פרוטוקולים/ועדת חינוך/1074

1
ועדת החינוך והתרבות – 12.1.2000

פרוטוקולים/ועדת חינוך/1074
ירושלים, כ"ג באב, תש"ס
24 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ד', ה' בשבט התש"ס, 12 בינואר 2000, בשעה 10:15

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר ראובן ריבלין

משה גלילי, סמנכ"ל "ספקטרום", משרד התקשורת
עו"ד גבי מאיר, יועץ משפטי, משרד התקשורת
איילה כהן, עוזרת לדוברת רשות השידור
צח גרניט, התאחדות תחנות הרדיו האזורי
יהלומה לוי, התאחדות תחנות הרדיו האזורי
ירון דוידוב, התאחדות תחנות הרדיו האזורי
בני מישליס, התאחדות תחנות הרדיו האזורי
דוד יוסוב, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ















ס ד ר ה י ו ם

כללי הזיכיון לרדיו אזורי

כללי הזיכיון לרדיו אזורי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך
והתרבות. הנושא שעל סדר יומנו הוא כללי הזיכיון לרדיו אזורי.

אני מלווה את הנושא של רדיו אזורי מאז הקמתו
ב1994-, שאז יצאו המכרזים הראשונים. אני חייבת לציין שנושא של רדיו תמיד נדחף לשוליים תמיד היה קטן ותמיד היה מזערי. אני חושבת שיש כאן נציגים של מספר תחנות שהשקיעו בנושא והשקיעו מעל ומעבר, כאשר רוב התחנות מצליחות מאוד מבחינת אחוזי האזנה. בתוך זמן מאוד מועט יש עלייה בהאזנה. זאת אומרת, יש ביקוש בציבור וזה לא מתרגם לצד הכלכלי. זה אני חושבת דבר שלפני שהוא מגיע לרמת איזו חקיקה, זה צריך להגיע לרמה הקונספטואלית. אגב, מאז הקמתם – אני לא צריכה לספר לך כי אתה היית בועדות אחרות קודמות - אתה יודע שכשפרץ הרדיו האזורי היו שלושים תחנות פירטיות והיום יש 150 תחנות. יושב כאן נציג משרד התקשורת שיוכל להסביר לך בדיוק את הנושא.

בנוסף לכך הסיפור של קול ישראל שהתחרה בצורה לא הוגנת ולא נכונה, וגם זה עלה בחלק מהוועדות שהיית נוכח, לעשות את הסדרת נושא הפרסומת גם ברשת ב' וגם ברשת ג'. אני לא מדברת על זה שקול ישראל עוד הגדיל לעשות ופורץ עם תחנות חינוכיות בתדר 106 שמעניק אותם לגופים פרטיים. אמנון נדב בעצמו הצהיר שהוא פותח תחנות חינוכיות בתדר שניתן לו לא לשידור והוא מעניק אותם לצד שלישי. אנחנו כבר הרבה זמן מנסים להעלות את השאלה המשפטית ולבדוק האם זה מותר לו. הוא הצהיר שהוא עושה את זה כדי להתחרות ברדיו האזורי. על כל אלה גלי צה"ל לאחרונה, בצורה בוטה, לפעמים תוך הפרת כללי אתיקה שאני לא הייתי מרשה לתחנות האזוריות, להכניס מפרסם, להגיש אותו בתוכנית, לעשות מסווה לטובת הציבור כשכך הוא מחדיר מסרים פרסומיים.

האם רשות השידור, אינה זכאית לפי כתב
הסמכויות שניתן לה, לקיים שידור, לערוך תוכניות כאלה?

גלי צה"ל הפך תחנה מסחרית לכל דבר. גם קול
ישראל וגם גלי צה"ל נהנים מתקציבי מדינה לא מועטים. יושב כאן ירון דוידוב שמשלם 12 אלף שקל לשנה דמי זיכיון, ואני כבר לא מדברת על תמלוגים שהוא משלם מהאגורה הראשונה שהוא מרוויח. התחרות היא לא תחרות אלא היא פשוט שוק פרוע.

אני כבר לא מדברת על התחנות הייעודיות שייכנסו, יש תחנות בתחום מסורת ישראל, תחנה דתית-חרדית, והם יפגעו לגמרי בתחנת הרדיו שמשדרת רק באזור המרכז כי איזה פרסם ייתן לתחנה הזאת כשהוא יודע שהוא יכול לקחת סוג מסוים של מאזינים באופן ארצי? חלק מהדברים הם אפילו בגדר שערורייה ולכן צריך לקום איזשהו גורם ציבורי – כנסת, ועדה – שתיקח את הנושא הזה לידיים ותתחיל לעשות סדר בשמים האלה.

יושבים כאן כמה אנשים שמבקשים תחנות. יש פה תחנת רדיו אנגלית שמבקשת ויש צורך כזה.

זה מזכיר לי את בעלי המוניות. כל פעם שנותנים
רשיונות חדשים למוניות, הממשלה פותחת לתחרות את הנושא של מספר ירוק למונית, כל אותם אלה שהם בעלי רשיונות מתנגדים כי כמובן שאם יש יותר מאשר אותו מספר שהיה עד אותו תאריך, זה מוריד את ערך המספר הירוק. האנשים שעומדים ומתדפקים על דלתות הממשלה לקבל את ההיתר שואלים מדוע מונעים מהם כל כך הרבה שנים מלקבל את הרשיון. מיד לאחר שמאשרים לאחד מהמועמדים לקבל את המספר הירוק, הוא מיד מצטרף לבעלי המספר הירוק שמתנגדים.

זה ממש לא הוגן. ההשוואה הזאת מקוממת.
אנחנו בעד תחרות. חד משמעית. אין לנו בעיות עם תחרות.

בזמנו כשרצו לפתוח שמים פתוחים לכל ולתת
היתרים כמה שיותר, ולאחר מכן כשניתנו היתרים במקומות מסוימים, שאלו את המתירים מדוע הם מאפשרים היום תחרות באותו אזור כאשר אנחנו לא יכולים לחיות בעצמנו.

זה משום שהתנאים אינם שווים לכל התחנות.

אין לנו בעיה עם תחרות, אין לנו בעיה עם עוד
תחנות. כשיש תחרות, יש כללים לתחרות. תחרות צריכה להיות תחרות שווה. לא יתכן שאנחנו מתמודדים מול רשות השידור שמקבלת כסף מהאגרה, מסבסדים לה את השידורים והיא מוכרת פרסומות. לא יתכן שבגלי צה"ל יש חיילים בחינם.

אנחנו קובעים כרגע את הנקודות שועדת החינוך
במליאתה תדון בנושא. אני רוצה להבין כרגע את הטענה שלכם. אני מבין שיש טענה מצדכם שכללי המשחק לא הוגנים, כי כאשר מקבלים אגרה, לא יכולים להתחרות עם אנשים שצריכים לשלם לפרסום שלהם. האם יש איזשהו דבר האוסר על רשות השידור או שהיא חורגת מהסמכות שניתנה לה על-ידי המחוקק בחוק רשות השידור?

אני חושב שהיא חורגת מהכללים של חוק
ההגבלים העסקיים. לצערי הרב הממונה על ההגבלים העסקיים בודק הרבה את הפעילות של ה"בזק" ושל הכבלים, אבל הוא לא בודק את הפעילות של רשות השידור. לרשות השידור יש כוח מונופוליסטי בשוק הפרסום ברדיו והיא עושה בו שימוש לרעה. היא מוכרת תשדירים במחירי היצף. גלי צה"ל עושה אותו שימוש לרעה בכוח אדם צבאי.

רשות השידור מציעה לי לפרסם אצלה משום
שיותר זול אצלה וגם הפרסום הוא יותר רחב.

לא. הפרסום אצלה הוא חד-משמעית לא יותר
רחב. הפרסום ברדיו האזורי הוא כמעט כפליים יותר יעיל מהפרסום ברשת ב', אבל היא יכולה להציע חבילות.

אני נוסע מירושלים לתל-אביב וכל הדרך אני יכול
לשמוע רשת ב'.

באותו תדר? אתה תצטרך להחליף תדר.

אני אומר לך שאני יכול לשמוע באותו תדר. יש לי
את האפשרות לשמוע אותם בכל הדרך היורדת מירושלים לתל-אביב. אני עד שורש שומע את רדיו ירושלים ומשורש אני שומע את רדיו A תל-אביב. זאת אומר – אני מחזק את טענתך – לשידורי ישראל יש רוחב יותר ובגלל הרוחב הם יכולים להוריד מחירים.

היא יכולה בגלל שיש לה סבסוד צולב באמצעות
האגרה.

מה עוד שהיא יכולה לחיות גם בלי הפרסום. אתה
מציע שלא נאפשר לרשות השידור לפרסם?

לא. אגב, את זה הציעה ועדת צוקרמן והמליצה על
כך. אנחנו לא מתכוונים בהתחלה להתחיל לטפס על האוורסט. אנחנו מודעים למה שועדת חינוך צריכה ויכולה לעשות בטווח המיידי ובטווח המיידי יש תחנות שצריכות רפורמה מיד ועכשיו. לא רפורמה להסדרת השוק בעוד עשר שנים.

צריך לדאוג שהתחנות האזוריות תוכלנה להתמודד בצורה שווה מול כל הגורמים שמתמודדים בשוק. צריך לדאוג – וזה החשוב מכל –שהתחנות תוכלנה להתמודד עם הנזקים של מיליוני דולרים שנגרמו לענף הזה בגלל המדיניות השגויה של הרגולטור בעניין הזה. אני מסכים לדברים שנאמרו כאן ואני אוסיף רק שחלק מהנזקים הם גם בגלל הרשות השנייה, מבחינה טכנית, מהצד הטכני.

מתי מתחדשים הזיכיונות?

היו שני גלים. שש תחנות של הגל הראשון, כבר
התחילה תקופת הזיכיון שלהם לפני כחודשיים, כשיתרת שמונה התחנות, תתחיל תקופת הזיכיון השנייה שלהם – בהנחה שהרשות השנייה תאשר – בספטמבר-אוקטובר שנה הבאה.

הייתה איזו תחנה שאמרה שעכשיו היא לא רוצה
יותר?

לא, כי כל התחנות רוצות לנסות להחזיר את
ההשקעות שלהן. כמעט כל התחנות, למעט שתיים-שלוש, יש להן רווח תפעולי. הרווח התפעולי הוא מאוד קטן והוא לא מספיק כדי להחזיר לדוגמה נזקים של מאות אלפי דולרים שנגרמו רק בגלל השקעה מיותרת בציוד שנדרשה על-ידי הרשות השנייה מהתחנות. הרשות השנייה הוציאה ספק תקנים כשהוקמו התחנות, ובמסגרת הפיקוח העודף היא דרשה מהם להשקיע מיליון דולר ולהקים תחנה כשהיה אפשר להקים את אותה תחנה ב250- אלף דולר. 750 אלף דולר נזק לכל תחנה, רק בגלל טעות ברמת הפיקוח. אם נוסיף לזה את הנזקים של רשות השידור, את המחדלים של הממשלה בטיפול בתחנות פירטיות ואת ההתנהגות של גלי צה"ל, תבין שמדובר פה בנזקים של מיליוני שקלים לכל תחנה, ואת זה, עם הקצת רווח שמרוויחים בחודש מהרווח התפעולי, אין סיכוי להחזיר בשמונה שנים.

אם הייתה אפשרות נניח שהמדינה תקנה את
הזיכיון חזרה על-ידי תשלום אותה הוצאה שהייתה מיותרת, יש זכיינים שיסכימו לוותר על הזיכיון שלהם?

אני חושב שהרוב הגדול.

מדובר בהצעה פרטית של איגוד רשויות הרדיו
האזורי.

הם היחידים שלא יכולים להגיש הצעת חוק
פרטית.

למרות שהוא לא אמר את זה בצורה ברורה, זה
המצב.

הם באים אלינו כנציגי הציבור. זה לגיטימי
לחלוטין.

בסביבות אוקטובר, התיק של הרשות השנייה
עבר לאחריות שר התקשורת והוא הצהיר על כוונתו להיכנס לנושא וללמוד את הבעיות. אני לא רוצה להיכנס לנושא, אבל אכן הוא חושב שחלק מהדברים דרושים תיקון והוא עומד לטפל בנושא הזה. אני יודע שמחר יש כנס של תחנות הרדיו האזורי ושר התקשורת עומד להשתתף בו.

רשות השידור וגלי צה"ל לא בסמכותו של שר
התקשורת.

אמרתי שבכוונתו של שר התקשורת לשמוע והוא
חושב שחלק מהטענות נכונות והוא ינסה לפתור את הטענות. אם משרד התקשורת בעקבות הדברים האלה ימצא לשנות משהו, הוא יגיש הצעה מתואמת עם הרשות השנייה שהיום היא באחריותו.

משרד התקשורת לא אחראי על התוכן.

זה הועבר לאחריות שר התקשורת באוקטובר
1999.

רשות השידור וגלי צה"ל לפי חוק רשות השידור
הם בסמכות הפיקוח של ועדת החינוך של הכנסת.

גם הרשות השנייה כפופה ישירות לוועדת החינוך.

מבחינת התכנים.

לא. הרשות השנייה כפופה במישרין לוועדת
החינוך.

אתה מדבר על מצוקתן של תחנות הרדיו
האזוריות שמצד אחד הן כל כך פופולריות ומגיעות לאחוז מסוים של שומעים וההצלחה מבחינת התפוצה היא עצומה, אבל יחד עם זאת מהבחינה הכלכלית לא הגיעו לאותם הישגים שהם צפו ויש כאלה שמביעים חרטה על כך שנכנסו מבחינה כלכלית לעניין הזה, למרות כל הרצון הטוב שלהם שישמעו את התכנים שהם מביאים. הם באים וטוענים שעשו מקח טעות כאן. מהצד האחר, אתם טוענים שיש תחרות בלתי הוגנת שיכולה להיות אפילו פגיעה שמוסדות שמקבלים את המימון מהמדינה עצמה או מהאזרח, יוצרים היצף בנושא הפרסומים. על זה אתה רוצה שנפנה לחקיקה.

שמעתי את הדברים ולא התחייבתי שנקיים דיונים על החקיקה. כדי לדעת במה מדובר, אני מציע שנראה את הישיבה הזו כישיבה מקדמית ושלפיה אנחנו ממליצים לקיים ישיבה רצינית ביותר על כל הנושאים האלה שבה אתם תביאו לנו הצעה שנדון בה על-מנת לראות אם אנחנו באמת נלך בכיווני חקיקה. הצעה זו תובא גם לידיעת כל אותם גורמים שחושבים שהם יכולים להיפגע או שהם חושבים שאין צורך, מבחינת הרשויות הממשלתיות או רשויות השידור, להזדקק לחקיקה.

אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45