פרוטוקולים/ועדת חינוך/609

23
ועדת החינוך והתרבות
7.6.2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/609
ירושלים, י"א בסיון, תש"ס
14 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 107
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום רביעי, ד' בסיון התש"ס – 7.6.2000, שעה 09:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
לימור לבנת
מיכאל נודלמן

אבשלום וילן
יוסף לפיד
רוני מילוא
ראובן ריבלין
יורי שטרן

משרד המדע, התרבות והספורט: שר המדע, התרבות והספורט מתן וילנאי
נחמן שי - מנכ"ל
קרן גאייר - עוזרת לענייני פניות ציבור

ינון עמית - רפרנט אגף תקציבים

עו"ד עמי ברקוביץ - לשכה משפטית

רינה רוטברט
אורי רבינוביץ
סילבן שטרנפלד - סגן ממונה במרכז הסרט הישראלי

עו"ד טל אופק

ישראל רינגל - יו"ר
אילנה שרון - מנכ"ל
יוסי אורן - חבר הנהלה
שלמה פפירבלט - חבר הנהלה
גידי אורשר - חבר הנהלה
ענר פרמינגר - חבר הנהלה
כתרי שחורי - מנכ"ל קרן הקולנוע
איתן אבן - יו"ר איגוד המפיקים

אלי זהר - יו"ר מועצת הקולנוע המיועד
הראל נוף - שחקן וחבר אקדמיה
ויקטוריה שוורץ

גילה אלמגור
עדי לוי
דב מעוז
אורי ענבר
אייל מלובן
אודי לאון

אורה יבנאלי

יוריק בן דוד - מנכ"ל

דוד פישר - מנכ"ל

דן גוטפריד - יו"ר

גדעון גנני - מנכ"ל
ניבה מנדלבליט

גיא זהר - מנהל התכניות בתבל
אריק קפלון
משה לוינסון - מפיק
בוריס מפציר
גואל פינטו - עיתונאי "הארץ"

שרי ברנד

יהודית גידלי

חדוה בנקין

הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תקציב הקולנוע), התש"ס-2000 – מאת קבוצת חברי כנסת.


-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תקציב הקולנוע), התש"ס-‏2000–06–07
(מאת קבוצת חברי כנסת)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות בעניין הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תקציב הקולנוע), התש"ס-2000, של קבוצת חברי כנסת, בראשותו של חבר הכנסת יורי שטרן. חתמו על החוק הזה 62 חברי כנסת, וביניהם יושב ראש הוועדה.

נמצאים אתנו שר המדע, התרבות והספורט, מר וילנאי, והמנכ"ל, מר נחמן שי. השר וילנאי ביקש להתנצל מראש על כך שבחמישה לעשר הוא ייאלץ לעזוב ולעלות לצפון, לכפר שעומדים לחצות אותו. כידוע, השר גם מטפל בנושא ערבים במדינת ישראל.

זה כפר עלאווי.

כן, אני יודע. אני מכיר אותו מקרוב.

אל תיתן לחלק אותו.

אדוני השר, תרשום כבר לפניך בקשה של חבר הכנסת יורי שטרן לא לתת לחלק אותו.

אני מציע שניתן לחבר הכנסת יורי שטרן לומר דברי פתיחה כמציע החוק, והכל בקצרה ובתמציתיות.

קודם כול אני מודה ליושב ראש הוועדה על כך שהוא כלל את הנושא הזה באיזו שהיא קדימות בסדר היום העמוס של הוועדה, כי אני חושב שאנחנו עוסקים פה בתיקון עיוות שנעשה בחוק ההסדרים, וככל שנתקן אותו יותר מהר, כן ייטב.

אישור חוק הקולנוע בכנסת הקודמת היה צעד מאוד מאוד משמעותי לתרבות הישראלית כולה. קודם כול, לענף הקולנוע, אבל גם להרבה מאוד ענפים הסמוכים אליו ולחיי התרבות בכלל, כי הוא קבע איזה שהוא מנגנון אוטומטי של חלוקת המשאבים שהמדינה מקבלת באמצעות כלי התקשורת, שהיא נותנת להם בעצם זכיינות. הוא קבע חלוקה אוטומטית בין הכסף שהולך האוצר לבין הכסף שהולך לתרבות. הרי כל מה שאנחנו מכניסים למסכי הטלביזיה שלנו מתחרה עם התרבות המקומית, ולכן חובה של החברה ושל המדינה להתחלק במשאבים האלה עם היוצרים המקומיים, אחרת אנחנו פשוט חונקים אותם במו ידינו. אנחנו מדינה קטנה, חברה קטנה, עם שפה שמדברים בה בסך הכל כמה מיליוני אנשים בעולם, מרוחקים ממרכזי התרבות, ואם לא נדע לטפח את היצירה המקומית, פשוט נדכא אותה.

לכן בא חוק הקולנוע ויצר מנגנון אוטומטי, מה שקרוי בלשון האוצר "טייס אוטומטי", דבר שאנשי האוצר לא אוהבים, כי הוא בעצם מגביל אותם בהחלטה שלהם לגבי חלוקה תקציבית. הם רוצים – וזה לגיטימי לגמרי – להחליט בכל חשנה מחדש כמה יהיה בכל סעיף וסעיף, ואז יבוא שר התרבות ויתווכח ויבואו הלוביסטים ויעשו הפגנות ויהיה שמח, והכנסת תתערב. במקום זה רצו לסלול פה מסלול חלק, רב שנתי, בטוח לענף כולו.

האוצר דחף את התיקון, התיקון נכנס לחוק ההסדרים, והכנסת במסגרת חוק ההסדרים קיבלה את התיקון הזה. ומיד התחילו כולם לחזור בהם ולהגיד עד כמה הקולנוע הוא חשוב ועד כמה זה לא נכון לקצץ במשאבים שנותנים לו. ואז הצעתי את הצעד הפרלמנטרי הכי פשוט שאנחנו כמחוקקים יכולים לנקוט ולעשות "הפוך על הפוך", כלומר, לקחת את התיקון שהוכנס לחוק ולהוציא אותו מהחוק. זו בעצם המשמעות הפשוטה של החקיקה.

אנחנו רוצים להספיק לעשות אותו, כדי שלקראת חוק ההסדרים הבא תוכל שוב הממשלה- - -

אני מקווה שבפעם הבאה זה לא יקרה.

אני גם מאוד שמח ומודה לשר התרבות מתן וילנאי על כך שמלכתחילה, למרות הלחצים, הוא היה באותה עמדה, וכמובן, זה עזר גם בגיבוש קואליציה רחבה מאוד סביב הצעת החוק. אנחנו גם צריכים לבדוק אם הטקסט המקורי של החוק יחול על כל הזכיינים, כי הרי יש ריבוי של זכיינים. עוד מעט יהיה ערוץ שלישי ויש לוויינים וכו', ובעצם כל מה שהמדינה נותנת בזכיינות חייב להתחלק עם היצירה המקומית, והיות שמדובר בטלביזיה, החלוקה הכי טבעית היא עם ענף הקולנוע, ולכן גם בחוק הקולנוע זה כתוב. אנחנו פשוט לבדוק אם הפורמולה, הנוסח שמופיע בחוק המקורי, הוא רחב דיו כדי לכלול את כל האופציות הקיימות ואת האופציות החדשות שנוספות למה שקיים.

נשמע עוד מחברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת אבו וילן. בבקשה.

שר האוצר, במסגרת הוויכוחים על התקציב, על חוק ההסדרים וכו', נתן התחייבות – יש לי אותה גם בכתובים, בישיבה של סיעת מרצ אתו – שהוא מתחייב להוציא בשנת התקציב הזאת עד 10 מיליון שקל לקולנוע.

לא הצליח, יצא סכום של 6 מיליון שקל.

אז יש עוד 4 מיליון שקל שצריך לריב עליהם. יכול להיות שנכנסים לתקופת מעבר וכדאי ללחוץ עכשיו.

אני רק מבקש להוסיף, שלדעתי, לאורך כל הדרך אנשי ענף הקולנוע היו פעילים גם למענם עצמם, אבל גם הוסיפו גוון ומימד חשובים לפעילות שלנו בכנסת בזה שהתקשרו לחברי הכנסת והסבירו. אני לא חושב שיש לנו מודעות גבוהה במידה מספקת למה שקורה בעולם הקולנוע הישראלי.

תודה רבה.

רק כדי שלא להטעות את הוועדה לגבי הנתון שהוזכר פה, מדובר ב-11 מיליון שקל, ולא 6 מיליון שקל: 6 מיליון שקל במשרד התרבות ו-5 מיליון שקל במשרד התקשורת. את יתר הדברים אומר במסגרת רשות הדיבור.

מה שאנחנו התכוונו ומה שהוא התכוון – אני חושב שזה היה במועצת מרצ – זה לקולנוע, לא לספיחיו. משרד התקשורת, טלביזיה קהילתית – זה לא הסרט הזה, זה סרט אחר, זו הצגת חצות.

חבר הכנסת נודלמן, גם אתה בין המציעים. בבקשה.

אני חושב שמטרתו של חוק זה להגיע לצדק. בקדנציה הקודמת הייתי בקואליציה והחוק הגיע מטעם האופוזיציה, ואני זוכר איזה קו נקטו, הממשלה לא הייתה כל כך מעורבת, אבל יורי שטרן ואני ועוד כמה חברי כנסת מהקואליציה תמכו בחוק הזה. עכשיו זה הפוך על הפוך: אני באופוזיציה ואני צריך להילחם נגד הקואליציה כדי שהצדק ייעשה, ובגלל זה אני תומך בחוק זה. אין לי ספק שהקולנוע צריך להתפתח בישראל ואני אפילו לא יודע איך אפשר היה למחוק את הסעיף הזה.

תודה. השר וילנאי, בבקשה.

קודם כול אני מתנצל על כך שאני צריך לעזוב. זה מתנהל מאחת וחצי בלילה והכוונה הייתה שאני לא אהיה פה, וחשבתי שזה מספיק חשוב שנדחה שם את הבעיה, שהיא בעיה כבדה, בשעתיים, ולא שעתיים ישפיעו עליה, להערכתי. יכול להיות שאני טועה.

אומר בקצרה רק מילים ספורות. קודם כול, ככלל, חוק ההסדרים הוא חוק לא טוב והוא יוצר עיוותים, וההנחה היא שאנחנו נמצאים באחד העיוותים שלו, כי חוק ההסדרים הוא מכשיר שעוזר לאוצר לפתור לעצמו בעיות על חשבון הליכים דמוקרטיים תקינים שהכנסת פועלת בהם, ואנחנו נתקלים באחת העובדות. אני כבר אומר שאני אביע את עמדתי הברורה בחוק ההסדרים לשנת 2001, כי אותי אפשר לסדר פעם אחת, לא פעמיים, וסידרו אותי בפעם הזאת.

וכדי להזכיר את ההיסטוריה במדוייק, בחוק ההסדרים האוצר שם לו למטרה למחוק את חוק הקולנוע, וזו חוצפה בפני עצמה. לאחר מכן, לאחר לחץ שלנו, ביטלו את סעיף 11 שהוא לב העניין. כל מי שבקיא כאן בעניין יודע שזה מסדיר את העברת התמלוגים של הכבלים ושל ערוץ 2 לטובת היצירה הקולנועית. ולאחר מכן, לאחר לחץ נוסף שלנו, שר האוצר אכן הסכים להוסיף כסף לעומת השנה הקודמת, קרי: שנת 1999, ובסוף נוספו לעניין שבו אנחנו עוסקים 6 מיליון שקל. אם כוללים כל מיני דברים שמסביב, יכול להיות שהמספר הוא 10 או 11 מיליון שקל, אבל לעניין שאנחנו עוסקים בו באמת התוספו 6 מיליון שקל, ובזה האוצר עמד בדיבורו. זו הייתה הבטחה של שר האוצר אליי, ובזה הוא עמד. זה בקצרה למי שאינו זוכר את הפרטים.

אנחנו עומדים באמת בפני סכנה לתרבות הישראלית המקורית, ואני מופתע עד כמה מדינת ישראל אינה שמה לב לעובדה הזו בתקופה שמדינת ישראל עושה הליכי שלום והופכת יותר ויותר למדינה מהמדינות המתוקנות . לא שהיום אינה מתוקנת, אבל מבחינת אורח החיים הנורמלי שלה היא אינה שמה לב לעובדה הזו, וזו משימתנו, זו משימה שלי - - -

עד עכשיו היה הכל בסדר, ועכשיו הסכנה הזאת מתרגשת עלינו פתאום.

לא, לא הכל היה בסדר עד עכשיו. חבר הכנסת ריבלין, הסכנה הזו לתרבות הישראלית קיימת שנים ארוכות.

בא חוק הקולנוע ותיקן אותה, לפחות במקצת, לגבי הקולנוע. למה לא לקיים אותו?

לא שמעת מה שהשר אמר בפתיחה. הוא אמר בפירוש כן.

אם חבר הכנסת ריבלין היה מגיע בזמן, כפי שהיה עושה כשהיה צעיר, כפי שמקובל ברחוב שגדלנו בו, זה לא היה קורה, היית יודע את הכל.

תאמין לי שאני מגיע לכל המקומות בזמן, רק שיש מקומות אחרים שבהם הייתי בזמן.

רבותיי, העניין כבד יותר מכפי שהוא נראה כרגע ואני אומר לכם שהוא בנפשנו בכל תחום, ועכשיו אנחנו עוסקים בתחום הקולנוע. זה נכון בכל תחום שהוא, והקולנוע במובן הרחב זה כל מה שרואים כאשר לוחצים על ה-ON בטלביזיה, וזה לא רק באולמות הקולנוע. והרי הציבור כאן ער לחלוטין לנושא הזה. ולכן אנחנו לוחצים, ואנחנו שמחים קודם כול יוזמתו של חבר הכנסת שטרן בעניין של הצעת החוק של חברי הכנסת, ואני שם לב שברשימה יש 62 חברי כנסת, 22 מהם בקואליציה במובן הרחב שלה.

מה זה "במובן הרחב"?

במובן הרחב פירושו שזה שיושב משמאלי הוא עדיין בקואליציה.

בינתיים.

אין מונח כזה "עדיין".

אני יכול אפילו להציע נוסח אחר: בהיותם חברי הקואליציה דאז חתמו על הצעת החוק.

סכומי הכסף כפי שהם היום הם בלתי מתקבלים על הדעת, הם לא סבירים. זה לא מצב שבו מדינת ישראל אינה יכולה לתת יותר. אנחנו לא עומדים בפני שוקת שבורה עד כדי כך שאי אפשר לקיים את החוק כלשונו. אני מודה לחבר הכנסת שטרן שעשה את מה שהוא עשה. אני חוזר ואומר שאם 62 חברי הכנסת האלה אכן ימשיכו לדבוק במשימה, כולל 22 אנשי הקואליציה שנמצאים כאן, אנחנו נהיה מסודרים, ואני מקווה שאכן כך יהיה.

אני חוזר ומדגיש שאנחנו, משרד התרבות, משוכנעים שחייבים להוסיף כסף לתרבות בכללה, ואנחנו נעמוד על זה כבר בתקציב 2001, ואני לא מדבר על פרוטות, וזה יהיה מאבק. אנחנו רואים את חוק הקולנוע כאחד האמצעים לקבל את התוספת הזו. וצריך לזכור שאלה בעצם רק תמלוגים שיילכו ויגדלו, כי עוד מעט יהיה הערוץ השלישי, על כל המשמעויות, וזו הדרך הנכונה. זו דרך הקושרת בין העשייה הקולנועית לבין התחום שבו אנחנו עוסקים. אין זה כך שלוקחים כסף מהבלו על הדלק, אלא לוקחים כסף מהתחום שבו אנחנו עוסקים. ועמדתנו בעניין הזה היא חדה וברורה, ואני רואה את הכנסת כמי שצריכה להגיד את דברה, כפי שהיא קבעה את חוק הקולנוע. הרי חוק הקולנוע שנקבע בכנסת הקודמת, בממשל הקודם, לא היה על דעת הממשלה, אלא היה אותו סיפור בדיוק: הכנסת קבעה את זה והעבירה את זה. ואני מצפה שכך יהיה גם בנושא התיקון של חבר הכנסת שטרן ושל חברי הכנסת שהצטרפו אליו.

אני חוזר ומתנצל שאיאלץ לעזוב בחמישה לעשר, בעוד חצי שעה, בגלל נושא לא פחות כבד, וכנראה, הרבה יותר דחוף. אני אומר את זה לאלה שהצטרפו מאוחר יותר ושלא שמעו את זה קודם.

תודה. חבר הכנסת וילן, בבקשה.

אני רוצה לתמוך בשר התרבות ובחבר הכנסת יורי שטרן שהציע את הצעת החוק. חתומים עליה 62 חברי כנסת, ולא במקרה. אני חושב שאם החוק יגיע למליאה, תהיה עליו הסכמה רחבה. יושב פה נציג האוצר. כמו תמיד בחוקים מהסוג הזה, הבעיה היא איך אוכפים אותם, כלומר, בסופו של דבר אסור שיחזור התרגיל שנעשה השנה, שבחוק ההסדרים משכו את השטיח מתחת לחוק. ואני פונה לכל אנשי הקולנוע שיושבים כאן ואומר שהמאבק הציבורי אינו יכול להתחיל כאשר חוק ההסדרים כבר כתוב, אלא הוא חייב להיות לאורך השנה כולה. בחודש הבא אנחנו מקיימים יום עיון שלם בכנסת בנושא עידוד היצירה המקורית הקולנועית, ויושב ראש הכנסת נתן חסותו. אני מקווה שתהיה פעולה רצופה במשך כל החודשים הקרובים כדי להבטיח שציבורית לא יחזור התרגיל של מערכת האוצר, בראשות שר האוצר. ואני לא בא בטענות לפקידים. תפקידם לשמור על הקופה, ותפקידנו כחברי הכנסת הוא לקבוע את העדיפויות. במובן הזה, חבר הכנסת שטרן, אני חושב שאם נוכל לרוץ עם החוק הזה קדימה, צריך יהיה לבנות חזית מקיר לקיר ולא לתת בכלל להכניס את זה לחוק ההסדרים.

תודה רבה. חבר הכנסת טומי לפיד, בבקשה.

קודם כול אני שמח שהשר שמייצג בממשלה את מפלגת העבודה וחבר הכנסת וילן שמייצג את מרצ מתבטאים פה בניגוד למה ששתי המפלגות שלהם הצביעו עבורו בחוק ההסדרים, שלא היה עובר בצורתו ולא היה מקצץ את מה שמגיע לקולנוע אילמלא מרצ והעבודה הצביעו בעד הקיצוץ.

-- מרצ הוסיפה 10 מיליון שקל לתקציב.

אז אני שמח שיש שינוי, ואני יודע את גישתו המאוד מאוד חיובית של השר לענייני תרבות, ולא תמיד היא זוכה בתמיכה ובגיבוי שהיא ראויה להם, ולפעמים הרושם הוא שמי שהוא חדש בפוליטיקה הוא נאיבי, וחבריו המנוסים לא תמיד מתייחסים ברצינות הראויה למאמציו הכנים והאמיתיים.

רבותיי, אני אומר לכם מה שקנדי אמר כאשר נבחר בפעם הראשונה: אל תשאלו מה אמריקה יכולה לעשות בשבילכם, תשאלו מה אתם יכולים לעשות בשביל אמריקה.

סילבסטר סטאלונה אומר את זה בכל סרט.

אם אתם תסמכו רק על הלובי הזה בכנסת ולא תדאגו ליצור בציבור ובעיתונות אווירה שתומכת במהלך הזה, אני אומר לכם שהמהלך הזה ישקע במצולות. ולכן, מאוד חשוב שאתם פה ומאוד חשוב שהוועדה הזו יושבת ומאוד חשוב שחבר הכנסת יורי שטרן הציע את הצעת החוק, אבל אם אתם תלכו הביתה ותגידו "עשינו את שלנו", זה לא יעבוד. לכן, אני פונה אליכם. אנחנו ניתן לכם את כל התמיכה הדרושה, וזה לא יהיה פשוט, כי בייגה שוחט לא יתן את הכסף מרצון, ואתם יודעים את זה. ולכן, אנחנו צריכים את תמיכתכם מול האוצר ומול המחוייבות של בייגה לקיים את חוק ההסדרים. ואני קורא לכם לעשות כמיטב יכולתכם כדי שהנושא הזה לא יירד מסדר היום, על מנת שאנחנו נוכל לדחוף, להיות ראש החץ של המאמץ הציבורי שאתם צריכים להפעיל. ובעיתונות לא חסרה סימפטיה לעניין הקולנוע – לא כשמדובר בביקורת. ולכן בואו נשתף פעולה. אני מבטיח לכם לעשות מה שאני יכול לעשות ומה שמפלגתי יכולה לעשות.

תודה רבה. חבר הכנסת רובי ריבלין, בבקשה.

אני, כמובן, אתמוך בחוק ואני רק מזהיר את חברי הכנסת ורוצה ליידע את האורחים הנכבדים, שחלקם היו אתנו במשך קדנציה שלמה כאשר בצורה היסטורית העברנו את חוק הקולנוע: רבותיי, ברגע שאנחנו מעבירים חוק כזה, אנחנו נותנים למעשה לגיטימציה למחשבה שחוקי הכנסת לא שווים שום דבר, כי אנחנו כבר העברנו חוק, והחוק היה ברור והיה בו גם מקור תקציבי ובאנו ואמרנו: 50% מהתמלוגים שמקבלים הזכיינים של הערוץ המסחרי יילכו לקולנוע. הדברים היו ברורים, חדים וחלקים. היה ויכוח מר ונמהר עם האוצר. יכול להיות, למשל, מצב שבו הסכומים מגיעים עד כדי 100 מיליון שקל, ובא עם ישראל ואומר: צריכים לתת מחצית לש"ס, כי גם הם זקוקים ונזקקים. אז באים ואומרים באותה שנה, תוך התייעצות עם השר: השנה אנחנו - - -

רק אם חבר הכנסת לפיד יתמוך בזה.

יש כל מיני נזקקים. יכול להיווצר מצב כזה, אבל את העיקרון אנחנו קבענו. אם נבוא עכשיו עם החוק הזה, פירושו של דבר שהעיקרון שנקבע בחוק על ידי הריבון, שהוא הכנסת, הוא עיקרון על תנאי – על תנאי שמחוקק יאמר עוד פעם את דברו. מורי ורבי היחיד היה אומר: המובן מאליו טוב שייאמר וטוב שייכתב. אבל לא יכול להיות שהמובן מאליו יהפוך ללא מובן מאליו. מה פירוש לא מובן מאליו? לובי אדיר שניהלו פה כל אנשי האמנות הביא ממשלה של הליכוד להעביר את חוק הקולנוע. חברים, פשוט אי אפשר להאמין, ה"אנטי-תרבותיים" האלה העבירו חוק כשכפו את זה על ראש הממשלה. העברנו חוק כמעט ברוב מוחלט של הכנסת. זאת אומרת, 54 חברי כנסת, ללא מתנגדים, העבירו את חוק הקולנוע.

רבותיי, אין מקור תקציבי. אנחנו צריכים לעמוד על מה שחוקקנו. ואני אומר לשר כמו שאמר מרדכי היהודי לאסתר המלכה: לעת הזאת נבחרת. זאת אומרת, ברגע שבאים ופוגעים בדבר שלשמו אתה נמצא בממשלה – נציג הממשלה כלפי הקולנוע ונציג הקולנוע כלפי הממשלה – אתה צריך לבוא ולומר להם: הרף, לא יכול להיות שניתן לאוצר לחזור מדבר שהכנסת עשתה במחשבה תחילה ומתוך שיקול. כמה ישיבות קיימנו? קיימנו כמעט 21 ישיבות בנושא הקולנוע, שמענו את כל המומחים, באנו ועשינו היוון של כל הכספים שאפשר היה להוון, ונחמן שימש בכל הכובעים שבהם היה יכול לשמש, ועכשיו אנחנו פשוט צריכים לדאוג לכך שלא ניתן לאוצר לחזור מההחלטה שהריבון במדינת ישראל קיבל אותה. וההחלטות של הריבון לא תמיד הן טובות, אבל בעניין הקולנוע הן היו מצויינות.

תודה רבה. אנשי הקולנוע רוצים להתבטא, או שאנחנו יכולים לגשת לניסוח הטכני? אני מבין שגם נציג האוצר רוצה לומר משהו. לא ראיתי שהוא מבקש רשות דיבור. בבקשה, ינון עמית – למי שאינו יודע, איש אגף התקציבים באוצר.

אגף התקציבים באוצר, רפרנט תרבות.

על מנת שלא להטעות, אגיד בראשית דבריי שלאוצר אין אמירה כלשהי לגבי סדרי עדיפויות בתוך תקציב התרבות או בתוך תקציב המדינה בכללו. אין לו אמירה בעיגון, וגם אין לנו שום התנגדות לתוספות לקולנוע או להפחתות לקולנוע וכיוצא באלה במסגרת סדרי עדיפויות שנקבעים בדיון מסודר בתקציב המדינה.

מה פירוש? האוצר קבע בחוק ההסדרים שהחוק הזה - - -

הממשלה קבעה בחוק ההסדרים.

הממשלה קבעה. הוא מדבר טכנית.

זו אמירה לא הגונה. אני ממש לא אוהב להפריע לאנשי האוצר, אבל זה לא הגון להגיד את זה כך. אני לא אומר אם זה נכון או לא נכון.

הממשלה החליטה.

אני אומר שזה לא הגון, כי אי אפשר, מצד אחד, לקצוץ בתקציב כל הזמן, לפגוע בדבר שמאפשר איזה שהוא סיכוי, ומצד אחר, האוצר מעמיד פני תם.

הממשלה היא שמקצצת, לא האוצר מקצץ.

לא הייתי רוצה להיכנס לוויכוח בנושא הזה.

נכון, זה לא המקום.

בשולחן הממשלה.

המצוקות בתקציב המדינה בכללו ובתקציב החינוך והתרבות בפרט הן גדולות. הוועדה הזו וכל האנשים שיושבים כאן מכירים אותן טוב ממני ומנווטים ביניהן.

כשהנחתי את הצעת החוק, ניגש אליי חבר הכנסת אופיר פינס ואמר לי: איך אתה שמייצג את אוכלוסיית המצוקה, את העולים, יכול לקחת כסף ולהעביר אותו דווקא לקולנוע?

לחבר הכנסת אופיר פינס יש אמירה על סדרי העדיפות, ולנו אין.

אדוני היושב ראש, לא הבנתי בדיוק את דבריו של נציג האוצר. הוא אומר שהאוצר אינו קובע את סדרי העדיפויות בתקציב. רק את זה עושה האוצר, ולא שום דבר אחר.

לא, הוא רק מציע. הממשלה מחליטה, והכנסת מאשרת. אי אפשר להטיל את הכל על האוצר. חבר הכנסת לפיד, אני מאלה שאומרים לפוליטיקאים: אי אפשר לזרוק כל דבר על אנשי האוצר. גם ידי, יחד עם שאר הידיים, הצביעה בעד חוק ההסדרים, וצריך לומר את האמת, לא להטיל כל דבר רק על הפקידים. זו גם האחריות של הפוליטיקאים. אולי אחריותם גדולה יותר.

אם שר חינוך ותרבות ממרצ מצביע בעד קיצוץ הקולנוע, באמת מה יש לבוא בטענות לאוצר?

נכון. אגב, זו הייתה ההצדקה שלי. אם ראש מרצ מצביע בעד, אני כאיש מפד"ל לא אצביע בעד? אני אחלוק עליו?

ישבנו פה וכולם אמרו: כן, כן, כן. וכשזה בא להצבעה, ראינו מה קרה. זאת היתה סטירת הלחי האמיתית. כולם תמכו בנו, כולם חיבקו אותנו ואמרו לנו "אתם צודקים".

גב' אלמגור, אנחנו מפריעים לינון עמית. אני בטוח שנצביע נגדו, אבל לפחות ניתן לו לומר את מה שהוא רוצה לומר.

אתייחס במילים ספורות לגוף החוק היות שהחוק עולה פה לדיון וגם אומר כמה מילים עם גוון משפטי משהו. לגוף החוק אמרנו כבר את הדברים. רוב הנוכחים פה שמעו אותם, ואני אתייחס לזה ממש בקצרה. ככלל אנחנו מתנגדים לעיגון של הכנסה מיועדת או מס מיועד וקישורו להוצאה. למעשה אנחנו עוקפים פה את סדרי העדיפויות בתקציב המדינה, אנחנו לא מאפשרים לשרי הממשלה להחליט - בממשלה הבאה שתיבחר או בזו שלפניה או בכל ממשלה שתיבחר – שהם מעדיפים נושא מסויים על נושא אחר.

--

אני יכול להציע לך תיקון?

ברשות חברי הכנסת, הייתי מאוד מבקש לאפשר לי לסיים את דבריי.

זה לא בסדר. תאפשרו לו לומר כמה משפטים. מה הדבר הזה? בבקשה, ינון עמית.

תודה. אנחנו מבצעים כאן איזו שהיא עקיפה של תקציב המדינה בכך שאנחנו לוקחים רכיב מסויים ומקבעים אותו להכנסה. אנחנו גם יוצרים כאן בעיה מההיבט הזה שההכנסה היא משתנה ולא נקבעת בהתאם לסדרי עדיפויות, אלא בהתאם לגורמים שונים שלפעמים אפילו אינם תלויים בישראל אלא בגורמי חוץ, וההוצאה יכולה וצריכה להיקבע במסגרת סדרי העדיפויות הפנימיים שלנו. אנחנו צריכים לראות את סך המקורות.

גם אם החוק קבע אחרת?

לא, לא, אני אומר את דעתי לגבי החוק היות שאנחנו מעלים אותו כאן לדיון.

הוא מסביר למה הוא מתנגד לחוק שקובע מראש את מה שהוא קובע. הוא מציג את דעת האוצר.

על חוק הבריאות אי אפשר לומר בדיוק את אותו הדבר?

זה לא המקרה היחיד של חוק כזה. אנחנו מתנגדים לעיגון מס מיועד, ואני אומר את האמירה הכללית לגבי כל החוקים. אם החוק קבע אחרת, אנחנו כפופים לחוק. היות שאנחנו מעלים את החוק הזה לדיון והיות שאנחנו ממשלה, אני מבקש להביע עליו את דעתי.

הבעיה השניה היא שאנחנו יוצרים פה למעשה אפליה אל מול תחומים אחרים שלהם לא עיגנו תקציב, אפילו במסגרת התרבות, כמו: תיאטרון, ספרות. ויכול להיות שעיגון תקציב, אם יבוא מתקציב התרבות – אני אדבר בהמשך על מקור תקציבי – עלול לפגוע או להפלות ביחס לתחומים האלה.

אמירה נוספת היא שתקציב הקולנוע הוגדל היום לפי הבטחת שר האוצר מעל במת הכנסת ב-25% ביחס לתקציב השנה שעברה. נכון, הוא לא הוגדל במאות אחוזים, הוא הוגדל ב-25%. את הנתונים מסרתי קודם: הוספו 6 מיליון שקלים לתקציב משרד התרבות ו-5 מיליון שקלים לתקציב משרד התקשורת.

אני מבקש להזכיר לחברי הקואליציה שהצעה זו עלתה לדיון ב-13 במארס בוועדת שרים לענייני חקיקה, והוועדה החליטה להתנגד להצעה, ועמדת הממשלה היא להתנגד להצעה. שנית, הצעת חוק אשר מוגשת לקריאה ראשונה, בשלב המעבר לקריאה ראשונה צריך להיות מצויין בה מקור תקציבי בהיבט של סעיף תקציבי, כלומר, לא הכנסה אלא הוצאה, כאשר ההכנסה כפי שהיא כתובה בחוק – והסברתי מדוע אני מתנגד לזה – קובעת מה הוא גובה הסכום שיועבר, אבל מקור להוצאה מתוך תקציב המדינה צריך להיות מצויין בסעיף תקציבי. אם יש על זה השגות, אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להתייחס לזה. זאת אומרת, צריך להגיד מאין זה יבוא בתקציב המדינה, ולא מה היא ההכנסה.

מאותם 750 מיליון שקלים שאישרתם לרשות השידור.

אפשר לקבוע שזה ימומן מתקציב רשות השידור. אני לא נכנס לזה.

או מה-2.5 מיליארד שקלים של אתמול.

--

אני מדבר בהיבט של סעיף ההוצאה, ולא מה ההכנסה המיועדת לזה.

ממיליארד ו-600 מיליון שקלים שמוקצבים למשרד הדתות.

בואו נמצא סעיף שכולנו מסכימים לגביו.

אנחנו לא מחוקקים עכשיו את חוק הקולנוע. החוק קיים. אתה בא להסביר לנו מדוע לא צריך לקבל את חוק הקולנוע. שמענו ולא קיבלנו את דעת האוצר בדורות הקודמים. נלחמו פה ארבעים ישיבות וארגנו את כל הממשלה ואת כל הכנסת, ובאנו כל חברי הכנסת של הליכוד לראש הממשלה ואמרנו לו: לא יעזור לך.

אתה מתנגד לחוק?

לא.

בתשובה לחבר הכנסת ריבלין אני אומר לגבי החוק שעולה כרגע ושאמור להיות מוכן לקריאה ראשונה, שככל חוק שמוכן לקריאה ראשונה, היות שהוא כרוך בעלות תקציבית של כ-60 מיליוני שקלים או של 55 מיליוני שקלים, צריך - - -

סליחה, זה לא מדוייק.

תנו לו לומר את דבריו. גם אם הוא אומר שגיאות, מותר לו.

היות שהחוק הזה כרוך בעלות תקציבית של כ-55 מיליוני שקלים, צריך להיות לו מקור תקציבי בסעיף הוצאה.

אשר לכל האמירות שנאמרו לגבי מה שהאוצר עשה בחוק ההסדרים, אני חושב שהתיקון שעשתה הממשלה בחוק ההסדרים הוא בבחינת "סור מרע", כי נכון היה אולי שהממשלה תבטל את כל סעיף (ב) או שלא תעגן מראש את הקישור בין אותה הכנסה מיועדת או בין אותו מס מיועד לבין ההוצאה, אבל היות שהיא עיגנה והיא עדיין רוצה לשלוט על היקף ההוצאה שלה ועל סדרי העדיפויות שלה כממשלה, היא עשתה אותו תיקון של הפיסקה שמבקשים להוריד בחוק זה, בבחינת סור מרע.

יושב פה שר התרבות וממליץ לוועדה לרוץ עם החוק קדימה. לא הבנתי בדיוק מה אתה מצפה מחברי הקואליציה בוועדה.

אני מצפה שיכבדו את עמדת הקואליציה שנקבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

אני מקבל את המלצת השר.

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת לפיד ואני שמים לב כרגע שחברת הקואליציה – אחת מהחיוניות יותר בה - מרשימתו של שר החינוך, מציע היום את הצעת חוק הרשות הישראלית לתרבות ואמנות, שבה מוצע להקים רשות ישראלית לתרבות ואמנות שמטרתה עידוד היצירה באורח עצמאי, וכמו כן מוצע בה לקבוע מסגרות מוגדרות של מקורות תקציביים לפעולתה של הרשות.

איך זה עבר את ועדת השרים לענייני חקיקה?

זה עולה, עובדה.

--

זה לא עבר. אני הצעתי חוק תרבות מנוטרל מעניין תקציבי. אין בו בכלל עניין של תקציב, אלא הוא בא לעגן את מעמד התרבות בחוק, למשל, לקבוע שהמועצה לתרבות ואמנות לא תהיה רק בהחלטת ממשלה, אלא גם יהיה לה מעמד בחוק, ולא שיהיה מצב שאם רוצים היום, היא מתקיימת, ומחר מצפצפים עליה. כמו כן הצעתי שלמעוצה הזאת תהיה ועדה לתכנון ותקצוב שהיא שתחלק את הכספים, ולא עובדי מדינה. גם להצעה הזאת ועדת השרים התנגדה, וגם השר מתנגד לה.

אבל למה הוועדה העבירה את הצעת החוק הזו?

היא לא העבירה. יש פה איזו תקלה.

היא לא העבירה. אני מעריץ את חברת הכנסת מאור. אגב, היא יותר אמיצה ממני. אני ממושמע. אם הקואליציה אומרת "לא", אני בורח, ולה יש אומץ.

אנחנו ביקשנו להוריד, וזה ירד.

אני רק מודיע לך, אדוני השר, שאם הצעת החוק של חברת הכנסת מאור תעלה, גם הצעת החוק שלי תעלה.

לא, זה לא עולה.

הקדמתי ואמרתי "אם". בבקשה, חבר הכנסת אבו וילן.

יש בעיה עקרונית, וחבר הכנסת ריבלין כבר עמד על זה. זכותו של הריבון – קרי, הכנסת - לקבוע סדרי עדיפויות. חוק ההסדרים יצר דבר מעוות. כדי למנוע חקיקה פופוליסטית כביכול, באים אנשי האוצר ועושים חשבון, משכנעים את שר האוצר ואת ממשלת ישראל לעשות עכשיו "נו, נו, נו" לריבון, לכנסת, להגיד איפה השתוללה הכנסת ולהכניס את הדברים לתוך המסגרת. בכוונה תחילה אני עושה פופולריזציה של ההנמקה כדי שיובן במה דברים אמורים.

לו היו פה הצעות מטורפות, הייתי מבין את הרציונל, אבל פה – ויעיד על כך חבר הכנסת ריבלין שדחף את החוק - יש מקורות ברורים. מעבר לזה, גם התיקון שיהיה ייכנס לתוקפו בשנת התקציב 2001. אני כחבר ועדת הכספים לא רוצה לפתוח פה בפניכם את כל החשבון, אבל העובדה היא שכרגע, בתקציב שאנחנו אישרנו ב-30 בדצמבר, יש עודף מקורות, אולי זמני – בואו נהיה הוגנים – של 6 מיליארד שקל. נכון, אני עושה הפרדה בין התזרים לבין התקציב עצמו, ואני לא רוצה לפתוח את הדיון. אני רק אומר בקשר לשימוש בטיעון היכן המקור, שבמקרה דנן מופיע מקור בחוק בצורה ברורה. מדברים על 2001. ואל תעלה את הנימוק הזה, כי כחבר ועדת הכספים אני אומר לך שעל ה-6 המיליארד שקל שר האוצר יצטרך לתת הסבר.

עם כל הכבוד לנימוקים, כפי שאמר כאן היושב ראש, בינינו יש כאן כמה "סבונים" בקואליציה שמצביעים כפי שהם מתבקשים להצביע. מה אנחנו חושבים על ועדת השרים לענייני חקיקה – את זה אנחנו אומרים בהנהלת הקואליציה, אבל אני אומר לך, ותעביר את זה גם לשר שלך, שאם הנושא הזה יגיע להנהלת הקואליציה, יהיה רוב מוחלט בהנהלת הקואליציה לעמדת שר התרבות, ולכן זה יעבור. אני חושב שיש מקומות שבהם עדיף להילחם כאריות וליפול כזבובים.

אני מודיע לך שאני לא מחכה להנהלת הקואליציה. אם יהיה פה רוב, נעביר את זה.

במקרה דנן, באותן קריאות טלפוניות לא בדיוק חכמות שבאו אחר כך, תקפו אותנו על הצבעתנו, אבל אנחנו עוד הוצאנו משר האוצר את אותם 11 מיליון שקלים, שהוא העביר בתקציב כתוספת ל-30 מיליון שקל. זו היתה הפשרה שבמסגרתה הסכימה מרצ להצביע בעד התקציב בנושא הקולנוע.

--

זה לא מספיק, חבר הכנסת ריבלין צודק, וזה לא עניין מפלגתי. בעניין זה יש קואליציה מקיר אל קיר, אבל מבחינה זו צריך לקדם את הנושא.

חבר הכנסת יורי שטרן, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאמר נציג האוצר, שמציג עמדה ידועה של המשרד שהוא עובד בו. ראשית, יש שתי שיטות של קביעת סדרי עדיפויות. בעצם יש שני מישורים של קביעת סדרי עדיפויות: יש המישור המיידי, האופרטיבי, ויש המישור הרב שנתי, עם האופק. מה אנחנו עושים בחוקים האלה שמחייבים הוצאה קבועה לפי מדד ברור, אם זה בביטוח הלאומי ואם זה בחוק הקולנוע? אנחנו קובעים סדרי עדיפויות ומחוייבויות של הממשל לטווח ארוך. זה שהממשלה יכולה במסגרת התקציב שלה לשנות דברים משנה לשנה – זה בסדר גמור, אבל צריכים להיות גם פרמטרים קבועים, והמטרה של החוק – יושב כאן חבר הכנסת רובי ריבלין, ואני מופיע כאן כמי שמפרש את כוונת המחבר – היא לקבוע מחוייבות רב שנתית. גם בתיקון שלי התכוונתי לאותו דבר. אנחנו רוצים גם מחוייבות רב שנתית, לטווח ארוך, אוטומטית, "טייס אוטומטי", באחד מענפי התרבות.

אמרתי שיש בזה אפליה לעומת ענפים אחרים. מהאמירה הזאת אפשר להסיק שתי מסקנות: המסקנה האחת היא שצריכים לקבע באותה צורה עוד ענפים. והמסקנה האחרת שלי, לפחות לרגע זה – ואמרתי את זה גם כשנימקתי את הצעת החוק בקריאה הטרומית – היא זאת: אני כלכלן במקצועי, ובכלכלה יש ענפים שמובילים לצמיחה או למיתון, כמו ענף הבנייה, למשל, או מכוניות בארצות הברית. ענף הקולנוע מטבעו, כיוון שהוא מאגד בתוכו כל כך הרבה משאבים תרבותיים, הוא הענף המוביל בתחום התרבות. אם לקולנוע יש כסף, אז יש כסף למוסיקה ויש כסף לספרות, לציירים, לשחקנים וכו'. זאת אומרת, יש ענפים סמוכים או תחומי יצירה נוספים שמקבלים מהקולנוע את המקדם שלהם במובן הכלכלי. לכן כשאנחנו עושים את המסלול האוטומטי הזה לענף הקולנוע, אנחנו בעצם מובילים את כל התרבות הישראלית לאיזו שהיא דרך רב שנתית, לטווח ארוך וכו'.

והנקודה האחרונה מתייחסת למקורות. קודם כול, מקורות צויינו בחוק, אבל אם אתה מדבר על מקורות במובן של טווח קצר, השנה כבר רשמו את כל ההכנסות האלה לצרכים אחרים.

--

לטווח ארוך צויין פה קשר חד משמעי בין הכנסות המדינה בסעיפים מסויימים, שתגדלנה בגלל הזכיינים החדשים, לבין ההוצאה הזאת. אם אתה מדבר על הטווח הקצר, עד שהחוק ייכנס לתוקף – וחבר הכנסת אבו וילן, אני מקווה שהחוק ייכנס לתוקפו עם קבלתו, זאת אומרת, בסביבות ה-1 באוגוסט או ה-1 בספטמבר השנה – ההבדל בין מה שאושר מבחינה כספית לבין מה שייצא עם קבלת החוק לא יהיה גדול, אלא יסתכם במיליונים ספורים של שקלים, כי כבר פספסנו כמעט שני שלישים של השנה.

גם אני רוצה לומר משהו לגופו של דבר. אין זה סוד שתקציב התרבות במדינת ישראל הוא תקציב תרבות עני לפי כל קריטריון תרבותי מערבי.

תקרא את הדו"ח של פרופ' זוהר שביט.

תאמין לי שקראתי פעמיים.

בעולם המערבי יש 1% מהתקציבים לצורך לתרבות, ואצלנו – עשירית אחוז.

--

כיוון שכבר אמרת את זה, לא אחזור על כך. ועוד אני רוצה להחמיר את התמונה. בעבר תקציב התרבות נהנה מעוד מקורות. ראשית, הוא נשען על תקציב החינוך, והחינוך השלים את תקציב התרבות בהרבה מאוד מובנים. שנית, רשויות מקומיות סייעו ותמכו, וכל אחד יודע על המשבר הכספי ברשויות המקומיות. שלישית, להסתדרות הכללית הייתה מחלקה ענפה ומאוד משמעותית. הסוכנות היהודית, שפשטה את הרגל, סייעה. תנועות וולונטריות כמו התנועה הקיבוצית סייעו. כלומר, בשנים האחרונות קרה משהו לתקציב התרבות. מה שקורה הוא שכל יום ממעיטים מהאבוס של הסוס ומחכים שהוא ימשיך לחיות כרגיל, ואין לי שום ספק שהחוק הזה הוא חלק מתגובת הגנה נכונה. ולכן יש מצוקה אמיתית בתקציבי התרבות, והחדר הזה יודע זעקות רבות של עולם התרבות.

שנית, אם אתה רוצה שנחוקק חוקים כמו חוק המוזיאונים או חוק הספריות הציבוריות, למשל, אלה חוקים שאמנם נותנים מעמד בחוק, אבל אינם מגדירים תקציבים, ותראה מה קורה שם. שוד ושבר, יש מצוקה אמיתית. מוזיאונים עומדים להיסגר. מוזיאון המאירי עומד להיסגר ואני יודע לפחות על עוד שני מוזיאונים שהם על סף פשיטת רגל. לספריות הציבוריות המדינה מקציבה 9 מיליון שקל מקום 50 מיליון שקל שהייתה צריכה להקציב, כי זה לא מוגדר באופן מדוייק בחוק, והרשויות המקומיות גובות כסף. ממי הן גובות כסף? – מאנשים שאין להם ספרים בבית. ומי הם האנשים שאין להם ספרים בבית? – העניים. הם משלמים כדי להחליף ספרים בספריות. ולכן אני מאלה שאומרים שצריך להגדיר תקציבים בחוק, אף על פי שאת הרציונאל שלך אי אפשר לזרוק לפח האשפה, אבל במציאות הישראלית שבה כל דאלים גבר בתקציבים התרבותיים – ויש לי חשש שתקציבי התרבות הם התפילין הראשונים שנזרקים מהספינה ברגע שצריכים לעשות קיצוצים – אני אומר שאני בהחלט תומך בכך שנגדיר תקציבים לתרבות, ואם על השולחן שלנו עומדת הגדרת תקציב לקולנוע, אנחנו נגדיר תקציב לקולנוע.

אני מבקש להוסיף, לאוזניו של השר, נימוק אחד מאוד חשוב. כרגע, בעשר השנים האחרונות – ויכול להיות שזה ישתנה – המפיק היחיד של קולנוע הוא מדינת ישראל. אין הפקת קולנוע בלי תקציב המדינה. זה המפיק היחיד, משום שאין תקציבים. היום הקולנוע אינו מסחרי, וזאת מכל מיני סיבות שלא ניכנס עכשיו אליהן. בלי שיש תקציב מוגדר לקולנוע, אי אפשר לתכנן. סרט לא עושים מהיום למחר. זה כרוך בתכנון של שלוש שנים. דרך אגב, המפיקים האחרים הם האמנים עצמם. בלי שיהיה ברור מה הוא התקציב של הקולנוע לכל שנה, אתה לא יכול לתכנן קולנוע. אפשר לומר שלא צריך קולנוע. דרך אגב, היו שאמרו שלא צריך קולנוע.

רבותיי, אפשר להתייחס עכשיו לחוק בשתי צורות: אפשר לקיים פה במת דיון, ואפשר שניגש להצביע על החוק. אם יש מי שמתנגד לחוק, אתן לו רשות דיבור, אבל מאחר שהודלף לי שכל חברי הוועדה תומכים בחוק, אפשר לקצר את התהליך, אם כי אני מוכרח לספר סיפור מאוד קצר: יהודי בשם גבלבר, שהיה חבר הכנסת מטעם אחדות העבודה ושהיה פעיל מאוד במוזיאון בקיבוץ לוחמי הגיטאות, ביקש פגישה עם שר החינוך דאז, זבולון המר - הייתי אז מנהל הלשכה, זה היה לפני כעשרים שנה - והוא שלח קודם מכתב בו הוא פירט מה הוא רוצה. והייתי מנהל לשכה חרוץ והכנתי את כל הדברים, ובמקרה כל התשובות היו חיוביות. אחרי שלוש שעות נסיעה הוא הגיע לפגישה בלשכת השר, והשר המר נקלע למצוקה כלשהי, היו צריכים לבוא ולהצביע ולא הייתה לו דקה זמן. הוא קרא לגבלבר ואמר לו: מנהל הלשכה שלי אומר לי שכל התשובות חיוביות, הנה אני חותם, ובלבד שתוותר לי על הפגישה. גבלבר אמר: לא, אני נסעתי שלוש שעות, אני צריך לנסוע עכשיו בחזרה שלוש שעות, אתה קודם כול תיתן לי לטעון במשך שעה, תתווכח אתי ואחרי הוויכוח תגיד "כן".

בבקשה, אדוני השר.

זו הגישה של - - -

אני אחד המעטים שעדיין מקפידים על לוחות זמנים. אני גם היחיד שהיה פה בדיוק בשעה תשע. הבוקר, משעה חמש - - -

--

אם אדוני השר רוצה שנוריד ממנו כמה סמכויות, נעשה את זה בשמחה.

--

אני רואה שאתם עובדים על זה. אתם גם לא תצליחו, אבל תנסו, זה בסדר גמור.

אני רק רוצה להגיד מילים ספורות. הנושא הוא יותר כבד מכפי שזה מתבטא ברוח הקלה השורה כאן. ואני מבין שהוועדה היא אתנו, ואני מודה לה על זה מאוד ואני מקווה שכך יהיה גם במליאת הכנסת, וכך אני מבין את תפקידה של הכנסת, כפי שציין קודם חבר הכנסת ריבלין. אני עומד מאחורי כל מילה שהוא אמר בעניין זה. אני רק רוצה להעיר לעצמנו שזה דורש גם ארגון יותר יעיל בעולם הקולנוע - אני אומר את זה לאנשי הקולנוע שיושבים כאן – ולא הכל ייגמר רק בזה שניתן, והאנשים פה יודעים את זה והם אתנו. אני מקווה שהיום זו תהיה תחילתה של דרך ארוכה שתעמיד את זה במקום הנכון.

ולך, ינון עמית, אני אומר רק דבר אחד. זה עלה כאן. זו תעשייה שיכולה גם להרוויח אם ניתן לה את ה-START הנכון, ואין זה מקרה שבמשך שנים ארוכות זה בכלל היה חלק ממשרד התעשייה והמסחר, בראייה שאפשר גם לעשות הכנסות, ויש מדינות בעולם שעושות את זה וגם נהנות מהתרבות וגם יוצרות מקור הכנסה מאוד מכובד לאנשים טובים. ואני לא מצליח להבין למה בזה אנחנו לא מצליחים לשכנע, אבל אני מניח שאנחנו נצטרך לעשות את זה בדרך אחרת. אני מודה לכם מאוד.

תודה.

יש לי שאלה לאיש האוצר. התמלוגים שנכנסים לאוצר המדינה – אלה האמורים בסעיף 11(ב) – לאיזה סעיף הם נכנסים בתקציב המדינה? הרי זה המקור שעליו אנחנו רוצים להצביע.

זה נכנס לסעיף הכנסות המדינה. למדינה יש הכנסות שנכנסות להכנסות המדינה, ויש הוצאות שמחולקות לסעיפי תקציב. הן אינן מקושרות ביניהן. אין סעיף תקציב מסויים שאליו הן מיועדות.

בוועדת הכספים חוזרים כמו מנטרה על כך שלא משנה מאין באות ההכנסות, הן נכנסות לים, ומעולם לא הצביעו על הכנסה מול הוצאה גם - - -

חוק הקולנוע בא לעקוף - - -

לא, פה כתוב "המועברים לתקציב המדינה".

נניח שהיו מבטלים את ה-LINKAGE והיו קובעים סכום נומינלי, סכום סביר, 100 או 120 מיליון שקלים. הייתם מסכימים אז?

זה לא קשור לצורך להצביע על החוק.

גם אז לא הייתם מסכימים. כלומר, אתם מתנגדים - - -

--

סליחה, אדוני, אתה רוצה לעזור לי או להפריע לי? אני רוצה לעזור לך.

אדוני היושב ראש, מצביעים?

צריך להצביע על מקור תקציבי.

לדעתי, ממס העיזבון.

ואם לא יהיה מס עיזבון? כתוב בחוק "המועברים לאוצר המדינה".

צריך להבין מה שכתוב בחוק. התמלוגים המועברים לתקציב המדינה – מחציתם לא יועברו לתקציב המדינה, אלא יילכו ישירות למועצה לקולנוע. זה מה שכתוב פה בחוק.

אני מציע שכרגע נציין את הרזרבה הכללית של משרד האוצר. אם כן, אנחנו נצביע על הרזרבה הכללית של משרד האוצר כמקור תקציבי. זה יהיה המקור התקציבי, לפחות - - -

זה חוק הקולנוע המקורי.

לא, זה לא תקציב שעומד בפני עצמו.

חוק הקולנוע המקורי לא תומך במה שאתה אומר, חבר הכנסת ריבלין. לפי מה שכתוב בחוק המקורי, מעבירים את התמלוגים לאוצר, והאוצר מקציב חזרה את הכסף.

כן, אבל זה בא מהתמלוגים.

אבל צריכים להצביע על סעיף הוצאה.

עם כל הכבוד, אני אומר לך באחריות שחוק הקולנוע המקורי קובע ש-50% מתוך התמלוגים - - -

אבל הוא שואל אותך טכנית, לא רעיונית. אני מציע שנציין את הרזרבה הכללית כמקור תקציבי.

הרזרבה הכללית, זה בסדר גמור.

אדוני היושב ראש, אני מציע לכתוב: הרזרבה הכללית של האוצר. ועם זאת, ההערה של ראובן ריבלין: ראה חוק הקולנוע - - -

--

רבותיי, אנחנו נבהיר שהמקור התקציבי הוא הרזרבה הכללית של משרד האוצר ואנחנו נפנה גם לסעיף 11(ב) בחוק העיקרי שיוצר הכנסה מול ההוצאה הזאת הנדרשת.

רבותיי, אני רוצה להעלות להצבעה את הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תקציב הקולנוע), התש"ס-2000.

אני מצביע במקומה של פרופ' נאות.

כן. ואתה מצביע במקומה של חברת הכנסת חוסניה ג'בארה, ואתה – במקומו של חבר הכנסת סילבן שלום, ואתה, חבר הכנסת מילוא מצביע במקומו של חבר הכנסת אורי סביר. חבר הכנסת יורי שטרן אינו יכול להצביע, כי יש פה נציג מפלגתו, פרופ' מיכאל נודלמן. רבותיי, אני קורא את סעיף 1 בהצעת חוק הקולנוע (תיקון – תקציב הקולנוע), התש"ס-2000, שבא לתקן את סעיף 11 לחוק המקורי: "בחוק הקולנוע, התשנ"ט-1999, בסעיף 11(ב) הסיפה המתחילה במילים 'ובלבד שהסכום שיוקצה' – תימחק". מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה

ההצעה לאשר את הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תקציב הקולנוע),
התש"ס-2000, של קבוצת חברי הכנסת, ולהעבירה לקריאה ראשונה בכנסת נתקבלה.

אני קובע שוועדת החינוך והתרבות אישרה פה אחד את הצעת החוק לקריאה ראשונה. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:00)