הנדרש מהם על פי החוק.

הוועדה מבקשת להביא בפניה את הרחבת הצו, שתכלול לפחות את אשכול 1, אשכול 2, כיתות הגן בפזורה הבדואית, וכן אשכול 3.

כמו כן, הוועדה דורשת להעביר בדחיפות לרשויות המקומיות את מה שהובטח להן בגין הביצוע לשנת תש"ס.

אני מבקש לשאול את אנשי משרד החינוך, במקומות שבהם העניין יושם, האם התעוררה בעיה, שלמרות שהעניין חינם, האם הורים סרבו לשלוח ילדים לגן? החוק הרי מדבר גם על חינוך חובה וגם על חינוך חינם.

אמרנו שלא נרדוף אחריהם.

אני יודע, אני שואל, האם היו בעיות בעניין הזה, שלמרות שזה הוצע חינם להורים, הם סרבו לשלוח את הילדים?

לדעתנו לא. לא הגיעו אלינו פניות כאלה, אבל אולי השלטון המקומי קיבל פניה שכזאת, משרד החינוך לא קיבל פניות כאלה.

הערתי מופנית לאיציק כהן, מבדיקה שערכתי מצאתי, שהיישובים הערביים במועצות האזוריות כלולים באשכול 1. לצערי, חלק מהמועצות האזוריות לא נהנות מיישום החוק. האם אתם יכולים לקחת את העניין לידיים? השר בתשובתו מודה, שאכן המצב קשה מאוד. אני מבקש שהחוק יוחל גם באותם יישובים ערביים, בעמק יזרעאל למשל, בואדי סאלמה, יישובים השייכים למועצות אזוריות במצב טוב, אבל היישובים נמצאים במצב קשה. אני מבקש שהנושא הזה יילקח בחשבון.

לגבי תוכנית החומש, המגזר הערבי איננו נכלל בה אלא בצורה חלקית. לגילאי 3 אין התייחסות כלל. אנחנו מבקשים, שמשרד החינוך יכין תוכנית מסודרת לגילאי 3-4.

אני מבקש שיתקיים דיון בוועדה לגבי תוכנית החומש במגזר הערבי על מנת לבדוק את יישום התוכנית.

מר איציק כהן ציין, שלגבי 24% מילדי ישראל בגילאי 3-4 החוק מיושם. אני רוצה לומר לו, שבבני ברק, העיר הענייה ביותר, בקושי מיושם החוק, תושבים רבים שלאו דווקא גרים בשכונה שמוגדרת כשכונת שיקום, המצב הכלכלי שם קשה ולכן אני חושבת שהיה צריך ליישם את התוכנית הזאת בהדרגה על כל העיר בני ברק כמו באזורים שאינם מוגדרים כשיקום שכונות אבל המצב הכלכלי שם מאוד קשה.





יום חינוך ארוך – אישור רשימת בתי הספר – לשנת תשס"א

אנחנו עוברים לנושא הבא: יום חינוך ארוך, החלת חוק יום חינוך חובה חינם. מתי הוחל ביצועו של החוק?

התחלנו ביישומו באמצע שנת הלימודים תשנ"ח.

על פי החוק, תוקף החוק עד תשס"ד. היום החוק מיושם ב-448 בתי ספר, ב-245 כיתות גן. כמה בתי ספר יסודיים יש?

ישנה תופעה במשרד החינוך, אף פעם הם לא כותבים מתוך כמה, יש לכתוב לפחות באחוזים.

מתוך 2,600.

החוק מיושם ב-448 בתי ספר מתוך מתוך 2600 בתי ספר, קצת פחות מ-20%. כלומר, יש לנו עוד ארבע שנים ואנחנו נמצאים בסטטוס קוו של יום חינוך ארוך. ביום חינוך ארוך יש לנו שתי בעיות, בעיה אחת שקשורה עם הסתדרות המורים, ובעיה שניה היא בעיית התקציבים.

אנחנו מבקשים לדעת, האם השר מבקש להרחיב את יום חינוך ארוך? באיזה בתי ספר מתכוונים ליישם זאת? על פי הנתון שלכם, צריך להוסיף עוד 15 בתי ספר ו-240 כיתות גן. אגב, כמה כיתות גן יש?

9,000 כיתות גן בגילאי חובה.

245 כיתות גן זה פחות מ-5%.

לפי המסמך שיש בידינו, ההצעה מדברת על הוספה של 15 בתי ספר, שנמצאים בקו העימות, ועוד 240 כיתות גן. כל אחד מבין, שמדובר בלעג לרש, כלומר, אין כאן הרחבה. מה עוד, שאם נאמר את כל האמת, שלא כל בתי הספר שעליהם הוחל יום חינוך ארוך אכן הפעילו יום חינוך ארוך. כלומר, גם התוספת שמציעים אותה היא פחותה ממספר בתי ספר שנגרעו מהרשימה המקורית. המשמעות של המסמך היא, שלא מרחיבים יום חינוך ארוך, אלא מצמצמים יום חינוך ארוך.




משרד החינוך צריך להבין, שהמחוקק אמר את שלו, ראה בחוק הזה חשיבות גם סוציאלית וגם חינוכית ממדרגה ראשונה. מה שנראה, שהכנסת מחוקקת אבל משרד החינוך קובע את סדרי העדיפויות. זה לגיטימי לקבוע סדרי עדיפויות, אבל אי אפשר שסדרי עדיפויות של המשרד או של השר יבואו על חשבון סדרי העדיפויות שקבע המחוקק.

אני הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק, שלא תאפשר לשחק עם המילה: בהדרגה. שהמילה בהדרגה, פירושה, שהמשרד חייב לבצע את החלק היחסי כל שנה. מה אמרו? שאי אפשר גם תקציבית וגם חינוכית יום חינוך ארוך, נחלק את זה לכמה מנות. זה נשמע הגיוני וסביר, אבל משתמשים במילה בהדרגה לצורך דילוג. בתש"ס לא נוספו עוד בתי ספר, גם בתשס"א לא נוספו בתי ספר, להפך, על פי התחזית, בתי הספר נגרעים. רבותיי, לא לזה התכוון המחוקק, כנראה שאנחנו צריכים לתקן את החוק על מנת שיהיה ברור, שבכל מקום שכתוב בהדרגה, המחוקק מתכוון, שכל שנה מבצעים את החלק היחסי, לפחות את החלק היחסי.

אני רוצה לומר לחבריי, בפגרה יזמתי פגישה עם נציגי משרד החינוך ועם הממונה על השכר, אמרנו להם, שאנחנו יודעים שיש בעיה בין הממשלה לבין הסתדרות המורים, ולמען ההגינות אנחנו אומרים להם, שבחודש מאי-יוני נתבע הרחבה של יום חינוך ארוך, אבל אנחנו לא רוצים לעמוד בפני איום של הסתדרות המורים, שלא רק שלא תהיה הרחבה, אלא שמה שקיים לא יהיה. אמרתי, אני מבקש מכם, אנא סדרו את העניין ומצאו פתרון, הגיעו להסכמה על התגמול של המורים בקשר לפרשה הזאת שקוראים לה יום חינוך ארוך.

אני מבקש לדווח, מה קרה מאז, איך חושבים לפתור את הבעיה ואיך חושבים להרחיב?

מטרתו של יום חינוך ארוך, לשפר את המצב בבתי הספר, אבל לצערי הרב, במגזר הערבי אין שיפור, המצב לא טוב בלשון המעטה. אין תנאים מינימליים להשארת התלמידים עד לשעה מאוחרת ואין תועלת בהישארותם בחצר. בתי ספר רבים לא מעונינים ביישום החוק, הם מוותרים על יישום החוק בעקבות חוסר תנאים.

אני מצפה ממשרד החינוך שיפעל למען שיפור במגזר הערבי. חוק יום חינוך בבתי הספר הערביים לא מקדש את המטרה, לא עונה על הדרישות מכיוון שמשרד החינוך לא נתן את האמצעים המינימליים ליישום החוק בבתי הספר.

אני מזמין את נציגי משרד החינוך לבקר בבתי הספר במגזר הערבי, בואו ליישוב תמרה שנחשב לטוב לעומת היישובים האחרים וראו מה המצב שם.

אני מצפה ליחס אנושי לאותם תלמידים, אני מרחם עליהם ואני שואל, למה מחזיקים אותם עד שעה מאוחרת בבתי הספר? אני לא מרגיש שהם מצליחים ללמוד.

לאחר הדברים ששמענו, העניין באמת רציני. מבחינתנו כאיגוד מקצועי, הודענו הודעה חד משמעית, בתשס"א, בתנאים הקיימים, החוק לא ייושם ללא תגמול הולם של מורים המלמדים בשעה שביעית שמינית, לא ייתכן שהם ישלמו ולא יתוגמלו.

אני מסכים שבמספר מקומות הבעיה מאוד רצינית. יתרה מכך, בשבוע שעבר ישבו אצלי ארבע מנהלות מאחד היישובים סביב ירושלים ותיארו מצב די קשה, שיום חינוך ארוך פגע בלימודים הבסיסיים. שאלתי למה? הם אמרו לי, נאלצנו לגבות תל"ן, שהתחילו בשעות הבוקר, להעביר שעות מרכזיות כמו אנגלית ומתמטיקה לשעה שביעית שמינית, שלא תמיד יעילות.

למה היו צריכים להעביר את זה לשעות אחרונות?

ביישוב מסוים סביב ירושלים, ששם הייתה תוכנית תל"ן בשעות הבוקר, המועצה המקומית חשבה שחשוב להכניס תוכנית אחרת, שהיא יוזמה חינוכית מקומית, לשעות שמונה עד אחת עשרה, ותוכנית לימודים רגילה עברה לשעות המאוחרות, שהן שעות לא יעילות. המורות אומרות לי: התלמידים עייפים, זאת כבר לא אותה משמעת, לא אותם תנאים וזה קשה. כלומר, יש שיבושים במערכת. מורות שנאלצות לעבוד בשעה השביעית והשמינית, בצורה שכזאת אני אומר, הלימודים לא יעילים.

הייתי מנהל בית ספר במשך 22 שנה, בזמנו הייתה תוכנית יול"א – יום לימודים ארוך – התוכנית הייתה מסוג שונה לגמרי. בתנאים הנוכחיים כיום, זה בלתי אפשרי.

לכן, ללא תנאים הולמים למורים, חבל ליישם את התוכנית.

חבר הכנסת זבולון אורלב, החוק מיושם ב- 248 בתי ספר, דובר על 400 בתי ספר, אני ממליץ להשאיר את התקציב, אך את יתרת התקציב לנצל ולשפר את התנאים שמדברים עליהם. לא לפגוע בתקציב אבל לעשות ניסוי באותם מקומות נזקקים, לשפר ולייעל מספר מוסדות חינוך, להוכיח שזה אפשרי. בדרום יש ימים חמים ביותר עם חוסר תנאים פיזיים, האם נסכים שהילדים שלנו ילמדו בתנאים כאלה?

ההודעה שלנו חד משמעית, ללא תגמול של מורי ישראל המלמדים בשעה השביעית והשמינית, בתשס"א, מבחינתנו ההוראה תהיה, שאין יום חינוך ארוך.

באיזה תקציב מדובר?

שכר מורים לא נמדד בתקציבים במובן של תקציב משרד החינוך, ברגע שהממונה על השכר חותם זאת חתימה החורגת מהתקציב.

השבוע היה צריך להתקיים דיון עם נציגי משרד האוצר, משרד החינוך והממונה על השכר, אבל הדיון נדחה בשלושה שבועות.

הדיון יתקיים ביום חמישי הקרוב.

הבוקר הודיעו לי, שהדיון נדחה בשלושה שבועות.

אני מבקש לבדוק את מועד קיום הישיבה. הישיבה שלי עם מנכ"לית משרד החינוך ועם איציק כהן התקיימה ב-21 במאי. נתתי להם חודש ימים.

אני רוצה להוסיף על דבריו של מוטי סמט, התגמול ללא עוררין.

זה חל גם על הגננות?

למה, הן זן אחר?

כן.

אני רוצה לספר לכם על סקר בעניין שביעות רצון מטעם משרד החינוך, בינו לבין הפניות אלינו יש מרחק גדול מאוד, מפני שאצלנו שלא כמו בבתי הספר שיש מורים מקצועיים והשעות פזורות, את הגננות מחייבים לעבוד ימים ארוכים. גננות שיש להן ילדים קטנים והן צריכות להעסיק מטפלת, הן מפסידות.

למה כל הזמן מדברים על המורות כאימהות? למה זה שונה ממקצועות אחרים? תדברו על תגמול, מה, נשים אחרות לא עובדות עד השעה ארבע? ארגון שמייצג כל כך הרבה נשים, הגיע הזמן שיפסיק לדבר על בייבי-סיטר. הדרישות מספיק צודקות מאשר להתמקד על דברים כאלה. תדברו על מה שמגיע לכן ללא כל קשר לאימהות עובדות.

אני חוזרת בי, אני אומרת, זה לא רק לאימהות לילדים.

לעניין ההסעדה או ההזנה. יש בעיות רציניות עם זה. מכיוון שלא כל ההורים משלמים עבור האוכל, יש גננות עם לב רחום, שמבקשות את האוכל בתפזורת כדי שהחלוקה תהיה לכולם. זה נורא מה שנעשה, הגננות זועקות, הן אינן יכולות לעמוד בכך.

לעניין המנוחה, אין מקום מנוחה, לא תמיד התנאים הפיזיים הם תנאים נאותים, ילדים רוצים קצת מנוחה, קצת רגיעה, אך אין את התנאים המתאימים. העבירו תקציבים לרשויות על מנת לצייד את הגנים, יש מקומות שעד היום לא קיבלו את מה שצריך מהרשויות המקומיות.

אומנם לא העברנו בזמן, אבל כן העברנו.

תבדוק, מה קורה בראש העין? אני יכולה לתת שמות נוספים שלא קיבלו.

מה עם הכסף למועדוניות ממשרד העבודה? זה בדיוק אותו הדבר.

אני לא רוצה לחזור על התיאור שתיאר חבר הכנסת כנעאן, אבל אני רוצה לציין בפני היושב ראש, שמישיבה שהתקיימה בחודש אוגוסט 1999 עם השר שריד, לא תבענו את החלת החוק על בתי ספר נוספים במגזר הערבי, אבל חיכינו וחשבנו שלפחות השנה תהיה התאמת תנאים פיזיים או חידוש כלשהו. אני שומע מאיציק כהן הצהרה, שהרחבת החוק תהיה ב-15 בתי ספר נוספים ו-240 גני ילדים, שלא נכללו במגזר הערבי.

בתוך 9 קילומטר של קו העימות נכללים גם יישובים ערביים, זה לא מיועד רק ליישובים במגזר היהודי.

כמה בתי ספר ערביים כלולים בהרחבה?

אני לא יודעת, אבל קו העימות כולל יישובים דרוזים, יישובים ערביים וכדומה.

לעניין היישובים הדרוזיים, החוק הזה חל במקומות שאתם רוצים, במקומות שאתם לא רוצים החוק הזה לא נכלל.

היא אומרת לך, שאזור קו העימות כולל את כולם ללא הבדל דת, גזע ומין.

למיטב ידיעתי, בקו העימות יש יישוב דרוזי אחד, חורפייש וארבעה יישובים ערביים.

אני רוצה לשאול את מרכז השלטון המקומי, איפה נמצא הנושא הזה בסדר היום שלכם?

את הדברים שאמרתי לגבי לימוד חובה חינם לילדי 3-4, אני חוזר עליהם בהתאמה כמעט מושלמת על בעיות ההפעלה של יום חינוך ארוך, בעיות של תשתיות, בעיות של תקציבים נוספים, תקציבי היקף, ואין לנו אלא רק לבכות על המצב שקורה.

ההרגשה שלי, כאשר שרים מתחלפים, החוקים נשארים, אבל השרים לא מרגישים מחויבות וכל אחד מחפש את העדיפויות שלו ומי שנפגע מכך הם הילדים.

ראינו שמשרד החינוך הכניס לתקציב את נושא התשתיות. אני רוצה לברך את המשרד על כך, אבל אני חושב, שצריך שתהיה תמיכה חזקה לפחות מהוועדה הזאת, שמשרד האוצר יאשר ויזרז את התקציבים. יש ניסיון רציני לתת את התקציבים הדרושים לתשתיות.

האם בתקציב 2000 יש תוספת או שיש הפחתה בתקציבים המיועדים ליום חינוך ארוך?

אין תוספת וגם אין הפחתה.

ראשית, יש הפחתה, אם אתה מפחית מילוי מקום, גם כאן יש הפחתה.

לא הייתי קושר זאת בהכרח.

יש פחות הדרכה. אם יש כיתות קטנות ביום חינוך ארוך והן תבוטלנה, אפשר לחסוך שם כסף.

הייתה החלטה של יום חינוך ארוך, אבל גם אנחנו נקצץ בכמה נושאים.

כלומר, קיצוצים החלים על כלל המערכת, יום חינוך ארוך לא פטור מהם, יחולו גם על השעות האלה בהתאמה.

אני רוצה לומר, מבדיקה שקיימתי גם עם המשרד של יובל רכלבסקי, גם עם המשרד של שלומית עמיחי וגם עם משרדי, הפגישה תתקיים בתאריך המיועד, ב-22 לחודש.

אני שמח לשמוע.

אני רוצה לשאול את נציג אגף התקציבים, יש תוספת תקציבית?

הסוגייה התקציבית היא לא הבעיה בצוואר הבקבוק. יש שתי בעיות, את הבעיה הראשונה הציג שר החינוך בזמנו, יצחק לוי, שיש קשיים בהיערכות. הבעיה השנייה, יש החושבים שבאותה הזדמנות שעושים שינוי זאת הזדמנות לזכות בתוספת שכר שהיא לא במסגרת הסכם שכר, ועל זה יש ויכוח. כרגע משרד האוצר מתנגד לתוספת שכר.

אז הוא הורג את התינוק ומשליך אותו עם המים?

אותו תינוק נמצא גם בחטיבות העליונות, בפועל יש יום חינוך ארוך והעסק עובד. אם רוצים שהוא לא יעבוד, אפשר למצוא לכך סיבות רבות, אבל כרגע, הסוגייה התקציבית היא לא צוואר הבקבוק.

לו יפורסם מחר, שהמורים מוותרים על התוספת, יום חינוך ארוך יורחב בעוד 10% או 20%?

כרגע אין סיכום כזה ולכן זה לא על הפרק.

האם אתה אומר, שהנושא התקציבי הוא לא מעצור לתפארת המליצה, או שזה אכן כך? כלומר, משרד האוצר, בתוכניות שלו, שריין כסף, רק שהוא אומר, לא אתן כסף לפרוייקט שלא יפעל?

התשובה היא לא, אני אומר, כרגע, זה לא מה שמעכב.

התחושה בקרב ציבור הצרכנים או בעצם ציבור ההורים, שנותנים לנו דוגמית כדי להצדיק את החוק, נותנים מעט מדי כדי להצדיק את עצם קיומו של החוק. אני לא מחדשת לאף אחד, הנתונים עלו כאן, אם זה לא חל על לפחות 50% מקרב תלמידי מדינת ישראל, זה פשוט עלוב.

לכן אנחנו בדעה, שאם לא ניתן להחיל את החוק בצורה המונית, תנו זאת לפחות מוסדות חינוך אבל בצורה איכותית. מה שקורה היום, מחלקים עוגה קטנה להרבה מדי ולא מגיעים לאיכות הראויה.

אנחנו מציעים שוועדה תשב ותחליט היכן ליישם את החוק, בשדרות, בצפון, היכן שצריך, קחו את כל התקציבים לכך ועשו את פאר היצירה. בעוד שנה שנתיים אם יהיו תקציבים, תמשיכו הלאה. הדוגמית הזאת היא לעג לרש.

הממשלה יצאה בהחלטה נהדרת להרחיב את החוק בקו העימות. אם החליטו להרחיב בקו העימות, שיביאו את הכסף לצורך יישום ראוי, לא בצורה כזאת שהמבנה לא מתאים, שהמורים לא הסכימו וכיו"ב. אם הממשלה קיבלה החלטה, היא צריכה ליישם אותה במלואה וכראוי. אם החליטו על קו העימות, אדרבא, אבל לא אנחנו צריכים לחפש את מקורות המימון, אם הם החליטו, סימן שהם ידעו שיש להם מקורות מימון.

נדמה לי שזה הדיון השלישי שאנחנו מדברים על יום חינוך ארוך, אני בהרגשה מאוד רעה שסתם מחוקקים חוקים. המשרד רשאי לומר, כאשר חוקקנו את החוק חשבנו כך וכך, בינתיים הצטבר ניסיון, הממשלה יכולה ליזום שינוי בחוק וזה מאוד לגיטימי. נדמה לי שהחוק אומר, שיום חינוך ארוך צריך לחול על כל היישוב, אני לא בטוח בכך.

החוק אומר: יישובים ושכונות.

החוק מדבר על הארכה, על 41 שעות אורך ללא שעות רוחב. אני זוכר שבדיון הקודם הבאנו דברים בשמו של פרופסור ויקטור לביא, ראש החוג לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, שאמר, אולי בשנות ההקמה כדאי שהארכת הלימודים לא תהיה מלאה ובמקום השעה האחרונה, בכסף הזה יש לבנות את כל התשתיות הנדרשות. מה שקורה כרגע, הולכים באופן עיוור לדבר כדי לומר שעשינו.

לנושא המורים. משרד האוצר אמר שהוא מתנגד לתוספת מכיוון שבחינוך העל-יסודי, מורים עובדים אחר הצהרים, וזה דבר נכון, זאת האמת. מורים בהסתדרות המורים חברים גם בבית הספר העל יסודי, עובדים בשעה השביעית,שמינית ותשיעית ולא מקבלים על כך גמול. אני חושב שמבנה העבודה של בית הספר היסודי ומבנה העבודה של בית הספר העל-יסודי, אלה שתי אופרות שונות.

אם ייתנו לנו את בסיס המשרה של המורים בבתי הספר העל-יסודי, נשב בשקט.

אלה בסיסים שונים. החשיבה שלי אומרת, ברגע שמשנים את מבנה יום העבודה בבית הספר, צריך לדבר על הנושא הפרופסיונאלי, זה נושא שאי אפשר להחביא אותו, נושא שצריך לעסוק בו ולטפל בו.

אני שמח שהמחוקקים ציינו רשימה של חוקים שהממשלה לא מצאה להם את הכיסוי התקציבי. אפשר לציין עוד כמה חוקים אלה, כמו למשל, חוק חינוך מיוחד, שנחקק לפני למעלה מעשר שנים. לצערנו הרב, אנחנו נמצאים במצב שבו המסגרת התקציבית אינה מכסה את החקיקה כנדרש על בסיס החקיקה. אנחנו ממשיכים לדרוש – גם בדיון שהתקיים בישיבת הממשלה, גם בדיונים שאנחנו מקיימים במשרד האוצר – תוספת תקציבית לביצוע חוקים שמאושרים בכנסת ואין להם עדיין כיסוי תקציבי, ציינתי את יום חינוך ארוך, גילאי 3-4, חוק חינוך מיוחד וכדומה.

לגבי ההצעות שעלו כאן בעניין צמצום החלת החוק, אני לא חושב שהיום אפשר לפנות ליישובים – להזכיר לכולנו, שמדובר ביישובים חלשים, בבתי ספר חלשים בדרך כלל פריפריאליים, בשכונות שיקום, באזורי מצוקה, במוקדי אבטלה גדולה – ולומר להם, חברים, הסירו בבקשה את הסכמתכם ליישום יום חינוך ארוך, ניתן את התקציב הזה למקור אחר.

אני רוצה להזכיר להסתדרות המורים ולחברים האחרים, אנחנו מדברים על מורים, שאם בבתי הספר האלה לא נעביר את מכסת השעות הנדרשת, אנחנו צפויים לפיטורי מורים. לכן, איננו יכולים ליזום או להציע איזשהו שינוי בפריסה הקיימת היום.


אנחנו ממשיכים ונמשיך גם בעתיד לשפר את התשתיות בבתי הספר. היום תמונת המצב לגבי מיזוג, לגבי מתקני חצר, לגבי תקציב שמועבר לבתי ספר לספריות ולנושאים אחרים, אנחנו נותנים דגש רב יותר דווקא בבתי ספר אלה. אנחנו משקיעים יותר בתשתיות בבתי הספר האלה, ללא צל של ספק, המצב טוב יותר מכפי שהיה לפני שנתיים.

באשר להצעה של פרופסור ויקטור לביא, ההצעה מעניינת, אבל היא בוודאי מחייבת שינוי חקיקה, זה לא נתון לרצון טוב, בסך הכל אנחנו מדברים על כך, שתלמידים במקום ללמוד 41 שעות בשבוע ילמדו רק 38 שעות בשבוע אבל אנחנו איננו רשאים לעשות את זה. לכן, ההצעה הזאת נדחתה.

באותם מקומות שנתקלו בקשיים, אנחנו מנסים במקביל לאפשר מסגרות אחרות אלטרנטיביות. הוזכרה קרן קר"ב במקומות כאלה ואחרים, ישנם מרכזי למידה במועצות האזוריות הרחוקות, יש קושי גדול בהפעלה - - -

קר"ב בשעות הבוקר או אחר הצהרים?

על פי הכללים שנקבעו יחד עם הסתדרות המורים, לא נגענו בקר"ב, לא שינינו שום דבר, דווקא ההסדר של קר"ב נעשה בתיאום ובשיתוף פעולה ובהסכמה עם הסתדרות המורים. אם יש בעיה נקודתית, נשמח לטפל בזה.

ההרחבה במסגרת קו העימות תיעשה, המשרד התחייב להחלטות הממשלה, לגבי קו העימות יש כיסוי תקציבי גם של משרד החינוך וגם של משרד האוצר, לכן, כל החלטות הממשלה הנוגעות למשרד החינוך לגבי קו העימות ובכלל זה גילאי 3-4, ובכלל זה יום חינוך ארוך, יבוצעו כלשונן בשנת הלימודים הקרובה.

הבעיה הגדולה כרגע היא חילוקי הדעות בין משרד האוצר, הממונה על השכר לבין הסתדרות המורים. אנחנו מברכים על יוזמתו של חבר הכנסת אורלב, שקיים את הדיון כאן היום ואני מקווה שיביאו לתוצאות. העניין לא נתון לשיקול דעתו של משרד החינוך, יש לו עמדה בעניין והוא הבהיר זאת, מדובר כאן בהסכמי עבודה, בהסכמי שכר, וזה מונח על שולחן הממונה על השכר באוצר.

האם יש צפי, שמערכת החינוך תעבור לחמישה ימים בשבוע?

אנחנו נתנגד לזה בכל התוקף. אני מהמתנגדים העיקריים, אני מתנגד לזה ואני חושב שזאת טעות מאוד גדולה.

יש רוחות מנשבות בעניין.

זה לא הדיון כרגע.

ועדת החינוך והתרבות החליטה שאין זה מקובל עליה, שאין תקציב להרחבת יום חינוך ארוך במוסדות החינוך בתשס"א וזאת לאחר שגם בשנת הלימודים תש"ס לא הורחבה תוכנית של יום חינוך ארוך.

הוועדה תובעת מהממשלה למצוא את המקורות התקציביים ולהגיש לוועדה צו הרחבה של מוסדות חינוך בהם יחול יום חינוך ארוך בשנת הלימודים תשס"א.

הוועדה הצטערה להיוודע, שעדיין אין הסדר בין הממשלה לבין הסתדרות המורים באשר להפעלת יום חינוך ארוך והיא תובעת מהממשלה ומהסתדרות המורים לסיים את המשא ומתן בתוך זמן קצר ולא יאוחר משבועיים ימים הואיל ושנת הלימודים בפתחנו. הוועדה מבקשת להציג את ההסדר בפני הוועדה.

בכל מקרה, אנחנו יכולים להבטיח, שגם באשר לביצוע יישום חוק יום חינוך ארוך, וגם באשר לביצוע חוק חינוך חינם חובה לגילאי 3-4, ועדת החינוך והתרבות תהיה עקשנית ותובענית מאוד, שהממשלה תבצע את החוק, תמצא את המקורות התקציביים ושתלמידי ישראל יוכלו לקבל יותר חינוך.

הוועדה תובעת שבמסגרת הרחבת צו יום חינוך ארוך, יחול הצו המורחב על קו העימות בשלמותו, גם על בתי הספר וגם על גני הילדים, שכן הממשלה הכריזה על הטבות לקו העימות ואנחנו צריכים לדאוג ולהבטיח שההבטחות האלה תבוצענה. תודה רבה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 12:15.