פרוטוקולים/ועדת חינוך/279



פרוטוקולים/ועדת חינוך/279
ירושלים, כ"ב ב אדר ב, תש"ס
29 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 89

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, י"ג באדר ב' התש"ס (20 במרץ 2000), שעה 13:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
גנדי ריגר

משרד החינוך והתרבות:
שלומית עמיחי - מנכ"לית
שמעון הראל - מנהל כ"א בהוראה
ד"ר יוסף לוי - מנהל מחוז תל-אביב
חגי יהודאי - ממונה על עמותות ומרכזי חינוך
עו"ד איריס שלו
יעל פרבר - מתאמת השר לכנסת ולממשלה
יובל בנימין

חיים בן-עמי - מנכ"ל
משה קרפל - סמנכ"ל חינוך ותפעול
צביקה פלג - סמנכ"ל משאבי אנוש
לאה פאר - מנהלת ביה"ס אורט גאולה

גילה קלדרון - מנהלת המחלקה לחינוך על-יסודי
יעל גרמן - ראש עיריית הרצליה
אורי גרמן - הסתדרות המורים
זכריה ספיר - הסתדרות המורים
ברכה מציאל - יו"ר המחלקה הפרופסיונלית,
ארגון המורים העל-יסודיים
אהרון עיני - אגודת החרשים
רבקה גולן - מתורגמנית, אגודת החרשים
חנה לבנדה - יו"ר ועד הורים בי"ס אורט גאולה
שרה כהן - ועד הורים בי"ס אורט גאולה
עוזי כהן - ועד הורים בי"ס אורט גאולה
יוסי ברזם - ועד הורים, אורט יד גיורא הרצליה

יהודית גידלי

חנה כהן

סכנה לסגירת בתי ספר של "אורט".





סכנה לסגירת בתי ספר של "אורט"

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות, בעניין סכנת סגירת בתי ספר של "אורט" – "אורט גאולה" בתל-אביב ו"יד גיורא" בהרצליה.

ב-1 בפברואר התכנסנו כאן לדון בסוגיה של בית ספר "אורט גאולה". אני רוצה להזכיר לכל החברים שהתמונה שהצטיירה לחברי ועדת החינוך והתרבות – שאני מוכרח לומר שכולם באו לאותה ישיבה כלוח חלק וגיבשו את דעתם תוך כדי הישיבה – שבית ספר "אורט גאולה" קולט תלמידים להזדמנות שניה, כלומר תלמידים שלא נקלטו ולא הצליחו בכל בתי הספר האחרים. יש שם גם אוכלוסיה של חרשים-אילמים שלא יכולה להיקלט במקום אחר. התמונה שהצטיירה היתה שבית ספר זה עושה עבודה חינוכית בלתי רגילה.

היה איתנו המפקח ד"ר גרנות וכן ד"ר יוסי לוי ואחרים, וכולם דיברו בשבח העבודה החינוכית הבלתי רגילה שנעשית בבית הספר הזה.

אז העלינו תהיה, והיה נראה לי שיש הסכמה על זה, שאם בית ספר עוסק באוכלוסיה שהיא מאוד מאוד בעייתית וקשה, ומאוד מאוד מצליח, מה הטעם לעשות איתו ניסויים ולמזג אותו עם בית ספר אחר. הרי אותם תלמידים ברחו מבתי ספר אחרים, כי לא נקלטו, וכל האיכויות ודרך החינוך המיוחדת באותו בית ספר, לא תוכל לבוא בבית ספר שבו צריכים להתמזג גם עם אחרים.

אומנם עיריית תל-אביב אומרת שמספר התלמידים פוחת והולך, אבל אז התברר שהמספר הולך ופוחת, כי כבר שנה או שנתיים יש מסר שבית הספר הולך להיסגר ובעצם לא מאפשרים את הרישום שלו.

יצאנו בהרגשה שחבל לסגור את בית הספר, כי אחרי זה משקיעים כספים אדירים, כדי לחפש את הילדים האלה ולטפל בהם. יש מסגרת חינוכית של "אורט" שהיא מאוד מצליחה, אז מה הטעם לסגור אותו.

באותה ישיבה ביקשנו מכל הנוכחים, אם הם מוכנים – כי הוועדה לא נוהגת לקבל החלטות - לשקול מחדש, מתוך כוונה שבית הספר הזה לא ייסגר, כי זו טעות חינוכית גדולה. אני מוכרח לומר, שלהפתעתי קיבלתי סיכום דיון, שד"ר יוסי לוי אירח אותו, שמשמעותו כן סגירת בית הספר. אומנם אומרים שבית הספר יתקיים בשנת תשס"א, אבל לא קולטים תלמידי כיתה ט'. אם לא קולטים תלמידי כיתה ט', פירושו של דבר שלא סוגרים את בית הספר מייד, אלא בשלבים. אבל מה יהיה עם תלמידי כיתה ט'? איפה ילמדו אותם תלמידי כיתה ט' שלא נקלטים במוסדות אחרים ושהאופי החינוכי של בית ספר "אורט גאולה" עונה בדיוק לבעיה שלהם? אז הם ילמדו במקומות שכנראה לא מתאימים להם והם יהיו או בנשירה גלויה או בנשירה סמויה ויוציאו אז המון כספים, שכנראה נמצאים בסעיפים אחרים.

לכן ביקשנו להתכנס שוב, כי אנחנו מרגישים שיש כאן שגיאה מאוד גדולה. כעומד מן הצד, אנחנו אומרים לכם שיש כאן שגיאה מאוד גדולה.

לאחר הישיבה הקודמת נאמר לי ששר החינוך עודכן בפרטי הישיבה ודעתו היתה כדעתנו. לאחר מכן גם היתה לי שיחה עם שר החינוך. אמרתי לו שאני מאוד משבח אותו על הגישה הזאת שלו ושאני חושב שכדאי שהוא ייתן מילת עידוד, כדי להביא לכך שבית הספר לא ייסגר. הבנתי שכך באמת ייעשה. לפיכך סיכום הדיון אצל ד"ר יוסי כהן מאוד הפתיע אותי.

אני רוצה לשאול שוב את החברים גם מעיריית תל-אביב, מ"אורט" וגם ממשרד החינוך, אם ניתן לעשות משהו כדי שבית הספר לא ייסגר ויהיה רישום לכיתה ט'.

כפי שציין היושב ראש, אני אירחתי את אותה ישיבה שבאה בעצם לסכם דעות שנאמרו פה ושם, בעיקר לאחר הדיון שהתקיים כאן בוועדת החינוך, שהביעה דאגה מסגירת בית הספר. שמענו את החברים, שמענו את היוזמים לכך – רשת "אורט" – ושמענו גם את עיריית תל-אביב השותפה העירונית ל"אורט" וכן את אנשי משרד החינוך, לרבות ד"ר משה גרנות, שבנחרצותו היה קול בודד. הוא דיבר שוב בנחרצות נגד סגירת בית הספר.

מה שעמד לנגד עינינו בדיון, מה שעמד לנגד עיניי כמרכז הדיון, היה להבין מה שיקול הדעת הפדגוגי שעומד מאחורי הדברים, איך מבטיחים את טובתם של הילדים הלומדים היום וגם העתידיים. אני חייב לציין עובדה שכל זה לא התחיל מישיבת ועדת החינוך של הכנסת, אלא זה התחיל כבר בשנת הלימודים הקודמת. אנחנו נמצאים היום במצב שההצעה היתה לא לרשום לכיתה ט', לאפשר להירשם לכיתה י' ולהמשיך עם י"א וי"ב, ובמהלך של שנתיים להציע תוכנית פדגוגית מבטיחה יותר. זה לא ניסוי אקראי, אלא תוכנית פדגוגית מבטיחה יותר. התוכנית מבטיחה יותר מגמות, יותר בחירה, יותר אפשרויות לתלמידים בבית ספר גדול יותר. באותו בית ספר ובאותה עיר, שהמגמה בה היא מגמת ירידה בבתי הספר האלה, יש שורה של בתי ספר שקולטים ילדים שאינם מתמידים בבתי ספר אחרים. נראה לי שנידרש לדבר כזה בעוד שנה או בעוד שנתיים, אם לא היום, ועובדה שנדרשו לו כבר בשנת הלימודים הקודמת.

ניתן להגיע, ואת זה שריינו בכתובים, לתוכנית פדגוגית מבטיחה יותר, למספר גדול יותר של ילדים שיאוחדו בשני בתי ספר – "אורט יד שפירא" ו"אורט גאולה" – לכדי בית ספר לא גדול, אבל שמאפשר הרבה יותר בחירה לטובת ילדים.

אלה אוכלוסיות שונות.

זה לא תואם למה שנמסר לי והוצג בפניי.

אני השתכנעתי שבראיה עתידית סיכויי הלימוד, החינוך והחברה של הילדים הללו יהיו יותר טובים בתוכנית שתיבנה בבית ספר מאוחד.

אחר כך גם שמענו על בעיות תקציביות ועל גירעונות תקציביים, שנובעים מהעובדה שמספר התלמידים הולך ופוחת.

אני צריך לציין עובדה נוספת שתורמת להתמעטות מספר התלמידים – תוכנית ההתמדה בעיר תל-אביב מצליחה יותר משנה לשנה. יותר ויותר ילדים מתמידים ונשארים בבתי הספר.

פחות תלמידים נושרים באופן גלוי ויותר ויותר תלמידים נושרים באופן סמוי. הרי אין נס חינוכי – תלמיד שאינו יכול להשתלב בכיתה גדולה של 38 תלמידים, לא יכול להישאר בכיתה כזאת.

יש לנו יותר התמדה בבתי הספר, וזאת עובדה שניתן לבדוק אותה בעין. יותר תלמידים נשארים וממשיכים את לימודיהם בכיתות י', י"א וי"ב, ולכן יש פחות נושרים, לפחות גלויים, שמחפשים מקום לימוד אחר. מקום הלימודים מתפרש על כעשרה או שניים-עשר מוסדות חינוך שקולטים ילדים שיש להם בעיות למידה, קשיי הסתגלות וקשיים חברתיים.



סיכום הדיון אצלי היה שהתוכנית הרעיונית-תכנונית היא נכונה. צריך להבטיח את המשך הלימודים של הילדים שלומדים היום, צריך להבטיח תוכנית פדגוגית עתידית מוצקה שמישהו לוקח עליה אחריות. לכן גם אמרנו ששלושת הגופים – משרד החינוך, העירייה ו"אורט" - יגבשו את התוכנית במשותף. אני רואה את עצמי כמוביל את התוכנית הזאת שתבנה לטובת העניין. אני כן מאמין בתוכניות פדגוגיות טובות יותר ממה שאנחנו מכירים היום.

הסיכום שאליו הגענו עבר ויכוחים לא קלים בין כל השותפים לו, אבל בסופו של דבר הוא התקבל על דעת הכל. בראיה עתידית, בעיניי זו תוכנית סבירה ונכונה.

אני רוצה להודות לד"ר יוסי לוי על נאמנות הדיוק וחבל שלא מקליטים היום את מה שנאמר. הגדרת הדיון, כפי שנכתבה על ידי ועדת החינוך של הכנסת, היא סגירת בתי ספר. אני רוצה לצאת בקול זעקה מרה משימוש פופוליסטי בביטויים שנאמרים והם לא רלוונטיים.

חרף הפרסומים על ידי גורמים אינטרסנטיים, שכל עניינם הוא שיפור מעמד מצב אישי, אין אמת בידיעה כי רשת "אורט" ישראל סגרה בשנים האחרונות שבעה בתי ספר. האמת היא כי בהחלטות שהתקבלו עם ואצל גורמי חינוך ממלכתיים, הועברה האחריות לתפעול של בתי ספר, תוך תיאום ושיתוף עם ארגוני מורים, לבעלויות שונות. כל הצעדים ננקטו בהסכמה, בהבנה ובתובנה, כי ההעברות משרתות את טובת התלמידים ומאפשרות איגום משאבים לטובת תלמידים, במקום הוצאות מיותרות למנגנונים וסגלים של בתי ספר, הבאים על חשבון המשאבים שנועדו לתלמידים.

בניגוד להשמצות מידי יום, השמצות שווא על רשת "אורט ישראל" כמי שמפקירה תלמידים חלשים, הנשמעות מפי גורמים שיקשה עליהם להוכיח כי רק טובת התלמיד לנגד עיניהם, פועלת רשת "אורט ישראל" במיטב משאביה ומתוך מיצוי משאבים לטובת תלמידים. כתום מספר שנות התארגנות ברשת, אנחנו יכולים להתגאות ולהתפאר בהישגים של בתי ספר של "אורט" ברחבי ישראל, ואשר אינם בתי ספר סלקטיביים ואינם פועלים בקהילות שמייצגות עוצמה כלכלית וחברתית.

בית ספר "אורט" מקיף בבית שאן, עלייה בהישגי בגרות מ-10% ל-41%; בית הספר "אורט" מקיף בירוחם – עלייה בהישגי בגרות מ-17% ל-44%; בית הספר "אורט" מקיף ברחובות – עלייה בהישגי בגרות מ-39% ל-51%; בית הספר "אורט" מקיף בחצור הגלילית – עלייה בהישגי בגרות מ-25% ל-42%; בית הספר "אורט" מקיף בעפולה – עלייה בהישגי בגרות מ-39% ל-60%. כך גם בהקפדה על מדיניות אי ההנשרה וההתמדה, וזאת כאשר הממוצע הארצי הוא 38.8% זכאות בבגרות.

כדי להשיג את ההישגים הנ"ל העדיפה רשת "אורט ישראל" להשפיע ממשאביה לטובת פרוייקטים ייחודיים, כולם לטובת תלמידים הנזקקים, במקום להשקיעם לטובת שקט תעשייתי. כך הובילה הרשת פרוייקטים כדוגמת הרשומים מטה, לחיזוק היכולות וההישגים של תלמידיה בקהילות הפריפריה: א. פרוייקט "מטאור" – פרוייקט משותף לקרן רש"י ולקרן "אורט ישראל", להשבחת יכולות הלמידה והתקשוב של התלמידים ויכולות השימוש באמצעים טכנולוגיים, בעלות משותפת של 8 מיליון דולר. 60% מזה על תקציב "אורט ישראל". הפרוייקט משביח יכולות מדעים, טכנולוגיה, אנגלית ולמידה עצמית לכל תלמידי "אורט" ברחבי הארץ.

ב. מרכז קישורי למידה – רשת "אורט ישראל" פיתחה פרוייקט ייחודי, מערכתי, אחר, לאבחון וקידום תלמידים לקויי למידה. הפרוייקט מקדם בני נוער רבים ומופעל היום ב-22 בתי ספר של הרשת. הפרוייקט זוכה להערכה רבה של מרכז ההערכה האקדמי של אוניברסיטת תל-אביב. עלות הפרוייקט, בתקציב "אורט ישראל", מיליון דולר בשנה.

ג. פרוייקט "הילה" – רשת "אורט ישראל" מפעילה בשיתוף עם מינהל חברה ונוער של משרד החינוך פרוייקט לאומי-מערכתי, לטיפוח אלפי בני נוער שמנותקים ממערכת הלימודים הממלכתית בכמאה רשויות. הפרוייקט מחזירם למערכת ומקדמם להישגים. בשנה זו, בשלב זה בלבד, תקציב הרשת בפרוייקט הוא 10 מיליון שקלים.


ד. פרוייקט "תעשידעת" – פרוייקט משולב ל"אורט ישראל" ולאגף הבחינות במשרד החינוך. בפרוייקט זה הובילה רשת "אורט" וממשיכה להוביל את אלפי תלמידי בתי הספר התעשייתיים של הרשת ואלפי התלמידים ברשתות האחרות, להיבחן ולהשיג הישגים מרשימים בבחינות בגרות, מה שלא היה בעבר. בחינות אלה מאפשרות לכולם להשתלב במסלולי טכנאים והנדסאים, גם טרום גיוס, עם מינהל מדע וטכנולוגיה, וגם לאחר השחרור באמצעות המסלולים של מה"ד במשרד העבודה.

רק בתפעול הפרוייקטים בבתי הספר התעשייתיים, רשת "אורט ישראל" משקיעה מידי שנה 5 מיליון שקלים.

ה. פרוייקט לקידום יוצאי אתיופיה – גם על זה הושמצנו שאנחנו עוזבים את הנוער החלש – רשת "אורט ישראל" מפעילה היום בשיתוף עם גורמים ממלכתיים, כגון האגודה לקידום החינוך, מספר פרוייקטים ייחודיים: פרוייקט להשלמת בגרויות לחיילי צה"ל יוצאי אתיופיה, מכינה אקדמית ליוצאי אתיופיה תחת המטריה של מכללת בראודה בכרמיאל, פרוייקט להכשרת יוצאי אתיופיה להנדסאי תוכנה במכללת "אורט" להנדסה בנתניה ופרוייקט ייחודי להכשרת בנות יוצאות אתיופיה כהנדסאיות תוכנה במכללת "אורט" ברחובות.

אשר ל"אורט גאולה" – מעולם לא היתה כוונה לסגור את בית הספר, נהפוך הוא. היתה וישנה כוונה לאפשר את החיזוק שלו, את פריחתו וצמיחתו של בית הספר, לטובת תלמידיו, כאשר תמונת המצב של היום היא שבית הספר איננו אטרקטיבי. המציאות מוכיחה כי מידי שנה, למרות מה שנאמר על כיתה ט' בשנה שעברה, הולך ופוחת מספר תלמידיו, מה שמסכל את היכולת לתת שירות פדגוגי איכותי, ובוודאי בהסתכלות על מה שקורה – עם הסתכלות קדימה.

אשר על כן, במבחן החלופות להחיות ולחזק את בית הספר, ועל דעת כל הגורמים המקצועיים בעיריית תל-אביב, במשרד החינוך, במשרד העבודה וברשת "אורט ישראל", הוחלט להביא לאיחודו עם בית ספר דומה המשרת אוכלוסיית תלמידים זהה, למעט 30 התלמידים לקויי השמיעה, ועם הישגים מרשימים, הכל כדי לחזק את הפעילות החינוכית לתלמידים אלה ולאפשר מירב ומיטב המשאבים לטובת תלמידיו.

בעקבות פנייה של רשת "אורט", שבית הספר הולך ומצטמצם והשירות שהם יכולים לתת לתלמידים נפגע בעקבות הצמצום במספר התלמידים, התבקשנו לפתח עבור התלמידים האלה מסגרת חדשה. הם הגישו הצעה לאחד את "אורט שפירא" עם "אורט גאולה", כאשר המטרה לתת שירות טוב יותר לתלמידים ולאפשר להם מבחר גדול יותר של מגמות ומשאבים רבים יותר, שיהיו מכוונים לתלמיד.

אם ש"אורט גאולה" היה יכול לתת שירות ולהמשיך בשירות הטוב שהוא נותן היום, בלי לפגוע בתלמידים, עיריית תל-אביב לא היתה מעונינת לסגור את בית הספר, מה גם שזו לא היתה יוזמה שלנו.

אני רוצה לציין שאוכלוסיית התלמידים שלומדת ב"אורט גאולה" וב"אורט שפירא" דומה מאוד, להוציא את לקויי השמיעה. זאת אוכלוסיה מאוד ייחודית ודומה מאוד – אלה תלמידים שאינם יכולים להתמיד במערכת הפורמלית של בתי הספר ומחפשים להם מסגרת.

בעיר תל-אביב קיימות 15 מסגרות לימוד לתלמידים בהזדמנות שניה, ברמות שונות, ובהן כ-25 מגמות לימוד שונות. כל המסגרות הללו הן קטנות וכולן הולכות וקטנות. יש לי נתונים על חלק מבתי הספר לגבי מהו סף הכיתה שלהם וכמה תלמידים יש בתוכם. לפי זה אפשר לראות שעדיין יש בהם מקומות. כולם בתי ספר קטנים עם בין 100 ל-200 תלמידים.

ברשימה הזאת אין את "אורט גאולה".

ברשימה אין את "אורט גאולה", כי זה נעשה בשעה שהיתה כוונה לצמצם את בית הספר הזה ולכן לא רצינו לרמות את עצמנו. הכנו את הרשימה הזאת כדי לבדוק איפה תלמידי ט' של "אורט גאולה" ולכן "אורט גאולה" לא נמצא ברשימה, כי הוא בתהליך של בניה מחדש עם בית ספר אחר.

כמו שאמר ד"ר לוי, לשמחתנו תהליך ההתמדה וכל הארגון בבתי הספר, בעקבות ההחלטה שלנו לתת לתלמידים להתחיל בכיתה ז' ולסיים בכיתה י"ב, הוא מאוד משמעותי. נפתחו מסגרות קטנות בתוך בתי הספר ומלבד מב"ר והכוון ישנן מסגרות עירוניות שעיריית תל-אביב משקיעה בהן מאות אלפי שקלים בשנה. אנחנו קוראים לזה מסגרת בגרותית, שזו כיתה קטנה, בין 20 ל-25 תלמידים. המסגרת הזאת קיימת בכל בתי הספר העירוניים.

במסגרת האיחוד, הכיתות תהיינה יותר גדולות?

הן תהיינה יותר גדולות מהמצב הקיים היום, אבל לא יותר גדולות מהתקן. אני חייב לתקן – בשונה לסיכום שנעשה אצל ד"ר יוסי לוי, הנחנו את הנהלת בית הספר ואמרנו שלמרות שנקבעה שם מכסה של 60 תלמידים לכיתה י', אם יגויסו 18 תלמידים למגמה, אנחנו נפתח את המסלול בכיתה י', גם אם יהיו 18 תלמידים למגמה.

מהדברים שנמסרו לנו על ידי רשת "אורט", השתכנענו שהמסגרת הקיימת היא קטנה מדיי ולא מאפשרת לתת שירות טוב כמו שהם רוצים לתת. אני מאלה שמשבחים ומוקירים את העבודה של "אורט גאולה", אך הבעיה היא שהירידה במספר התלמידים מסכנת את השירות הזה, כי אם מספר התלמידים קטן, גם מספר האפשרויות והמגמות קטן ובעקבות זה גם המשאבים.

לכן היינו מוכנים, יחד עם משרד החינוך ויחד עם רשת "אורט", להירתם לבניית פרוגרמה פדגוגית אמיתית ונכונה, כאשר המטרה לתת שירות טוב יותר לתלמידים ומענה טוב יותר לצרכים שלהם.

משרד העבודה היה שותף לכל הדיונים הללו?

משרד העבודה היה שותף בשלב מסוים והיה מוכן להגיע להסדר על בסיס אמנה שהופצה למשרד החינוך, למשרד העבודה, לעיריית תל-אביב ולנו, כשהרעיון המקורי הבסיסי מקובל עליהם. הם ישבו אצלנו בדיון והבאנו את ההסכמה הזאת לשולחן הדיונים.

בזמן הישיבה אצל ד"ר לוי, ההסכמה הזאת היתה מונחת על השולחן.

בגדול, הרעיון הוא לבנות איזשהו מודל ייחודי ומיוחד שייתן גם מסגרת עיונית- טכנולוגית, גם מסגרת עיונית וגם מסגרת תעשייתית. כלומר, אפשר יהיה לתת מענה למגוון גדול יותר של תלמידים ולצרכים רבים יותר של תלמידים ובתוך מסגרת לא גדולה מדיי.

"אורט גאולה" היא מסגרת תעשייתית?

"אורט גאולה" אינו מסגרת תעשייתית וגם בעתיד הוא לא יהיה כזה. הכוונה היא לתת בחירה. "יד שפירא" הוא בית ספר תעשייתי, אבל משכנו אותו לכיוון דומה מאוד למהלך שנעשה ב"גאולה".

יהיו תלמידים בבית הספר המאוחד שלא ילמדו במסגרת התעשייתית.

הכוונה לשמר שתיים-שלוש מגמות בנתיב הטכנולוגי שנמצא היום במשרד העבודה, משום שיש בו איכויות שכרגע אין מקבילות להן במשרד החינוך. לדוגמה, טכנאות שיניים, שזה מקצוע ייחודי עם דיפלומה, שיש רק בתוכנית הלימודים של משרד העבודה. הם לא יוצאים לתעשייה, אלא יושבים ולומדים את זה בסדנאות, במודל דומה למודל שישנו במשרד החינוך.

אני רוצה למחות בשם כל המורים בבתי ספר "אורט", ובמיוחד בשני בתי הספר הללו. ארגוני המורים לא היו שותפים בשום זמן, לשום פגישה ולשום דיון. גם צירוף בתי ספר יוצר בהכרח סגירת מגמות או צמצום ובהכרח מורים גם נפלטים החוצה. כדי לקדם את הבעיה, היה רצוי מאוד שארגוני המורים יהיו שותפים בשיקול הדעת ואולי אף היו יכולים להציע הצעות, שיש בהן כדי לפתור את הבעיה במסגרת הקיימת או במסגרת העתידית.

אני לא רוצה לגעת במקומות נוספים, אבל לחברי אורי גרומן יש רשימה ארוכה של בתי ספר של רשת "אורט" שאיתם יש לנו קשיים ויש לנו התדיינויות.

כתוצאה משינויי מגמות. כדאי להזכיר את זה.

אני מציין עתה את העובדות. תחילה יוצרים בעיה, ואחר כך אנחנו צריכים להתמודד מול הבעלות או מול המעסיק כדי לפתור אותה. לו היינו דנים בבעיה לפני היווצרותה, לא היינו צריכים להגיע למצבים של הגנה מקצועית ושל מאבקים פרופסיונליים, אלא פותרים את הבעיות מבעוד מועד.

נערמות אצלנו בהסתדרות המורים פניות למכביר. גם היום, מורה פוטר בצורה מאוד שרירותית.

אני נפגעת כשאני שומעת שרוצים לבנות איזושהי פרוגרמה חינוכית חדשה, איכותית יותר. האמת היא שזה קצת פוגע. אנחנו משוכנעים, וקבל עם ועדה כבר נאמר, שאנחנו בית ספר איכותי מאוד. ואם אנחנו טובים, אז למה לסגור?




לישיבה שהתקיימה ב-24 בפברואר לא הוזמנתי. לא הייתי שותפה לאותה ישיבה, אבל נאמר לי שהיו שם גורמים מקצועיים. היה לי קצת מוזר, כי אני איש מקצוע בתחום שלי, כבר 20 שנה נותנים לי לנהל בתי ספר, נותנים לי אחריות רצינית להוביל ילדים, ולא נתנו לי את האפשרות להשמיע את קולי.

ד"ר גרנות סיפר לי שהוא היה האיש שהציג את בית הספר. ד"ר גרנות אכן נמצא הרבה בבית הספר, הוא נכנס לכיתות, נכנס לשיעורים, כך שהוא מכיר היטב את בית הספר. באותה ישיבה הוחלטו החלטות. אני חושבת שאם היו שומעים גם אותי, אולי היו החלטות אחרות.

אחת ההחלטות היתה לקלוט תלמידים עד ספטמבר. אבל אז אנחנו נצטרך להחתים את ההורים שבאים אלינו לבית הספר להירשם לכיתה י', כשלמעשה בשנת תשס"ב הם לא ילמדו ב"אורט גאולה". אני רוצה לשאול את כל האנשים המכובדים כאן, כהורים, לא כאנשי חינוך – איזה הורה ירשום את ילדו לבית ספר שבתשס"ב הוא יעבור למסגרת אחרת.

דובר על פרוגרמה. דרך אגב, אנחנו היינו צריכים לעבור כבר השנה, אבל עד היום לא היתה לנו פרוגרמה ושום דבר איך לעבור. אם רוצים לבנות איזושהי פרוגרמה חינוכית, צריכים לשבת הרבה זמן קודם, צריך לראות אם היא תהיה לטובת הילדים, לתועלתם ולרווחתם, כי מה שחשוב לנו כרגע הוא רווחתם של הילדים. אם מדברים על רווחתם של ילדים ואיכויות פדגוגיות, האמינו לי שבמסגרת שלנו יש איכויות פדגוגיות. יש לנו כבר את האיכויות האלה, אבל לקראת מה הולכים, לא יודעים. מדוע אם כך לפגוע במסגרת הקיימת?

נכון שיש לנו השנה אך ורק 200 תלמידים, זאת משום שבשנה שעברה קיבלנו הוראה לא לרשום לכיתות ט'.

ב"אורט יד שפירא" אין תוצאות?

אני לא מזלזלת.

אני הייתי ב"אורט יד שפירא" וראיתי את בית הספר.

"אורט יד שפירא" הוא בית ספר מעולה, אבל החשש הגדול שלנו הוא שגם אם נאחד את שני בתי הספר, שני בתי הספר ייפגעו. לא העליתי על דל שפתיי ש"אורט יד שפירא" לא עושה עבודת קודש. אני מכירה את אסתר יסעור לא מהיום ואני יודעת שהיא עושה עבודת קודש במסגרת שלה. אבל נראה לי שאם נאחד היום את שני בתי הספר, שני בתי הספר עלולים להיפגע.

בשלוש השנים האחרונות יש לנו כ-250 תלמידים, וזה אחרי עיקרון ההתמדה ואחרי כל הנשירה. האמינו לי שהתלמידים האלה זקוקים לטיפול פרטני.

אתם כבר לא קולטים לכיתה ט'?

בשנה שעברה קיבלנו הוראה לא לקלוט וכך גם השנה.


דעו לכם שיש ילדים שאם הם לא מקבלים כל בוקר נשיקה מהאמא שלהם, הם נכנסים אליי לחדר כדי לקבל את הנשיקה. אז תגידו לי אתם אם דבר כזה יכול להיות במסגרת גדולה. איפה מחבקים ילדים? אני יכולה לספר לכם סיפורים מסמרי שיער על כל ילד וילד שיושב אצלנו בבית הספר ואם אתם מדברים על איכויות, אז אלה בדיוק האיכויות.

אם מדברים על העברה, צריך לשאול איזו בעיה בעצם יש ב"אורט גאולה" שמחייבת להעביר את המסגרת.

קיבלנו הוראה לא לקבל תלמידי כיתות ט' לקויי שמיעה. מי שישב והחליט החלטה כזאת, לא מכיר את הבעיה. אי אפשר לקחת כיתה ט' אחת ולא להכניס אותה למסגרת. או שאתם מחליטים לקחת את כל לקויי השמיעה שבבית הספר שלי ולהעביר לבית ספר אחר, או לקלוט את כל כיתה ט'. אין אפשרות אחרת, כי לקויי השמיעה חייבים ללמוד במסגרת אחת.

אנחנו רוצים למחות על כך שכל ההחלטות שמתקבלות בנוגע לילדים שלנו, ממשיכות להגיע אלינו דרך התקשורת. אנחנו לא מבינים כיצד יוצאת הודעה לעיתונות ממשרד החינוך, על ידי דובר משרד החינוך, בלי שאנחנו ההורים נדע. זה נודע לנו רק כשהכתבת התקשרה אליי וביקשה לקבל ממני תגובה על החלטה שהתקבלה בישיבה בין משרד החינוך, עיריית תל-אביב והנהלת "אורט". לא ידענו בכלל שישיבה כזאת בכלל מתקיימת. אנחנו רואים את זה כדבר חמור ביותר. מדובר בילדים שלנו ועל החיים שלנו.

ביום רביעי האחרון היתה כתבה בערוץ 2, כאשר מנכ"ל רשת "אורט" ביקש להגיב על השביתה. הוא דיבר על 120 תלמידים שנמצאים בכל בית ספר מעבר לכביש. כנראה שהעובדה שב"אורט גאולה" לומדים כ-200 תלמידים וב"יד שפירא" כ-400 תלמידים, פשוט נשכחה ממנו. הפרופורציות בין התלמידים הן קצת שונות ואם זה 120 פה ו-120 פה, אז הולכים לעשות מזה בית ספר ענק.

ההורים חושבים באמת ובתמים שהנהלת "אורט" באמת מאמינה ש"אורט" זה עולם של היי-טק. ברצוננו לציין שעולם של היי-טק הוא עולם צר אחד מאוד בכל העולם כולו, הצופן אין ספור אפשרויות ומקצועות. תנסו לדמיין את המעמד שילד עולה לקבל תעודה ובדרך לבמה ההורים נזכרים בכל אותה דרך חתחתים קשה, בכל מלחמה קטנה לנצח, בכל השקעה, בכל אותם מורים ומדריכים שעזרו לו. נכון שזה לא היי-טק, אבל הרגשת הניצחון על ההישגים אינה נופלת מכך ואפילו עולה על כך.

אם רק הנהלת "אורט" תראה את האפשרויות הגלומות בכך, שלכל הילדים יש יכולות ותאפשר זאת, הילדים שלנו יוכיחו זאת.

אנו תקווה כי הנהלת "אורט" פשוט תתעשת ותבין את הנזק האדיר שאותו היא עלולה לגרות בהעתקת בית הספר למתחם אחר, שלא נבדק עד כה ולא נבנו תוכניות פדגוגיות. איננו רואים כיצד השידוך יוכל להצליח. הכישלון נראה יותר לעין מאשר ההצלחה. האיכויות שהנהלת "אורט" מבטיחה לנו, לא נראות לנו, שהרי אם זו דעתה על החלשים, מי ערב לכך שהחשיבה והתוכניות תהיינה לתועלתם וקידומם של הילדים.

אני הולכת לומר דברים מאוד חמורים. ידועה לנו ההורים, כמו גם לכולם, דעתה של רשת "אורט" על כל אותם ילדים שאינם עונים על ההגדרות שלהם – לאיכות ולהיי-טק. קראנו כולנו את אותו מאמר מסכן ואומלל, בו צוטט מנהל השיווק של רשת "אורט", מר נתן רונן, כי "אורט" אינה פח הזבל של רחובות. אנו מוחים נמרצות ובשאט נפש על האמירה כי החלשים הם בעצם זבל. ישנם ביניהם טובים, ישרים והגונים לא פחות ואולי אפילו יותר מאותה עילית, אותה הרשת רוצה לאמץ לעצמה.

הייתי שמח יותר אם לא היית אומר את זה. אני לא חושב שרשת "אורט" חושבת כך.

היא לא חושבת כך והיא גם לא אמרה את זה.

זה מה שפורסם.

אני מבין מאוד את כאבך, אבל מתוך ניסיון רב שנים, אני יכול לשבח מאוד את רשת "אורט" על כל מה שהיא עושה עבור כל תלמידי ישראל. אין לי שום ספק שכוונותיה נכונות וכוונותיה טובות ושהם באמת מחפשים את הדרך הנכונה מנקודת המבט שלהם.

אני אמא לילד חירש. ההחלטה של רשת "אורט" לסגור את כיתות ט' בשנת הלימודים תשס"א, היא החלטה קשה. אני לא יודעת על סמך מה התקבלה החלטה שכזאת. אם באמת תבוצע ההעברה בעוד שנתיים, בתשס"ב, לא ברור לי כמה תלמידים חירשים יעברו ל"אורט יד שפירא". יחזיקו בשביל אותם עשרה או חמישה עשר ילדים מערכת שלמה של מורות, של קלינאיות תקשורת? ההחלטה הזאת לא ברורה לי.

(גב' רבקה גולן תרגמה את דבריו משפת הסימנים)

אני יושב ראש אגודת החירשים. אני מתערב בתחום זה, כי קידום הילדים החירשים בעתיד, זה עתידנו בקהילה.

אני רוצה לומר מילה אישית עליי, כדי שתוכלו להבין. אני בעצמי הייתי בוגר "אורט", כש"אורט" היה ברמת גן ואני מאוד עצוב שזה נסגר. בעבר בית ספר "אורט" טיפל בקבוצת ליקויי השמיעה ואנחנו הרגשנו שהמבחר ומה שניתן לנו בעבר היה הטוב ביותר.

אתם צריכים לדעת שלחירשים יש תרבות ושפה משלהם. זאת הבעיה שעולם השומעים לא מבין מה טוב בשביל החירשים והרבה פעמים לא מבינים מה הצרכים האמיתיים של האדם החירש, שזה צורך אמיתי ויש לו קשיים.

להעביר אותם לבית ספר אחר, זה לא דבר קל. בבית ספר "גאולה" יש מסגרת שנותנת לילדים מבחינה פדגוגית את כל האמצעים והמעבר הזה מאוד קשה עבורם.

אני רוצה שתדעו שהיום יש לנו בין 30 ל-100 סטודנטים חירשים שלומדים במסגרות אקדמאיות והם מתקדמים ומגיעים להישגים. אם בית ספר "אורט" ייסגר בפניהם, זה אומר לזרוק את הילדים האלה למסגרת שלא תיתן להם את התכנים והמסגרת שמתאימה להם. בבית הספר יש אנשי מקצוע שיש להם את התפיסה המתאימה לילדים האלה וזו דרך מאוד טובה לשלב אותם בתוך הקהילה.

סגירת בית הספר מאוד תפגע וזה מאוד צר לי כאדם חירש.

בעקבות הפגישה כאן נעשתה עבודה. ההתרשמות שלי היא שאולי היה צריך למתן את השינוי שעליו הוכרז. אני מוכרחה להוסיף כאן גורם שלא עלה פה, אבל הוא גורם – לגבי "אורט יד שפירא" למערכת החינוך אין שום say . זה בטוח בידיים מאוד טובות, אבל אם אנחנו כמשרד חינוך צריכים לתת איזשהו גיבוי או איזושהי התערבות חינוכית לגבי מה שיקרה ב"אורט יד שפירא", לכשהתהליך יתמלא, אז נכון לעכשיו זה בית ספר שאינו בחסות משרד החינוך והתרבות, אלא בחסות משרד העבודה.

אני רוצה לומר בהגינות, שהשנה האחרונה, שהיא השנה שבה התחלנו באיזושהי קליטה של בתי ספר תעשייתיים, היא שנה מאוד קשה לנו. קשרי עבודה עם משרד העבודה, הם לא קשרי עבודה קלים, ולכן גם העובדה הזאת מניעה אותי לומר שנדמה לי שההחלטות שהתקבלו או המחשבות על צוות משותף, על חשיבה ועל עבודה של בניה משותפת, אי אפשר להתנגד להם כמובן, כי הן טובות. אבל אני חושבת שנחפזנו ביישום לגבי תשס"א, אולי גם בעקבות קשיים שעולים כאן, שכמובן לא היינו מודעים להם בעבודת הצוות.

עם כל הכבוד לכל היושבים כאן, אני חייבת לתת תמיכה מלאה להורים. בית ספר שבו לא קולטים את כיתה זו או אחרת מראש, משדרים למעשה להורים ולציבור שזה בית ספר בשלבי סגירה. אני מניחה שנדבר על כל גם בדיון הבא, אבל בכל מקרה צריך לומר את העובדה הזאת – אין להחתים הורים על כך שהם מתחייבים שמה שיחליטו יהיה לילדיהם. אני בתור סבתא לנכדים, לא הייתי ממליצה שלי לילדים שלי לחתום.

אלה הן שתי סוגיות, שאני כמנכ"ל המשרד ממליצה להחזיר לצוות ולבקש ממנו לדון בהם עוד, ובנושאים האלה למצוא דרך ממתנת יותר ובטוחה יותר, כדי שהמעבר שכולם רוצים בו שיהיה טוב, אכן יהיה מוצלח.

אני רוצה להעיר ליושבת ראש ועד ההורים, אני חושבת כמו היושב ראש שההערה האחרונה שלה לא היתה במקומה. "אורט" מוכרת לי שנים וגם מוכר לי המנכ"ל הנוכחי שלה, ואני יודעת שהרשת עושה הכל לטובת תלמידים חלשים. אין לנו אלא רשת "אורט" ועוד רשת אחת או שתיים והם עושים עבודה יפה. אין לי ספק בזה.

אני מציעה לתת אפשרות למתן את החלטות הוועדה, כדי שהעבודה היפה הזאת לא תלך לאיבוד.

בישיבה הקודמת, ואפשר לבדוק את זה בפרוטוקול, אני כאם שיבחתי את רשת "אורט". בדבריי היום הגבתי על מה שקראתי.

צריך הרבה תעוזה בלצפות, לתכנן ולהסתכל אל עתיד, שהוא נעלם, אבל שאנחנו יודעים מה הוא רוצה להיות. צריך עוד הרבה יותר תעוזה, ואת זה אני אומר למנהלת "אורט גאולה", לכפור בכך שההווה צריך להשתנות. נדמה לי שגם המסר של יושב ראש הוועדה וגם מנהלת בית הספר אומר שאם יש לנו משהו טוב, אז למה צריך לחפש משהו אחר. נדמה לי שזה מפני שהרבה דברים השתנו, אבל "אורט גאולה" לא השתנתה. הסביבה משתנה, אבל "אורט גאולה" לא משתנה. המערכת מסביב משתנה, הדרישות של התלמידים, הצרכים של התלמידים, אבל לא "אורט גאולה". בסיכומו של דבר יש פרוגרמה חינוכית, אבל לצערי, לפחות בשנים שאני נמצא, היא מקובעת למרות השינויים והתמורות בסביבה.

אני מכיר את רשת "אורט" כבר הרבה שנים ואני יודע את זכויותיה ואת יכולותיה. אני מכל מקום רק משבח את הרשת. אחד ממוריי במינהל הציבורי היה מנכ"ל רשת "אורט", ישראל גורלניק, שהיה גם המנכ"ל שלי במשרד העבודה והרווחה.

אני חולק על דעתו של חיים בן-עמי. לפי הערכתי ומיטב הבנתי, כל הרעיון שיש לסגור את "אורט גאולה" מטעמים פדגוגיים, זה מצב לא נכון. כל הכוונה לסגור את בית הספר נובעת מטעמים ארגוניים ותקציביים, בגלל שמספר התלמידים פחת, שהכיתות לא מאוכלסות. אני לא אומר שזה לא לגיטימי, גם אני חתום על כמה החלטות של סגירות מטעמים ארגוניים. בשירות הציבורי זה טעם לגיטימי מאוד, כי כולנו מופקדים על כספי ציבור וכולנו אחראים על חסכונות.

בישיבה הקודמת למדתי מהגורמים הנוגעים בדבר, גם ברשת "אורט" וגם בעיריית תל-אביב וגם במשרד החינוך והתרבות, שגמרו את ההלל על הפואמה הפדגוגית המצוינת המתרחשת ב"אורט גאולה". אני באמת מתנגד לשנות מצבו של בית ספר, שנראה לי בית ספר מצליח, שהמומחים לדבר אומרים שהוא מצליח ושהוא משרת את המטרה, עוסק בילדים שהרבה בתי ספר אחרים לא רוצים לקבל ולא יודעים לעסוק בהם, ומצליח במשימה הזאת.

לכן חשבנו שהשינוי הוא לא נכון ואני עדיין עומד על דעתי שאוכלוסיית בית ספר "יד שפירא" היא לא אותה אוכלוסיה, אלא אוכלוסיה של בית ספר תעשייתי. לפי מיטב הבנתי אוכלוסיה של בית ספר תעשייתי היא אוכלוסיה שונה, שדורשת טיפול שונה, צוות שונה, האווירה בבית הספר שונה וכל התוכנית של בית הספר היא תוכנית שונה. הלוואי שמשרד החינוך והתרבות יצליח בכל מערכת המיזוגים הזאת של המערכת, שהיא לפי דעתי מערכת חורגת. צריך לזכור שילד בחינוך התעשייתי לא מקבל את כל מה שמקבל ילד במשרד החינוך והתרבות מבחינת העושר החינוכי. הלוואי שכל המערכת הזאת היתה עוברת למשרד החינוך והתרבות. נלחמנו שנים רבות בדבר הזה ולא הצלחנו.

בסיטואציה הקיימת זו תהיה פגיעה בתלמידים שלומדים ב"אורט גאולה" ובתלמידים שלא יתקבלו לשם. אני מאוד מוטרד מזה ומאוד דואג להם.

בישיבה הקודמת היינו עדינים ולכן אמרנו שהוועדה מבקשת מעיריית תל-אביב, משרד החינוך ורשת "אורט" לקיים דיון חוזר באשר לעתיד בית הספר. הפעם אנחנו אומרים דברים יותר ברורים – אנחנו מבקשים לקיים דיון חוזר ואנחנו ממליצים, על פי כל מה שהובא בפנינו, אנחנו לא רואים סיבה אמיתית רצינית וממשית להביא לסגירתו ההדרגתית של בית הספר. אנחנו קוראים למשרד החינוך והתרבות להמשיך את קיומו. אם ישתנו פעם הנתונים ובית ספר "יד שפירא" יעבור למשרד החינוך והתרבות, תמיד אפשר לקיים דיונים.

אנחנו ממליצים להוריד את סימן השאלה מבית הספר "אורט גאולה". אי אפשר לקיים חינוך ותוכנית חינוכית בבית ספר שיש עליו סימני שאלה. אם אומרים שלא מקבלים תלמידים לכיתה ט' ושאלה שבאים לכיתה י' צריכים לחתום, קשה לנהל כך בית ספר. אם הייתי מורה בבית ספר כזה, כל הזמן רק הייתי חושב איפה הבית הבא שלי ולא הייתי חושב לחדש ולהיות יצירתי.

אני מבקש מכל הגורמים לקיים את הדיון הזה ולעדכן אותנו ביחס להחלטה.

אני מבקש להוסיף לדיונים האלה את נציגי ארגוני המורים, כי לא יכול להיות שהם לא ישותפו בדיון כזה.

אני חושב שאנחנו לא צריכים להיות יועצים של משרד החינוך. חזקה על משרד החינוך והתרבות שלאור ההערות שנשמעו כאן יקיים את הדיונים עם כל הגורמים. שמחתי לשמוע את ההערה של המנכ"לית גם בעניין ועד ההורים.

מאחר שאנחנו נמצאים בפתח הרישום לבתי הספר, אני כהורה מבקשת שיקיימו את הדיון הזה בהקדם האפשרי.

בקשתך הצודקת נרשמה, ואנחנו נוסיף להצעת הסיכום שלנו את המילים - בהקדם האפשרי.

אני מבקש לעבור לדיון ב"אורט יד גיורא". אני מקדם בברכה את ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן. זו הפעם הראשונה שהיא בוועדה ואנחנו מאחלים לה הצלחה.

נכנסתי לתפקידי ב-15 בדצמבר 1998 ואני באה משדה החינוך. אני מורה במקצועי והקמתי את מרכז תהיל"ה בהרצליה, שזה המרכז לחינוך מבוגרים, וניהלתי אותו במשך שנים. כמו שהכרזנו במערכת הבחירות, שמנו את החינוך בראש סדר העדיפויות וכבר לקראת 1999 הגשנו את התקציב והוספנו 12 מיליון שקל לתקציב החינוך. השנה לקראת 2000 הוספנו 20 מיליון שקל לתקציב החינוך, וזה רק בתקציב הרגיל, כאשר עוד 34 מיליון שקל הוספנו בתקציב הבלתי רגיל – למזגנים, לתשתיות, מגרשים ולכל התשתית שהיתה חסרה לדעתי בהרצליה.

אני מדגישה את הדברים האלה, מפני שאני רוצה שיהיה ברור שההחלטה שאני קיבלתי, נבעה אך ורק מסיבה אחת: להיטיב עם מערכת החינוך בהרצליה. בשנים האחרונות יש לנו למעשה חמישה בתי ספר תיכוניים – ישנם שני תיכוניים עיוניים עירוניים, שהם התיכונים הגדולים: "הראשונים" ו"היובל". כמו כן יש תיכון בשם "דור", שיש בו בסך הכל 100 תלמידים, והוא קולט את כל אותם תלמידים שלא נקלטים בתיכונים הרגילים ונפלטים. זו למעשה הזדמנות שניה עבורם ואנחנו נותנים לזה משאבים רבים מאוד.

זה בבעלות עירונית?

זה בבעלות עירונית עם השתתפות של משרד החינוך. כמו כן יש לנו את תיכון "מפתן ארז", שגם בו יש 100 תלמידים והוא נותן חינוך טכנולוגי ברמה נמוכה. ישנו כמובן גם בית ספר של רשת "אורט", שנוהל בשיתוף עם עיריית הרצליה כבר שנים רבות.

בתשע השנים האחרונות המצב הוא כזה, שמספר הלומדים ב"אורט" הולך ופוחת. אם בתשנ"ג היו 902 תלמידים, הרי שלקראת תש"ס נרשמו 366 תלמידים בלבד. מצד שני, בבית ספר "היובל" יש לנו 1273 תלמידים, כאשר רק בשנה האחרונה נוספו 93 תלמידים. בבית ספר "הראשונים" יש 1439 תלמידים, שבו אומנם לא היה שינוי גדול משנת תשמ"ג.

זה מכיתה ז' עד י"ב?

זה מכיתה י' עד כיתה י"ב. כל העיר מחוטבת ואני מדברת כרגע רק על החטיבות העליונות.

אני רוצה להתייחס לשני התיכוניים ול"אורט" ביחד, ואני שמה את בית ספר "דור" בצד, כי הוא מהווה הזדמנות שניה, רק לאותם אלה שלא נקלטים. כשאנחנו מסתכלים על שלושת התיכוניים האלה, אנחנו רואים חוסר איזון בולט. אנחנו רואים שני תיכוניים שבהם מצטופפים תלמידים, שנאלצנו לפתוח בהם בשנים האחרונות קרוואנים. רק בתש"ס נאלצתי לפתוח ארבעה קרוואנים בבית ספר "היובל", בגלל תוספת של 90 תלמידים.

מה הסיבה שמספר התלמידים פחת ב"אורט"?

אני חושבת שהדבר התחיל מכך שאולי בשלב מסוים החליטו לסגור את המגמות של המכניקה ושל הרמות הנמוכות. אני חושבת שמאז מספר התלמידים פחת בהדרגה.

לאן הם הלכו?

ייתכן שחלקם הלך ל"נתיב". על כל פנים היום אין את הרמות הנמוכות של המכניקה והטכנולוגיה הנמוכה – של ה-low-tech. הדברים האלה לא נמצאים היום ב"אורט יד גיורא". בד בבד, אולי בגלל המגמות האלה נוצרה איזושהי תדמית לא חיובית ל"אורט" והילדים שלנו בהרצליה למעשה הצביעו ברגליים ולא מצאו את הפתרונות ב"אורט". הראיה לכך היא שלא רק ששני התיכוניים מלאים, אלא שיש לנו עוד 180 תלמידים שמחפשים פתרונות מחוץ להרצליה, בין השאר בהיי-טק, והם הולכים לתיכון להנדסאים ברמת אביב ולא מוצאים את הפתרון שלהם ב"אורט".

האם החלשים מוצאים מקום בבתי הספר האחרים?

כן. לפני שלוש שנים, בעקבות התדמית הנמוכה שנוצרה ל"אורט", רשת "אורט" החליטה לעשות רה-אורגניזציה והיערכות חדשה, כדי להעלות את התדמית של בית הספר. בגלל זה הם החליטו לא לקבל את התלמידים מתחת לרמה של 80. לפיכך, לא די שאנחנו מפוצצים בתלמידים, אלא קלטנו גם את החלשים וגם את הבינוניים, משום שב"אורט" לא היו מוכנים לקלוט אותם, בגלל הרף הגבוה שהם קבעו, שאני מבינה שזה היה במסגרת פרוגרמה שנועדה לשנות את התדמית של בית הספר.

אני מציינת את כל הדברים האלה, מפני שזה שונה לחלוטין מהסיפור שהועלה בתחילת הישיבה, על בית ספר "אורט גאולה". אני רוצה לסבר את האוזן ולומר, שלא די בכך שאנחנו מלמדים את התלמידים בקרוואנים, ואני לא יכולה לקבל הרשאה לבנייה ממשרד החינוך, מפני שהתשובה שמשרד החינוך נותן לי, ובצדק, היא שיש לי שלושה תיכוניים ושאני צריכה לפזר את התלמידים בין השלושה. אבל אני לא יכולה לפזר את התלמידים, מפני שאני לא יכולה לבוא לבית הספר "היובל" ו"הראשונים" ולומר לתלמידים מסוימים שיעברו ל"אורט".


הם לא יעברו ל"אורט" משתי סיבות: א. כי הם לא רוצים חינוך טכנולוגי, אלא אולי ללמוד תקשורת, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, שבתי הספר הללו מאפשרים להם ו"אורט" לא נותן להם. זאת אומרת, אין לנו כאן בכלל מקום להשוואה ואי אפשר לחלק את זה בצורה שווה, כי זה תיכון טכנולוגי וזה תיכון עיוני מקיף. ב. אולי בגלל התדמית הפחות טובה שיש אצלנו לבית ספר "אורט".

נוצר מצב שאני לא יכולה להעביר ילדים ל"אורט", אני לא יכולה לתת פתרונות נכונים לילדים שלומדים היום בתיכוניים, וחלוקת המשאבים היא מעוותת. כדאי שתדעו שאם הגירעון לתלמיד בתיכון הוא 681 שקל, מפני שאנחנו מוסיפים כמובן מעבר למה שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך, הרי שב"אורט", על פי התחשיב המעודכן שקיבלנו מסמנכ"ל "אורט", הוא 1,000 שקל לתלמיד. אני משווה את זה לתחשיב של "אורט", כי לפי התחשיב שלנו הגירעון הוא 2,000 שקל לתלמיד.

אז נוצר מצב כזה שגם הילדים שלנו נמצאים בצפיפות, אני יכולה לתת להם פחות משאבים, כי יותר משאבים הולכים לתלמידים שהם מעטים, וגם התלמידים הבינוניים נקלטים אצלנו.

אשר על כן היה לי ברור, כמו שהיה ברור גם לקודמי, מר אלי לנדאו, שיש לפתוח תיכון עיוני מקיף שלישי. דרך אגב, אני גם הבטחתי את זה במערכת הבחירות וכשנכנסתי לתפקיד ידעתי שצריך להיפתח תיכון עיוני שלישי בהרצליה, כדי לחלק את התלמידים ושלא יהיו בבית ספר אחד 1,400 תלמידים, אלא 800 בכל בית ספר. כך גם תהיה חלוקה שווה של המשאבים, גם משאבים פדגוגיים וגם משאבים פיזיים וכספיים.

אני רוצה לספר את הכרונולוגיה. ב-1997 התקבלה החלטה, כנראה בניגוד לדעתו של מנהל אגף החינוך דאז, אבל התקבלה החלטה על ידי מר אלי לנדאו, שהוא פותח תיכון שלישי, שלא בשיתוף עם "אורט", בגלל אותן סיבות שציינתי – ירידה במצבת התלמידים והדימוי הלא חיובי, שיאלץ אותו להכריח הורים ותלמידים ללכת לבית ספר שהם לא רוצים. יש לי מכתב של מנכ"ל "אורט" שהוא מאוד מאוד מתרעם על ההחלטה הזאת וכועס עליה.

כשנכנסתי לתפקידי בדצמבר 1998 הבעיה היתה לפתחי. אני ידעתי שזאת אחת הבעיות החמורות ביותר שישנן בהרצליה ושאני צריכה לפתוח תיכון שלישי. הייתי צריכה להחליט אם אני פותחת את התיכון השלישי עם "אורט" או בלעדיו.

בחודש פברואר הזמנתי את מנכ"ל "אורט" ועוד אנשים מהרשת, ודנו בבעיה. דיברנו על התדמית ועל הסיבות מדוע התדמית של "אורט" בהרצליה היא כל כך ירודה. מנכ"ל "אורט" אמר לי שהם עושים עכשיו פרוגרמה ושהם מקווים לשנות את התדמית. ידעתי שכל שנה מאוד מאוד חשובה, כל שנה שאני לא מקבלת החלטה, למעשה אני גורמת לכך שהרוב יסבול והמיעוט יהנה. אין לי ספק ש-360 התלמידים של "אורט" נהנים מרמה טובה, ממורים טובים, ממשאבים מאוד מאוד גדולים ומחלוקת משאבים, שלדעתי לא צודקת מבחינה ציבורית. לעומת זאת הרוב, כמעט 3,000 תלמידים שלומדים מחוץ ל"אורט", סובלים. זה דבר שלא בא בחשבון ומבחינתי כראש עיר זה היה דבר שלא יכול היה להימשך.

אמרתי במפורש למנכ"ל "אורט" וגם שלחתי לו תיקון לפרוטוקול שהיה. אמרתי לו שניתן ניסיון של שנה אחת לפרוגרמה, ואם אכן יחול שינוי – אנחנו נשקול הקמת תיכון שלישי עם "אורט". אלה בדיוק היו המילים שלי. לי היה ברור שאם הפרוגרמה לא תצליח, אז התיכון השלישי יהיה ללא "אורט". השנה עברה ומ-471 תלמידים שהיו בתשנ"ט המספר ירד ובתש"ס נרשמו רק 363 תלמידים. זאת אומרת שהפרוגרמה באותה שנה לא הצליחה.

לפיכך הייתי חייבת לקבל החלטה. מסרתי למנכ"ל "אורט" שאני אקבל את ההחלטה במהלך תש"ס. ואכן, בפברואר תש"ס קיבלתי את ההחלטה להקים תיכון שלישי לא בשיתוף עם "אורט", מאותן סיבות שכרגע ציינתי - העיר זקוקה לתיכון שלישי, חייבת, זה מגיע לתלמידים, זה מגיע להורים.




אי לכך אני הזמנתי את מנכ"ל "אורט" ואמרתי לו שהחלטנו לפתוח את התיכון השלישי בלי "אורט" ושאני מבקשת ממנו כבר לקראת תשס"א לא לרשום לכיתות י', כי אנחנו יוצאים מהשותפות.

היום אתם שותפים ב-50%?

אנחנו שותפים ב-50% ולכן הגירעון גם הולך וגדל, כי ככל שיורדת מצבת התלמידים, אם משאירים את אותה רמה, הגירעון עולה.

מה יהיה עם המבנה לפי התוכנית שלכם?

המבנה הוא שלנו ולא של "אורט". הרעיון הוא שבתשס"א ובתשס"ב הכיתות שהן היום י' והן עולות לי"א וי"א שעולות לי"ב תשארנה באותו מקום.

איפה ייפתח התיכון החדש?

הוא ייפתח בתשס"ב באותו שטח שבו נמצא "אורט יד גיורא", אבל הכוונה שלי היא להעביר אותו ליד האוניברסיטה – המרכז הבין-תחומי - לאחד משאבים יחד עם תיכון "היובל" ולהקים קריית חינוך. אנחנו מתכוונים להקים שם מכללה טכנולוגית וליד זה להקים את התיכון השלישי, כאשר בבוא הזמן אנחנו רוצים גם להעביר את בית ספר "הראשונים". אנחנו רוצים לארגן את כל המשאבים במקום אחד.

אנחנו מכינים עכשיו פרוגרמה חינוכית שהיא רה-ארגון מחדש של כל מערכת העל- תיכונית בהרצליה, עם אפשרויות שונות.

הואיל וכבר עברו כמעט חודשיים, שבהם היו עליות ומורדות, אני מוכן לומר שאני חולק על רוב הניתוח של גב' יעל גרמן, אבל אני מסתכל מזווית הראייה של מנכ"ל "אורט" והיא מסתכלת מזווית הראייה של עיריית הרצליה. לא תמיד הזוויות מתלכדות לחדד כלייזר את הגדרת המטרה המשותפת והתהליך המשותף.

בהסכם שישנו בינינו, מי שנושא באחריות, שהיא עוברת את האחריות של גדרות חצר "אורט" בהרצליה – וזה לא "אורט יד גיורא" – המשמעות היא חלוקה של אזורי רישום ש"אורט" לא נמצא בתוכה. אבל האחריות כראש רשות חינוך מוטלת על כתפיה של יעל גרמן, שצריכה לתת את הדין וחשבון לבוחריה.






אנחנו בנינו פרוגרמה, האמנו ואנחנו מאמינים שהיא איכותית, ועל רצף הזמן היא מסוגלת להביא בשורה. נדמה לי שהמועד שבו היה הדיון הראשון עם גב' יעל גרמן, שזה היה סמוך למועד הרישום המיידי על בסיס דימוי שכולנו מסכימים שהוא בעייתי, הבאנו בהחלט מהלך שהוא בעיניי הולם את הציפיות. המבחן יכול היה להיות במקרה הטוב רק השנה. אבל אני לא יכול לכבול את ידיה של הגברת יעל גרמן, כאשר יש עליה אילוצים שעליי לא פועלים.

לכן אני מוכן לומר, שעל בסיס ההסכם שישנו, ובהסכם שנכנסנו אליו בשנת 1965 ותיקנו ואותו בשנת 1991, יש גם איך נכנסים לחופה וגם איך יוצאים מהחופה. אז עברנו כבר כל מיני מהלכים של קשיים, אבל "אורט" אינו יכול ואינו מעונין לכפות את עצמו בשום מקום בו הוא איננו רצוי מאיזושהי סיבה. אנחנו מאמינים שנקטענו בעיצומו של תהליך שיכול היה להבטיח הצלחה.

זה אבסורד. מצד אחד הוא רוצה לסגור בית ספר ולא נותנים לו, ומצד שני הוא רוצה להמשיך ולא נותנים לו.

נכון. לכן לא נכון להגיד ש"אורט" סוגר בתי ספר. "אורט" לא התכוון לסגור בהרצליה וגם איננו מתכוון לסגור את "גאולה".

אני חושב שהמנדט והאחריות הם של גברת יעל גרמן. המהלך שלפיו התבקשנו לא לרשום בתשס"א משמעותו להביא לסגירתו של בית הספר בשנת תשס"ב. למיטב הבנתנו זה מהלך לא טוב. זה מהלך שמזיק גם למורים וגם לתלמידים.

איך זה מזיק לתלמידים?

משום שאם בשנה הזאת יש שלושה מחזורים של תלמידים בחצר, בשנה הבאה רק שני מחזורים ובשנה השלישית רק מחזור אחד, כאשר המשמעות היא שגם כל שנה מקצצים 30% מסגל ההוראה ושאין אווירת עשייה בתוך בית הספר.

לכן אמרנו לגברת יעל גרמן שכבר בתחילת תשס"א תקבל את ניהול בית הספר ואם היא מתכננת שממילא בתשס"ב תצמח שם התחלה של בית ספר חדש, שבית הספר ימשיך תחת עיריית הרצליה – בין אם כטכנולוגי ובין אם כעיוני. ביקשנו לבצע תהליך של העברה ולא תהליך של סגירה.

היו קשיים והיו אי הבנות, ישבנו עם ארגון המורים ונדמה לי שאנחנו קרובים מאוד לסוף התהליך הרועש בעניין הזה. למרות כל הכאב שכרוך בכך לרשת "אורט", אנחנו צריכים להסתכל על שני דברים: איך מחזירים את בית הספר לפעול כבר מיום חמישי, כדי להבטיח קודם כל את טובת הילדים. אחר כך צריך לבדוק איך מבטיחים את מיטב הפתרונות לכל המורים. אני מקווה שאחר כך הוויכוחים שיהיו בין עיריית הרצליה ובין רשת "אורט", איך מביאים את סוף העסקה הזאת לפתרון, לא יהיו בשולחן הזה.

מה פרופיל התלמידים ב"אורט" הרצליה?

אני לא יכול לתת תשובה מדויקת, אבל בשכבה י' שהוכנסה השנה, כאשר סוכם על העדפה מתקנת כדי לשנות את פני החצר וליצור מהלך של דימוי אחר, כדי להוביל בית ספר מקיף לא עיוני, קלטנו 80 תלמידים מציון 8 ומעלה.

איפה לומדים התלמידים החלשים של הרצליה?

אצלנו.

בשכבה של י"א וי"ב היתה לנו כיתה אחת ברמת איכויות כמו שהזכרתי לגבי כיתה י', ויתר הכיתות היו מב"ר, הכוון וכו'.

זה המהלך שהיה, אבל רצינו ללכת בתהליך יציאה, כדי לאפשר פתיחת בית הספר.

בשונה מהדיון על "אורט גאולה", פה אנחנו לא צריכים להיות סניגורים של תלמידים מאוכלוסיה חלשה שעלולה להיפגע?

ממש לא.

זאת לא השאלה. הסוגיה היא תלמידים ולא יצרים. מדובר בתלמידים שמסוגלים להתמודד בבית ספר מקיף.

חשוב לי לדעת את זה. יש לי דעות שונות לגבי אוכלוסיות שונות.

כל האוכלוסיות החלשות נקלטו אצלנו, בתיכונים שציינתי.

באתי לישיבה הזאת על מנת לזעוק את הזעקה של הילדים, שלמען האמת מזה כחודשיים לא לומדים. מיום שיצאה ההודעה מטעם העירייה על המהלך שצפוי לבית הספר, הילדים הפסיקו ללמוד ונכנסו למצב נפשי קשה מאוד. מצד שני המורים ברור שראשם לא היה נתון בדיוק ללמד את הילדים.

בנוסף לכל הצרה הזאת נפלה עלינו שביתת המורים שהיום היא כבר בשבוע השלישי שלה. הבגרויות קרובות והילדים שלנו במצב נואש. הם למעשה לא לומדים כבר קרוב לחודשיים.


אנחנו לא רואים את עצמנו צד לעניין, כי אנחנו מבינים שיש הסכם בין "אורט" לבין העירייה, לגבי מה יקרה במידה שהסכם ביניהם יותר. אנחנו זועקים על דבר אחד: מדוע לחתוך מהלך תקין של בית ספר, על ידי הפסקת רישום של שנה. הרי יש לכאורה מצוקה של בתי ספר תיכוניים אחרים, של ילדים שלומדים בקרוואנים. אדרבא, אם העירייה נוטלת על עצמה את ניהול בית הספר החל מהשנה הקרובה, ואנחנו מקווים שבאמת הולכים לקראת הקמה של מכללה טכנולוגית-הומניסטית, משמע שהכיוון הטכנולוגי אמור להתקיים. הכוח המקצועי קיים, האמון שלנו – ההורים והילדים – בבית הספר הוא מעל ומעבר ואין לי אלא להוסיף על התשבחות שנשמעו על בית הספר.

הפגיעה בילדינו חמורה במיוחד, לאור העובדה שהילדים מדברים היום במונחים של "הורסים לנו את הבית". כמה ילדים בבתי ספר אחרים תשמעו אותם מדברים על "הורסים לנו את הבית", כאשר מדברים על בית ספר?

לדעתי העניין הזה של החיתוך של השנה, שנובע לכאורה מטעמים כאילו משרד החינוך לא מאפשר הקמה של בית ספר תיכון שלישי, אלא אם כן תהיה הפסקה של שנה ברישום, הוא משהו אדמיניסטרטיבי. כך אנחנו קיבלנו את הדברים בכתב, שבמידה שתופסק ההרשמה ללימודים ותהיה מין הפסקה אדמיניסטרטיבית, בהמשך כן יתאפשר הרישום, כי עיריית הרצליה תוכל אולי להציג שיש כרגע שני תיכונים ושהם זקוקים לשלישי.

אנחנו ההורים טוענים שהילדים שלנו כבר שם, המורים שם ועל הצוות אפשר לומר רק דברים טובים. אם כך מדוע שלא יימשך מהלך תקין של המשכיות בקיום בית הספר, תוך רישום של שכבה חדשה, על מנת להקל את מצוקת הדיור בתיכונים הקיימים. אדרבה, מדוע להעמיס בשנה הבאה על השניים הקיימים עוד קרוואנים? בואו לחצר הזאת. אנחנו מבינים שהיא לא תיקרא יותר "אורט", אבל ניתן לעשות מהלך של שיווק, פרסום או כל דבר אחר, על מנת להביא לשם תלמידים. ההבדלים בין בתי הספר קיימים, ואם בבתי ספר אחרים לומדים ילדים תשע יחידות מחשבים, בבית הספר הנוכחי לומדים 15 יחידות מחשב.

המהלך הזה הוא לטובת הילדים – שספגו כבר מכה שאני לא יודע איך מתקנים את הנזק הזה – וגם לטובת הציבור, כי הוא מהלך המשכי, תקין, תוך כדי, ושממנו תצמח בהמשך המכללה. מדוע צריך לקטוע לשנה? מה החיתוך הנוראי הזה? הרי מורים לא יישארו בבית ספר אם הם בבית ספר שהוא בתהליך של גוויעה ובשנה הבאה האוכלוסייה שהם אמורים ללמד קטנה. ברור לכולם שהמורים הטובים שיש שם יחפשו לעצמם מקום אחר.

אני רוצה לחזור להתחלה ואולי לסגור את המעגל. מנכ"ל רשת "אורט" פתח את הפגישה ומחה על השם שניתן לישיבה. אני חושבת שהשם מאוד קולע. אני חושבת שלרשת "אורט" יש מדיניות מאוד ברורה לסגור בתי ספר שהם לא רווחיים. אנחנו לא אנשים שיש לנו אינטרסים לא ענייניים.

זה לא רלוונטי עכשיו.

אנחנו עדים לעובדה ששישה בתי ספר לפחות בשנתיים-שלוש האחרונות, הועברו בעלות או נסגרו. לדוגמה: "אורט גייל" עבר לרשת "עמל", "אורט צריפין" ו"אורט תל-השומר" - -

את צריכה לדייק. ב"אורט צריפין" לא קרה שום דבר.

אנחנו שומעים על "אורט גאולה" שיש כוונה לסגור אותו. יש את "אורט קנדי" בירושלים שחושבים לסגור. כל אלה מעידים שזו מדיניות, שבתי הספר החלשים מועברים או לידיים אחרות או נסגרים.

כל אלה בתי ספר תעשייתיים.

תקרא לזה איך שאתה רוצה – מבחינתנו אלה ילדים ואלה מורים. גם אם זה לא נעים לשמוע, זה המצב והגיעה העת שניתן את הדעת על זה, כי אחרת בשנה הבאה נשב על "אורט" לוד, בעוד שנתיים על "אורט קנדי" ואחרים.

לגבי "יד גיורא" – אני מקווה שהסכסוך יגיע לקצו ממש בזמן הקרוב.

זאת בשורה טובה. אנחנו מאוד מפצירים בכם ואם יש משהו שאני או המנכ"לית יכולים לעזור לכם להגיע לסיום, אנחנו נשמח מאוד, כי בסך הילדים ניזוקים.

אני רוצה להצטרף לדברים של גברת ברכה מציאל. אני שמח על הדברים האחרונים של גברת שלומית עמיחי. אנחנו כהסתדרות המורים פונים למשרד החינוך, כי אנחנו רואים שראשי הערים, רשת "אורט" ורשת "עמל", רוצים להתקלף מהחינוך שהוא כביכול "בשוליים". אני אומר את זה במרכאות כפולות ומכופלות. האחריות מוסרת מעליהם והילדים האלה עומדים בפתח של פיתויים אחרים, מכיוון שאין להם פתרונות.

אני יכול לתת דוגמאות לבתי ספר כאלה. "אורט קנדי", מועברת לרשת שאיננה עם בסיס כלכלי, לרשת "הנוער העובד". ב"יד גיורא", יש איזשהו סידור של "חניקה", מכיוון שאין המשכיות לבית ספר זה, שכן לא שמענו כאן בצורה ברורה ש"יד גיורא" אכן ימשיך להתקיים כבית ספר שלישי ובצורה ברורה.

למה אתה אומר את זה?

כי כך התרשמתי.

אני אומר לך שאני התרשמתי אחרת. שמעתי את דבריהם של גברת יעל גרמן ומר בן-עמי, אבל כאשר מונעים את ההרשמה של שכבה נוספת, זאת מגמה של חניקה.

לא. הם סוגרים את "אורט יד גיורא" ופותחים בית ספר מקיף שלישי.

צריך לשאול אם באמת כך מובטח שהילדים של בית ספר "יד גיורא" ימשיכו בבית הספר החדש, באותו מקום עד המעבר.

כך זה יהיה.

ראש העיר אמרה את זה קודם בצורה ברורה בלי שהיא נשאלה על כך.

בית ספר שער הנגב נסגר ולתלמידיו אין פתרון. על בית ספר "גאולה" שמענו. בית ספר
"דשנים" – הועבר בשנה שעברה לרשת נוער תעשייתי, ללא בסיס כלכלי, ללא שום איתנות. אנחנו כל היום מתמודדים מול מורים ותלמידים. ואם אתם באמת חושבים על התלמידים, אנא תנו פתרון לילדים האלה. "אורט גייל" בחיפה עשו עסקה עם רשת "עמל", אבל זה משחק מכור מבחינת הנושא הזה. היום רשת "עמל" גם רוצה להתקלף מבית ספר זה ולהעביר אותו ל"נוער העובד". אני רוצה להדגיש שוב ש"הנוער העובד" הוא ללא בסיס כלכלי ובכל חודש יש ויכוחים אם כן ישלמו את המשכורת ואם ילדים כן ילמדו או לא ילמדו.

לכן אני פונה אליך, יושב ראש הוועדה, ואל מנכ"לית משרד החינוך. אני חושב שמשרד החינוך צריך לתת את הדעת אם באמת הרשתות האלה הפכו לרשתות שנותנות מענה מצוין לחינוך אחר ולא לחינוך שהתכוונו לו.

אני חושב שכל בתי הספר שציינת הם לא בתחום אחריות משרד החינוך והמנכ"לית היתה מוכנה בהחלט לקבל אותם למשרד החינוך. למיטב ידיעתי "אורט" מקבל עבור ילד בבית ספר תעשייתי פחות ממה ש"אורט" מקבל עבור ילד דומה בבית ספר במגמה טכנולוגית של משרד העבודה.

יש הרבה דברים פחות, אבל לא זה.

אני יודע שיש משהו פחות. אז אני לוקח בחזרה את ההגדרה ואומר שמקבלים פחות.

אני פונה ליושב ראש ועדת החינוך, כי באמת קל מאוד לגלגל את זה למשרד העבודה, אבל אני רוצה לפנות אל היושב ראש כנציג המורים והתלמידים – לא יעלה על הדעת שהילדים האלה יהיו מופקרים לכל רוח. אסור לנו בשום אופן להסכים שיקרה מה שקורה היום באירופה, בגרמניה ובצרפת, שעבודה זרה כובשת, כי התקלפו מאותם ילדים שצריכים לתת להם את הטכנולוגיות הפחות היי-טק. אם לא נפעל עכשיו, אנחנו נעמוד בפני בעיה שהיא איננה רק בעיה חינוכית.

עד למשפט האחרון של מר גרומן, אני מוכן לחתום על כל מה שהוא אמר. המשפט האחרון מפתיע אותי. נדמה לי שמורה במדינת ישראל איננו ממלא מקום של ראש האגף להכשרה מקצועית במדינת ישראל. נדמה לי שאין לאף אחד במדינת ישראל בשנת אלפיים תוקף מוסרי לומר לילד בן 14 שהוא יהיה פחח רכב או משהו אחר. אין תוקף מוסרי לכך.

הרשתות מימנו בג"ץ שהורה למשרד החינוך לנמק מדוע הוא לא יקלוט את החינוך התעשייתי תחת מטרייתו. זה לא בשאלת התקבולים לבתי הספר, אלא שבקונספט יש באג שלעניות דעתי הוא תקוע בחוק החניכות 1953. צעקתם של ארגוני המורים נובעת מהעובדה שילדים מדירים רגליהם משם. זה לא חינוך ראוי. משרד העבודה מטעמים שונים מנהל תהליכים שפוגעים בתוך המרקם שלו. למרות שאנחנו מנהלים בית ספר תעשייתי טוב בחיפה, הם פתחו 16 כיתות בסביבה. אז 16 כיתות לא יכולות לחיות, "אורט" בחיפה לא יוכל לחיות, והם מחזיקים 40 ילדים בסד"מ על יד בית ספר "אורט גייל" בחיפה.

בתוצאה הסופית, כדי לעשות איכות – ופה אני סוגר מעגל לכיוון "גאולה" - אי אפשר להחזיק 200 ילדים עם שש מגמות בכיתות של שמונה תלמידים. זה לא נמצא בשום סטנדרט. כדי לאפשר את האיכויות האלה, בית ספר צריך להיות בסדר גודל כזה שמאפשר לו משאבי פדגוגיה, שהרי תקורות הן דבר קבוע. משכורתה של הגברת לאה פאר, שמשמעותה X כסף, זה על חשבון הילדים.

אנחנו בעד להביא לאיגום כל המשאבים של בתי ספר תעשייתיים. אנחנו מובילים את זה עם תקציב ענק שלנו. מי סחב את תלמידי בית ספר תעשייתיים לבגרויות?

הלוואי שיכולנו לקבל את בתי הספר התעשייתיים, אנחנו רוצים ומעונינים, למרות שאתם יודעים שאלה לא חיים קלים. אבל זה יעדנו, אנחנו טובים בזה וחבל שאנחנו לא עוסקים בזה. "אורט" זה לא רק חזקים. יש "אורט" בעפולה, בית שאן, ירוחם ולא רק במקומות חזקים.

"אורט גאולה" זו ההוכחה ש"אורט" יודעים לטפל באוכלוסיות חלשות ומצליחים להביא אותם להישגים בלתי רגילים.

לגבי "אורט" הרצליה – לא היינו שותפים לתחילת המהלך הזה. לעניות דעתי ולטעמי הקדימו קצת את העגלה לסוסים. אני חושבת שאם היו יושבים נטו נטו, אולי היינו ביחד מתכננים את המהלך קצת שונה.






לדאבוני ואני יכולה לומר גם לכעסי, האקט הראשון היה השבתת הילדים. אני חושבת שזה רע, כי נקבע פה איזה סטנדרט שאני לא מבינה למה היה צריך לקבוע אותו. אני לא מבינה למה אי אפשר היה להתדיין בלי ההשבתה ורק אם זה לא הולך להשבית. לא נתנו צ'אנס לדבר בלי השבתת ילדים. זה חמור וזה רע ואסור היה שיקרה דבר כזה. בנושא הזה אני יכולה רק להצטרף למחאה של כל מי שמוחה. בעניין הזה יכולנו לסייע רק ברמת הדיבור, התיווך, ולא יותר מזה.

בסך הכל אני מאמינה שכרגע, לעיריית הרצליה יש אפשרות להציע מערכת חינוכית טובה עם פתרונות לילדים החזקים והחלשים ואין לנו אלא ללכת איתם במהלך הזה ולעזור להם בזה.

נותרה עדיין בעיה, שרשת "אורט" אומרת ואומר גם נציג ועד ההורים, שהסיטואציה שבקמפוס לא רושמים ומשנה לשנה מספר התלמידים והמורים פוחת, גורמת לאווירה לא חיובית וכל אחד יכול להבין איזה אווירה יש במצב כזה. איך מתמודדים עם הדבר הזה?

לאחר שביקשתי מ"אורט" לא לרשום לתשס"א, "אורט" ביקשו לצאת מהשותפות וכפי שמר חיים בן-עמי אמר: אם לא רוצים אותנו, אנחנו הולכים. הם יכלו להמשיך בכיתות י"א וי"ב. מרגע שהם בחרו לצאת, אמרתי שעיריית הרצליה לוקחת את האחריות על הילדים.

כלומר, משנה הבאה אתם אחראים על כיתות י"א וי"ב?

אנחנו אחראים לכך שאותם תלמידים שהתחילו בכיתה י' תחת רשת "אורט", ימשיכו את לימודיהם. "אורט" יוצאים ואנחנו נכנסים.

אז למה אתם לא מתחילים לרשום?

מבחינה פופוליסטית ופוליטית היה לי נורא קל לקבל את הפתרון הזה ואף הצעתי את הפתרון הזה למנהלי בתי הספר ולמנהלת אגף החינוך. נתתי שתי אפשרויות – אמרתי שיש לנו בעיה של צפיפות ולכן אולי כדאי לקחת את המחזור שיעלה לכיתה י' בתשס"א כמו שהוא ושילמד ב"אורט".

למרות שאני באה מתחום החינוך, אני לא מתיימרת לקבל החלטות בתחומים האלה, כי אני מקבלת החלטות פוליטיות, אבל לא מקצועיות. לפיכך הושבתי ועדה חינוכית עם המפקחת של משרד החינוך, גלית שטאובר, עם שני מנהלי התיכון הקיימים ועם עוד מספר גורמים חינוכיים. הם הגיעו למסקנה שזה לא פתרון נכון מבחינה פדגוגית ולטווח ארוך. הם הגישו לי את המסקנה הזאת ואת ההמלצה לקחת פסק זמן לתשס"א, ובתשס"ב כבר נרשום לתיכון החדש באותו מתחת של "יד גיורא". הוועדה אמרה שזה לא אפשרי לגבי תשס"א, כי צריך להיערך עם שני התיכונים האחרים וכי לתלמידים יש עדיין את התדמית של בית הספר והם לא ירצו ללכת. זו תהיה ממש מלחמת עולם עם אותם תלמידים שלא ירצו ללכת, כי אנחנו נצטרך להכריח אותם. גם היועצות נכנסו לתמונה ואמרו שהתלמידים לא יקבלו את זה ברוח טובה.

אני חושבת שצריך לשבת ולעשות פרוגרמה רצינית. זה לא יהיה רציני מבחינה פדגוגית, למרות שמבחינתי זה יהיה יופי מבחינה פוליטית, אבל אני בחרתי בדרך הקשה.


אם היינו חוזרים אחורה ולא הייתי מקבלת את ההחלטה, היו נרשמים ל"יד גיורא" בין שתיים לשלוש כיתות. אין הבדל בחצר בין עוד שתיים או שלוש כיתות או פחות שתיים או שלוש כיתות.

שני מנהלי בתי הספר התיכונים כבר ישבו והכינו תוכניות חברתיות בשיתוף עם אותם תלמידים שיישארו ב"יד גיורא". אנחנו נשתדל ככל יכולתנו כדי להקל על התלמידים.

אני מבקש למחות על הדברים, מכיוון שלא מדובר רק ב-80 תלמידים של כיתה י', אלא יש גם תלמידים בכיתה י"א, כך שהמספר גבוה יותר.

דבר שני, אני מבין שכל ההתייעצות בנושא הפדגוגי, של רישום כיתות י' בשנה הבאה, נעשה מאז ההודעה והוא לא נעשה לפני כן, כלומר הוא נעשה בדיעבד.

דבר שלישי, לא ניתנה לרשת "אורט" או לבית ספר "אורט יד גיורא" הזכות להשתתף במצגת שנעשית לילדים, על מנת לשכנעם ללמוד במקום מסוים.

אני משתדל להיות ריאלי. אני מבין שמחר עומד להיחתם ההסכם.

אני לא בטוח שההסכם ייחתם, כי כאן הוצג שכביכול ביד גיורא רוב המורים שייכים לארגון המורים, אבל אני מבקש להזכיר ש-21 מתוך 50 המורים הם חברי הסתדרות המורים. לא נוהל איתנו שום משא ומתן ולא היינו בסוד העניין. לכן יכול להיות שלא נהיה כלולים בהסכם.

איך זה שהסתדרות המורים לא היתה בסוד העניין?

לנו הוצג שהמורים הם חברי ארגון המורים.

אנחנו אומרים את זה כבר מספר שבועות.

רוב המורים שייכים לארגון המורים ולכן נוהל איתם משא ומתן.

מה זה רוב?

30 מתוך 48 זה רוב.

אני רוצה לדייק. מדובר ב-48 מתוך 63. כמו כן, מי שהכריז על השביתה היה ארגון המורים ולפיכך נוהל המשא ומתן עם ארגון המורים.

אנחנו כהורים חרדים בעיקר מהנושא של איך ייראה בית הספר בשנתיים הבאות.

אני רוצה לסכם את הישיבה: ועדת החינוך והתרבות רשמה לפניה את התוכנית לארגון מחדש של החינוך העל יסודי בהרצליה.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך ללוות את התוכנית, כדי למזער את הנזקים העלולים להיות לתלמידים הוותיקים בבית ספר "יד גיורא".

הוועדה פונה לכל הנוגעים בדבר כדי לסיים את הסכסוך הפרופסיונלי בדחיפות ולהביא לחידוש הלימודים ביום חמישי השבוע.

אני מבקש ממנהל אגף כוח אדם בהוראה לעדכן אותי ביום רביעי בלילה באשר לסיום הסכסוך.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.




- - - - - - - - -




הישיבה ננעלה בשעה 14:45