פרוטוקולים/ועדת חינוך/151



פרוטוקולים/ועדת חינוך/151
ירושלים, כ"ט ב אדר א, תש"ס
6 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 77
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ב', ט"ו אדר א', התש"ס, 21/2/2000, בשעה 10:07

חברי הוועדה: זבולון אורלב – יו"ר
עזאמי בשארה
מיכאל נודלמן
יהודית נאות

משרד החינוך:
שרה זיו – מנהלת האגף להכשרת עובדי הוראה
יהודה בדיחי – סגן מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה
אדי הרשקוביץ – סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים
ניסן רז – חשב המשרד
עו"ד איריס שלו –

ינון עמית – רפרנט אגף תקציבים

ד"ר שלמה בק – יו"ר וראש מכללת קיי
הרב יהודה פליקס – מכללת אורות ישראל
פרופ' יאיר קארו – ראש מכללת אורנים
אהובה לאור – ראש המכללה לחינוך סמינר הקיבוצים

מכללות אקדמיות – תקציב

יהודית גידלי

רקורד שירותי הקלטה

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות
בנושא העברות כספיות למכללות האקדמיות לחינוך. אני מקדם בברכה את כולם. קיבלנו פניה מאיגוד המכללות האקדמיות לחינוך, שיש שיבוש חמור בהעברת הכספים ממשרד החינוך והתרבות לעמותות של המכללות; וכתוצאה מכך, עלול להיות שיבוש חמור בתפקוד המכללות. פנינו, לא בדרך של זימון ועדה, למשרד החינוך והתרבות, לדעת על מה ולמה והאם יש פתרון מיידי? ולצערי, עדיין לא קיבלנו תשובה. מאחר שהנושא חשוב, חשבתי שלא צריך לחכות תמיד לשיבושים, אלא כדאי להקדים את השיבושים. זימנתי את הוועדה ואני אשמח לסגור אותה עוד שתי דקות, אם החשב יודיע לנו שכל הבעיה באה על פתרונה.

החשב מודיע שהבעיה באה על פתרונה. עכשיו,
ברגעים אלה, עובדים על התשלומים - ואני מקווה שבמהלך היום, עד מחר, התשלומים יועברו. היו בעיות טכניות.

לא יכולת להגיד לי את זה אתמול?

אדוני היושב ראש, זבולון אורלב, סלח לי, אני
אמרתי אתמול, שאני מקווה-

מר ניסן רז, יש לי רק בקשה אחת אליך. תגיד
שזה בזכות ישיבת הוועדה.

אני יכול להגיד, אם לא הייתה מתקיימת
הישיבה, לא היו האישורים.

רק רגע, אני רואה עדיין שאנשי המכללות לא
כל כך מסכימים. קודם כל, נרשמה הודעתו של חשב משרד החינוך והתרבות, מר ניסן רז, שאמר שאמנם היו עיכובים, אבל הוא מקווה שעד מחר התשלומים יועברו למכללות. עכשיו נקיים את הדיון. הרב יהודה פליקס. דרך אגב, אני מוכן לפזר כל ישיבה בהודעה כזאת. למשל, אם שר החינוך והתרבות, מר יוסי שריד, היה מודיע בתחילת הישיבה כי אין רפורמה בבחינת הבגרות, הייתי מפזר מייד את הוועדה בתחילת הישיבה, ולא היינו עושים עכשיו שלושה דיונים. הרי גם אחרי שלושה דיונים לא תהיה רפורמה.

אני רוצה להעלות, בקיצור, מספר בעיות
שקיימות. גם אם היו משלמים שלשום, עדיין קיימות בעיות רבות, ואני רוצה להזכיר רק שתיים, שלוש. ודאי שזה לא כך, אבל נראה לי חובה, במצב שקיים, שכאילו "חלם" ועוד עיר אחרת התערבבו ביחד. ועדת תמיכות תשב רק באחד במארס.

הבה תגיד לי מה הייתה הבעיה.

הבעיה היא שכסף איננו מגיע למכללות,
וזה מראש נעשה.

איזה כסף?

כסף שהמכללות מקבלות מדי חודש בחודשו
לשלם משכורות למורים.

שעובדים?

שעובדים כעובדי העמותה. למעלה ממחצית
העובדים, עובדים כעובדי עמותות. הם
אינם מקבלים משכורת.

למה הם לא עובדי מדינה, כמו החצי הראשון?

זה תסביר אחר כך גברת שרה זיו.

טוב.

היות שאין מגיע כסף, בעצם עוברים להלנת
שכר, כי למכללה אין כספים לשלם, חוץ מהכספים הללו, ועוברים עבירה פלילית של מס הכנסה; והמצב צריך להיות משופר, וזה לא כך. מראש ידוע, שעד חודש אפריל התמיכות לא תעבורנה בצורה נורמלית, כי ועדת התמיכות אמורה להתכנס רק באחד במארס, כששנת התקציב נגמרת באחד בינואר.

מה אכפת לך ועדת תמיכות? אתה צריך כסף
בחשבון.

בלי ועדת תמיכות אין מעבירים כספים.
זה חוק.

אבל הוא אומר שמחר הכסף עובר.

גם אמרו שיגיע ביום שישי. המחשב איננו
עובד טוב.

החשב הודיע ליושב ראש ועדת החינוך
והתרבות שעד מחר ייכנס כסף. אני לא מטיל
בזה ספק.

אני יאיר קארו, אני מנהל "אורנים".

נעים מאד, הוא הצביע, פשוט, לפניך.
אני מהמורים האלה, שנותנים לתלמידים לפי סדר ההצבעה. דרך אגב, מר יאיר קארו, אתה חדש ב"אורנים"?

לא, שלוש שנים.

שלוש שנים זה חדש במושגים שלי.

אבל אני בא מהאקדמיה, ולכן אני רוצה
לומר קצת דברים על ההבדלים שאני רואה ולא להתייחס רק לשאלה אם מר ניסן רז יצליח עד מחר להעביר את הכסף, כי גם לפני שבוע זה נאמר, ובכל זאת זה לא עבר. הנושא הוא יותר רחב. המכללות, בהיבט הצר, יש להן בעיה אקוטית, כל שנה, בתחילת השנה, לקבל את התקציבים שמיועדים לתשלומי שכר. זאת בעיה שקיימת עכשיו במלוא חריפותה. רק לסבר את האוזן על סדרי גודל, מכללה בסדר גודל של "אורנים" עם חמשת אלפים חמש מאות לומדים סדירים ומשתלמים, משלמת משכורות בהיקף של קרוב ל5- מיליוני שקלים לחודש.

אז בעצם הייתה צריך להיות לכם
בקופות משכורת עד פברואר דרך ההקצבה. משום שאם התקציב הוא שנתי, אזי צריך להוציא ממנו רק אחד חלקי שתים עשרה. ההקצבה היא שנתית, לא?

כל חודש מועבר סכום.

אזי זאת אומרת, שבעצם מה שלא עובר,
זה הקצבות שאושרו.

זה פועל על בסיס של תמיכה שמתחדשת כל
שנה ומחולקת על ידי בסיס של אחד חלקי שתים עשרה; ולמרות זאת, בתחילת כל שנה, אין הסכום מגיע, ולכן אנחנו עכשיו במצב שעדיין לא קיבלנו כספים אחורה. התוצאה היא בסדר גודל של 5 מיליוני שקלים למכללות הגדולות, הלוואות גישור. שלא יהיה לכם ספק במה מדובר. ללכת לבנקים להלוואות גישור.

הדבר השני – הפעולה של חוק התמיכות איננה מאפשרת פעולות ארוכות טווח. אני אתן דוגמה אקוטית. "אורנים" קיבלה אישור ממשרד החינוך להיכנס לבינוי ספריה, 2,300 מ"ר, בגלל הגידול של המיכללה, בגלל היערכות לתואר שני. מכללה בסדר גודל כזה, צריכה ספריה מודרנית. בנייה של ספריה כזאת, 2,300 מ"ר, זה תהליך של בין שנתיים לשלוש שנים. סדר גודל סטנדרטי מבחינת העלויות, נאמר, 15 מליון שקלים. אי אפשר במסגרת חוק התמיכות להתחייב כלפינו שיש לנו תקצוב, משום שחוק התמיכות, כל שנה מחדש, מחייב מחדש את ההתארגנות לתמיכה לשנה הבאה. לכן יש לנו בעיה של התארגנות ארוכת טווח.

הבינוי גם הוא מגיע דרך העמותות?

כן. הדבר השלישי – ההתחייבויות כלפי
המורים. המורים שלנו הם מורים בקביעות. בין אם הם עובדי עמותה, בין אם הם עובדי מדינה.

לפי ההסכמים עם המורים.

אנחנו מקיימים את ההסכמים. אנחנו צמודים
להסכמי שכר של הסתדרויות המורים. חוק התמיכות, אלף, יש לו שאלה לגבי חידושו משנה לשנה, כי אם יש שינוי בתמיכה, מה יהיה גורלם של בעלי הקביעות, כי מישהו צריך לשלם להם; והדבר האחר, אין פה מנגנון שמאפשר תיקוני שכר, מבלי לחזור בכל דבר קטן לוועדת התמיכות.

כדי לתמצת את העניין, אני חושב שהגדרת
הנושא היא מאד פשוטה. משרד החינוך והתרבות החליט באיזה שהוא שלב, שהמורים החדשים שנכנסים לעבוד במכללות להכשרת מורים לא יהיו יותר עובדי מדינה, אלא יהיו עובדי עמותות שיוקמו ליד המכללות, משיקולים כל שהם. כדי שהעמותות האלה תקבלנה כספים, הן צריכות לשחק לפי הכללים של מתן תמיכות. באות המכללות ואומרות, שהכללים שלפיהם עמותות מקבלות כספים, לאמור, פרסום בעיתונות על אמות מידה, ועדת תמיכות וכולי, לא עונים לבעיות שלנו, כי לוח הזמנים הוא לוח זמנים שונה. אנחנו צריכים לשלם משכורת כבר בסוף ינואר, ואילו ועדות תמיכה יושבות רק במארס, אפריל, ועד שישחררו כך וכך, ואזי יש פער של זמן, וצריכים לקחת. לא רק זה, עכשיו אומרים שזאת לא רק הבעיה של העסקת כוח אדם, כמו שאני חשבתי, אלא גם נושא של בינוי.

הערה: טווח ארוך. כל דבר שלטווח ארוך.

טווח ארוך היא לא טענה. יושב פה שר
לשעבר, והוא יגיד לך שכל תקציב המדינה, הוא תקציב של שנה. אלא מה, יש פרוצדורות בתקציב המדינה לגבי התחייבויות שהן מעבר לשנה, אבל לא מעבר לשנתיים, אם אינני טועה. הרי יש בעיה של כל בינוי של בית ספר. הרשאה להתחייב. אבל לעמותות אין הנושא של הרשאה להתחייב. אולי כן – מיד נשמע.

מאין בא הכסף למימון העמותות האלה?

מאה אחוזים ממשרד החינוך והתרבות.

אזי זו השאלה שלי. למה זה בתקציב כזה
ולא בתקציב כללי?

אנחנו עכשיו מדברים על הכסף שמשרד החינוך
והתרבות מעביר לצורך העסקת המורים
בסמינרים. זה כרגע הנושא.

לא רק העסקה. זה המרכיב הגדול, אבל לא רק
העסקה.

נכון. אני מקבל את התיקון של ד"ר שרה זיו,
שהיא מנהלת האגף להכשרת מורים והשתלמותם. את רוצה עכשיו להגדיר את הבעיה?

אני חושבת שהבעיה האקוטית הזו של כסף
לתשלום שכר נופלת עלינו פעמיים בשנה, לפחות, ובמשך מספר שנים גדול. אני חושבת שאנחנו איננו מתמודדים עכשיו עם השאלה, יהיה כסף מחר בבוקר? מאה אחוז. הוא היה צריך להיות בשבוע שעבר, הוא יהיה בשבוע הבא, אבל לא זאת הבעיה. הבעיה שצריך לעשות תיקון רדיקאלי בסיטואציה, והמשרד מודע לזה, ואני חושבת שגם נכון לזה. זה לא שהמשרד יש לו משהו נגד העניין הזה. גם למשרד יש בעיה לתפקד עם המכללות בהיבט הזה. העמותות של המכללות קמו משני טעמים:

1. כמוסדות אקדמיים, הם אינם יכולים להיות חלק מהמדינה, והדרישה של המועצה להשכלה גבוהה, שהן יהיו עמותות עצמאיות.

2. יכולת התפעול שלהן, כדי שלא נקבל כרטיס נסיעה של כל מורה באוטובוס, לאשר אותו. יכולת הטיפול והחיים כמוסד היו אפשריים רק בדרך של הקמת עמותות.

במעבר הזה, אנחנו נמצאים היום בערך ב50%- עובדי מדינה ו50%- עובדי עמותה.

למה יש בכלל עובדי מדינה?

זה שאריות. לא פיטרו את מי שהיה.

זאת היסטוריה. יש להם זכויות
פרופסיונליות. עכשיו, העניין של חוק התמיכות, שהוכנסנו תחת הסעיף הזה, בניגוד לכל ההשכלה הגבוהה האחרת. אם נסתכל על האוניברסיטאות, על המכללות האזוריות, הן אינן עובדות לפי חוק התמיכות. חוק התמיכות יוצר בעיות בשלושה אירועים:

בתפעול השוטף, ואפשר לומר שבחלק גדול מהתפעול השוטף, הרבה פעמים אנחנו בכלל לא עובדים לפי חוק התמיכות; ומי שרוצה לאסור אותנו על פי זה, שיעשה את זה, אבל זה בלתי אפשרי. לדוגמה, אם למשל, בהסכם הקיבוצי, קיבלו המורים תוספת שכר, ואנחנו מוסיפים עכשיו שכר למורים, הרי בעצם חרגנו מחוק התמיכות. לדוגמה, דבר שני, בתכנון שנת לימודים, אתה נותן את התמיכה בינואר, נכון? אתה קובע שמוסד יקבל תמיכה בינואר. אנחנו מכינים את שנת הלימודים שנפתחת בספטמבר, בפברואר הזה, כבר לשנה הבאה. אי אפשר לתכנן את זה בשיטה הזאת. זו נקודה בתפעול השוטף. אתה מעדכן לפי הסכמים קיבוציים, אתה מתכנן לפי שנות לימודים, אתה נותן פרויקטים ייחודיים שאתה אינך יכול לפרסם. זה בתפעול השוטף.

עכשיו, בואו ניקח לדוגמה, קם מוסד חדש. עמותה חדשה. במשך תקופה כמדומני, של שנתיים, לפי חוק התמיכות, היא בכלל איננה יכולה לקבל תמיכה. מה אנחנו עושים כשאנחנו מקימים מוסד חדש? בואו נשאל את עצמנו. מוסד שלא היה קיים בשנת הכספים הקודמת, וקם – הוא איננו יכול לקבל מקדמות. זאת אומרת שאם יש לי מוסד מהסוג הזה, כשעכשיו ייתנו מקדמות, הוא לא יקבל מקדמות. גם בשיטה הזאת עכשיו של המקדמות – הוא לא יקבל. עד מארס הוא לא יקבל. מינואר עד מארס, שום דבר. אז איך הוא יתקיים?

גם בתכנון לטווח ארוך, אנחנו מדברים פה לא רק בבינוי. עובדה, מונחות במשרד שלנו, במשרד המשפטים, אמות המידה לבינוי. לא רק לטווח הארוך של שלוש שנים, אלא גם שאלה של אישור אמות מידה. איך תאשר אמות מידה שצריכות להתפרסם כל שנה לבינוי, שתוך שנה יבנו – אני פשוט אינני יודעת איך מקיימים את זה במדינת ישראל. עכשיו, גם אמות המידה לא אושרו, גם תוכנית ארוכת טווח אינה יכולה להיות מאושרת, ואנחנו איננו יכולים לצאת לדרך של הבינוי. אנחנו תקועים עם העסק הזה ללא סוף.

כלומר, אם אני מסתכלת בתפעול השוטף, אני מסתכלת בניהול של המערכת כולה ובעניין ארוך הטווח. זה לא הולך. המשרד היה מודע לזה. התקיימה ישיבה אצל שר החינוך, יוסי שריד, בתחילת כהונתו. לפני שהיה המשבר עכשיו. משום שמשברים רודפים משברים. זה היה ביולי 1999, ואז הוקמה גם ועדה במשרד שתטפל בזה, והיא לקראת סוף עבודתה. היא הציעה מה שהיא הציעה.

יש מסמך שלה בכתב?

עדיין לא חתום. מה שצריך לכוון אותנו פה,
בגדול, זה לאפשר למוסדות לעבוד לפי השיטה הקודמת של הקצבות ולצאת מחוק התמיכות, על כל חלקיו. צריך למצוא את הדרך, בשיתוף פעולה של משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד החינוך. להוציא אותם אחת ולתמיד ולקבוע מה תהיה הדרך שבה הם יקבלו את ההקצבות, גם לניהול המוסד השוטף, גם לבינוי וגם לדברים אחרים. משום שאחרי שפעם אחת תיפתר הבעיה, היא תעלה פעם שניה. זה יעלה במקום אחר. לבעיה צריך להיות פתרון רדיקאלי.

הערה: תוכנית חומש.

יש לי חדשות בשבילכם. אין שום פטור בחוק
לועדה לתכנון ולתיקצוב (ות"ת). ות"ת מחויב בכל המגבלות של העברת כספים. יושב פה חשב משרד ממשלתי, שהוא איש האוצר. אין שום פטור, אין שום חוק מיוחד לאוניברסיטאות.

הם לא עובדים לפי חוק התמיכות.

אזי הם עוברים על החוק.

יש החלטה שהוחלטה ב7.99-, מטילה על ות"ת
לקבוע אמות מידה שוויוניות ולחלק בהתאם
לחוק התמיכות.

אבל איך הם יעבירו-

כלומר, הם עוברים אלינו, במקום אנחנו
אליהם. נהיה באותה שיטה.

האם אתה מוכן לחזור על דבריך?

החלטה 291. התחלתי בלחזק את דברי היושב
ראש, מר זבולון אורלב, ובכך שהחלטה 291 מיום 7.7.99 מטילה על ות"ת לתקצב את המוסדות להשכלה – לקבוע אמות מידה שוויוניות לתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה.

הערה: זה בסדר, זה עדיין לא חוק התמיכות.

זה חוק התמיכות.

החלטה 291 באה בעקבות הדיונים הרבים
שהיו בנושא תמיכה במוסדות ציבור. היו שם הגבלות והחמרות, כולל העניין של שנתיים ועוד כמה נושאים, ובאותה ישיבה החליטו שגם ות"ת תפעל בדיוק כמו משרדי ממשלה אחרים בנושא הזה. אז אין דבר שנקרא חוק התמיכות. יש חוק יסודות התקציב 3(א). זה החוק ולפי זה עובדים.

רבותיי, מבחינת החוק היבש, אין שום הבדל
בתהליך, שלפיו ות"ת מעבירה את הכספים לאוניברסיטאות מול התהליך שאת מעבירה כסף למכללה.

עד היום, בפועל, יש הבדל. אנחנו מדברים על
הכללים. ב1999- נולד הדבר החדש.

10 שנים ות"ת עצם עין, והאוצר עצם עין, והחשבים עצמו עין.

אבל כרגע זה עדיין אינו מופעל במוסדות
להשכלה גבוהה.

מישהו מחר בבוקר, אולי גם אני, אגיש
בית דין גבוה לצדק על העניין הזה.

הערה: כדאי לשמוע את הכל. יש גם מה להגיד על מה
שאתם אומרים. נכון?

התנועה לאיכות השלטון שלא תגיש. כי פה לא
מדובר באיכות שלטון, פה מדובר בכסף של אוניברסיטאות. הרי לא תגיש בג"צ. זה חלק מהצביעות של החברה הישראלית. אבל, אני רוצה לשאול כזה דבר. למדתי ממורי הפוליטי, השר זבולון המר, זכרו לברכה, שעובד מדינה יש לו פריבילגיה להגיד מה הבעיות, אבל יש לו גם חובה להגיד מה הפתרונות. מה הפתרונות? מה הצעת הממשלה. הרי כולם מבינים שזה איננו מתקבל על הדעת שמכללה לא תקבל בסוף ינואר את האחד חלקי שתים-עשרה שלה, בבינוי וכל הסיפורים האלה. אחרת היא איננה יכולה לתפקד. זה, אני מבין שאין מי שאומר, יש לי איזה פטנט חדש. מה הפתרון שלכם, שאתם מופקדים באופן ישיר. מה הצעת הפתרון שלכם? חוק חדש. תהליך חדש. מה הפתרון שלכם?

תראה, אני לא איש אוצר ולא איש כספים,
ומר ניסן רז בוודאי יכול לתת פתרונות יותר טובים ממני. אבל, קודם כל, ולאור מה שאמרתם לגבי השכלה גבוהה, קודם כל צריך להיות הכלל שמה שייקבע לגבי כל ההשכלה הגבוהה צריך להיות נכון גם לגבי המכללות לחינוך. עד היום, מה שהיה באוניברסיטאות לא היה נכון לגבי המכללות לחינוך. השיטה שתהיה שם, מה שיקבע שם, קודם כל שיהיה קיים גם לגבי המכללות לחינוך.

יש לך דבר ייחודי כאן. אל תערבבי בין הדברים. תציעי הצעות למה שיש לך. אתם
רוצים בדיוק כמו ות"ת? בסדר, תבקשו כמו ות"ת.

מר ניסן רז, היא אומרת שבאותו בסיס
משפטי.

היא אומרת, כמו שיהיה בות"ת, היא רוצה
אצלה. אני שואל, אם בכל. זה הכל.

היא לא אומרת בכל.

היא יודעת שלא כדאי לה בכל. גם אתה
יודע שלא כדאי.

ודאי שלא.

אני אומרת שהם צריכים להחליט. אם הם
רוצים כמו ות"ת, כי אז זה "על כל הקופה".

מה זה "על כל הקופה"?

על הכל, לפי כל אמות המידה, ולדעתי,
המכללות תינזקנה.

הייתה הצעה נוספת של הוועדה שיושבת שם-

מי יושב בוועדה?

בוועדה יושבים נציגי חשבות, כלכלה-

מי יושב ראש הוועדה?

מר אפרים יפהר.

הוא בריא כבר? הוא חזר למשרד?

בגלל זה מתעכבת הכתיבה של הדוח.

הבנתי. אתה יכול להדליף מדיוני הוועדה, מה
מתבשל שם?

כן. היה ברור שחוק התמיכות לא-

זה לא חוק התמיכות, הבה נדייק. חוק
יסודות התקציב.

והיא מציעה ללכת לפי צו בית המדרש,
בחוק הפיקוח 1958 ולהתאים את
ההגדרה של המוסד-

בלבלת אותי לגמרי.

אני מציע שלא להמשיך בזה. זאת ועדת
משנה שההצעות שלה צריכות עוד לקבל
איזה -. אני מציע שלא לעסוק בזה.

לא, לא לדון, אבל לשמוע אם יש כיוון.

עזוב. אני חושב שכל מה שיאמר, יכול
להשתנות מחר.

טוב. רשות הדיבור למר אדי הרשקוביץ.

הנהלת המשרד מודעת לבעיה הזאת. יש כאן
בעיה, ואני חושב שהגדיר אותה, פחות או יותר, הייתי אומר - בצורה נכונה בוועדה. הדרך שאנחנו חושבים עליה, זה לנסות לתרגם את הנושא הזה במשהו דומה לשכר הלימוד בחינוך העל-יסודי. שזה יהיה פר-תלמיד. יגדירו מספר או כמה סוגי תלמידים ויתרגמו את זה פר-תלמיד.

איך אתה מעביר, באמת, את שכר הלימוד שלך
לעמותות בעל-יסודי, בלי ועדת תמיכות?

קודם כל, זה חוק חינוך חובה. זה דבר ראשון.

מה הקשר?

יש קשר.

ומה עם י"א, י"ב?

לכן אנחנו רוצים ללכת בכיוון הזה.

דרך אגב, אני מגיש הצעת חוק שזה יהיה
חובה; והאוצר לא יתנגד, כי בין כה זה חינם.

כך שלמעשה, הייתי אומר, אנחנו בודקים את
האפשרות הזאת. אנחנו גם שוחחנו על זה אתמול ברמת הנהלה טיפולית מצומצמת במשרד. אנחנו מנסים לנסות ולגלגל רעיון כזה לקראת תשס"א. לא בטוח שזה יהיה בתשס"א, אבל בכל אופן, אנחנו רוצים.

זה הוועדה תדאג שזה יהיה כבר לתשס"א. זה
גם תפקידנו. מר ניסן רז, איפה אתה רואה את
הפתרון?

המשבר הוא משבר. עולות כאן כל מיני בעיות
שבהזדמנות זאת כדאי להעלות אותן, וזה בסדר. אנחנו מטפלים בנושא הזה כבר שנתיים. ביקשתי, אני חושב שכבר לפני יותר משנתיים, שהעניין הזה יקבל טיפול אחר, בגלל הבעיות הקיימות; ואני רוצה להגיד לכם, שבאמת, בלי לפגוע באף אחד, בסך הכל, אני חושב שגם בשנים קודמות, את התמיכות ואת המקדמות נתנו קרוב ככל האפשר לתחילת השנה. בגלל בעיות טכניות ובגלל בעיות אחרות, בגלל הוועדה לביקורת המדינה, שהחליטה בגלל כפל תמיכות, להכניס עוד גולם למערכת.

מה?

אותו מחשב שצריך לעשות את התיאום בין
כל התמיכות של משרדי הממשלה, בגלל תקלה טכנית פשוטה, העניין הזה התעכב עוד כמה ימים, אחרת יכולנו לשלם את התמיכות האלה כבר לפני אולי עשרה ימים, וגם צריך לזכור – גם ל"אורנים", אני ביקשתי את הנתונים לא סתם. נניח שאנחנו צריכים להעביר 5 מיליוני שקלים בתחילת ינואר, והיינו מעבירים אותם בתחילת פברואר. בתוך תקציב של 80 מיליון שקלים שלכם, אני חושב שהאסון הוא לא פיצוץ. הוא לא טוב, הוא קשה, והשתדלנו תמיד לתת לפני, אבל באמת, לא זו הבעיה של המדינה. צריך גם להסתכל בפרופורציות נכונות. גם לעניין הבינוי. כשאומרים, אישרו לנו, יש אישור אחד בלבד, ואני אומר את זה כאן בתוקף. כשיש חתימה שלי – זה אישור. עד אז – אין לך אישור. מי שאישר לך עד אז – אמרנו דיבר. זה לא נקרא אישור. תוכנית חומש. אתה עוד היית, אולי, במשרד – לא. כבר לא. תוכנית חומש לבינוי. תוכנית החומש לבינוי הסתיימה. הייתה תוכנית חומש; המכללות קיבלו את המגיע, בסדר, פחות או יותר. הייתה תוכנית חומש שאושרה, תוקצבה והועברה. מדברים היום על מצב שגם אמות המידה לבינוי עוד לא אושרו אצל היועץ המשפטי לממשלה. לכן, אין אפשרות לפעול על פיהן, לפני שהן פורסמו ברשומות.

לא, אני שואל, אחרי שיהיו אמות מידה.

כשיהיו – צריך גם לזכור – תוכניות בינוי,
אנחנו עובדים עם הרשאה להתחייב לשנתיים
ושלוש, ואין לנו עם זה בעיה.

אין בעיה בגלל שזאת עמותה?

אין שום קשר בין סעיף 3 (א) ובין הרשאה
להתחייב.

הבעיות הן אחרות, רק כשכל זה מצטבר עכשיו
לרגע מסוים, ובאמת, אני מבין, זה לא נוח, זה
קשה לא לקבל את הכסף.

מר ניסן רז, יש לי שאלה, למה הבינוי
בסמינרים לא עובר דרך רשויות מקומיות?

כי אין בעלויות. הרשות המקומית-

כלומר, אין לה עניין. לרשות המקומית אין
עניין.

לא, יותר מזה. אנחנו, ברשויות המקומיות,
לקחנו רק את המסגרת של החוק. בתי ספר ועניין התיאום. המכללות – הרשות לא תקבע איפה תהיה המכללה.

אני מבין ככה.

מעבר לזה, כמו שאמרתי, התשלומים – אני
מקווה מאד שלא תהיה שום תקלה,
ועד הצהרים אני אוכל לקבל דיווח.

מר ניסן כהן, עדיין אינני מבין, אבל, האם
אתה אומר שגם להבא יעבדו בשיטת המקדמות, בתקווה שלא תהיה תקלה, או שאתם עובדים על איזה שהוא פתרון?

מה ששמעת ממר אדי הרשקוביץ ומגברת שרה
זיו וממר יהודה בדיחי, הנושא הזה -

גברת שרה זיו לא נתנה פתרונות.

לא, היא לא נתנה פתרונות. היא רק רמזה על
העניין עצמו. יש ועדה שמטפלת. הנושא הזה עלה אתמול גם בדיון בהנהלה, ואנחנו מנסים למצוא את הפתרון הטוב ביותר שיכול להיות במסגרת הכללים שלנו. ואם זה יהיה כמו שכל"מ - שכר לימוד מדורג, או משהו דומה, אני ברגע זה לא יכול להגיד, לכן הצעתי לא לדבר, כי אנחנו לא סיכמנו.

אתה יכול להדליף לי, מה הבסיס המשפטי
שאתה מעביר לבעלויות את השכל"מ?

אתה אדוני, היית מנכ"ל משרד החינוך.

שכחתי כבר.

אם אתה שכחת, כדאי לך לזכור. אנחנו אז
סקרנו את התקנות התקציביות ואת השכל"מ שחילקנו על פי חוק, לפי אמות מידה שהן מפורסמות, אמנם לא ברשומות, אבל כל השותפים למעשה הזה של החינוך העל-יסודי הם שותפים בוועדת שכר לימוד, ששם נקבעות אמות המידה לתשלום והן ידועות לכולם, מפורסמות בחוזר מנהל כללי, לכן לא ראינו מקום להכניס את זה ב3-(א) ואמרנו, מאחר שאמות המידה ידועות-

מה זה 3(א)?

3(א) זה התמיכות. לכן אמרנו, מאחר שכל
זה ממילא מפורסם, אמות המידה ידועות לכולם, התשלום נעשה בצורה ממוחשבת, פר-תלמיד, במסלול וכתה. לא ראינו מקום להכניס את זה.

יש לי שאלה. אתם חושבים שזה ראוי ללחוץ
על המשרד שלשנת תשס"א - תש"ס – נגמרה
הבעיה, הואיל וייכנס עד מחר לחודש הבא.

המשרד מעוניין מהמכללות לגמור את זה.

הבה נגמור את השנה. אני מבין שלגבי
תש"ס הבעיה פתורה. כלומר, מרגע שהתחילו לרוץ המקדמות, ירוצו המקדמות במועד, עד שתשב ועדת התמיכות. נכון?

כל זה נכון, עד אותו רגע שרשם העמותות ידאג
להמציא לנו את האישורים עליהם התרעתי כאן לפני כחודש או משהו, ותדע ששום דבר עוד לא זז, עד כי ביקשתי מהחשב הכללי לזרז אותו, שכל אישור שקיים יוזרם למערכת ולא שיחכו.

כן, זאת לא רק בעיה שלהם, זאת בעיה של
כלל העמותות הנתמכות במדינה. זה לתש"ס. אני חושב שאנו צריכים להיות מעוניינים, שלא נצטרך לעשות עוד פעם ישיבה בתשס"א על העניין הזה.

תשס"א, זה עדיין שנת 2000. אנחנו מדברים
על 2000-2001. תחילת תשס"א מבחינתי מסודרת גם בחלק הזה. ברגע שסיימנו כעת את הדיון, הכסף רץ. אמרה לך גברת שרה זיו, שיש בעיות של תיאומים – את זה מתקנים.

כשאמרתי תשס"א, התכוונתי לאחד בינואר
2001.

עד אז, אנחנו מקווים שיהיו לנו
פתרונות טובים, שבאמת ירצו אותנו.

אפשר לקבל מילה יותר חזקה מאשר המילה
"מקווים".

מה שאינני יודע אינני אומר.

יש פה בעיה שצריך לקחת אותה בחשבון.
אנחנו מדברים על חצי מורים עובדי מדינה, שזה מערכות של קיזוזים, כי אתה נותן פר-תלמיד, אתה צריך גם לקזז מה שאתה נותן, כי עובד מדינה, כמו בגני ילדים, שאני נותן גננת עודפת. זה מערכות, זה קבצים שצריך לבנות. צריך להריץ את זה בצורת דמה. אפשר לעשות מערכת שלא תעבוד, אזי זה לא זה ולא זה.

אתה יודע מה? הבה נבחין בין שני דברים.
הבה נבחין בין הפתרון לבין ביצועו. אתה יכול להגיד, שמע, אני תוך שלושה חודשים מגבש פתרון. הביצוע של הפתרון – צריך להקים קבצים, צריך לפרסם מכרז לחברה שתבצע. כל זה לוקח זמן. בוא נפריד בין שני דברים. אני חושב שהוועדה תהיה רגועה, אם נדע קודם כל שיש פתרון, ויש גם לוח זמנים לביצוע.

עוד לא קבענו את השיטה. אני מצטער שאני
מפריע לך. לא קבענו את השיטה, לכן לא כדאי ללחוץ אותנו.

לא כדאי ללחוץ אתכם? תקבע את השיטה תוך שלושה חודשים. מהי הבעיה?

אני אגיד לך למה. עוד פעם אני חוזר. אמר לך אדי, שגלגלנו רעיון מסויים. לא בטוח שהוא הכי טוב. אני רוצה להגיד לך, ויש כאן נציגים של המכללות. כדאי לזכור, ברגע שאנחנו הולכים במצב כמו שכר לימוד, עלול להיות מצב שעם כל הבקשות של גברת שרה זיו וגם של המכללות לנושאים ייחודיים, הכל עלול להיתקע. שלא תגידו אחר כך, את זה אנחנו כן ידענו, את זה לא ידענו.

אין לי ספק אבל, שלא תקבלו החלטה מבלי
לשתף את אנשי הסמינרים ואת האגף.

אנחנו עושים את זה.

אני לא לוחץ על פתרון מסויים, דרך אגב. זה
אותו דבר כמו שדיברנו על תשלום שכר לימוד בחינוך העל-יסודי, שבגלל זה יש שביתה לפעמים ברשויות. אנחנו איננו לוחצים על פתרון א' או על פתרון ב'. אנחנו לוחצים שיהיה פתרון. הרי לכם ישנו המידע. אתם צריכים לגבש פתרון. אנחנו יכולים להגיד, לא תגבשו – נלך לחוק. נעשה חוק הסמינרים.

לך תעשה חוק אור יהודה.

ודאי, אני העליתי הצעה דחופה לסדר
היום. בשבוע הבא, נדון פה בוועדה.

בעצם ההצעה של הוועדה היא לגבש את עניין החקיקה.

עד שיהיה פתרון, האם ניתן לקבוע שזה יתנהל
אחרת לגבי המכללות?

רק דקה אחת. אני קודם כל רוצה לתת רשות
דיבור לאלה שמקודם מנעתי אותם. אז קודם כל, דוקטור שלמה בק, ממכללת קיי. אתה חדש, נכון? כמה זמן אתה במכללת קיי?

שמונה שנים.

שמונה שנים, זה עדיין בשבילי – זה הדור
שאחריי.

השאלה היא כזאת. כיוון שהמכללות לחינוך
הן, בסך הכל, מכללות שהוקמו ביוזמת המשרד, מטעם המשרד, מתוקצבות כמעט כל תקציבן על ידי המשרד. אי אפשר בינתיים לקבוע אילו שהם נהלים ייחודיים שקצת יקלו על כל המערך הזה. אנחנו לא כמו כל עמותה שמדי פעם באה לבקש איזו שהיא תמיכה, כי לא זה המצב. המצב הוא שזה התקציב שלנו, וזה כדי שיהיו מורים.

מה ההבדל בינך לבין "הבימה"?

ההבדל הוא, שאני מייצר מורים לעם ישראל.
מדינת ישראל ביקשה.

"הבימה" מייצרת תרבות למדינת ישראל.

אבל מדינת ישראל ביקשה את זה. מדינת
ישראל הקימה את המוסדות האלה.

מדינת ישראל ביקשה שיהיה תיאטרון
לאומי. מדינת ישראל ביקשה שיהיה מוזיאון
לאומי. מה ההבדל?

ההבדל הוא נורא פשוט. ההבדל הוא שצריך
לדאוג ליציבות ולקיום השוטף של המוסדות.

ומוזיאון ישראל אינו צריך יציבות?

אינני יודע. מוסד אקדמי איננו יכול לבנות
מזה שאולי בינואר כן מישהו יתיישב באיזו ישיבה, או לא יתיישב באיזו ישיבה. מוכרחים לקבוע איזו שהיא מערכת. לא ייתכן שכל שנה מחדש יצטרכו את כל הניירות של כל המערכת.

אני תמה עליך. הרי על זה אנחנו מדברים.
כדי להשיג את היציבות הזאת.

לכן צריך לעשות משהו שלא נחזור. שגם
בשוטף-

אני אגיד לכם. אני מצטער. אני אמרתי את מה
שאמרתי, אבל אתם הופכים את זה לדבר כאילו אני לא יודע מה עשו. אילו מסמכים אתה נדרש להגיש? הצעת תקציב מסודרת אינך יכול לעשות? רישום עמותה? מה אתה נדרש להכין? אפשר לחשוב. הוועדה הזו יכולה לחשוב שצריכים להביא מסמכים-

רגע, אבל למה אתה צריך עכשיו כל פעם
אישורים של רשם העמותות על כל העמותות
שכבר קיימות?

צריך גם שלא לבלבל את היוצרות. יושבת
כאן ועדה ושומעת. צריך להגיש מסמכים. אילו מסמכים אתה צריך להגיש? אלה מסמכים שמיוצרים אצלך יום-יום, והם צריכים להיות מעודכנים יום-יום , וסך הכל להמיר אותם, אזי לא לעשות מזה עניין.

זה לא מדויק.

מדויק.

רבותיי, רשות הדיבור לינון עמית. בבקשה.

בשלוש מילים אני רוצה להגיד מהו אותו חוק
תמיכות, כי אני חושב שנקראות פה קריאות שהן אינן נכונות. כשאומרים חוק התמיכות, מתכוונים לשני דברים, אחד, סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב, והוא בסך הכל אומר, אנחנו נקבע מבחנים שוויוניים, דהיינו, לא נחלק את הכסף ככספים ייחודיים, אלא נקבע מבחנים שוויוניים לחלוקת הכספים. כל מי שעונה על המבחנים האלה יוכל להתמודד בתחרות על אותו כסף. אחר כך ישנו נוהל התמיכות. נוהל התמיכות מגדיר דרישות מעמותות. הצטרפה אליו החלטה, אותה החלטה 291, שציינתי קודם, שמגדירה מיני דרישות, ביניהן אותה דרישה של שנתיים, שדרך אגב הטילה הממשלה על שר האוצר לקיים מנגנוני פטור לשנתיים, ואני מניח שאתם אחת הדוגמאות שתובא בחשבון בלקיחת אותם מנגנונים וכולי, וישנם מיני דרישות מעמותות, כגון להגיש תקציב מאוזן, כגון להביא אישור ניהול תקין מרשם העמותות ושכאלה.

אינני חושב שנכון לצאת נגד אותן דרישות, או לבוא ולהגיד: עמותה, אם היא פועלת הרבה שנים, כי אז היא אינה צריכה כבר להיות בניהול תקין, או איננה צריכה להוכיח שהיא בניהול תקין, או שתקציבה מאוזן, או דברים אחרים, מן הטעם שהמוסדות להכשרת עובדי הוראה אינם שונים פה ממוסדות אחרים ומעמותות אחרות, שלעתים פועלות עשרות שנים. נתן דוגמה היושב ראש, מר זבולון אורלב, את "הבימה". אני אשאל אחרת, מדוע המכללה להכשרת מורים כזו או אחרת, שונה מכולל המאה להכשרת דיינים, או האלף להכשרת רבנים וכולי, שגם הוא עובד לפי חוק התמיכות. אני גם חושב שצריך לזכור שכשאנחנו דנים פה ומנסים להציע החלטות או להציע כיווני מחשבה, צריך לראות ראיית מקרו של המשק. היקף התמיכות הישיר הוא מעל 3 מיליארדי שקלים. יש טוענים שהעקיף, במסלולים עוקפים למיניהם, הוא כפול מזה, וצריך לראות ראיית מקרו של המשק.

3 מיליארדים במכללות להכשרת מורים, זה
נפח גדול מאד. נכון?

לא. זה בלי המכללות להכשרת מורים. אני
חושב שאנחנו הולכים כאן לאיזה שהוא כיוון לא נכון כשאנחנו מנסים לדון, האם צריך להיות חוק תמיכות, או לעשות מנגנון כללי? ישנה בעיה, שהעלה אגף המכללות. היא בעיה נכונה. אמר נכון מר אדי הרשקוביץ, צריך לתת את הדעת ולחשוב איך פותרים. הבעיה היא אמיתית. הפתרון הוא לא בלצאת נגד חוק התמיכות. הוא גם לא בלהגיד, עמותות יעבדו שלא בכפוף לחוק יסודות התקציב. צריך למצוא לזה פתרונות. משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד החינוך דנים בפתרונות. הפתרונות הם מורכבים, ואני לא הייתי הולך לכיוון של הצהרות של פתרון שהציעה איזה שהיא ועדת משנה כזו או אחרת, בלי דיון רציני עם משרד המשפטים והמשרדים הרלוונטיים בנושא.

שאלה לגברת יהודית נאות.

אני חושבת שכל פתרון שהוא, ככה, נזרק
לשולחן, הוא לא רציני משום שצריך לבחון אותו על כל ההיבטים, מה המשמעות שלו לגבי המכללות. מה שלא נהיר לי, זה מדוע בכלל המכללות חיות על אותו פלח שנקרא "הקצבות". של עמותות. מדוע כל החלק הזה – בספר התקציב – למה זה לא יכול להיות שאותם 750 מיליוני שקלים, זה בעצם בתקציב הקשיח, ואף אחד לא אמר שהם לא יחולקו לפי אמות מידה של תלמידים והוראה וסטנדרטים של רמה. הרי הזעקה שלהם, זה שכל שבוע, מההתחלה, הם צריכים להגיש את הניירות. שהרי גם בית הספר הריאלי, שנכלל בחוק חינוך חובה, אף אחד לא מערער על זה שהוא קיים. הוא מתוקצב. זה שהוא צריך לעמוד לפי אמות מידה-

הוא מקבל רשיון כל שנה או שנתיים, תלוי לפי
העניין. הוא מקבל רשיון להפעלה, וגם
הוא צריך להמציא את המסמכים.

או קיי, אזי בכלל אני מחזקת את דבריי.
למה צריך כל שנה מחדש להוכיח שאתה עומד באמות מידה של בית ספר וכל זה. למה? אזי למה האפליה? למשל, בית הספר הריאלי, שאני לא שלחתי אליו אף אחד מילדיי, אני לא חסידה שלו, למה הוא צריך להוכיח את העובדה שהוא מחנך דורות, בעוד שבית ספר "מצ'וקמק" אחר, לא. למה?

גם הוא. כל בית ספר.

מה פתאום? כל בית ספר?

בתי ספר על-יסודיים צריכים לקבל רשיון
להפעלה והם נבדקים. לא כל שנה. תלוי, יש שלוש שנים, נדמה לי, עכשיו ברשיון. הם נבדקים. יש בעיות של בטיחות, יש בעיות אחרות. בואו, אנחנו צריכים לדאוג שהילדים ילמדו במקומות מסודרים. יכול להיות בית ספר ממלכתי, שהוא עובד 20 שנה, ואם מחר הוא הולך לקבל רשיון כבית ספר על-יסודי, ובודקים אותו ומוצאים שהוא איננו ראוי לאכלס תלמידים, כי את לא היית מסכימה לשלוח לשם ילדים. אז בואו. אנחנו איננו יכולים בבת אחת לפתור את כל הבעיות.

גב' יהודית נאות, מה שהם בעצם עונים לך, על
יסוד כל השאלה שלך, על יסוד זה הם מחפשים
פתרון.

אז בואו נקציב 9 חודשים, או פחות, ושיבואו
עם ההצעות, ונוכל לדבר.

זה בדיוק הכיוון. שאל מר עזמי בשארה, שלא
היה כאן בהתחלה, למה בעצם יש עמותות במכללות. רק במשפט קצר, בפני כבודו, אני רוצה שהוא ישמע. ד"ר שרה זיו תסביר. היא מנהלת את האגף להכשרת מורים במשרד החינוך.

העמותות קיימות משני טעמים. האחד,
כמוסדות אקדמיים, הם צריכים להיות מוסדות שמנותקים מהמדינה, ולכן קמו כעמותות, שיכולות להעסיק בעצמן את הסגל שלהן. זאת הייתה נקודה אחת. הנקודה השניה היא, גם הטיפול השוטף של המוסד, כשהוא איננו צמוד למדינה, הרבה יותר קל בחיים היומיומיים. בדרך הזאת, אנחנו מעבירים את עובדי המדינה לעובדי עמותה, בתהליך הדרגתי, עד שזה ייגמר.

אם מותר לי להשלים. בית הספר היסודי
הממלכתי – המדינה איננה מנהלת אותו. מי שמנהל אותו, זאת הרשות המקומית, שיש לה הגמישות. למכללה להכשרת מורים, אין רשות מקומית. היא צריכה את אותו גוף, שאם צריכים סרגל, לא צריך לעשות מכרז. זאת הבעיה העיקרית. אבל, הסיבה העיקרית, זאת הדרישה של המועצה להשכלה גבוהה. מישהו עוד רוצה כאן לומר משהו?

יכול להיות שבמסגרת חוק התמיכות, סעיף
3(א) לחוק התקציב, אפשר למצוא דרך של גמישות, כי אני לא מניחה שמישהו יילך עכשיו ויבטל את חוק התקציב. אני מניחה שאפשר למצוא דרך של גמישות, שבה ניתן לעשות תכנון רב-שנתי, שניתן לעשות הקצבת תקציב, כמו שאת אומרת, רב-שנתית. כשאנחנו מקבלים תלמידים, אנחנו מקבלים אותם ל4- שנים. אתה לא יכול לעשות תכנון פר שנה. הרי זה לא ייתכן.

אותו דבר גם בית ספר אורט, ואותו דבר גם
המחלקה לכלכלה באוניברסיטה. מה שהתברר לנו מהדיון שהיה לנו עם המועצה להשכלה גבוהה, כאן; הדיון הסגור, אם מותר לומר, שבעצם התעלמו מחוק יסודות התקציב, ואף על פי שהאוניברסיטאות הן עמותות, בעצם לא פעלו לפי התהליכים, ויש עכשיו החלטת ממשלה, 291, שמחייבת את המועצה להשכלה גבוהה ואת ות"ת בעצם להיכנס לאותו נוהל. יצוצו כל הבעיות האלה ויישבו על פתרונות. יש זמן עד תחילת שנת הלימודים הבאה למצוא את כל הפתרונות. אין לי שום ספק שיש קווי דמיון, אך אינני מציע למכללות לקנות באופן עיוור, לקנות את כל התהליך של העל-יסודי, ואינני מציע למכללות לקנות באופן עיוור את כל התהליך של המועצה להשכלה גבוהה. יש בעיות, ולפי דעתי, אפשר לבנות – זו מערכת גדולה ומכובדת דיה, שאפשר לבנות לה את הגומחה שלה.

יש לי שאלה אחת. ועדת התמיכות איננה
יכולה להתכנס יותר מוקדם? האם יש
תהליך שמחייב לחכות?

ועדת התמיכות התכנסה מוקדם ככל
שהיה אפשר. הבעיה היא שמקדמות צריכות לקבל אישור של החשב הכללי ושל המנהלת הכללית, ואכן קיבלו. אמרתי קודם, בעיות טכניות אמיתיות מנעו מאיתנו לשלם. זה הכל.

אני רק מציע דבר אחד. לא כדאי שיעסקו
בפתרונות אלה שאינם מומחים בפתרונות. כלומר, זה לגיטימי שאיגוד המכללות בא ואומר, רבותיי, יש לנו בעיה, תעזרו לנו למצוא פתרון. אנחנו יכולים להגדיר לכם במדויק את הבעיות שלנו. אנחנו צריכים לשלם משכורות, אנחנו צריכים לתחזק, אנחנו צריכים לעשות תוכניות רב-שנתיות. אלה הבעיות שלנו. אני חושב שזה לא נכון שהאיגוד יישב ויחפש את הפתרון. זה צריכים לבקש מהרשויות המתאימות, שיציעו את הפתרון. המכללות להכשרת מורים, שהן בעצם מבצעות שליחות של המדינה, נתקעות באמצע השנה עם בעיות של הלנת שכר.

בשנה שעברה זה שולם מוקדם יותר, וכל שנה
כמעט, שילמנו מוקדם יותר. זאת לא הבעיה.

מר ניסן רז, אני אגיד לך למה זה כן בעיה.
אתה ואני שייכים לדור שהחלק של העמותות במכללות היה קטן, והיה שולי, ולא היה חשוב. בציר הזמן, החלק של המדינה יילך ויפחת. לכן, כן צריכים לחשוב מראש על פתרון. איך המדינה, איך משרד החינוך נותן פתרון מסודר למכללות, אף על פי שהן עמותות. שיהיה איזה שהוא פתרון משפטי. אני מציע שנסכם את הישיבה. אני חושב שבהסכמה רחבה.

I. ועדת החינוך והתרבות רשמה לפניה את הודעת חשב משרד החינוך והתרבות, לפיה תועבר מקדמה מתאימה למכללות להכשרת מורים עד מחר. במהלך שנת אלפיים לא צפוי עיכוב העברת כספים כלשהו.

II. ועדת החינוך והתרבות השתכנעה שמשרד החינוך והתרבות צריך לגבש פתרון מינהלי ומשפטי כדי להסדיר את ההקצבות למכללות באופן שיענה על צורכי המכללות, הן בתחום השכר, הן בתחום האחזקה והן בתחום הבינוי.

אבל הצורך בבקרה צריך להיות.

ודאי.

III. הוועדה רשמה לפניה את הודעת סמנכ"ל בכיר בכלכלה ותקציבים, מר אדי הרשקוביץ, לפיה עוסק המשרד ברמת ההנהלה, בגיבוש פתרון, והוועדה מבקשת לקבל דיווח על הפתרון המגובש, בסדר גודל של 5 חודשים. כך שיהיה לנו זמן, 7 חודשים עד התחלת 2001.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:58