פרוטוקולים/ועדת חינוך/598

1
ועדת החינוך והתרבות
25.5.00


פרוטוקולים/ועדת חינוך/598
ירושלים, י' בסיון, תש"ס
13 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 98

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום חמישי, כ' באייר התש"ס (25 במאי, 2000) בשעה 14:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
רחמים מלול
יהודית נאות
מיכאל נודלמן

חיים ברביבאי – ראש עירית קרית שמונה
נסים וענונו
הרב נסים מלכה
נבון דוד
שמעון עמוס
מולי להט
צורית מן
יצחק קקון
יוסי אלול

בן דיין אורטל
יפתח רפטר
חניאל גבאי
אפרת טוביאנה
הזאר עבאס
ג'מאל עבאס
בדר עבאס
עמר עבדאללה
הרן אנג'וני
איתמר טבנקין
שני תעני
יערה בלייך
רועי זכאי
מיטל אלחה
אלקיים ליאת
אורן ירמיהו
ד"ר יהודה שחם
פרופ' יצחק שיחור
רובי רוגל
דוד שבת
ארט אליעזר
יואל זיידנר
כפיר מעוז
ליבנת מרציאנו
עמרי ליפמן
דליה שעל
אתי אבוחצירה
עמוס לוין
שלומי סעדיה
חוסין אלחיב
אבי צ'פניק
חיים עמרם
קטיה כהן
אתי וענונו
סילביה גור
ריין רותם
זאביק גלידאי
רחל גולדשטיין
הדר גולדשטיין
זהבית חלפה
מירי סבתי
בניטה אתי

יהודית גידלי

לאה קיקיון

היערכות מערכת החינוך בצפון

















היערכות מערכת החינוך בצפון

אני מתכבד לפתוח היום את ישיבת הוועדה בקרית שמונה. אנחנו מודים למרכז הקהילתי "תקוותנו" על האירוח. מטרת הישיבה הזו היא לשמוע באופן ישיר ובלתי אמצעי על הבעיות והנושאים העומדים על הפרק, שלדעת התושבים והתלמידים וממלאי תפקידים אחרים במערכת ראוי שוועדת החינוך והתרבות, יחד עם נציג משרד החינוך והתרבות שנמצא כאן, ידונו בהם. קיבלנו על עצמנו להיות שגרירים נאמנים שלכם. כבר ביום שלישי ביקשה חברת הכנסת, פרופ' יהודית נאות, שהנושא הזה יעלה באופן מיידי לדיון בוועדה, וכך עשינו. אתמול קיימנו ישיבה קצרה עם אנשי משרד החינוך. שמענו על ההיערכות של המשרד, והיום אנחנו רוצים לשמוע מכם, כדי שנוכל להגיש א כל הסיוע הדרוש.

קבענו לעצמנו לשמוע אתכם, בעיקר, ולהשמיע את עצמנו מה שפחות.

שלום לכולם, ברוכים הבאים – חברי הוועדה שנמצאים כאן, מנהלי בתי הספר, ראשי היישובים, מנהלי מחלקות החינוך, תלמידים, כל מי שנמצא אתנו.

הצטרפו אלינו שני אנשים – נסים וענונו, שביתו נהרס לפני שבועיים וחגג את בר המצווה של בנו, טל, לאחר מכן. כמו כן הגיע הרב נסים מלכה, יושב ראש המועצה הדתית של קרית שמונה.

אני מקדם בברכה את ההזדמנות המיוחדת הזו, שכולנו כאן יחד. כולנו מקווים שמהיום, המציאות פה תשתנה, לאור מה שקרה. זאת לאחר כל כך הרבה שנים שהאזור הזה כולו, בפרט המקום הזה שאנו נמצאים בו, סבל וסובל. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה מה הן ההערכות של אותם סיכונים, לא רק במובנים התשתיתיים אלא גם במובנים הנפשיים-פיזיים ומה המחיר שאותה אוכלוסייה שחיה פה עתידה עוד לשלם עבור התקופות שהיו כאן. עם פתח התקווה הזה, שכולנו נמצאים בו כרגע, אני רוצה לברך את הוועדה שראתה לנכון להגיע לכאן. זו ועדה ששמה לעצמה בראש הסולם את החינוך, שצריך להיות משוקם ומטופל וצריך לשים לו את הפוקוס הגבוה ביותר. אם נירתם בתחום הזה, יכול להיות שנוכל לשקם חלק גדול מאותן פגיעות שנפגענו כולנו בתקופה הזו. חכמים אמרו: אם אין תורה – אין קמח, ואם אין קמח – אין תורה. אנו יושבים כאן בישיבה של ועדת החינוך, ואני שמח שיושב ראש הוועדה פתח ואמר שצריך לשמוע אותנו. חשוב מאד שכל אחד יאמר את הדברים מתוך המציאות שבה הוא נמצא.

אני מקדם בברכה את ראש עירית קרית שמונה, מר חיים ברביבאי, שסדר יומו ודאי עמוס ביותר בימים האלה.

אני מבקש מהוועדה שנשים ככותרת את התפיסה הבאה, שאומרת שכל מה שהוחלט במסגרת החלטות הממשלה ובמסגרת ועדות, חייב להגיע לידי יישום במערכת המשרד. לצערנו, כותרת טובה כבר יצאה מהחלטות הממשלה, לפני כשבועיים, לגבי כל יישובי הצפון לשדרוג מערכת החינוך כולה. אולם, מרגע ההחלטה ועד המימוש עובר זמן יקר, שכולנו נאבקים כעניים בפתח להוכיח את חפותנו, שמגיע לנו מה שהוחלט בהחלטות הממשלה. כאשר אתה מגיע לפקיד הבכיר, במשרד הממשלה, הוא אומר לך חד משמעית- התקנות הן תקנות מספריות ועל מסגרות אי אפשר להחליט בהחלטה ערטילאית כלשהי, חייבת להיות כאן הגדרה, באופן משמעותי. אני רואה בוועדת החינוך את המיישמת של החלטת הממשלה ולהניע את התהליך של היישום. אתן דוגמה. קרית שמונה, במסגרת החלטות הממשלה, קיבלה בשנת 98, 6 מיליון שקלים שנועדו לשדרוג מערכת החינוך, לרוב התוכניות שבוצעו כבר באזור. כאשר ההחלטה הזו, אין לה תקנה תקציבית, משרד החינוך לא יכול לממש אותה. הוא אינו יודע מהיכן להוציא את התקציב הזה, כי כאשר ניתנו תקציבים למשרד החינוך ההחלטה הזו לא היתה כלולה. אין מקור תקציבי מסודר, ואז יש צורך בעבודה מול ועדת הכספים, מול משרד האוצר, מול החלטת התקנה התקציבית שתאושר בתוך המשרד, ולאחר מכן – ביישום. הדבר הזה מתיש אותנו, כמערכת. אני יכול לומר שמההחלטה ההיא, ב- 98, יש חלק גדול שעדיין לא מיושם היום. לכן, אני מבקש מהוועדה, שכל ההחלטות שהוכרזו במסגרת החלטות הממשלה, ייושמו. צריך לעמוד מול המשרד ולומר לו היכן הדברים אמורים להיות מיושמים.

אני מקדם בברכה את יוסי אלול, ראש המועצה המקומית בחצור.

קיבלנו את הדברים של יצחק קקון. חלק מרכזי בעבודת הוועדה הוא לפקח על הרשות המבצעת, ולדאוג שהיא תפעל בצורה מסודרת ומתוקנת, ובוודאי, אם תתקבלנה החלטות, אנחנו בהחלט כתובת מתאימה מאד לומר לנו מה ההחלטה, מה הבעיות בביצועה. נזמין את הדרג הגבוה ביותר במשרד החינוך, ונפעיל את האמצעים שיש לכנסת. אני רק מאמין שלא יהיה צורך בכך. אנחנו בהחלט מקבלים על עצמנו את העניין, ככל שתביאו אלינו ידיעות על החלטות שיש קשיים בביצוען, נטפל בהן אחת לאחת.

אני מתכבד לתת את רשות הדיבור לידידי ראש העיר, חיים ברביבאי.

שלום לכולם. אני מקדם בברכה את חברי הוועדה. זו לא פעם ראשונה שהוועדה יושבת כאן, בקרית שמונה. ב- 1 לספטמבר, חברי הוועדה ביקרו בבתי הספר. היום הוא נמצאים פה כל אנשי המנהיגות החינוכית של העיר, החל מתלמידים, הורים, מורים, החינוך הבלתי פורמלי, מכללת תל חי, מנהלי בתי הספר, והגיל הרך. קטונתי מלהעלות את כל הבעיות. מה שעשיתם כאן, שהבעיות עולות מהשטח, זה הדבר הטוב ביותר. אני מוותר על הזכות שלי לעלות את הבעיות, אני רוצה שהדברים יוצגו על ידי האנשים בשטח. אני מקווה שהדיון יהיה פורה.

המכינות במכללת תל חי הן למעשה הגשר גם להמשך הלימודים במכונים האקדמאים במכללת תל חי, אם זה המכללה האקדמית, אם זה בית הספר לגננות או המכללה הטכנולוגית. החיזוק שלנו למוסד כמו מכללת תל חי הוא חיזוק לקרית שמונה בכלל. המכללה מרכזת סביבה צעירים וצעירות, חיילים משוחררים משכילים. זה נותן השפעה חיובית על האזור כולו, ועל קרית שמונה בפרט. אנחנו זקוקים לאוכלוסייה החזקה הזו, שתשרת את כולנו.

יש שתי בעיות. בעיית הזמן, לצערי, לא משחקת לטובתנו. אני מתכוון לדברים שאמר יצחק קקון, על כך שמזמן ההחלטה ועד לביצוע עוברים חודשים ושנים. אנחנו היום עומדים בפני סיום שנת הלימודים. בית הספר שלי התחיל כבר את בחינות הבגרות, גם בתקופה המתוחה שעברנו. יש אי ודאות, וזו בעיה שאנחנו עוד לא יודעים איך להתמודד אתה. יש לכך השלכות גם על הסטודנטים שלנו – גם על אלה שלומדים את הפרקים האחרונים לקראת בחינות הבגרות. וגם על המועמדים החדשים שאנחנו רוצים לקלוט לשנה הבאה. אנחנו נמצאים בתקופה הקריטית הזו, ולכן אני מאד מבקש שכל החלטה שתתקבל, תזכה לביצוע מיידי.

הבעיה הראשונה היא חיזוק התלמידים שניגשים עכשיו לבחינות הבגרות. שמענו על ההקלות שניתנות לתלמידים התיכוניים. אנחנו לא בית ספר תיכון אלא מכינות. את ההטבות האלה צריך להחיל גם על הסטודנטים שלי, שנבחנים בבתי הספר.

הדבר השני – אתמול, בוועדת הכספים, הרצליה ברום, מנהלת החינוך הקדם אקדמי בארץ, העלתה את הנושא ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אלי גולדשמידט, והיום יתפרסם מאמר ראשון בעיתון על כך. אנחנו ביקשנו פטור מלא לחייל המשוחרר שיגיע למכינות בתל חי. זו המכללה היחידה שנמצאת בקו העימות, להזכירכם. אני מאד מבקש מכם לעזור לנו, כי בקרן לסיוע נוסף במשרד הביטחון אישרו את הבקשה שלנו, בתמיכה נלהבת. אני מבקש שתעזרו לנו עם האוצר, שיוציא את ההחלטה מיידית.

אני מייצגת תלמידים שנבחנים בקרית שמונה. דבר אחד שהוא הכי לגיטימי בעיניי הוא שוויון הזדמנויות. אלה לא ניתנות לתושבי קו העימות, לעומת תושבי המרכז, שנהנים משוויון הזדמנויות מלא. אצלנו, בגלל המצב הביטחוני, נקודת הפתיחה שלנו הרבה יותר חלשות משלהם. זו עובדה שאי אפשר להתווכח עליה. אפשר להביא לשוויון הזדמנויות בכך שאנחנו נקבל הקלות או שנקבל תוספת ניקוד, או הורדה של חומר שלא הספקנו. אנחנו עומדים בפני בחינת בגרות באזרחות שרק היום סיימנו ללמוד את החומר לה. אני לא רוצה רק לעבור את הבחינות, אלא גם לקבל ציונים גבוהים, והמצב הביטחוני לא מאפשר את זה לנו, גם כאשר לא יושבים במקלטים. אנחנו רוצים שוויון הזדמנויות.

אם היו קובעים מועד ב', איך היית מרגישה לגבי זה?

אם היו עושים מועד ב', זה היה מצוין.

האם זה יכול לחול על כולם? הרי יש כאלה שהם חייבי גיוס.

מה שהובטח לנו אתמול זה בעקבות לחץ מאד כבד שלנו על משרד החינוך, שמעבר להודעה לעיתונות, שיצאה, תהיינה עוד הקלות. משרד החינוך, מסיבות שלו, חשב באותה העת לא לפרסם. מוסד שיפנה לאגף הבחינות, יתחשבו בו לגבי בקשה למועד ב'. דבר נוסף – יש אפשרות גם להקלות נוספות כגון – גמישות, במקום בחינה בכתב – בחינה בעל פה, וכן הלאה. הם קיבלו על עצמם לעמוד מול כל מוסד שיפנה. לכן, מה שאני מציע הוא שהמכינה האקדמית תפנה אל מר משה דקלו, מנהל אגף הבחינות. יש פה נציג של המשרד, אליעזר הר, הוא יוכל לגשר ביניכם לבינו. אם עדיין תהיה בעיה להתאים את הבחינות למצב המיוחד, כדי שאת תרגישי שוויון מלא בהזדמנויות – אנחנו נפעל. כרגע הם סללו לנו את הדרך.

אני מאד נהנית מהלימוד במכללות האלה. מעניקים לנו את כל תשומת הלב, את כל העזרה, אני, אישית, השבוע, לא יכולתי ללמוד, כי היינו פעמיים במקלט. לא יכולתי ללמוד, ושקלתי לעזוב. עכשיו אני יכולה ללמוד בשקט. אני חושבת שיש הרבה כמוני.

אני רוצה להיות לפה לאותם התלמידים שחלקם יושבים פה. ביום שני השבוע היתה בחינת בגרות במעבדה בביולוגיה, 5 יחידות. לא היה מצב בטחוני מסובך, לכאורה, כי הבחינה היתה בבוקר, אבל, התלמידים שלנו, בזמן הבחינה, שמעו את מסוקי הקרב יורים לכיוון קילה, והכפרים האלה. בבחינה, באף מקום לא יהיה כתוב שהיא נערכה בתנאי לחץ. אין שום ספק שכאשר תלמידים נבחנים בתנאים כאלה, אינם משיגים את מה שהם מסוגלים להשיג בתנאים אחרים.

דבר נוסף – בחינות מתכונת שהיו צריכות להיות אתמול, אין שום בעיה אתם. משה דלקו עוזר באופן אישי. יש לנו את הטלפון האישי שלו, ואני מתקשר אליו בלי שום בעיה בכל שעה משעות היממה. משרד החינוך הוציא הנחיה שההקלות שעליהן הוחלט, קרי, למשל – תוספת של 25 אחוז של זמן לכל התלמידים – החלטה זו תקפה עד מחר. לפני שעתיים ביררתי במרכז הבחינות לגבי בחינת הבגרות באזרחות ביום שני הקרוב. אין שום ספק שתלמידים לא מסוגלים להיבחן ולהצליח כפי שהיו יכולים להצליח כרגיל. אני הייתי מציע להאריך את ההקלה הזו של תוספת זמן, לפחות בעוד שבועיים-שלושה. אין שום ספק שהדבר הזה יקל מאד על תלמידים שיכולים לעשות את הבחינה בלי לחץ של זמן. לגבי אותן בחינות שמתקיימות במועדים הקרובים – צריך למצוא איזשהו מנגנון מפצה למשל – שיקלול אחר של הציון, מתן משקל גבוה יותר לבחינות המגן, ובמקרים קיצוניים – לאפשר את הבחינות של בחינות בעל פה. אני מציע שזה יחול על כל תושבי הצפון. הרגיעה היא מאתנו והלאה, גם בשלב הזה.

אני חוזר ואומר – אם אתה חושב שרעיון כזה, לתת משקל גדול יותר לציון המגן מול הבחינה, הוא טוב עבור בית הספר שלך, אני מציע שתעלה אותו כמה שיותר מהר. אם תהיינה בעיות, אנחנו בהחלט נהיה הכתובת. אני חושב שאנחנו יכולים לומר לכם שסללנו לכם את הדרך אתמול, במשרד החינוך, שברצון טוב הוא מוכן לשמוע ולפתור כל בעיה. אני לא יכול להתחייב שלכל פניה תהיה תשובה חיובית, אך עליכם להעלות את הבעיות. אנחנו מאמינים שימצאו פתרונות, ואנחנו נשמש לכם כפה, בעניין הזה.

הבגרות היא ביום שני, והיום חזרנו לשגרה. חזרנו היום ללמוד. המצב שנוצר הוא שחלק גדול מאתנו עדיין לא חזר ממרכז הארץ. יש מספר גדול של תלמידים שנמצא במרכז הארץ בלי חומר ללמוד אתו למבחן. להרבה ילדים אין הזדמנות לשבת עם החומר וללמוד. במצב כזה, גם הארכת זמן לא תועיל להם. הפסדנו הרבה חומר לימודים בכל הפעמים שישבנו במקלט. הפסדנו שעות לימוד. השבוע הזה, שהיה אמור להיות שבוע של תגבורים באזרחות – גם אותו הפסדנו, בגלל המצב הביטחוני. אני מבקש שהעניין יטופל, כי אנו אמורים להתכונן לבחינות האלה.

במה זה שונה ממה שביקשו כאן קודם?

אני אומר שפשוט צריך להשאיר את הציוני מגן, ומי שמעונין – ייגש לבגרות.

זה בסדר, זו גם אלטרנטיבה. אנחנו אומרים שצריך לפתוח אופציות לבחירתכם – או תוספת זמן, או ציון מגן כציון בגרות, או מועד ב', או – שקלול. זאת אומרת, אנחנו מדברים היום על ארבע חלופות. כל בית ספר יחליט.

אני משוחח כעת בטלפון עם מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך. אני שמח לבשר לכם, קודם כל, והוא שומע זאת - שההחלטה על תוספת זמן, של 25 אחוזים, היא עד סוף מועד הבחינות, בחודש יולי. הוא רוצה לדעת מי מסר לך שזה רק - -

ביררנו עם מירב נחמיאס.

אם כך – הבטחנו וקיימנו, תוך כדי הישיבה.

אני רוצה לייעל את העניין, ונושא בחינות הבגרות מציק לי מאד, כמו לכם. אנחנו אומרים כדבר הזה: כרגע אנחנו יודעים על ארבע חלופות אפשריות, שבעצם יכולות לתת מענה: האחת, תוספת זמן. השנייה – ציון המגן הוא ציון הבגרות. השלישית: שקלול שונה של יחס אחר בין ציון המגן וציון הבחינה החיצונית בציון הבגרות הסופי, וחלופה רביעית – מועד ב'. אנחנו לא אלה שיכולים להכתיב למנהל בית ספר שיושב בשטח, ויודע מה טוב לתלמידיו הוא. לכל מנהל תהיה את הזכות בחלופה העדיפה מתוך הארבע. תפקידנו הוא לדאוג לכך שארבע החלופות תהיינה לגיטימיות, רשמיות וסופיות. לכן – אם יש למישהו עוד חלופה, שימסור לנו על כך. אם לא – אנחנו מחליטים שאלה החלופות שאנחנו נוודא שקיימות. מנהלי בתי הספר יחליטו. תודיעו לנו אם יש לכם עוד חלופה שעדיין לא הועלתה כאן.

משרד החינוך לא עובד מול תלמידים, ואפשר להבין את הדבר הזה. הכתובת היא – מנהל המוסד החינוכי. הוא מכיר את התלמידים. עם זאת, נבקש שאינפורמציה לציבור הרחב תינתן גם דרך אמצעי התקשורת, בגלל העניין שהועלה כאן – שיש אנשים שנמצאים אצל קרובי משפחתם במרכז הארץ.

אני רכזת הוראה במכינות "תל-חי". אני רוצה לחדד נקודה חשובה. לא מדובר רק בבחינות שתהיינה אלא גם כאלה שכבר היו. הבחינה ב- 16 במאי נערכה יום לאחר שאנשים ישבו במקלטים. ביום שני אנשים היו במקלטים וביום שלישי הם היו צריכים להיבחן בדומה לתלמידים מכל חלקי הארץ.

זו נקודה שהבנו.

נקודה שניה – כאשר מתחשבים בהקלות בבחינות הבגרות למיניהן, חשוב לציין שלגבי בחינות לתלמידים אקסטרניים בבחינות המשנה, מדובר בעניינים אחרים לגמרי. להם אין את ציוני המגן, ולכן אין אפשרו לעשות להם שקלול של ציוני המגן.

נכון. לכן אמרתי על מועד ב'.

יש דרך לשקלל, ואין צורך לפרט כאן.

אני תלמידת כיתה י"א בבית הספר דנציגר. אתם אומרים שהמנהל יבחר את החלופה שטובה לנו, התלמידים. המנהל שלי הוא לא תושב קרית שמונה, הוא לא נמצא פה כרגע. למה שהבחירה לא תהיה שלנו, התלמידים? למה שלא אנחנו נבחר מה טוב לנו? המנהל שלי, שאינו תושב קרית שמונה, לא חש מה שאני חשה פה. הוא יבחר בשבילי? למה? זה לא פייר. למה אני לא יכולה לבחור מה החלופה שמתאימה לנו? אני רוצה לקבל תשובה, כי בחינת הבגרות הבאה שלנו היא ביום שני.

ננסה גם תוך כדי הישיבה הזו לבדוק את הדברים האלה.

אני חבר של משפחת גולדשטיין. מנהל בית הספר דנציגר, למרות שהוא לא מתגורר בקרית שמונה, הוא חי את קרית שמונה. הוא מרגיש כל קטיושה שנמצאת כאן. אין לי שום ספק שלפני שהוא יקבל החלטה הוא יישב וידבר עם התלמידים, יבדוק אתם מה הם רוצים, ואז תתקבל ההחלטה.

כאשר אנחנו אמרנו שמנהלי מוסדות החינוך ידברו עם משרד החינוך, לא התכוונו, ואני בטוח שאף אחד לא התכוון שמנהלי בתי הספר יחליטו לבד. חלפה התקופה הזו. זה ברור שמנהל בית ספר, כאשר הוא מדבר עם משרד החינוך, זה אחרי שהוא שוחח עם התלמידים, אחרי שהוא שוחח עם המורים וההורים, ואנחנו מבקשים שכל ההחלטות האלה תהיינה בהחלט משותפות. חזקה על ראשי העיר שגם יעבירו את הדברים, כדי שההחלטות תהיינה ראויות. מורה יוכל להציג בפניכם את היתרונות במועד ב'.

אני לומדת באולפנית בקרית שמונה. בקשר להחלטות – אמרתם שיש ארבע אפשרויות. כל תלמיד מתמודד עם לחץ בצורה שונה. השאלה היא האם יש אפשרות שזו לא תהיה החלטה של המנהל או של הכיתה, אלא שכל תלמיד יוכל לבחור לו חלופה.

זו היתה הבקשה הקודמת – שלא תהיה החלטה גורפת של בית הספר, אלא שבית הספר יבקש החלטות אישיות עבור תלמידים. הקשבנו וננסה לטפל בזה.

נמצא אתנו חוסיין אלחיב, ראש המועצה המקומית טובה-זנגריה, שהוא יושב ראש פורום המועצות הבידואיות בצפון, שגם הן בקו העימות. הייתי מבקש ממנו להעלות נושאים, אם יש כאלה שהוא רוצה להעלות.

ראשית אני רוצה להודות לוועדת החינוך של הכנסת, שתרמה ובאה לכאן. כך צריכות לנהוג שאר ועדות הכנסת לגבי קרית שמונה והאזור. אני באתי לכאן כשכן, וגם כראש העיר השכנה. אנחנו, כרשות מקומית שכנה, ליבנו אתכם. אני חושב שהתלמידה שדיברה פה בהתרגשות נתנה את ההרגשה, שיש מקום לבוא לקראת התלמידים. ציון מגן שייחשב כציון בגרות הוא הדבר הלגיטימי ביותר והטוב ביותר בזמנים קשים כאלה.

אני רוצה לברך את יושב ראש ועדת החינוך על שהחליט לבוא ולקיים את ישיבת הוועדה כאן, בקרית שמונה. דבר שני- אני רוצה להתייחס במשפט אחד לבגרויות. אני רוצה לדבר כמהפכן. אני חושב שהחלטת משרד החינוך צריכה לפטור את כל התלמידים השנה מבגרויות, ושכל תלמידי הי"ב בתוך קרית שמונה ילמדו חינם בכל אוניברסיטה שהם רוצים, ובתום השנה ייערכו להם מבחנים, ואז יחליטו על פי הציונים שלהם.

הבעיה של ילדי קרית שמונה בלוח הזמנים הזה היא שהם לא יכולים לעשות את הבגרויות. הבעיה היא שבמשך כל השנה הם הפסידו הרבה ימי לימוד בגלל המצב הביטחוני. אני חוזר ואומר: כדי לתת חיזוק לילדי קרית שמונה צריכים לתת להם מינימום של לימודי חינם בשנה הראשונה באוניברסיטאות. פעם אחת ולתמיד צריך לעשות את מכללת תל-חי לאוניברסיטה של הגליל.

דבר נוסף – כל אזור שרוצה חיזוק בתוך המקום שלו צריך רמת חינוך גבוהה מאד. אם רמת החינוך גבוהה, גם תושבים חזקים באים ממרכז הארץ, וירצו לגור פה. לכן אני אומר כך – באים לפה לפעמים ומקבלים החלטות. אחד הדברים שאנחנו לא אוהבים הוא שמקבלים החלטות במצבים כאלו, ואין אחריהן מעקב. צריך לבדוק ולערוך מעקב איך המשרד, וכל משרד שמטפל בנושא הזה, מבצע את אותן החלטות שהחליטו עליהן, בצורה מסודרת.

אני רוצה לשאול את מנהל המרכז לשעת חירום האם האזור מקבל את כל העזרה, את כל הסיוע? האם יש עוד משהו שניתן לעזור בו ולסייע?

אני ישבתי אתכם בפעם הקודמת ולהזכיר – אתן תמונת מצב קצרה. תמונת המצב היום מורכבת ממספר תמונות משנה. האחד – יישובי הגדר. לגביהם יש סיפור דומה ושונה. הדומה לקרית שמונה הוא במובן הזה שאנחנו שם רואים צורך בעבודה לא רק עד השבוע הבא, אלא עבודה מתמשכת לפחות עד סוף שנת הלימודים, וגם בהמשך.

לצורך זה צריך להאריך את שנת הלימודים? האם רצוי, מנקודת המבט שלך, שתלמידים לא ילכו הביתה במועד שנקבע, אלא ימשיכו להיות במסגרת?

אני חושב שחלק מנורמליזציה זה ליצור מצב שנורמלי פה, כמו בכל מקום אחר. אגיד דבר נוסף- לגבי מתבגרים העניין אחר. לגבי ילדים צעירים – יכול להיות שצריך לעשות קייטנות כמו שארגנו פה לפני שנה, באופן מסובסד ומאורגן, כדי שמי שרוצה מסגרת – תהיה לו מסגרת. שוב --- זה לא צריך להיות במסגרת של חינוך חובה, בהכרח.

אני רוצה לדבר על עוד שני דברים. ראשית, השיקום שאנחנו מדברים עליו היום, לא יכול להיגמר מחר בבוקר. אחת הבעיות החיוביות שלנו תהיה כאשר המצב יתייצב פה ויהיה פה שקט. צריך לזכור שלגבי חלק משמעותי מהאוכלוסייה השקט הוא שקט על תנאי, והם, במרחק עין רואים גם את האפשרות האחרת. 10 ק"מ גם אם הם כלום מבחינה אסטרטגית – מבחינה פסיכולוגית זה די קצר.

יש שתי קבוצות שאני רוצה להתייחס אליהן – גנים וגננות. אלה הן הנשים הבודדות שיושבות עם ילדים מאד צעירים. הם צריכים תמיכה, ולא רק ברמה של פסיכולוגיה, אלא גם ברמה של עוד מבוגרים שמידי פעם ייכנסו ויפעילו את הילדים. הרמה השניה היא בתי הספר, ושוב – המורים וההורים. זו היא קבוצה משמעותית מאד בסיוע היום. הבעיה היא שיש תוכניות יוצאות מן הכלל. המערכת הממשלתית שקשורה אליהם היתה יותר רגישה נדיבה ופעילה. הבעיה היא שבדרך כלל, עם חלוף ההילה התקשורתית – גם הכספים והתוכניות איכשהו נטמנים ונעלמים, וכאן אני רואה את ועדת החינוך של הכנסת כגוף שיכול לעזור למערכת בטיפול ארוך הטווח. הקטיושות נגמרות והחיילים עוזבים, אך החרדות לא הולכות לישון כאשר סוגרים את הימ"ח. חוסן זה דבר שנבנה לאורך זמן, כדי שאנשים יוכלו להמשיך ולהרגיש ביטחון. יש עוד כמה דברים שיוצרים תחושת ביטחון. הוזכרה כאן מכללת תל חי. סביבה מסתובבים סטודנטים שיכולים גם לתמוך בתלמידים אבל גם ליצור תחושה שמקום הזה מביא אוכלוסייה מבוססת. זה עוד תחום שצריך לשים אותו בסדר העדיפויות. חייבים להרחיב את התפיסה שההורים הם חלק ממערכת החינוך.

האם אפשר לקבל את המזכר שהכנת בנושא הזה?

אני מייצגת את בית הספר שחפים, במועצה האזורית מבוא חרמון. בעבר, כצוות העובדים לא הרגשנו שיש מספיק הסתכלות על הצרכים המאד מיוחדים של האוכלוסייה שלנו. גם לגבי התלמידים בתוך בית הספר, בזמנים של שעת חירום, תכנון לפני, הרגעה אחרי, וגם תוך כדי זמן חירום. האוכלוסייה שלנו היא של ילדים מתבגרים עם פיגור שכלי קשה ועמוק, שאינם ניידים ואינם מבינים, והם תלויים לחלוטין בצוות המטפל. הבעיה שלנו היא מחסור במעורבות בשעת חירום. בשעות החירום הספציפיות שלנו, כאשר יש לילד התקף אפילפטי הוא כל התקף אחר, אנחנו תמיד מסודרים כי אנחנו יודעים בצוות מה לעשות. אבל, דברים כאלה כאשר הם מחוץ למסגרת הם לא מספיק מסודרים. הצוות שלי ביקש שאומר שביום שני שעבר, כאשר ביקשו לרדת למקלטים, בית הספר שלנו היה האחרון שפנו אליו. אף אחד לא בא אלינו לבדוק מה קורה אצלנו.

דבר אחר – לגבי המורים. כאשר הילדים שלנו לא באים לבית הספר הם נטל עצום על משפחותיהם בבית. אני לא חושבת שזה דבר שנלקח בכלל בחשבון. הייתי מצפה מהמערכת לחשוב על אלטרנטיבות האלו ועל הילדים האלה, ולחשוב על תוכניות מסודרות ואלטרנטיבות לימים הקשים האלה.

כמה זמן את עובדת בחינוך המיוחד?

משנת 1984.

אני חייב לומר שאני קצת נדהם לשמוע את הדברים האלה. הקו בלבנון לא התחמם אתמול. הייתי מצפה שאחרי 16 שנה מערכת החינוך, שקצת עצמה עין ולא התייחסה לאוכלוסייה הזאת – תיתן מענה. אני רושם לפניי גם את הדבר הזה.

אני חייבת לציין שכאשר התחלתי לעבוד אפילו לא היה מקלט מסודר במקום, והוא נבנה רק לפני 4 שנים.

תוך כדי הישיבה שוחחנו עם מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך, וגם עם המנכ"לית של משרד החינוך. יש רצון מאד טוב לעניין, אלא שזה מעורר אותם לשאלות – הם לא רוצים ליצור מצב שהם יאשרו, ואחרי כן התלמידים יחכו שנתיים לציון. זו בעיה של מחשבים, וכדומה. מה שסוכם כרגע הוא שמחר בשעה שמונה בבוקר ייערך דיון, על פי בקשתי, במשרד החינוך, כדי למצוא פתרון לאפשר את הדבר הזה. אבל, עד שלא תהיה תשובה סופית, אנחנו מחכים בסבלנות. יש לי יסוד לחשוב שיימצא פתרון ראוי, ואני מקבל על עצמי לבשר לתלמידה שהעלתה את השאלה באופן אישי.

דבר אחרון שאני רוצה לומר הוא שבשנתיים האחרונות היה מדובר על הכנסת עובדים סוציאליים למוסדות שלנו בכל רחבי הארץ, באופן רשמי. בפועל, ממה שאני מבינה שקורה, העובדים הסוציאליים לא מגיעים אלינו. הייתי בטוחה שלפחות בקו העימות תהיינה יותר שעות של עובדים סוציאליים, במיוחד במסגרות שלנו. אנחנו צריכים יותר התייחסות בשעות חירום.

יש שני דברים שהייתי רוצה להעלות. הראשון – ימי הקיץ. זה נושא שהועלה פה. אנחנו ערוכים ומוכנים להפעיל את ילדי קרית שמונה בקיץ. יש בעיה אחת והיא הבעיה התקציבית. מנהל חברה ונוער משתתף בעניין בהרבה כסף.

כמה הורה צריך לשלם לקייטנה לילד?

לפי הסיכום כרגע זה 200 ₪ לילד. עלות ריאלית של קייטנה היום היא בין 850 ל- 900 ₪ לילד.

המחיר שנתת, 200 ₪ - לכמה זמן זה מתייחס?

לקייטנה של שלושה שבועות.

זה לא מה שהבהירו לנו.

אנחנו הכנו שיעורי בית. שאלנו את השאלה הזו. ביקשנו שזה יהיה חינם, והסבירו לנו שזה לא יכול להיות חינם, והוחלט שיהיה תשלום סמלי. כאשר אתה אומר 200 ₪ - זה לא תשלום סמלי. שאלנו מדוע חייב להיות תשלום סמלי ואמרו לנו שאחרת ילדים יירשמו, וההתארגנות תהיה בהתאם, ובסוף לא יגיעו. כאשר משלמים תשלום סמלי – בטוח שבאים.

200 ₪ זה ההשתתפות המשרד. הורה צריך לשלם עבור הקייטנה בין 400- ל- 500 ₪.

אנחנו נטפל בזה.

המשרד העלה את ההשתתפות שלו מעל למאה אחוז לעומת השנה שעברה. צריך לראות איך עושים כך שילדי קרית שמונה ישלמו פחות עבור הקייטנה.

דבר נוסף – אני רוצה לדבר על תקנים בחינוך הבלתי פורמלי בקרית שמונה. נכון להיום יש רק תקן אחד, שזה התקן שלי, וזהו.

ומה עם מדריכי של"ח, וכן הלאה

אני מדבר על החינוך הבלתי פורמלי של שעות אחר הצוהריים, יש תקן אחד בלבד.

אני לא רוצה לפרוס את כל העיריה, אני רוצה רק לדבר על חוליה מאד חשובה של ההדרכה במגזר הדרוזי.

אנחנו כרגע עוסקים בבעיות, לא בהישגים.

אנחנו, במרכז ההדרכה, נמצאים בחסות מנהל חברה ונוער. הצבנו לנו שתי מטרות - -

האם אתה רוצה להצביע על איזה שהן בעיות שיש בתחום שלך?

יש לנו בעיה בקשר לארגון, חיזוק ופיקוח על הנוער הדרוזי בסוגייה של מוכנות ונכונות לשירות בצה"ל. חסרים לנו משאבים. הבעיה השניה – טיפוח המנהיגות הצעירה. אנו זקוקים לעזרה כדי להעמיד את הנושא על רגליו ולצעוד קדימה. בעקבות המצב הנוכחי התגייסנו בכפר הדרוזי, ויצאנו בסיסמה, הלכה למעשה – מרכז ההדרכה הדרוזי יתגייס למען ילדי קו העימות, במיוחד קרית שמונה.

אני יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללה. ידוע על כל הבעיות שיש לסטודנטים, לעומת סטודנטים שלומדים בשאר חלקי הארץ. חשוב, באמת, לתת מענה למכללת תל חי בנושא שכר הלימוד. המכללה תוכל למשוך צעירים מכל הארץ לבוא ללמוד פה. לפי דעתי, זה מה שיביא לפיתוח האזור כולו, וקרית שמונה בפרט.

מה שאתה אומר הוא, שכמו שיש חינוך חינם של גילאי 3 עד 4, שיורחב העניין גם לגילאים אחרים. אני רוצה לומר שאפשר להשיג יותר מזה, אם כל ועדת החינוך תתארגן.

ראש עיר צריך לצאת, ואנו נפרדים ממנו בברכת "יישר כוח".

אני רוצה להציג בעיה ייחודית לקרית שמונה. מה שקורה במערכת החינוך זה אולי דבר ידוע, אבל התחושות העמוקות שקיימות אצל המובילים, אצל הגננות, צוות המורים זה דבר שצריך לתת לו מענה כאן ועכשיו. יש שירות פסיכולוגי שעונה על הצרכים, אך יש לנו פסיכולוגית אחת שעונה על הצרכים של גילאי גן החובה. הצורך העכשווי שהתעורר בעקבות מה שקרה הוא התעוררות של פחדים של ילדים ופחדים של הצוות המוביל. נכון שביקשו מאתנו להכין תוכנית. הכנו תוכנית בעזרת יעל סלע, היועצת. התוכנית כוללת פירוט של כוח אדם וכן הלאה. אבל, עד שהתוכנית תוגש ועד שהיא תאושר סופית והדברים יופעלו בשטח – עובר פרק זמן שגורם להדחקה לא בריאה של דברים. לדעתי צריך לעשות את הדברים מהר, על מנת שכבר מחר יהיו צוותים שייקלטו לעבודה, ויתנו תשובה מגילאי אפס ועד שש. הורים עסוקים בהרבה מאד בעיות ולא תמיד יכולים להתמודד עם הבעיות.

בנושא של גילאי טרום חובה, אני רוצה להדגים את הפער בזמן. אין לנו תקן לפסיכולוגים בגילאי טרום חובה.

האם ביקשת?

כן.

אני עכשיו חוזרת מסיור בכל מעונות היום והמשפחתונים בקרית שמונה. המצב מאד לא טוב. מעבר למה שנאמר כאן, יש בעיה בכלל של תקנים, בעיה בנושא של המקצועיות. לגבי המצב נכון להיום, מרגישים ואומרים שכאילו חזרנו לשגרה. צריך לדעת שאין אצלנו שגרה. המצב הולך ומחמיר. כאשר לפתע אומרים לנו לרדת למקלט, אם יש צוות של 12 או 15 מטפלות, ל- 80 או 90 ילדים. הם אמורים להתמודד עם ילדים, והורים לחוצים שבאים, ובצדק, כי הם לא יודעים מה קורה. הבלגן חוגג. בניגוד למה שקורה בתקנים של משרד העבודה והרווחה בכל הארץ, שיש מטפלים אחת לכל עשרה ילדים, אי אפשר יהיה לרדת למקלט במצב כזה. אם כך- אני מדברת על נושא התקנים, ושנית – נושא של עיבוי של צוות רב מקצועי, קרי – עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, שילוו את הצוותים. הליווי צריך להיות קבוע ומתמשך, ולא ביקורים חד פעמיים. הבעיה היא קשה ואנו זקוקים לפתרון.

עדיין בונים מקלטים ליישובי קו העימות ובקרית שמונה, על פי התקן שהיה קיים לפני 30, 40 או 50 שנה. התקן הוא 10 מ"ר לכיתה, ללא קשר לכמות הילדים שבה. לא מזמן סיימו לבנות פה חטיבת ביניים חדשה, על פי התקן הזה. אי אפשר להיות במקלט כזה יותר מאשר חמש דקות.
פיקוד העורף רוצה להרים שוב את כל התשתיות ולבנות דבר חריג.

מה אתה מציע?

התקן הקיים היום במשרד החינוך לא מתאים ליישובי קו העימות. צריך לדאוג לתקן מתאים.

הועלו כאן מספר טענות, והן חטא על פשע. אין מקלוט לילדים בקרית שמונה. 150 ילד בחטיבה מתוך 450 ילד נשארים בלי מקלט. בתרגיל האחרון, 350 ילד נכנסו למקלט בצפיפות, ו – 150 נשארו בחוץ. זה הוא פשע. 150 נשארו בחוץ בלי שום הגנה. כולנו פושעים בעניין הזה. אני חור על הדברים בכל הפורומים, ואף אחד לא מתייחס.

אני חושב שהבעיה של קרית שמונה מתחילה בזה שהחינוך הוא סביב לה, והוא לא בקרית שמונה. אנחנו הולכים לסבול מכך בצורה הקשה ביותר. כיוון שאין לי אפשרות להיות אטרקטיבי כמו בחוץ, הבריחה של הורים שיכולים לשלם 1000 או 1200 שקל לחודש מתבצעת. הם מוציאים את הילדים שלהם מקרית שמונה. המצב הוא עצוב. אם בשנה רגילה היו לנו 10 כיתות א', השנה יש לנו רק חמש כיתות א', ומבחינת משרד החינוך זו נפילה בכמות העובדים שיעבדו כאן. זה יגרום לנטישה נוספת. כאן משרד החינוך משחק תמיד את הראש הקטן - אנחנו מקבלים תקנים בהתחלת השנה, וכשמגיעים לנושא מתחילות המריבות. תחסכו מאתנו את הסיפור הזה בכל שנה.

שוב, במאמר מוסגר – אתמול, בתשובה לשאלה של אחד מחברי ועדת החינוך, אמר ד"ר דורון מור, מנהל מחוז הצפון, שלא תיגרע אף שעה מאף בית ספר ומאף כיתה בגלל שתלמידים עזבו.

זה לא מספיק. כבר לפי התקנים היום.

אם אתה חושב שמה שאני אומר אינו מספיק – תפנה אלינו עם הנתונים. אנחנו נטפל בכך, כדי שמה שנאמר – יקוים.

ד"ר דורון מור מטעה בדבר אחד. כאשר הוא אומר שהתקנים לא ירדו ולא תיסגרנה כיתות, אז נכון שכיתה של 17-18 ילדים לא תיסגר בגלל עזיבת ילדים, אבל זה שירדו לנו כיתות בתקן, בפועל, זה ברור. הדרישה שלי מד"ר דורון מור כאשר הוא ישב כאן היתה לתת את אותו מספר שעות אפילו אם ייווצר מצב חמור של עשרה ילדים ומורה. רק כך נוכל להרים את רמת החינוך.

זה בדיוק מה שאני הבנתי אתמול.

אז כתוצאה מזה הגיע היום תקן לבתי הספר, במקום 800 שעות, 400 שעות.

זה פר כיתה או פר תלמיד?

בוא נעשה מבחן. תעביר לי את הנתונים הרלבנטיים, ואני מבטיח לך שנתערב בעניין, כי הבטחנו לעצנו שהנושא הזה לא יורד מסדר היום שלנו פעם אחת ולתמיד.

בהמשך לזה, מורה בבית ספר בקרית שמונה זה לא אותו מורה שעובד בתל אביב. העומס הנפשי, הרוחני והשחיקתי שנופל על מורה כזה הוא אחר. אני חושב שמגיע למורים האלה, לאור המצבים שהם עומדים בהם, תוספת של שעות, לאור המצבים שהם עומדים בהם. זה לא קיים בשום מקום בארץ שפתאום, באמצע היום, מורה עם 40 ילדים היסטריים יורד למקלט. זה לא נעים. חסרות לנו שעות.

יושב ראש הוועדה ביקש את זה, אתמול. אנחנו מחכים לתשובה.

הבקשה שלי היא מאד אגואיסטית – שהחינוך יהיה בקרית שמונה, ולא סביב לה. בכך אתם צריכים לדאוג לנו. את מרכז החינוך באזור אני רוצה לראות בקרית שמונה. זו העיר הגדולה ביותר שצריכה לספק שירותים, ולא מסביב לה

מה זאת אומרת "לא מסביב לה"?

שתלמידים לא יצטרכו, כדי לקבל חינוך טוב, ללכת וללמוד במקומות אחרים.

אני לא מתכוון להיכנס לבעיות של היצרן, כלומר של מי שמייצר כאן את הידע. אנחנו מתמודדים עם הבעיות האלה. בטקס, לפני כמה חודשים, כאשר ניתנו מלגות האמר, בוגרי המכללה קיבלו 3 מלגות מתוך סך של 15 המלגות. אני רוצה דווקא להתייחס לצרכן, ולא ליצרן, ולהמשיך את הדברים שנאמרו כאן קודם. נקודת המוצא שלנו היא שלא באנו רק לתת תואר אקדמי. המטרה שלנו היא להביא לכאן סטודנטים, להביא סגל, ולגרום לכך שסטודנטים שבאים מבחוץ ובוודאי אלה שבאים מן האזור – יישארו באזור, ולא יעזבו. שמחתי לשמוע את ההערות על הנושא של שכר הלימוד. זה רק חלק מהבעיה. הבעיה היא שמעבר לשכר לימוד, בסך של 10,000 שקל לשנה, הסטודנטים גם צריכים לחיות כאן. יש בעיה של קיום, בעיה של מעונות, של תחבורה מאזורי המרכז, ובעיה של פרנסה.

יש מלגות פר"ח?

יש מלגות פר"ח באופן יחסי יותר מאשר במקומות אחרים. מה שאני הייתי מבקש בנושא המלגות הוא, כיוון שמקורות התעסוקה כאן הם מוגבלים יותר, לאפשר לסטודנטים במכללה לקבל מלגות בהיקפים יותר גבוהים מאשר במקומות אחרים. אנחנו בהחלט לא כמו מקומות אחרים. לכל שאר הדברים אני מבטיח לדאוג לבד, ואנחנו עושים זאת בסדר. תודה.

לגבי שעות התקן – כיוון שהייתי נוכח באותה פגישה, בנוסף לשעות התקן שעושים ב- 1 או ב- 5 לספטמבר עושים, לגבי קרית שמונה נאמר במפורש שיהיו מוכנים לתת את זה עד סוף ספטמבר ואפילו הלאה. כלומר, אם ב- 5 לספטמבר לא כולם נרשמו, לא תהיה התייחסות לזה, אלא רק באוקטובר, ואז נראה מה יקרה בנושא הזה.

ומה עם כיתות א'?

לא, לא. נכון שהוא אמר שלא ידרשו מקרית שמונה את מצבות התלמידים ב- 1 לספטמבר, אלא רק ב- 1 לאוקטובר. שאלנו אותו –מה יקרה אם ב- 1 לאוקטובר יתברר שבאמת 50 אחוז מהתלמידים לא נמצאים.

התשובה שניתנה אז, ואני אומר אותה עכשיו – שישקלו.

אני לא יכול לומר מה נאמר באותה פגישה, כי לא הייתי שם, אבל פרופ' נודלמן, פרופ' יהודית נאות, חבר הכנסת רחמים מלול ואני, שמענו אתמול בבוקר תשובה אחרת, והיא, שלא תיגרע אף שעה בגין כך שתלמידים עזבו.

אלה לא כוללים את השעות של הארכת יום לימודים, קרן קרב, וכן הלאה.

מה עם כיתות א'?

כמו שנאמר. לגבי החינוך המיוחד – בסיור שהיה כאן לאחר ההפגזות, נאמר על ידי צה"ל שכל בקשה לגבי תוספת בזמן חירום, צה"ל יעמיד חיילים לטובת העניין, גם לצורך עזרה בהורדה למקלטים, וגם לדברים אחרים.

לגבי נושא הקייטנות, "החוויה הקייצית". ההנחיות שלי הן שלא הכל יהיה חינם. על כל 20 ילדים, בנוסף לתקציב, יש גם חיילת. זה יהיה מיושם. בנוסף לכך, בשיתוף עם קרן קרב ומשרד החינוך תהיה העשרה כמו העשרה אומנותית היא לא על חשבון הילדים, אלא זה מעבר לאותם 200 שקלים. לא אמרתי גם שלגבי קרית שמונה, מעבר ל- 200 שקלים, תהיה התייחסות נפרדת, כמו לגבי חלק מיישובי הגדר. דבר שלישי – לתלמידי כיתות ז'-ח', שבוע של נופשון שעולה לילד 10 ₪ ליום, ו- 60 שקלים לשבוע. כל היתר ממומן על ידי המדינה. יותר מזה – במידה ולא תוכלו להוציא את תלמידי א'-ז' החוצה, ותצטרכו לעשות להם קייטנה פה, תהיה התייחסות אחרת. אם יסתבר שיישובים אחרים זקוקים לפחות ובקרית שמונה זקוקים ליותר- יקבלו את אותו הכסף בצורה דיפרנציאלית.

כפיר מעוז, האם זה נראה לך?

אני מכיר את הדברים. יש לי בעיה אחת. העניין של החיילות הוא עניין נכון, אך חיילת לא נחשבת בקייטנה כמו מדריך בוגר. זאת אומרת – שמלבד החיילת אנחנו צריכים מדריך בוגר. החיילת מגיעה במקום המד"צים שלנו.

זאת אומרת – החיילת היא תוספת, אבל היא לא יכולה להחליף.

חיילת לצרך זה היא כאדם בוגר. על כל 150 ילדים יש רכז קייטנה, אדם בוגר.

האם אלה חיילות שעברו הכשרה מסוימת?

כן. זה לא כולל חובש ושומר, שזה במסגרת ההוצאות.

העניין הוא שבחוזר מנכ"ל של משרד החינוך נאמר שבוגר הוא מעל גיל 21.

עשוי להשתמע כאן שיש לנו המון כנגד משרד החינוך. אני רוצה להגיד לכם שמההתרשמות שלנו בכנסת זה ממש ההפך. משרד החינוך לפחות ער לבעיה. התפקיד שלנו הוא בקשר לפתרונות שהמשרד בעצמו הציע. הרי ישבו שם ודנו, ונערכו, וגם אצלם זה לא היה בחיפזון. יש מטה מסודר. אתמול ישבנו בישיבה, והתרשמנו שבחלק מהבעיות למשרד עצמו יש תפקידים. התפקיד שלנו הוא להחליק בין ההחלטה ובין הביצוע, וכך אנחנו רואים את תפקידנו. אנחנו הצינור לוודא שהם לא יחזרו בהם מהחלטות שנראו לכולנו. למשרד החינוך יש פתרונות, ולזכותו זה ייאמר, לעומת משרדים אחרים.

אני רוצה למחות על דבר אחד. יושבים פה 4 מנהלי מחלקות חינוך באזור. הבעיות האמיתיות, הכוללות, לא עלו כאן בכלל. שמעתם את הבעיות הקטנות. אני רוצה להזכיר שתושבי רמת הגולן היו, עד לא מזמן. כוכבי אי הוודאות. תקנים של פסיכולוגים הובטחו ולא ניתנו.

אנחנו יודעים שיש בעיה מיידית עם העניין, הבנו.

התקנים מובטחים, ומשרד האוצר לא מאשר אותם.

עלתה כאן הבעיה של חינוך מיוחד. צריך להבין שאין לנו פתרונות לשום בעיה בחינוך המיוחד. בכל האזור הזה אין שום פתרון אחד לשום בעיה של החינוך המיוחד. מדובר על המשך שגרה ועל ניסיון להמשיך את החיים כרגיל.

לגבי הפסיכולוגים – מישהו טוב על חשבון הרשויות המקומיות. אנחנו יודעים היטב מה החלטת הממשלה. יש עקרון שהוא עקרון ארצי בתקצוב. הוא מופיע בחוברת הסגולה של משרד החינוך והתרבות, לגבי ה- 64 אחוזים של השתתפות משרד החינוך והתרבות, והיתרה – הרשות המקומית. הפתרון הקל של המשרד, שאם יש מצוקה הם מוסיפים תקנים, לפי בקשת הציבור. זה לא הפתרון. הפתרון הוא להתחיל לאזן, כמו בעניין הסעות התלמידים ביישובי קו העימות. אנחנו, בכל יישובי קו העימות, מקבלים 100 אחוז השתתפות בנושא הסעות תלמידים. אותו עקרון אנחנו דורשים שיהיה גם בנושא של הפסיכולוגים. אנחנו מדברים פה על קו, ואני בטוח שקל יהיה למשרד להתמודד. ההשתתפות צריכה לעלות מ- 64 אחוז ל- 100 אחוז. תודה רבה.

אני מדריכה בבני עקיבא. בונים לנו סניף חדש, ואין לנו שם מקלט. דבר שני- בתור מדריכים, אנחנו מתמודדים הרבה פעמים עם חרדות של חניכים. אנחנו צריכים סיוע פסיכולוגי בשאלה מה לעשות עם החניכים.

אני מהמועצה האזורית שלומי. יש לנו תלמידים בכיתות של 38 עד 40 תלמיד. אנחנו מבקשים שמשרד החינוך יכיר בהם לצורך החלוקה התקנית. דבר שני – נושא של שפ"י במחוז. יש צורך בתגבור כוח האדם.

אני מנכ"ל המכללה האזורית. אנחנו חוששים שיהיו בעיות בהרשמה. אחד הרעיונות שלנו הם שסטודנטים ילמדו בתל-חי, במכינות, בבית הספר להנדסאים ובאקדמיה – ויעברו ליישובי קו הגבול, כאשר ממשלת ישראל תמצא את הדרך לתת להם מלגות ומלגות קיום, על מנת שהם יהיו כיתות כוננות אזרחיות. כיתות אלה תוכלנה לשמש בתפקידי שמירה - -

את ההצעה תגיש לנו בכתב, בבקשה.

השנה, בחצור הגלילית, לא היו מקלטים לרדת אליהם. המצב הוא גם כך בעייתי. מתוקף תפקידי אני צריך לדאוג לצד הסקפטי של האופוריה. צריך לטפל בנושא.

אני חייב לומר שאם היה לנו שר בממשלה הזו שפתח את ידיו ונתן לנו מעל ומעבר, צריך לומר גם את הדברים הטובים שנעשים במשרד החינוך. צריך לומר מילים טובות על שר שעושה עבודה נאמנה.

אני חושב שמה ששמענו פה ומה שהיה אתמול – אנחנו צריכים להתאחד לגבי פתרונות. אסור שיהיה מצב שהתקבלו החלטות ואתם לא מרגישים בכך. זה תפקיד שלנו, ואני חושב שהוועדה הזו היא ביצועיסטית. הכל צריך להיות בסדר. אנחנו מדברים על דברים של שעת חירום, אך אני מקווה שהחיים ימשיכו ותהיה שגרה. אנחנו לא דיברנו על דברים שהם אחרי שעות בית הספר – על ספורט, תרבות. אולי זה במקום אחר, ואולי אנחנו צריכים עוד לדאוג לדברים האלה.

אני מודה לכולם שבאו, למדנו הרבה. אני מקווה שהוכחנו שבנו מוכנים עם שיעורי בית, כי באמת חשבנו על הנושא. אני, באופן אישי שמחתי ללמוד את הדברים מכם.

חברתי לוועדה אמרה שבאנו מוכנים. אני רוצה לומר ההפך – אני רואה שאתם באתם מוכנים. זו הרגשה של התרוממות רוח, באווירה הקשה ששוררת היום בישוב, לראות עד כמה הנושאים החינוכיים מעניינים את תושבי קרית שמונה ואת האזור כולו. אם כך הוא המצב, וזו הדאגה שעומדת בראש מעייניכם, אז יש תקווה למקום הזה וליישובים מסביבו. תודה רבה לכם. אנחנו למדנו והחכמנו, ובאמת אני מודה ליושב ראש הוועדה, שבשבועות האחרונים עושה לילות כימים על מנת לפתור את הבעיות של יישובי הצפון.

קיבלתי פקס לפה, בתחילת הישיבה, משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל: "האוניברסיטה מוכנה לשאת במעט מהנטל שמדינת ישראל מחויבת בו לסייע באופן ישיר, על בסיס יכולתה לאזרחי ישראל, אשר נמצאים בקו העימות וחייהם השלווים הופרו רבות בשנים האחרונות. מכיוון שאנו נמצאים בתקופת מבחני הבגרות אנו, מנהלי שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, מתנדבים להכין את תלמידי קו העימות לבחינות הבגרות. לשם כך אנו מעמידים כ- 250 מקומות לינה באזור המרכז, בסמינר "אפעל" ובמקומות אחרים, וכן מורים מקצועיים ומיומנים שיעמדו לרשות התלמידים בשיטות הוראה מיוחדות בהיקפים של עשרות שעות הוראה בכל מקצועות הבגרות הרלבנטיים..." וכן הלאה. כתב לי, אגב, ראש העיר, שהוא היה שמח יותר לו היו המורים באים לפה. על כל פנים – הם ודאי מתכוונים לטובה, ומגיעה להם מילה טובה על כך.

יש פער גדול מאד בין מה ששמענו אתמול לבין מה ששמענו היום. התפקיד שלנו הוא לגשר על אותו הפער. המחויבות שלנו היא לעניין עצמו.

לפעמים הפער הוא רק בתחושה.

כבר אתמול חשנו פער בתחושה. סיפר לנו חבר הכנסת ראובן ריבלין שהוא ביקש בקרית שמונה, והגיע ביום רביעי לישיבת הוועדה, כאשר הוא תחת הרושם של השיחות, וכבר אז הבנו שקיים פער. החלטנו לקיים את הישיבה על מנת לראות, לשמוע ולחוש באופן בלתי אמצעי. קיבלנו על עצמנו משימות רבות ונכבדות. אני מבטיח לכם שאין זה הביקור האחרון שלנו כאן.

אנחנו נמסור דבר דבור על אופניו, להודות לכל כוחות ההוראה והמורים, שעושים מלאכת קודש, להודות לקברניטי העיר, לראשי מחלקות החינוך, לראשי הרשויות המקומיות , ולכל בעלי המקצוע, לתלמידים, ולהורים. שיהיה שקט ושלום.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 15:50