פרוטוקולים/ועדת חינוך/498

1
ועדת_ _ה_חינוך והתרבות
15/5/2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/498
ירושלים, כ"ד באייר, תש"ס
29 במאי, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 93
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ב', י' באייר, התש"ס, 15/5/2000, בשעה 11:35

חברי הוועדה: זבולון אורלב – יו"ר
חוסניה ג'בארה
יהודית נאות
מוחמד כנעאן

משרד החינוך:
משה שגיא – מנהל אגף בכיר – מינהל כלכלה ותקציבים
יצחק כהן – סמנכ"ל וראש המינהל הפדגוגי
דפנה לב – סגן יו"ר המינהל הפדגוגי
עו"ד ורד ברקוביץ – הלשכה המשפטית
יעל פרבר – מתאמת השר לכנסת ולממשלה
סופי אורט אשכנזי – יועצת משפטית

ד"ר שלמה זוסמן – מנהל המחלקה לבריאות השן
ד"ר תרצה רמון – מנהלת המחלקה המקצועית

יעקב אגמון – סמנכ"ל
רון חן – כלכלן
מיכאל ישיל

שי לחמן – יו"ר
ריימונד לדווין – חבר בארגון

ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל

דפנה הראבן – הרשות להגנת הצרכן

רמי אמיתי – מנהל תיכון גלילי כפר סבא

יואב הס – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אישור תשלומי הורים לשנת תשס"א

יהודית גידלי

רקורד שירותי הקלטה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך
והתרבות. זאת הישיבה הראשונה של הוועדה בראשית מושב הקיץ, ואני מקווה שלא יהיה לנו קיץ חם - אבל כבר מהנושא הראשון שעומד על סדר היום, אני מרגיש שיהיה לנו קיץ חם. האמת, שהיינו צריכים להתחיל להתחמם כבר בישיבה הקודמת בשעה תשע, אבל לצערי, הישיבה נדחתה בגלל ישיבת הממשלה והעובדה ששר החינוך לא היה יכול להשתתף בה.

הנושא שלנו זה תשלומי ההורים לשנת הלימודים הבאה, תשס"א. על שולחן הוועדה מונחת הצעת משרד החינוך והתרבות. אני הייתי רוצה לפתוח, עוד לפני התשלומים, בעניין האכיפה. אנחנו מוצפים בפניות של הורים ושל ועדי הורים, שנתבעים לשלם כבר תשלומים לשנת הלימודים תשס"א, בעיקר בכל מה שקשור בדמי רישום. אני אתן דוגמה: גימנסיה הרצליה, רישום לכתה ז', חינוך חובה, תובעים לשלם 1,270 ש"ח. הם כבר יודעים מה יהיו האגרות; הם כבר יודעים בעבור מה מותר לשלם. כל זאת בחודש מארס 2000, אף על פי שאנחנו פונים כבר מחודש פברואר למשרד החינוך ואומרים, בואו תגישו, ונדון, ונראה מה צריך לאשר לשנת הלימודים הבאה. אבל הם בכלל אינם מחכים לנו. הם פשוט "מצפצפים צפצוף אחד גדול", ואני שואל את משרד החינוך והתרבות, מה הוא עושה כדי לאכוף את הסדר והנוהל התקין, נגד הגביות האסורות במערכת החינוך. דנו על כך ארוכות, לקראת שנת הלימודים הנוכחית, הצענו כמה הצעות, ואני גם אומר, שאני גיבשתי גם הצעת חוק, שתהפוך את הגביות הלא מאושרות במערכת החינוך לגביות בלתי חוקיות. תארו לכם, שאדם יבוא לעשות את המבחן השנתי לרכב שלו, ובמקום האגרה הנקובה, יגיד לו שם מישהו, תשמע, האגרה הנקובה היא 800 שקל, אבל יש לך ככה: דמי כניסה למשרד הרישוי, זה עוד 100 שקל, דמי חניה במשרד הרישוי, זה עוד 200 שקל, דמי המתנה בתור, זה עוד 200 שקל, ואין שום בעיה. הרי ברור שהדבר הזה הוא בלתי חוקי בעליל, והרושם שלי הוא, אחרי כמה התכתבויות, גם בקשר לתיכון שליד האוניברסיטה, מה שנעשה שם בגביה, זה שמשרד החינוך מרים ידיים ובעצם אומר, תשמעו, אני אין לי יכולת לאכוף ולהתמודד עם העניין. אז אם כך אמנם הדבר, אז אולי ראוי שיהיה חוק, שיאסור בחוק תשלומים שאינם מאושרים ויעשה אותם בלתי חוקיים, כך שכל הורה יוכל להגיש תלונה - ואולי גם להגיש תביעה אזרחית - כנגד כל התביעות האלה.

על כל פנים, ההפקרות – כפי שהדבר נראה, ממש כהפקרות כרגע - שכל בית ספר תובע כאוות נפשו, היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. היא פוגעת בראש ובראשונה בתלמידים שלהורים שלהם אין, וכולנו יודעים כמה תלמידים – משפחותיהם חיים מתחת לקו העוני. קרוב לשליש התלמידים במדינת ישראל, כחצי מיליון ילדים, אולי קצת פחות, חיים מתחת לקו העוני, וגם אלה שחיים מעל קו העוני, אני משוכנע שמרבית המשפחות אינן יכולות לעמוד בתשלומים, לשלם בעבור שדרוג מערך המחשבים ומרכז המולטימדיה – 200 שקלים. השתתפות בשיפוץ מגרשי ספורט – 110 שקלים, ועוד יום גיבוש ופנקס קרן תל אביב לתרבות. יש גם שונות, דרך אגב, 30 שקלים. אחזקת מיזוג אוויר – הורים צריכים לשלם עבור אחזקת מיזוג אוויר. גימנסיה הרצליה, דרך אגב, איננה רשות מקומית. היא עמותה שאיננה רשות מקומית. אבל יש לנו עוד דוגמאות מבית ספר אליאנס.

הערה: יש לך גם ירושלים?

ירושלים. אני העברתי לכם את התיכון שליד
האוניברסיטה. היה לי גם "דיבור" עם המנכ"לית והתכתבות עם המנכ"לית. היא אומרת לי, אז מה אני יכולה לעשות? כי אז אנחנו רוצים גם לדון בסעיף הזה, שאנחנו מתכוונים בכוונה רצינית לנקות את העניין הזה, להוריד אותו מסדר היום, ואני בטוח שיהיה פה קונצנזוס בוועדה מקיר לקיר, וכמו שהגשנו הצעת חוק, לייחד כספי חינוך – שהרשויות המקומיות אינן אוהבות את זה, נדון בזה מחר – אז ייתכן שגם פה כמה אנשים לא יאהבו אותנו, אבל אני מרגיש שלוועדה צריכה להיות אחריות כלפי ציבור ההורים, ושיש להפסיק את התשלומים. מה עוד, ששר החינוך הכריז הכרזה, שאני מאד תומך בה, שהוא יציע הצעת חוק ממשלתית לסיים בכלל את כל הפרשה הזאת של תשלומי הורים, כולל תשלומי רשות, כולל טיולים וסל תרבות, שזה בערך800- מיליוני שקלים. אני מאד תומך, ואני בטוח שהשר יקבל תמיכה בוועדה מקיר לקיר, בלי שום הבחנה של ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים – כולנו נעזור לו, אבל אני משוכנע, כמו שעכשיו שעות לפני הצהרים, שלא תהיה הצעת חוק ממשלתית כזאת. אני משוכנע כי משרד האוצר יימנע ממנה וכן גופים אחרים.

מאחר שכך, אני מעריך, שאנחנו מגבשים הצעת חוק, שהיא כנראה תוגש כבר מחר. אני אבקש גם מכל חברי הכנסת של ועדת החינוך לחתום עליה, כמו שההצעה היא, שתהיה הצעת חוק פרטית, ללכת על הרעיון של שר החינוך, אנחנו מאד מצדיקים אותו – להטיל על המעסיקים עוד כמה עשיריות בתשלומים שלהם לביטוח הלאומי – כידוע המדינה משלמת בעבורם כ12- מיליארד שקלים, במקומם – פטרו אותם לפני כמה שנים; כי אז יפטרו אותם פחות, ובמקום שהעול של קרוב למיליארד שקלים ייפול על הורים, דווקא בתקופה שיש להם ילדים בבתי הספר, העול ייפול על כל האוכלוסייה, בצורה פרוגרסיבית, לפי רמת ההכנסה; ואני כמעט משוכנע, שהרי בעצם כל החוקים החינוכיים, הסוציאליים, לפחות בשנים האחרונות, נחקקו ביוזמות פרטיות, ראה חוק יום חינוך ארוך, ראה חוק חינוך חינם לבני הגילים 3-4 - הכל רק מפני שהיה לחץ של חברי הכנסת.

כן, אבל בגלל זה אין מיישמים אותם.

על זה נדבר. על זה יש "דיבור" נפרד, עם
יסמין או לא, ניפגש, וגם פה נשנה את החוק, שלא יאפשר לממשלה להגיד שביצוע בהדרגה, פירושו שאפשר לדלג על שנתיים. אין – כל שנה יצטרכו לעשות משהו, וגם לזה אנחנו מכינים תיקון של החוק. על כל פנים, לנושא הזה של אכיפת התשלומים שכבר מבוצעים בשטח – אנחנו מבקשים התייחסות וטיפול, שמבחינתנו, איך אומרים, כלה ונחרצה, להתמודד פעם אחת ולתמיד עם הסוגיה.

עכשיו לגבי הנושא של התשלומים. כידוע, התשלומים מתחלקים לשתי קבוצות: יש אגרות חובה ויש אגרות רשות. אני מבין שבאגרות חובה, נשארו חומרי מלאכה בגני הילדים, בכיתות ז' ח' וגם שירותי השן והשאלת ספרי לימוד וספרי עיון. השאלת ספרי לימוד וספרי עיון, אלו אגרות רשות. אזי למה זה מוגש פה? ואם מדובר גם על אגרות רשות, אז למה אין מוגשות כל אגרות הרשות, כמו סל תרבות, או כמו טיולים? לא ברור לי כאן, תכף נדבר. אם כי, אני, בעניין טיולים, בגלל ניגוד עניינים, אזי ברגע שיהיה דיון ספציפי על טיולים, אני לא אשתתף. אני אבקש מאחד החברים בוועדה שהוא ינהל את הדיון הזה. אנחנו כרגע איננו מדברים על טיולים. אני יושב ראש ציבורי, ללא שכר, של מוסד שיש בו גם בית ספר שדה, ברמות שפירא, וגם בשנה שעברה ביקשתי ממר רובי ריבלין לנהל את הדיון, כדי להסיר לזות שפתיים שלכאורה יש כאן ניגוד עניינים.

אזי אנחנו נבקש מאנשי המשרד להציג את העניין. אבל אני כבר אומר, גם מראש, לידידי הטוב מר יצחק כהן ולמר משה שגיא ולגברת דפנה לב, ידידינו הטובים ממשרד החינוך, שעל פי מה שהוועדה דנה בשנים האחרונות, כולל תקופת הכהונה הקודמת, משרד החינוך והתרבות אמור שלא לבקש מאתנו אישור לאגרות חובה. ככה קראנו בפרוטוקולים, ונראה לי גם שתשקלו אם לבקש מאתנו, כי אני מרגיש בשיחות מוקדמות, שיש לי ספק גדול – אני יודע את עמדתי האישית, אני לא יכול לדבר בשמם, אבל עמדתי האישית היא לא לאשר אגרות חובה נוספות, לא בגלל גחמה, אלא ככה כבר סוכם, ולפי מיטב ידיעתי, גם לתש"ס, הדבר היה אמור כבר להתבטל; ובעצם גם תש"ס זו איזו שהיא חריגה, שבה משרד החינוך אמר, שמע, התחילה תקופת כהונה חדשה, אנחנו לא נערכנו, היו לנו קשיים, ואנחנו התחשבנו, כי אנחנו כולנו בקואליציה משותפת, לטובת החינוך. כי אז תשקלו את העניין הזה. יש בעצם רק אגרה אחת שאני חושב שתהיה הסכמה בוועדה לאשר אותה, וזה הביטוח. ביטוח תאונות אישיות. נדמה לי, שחוץ מזה, לפי דעתי, יש גם עוד שאלה אחת, לנושא של אגרה של ספרי עיון. אגרה של ספרי עיון, למי שלא יודע, זאת אותה ספריה שיש בבית הספר, של מילונים, אטלסים ועוד כל מיני ספרים כאלה שמשאילים אותם לתלמידים הביתה. אני מוכן לשים את יוקרתי המקצועית ולומר שהדבר פה הוא פיקציה והוא בלוף. קודם כל, בכיתות הנמוכות אין שום השאלות של ספרי עיון, וחרף זאת גובים את האגרה מכולם; אבל גם בכיתות הגבוהות אין שימוש. השימוש בספרית העיון לספרים הביתה הוא באמת לא קיים, ותחת השם הזה של ספרי עיון לגבות אגרה, אף שהאגרה היא יחסית מאד נמוכה, אני חושב שזה ממש לא נכון. כלומר, יש פה איזה דבר ארכאי, שכבר רץ הרבה שנים, ושכחו שהייעוד של ספריית עיון בבית ספר, מזמן בעצם איבד את מקומו - ולא שאין בו צורך, אבל אין בו שימוש שמחייב, לפי דעתי, אגרה. אני אעביר את רשות הדיבור למר יצחק כהן, שאני רואה שהוא כבר קצת מזיע מדברי הפתיחה שלי, ולאחר מכן נקיים את הדיון - והכל בקצרה.

בוקר טוב. לא מדברי הפתיחה שלך, אלא
מהדברים שאני עומד לומר. נתחיל בנושא שהיושב ראש, מר זבולון אורלב, ביקש שנתייחס אליו, וזה הנושא של האכיפה. הנושא הזה תמיד נמצא על שולחננו, של כולנו. אני חושב שהעניין הזה, זאת בעיה של המערכת בכללותה, הנושא הזה של תשלומי הורים. זו בעיה של משרד החינוך. זו בהחלט בעיה של ארגון ההורים. זו בעיה של הרשויות המקומיות, של הבעלויות על בתי הספר, ולשמחתי הרבה, לפני שנתיים נוצרה פה, בעזרתו של חבר הכנסת לשעבר, מר זאב בונד, עבודה משותפת - שלפיה, משך תקופה ממושכת כל פניה שעסקה בחריגה כזו או אחרת, והיו כאלה, וישנן כאלה; ולדאבוני הרב יהיו כאלה גם בעתיד, ללא צל של ספק. אבל כל פניה שיש – מטופלת. מועברת אלינו, בזמנו - לד"ר יאיר סמוכה, והיום לגברת דפנה לב, ואנחנו בוחנים כל פניה כזאת. במקרים רבים, בעקבות תלונות ופניות, החוזרים מתוקנים, מנהלי בתי הספר נקראים על ידי הפיקוח או על ידי מנהלי המחוזות, ובמקרים מסוימים אפילו על ידינו. אינני אומר שהתופעה אינה קיימת. התופעה קיימת. מהתרשמות ממספר הפניות מבלי לעשות סקר מדוקדק בעניין הזה, לפי הערכתי, הפעולה המשותפת הזאת בסופו של דבר נושאת פרי. אני רוצה לומר שיש הנחיות מאד מדוקדקות וברורות של הקו הפתוח של משרד החינוך, שהתרחב בצורה משמעותית, ויש שם אין-סוף של פניות. אנחנו מקיימים במערכת המיחשוב שלנו, האינטרנט שלנו, אנחנו מקבלים פניות רבות, ויש גם שיחות באתר שפתוח לשירות הציבור במשך כל השנה. תלונות הציבור, כל פניה שמגיעה אליו – מטופלת. אנחנו נוהגים בשנתיים האחרונות לפרסם בתקשורת מה מותר ומה אסור.

מר יצחק כהן, מה עושה המשרד מול בתי ספר
סרבניים?

קודם כל, המשרד עושה כל מה שאמרתי עד
עכשיו. זה דבר אחד.

ואם זה איננו עוזר?

ואם זה איננו עוזר, אז כאשר אנחנו מקבלים
תלונה, ואנחנו יודעים עליה – אנחנו מטפלים. אנחנו פונים למנהל בית הספר – אם הוא איננו שומע, פנינו למפקח בית הספר. מפקח בית הספר נפגש איתו. אני מבקש לא לדון כרגע בפניות של השבוע האחרון, או השבועיים האחרונים. אנחנו מדברים על תשס"א. אנחנו מדברים כרגע על מה משרד החינוך עושה במקרה של חריגה. אזי זה מה שמשרד החינוך עושה. גם לגבי הגימנסיה העברית, וגם לגבי גימנסיה הרצליה, אנחנו פנינו למנהלי בתי הספר. עדיין אין תוצאות לפנייה הזו, נכון לעכשיו, מכיוון שחלק מבתי הספר אומרים, אין כמו גימנסיה הרצליה. אין לכם סמכות אכיפה כלפינו, גימנסיה הרצליה, כי זה אינו בית ספר. זה בית ספר שההנחיות אינן חלות עלינו. יש פה סוגיה משפטית שנבחנת על ידי היועצת המשפטית שלנו, האם ההנחיות בנושא תשלומי הורים חלות גם על בתי ספר מוכרים, שאינם רשמיים, דוגמת בבעלות כזו או אחרת, דוגמת גימנסיה הרצליה. מה שאני רוצה לומר, זה שאנחנו מטפלים. אנחנו נשמח לטפל במשותף. אני מציע שלא לגלגל את הכדור הזה רק לשולחן משרד החינוך והתרבות. אני חושב שזאת הבעיה המשותפת של כולנו. אתה רוצה להציע חקיקה בעניין הזה, אזי בבקשה. אם תהיה פה קבוצה של חברי כנסת שתגיע למסקנה שזו הדרך הנכונה לטפל בנושא הזה, כי אז תבורכו. אנחנו נמשיך, בכל מקרה, בפעולות באינטנסיביות רבה יותר. לשמחתי הרבה, כתוצאה מהפעולות שנעשו במשותף – ואני מדגיש – יש היום מודעות רבה יותר. לעניות דעתי, מבלי לעשות סקר מדוקדק, יש פחות תלונות מכפי שהיו בעבר. אנחנו נשמח לקבל מיושב ראש ארגון ההורים הארצי-

קיבלתם תלונות, ולא עשיתם כלום.

האם בסמכותכם, מלבד הסוגיה המשפטית של
מוכר שאינו רשמי – לגבי בית ספר שכן מוכר וכן רשמי, אתם יכולים להורות למנהל : אדוני, בבקשה, גבית – תחזיר עכשיו.

בוודאי. היו דברים מעולם, גם כלפי מנהל בית
ספר וגם כלפי רשויות מקומיות.

או קיי. אזי אם כך, נשאר רק עניין
הדיווח למשרד.

דרך אגב, לדעתי הלא משפטית, אין כאן
לדעתי בעיה משפטית. קודם כל, בית הספר מקבל רשיון ממשרד החינוך והתרבות, ואין שום בעיה להתנות את הרשיון בתשלומי הורים. אם זה לא נמצא בפנים, זה לוקח בערך כעשרים שניות להכניס את זה. אינני רואה כאן בעיה. גם במסגרת חוק הפיקוח, שמאפשר למשרד החינוך. אחרת, מה יתברר? שבכלל, בית הספר הזה פטור מכל ההנחיות של משרד החינוך והתרבות, לא רק תשלומי הורים. דבר שלישי - אם בית הספר איננו חייב לשמוע, אזי גם משרד החינוך והתרבות איננו חייב להעביר לו את שכר הלימוד. הוא יכול לנכות ממנו משכר הלימוד. אתה גובה תשלומים – אין שום בעיה – תנכה ממנו ותחזיר להורים. תגיד לבית הספר – אתה חכם גדול? אתה יודע לגבות מההורים – אני אינני מעביר לך את הכסף. איפה זה כתוב שאני צריך להעביר לך כסף? לא כתוב באף מקום שאני צריך להעביר לך כסף. ולכן, לפי דעתי, יש כלים, אלא שהמציאות היא אחרת. עובדה, שבירור כזה, משפטי, הוא לכאורה בירור קצר, והוא נראה מאד דחוף, כי המשרד יודע שכבר ממארס בתי הספר מתנים קבלת תלמידים לכיתות ז' ולכתות אחרות בתשלומים לא חוקיים בעליל. אז אתה בא היום ואומר, זה בבדיקה משפטית – אנחנו באמצע חודש מאי, זה קצת מאוחר, כבר היינו צריכים להיות אחרי הבדיקה המשפטית. לכן אני אומר, אולי צריך באמת יוזמה שלנו, ואני במהלכה של יוזמה שתשתף את כל חברי ועדת החינוך, להסדיר חוקית את הדבר הזה ולאלץ את המערכת שלא לגבות תשלומים בלתי חוקיים.

אדוני היושב ראש, בישיבה הקודמת לקראת
שנת הלימודים הנוכחית אני התרעתי והזהרתי על נושא הפיקוח של משרד החינוך. לצערי הרב, נתקלתי אישית במספר מקומות, בזה שאין בתי הספר עומדים בהחלטות של משרד החינוך ושל הוועדה שלנו. לצערי הרב, זה דבר שפשוט מכביד על ההורים, בתנאים של אבטלה ושל מצב כלכלי קשה. אני חושב שעם כל הכבוד, אדוני הסמנכ"ל, יש מקום שאתם תבחנו את הנושא הזה מחדש. אין פיקוח, פשוט מאד, אין פיקוח, ואין מי ששומר למענכם בשטח, אם עושים את זה או לא עושים את זה. אני יכול להגיד לך, שהם פשוט עובדים עליכם בעיניים. אין עושים את זה, ומי שסובל, בסופו של דבר, אלו ההורים, המסכנים, האומללים, שאין להם מאין לאכול, לא רק מאין לשלם. אין להם מאין לאכול.

האם אתה תומך בהצעת חוק שתסדיר את זה?

אני בהחלט תומך.

גברת יהודית נאות, את רוצה?

לא. אני רוצה להגיע הלאה. למה לא ביטלו את
תשלומי החובה?

מיד, מיד. כרגע אני מדבר על האכיפה. את
רוצה להגיד משהו לגבי האכיפה?

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת מר מוחמד
כנעאן, אני רואה את זה בתחילת כל שנת לימודים, ואני מזמינה את הוועדה גם לפתיחת שנת הלימודים באיזה – לא משנה אם זה במיגזר הערבי או ביישוב יהודי – המצב במיגזר הערבי הוא מקופח כפליים מבחינה זו, שאין עומדים בכלל בתנאי משרד החינוך. אני רואה את הילדים בתחילת שנת הלימודים, לא רק מבחינת תשלומים, גם מבחינת ציוד, אפילו נייר טואלט, אפילו נייר לצילום – ילדים משלמים בעבור מכונת הצילום לבית הספר כל שנה, כל שנה, והם אינם רוכשים את המכונה הזאת, והם אינם עושים את הבחינות מודפסות על מחשב ומצולמות. הם אינם עומדים. הם מקבלים את הכסף, קוברים את הכסף ואינם קונים בכסף הזה כלום. אז באמת, חסר לנו פיקוח, והפיקוח זה הלחם שאתם חייבים לדאוג לו.

אני בקשתי, הואיל וזכרתי שסדר היום זה לא
רק הגביה של גימנסיה הרצליה ולא רק מהחודשים האחרונים – אני אומר את זה גם לפרוטוקול – אני קיבלתי מכתב מההורים של התיכון שליד האוניברסיטה, ב3- באוקטובר. הם התלוננו לגבי תשלומים שונים, וההורים שם נדרשו לשלם – כתוב: "עם פרסום חוזר המנכ"ל, להלן עדכון התשלומים לשנת תש"ס שאושרו על ידי ועד ההורים". מכתב של בית ספר התיכון שליד האוניברסיטה, מ24- באוגוסט 1999. כמה אתה חושב התשלומים? שלושת אלפים, שמונה מאות ותשעה שקלים. ההורים פנו אלינו, יש כאן הורים שהתלוננו, ודרך אגב, תראו, יש פחד. המכתב הוא אנונימי. "מאחר שלבתנו נותרו עוד שנות לימוד אחדות בבית הספר, מהיכרות עם המנהלת ודרכי פעולתה, איננו רוצים לחשוף את שם הבת" – פחד. אני פונה למנכ"לית משרד החינוך והתרבות – כלומר, אני פניתי אליה מיד – אני פניתי כבר באוקטובר, כלומר ההורים פנו אלי ב3- באוקטובר, אני פונה לגברת שלומית עמיחי ב12- באוקטובר ואומר לה, תשמעי יש פניה, בואי תראי אם את מוכנה לבדוק את החוקיות וכולי. אז היא עונה לי, ב14- בדצמבר, חודשיים ויומיים אחרי הפניה שלי, והיא כותבת לי: נמסר לי על ידי האחראי לנושא תשלומי הורים במשרד שדרישת התשלום של בית הספר אינה חוקית – זאת המנכ"לית של משרד החינוך – הוא הוסיף וציין, שמזה שלוש שנים מנסה המשרד לאכוף את הנהלים, ללא הצלחה. דרך אגב, משרד כן, אני מעריך מאד את המנכ"לית. מזה שלוש שנים מנסה המשרד לאכוף את הנהלים, ללא הצלחה. בימים אלה, נקבעה פגישה עם מנהלת בית הספר, כדי לנסות ולהגיע לאיזה שהוא הסדר. אני לא מוותר – אתם מכירים אותי, אני נודניק - וב6- בינואר, אני שוב - מודה לה על התשובה ואני אומר, לא מקובלת התשובה, שלוש שנים מנסים לאכוף – אני דורש לאכוף, לחסוך ממני מאבק ציבורי, פומבי. נא הודיעי לי מה אתם עושים. אז היא עונה לי, ביושרה, האחראי לנושא תשלומי ההורים נפגש עם מנהלת בית הספר. הפגישה לא נשאה פרי, והמצב נשאר בעינו. קודם כל, אני מוכרח לומר, אני מעריך תשובה כזו של מנכ"לית, תשובה ישרה, הגונה. אני מאד מעריך. מה אני למד מכך? אין למשרד כלים. המשרד אומר, אין לי כלים. להרים ידיים זה קונוטציה שלילית. להרים ידיים, בסופו של דבר, זה יש לך כלים להילחם, ואתה אינך נלחם. אומר לי המשרד – זה השידור – לכן, אני ניסחתי הצעת חוק, שנמצאת כרגע בלשכה המשפטית. אמרתי, הלשכה המשפטית של הכנסת תגמור לעבוד – נעביר את זה בין חברי הכנסת. כנראה אין ברירה אחרת. הנושא כרגע זה אכיפה, כן? לא התשלומים. בבקשה, מר שי לחמן.

אני אתייחס קצרות לנושא האכיפה. אני
אתייחס לשני נושאים, בקצרה. רק תשובה לידיד, מר יצחק כהן. מתחילת אפריל הגיעה אלינו, לארגון, תלונות רבות של הורים, על דרישות תשלום בלתי חוקיות שמנהלי בתי ספר מזדרזים להוציא, לפני שבכלל ועדת החינוך התכנסה כאן, היום, לישיבה ראשונה, לדון ולאשר. אנחנו נפגשנו ב10- באפריל עם סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, גברת דפנה לב, והצגנו בפניה את התלונות, בצירוף דרישות התשלום הבלתי חוקיות, לרבות גימנסיה הרצליה, אליאנס, תל נורדאו ואחרים. מעיון בחומר, הסתבר הרי לכולם שפה נעשים דברים בלתי חוקיים בעליל. מנהלי בתי ספר, על דעת עצמם, כיד הדמיון הטובה עליהם, קובעים, מעדכנים, מוסיפים תשלומי הורים, ואין פוצה פה ומצפצף. ביקשתי מגברת דפנה לב ומשרד החינוך לצאת בקריאה דחופה לציבור המנהלים ולוועדי ההורים, באמצעות פרסום מודעה בעיתונות, או חוזר מנכ"ל מיוחד. רבותיי, חל איסור מוחלט על הוצאת דרישות תשלום להורים, עד לכינוס ועדת החינוך של הכנסת. כל החוזרים שיצאו עד כה הם בלתי חוקיים, ומנהלי בתי הספר שעשו זאת נדרשים להחזיר את הכספים להורים. הובטח לי שהנושא יועלה בפני מנכ"לית משרד החינוך, שנקבל תשובה. מאז לא שמעתי בעניין הזה דבר, ומהשטח ידוע לנו שהעניין לא טופל, כי המשכנו לקבל תלונות מהורים, מאותם בתי ספר, גם לאחר מכן. אזי זה לגבי התקופה האחרונה.

מר יצחק כהן אומר שהמשרד טיפל ומטפל בתלונות של הורים בתקופה האחרונה ובשנה האחרונה. אז אנחנו, עם פתיחת שנת הלימודים, אנחנו הגשנו עשרות תלונות, העברנו למשרד החינוך, לד"ר יאיר סמוכה בתחילה, ואחר כך גם לגברת דפנה לב. עשרות – אני אומר עשרות – לדעתי, לפחות 40 או 50 תלונות. מר ריימונד לדווין, שטיפל בזה, אני אבקש ממנו שירחיב. יש בידינו רשימה שהוצגה במסיבת עיתונאים בפתיחת שנת הלימודים. הרשימה המפורטת הזו, עם כל התלונות, עם כל חוזרי התשלום הבלתי חוקיים, הועברה לד"ר יאיר סמוכה לטיפול. ידוע לנו בפירוש שדבר לא נעשה. לא ננקטו אמצעים משמעתיים נגד אף מנהל. לנו אין ידוע על אף מנהל של בית ספר במדינת ישראל שננקטו נגדו אמצעים משמעתיים על ידי משרד החינוך בשנים האחרונות, בגין דרישות תשלום בלתי חוקיות, בגין גביית יתר, או הפרות חוזרות ונשנות של חוזרי מנכ"ל. שום דבר לא נעשה בעניין הזה. הרושם הוא – והוא לא רושם, זאת המציאות בשטח – ושום דברים וסיפורים על טיפול, כביכול, של משרד החינוך, לא ישנו את התמונה הזו. אין פיקוח, אין מעקב, אין אכיפה של משרד החינוך. משרד החינוך אינו רוצה, אינו מסוגל, או אינו רוצה ואינו מסוגל גם יחד לאכוף את הוראותיו הוא, את הוראות חוזרי מנכ"ל על מנהלי בתי הספר, ותראו – בתלונות האחרונות, זה לא סתם, שמנהלים בגימנסיה הרצליה, או באליאנס, או בתל נורדאו וכולי הוציאו סתם דרישות תשלום. יש כאן הפרה על הפרה על הפרה. הוציאו דרישות תשלום, לפני שוועדת החינוך התכנסה ודנה ואישרה תשלומים לשנה הבאה. על פי החלטת ועדת החינוך של הכנסת מהשנה שעברה, כל דרישות התשלום שמוצאות להורים חייבות להיות על גבי טופס תשלומים אחיד, שאושר כאן, בוועדת החינוך של הכנסת, ביולי 1999, טופס שהופיע בחוזר מנכ"ל תשלומים תש"ס, ונאמר במפורש: אין להוציא דרישת תשלום להורים, אלא על גבי טופס התשלומים האחיד, שיושם והופעל בעקבות יוזמה של ארגון ההורים הארצי. אנחנו באנו עם ההצעה, ישבנו על זה עם מר יאיר סמוכה. לקח חודשים עד שהסכמנו על נוסח קבוע, וועדת החינוך אישרה זאת.

צר לי לקבוע, מר יצחק כהן, שהדברים שאמרת, אני משתדל באמת לדבר בלשון המעטה – אולי זה כוונה לרצות, אולי זה אמונה תמימה, באמת, שנעשים דברים. בפועל התחום הזה פרוץ לחלוטין. רוב מנהלי בתי הספר "מצפצפים" על חוזרי מנכ"ל. ישנם מנהלי בתי ספר שאומרים לנו את זה בריש גלי. בטלפון מנהלים אומרים לי, אמרו לי אישית, תשמע, חוזר מנכ"ל – כבודו במקומו מונח. היו שני מנהלי בתי ספר: מנהל בית הספר אליאנס, בשעתו אמר לי את זה, לפני 4-5 שנים, "אני מצפצף על חוזר מנכ"ל. אני מנהל בית ספר-"

הוא כבר לא מנהל שם, אתה יודע. הוא כבר
לא שם.

עכשיו הוא לא שם, אבל אז-

באמצע שנת הלימודים. זה נדיר שמנהל בית
ספר מורחק באמצע שנת לימודים. עזוב, תן
דוגמה אחרת.

בסדר, אבל לפני שלוש-ארבע או חמש שנים
הוא היה שם, ולמרות תלונות חוזרות ונשנות שלנו, זה עוד מתקופתו של ד"ר שמשון שושני, כבר אז הגשנו תלונות נגד אליאנס. לא נעשה דבר וחצי דבר בעניין הזה. אז בוא לא נשלה את עצמנו – התחום פרוץ לחלוטין. משרד החינוך נכשל לחלוטין בכל נושא האכיפה. הוא גם אינו מסוגל, או אינו רוצה, להתמודד עם מנהלי בתי הספר. חייבים להסדיר זאת מבחינה חוקית, ואני מברך את חבר הכנסת זבולון אורלב ואת הוועדה על הצעת החוק, שאני מבין תוגש בקרוב לכנסת, לפיה כל חריגה מתשלומי הורים שמאושרים על ידי ועדת החינוך ייחשבו כעבירה פלילית. ועוד אני מברך את חבר הכנסת זבולון אורלב, על שנטל יוזמה והוא מתכוון להגיש הצעת חוק ליישום המלצת לנגרמן, אותה המלצה מפורסמת ממאי 1992, שעל פיה שירותי החינוך במדינת ישראל ימומנו סוף סוף על ידי כלל האוכלוסייה ולא על ידי ההורים לבדם, באמצעות הביטוח הלאומי.

עכשיו, מר יצחק כהן, רק מספר דקות. מר ריימונד לדווין ייתן כמה דוגמאות יותר קונקרטיות.

אחר כך, זה לא משנה. אינני חושבת שזה
מעניין, בית ספר זה או אחר. אנחנו מדברים ברמה העקרונית. הרי התמונה כבר ברורה שהאכיפה אינה יעילה.

אני אולי אפתיע אתכם. אני חושב שחבל על
הזמן של כולנו. אין אכיפה, לא תהיה אכיפה, וגם אם יחוקקו חוק, כפי שמציע היושב ראש, מה, ישלחו שוטרים לבית הספר, יאסרו את המנהלים? חבל על הזמן. אני מזמין את כולכם לבקש ממנהלת הוועדה את התיקים של הדיונים הקודמים בנושא הזה, בשמונה השנים האחרונות – חבל באמת על הזמן של כולנו. צריך רק לשנות למעלה את התאריך. אתם תראו שיש אותו דיון.

ומה אתה מציע?

אני אגיד לך מיד מה אני מציע. עוד מילה
אחת גם מדוע לא תהיה אכיפה. מפני שבעניין הזה – שלא תחשבו – ואני, יש לי הרבה טענות למנהלי בית ספר, אינני חושב שהם אשמים בעניין הזה, משתי סיבות: חלק מהתשלומים – ויסלח לי ידידי הטוב, מר שי לחמן – חלק מהתשלומים, מקורם בוועדי הורים מקומיים, שבחלקם אפילו לוחצים על המנהלים לעשות גביות שהמנהל אפילו לא חלם עליהן. זה דבר אחד. דבר שני, שצריך לזכור, מי שחושב שאפשר היום לנהל בית ספר עם משכורת למורה ולוח וגיר – חי בעולמות אחרים, לא במאה הנוכחית ולא בעידן הנוכחי. אי אפשר לנהל היום בתי ספר ברמה סבירה עם התקציבים הקיימים. התוצאה הייתה, שנוצר לחץ מהשטח. כדי שאפשר יהיה לנהל בית ספר ברמה סבירה – תארו לעצמכם מנהל בית ספר, שהיה מתקין מזגן רק בחדר המנהל, והיה משאיר את התלמידים בלי מזגן בחום שיש באזורים מסוימים בארץ – זה בלתי אפשרי. לכן, חבל לעסוק בענייני אכיפה. לא תהיה אכיפה, ולא חשוב כמה חוזרי מנכ"לים יוציאו. יש רק דרך אחת, אדוני היושב ראש – ואני מציע, אם מותר לי, בכל הצניעות, שבזה תשקיע את המאמץ – בעניין של ביטול מוחלט של תשלומי הורים - ובכללם, ובעיקר, תשלומי הרשות. אנחנו עוד מעט נקיים פה דיון, אם הביטוח יעלה 22 שקלים או 21.5 שקלים.

אתה אומר אבל שלא חשוב מה שנחליט, לא
תהיה אכיפה.

המצב היום בשטח גורם לכך שלא תהיה
אכיפה.

אין ביטול. אין אגרה של אחזקת מזגנים.
אזי מה זה שווה שאין אגרה ? אבל אתה
אומר שגובים-

לכן, אני מציע שהחוק שאתה דיברת עליו,
החוק השני, שיחייב את ממשלת ישראל, כמו שמצאו עכשיו 2 מיליארדי שקלים לממן את הרפורמה מתקציב המדינה, שאין תקציב, אתם יודעים שיש היום עודף הכנסה ממיסים רציני מאד בתקציב המדינה, ושלא יספרו לכם אחרת. לא צריך לחכות לימות המשיח. ועדה ממלכתית ציבורית קבעה לפני שמונה שנים שיש לבטל את תשלומי ההורים. נבטל את תשלומי ההורים. לא נצטרך לעסוק במרדפים אחרי מנהלי בתי ספר, לא נצטרך להפוך את כל מנהלי בתי הספר במדינת ישראל לגובי כספים ולסכסך בינם לבין ההורים ובינם לבין התלמידים. זה הפתרון, ואין בלתו. צריך פעם אחת-

מדוע לפי דעתך לא תהיה גביה מהורים? על
הצרכים שמן הסתם לא יכוסו על ידי ביטול
כל האגרות?

אפשר יהיה להיות הרבה יותר קשוח, גם
בנושא האכיפה, כאשר למנהל בית הספר ולבית ספר תהיה תשתית ראויה, אקסטרות – על זה אפשר להילחם. היום אין נלחמים על אקסטרות. אני אומר את זה – הרבה פעמים אני מותח ביקורת על מנהלים. חלק – אולי לא בכל המקרים, אולי לא בכל מסיבת סיום עם במאי – אבל חלק מהדברים – באים ההורים למנהל בית הספר ואומרים לו, אי אפשר ככה לחיות בבית הספר הזה. הם לא מציעים את זה כדי שהם יוכלו לרכוש בגדים, או אני לא יודע מה. אלו דברים בסיסיים שהמערכת שלנו לא התעדכנה עם טכנולוגיות של חינוך. קל מאד לפוליטיקאים להגיד, החינוך הוא בראש מעיינינו – אין לזה ביטוי כספי נכון, וכל עוד ההורים הם אלה שצריכים לשלם – אני חושב שזה בלתי אפשרי – הורים לא משלמים, המתלוננים אינם משלמים בעבור שירות של המשטרה, אנחנו איננו משלמים לצה"ל בעבור השירות שהוא נותן לנו. אותו דבר, הגיע זמן שחינוך חינם יהיה חינם. כל עוד זה לא יקרה – אנחנו נעסוק פה, ואתה תכתוב מכתבים, ואני כותב מכתבים, וכבוד היושב ראש יכתוב מכתבים ויקבל תשובות. למשרד החינוך אין יכולת אכיפה. זה לא יילך. דרך אגב, אני מודאג – וזה הדבר האחרון שאני אומר-

הערה: סליחה, שיפוץ מגרש ספורט – זה דבר שאסור,
אבל אינני פוסל דווקא את העניין הזה לחלוטין, בהסכמה. זה שיפוץ מגרש ספורט – זאת אינה נסיעה לחוץ לארץ. אל תיקחו את זה רק על השלילה, שאסור. תראו על מה מוציאים? על שיפוץ מגרש ספורט. אם הורים רוצים לשלם לשיפוץ מגרש ספורט?

מי רוצה? מי שאין לו? מה זה, אין לרשות? אין
גם להורים. לשלושת רבעי מההורים אין כסף
לשלם.

אדוני היושב ראש, אני רוצה רק לסיים
במשפט אחד. אני לא פחות מודאג – ואני אומר את זה גם ליושב ראש ארגון ההורים הארצי – אני לא פחות מודאג מאשר לגבי אותם מקרים של הפרת חוזרי מנכ"ל בגביית תשלומים. אני לא פחות מודאג מאותם בתי ספר שאינם גובים תשלומים, והם לא גובים תשלומים כי כל האוכלוסייה שלהם היא אוכלוסייה שמראש אין סיכוי לגבות ממנה תשלומי הורים; ולכו תסתכלו בבתי ספר שאין בהם תלונות – בית הספר אינו גובה כלום, ותראו איך נראים בתי הספר.

תודה רבה. בקיצור, בבקשה.

אני רוצה להעלות פה נקודה כיו"ר האגודה
למען יהודי אתיופיה. האוכלוסייה הזו, היא בעצם האוכלוסייה הענייה ביותר במגזר היהודי במדינת ישראל. אין להורים שם כסף לשלם בעבור שום תשלומים-

הנושא כרגע זה האכיפה – יש לך מה לומר
בעניין האכיפה? איננו מדברים כרגע על
עצם התשלומים.

אני מדבר על בעיה שקשורה בדיוק לעניין
האכיפה. היא קשורה גם למשרד החינוך וגם למשרד הקליטה. מה קורה? יש הנחיות להעביר כסף לרשויות המקומיות בעבור הילדים האלה, ומה שקורה זה שהכסף נכנס לתוך קופות, שהן קופות עם גירעון מאד מאד גדול. בסופו של דבר הילדים אינם מקבלים.

זה נושא אחר, שאיננו שייך. זו הצעת חוק
שתידון השבוע. תבוא הנה, ואז תראה. היא נועדה לפתור את זה. אתה צודק, אבל זה אינו הנושא שלנו.

לעניין האכיפה בלבד.

שמי רמי אמיתי. אני מנהל תיכון גלילי בכפר
סבא וחבר באיגוד המנהלים. לפני שאנחנו מחסלים את כל המנהלים ונישאר בלי – צריך לזכור שבעצם העניין הרבה יותר מסובך.

סליחה שאני מעיר לך. אני מבקש ממך לדבר
פה בלשון נקיה. אף אחד לא חיסל את כל המנהלים. אתה מנהל, עם כל הכבוד. אתה יושב בוועדת החינוך. אז תרשה לי להעיר לך. אין מחסלים פה את כל המנהלים.

אני אומר את זה בציניות. כבר הדגישו שרוב
המנהלים עבריינים. זה נאמר.

לא, אבל אין הם כל כך מתייחסים לחוזר
מנכ"ל.

חבריה, אמרו פה – ואז לא נזעקתם – אמרו
שרוב המנהלים הם עבריינים.

לא שמעתי שאומרים את זה.

אמרו שחוזרי מנכ"ל הם בעצם לא האורים
והתומים שלהם.

לא. אני שמעתי. נאמר שעוברים על החוק, אבל
תבטל את מה שאמרתי – אני חוזר בי.

תודה רבה.

הם אינם עוברים על החוק. כשיהיה חוק,
הם יעברו על החוק.

חבריה, העניין הוא הרבה יותר מורכב
ומסובך. אנחנו נתקלים בעצם בנושא האכיפה, באכיפה להורים, לא באכיפה למנהלים, כי כאשר אתם קובעים כאן תשלומים שהם תשלומי חובה, ואתם מגדירים אותם במעומעם - שצריך לדבר עם כל הורה, לבקש אישור שלו מראש, קודם כל, נתכבד ונפתור את הבעיה שהיא האקוטית.

לא הבנתי מה הבעיה? אתה מתיכון עירוני?

כן, מתיכון עירוני.

נו, מה הבעיה של העירייה לגבות? תשלומי
חובה?

לא. אני מדבר על תשלומי רשות, לא על
תשלומי חובה. כשאני מוציא לטיול, או להצגה, וזה היינו הך, ואומרים לי – הוא אינו אומר לי, אינני יכול – איני רוצה לשלם, כי דעתי לא טובה על ההצגה הזו.

זו רשותו.

נכון. אבל אני שכרתי אולם, כי אני לא יודע,
כשאני שוכר את האולם, ביולי, מה תהיה
תגובת ההורה בספטמבר, באוקטובר, בנובמבר.

נכון.

אזי זו בעיה ראשונה, שעליה צריך לתת
את הדעת, ואני רוצה להתחבר למה שאמר ד"ר קדמן. חבריה, בעצם מה קורה כאן? קורה מצב מאד מאד מעניין. בתי הספר שההורים רוצים – אני מחזק את מה שאמרת – בהרבה מקרים הדרישה באה מההורים. אם וכאשר משרד החינוך יאמץ את הגישה שאתה הצגת פה, חבר הכנסת זבולון אורלב, הגישה שבתי ספר מקבלים סכום שווה, לפי מספר התלמידים, פר פעילויות. אתה אמרת, יגבו גם אז. אז גם יותר קל לעצור את הגביה הנוספת, משום שאז ברור שבית הספר מקבל X בעבור טיולים, בעבור חינוך חברתי, בעבור סל תרבות וכולי, ואז הבעיה פשוטה. אנחנו מנהלים מאבקי איתנים בהורים. ההצעות של חוזרי מנכ"ל לפנות לרשות ולנסות לקבל סיוע. זה הכל התניות – מה, נגיש משפט כנגד הורה שלא שילם 300 שקל? הרשות תבזבז אנרגיה על הדבר הזה? תעודות אי אפשר לעכב ובצדק, תעודת בגרות – פעם היה מותר לעכב. היום גם זה אסור. בעצם ההורה קובע סטנדרטים. הוא איננו רוצה והוא איננו משלם. בזה נגמרה הבעיה. עם הגישה שלך – תציע ואני מקווה שתצליח. אנחנו נהיה חופשיים מכל בלבול המוח הזה.

תודה רבה. מר ריימונד לדווין.

בנושא האכיפה בבתי ספר ודיון משפטי.
בספטמבר 1998, אחרי דיון משפטי שלי עם גברת דורית מורג, משרד החינוך פרסם הוראות בחוזר מנכ"ל, בנושא תשלומי הורים. הם קבעו שכל ההוראות חלות גם על בתי ספר, גם יסודיים וגם על יסודיים, מוכרים שאינם רשמיים – וזה אחרי דיון משפטי שהיה לנו. אזי לא ברור לי איזה דיון משפטי חדש אנחנו צריכים. זה ככה פורסם בחוזר מנכ"ל, לא על ידי. זה דבר ראשון.

דבר שני, בעיה של אכיפה, זה לא רק בבתי ספר, זה גם ברשויות מקומיות. יש רשויות מקומיות, כמו עמק חפר, עמק הירדן, ש"מצפצפות" לגמרי על ההוראות. לא אכפת להם כלום. אפילו היה מקרה עם מר שמשון שושני, כאשר היה מנכ"ל, שהוא הגיע לעמק חפר, וחזר ופשוט אמר, הוא הרים ידיים – הוא אמר – הם אינם עושים, הם עושים התניית רישום, אינם מאפשרים לילד להיכנס לגן בעמק חפר בלי שמשלמים את כל הכספים וכולי, ואף אחד איננו עושה כלום – ואפשר לעשות את זה. כאן לא מדובר על איזה שהוא סכום שמנהל מבקש.

מבחינת העבריינים וכולי – עשינו בדיקה לפני כשש שנים. זו הייתה בדיקה של משרד החינוך, ומצאנו שבין 20-30% מבתי הספר חרגו בנושא תשלומי הורים. חלק מהם בצורה דרמטית. האחוז - שהיו חריגות רציניות ביותר, היה בערך 7%, אבל זה היה מספיק לתת, בואו נגיד, טעם מר ליתר המערכת. צריכים לטפל בזה, וכמו שאמרנו, משרד החינוך איננו מטפל, ולדעתי – אפשר.

תודה רבה. מר יעקב אגמון.

קיימת בעיה של אכיפה, לא רק של מה שאסור,
אלא גם מה שמותר. הרי אין מחלוקת לגבי התשלומים שמאשרת הוועדה הנכבדה הזו. אבל גם לגבי זה, אנחנו עומדים הרבה מאד פעמים מול שוקת שבורה, מוגבלים, ובצדק. אנחנו איננו רוצים להתאנות לילד, איננו רוצים להפריע לו במהלך העבודה התקין, וכמו שאמר גם ד"ר יצחק קדמן, בעצם המחסור הוא שיוצר את הבעיה. רשויות נוטות יותר ויותר להשאיר למנהלי בתי הספר את ההתמודדות בצרכים האמיתיים שלהם, ואולי אנחנו עומדים לא רק בפני מצב שהיא אינה ניתנת לנו, אלא בפני מצב שאין ניתן – אני אומר את זה באופן מעשי – שאין ניתן לבוא למנהל בית ספר – ואני רוצה לומר פה, אולי, דבר שלא יהיה אהוד על ידי הוועדה – ולשכנע אותו, לפחות בדברים שהם אינם נחשבים שמנת, להימנע מתגובת הורים. אינני פוסל. אני אומר, זה אסור, ואני חושב שכל עוד זה אסור, אני גם אומר שזה אסור. אם הורים מתארגנים ואומרים, אנחנו רוצים לרכוש מזגנים לכיתה שלנו – רבותיי, אל תלחמו בזה. אני חושב שזאת הוצאה לגיטימית, לטובת הילדים שלהם. אין למדינה כסף. המדינה הכריזה-

אין גם להורים כסף.

אין גם להורים. או קיי. אבל אני אומר, בבית
הספר שליד האוניברסיטה, ההורים, רובם ככולם רוצים לשפץ אולם ספורט – רחמנא ליצלן – אני חושב שזה לא תקין-

מי שרוצה, שיתרום בסתר ולא יתבע את זה
מההורים. אין שום בעיה. לעשות מגבית
רצונית-

אזי אני רוצה פה להגיע למסקנה – בואו
נאשר את מה שאולי לא צריך להילחם בו, ובואו נשלול וניאבק אפקטיבית בדברים הפסולים. בואו ניקח את כל האיסורים, שהם אולי לא לגיטימיים, שאסורים היום ונמצא בהם, אולי, דברים שנילחם בהם, ואני חוזר למזגנים, ואני חוזר למחשב.

מר יעקב אגמון, יש הבדל אם רשות מקומית,
ועד הורים של עיר מסוימת, כותב לוועדי הורים, 'אנחנו רוצים לטפל, ואנחנו קוראים, ואנחנו דורשים מכל ההורים לשלם 40 שקלים לאחזקת מזגנים, לשיפוץ" – זה, אני נגד זה עד חורמה. אני מאד בעד שוועד ההורים יכתוב להורים: 'יש מצוקה לבתי הספר, הורים שמוכנים, הורים שיכולים, אנחנו מבקשים מכם מאד לתרום לבית הספר – כל תרומה תתקבל בעין טובה, המרבה ירבה, הממעיט – ממעיט'. זה בסדר גמור.

לא. אבל גם זה אסור היום.

לא. זה מותר.

זה לא אפקטיבי.

מותר לבקש תרומות. זה רצוי לבקש תרומות.

בבית הספר שליד האוניברסיטה – שאינני
מכיר את המקרה – אם ההורים רוצים לשפר את מגרש הספורט שלהם – אינני מגן על מה שקרה שם, אינני יודע מה שקרה שם – אני מכיר מקרים שהורים מוכנים לשלם בעבור חינוך הילדים גם בעבור דברים שהיום אינם כל כך מותרים. מה שאני מציע, בואו ניקח את המצב הקיים, בואו נראה מה ניתן לאכוף, נילחם בזה עד חורמה, ובואו לא נאסור את מה שצריך. אינני יכול לגבות בעבור השיניים, מה אני אעשה עם זה? יש לי טיפול שיניים, ואתה אינך נותן לי גיבוי.

תכף נדבר על טיפול שיניים. מה אתה מקדים
את המאוחר?

אתה רוצה להוריד את זה. הורים אינם
רוצים -לא שאלת אותם. ההורים שהוא מדבר עליהם זקוקים לטיפול השיניים היחידי שיש להם. אני אומר לך את זה כבר שנים. אתה מדבר בדיוק על ילד שיש לו ביטוח חלופי.

רבותיי, אנחנו חותמים את הנושא אחרי שאני
אאפשר לחברת הכנסת חוסנייה ג'בארה לדבר.

אני תומכת בדבריו האחרונים של מר זבולון
אורלב. אם פונים להורים ומבקשים מהם, 'אם אתם יכולים לתרום'. כי מה קורה? מנהל בית הספר מוציא מכתב להורים, שישלמו תמורת מיזוג, או משהו כזה, ומי מהילדים שאינו משלם, אין נותנים לו את התעודה בסוף הסמסטר – זה דבר מסוכן.

הערה: לא. זה אסור.

אסור, אבל מה זאת אומרת? זה קיים. זה
קיים, עד הסמסטר האחרון, בבתי ספר מסויימים. אינני מדברת על כל בתי הספר, אבל לצערי הרב, זה קורה.

בואו נגיע לתשלומי חובה.

טוב, רבותיי, אני חושב שנושא האכיפה –
מיצינו אותו. המשרד אומר שהוא עושה כמיטב יכולתו, ואני גם נוטה להאמין למשרד, שהוא עושה כמיטב יכולתו. אבל אנחנו, כוועדת חינוך, זה מאד לא מספק אותנו, ואנחנו מבינים שצריכים שתהיה הצעת חוק שתסדיר גם את כל נושא תשלומי ההורים וגם את נושא האכיפה, כדי להסדיר את הדבר הזה בחוק ולסתום את כל הפרצות הקיימות. אני חושב שגם העניין של יותר פרסום – להביא לתודעה של ההורים, שיקבלו עוד הפעם את המכתבים האישיים, מה מותר, מה אסור, כי אז יתלוננו יותר, ואני מסכים שהמודעות עולה. גם ועד ההורים הארצי – כל זה יכול מאד להעלות את המודעות.

הערה: יש גם מדור מיוחד ב"ידיעות אחרונות".

יש פה עורכת של המדור.

בעקבות המדור הזה, אנחנו מקבלים המון
תלונות נוספות.

אני מאד מברך על המדור. אני חושב שזה
עושה שירות ציבורי חשוב מאד. רבותיי, עכשיו הנושא השני, זה אישור התשלומים. מר יצחק כהן, בבקשה.

שר החינוך היה פה בשנה שעברה, בדיון,
המנכ"לית הייתה פה בשנה שעברה בדיון, ואמרנו שאנחנו נפעל במשותף, יחד, כדי שנקטין את הנטל, ונבטל באופן מוחלט את תשלומי ההורים. אני רוצה לומר שהרצון הוא של כולם, והמאמץ הוא של כולם, ואני רוצה לומר, שמבחינת המשרד נתקיימו אין סוף של דיונים עם נציגי האוצר. היה דיון שבו המשרד הציג את היעדים, את דרכי הפעולה ואת ההדגשים שלו. הדיון התקיים במליאת הממשלה לפני שלושה שבועות – חודש. שר החינוך, מר יוסי שריד, העלה את הנושא הזה פעם נוספת, עם הדרישה והתביעה לאמץ את מה שכולנו מכירים כדוח ועדת לנגרמן, כדי להטיל את התשלום על כל האוכלוסייה. לדאבוני הרב, המאמצים שהשקענו בעניין הזה, גם בממשלה וגם בנפרד, מול האוצר, לא הניבו פרי. אנחנו זקוקים לעזרת החברים שיושבים פה, כדי שבאמת נתקדם בזה. אני רוצה לומר, שלא רק שלא קיבלנו תקציב נוסף – כולנו יודעים, פחות או יותר, את תמונת המצב התקציבית של משרד החינוך, במשך השנים האחרונות, שלוש-ארבע השנים האחרונות. גם תקציב 2000, אין בו בשורה מבחינת תוספות תקציביות, לא - להפך, כך שבסך הכל, כל שחרור או הקטנה של הנטל, אם הוא בא על חשבון משרד החינוך, המשמעות של זה היא צמצום של פעולות. צמצום של פעולות בא על פחות שעות תקן, אולי פחות שכר לימוד בחטיבה העליונה, אולי פחות הצטיידות, מיכשור וכל מה שקשור בכך. מעבר לכך, אנחנו מדברים על תקציב קיים, וצריך יהיה לחלק את העוגה אחרת. אם אתה צריך לקחת מהעוגה הזאת ולהפריש לנושא אחר, אתה צריך לצמצם את הפעולות – אין פה חוכמות בעניין הזה, מה עוד שבמשך התקופה האחרונה, נאמנים לרצון של כולנו, לפעול יותר למען אוכלוסיות חלשות – זאת המשמעות של זה, לפעול למען אוכלוסיות חלשות. אז גם בפנייה הקודמת, לגבי תשלומי הורים, ניסינו לשחרר את האוכלוסיות היותר חלשות, החינוך המיוחד, בתי ספר שיש בהם יום חינוך ארוך וכל מה שקשור בכך. אנחנו נאמנים לעניין הזה, הרחבנו את בני הגילים 3-4, אנחנו פועלים היום ומשקיעים מאמץ אדיר בקו העימות, בהחזרה של חלק מן התשלומים לאותם ישובים שהיו בעדיפות לאומית א' והוצאו מעדיפות לאומית א' ונמצאים כרגע במצוקה גדולה מאד – ישובים מאד חלשים, כמו עכו, כמו נצרת עלית וכמו עפולה ובית שמש וישובים נוספים. אני מזכיר שבהקשר של המגזר הערבי, הכנסנו לשם, בלי לקבל תוספת – קיבלנו רק חלק מהתוספת, לגבי הגדלה ניכרת של החינוך המיוחד, תכנית החומש של המגזר הערבי, להכניס את אשכול אחד לשתיים, במסגרת בני הגילים שלוש-ארבע. כל התקציבים האלה, רובם המכריע, הם לא תקציבים נוספים שהמשרד קיבל, אלא הסבה והספה של תקציבים קיימים. במצב הזה, כמובן על דעת השר ועל דעת המנכ"לית, אני רוצה לומר שאנחנו איננו יכולים לעמוד במטלה שקיבלנו על עצמנו, אם זה מתקציבי המשרד.

נעזור לכם.

נשמח שתעזרו לנו. אנחנו ביקשנו את עזרתכם.

בשנה שעברה היה בדיוק אותו הדבר. אני
זוכרת אותך, מר יצחק כהן, כי התקציב
כבר מוכן והפרישה וכולי.

חברים, אבל אני מבקש, עם כל הכבוד, אנא,

הבטחתם, אבל אני אמרתי עוד מספר דברים במשך הזמן הזה, ואני מבקש שתתייחסו גם לדברים האלה. זאת אומרת, אם המשרד צריך לבוא היום ולקצץ עוד 20,000 שעות, כדי להחזיר לתשלומי הורים – אני חושב שזה לא נכון לעשות. אני חושב שבמסגרת חלוקת המשאבים, צריך לתת יותר עזרה לאוכלוסיות חלשות, והדרך לתת עזרה לאוכלוסיות חלשות היא לא לשחרר את כל מדינת ישראל, על חשבון התקציב של משרד החינוך בלבד. פנינו לעזרה, ביקשנו עזרה, גם עכשיו אנחנו מבקשים את עזרתכם, כדי שאותו דוח שכולנו רוצים לאמץ אותו, אכן יאומץ, אבל שלא כל הנטל ייפול על חשבון המשרד. אני רק רוצה לומר לסיכום דבריי אלה, שאנחנו הוספנו בשנה שעברה, בבסיס, הרבה מיליוני שקלים מתקציבנו. היו שלושים מיליון שקלים נוספים, שלא היו מתוקצבים ואינם מתוקצבים בתקציב אלפיים, ואנחנו צריכים לקצץ אותם. זה טיולים, זה נושאים אחרים שקשורים בנושא של דמי בחינות בגרות, שבוטלו ונכנסו לעניין הזה, וזה-

מה זה בוטלו? הרי יש 10 שקלים-

לא. פעם גבו עבור כל יחידה. פעם תלמיד
שילם בבחינת בגרות משהו כמו 500-650 שקל.
היום הוא משלם לשאלון 10 ש"ח.

באישור של מי?

זה בעקבות עתירה שלנו לבג"צ. אחרי שמשרד
החינוך חזר בו מההתחייבות שלו לבטל את התשלום, עתרנו לבג"צ ונאלצתם להישמע להוראות בג"צ.

אני מצטער, אבל זה לא היה בעקבות העתירה לבג"צ. זה היה במסגרת הסכם שאמרנו-

איזה הסכם?

תסלח לי רגע, מר שי לחמן, יש פה חברים
שאינם זוכרים. אני בטוח שאתה זוכר. כשאנחנו אמרנו באיזה שהוא שלב, אולי לשחרר, את מי לשחרר, סיכמנו במשותף, בחדר הזה, יחד עם ארגון ההורים הארצי, שאנחנו נשחרר קודם את דמי בחינות הבגרות ואילו – אני לא זוכר אילו כיתות, לגבי חומרי מלאכה, כן נשחרר או לא נשחרר. מה שאני רוצה לומר, לסיכום הדברים, אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו אנחנו מגיעים לסכומים של למעלה ממאה מיליוני שקלים, שהמשרד צריך לקחת אותם על עצמו וזה קשה במצב שבו יש קיצוצים תקציביים במשך השנים האחרונות. אנחנו רוצים את עזרתכם. אנחנו פונים עכשיו לוועדה ומבקשים שאותה בקשה שהייתה בשנה שעברה, נחזור עליה עכשיו פעם נוספת, בדיוק באותו אופן. המשמעות של זה, שאותן כיתות שבהם חומרי מלאכה עדיין לא הוקטנו, לחלק את זה לשנתיים: שנת הלימודים תשס"א ושנת הלימודים תשס"ב - בהנחה שלא נקבל תוספת תקציב. אם נקבל תוספת תקציב, נשמח לעשות את זה למפרע.

זאת אומרת שהשנה מורידים לכיתות ז'-ח'
ובשנה הבאה ל-י', י"ב.

יש לי שאלה רק לגבי העלויות. היום יש אגרת
חובה לכיתות ז', ח', ט' – חומרים וערכות להוראת הטכנולוגיה. יש לי שאלה: האם מר יצחק כהן, או מר משה שגיא, יודעים מה העלות של ז' – ט'?

27.5 מיליוני שקלים.

בריאות השן – מה העלות? שירות מקיף – מה
העלות? מישהו יודע?

יש מיליון ומאתיים אלף תלמידים. כפול 23.

בשירות מקיף? שירות בסיסי כמה?

שרות בסיסי – 23, כפול מספר התלמידים.

אבל לא לכולם ניתן השירות הזה.

יינתן.

אבל רק ב76- רשויות מקומיות השירות
הזה ניתן. הוא לא ניתן בכולן.

אז למה אתה אומר 1,200,000 תלמידים?

סליחה, מר זבולון אורלב. תן לי להסביר. כל
עוד זה ניתן במסגרת הזאת של רשות, כי אז יש רשויות שנותנות, ויש רשויות שאינן נותנות. ברגע שזה יינתן במימון המדינה, אינני מעלה על דעתי שיימשך המצב הזה, שרק חלק קטן מהתלמידים יקבל את השירות.

שאלתי, השירות הבסיסי הניתן בתש"ס,
צילום המצב של תש"ס – מה עלותו?

76 רשויות מקומיות – תכפילו. אבל יש רשויות
גדולות ויש קטנות.

אינכם יודעים, בקיצור. והשירות המקיף?

אותו הדבר.

תודה. כיתות י"א-י"ב – חומרים וערכות
להוראת הטכנולוגיה - מה העלות?

12 מיליון שקלים.

ספרי עיון – מה העלות? כתות א'-ו', ז'-י"ב –
ספרי עיון? מישהו יודע?

הערה: לא כולם גובים ולא כולם גובים את הסכום
המרבי. זה תשלום רשות, זה לא תשלום
חובה.

אם את נותנת רשות – יגבו מכל תלמיד. יכולים
לגבות מכל תלמיד. רבותיי, אני רוצה קודם כל מאד לשבח את מר יצחק כהן על אומץ ליבו, ובאמת הוא עשה זאת בכשרון רב ומתוך אמונה פנימית. אני באמת אומר זאת לשבחו, אבל להערכתי, אין אף סיכוי שוועדת החינוך והתרבות תאשר אגרות חובה לתשס"א. כל הטיעונים שלך הם נכונים – מדובר פה בסכומים – למרות שאני יודע, אמר לי כבר שר החינוך, כל מיליון הוא מיליון. מאחר שאנחנו גם יודעים את צורת המטבע, אינני רואה איך אנחנו יכולים לאשר, אחרי שכבר הובטח כל כך הרבה פעמים, ובמסגרת של 22 מיליארד שקלים, אני בטוח שיש דברים שאפשר להתייעל בהם, מבלי לקצץ 20,000 שעות, כדי להוריד את העניין של חומרי מלאכה, כלומר את האגרה. עכשיו לגבי הנושא של בריאות השן – לפחות לגבי השירות המקיף, אני חושב שלפי מה ששמענו, גם בשנה שעברה, צריך להוריד את העניין, וגם השירות הבסיסי, לא הייתי עושה אותו אגרת חובה, אלא אגרת רשות.

הערה: הוא רשות.

הוא חובה ברשויות שבהן הוא ניתן.

לא. אם כן לא הבנת אותי כהלכה.
התכוונתי שתהיה רשות גם באותן רשויות
שהשירות ניתן בהן. תכף תדברו.

אבל אז המחירים יוקפצו, כי הנחת היסוד
במחיר קשורה בכמות.

השירותים לא יוקפצו, משרד החינוך יממן את
זה. אין כוונתי להטיל על הרשויות המקומיות שום עול נוסף. מבחינתי, כל הנושא של בריאות השן יוטל על חוק הבריאות. הנושא של השאלת ספרי לימוד – אני תומך בו, כי יש לנו אינטרס, עד שיחוקק החוק – יש לנו כאן אינטרס משותף, גם להורים וגם לנו, שתהיה השאלת ספרי לימוד, וזה יחסוך, וזה גם ישתלב עם הצעת חוק. ספרי העיון, אני חושב שאנחנו צריכים גם כן לבטל את האגרה הזאת, גם שלא תהיה אגרת רשות, כי בפועל השירות הזה, לדעתי, מתפקד. שלא תהיה אגרת רשות – למחוק אותה מספר האגרות – אינה קיימת. בשביל לעיין בספרים בספריה, אני חושב שזה חלק מדברים בסיסיים שלא צריך לגבות עליהם תשלום. אני חושב שזאת צריכה להיות הבשורה של שנת הלימודים הזאת, בכל מה שקשור בתשלומי הורים, שאנחנו צריכים להכניס את המערכת לדברים – יש רגעים שבהם צריך להכריע, אין "קונצים" בדברים האלה. להגיד מסר ברור על האכיפה, להגיד מסר ברור על הגביה, להגיד מסר ברור על הפחתת תשלומים. אני חושב, שדווקא כמו שאמר מר יצחק קדמן, בימים שמשקיעים 2 מיליארד שקלים ברפורמה במיסים, שבהם מדברים גם על עוד תקציבי חינוך ועשרות מיליוני שקלים לבתי ספר כאלה ובתי ספר אחרים, צריך להימצא גם התקציב להקל ולהמשיך את הדינמיקה. בשנה שעברה באמת היינו משתפי פעולה, כי כולנו התחלנו וחשבנו שראוי ששר החינוך יקבל אשראי מהוועדה להתארגן. הלכנו אחרי בקשתכם נגד ועד ההורים הארצי. אני פה חושב שאנחנו איננו צריכים אפילו דירבון של ועד ההורים הארצי – אני חושב שהדברים פה מדברים מאליהם. זה מה שאני אציע לוועדה לקבל החלטה, ואני מציע שקודם חברי הוועדה יאמרו את דעתם, ולאחר מכן נשמע את אנשי המשרד, את המומחים השונים. בבקשה, גברת יהודית נאות.

אני חושבת שבהתחשב במצב – ואני כן מבינה
את המצב של משרד החינוך, ושהתקציבים לא גדלו – אנחנו צריכים, כוועדת החינוך, לקחת על עצמנו משימה תלת שנתית, ולכן בשנה שעברה ירד חלק בנושא של הטיולים.

הערה: מרובי ימים ירדו.

בדיוק. אני חושבת שכוועדה, אנחנו צריכים
לשאוף לכך שהשנה נוריד את החומרים והערכות למיניהם, גם ב-ז'-ט' וגם ב-י"א-י"ב, ולשנה הבאה נשאיר לעצמנו – וכבר נודיע היום למשרד החינוך – שבשנה הבאה אנחנו מצפים, כעת חיה, שיבואו ויגידו לנו שגם את ביטוח תאונות אישיות, כי את זה אנחנו משאירים. לא הכל הם יכולים לכסות. אזי עשינו תכנית תלת שנתית, וכמו שאתה פתחת – תכנית צריכה להתחיל איכשהו, ואנחנו צריכים גם לראות את הקצה שלה. אם נגיע לכך שבשנה הבאה – ואין פשרה – אם נגיע לכך שאנחנו נוריד את כל השאר ונישאר לשנה הבאה, אז בשלוש שנים סגרנו את הנושא הזה. כך אני רואה את המצב.

לאור הדיון הקודם, אני נגד כל תשלום
להורים, כי לדעתי ההורים משלמים די, ומשרד החינוך איננו צריך גם לשאת בנטל הזה. לא יתכן שהיום, לקראת שנת האלפיים, ימשיך הדבר, ועם כל הכבוד – ואני אומר את זה כאיש שלטון מקומי לשעבר במשך הרבה שנים, אני מודע לזה. אני יודע שאם אין מאין לכסות, זו בעיה, זו תוספת על הגירעון, אבל לדעתי, היום המשרד צריך לדאוג – ואני מסכים עם מר זבולון אורלב – מתוך ה22- מיליארד שקלים, תקציב משרד החינוך יכול לגרד פה ושם ולהפחית את הנטל על ההורים. תודה.

אני רוצה להתייחס פה לשני נושאים: גם
שירותי בריאות השן וגם ביטוח תאונות
אישיות.

קודם כל, לגבי חומרי מלאכה – את מסכימה
להוריד?

אני מסכימה להוריד, ואני רוצה לציין עוד
נקודה אחת, שלפעמים אני תמהה לראות ולשמוע שמוטל תשלום מסוים על דבר שהוא איננו קיים, ואת הדבר הזה – ואני מתייחסת פה למיגזר הערבי – יש הרבה דברים פה, במיוחד חומרים וערכות להוראת טכנולוגיה, יש הרבה בתי ספר במיגזר הערבי, שזה איננו קיים בהם, אבל מכריחים את הילדים לשלם, או את ההורים לשלם. גם על השאלת ספרי לימוד – אין כזה דבר, ובטח יושב ראש ועד ההורים מכיר את הדבר הזה טוב מקרוב, שאין לנו במיגזר הערבי, ואינני מוכנה להסכים, למרות שזה משרד החינוך.

השאלת ספרי לימוד זה רק במקום שנותנים
את זה.

אני רוצה שיהיה, אבל לצערי הרב, בתחילת
שנת הלימודים דורשים אחת, שתיים, שלוש, ארבע – דברים שלא קיימים ואין על זה ביקורת. לכן, אני מסכימה לבטל את כל הסעיפים האלו. קובעים בעבור דברים שאינם קיימים.

אני, קודם כל, רוצה לשמוע את אנשי
בריאות השן.

אני מהמרכז לשלטון מקומי. אנחנו כבר
למעלה משנה יושבים בוועדה, יחד עם משרד הבריאות ומשרד החינוך, בנושא בריאות השן, במטרה להביא את השירות לכל ילדי ישראל, מגיל 5 עד גיל 12 – זו המטרה. הוועדה עומדת לגמור ולהגיש את מסקנותיה בקרוב. אני אסביר: קודם כל, הסתבר לנו שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי קיימת בחוק תקנה שצריך לתת לילדי ישראל – אני לא מצטט אותה, אבל גם אפשר להקריא אותה – טיפול מניעתי. טיפול מניעתי זה מה שכתוב פה – השרות המקיף.

הערה: הבסיסי.

המקיף. חבל להתווכח. מומחים קבעו את זה,
ואני לא רוצה להתווכח. מניעתי, זה כולל ציפוי שיניים ואיטום חריצים ועוד. העלות של השירות הזה, על פי כלכלני משרד הבריאות, זה 80.5 שקל לתלמיד. עלות שעשה כלכלן של משרד הבריאות – אנחנו איננו מומחים לזה. כלומר, כבר היום, רשות שנותנת את זה מסבסדת ב25- שקלים את השירות, בעצם. זה בגלל ששלוש שנים סרבו לעדכן את התעריף. השר לא קבע תקנות. השר איננו רשאי לקבוע תקנות, אלא בחוק כתוב. השר יקבע תקנות – הוא חייב לקבוע תקנות, והוא לא קבע אותן.

שר הבריאות.

שר הבריאות. לכן אני מבקש, בשם הוועדה
שעוסקת בבריאות השן, שוועדת החינוך תוציא
לו מכתב, שהוא חייב לקבוע תקנות.

ועדת החינוך תקבל החלטה ברורה. אין בעיה.
אני אגיש גם בג"צ. למה אינך קובע?

זו בקשתנו הראשונה מהוועדה. ביטוח תאונות
אישיות, כפי שהעירו פה, ביטוח תאונות אישיות איננו חובה חקוקה של משרד החינוך, ואי אפשר להטיל עליו את התשלום, לצערנו. החובה החקוקה היא, הרשויות צריכות לבטח את התלמיד ולגבות את הכסף מההורים. לכן, אי אפשר להטיל את זה על משרד החינוך – הוא יתנגד לזה, אלא אם כן ישונה החוק. לכן, אם אתם רוצים להטיל את זה, שזה לא יהיה תשלום על ההורים, יש צורך בשינוי החוק בעניין הזה; וזאת מטרה נאותה ונעלה, אבל חייבת שינוי חקיקה, שהוא די פשוט, דרך אגב, ואנחנו נשמח שזה יהיה ככה, דרך אגב. תודה.

אז למה אינכם מכינים לנו הצעה?

לנו כרגע אין בעיה עם זה – ההורים משלמים,
ואנחנו מבטחים.

שמי דפנה הראבן מהרשות לצרכנות
בהסתדרות. קודם כל, אני שמחה לשמוע מה שמר רון חן אמר, כי כבר לפני שנה אני העליתי את ההצעה להביא הכל תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אנחנו גם, בסוף ינואר, העברנו פניה מהרשות לצרכנות לשר הבריאות, לחוקק את התקנות. לצערי, אפילו לא קיבלנו תגובה על הבקשה שלנו. ב31- בינואר ביקשנו.

אפשר לקבל את המכתב?

אפשר לקבל את העתק המכתב. אני מאד
אשמח. מר זבולון אורלב, אתה הוצפת בהרבה מאד פניות של הורים, של כפל תשלומים על בריאות השן, בכל מיני מקרים, ולכן אני מאד מברכת על מה שקורה פה.

לכן אני בעד לבטל את התשלום, אף על פי
שאני בעד בריאות השן.

גם אני בעד – לכולם.

אם לא נבטל את התשלום, לעולם לא יהיה
ביטוח בריאות. יש דברים בחיים שצריכים לקבוע בהם עובדות, ובלי שאתה הולך נחרץ, הבעיה לא תיפתר. אנחנו צריכים לבטל את התשלום, גם על הבסיסי וגם על המקיף. כוועדה, נכתוב לשר הבריאות. אני אחתים את כל חברי הוועדה, אדוני, זאת חובתך על פי החוק – אנא קבע, אחרת אתה מפקיר את בריאותם – אתה, שר הבריאות, מפקיר את בריאותם; וננקוט, כחברי הכנסת, את כל האמצעים. הפתרון זה לא להטיל תשלומים על הורים – תשכחו מזה.

הערה: אבל מה ברירת המחדל? ששר הבריאות לא
ייבהל?

יש אמצעים משפטיים לחייב אותו. שמע, אותו דבר גם עם האגרות. תאמין לי, כמי שהיה פעם בצד הזה של המתרס, אני יודע איזה כאב ראש אנחנו עכשיו – צרה צרורה – עושים למשרד החינוך בזה שאנחנו איננו מאשרים אגרות וחובה – אני יודע איזה כאב ראש אנחנו עושים. כואב לי הלב שאני עושה להם את זה, אבל בלי זה אינני רואה שהבעיה תיפתר. היא לא תיפתר אף פעם.

גם עליך מקובל שביטוח תאונות אישיות
נשאיר?

כן, זה הדבר היחידי שנשאיר. זה והשאלת
ספרי לימוד – מכל העמוד שיש כאן.

אני לא סיימתי. לגבי ביטוח תאונות אישיות.
אני פה רוצה לברך את ארגון ההורים הארצי, שבשנתיים האחרונות, ההורים המלווים וההורים בוועדי ההורים מכוסים במסגרת הפוליסה של התלמידים. אבל יש לי בקשה נוספת, לפני שנה הוכנס לראשונה שבפוליסה יש כיסוי להורים שפעילים במסגרת ארגון ההורים הארצי, במיגזר הארצי והישובי. אני מאד מבקשת להכניס השנה שגם הורים פעילים במסגרת של ועדים כיתתיים וועדים בית ספריים יהיו כלולים בפוליסה הזו, מה שלא נעשה בשנה הנוכחית. הם אינם כלולים – יש לי פה הפוליסה של השנה שעברה. אני אתן אפילו משהו, שאולי לא יהיה כל כך מקובל, אני בעד להעלות בשני שקלים את עלות הביטוח, כך שגם ההורים במסגרת הוועדים הכיתתיים והוועדים הבית ספריים יהיו מכוסים בפוליסה הזאת. לא ייתכן שרק ההורים-

המסר ברור, אבל תכף נברר כאן עובדות.

דבר נוסף, השאלת ספרי לימוד – לפני שנה
התקבלה פה החלטה שהעלות של השאלת ספרי לימוד לא תהיה יותר מ30%- מהעלות בפועל של אותם ספרים – זה לא מה שקיבלנו פה. אנחנו עשינו לגבי, למשל, כתה א' – הרכישה של ספרי לימוד היא 240 שקל לתלמיד, ופה צריכים לשלם – השנה היו צריכים לשלם 203 שקלים ובשנה הבאה 206 שקל.

איך יתכן שכתה א' משלמים 240 שקל?

240 שקל לבתי, זה הספרים שאני רכשתי בשנה
זו.

הערה: יד שניה.

יד ראשונה, לפי תשלום שנקבע מראש על ידי
החברות שמוציאות לאור. לפני שנה אני כבר ביקשתי שפשוט יעשו סקר, שלא יהיה למעלה מ30%-. אז אנא ממשרד החינוך.

טוב. יהיה לזה דיון אחר. בעוד שבועיים
נדון בזה.

אני מברכת על הורדת חומרי הלימוד, חומרי
מלאכה, אני מאד מברכת על זה שתמורת ספרי העיון, מר זבולון אורלב הציע לבטל. כאשר יידון נושא של מסיבות וטיולים, צריך לחשוב על עלויות ריאליות, וזה לישיבה אחרת.

הבה נדבר גם על מועד הישיבה. רשות הדיבור
לאיש הביטוח.

אני עורך דין מיכאל ישיל ואני מנהל סוכנות
הביטוח של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. יש לי כאן ההגדרה של הורה ואני פשוט אקריא אותה: "הכיסוי חל על הורה, או בן משפחה של התלמיד, הנוטל חלק, ללא קבלת שכר, בפעילות רשמית של בית הספר, המתקיימת בשטח בית הספר, או מחוץ לתחומי בית הספר, בעת היותו מלווה, או משגיח בטיולים ובעת היותו מלווה או משגיח באירועים מטעם ו/או במסגרת בית הספר, פעילות ספורטיבית, הצגות, סרטים, ביקור באתרים וכדומה וכן מי שנבחר על פי תקנון ארגון ההורים הארצי לשמש כחבר ועד ארגון הורים ישובי ו/או מחוזי ו/או ארצי, בזמן השתתפותו בפעילות הקשורה לתפקידו.."

לגבי ועד כיתתי לא כתוב.

זה ברישא.

אינו מכוסה ברישא. אין צורך להוסיף
שום אגורה בפרמיה.

העניין הוא, ברשותכם, אני חייב לומר את זה,
אנחנו יצאנו למכרז בשנה שעברה. הפרמיה שנקבעה לחברה שזכתה במכרז – כלל ביטוח – הייתה 27 שקלים. לאחר משא ומתן איתנים-

22 שקלים - ובירושלים, דרך אגב, הורידו את
זה עוד.

זה דבר אחר – אני לא רוצה להיכנס לדיון. אם
תרצו אני מוכן לעשות זאת, אבל אני סבור שנעשית מלאכת קודש בנושא הטיפול בתלמידים, ומדובר באלפי תביעות בשנה. הבאתי אתי, אם תהיו מעונינים בכך, את ניסיון התביעות בחלק מהרשויות, במיוחד הגדולות שבהן, שמראה, שחור על גבי לבן, תביעות תלויות ותביעות ששולמו, שהתיק הוא הפסדי במובן הבא: בתביעות התלמידים יש, מה שנקרא "זנב ארוך" - מה שאומר, שאם התלמיד נפגע היום – אין זה אומר שהתיק מסתיים לאלתר, אלא ייתכן שהתביעות יגיעו גם בעוד עשור. מדוע? כי תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים, אבל חוק ההתיישנות לגבי קטין אומר, שהתביעה יכולה להיות גם עד גיל 21. כעורך דין, אני יודע שמעולם לא הגשנו תביעות לגבי קטינים אלא לאחר שעברו מספר שנים, מכיוון שהנזק אצל קטין חייב להתגבש. לכן, קשה לי לומר שהמבטחת תסכים לשינוי, מה עוד שהם נתנו אישורם ל22- שקלים, בלא להעלות מאומה, מבלי להיות חייבים לכך. אני מוכן לנסות לעשות את המרב לכך, אבל אינני יודע אם אצליח.

בסיכום שלי – אם אשכח את זה – אנא הזכר
לי. בסדר?

דובר על בריאות השן, וגם אני הייתי רוצה
להתבטא בנושא הזה. עם ישראל, או אוכלוסיית ישראל, מוציאים מעל 10% מההוצאה הלאומית לבריאות, על בריאות השן, מעל 10%. אין לזה אח ורע בהרבה מדינות בעולם. בדרך כלל, ההוצאה הלאומית לבריאות השן היא אחוז הרבה יותר נמוך. בארצות הברית זה בערך אחוז אחד. אלא מהי? רוב ההוצאה הזאת היא הוצאה פרטית – אין אנו יודעים בדיוק כמה הוצאה פרטית, קשה להעריך. אני הייתי אומר, בערך 85-90% מזה הם הוצאה פרטית. כלומר, מדובר פה בהוצאה מאד נכבדה, כאשר רובה אמנם לא מוטל על תקציב המדינה. הדרך לחסוך את ההוצאה הזו היא רק על ידי מניעה, והמניעה צריכה להתבצע, או להתחיל - בבתי הספר. אני אינני משפטן, אינני רוצה להיכנס לפרשנות שהושמעה פה בקשר לחוק ביטוח בריאות ממלכתי – קטונתי מלפרש את החוק – יש שם גם תוספת שלישית, שמדברת על גביה ומתן שירות – אינני מניח שהיועצים המשפטיים של משרד הבריאות אינם מכירים את חוק ביטוח בריאות ממלכתי והיו נותנים למשרד שלא לפעול על פיו. אני משוכנע שהם ידעו לתת תשובה טובה. מה שאני כן יכול להגיד, מבחינה מקצועית – ואני רוצה לדבר רק על מדינות אירופה – אנחנו מקיימים ישיבות של רופאי שיניים ראשיים של אירופה, כל חצי שנה במדינה אחרת; ובכל המדינות שהייתי בהן עד היום, ניתן שירות מניעתי לתלמידי בתי הספר. בפורטוגל התחילו את זה ב1985-, בקנטון של ציריך התחילו לפני 30 שנה.

מי מממן את זה שם?

המדינה.

הערה: מה שאמרת איננו נכון, אבל זה לא משנה.
יש מדינות שבהן זה איננו קיים בכלל, ושם
הם משלמים בעבור זה באופן פרטי.

לא. אני בעד זה שיהיה שירות ושהמדינה
תממן.

אני שמח להיווכח שלא שמעתי דעת נגד של
מישהו שאיננו סבור שזה שירות חיוני.

אני לא שמעתי מישהו שאינו אומר שהוא בעד – - ניסוח יותר מדוייק.

זאת הנקודה החשובה, מבחינתי כאיש
מקצוע, שיש הסכמה כללית שזה שירות
חשוב וחיוני שיינתן לתלמידי ישראל.

אנחנו ניאבק על זה שזה יתקיים, אף על פי שהורים לא ישלמו.

יש לזה השלכות רבות, כיוון שפערי הבריאות
בנושא של בריאות השן הולכים וגדלים ככל שבריאות השיניים משתפרת. מאידך גיסא, אני מבקש שלא לשפוך את התינוק עם המים ולא לגלגל את כל הנקודה לפתחו של משרד הבריאות. משרד הבריאות עוסק בטיפולים, מהשתלות איברים ועד הרצפטין, ועד הרבה מאד טיפולים חשובים ויקרים - וצריך לתת פתרון, שייקח אולי שנתיים, אולי שלוש שנים. אנחנו העלינו את הנושא בתכנית השנתית. אני יודע ששר הבריאות מודע לנושא ורואה בזה חשיבות גדולה. דיוני התקציב עם האוצר רק עכשיו מתחילים לגבי השנה הבאה. אני משוכנע שכל עזרה שהמשרד יקבל מאד תועיל, אבל אני מבקש שלא לשפוך את התינוק עם המים, ולא תוך שנה אחת לפתור את הבעיה.

בלי זה, זה לא ייפתר.

לכן, מה שאני הייתי מציע, זה שהשנה, אולי
לא יהיה השירות הבסיסי, אבל יישאר השירות המקיף, שיתבטל אולי עוד שנתיים, עד שהאוצר יתרגל לרעיון ועד שהמימון יתחיל, שיהיה אפשר להעלות אותו כל שנה, כדי שיהיה כיסוי.

תודה רבה. מר שי לחמן, אם אתה תומך
בדעתי, אז הפעם אתה יכול לקצר.

אני לחלוטין תומך בדעתך, אבל בכל זאת אני
חייב כאן איזה תשובה קצרה ושתי הערות, גם כן קצרות, למר יצחק כהן. סעיף חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות לא היה אמור כלל לעלות על שולחן ועדת החינוך היום. העובדה שהעליתם וחזרתם בכם, לא מהבטחות, אלא מהחלטות והתחייבויות, הן של ועדת החינוך של הכנסת והן של משרד החינוך – מצערת מאד. רק כדי לסבר את האוזן: ביוני 1994, מנכ"ל משרד החינוך דאז, מר שמשון שושני, במכתב למר אברהם בורג, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת דאז, התחייב שסעיף חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות יבוטל בהדרגה, עד תשנ"ח. ועדת החינוך של הכנסת, בהחלטתה מה17- ביולי 1996, קבעה: "הוועדה מאשרת את מכתב מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, ד"ר שושני, מיוני 94, לפיו מתקיים ביטול הדרגתי של התשלום עבור חומרי המלאכה, עד שנת הלימודים תשנ"ח." חזרה ועדת החינוך ליתר בטחון וקבעה באוגוסט, 13 באוגוסט 1996: "התשלום עבור חומרי מלאכה מבוטל בהדרגה, כאשר שנת הלימודים תשנ"ח תהיה השנה האחרונה לתשלום עבור סעיף זה." זאת כבר החלטה כפולה של ועדת החינוך של הכנסת, ולמרות זאת, בא משרד החינוך ומשך את זה על פני שלוש שנים.

שכנעת אותי. אחרי מאמצים רבים שכנעת
אותי.

אז זה שבאתם היום לכאן וניסיתם לחזור בכם
מהחלטות והתחייבויות שלכם, זה ממש מצער. עוד שתי הערות קצרות: ישנה בעיה של פטור מתשלום מע"מ באילת. בעקבות פניות של ועדי הורים שם וגם פניות אליכם, למשרד החינוך, אני מבקש שוועדת החינוך תעלה זאת על סדר יומה, כדי לפטור שירותים הנרכשים בעבור בית הספר ותשלומי הורים ממע"מ, כפי שנעשה הדבר לגבי שירותים במכלול נושאים אחרים באילת.

סלח לי שלא הבנתי. אני קשה הבנה בעניין.
אם אתה קונה שירותים באילת – זה לא משנה
מי או מה, אתה מקבל פטור ממע"מ.

אזי באילת, על תשלומי ההורים, על כל
תשלומי ההורים והשירותים הנרכשים-

אתה מדבר על תשלומי ההורים האילתיים?
הבנתי.

אין פטור ממע"מ, וגברת יפה ברמי, מנהלת
ענף תשלומי הורים, אחרי שהיא קיבלה פניות שלנו בעניין, היא קבעה באמת שבעלויות שנקבעו לאגרת התשלומים, לא נלקח בחישוב הפער של מע"מ. מכל מקום, הנושא הוא עקרוני, ויש להציגו בדיונים שיתקיימו לקראת שנת הלימודים תשס"א. אי לכך, אני מעלה זאת כאן.

למשל, השאלת ספרי לימוד – רוכשים את
הספרים במקום. אני מציע כזה דבר, שלסיכום, במסגרת ההחלטות שלנו, אנחנו נקבע את מה שנקבע – בעצם כרגע זה לא רלוונטי, כי אנחנו עומדים לאשר רק את הביטוח ואת השאלת ספרי הלימוד. לגבי השאלת ספרי לימוד נעיר הערה, שהמחיר הזה הוא לא סופי לגבי הורים באילת, שלגביהם יינתן לנו תחשיב של משקל המע"מ. המשרד יודיע לנו לגבי כל פריט, למשל, הטיולים שלהם, החיצוניים, הם קונים בחוץ – אזי צריכים לשלם מע"מ. ספרי לימוד, קרוב לודאי שרובם נקנים במקום – אזי אין מע"מ.

הערה מאד קצרה, בנושא השאלת ספרי לימוד.
הסיבה שזה לא 30% מהעלות – יש מרכיב מאד רציני של חוברות עבודה, כלומר ספרים שכותבים בתוכם, וזורקים את הספרים. זה אסור, ואנחנו צריכים לטפל בזה.

זה אסור, וזה איננו קשור לנושא.

לא, כי אז זה יוריד את המחיר.

אם הבנתי נכון, החלטתם לבטל את סעיף ספרי
העיון.

עדיין לא החלטנו, אבל אני יכול לומר לך
שככה יוחלט.

אני לא מכיר את בית הספר היסודי. בבית
הספר העל-יסודי, זאת תהיה טעות קשה לומר, כפי שאמרו, שזו פיקציה. תלמידים רבים, במאות, שואלים ספרי עיון, כי הספרים מאד יקרים. אנא, לפני שאתם מחליטים, תבדקו את המצב בבתי הספר – זו הערה ראשונה. הערה שניה, קצרה מאד. אנחנו נמצאים היום לקראת סיום חודש מאי. אנחנו צריכים לעשות התקשרויות עם חברות הטיולים ושירותי התרבות לשנה הבאה, ואתה אמרת, בצדק, בתחילת דבריך, שמדי שנה קורה אותה תופעה – משרד החינוך מגיש את ההצעות מאוחר, אנחנו איננו יכולים לקיים פעילות-

קודם כל, אני שמח לבשר לך שהיום קיבלנו,
לפני שעה.

האם אפשר לבקש שהדיון יהיה מוקדם, לפני
סיום השנה.

יש לי שאלה – האם ההצעה מוסכמת עליכם?

האם זה מה שקיבלתי הבוקר?

מסמך הנושא את התאריך 10 באפריל.

אין לנו.

רבותיי, יש לי עכשיו עוד שאלה, לצורך
ההחלטות.

סליחה, מר זבולון אורלב, עוד מילה קצרה.
בשנה שעברה, לא יודע מי, קיבלתם, או קיבלו החלטות לגבי תעריפי טיולים שהוכחו כבלתי ריאליים. חייבו אותנו להיות, נקרא לזה, מפירי חוק, ומר יאיר סמוכה, במכתבו מה29- בנובמבר, מאשר, פונה לד"ר איציק תומר, סגן המנכ"לית ומבקש להתאים את המחירים. קבעו כאן מחירי טיולים לא ריאליים. אזי, אנא, התייחסו לנושא הזה גם כן.

על נושא הטיולים יהיה דיון נפרד, שכאמור
אני לא אשב בראשו, אזי אני מנוע
כרגע מלהתייחס.

האם אפשר לבקש שזה יהיה מוקדם לפני
סיום השנה?

כן, כן. לא רק זה. יש עוד אגרות נוספות,
אגרות רשות, שצריך יהיה לאשר אותן, כמו סל תרבות וכולי. יש לי שאלה לאנשי משרד החינוך: מתי אפשר לקבל את ההצעות שלכם לאגרות הרשות?

מחר בבוקר. אנחנו עושים עדכון של מדד.

אנחנו לא קיבלנו כלום.

טיולים – אתם הייתם שותפים, מר ריימונד
לדווין.

סל תרבות – האם בסל התרבות העדכון הוא
1.6%? מר שי לחמן, האם אתה רוצה ישיבה נוספת, כדי שבינתיים תקבע מציאות בשטח, או היום אתה רוצה לאשר סל תרבות כמו בשנה שעברה פלוס 1.6%? אני שואל. אתה יכול להגיד כן, אתה יכול להגיד לא. יש יתרונות שאתה קובע מיד.

לסל תרבות יש מרכיבי מדד משלו, שזה יכול
להיות חצי אחוז, או 3 אחוז. לפי המשקלות.

אני מציע שאנחנו נחליט ככה: יש לנו שני
נושאים.

ועדת החינוך והתרבות קובעת כי האכיפה למניעת תשלומים חריגים ובלתי חוקיים במערכת החינוך לקויה. הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציגי משרד החינוך, שלפיה המשרד פועל וימשיך לפעול ככל יכולתו, כדי לאכוף את ההנחיות המחייבות, לרבות מציאת פתרונות משפטיים, בשיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר. הוועדה סבורה כי הפתרון היסודי לעניין, לנושא התשלומים החריגים, הוא חקיקת חוק מיוחד, שיגדיר תשלומים חריגים כתשלומים בלתי חוקיים. כמו כן קובעת הוועדה שראוי להסדיר את כל נושא תשלומי ההורים בחוק מיוחד שיפטור את ההורים מכל תשלומי הרשות ויטיל זאת על הציבור כולו, על פי המלצות ועדת לנגרמן.

II. הוועדה מחליטה כי בשנת הלימודים תשס"א יבוטלו אגרות החובה לכיתות ז' – ט': חומרים וערכות להוראת הטכנולוגיה וכן בכיתות י"א – י"ב: חומרים וערכות להוראת הטכנולוגיה. כמו כן, תבוטל אגרת החובה בנושא שירותי בריאות השן. הוועדה תפנה לשר הבריאות, בתביעה להפעיל את שירותי בריאות השן במסגרת חוק בריאות ממלכתי, הקובע, בין היתר, שירות של רפואת שיניים מונעת לילדים. הוועדה החליטה לבטל גם את האגרה בגין ספרי עיון.

המשמעות של זה, שזה איננו מוטל על אף
אחד. אין ספריות בית ספר – זו המשמעות.

זאת איננה המשמעות.

אינני מבין את ההחלטה של הוועדה. אני
מבקש דברי הסבר.

הוועדה אינה יכולה לבטל תשלומי רשות.
תשלומי רשות – השר חייב להודיע לוועדה.
הוא אינו צריך לבקש את אישורה.

אתה טועה.

אינני טועה. זה בורר בשנה שעברה בנוכחותך.
תבדוק בפרוטוקול. היועצת המשפטית שלך
נתנה-

אזי שהשר יקבע בניגוד . אין בעיה. אתה
אומר שיש לו סמכות.

הוועדה יכולה להמליץ. היא אינה יכולה לבטל
תשלומי רשות.

סליחה, אני לא שמעתי את זה מהיועצת
המשפטית של הוועדה.

רגע, מה אתם רוצים? שלא יהיו ספרים בבתי
ספר? אין צריכים בריאות שן ואין
צריכים ספרים בבתי ספר?

רבותיי, הרי גם בטלנו את האגרה של חומרי
וערכות הוראה לטכנולוגיה. אז מה? אין לומדים את זה? מה הפירוש? הרי גם בדברים שהיה בהבנה בשנים קודמות – מישהו נכנס במקום תשלומי הורים. מיד אני אומר את זה. אני לא בעד להוריד את רמת החינוך. אני בעד להוריד את תשלומי ההורים, לא בעד להוריד את רמת החינוך. אני ממשיך:

(המשך) הוועדה תובעת משר החינוך להסדיר את המשך קיום השירות של ספרי עיון
וכן אספקת חומרים וערכות להוראת הטכנולוגיה, במקום תשלומי הורים.

כל ההתחייבויות של המשרד עד כה היו לגבי
תשלומי חובה. יש פה החלטה, שאני חושב
שהיא החלטה-

זו התביעה שלנו. מה אפשר לעשות? אסור לנו
לתבוע?

זו החלטה. אתה אומר: אתם מחליטים. לגבי
תשלומי רשות.

אנחנו מחליטים לתבוע. השר יכול להגיד,
אני "מצפצף" עליכם.

האם אין יכולים לתבוע שתהיה ספריה בבית
הספר מתקציב משרד החינוך? על מה מדובר?

דרך אגב, למה אין גובים מההורים בעבור
חשמל? באמת, אינני מבין את זה. שירות כל
כך בסיסי.

מתוך כבוד לוועדה, תמיד באנו גם עם תשלומי
רשות, למרות שאנחנו איננו חייבים.

רבותיי, מבחינת ועדת החינוך, אין אגרת ספרי

III. הוועדה מאשרת, על פי בקשת ארגון ההורים הארצי, גביית אגרת ביטוח תאונות אישיות, בגובה של עד 22 ש"ח לתלמיד. הוועדה מבקשת לכלול בפוליסה גם ביטוח ועדי הורים מוסדיים וכיתתיים.

IV. הוועדה מאשרת את בקשת משרד החינוך לגביית האגרה להשאלת ספרי לימוד, לכיתות א'-ג', במקום 203 ש"ח – 206 ש"ח, לכיתות ד'-ו', במקום 216 ש"ח – 219 ש"ח, לכיתות ז'-ט', במקום 230 ש"ח – 234 ש"ח, לכיתות י'-י"ב, במקום 260 ש"ח – 264 ש"ח. כל אלה מהווים עדכון בשיעור של 1.6%.

V. בפני הוועדה הונחה הצעה לעדכון תשלומי הורים בנושא טיולים. הוועדה תקיים דיון נוסף בהקדם האפשרי ולאחר שהמשרד יניח על שולחן הוועדה את הצעתו לגובה אגרות הרשות לתשס"א, ולא יאוחר ממסגרת של 10 ימים.

VI. הואיל ובאילת יש פטור ממע"מ, המשרד יציג בפני הוועדה גובה אגרות המיוחדות למוסדות החינוך באילת.


זה ממש צריך להיות במסגרת, וצריך ממש בתוך עשרה ימים לקבוע. אני חושב שיצאנו היום בבשורה חשובה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30