פרוטוקולים/ועדת חינוך/1076

1
ועדת החינוך והתרבות – 29.11.1999

פרוטוקולים/ועדת חינוך/1076
ירושלים, כ"ג באב, תש"ס
24 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ב', כ' בכסלו התש"ס, 29 בנובמבר 1999, בשעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר זבולון אורלב
קולט אביטל
חוסנייה ג'בארה
תמר גוז'נסקי
מוחמד כנעאן
ראובן ריבלין
גנדי ריגר

שר החינוך, יוסי שריד
ד"ר יצחק תומר, מנהל מחוז הדרום, משרד החינוך
עלי עסאדי, ממונה על החינוך לערבים, משרד החינוך
עבדול חלים זועבי, יועץ שר החינוך
עלי אל אסאד, יועץ השר לתוכניות החומש
רבקה שרגא, דוברת משרד החינוך
יעל פרבר, לשכת שר החינוך
ינון עמית, משרד האוצר
עדנה הירשמן-פרי, מתאמת פעולות, מרכז שלטון מקומי
חוסני אבו דאהש, הסתדרות המורים
חאלד דראושה, ארגון המורים
געפר פרח, ועדת המעקב לענייני חינוך
אמין פארס, ועדת המעקב לענייני חינוך
מוחמד סלמה ראשיד, ועדת המעקב לענייני חינוך
אחמד מטיוס, ועדת המעקב, התאחדות ועדי הורים
ראונק נטור, שתי"ל
סילביה לזוביק, "בזכות"

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ






ס ד ר ה י ו ם

ביצוע תוכניות החומש במגזר הערבי ובמגזר הבדואי


ביצוע תוכניות החומש במגזר הערבי ובמגזר הבדואי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך
והתרבות בנושא ביצוע תוכניות החומש במגזר הערבי ובמגזר הבדואי.

בראשית הישיבה אני רוצה לקדם בברכה חברת כנסת חדשה, קולט אביטל, שהיא גם חברת כנסת חדשה וגם חברה חדשה בוועדת החינוך והתרבות. אנחנו מבקשים לאחל לה הצלחה רבה ואני בטוח שאת כל הניסיון הגדול שהיא רכשה בתפקידיה הקודמים, גם בישראל וגם בעולם הגדול, היא תוכל להעשיר אותנו ולהשכיל אותנו בדברים האלה.

רבותיי, בישיבה הקודמת כשדיברנו על תוכנית החומש במגזר הערבי והבדואי, בשלהי הישיבה, הבטחנו שאנחנו נחזור לדון בתוכנית וביקשנו מאנשי משרד החינוך והתרבות, שבשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת אנחנו מעונינים לדבר לא על העיקרון אלא על העפרון כפי שהגדרנו את זה. כלומר, לקחת את התוכנית, לעבור פרק פרק ולראות איך אנחנו מתקדמים או מה התוכניות של משרד החינוך והתרבות מבחינת היכולת התקציבית, פריסת הזמנים והאם אנחנו יכולים להתקדם ממש לפי הפרקים של שלושת תוכניות החומש - תוכנית החומש לערבים, תוכנית החומש לבדואים בצפון ותוכנית החומש לבדואים בדרום.

קיבלתי את החוברת הזאת דקה לפני הישיבה. ביקשנו מעוזר המחקר שלנו להכין קודם אבל לצערי הוא לא קיבל את האינפורמציה קודם כי אחרת היינו יכולים להכין. רצינו לקבל קודם כדי שנוכל להתכונן ולכן יש לנו עוזרי מחקר של המכון לדמוקרטיה שנמצאים בקשר עם אנשי המשרד ומסייעים לנו להכין את שיעורי הבית. אני מציע שנעבור עכשיו עם אנשי המשרד על התוכניות וניתן למשרד להציג את התוכניות ולאחר מכן נפתח בדיון ככל שחברים ירצו לפתוח ואני מזמין את שר החינוך והתרבות לפתוח.

תודה אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לברכות
לחברת הכנסת קולט אביטל שאני שמח מאוד לראות אותה בכנסת ואני שמח שבעתיים לראות אותה בוועדת החינוך. אי-אפשר להיות בוועדת החינוך מבלי להיות בכנסת, אז אותה שמחה שמורה לשני המעמדים.

על-פי מצוותה של ועדת החינוך, בישיבה שהתקיימה לפני כחודש וחצי, התבקשנו להכין תוכנית יותר מפורטת שתשרטט לנגד עיני חברי ועדת החינוך איפה אנחנו עומדים להשקיע במגזר הערבי על-פי הדוחות שהתקבלו במהלך השנים במשרד החינוך ובלשון המעטה לא בדיוק בוצעו הלכה למעשה.

אני מרשה לעצמי לומר בשם המשרד וגם בשמי באופן אישי שאנחנו מאוד גאים בתוכנית הזו מהטעם הבא. בכל תקציבי המשרד, בכל סעיפי התקציב, יש קיצוץ. הרי לכאורה משרד החינוך היה המשרד היחיד שנמלט מחרב הקיצוצים, אבל צריך לזכור שהצרכים מתרבים, מספר התלמידים במערכת גדל, המערכת היא לאחר שלושה קיצוצים בממשלה הקודמת, ומי שחושב ששלושה קיצוצים בזה אחר זה, חריפים מאוד, לא מותירים את רישומם – הוא ממעיט מחריפותם של הקיצוצים האלה. לכן נאלצנו בעניינים מאוד מאוד רגישים לקצץ את התקציב. יש מקומות שקיצצנו יותר ויש מקומות שקיצצנו פחות. אתם יודעים שבימים האחרונים, בשבועות האחרונים, יש גם טענות כלפי ומייחסים לי כוונות פוליטיות – שזה בסדר, אין לי בעיה עם זה, אבל זה לא כל כך נכון – שבסעיפים מסוימים בתקציב הקיצוצים הם עוד יותר מפליגים ועוד יותר מרחיקי לכת. זה אפילו נכון משום שהסעיפים האלה מאוד מאוד התרחבו בשנים האחרונות והתקציבים האלה מאוד מאוד התחזקו בשנים האחרונות. מי שהתחזק יותר, כמובן שהוא המועמד הראשון לקיצוץ יותר עמוק.

יש אולי שלושה, אולי ארבעה, תחומים שבהם אני ביקשתי מחברי לעבודה במשרד לא לגעת והתחומים הם אלה: חינוך מיוחד, עולים יוצאי אתיופיה והמגזר הערבי. המגזר הערבי, אם יורשה לי לומר, הוא המגזר היחיד שלא רק שלא קוצץ אלא זוכה בתוספת מאוד משמעותית. למה? אני לא חושב שצריך להסביר למה, משום שהפערים בין המגזר הערבי לבין המגזר היהודי הם פערים מאוד מאוד רחבים, הם מאוד מאוד מעיקים והייתי אומר שהם מאוד מאוד מכאיבים. כמעט בכל עניין אתה בודק, אתה בא בעל-כורחך לכלל מסקנה שבמשך עשרות שנים הייתה הקצבה אחת למגזר היהודי והייתה הקצבה אחרת למגזר הערבי.

המגזר הערבי בחינוך המיוחד הוא הכי מיוחד.

זה נכון. אני מסכים. לכן כאשר דוקטור יצחק
תומר יפרוס בפניכם את התוכנית, תראו שהדגש שאנחנו שמים על החינוך המיוחד במגזר הערבי הוא דגש מיוחד בחינוך המיוחד.

כפי שאתם מתארים לעצמכם, כאשר אתה מחזק סעיף אחד בתקציב או סעיפים מסוימים בתקציב שקשורים במגזר הערבי, אתה צריך להעביר כספים ממקומות אחרים. אנחנו לא קיבלנו כסף נוסף ואנחנו קיבלנו פחות כסף למרות שלא היה קיצוץ והבעיות החברתיות של מדינת ישראל בעת הזאת ידועות לכם, וכאשר אתה צריך לנייד כספים ממקום אחד למקום שני, אתה צריך להחסיר במקום שני. אז יש מקומות שזה יותר קל ויש מקומות שזה מאוד מאוד קשה. אני חושב שאנחנו עמדנו פחות או יותר במשימה הזו. כידוע מדובר בתוכנית חמש-שנתית. אני הבעתי את תקוותי בהזדמנויות קודמות, ואני מביע את תקוותי גם בהזדמנות החגיגית הזאת, שאנחנו נהיה מסוגלים ליישם או להגשים את תוכניות החומש לא בחמש שנים אלא בארבע שנים ואני אומר את זה אפילו מסיבות אנוכיות. אני לא יודע אם מישהו מאתנו ישב ארבע שנים במקום שהוא נמצא, אבל אם הוא יימצא ארבע שנים, הייתי רוצה לראות את זה מושלם עוד בתקופת כהונתי. לכן, מכיוון שמדובר בסיבות מאוד אנוכיות, אני מניח שגם ההודעה הזו תזכה באמון.

לאחר ישיבת ועדת החינוך הקודמת אני ביקשתי מצוות בתוך המשרד, שרוב חבריו יושבים כאן, לעבד את התוכנית היותר מדויקת, אם כי צריך שוב לדעת שאנחנו לא יכולים להגיע בשלב הזה לתוכנית מדויקת עד כדי מאות אלפי שקלים. זה לא בא בחשבון ואני גם לא חושב שועדת החינוך מתעניינת באופן מיוחד איפה יהיו 500 אלף כאן ואיפה יהיו 300 אלף שם, אלא כיוונים כלליים והם לא כל כך כלליים כפי שהם מוצגים כאן, וזאת כדי שועדת החינוך תבחן, תראה ותגיע לכלל מסקנה אם הכיוונים האלה מקובלים עליה.

אני צריך להדגיש שהוועדה של המשרד פעלה בעקבות הדוחות, למרות שהדוחות הם כבר מלפני כמה שנים ויכול מאוד להיות שמה שהיה מאוד נכון לפני כמה שנים, הוא פחות נכון או פחות דחוף היום. המציאות עושה את שלה והמציאות מעמידה לפעמים צרכים שנראים ברגע זה יותר דחופים מכפי שהם נראו לפני כמה שנים.

לפי מיטב ידיעתי, אבל דוקטור תומר מיד יבהיר את זה, הצוות הזה פעל לא רק באמצעות אנשים פנימיים של המשרד, לא רק באמצעות עובדי המשרד, אלא גם בשיתוף פעולה ובעצה אחת עם גורמים ציבוריים במגזר הערבי.

יצחק תומר יציג את התוכנית ואחר-כך נבחן אותה. אני מתנצל שבשעה 11:00 אני אצא לעשר דקות והדיון יתקיים בלעדי, אבל חוץ מזה אהיה כאן כל הזמן.

תודה לאדוני השר. אני לא רוצה לגזול זמן מהדיון
לגופו, ולכן אני לא רוצה כרגע להגיב לדברי השר על מאיפה לוקחים וכולי, הואיל ואני חושב שיש הסכמה של כל חברי הוועדה שצריכים להימצא המשאבים לקידום תוכנית החומש ואפילו לקצר אותה מחמש שנים לארבע שנים. גם על הצד הזה אני חושב שיש הסכמה של כל חלקי הוועדה. אני לא בטוח שיש הסכמה בתוך חברי הוועדה מאיפה מגייסים את המשאבים כדי לתת למגזר הערבי. על זה כנראה יש לנו מחלוקת ואני יכול לנחש שיש לנו מחלוקת, אבל לא נעסוק במחלוקת הזאת היום.

אנחנו מצפים לעבור על המסמך ותזכור שהעין השנייה שלי עומדת מול תוכנית החומש כדי לראות איפה אנחנו מתקדמים מתוך הנחה שגם חברים רבים פה יודעים בעל-פה את תוכנית החומש. לחברי הוועדה יש את המסמך הצהוב שהוא תמצית תוכנית החומש שהכין לנו עוזר המחקר שלנו, אריאל.

אנחנו בדרך כלל עובדים בשירות הוועדה. זאת
אומרת, שמונים אחוז מזמננו מוקדש למלא את הנחיות הוועדה.

בוקר טוב. כאמור, הדוח שאני עומד להציג מבוסס
על דיונים שקיימנו במשרד. כפי שאמר השר, הוקם צוות תכנון שכלל את עובדי המשרד שחלקם נוכחים כאן ואכן מונתה ועדה מייעצת רחבה שכללה אנשי ציבור, כולל אנשי מעקב וזו הייתה ישיבה עם קרוב ל35- חברים שייצגו את כל גווני הקשת של מערכת החינוך הערבית, הדרוזית והבדואית. חלק מההמלצות והבקשות, ההערות שלהם יושמו כאן בתוכנית.

כבר קיבלתם את החוברות, אבל אני אלך עמוד אחרי עמוד כדי להבהיר למה הכוונות ומה ההדגשים שצוות התכנון ביקש להדגיש מבחינת הצגת תוכנית העבודה שהוא רואה לנכון לפחות לשנתיים הקרובות.

בעמוד הראשון מוצגת טבלה שבה נמצא התקציב השוטף שהמשרד מתקצב את מערכת החינוך הערבית והדרוזית לפי תחומים, כאשר אני מדגיש שנושא שעות התקן ושכר הלימוד לחטיבה העליונה לא כלול בטבלה. זאת אומרת, יש פה הקצאות לפי נושאים, לפי תחומים, ואני מדגיש שכל הסכומים שאנחנו נדגיש לאחר מכן הם בתוספת לתקציב השוטף שמונח כאן לפניכם בעמוד הראשון.

זו הערה מאוד חשובה. אני רוצה להדגיש שאני
עמדתי על כך שהתוספת הזאת של מה שנקרא ביצוע תוכניות החומש לא תבוא בשום מקרה על-חשבון תקציבים שוטפים. אפשר לעשות מלאכה קלה, אפשר להגיד שיש לי חמישים מיליון, אני אתחיל עכשיו להזרים לדברים שהם בלאו הכי בפנים, אבל לא כך הוא. יש הקפדה מלאה שהתקציבים הם תקציבים, בין אם הם ראויים ובין אם הם לא ראויים, והתוספת היא תוספת שעומדת בפני עצמה.

מה הסל של השנה הנוכחית? בעמוד 1, התקציב
השוטף לשנת הלימודים הזאת שאנחנו נמצאים בה היום. אני חושב שהשר בישיבה הקודמת לפני כחודש וחצי הציג השוואה ואני יכול לומר לכם את התוספות.

זו שאלה מאוד חשובה, אבל בוא נשאל אותה
בסוף העמוד.

אני לא רוצה להתעכב עכשיו על ניתוח הטבלה
הזאת שהיא טבלת התקציב השוטף אלא חשוב לי להתמקד בנושאים עצמם.

כאן מדובר גם על בינוי. נכון?

אני מדבר על כל תקציב התשתיות הפיזיות של
המערכת, בעיקר התקציב שמונח כאן לפניכם מתייחס לבנייה של 473 כיתות חדשות בשנת התקציב הזאת.

כמה גני ילדים זה כולל?

לא נכנסתי לפירוט. ברשותכם, הכוונה הייתה
לפרוס בפניהם את תוכנית החומש ולא לדבר על התקציב השוטף. הבאתי את התקציב הזה על-מנת להבליט ממד אחד שיש תקציב שוטף ויש תקציב ייחודי שבה לתת תוספת משמעותית לתחום ההתערבות הפדגוגית והדידקטית במערכת החינוך הערבית והדרוזית. באמת לא נכנסנו כאן לפירוט, אבל אם הוועדה תרצה – בהחלט אפשר להגיש טבלה הרבה יותר מפורטת מבחינת כיתות וכולי.

כשאתה אומר בינוי, תקציב 236 מיליון, 473
כיתות חדשות, זאת לא תוספת.

זה לתקציב השוטף. זאת לא תוספת.

תוכנית החומש לא עסקה בכלל בענייני בינוי.
אני מבקש סליחה על הטעות שלי. אם כתוב כאן במשך חמש שנים אלפיים ומשהו כיתות, אם אתה רואה את מה שיש השנה, 473 כיתות, אז קודם כל זה עומד במכסה.

אנחנו רוצים לדבר באותם מושגים. כשאתה מדבר
על 236 מיליון, זה כולל את התקציב הרגיל ואת התוספת המיוחדת שנותנים למגזר הערבי בשנת התקציב הנוכחית.

אני מרשה לעצמי להניח שלו במשרד החינוך היה
יושב מישהו אחר, לא היו מגיעים ל473- כיתות בשנה הזו, כאשר מדובר מתוך 1,800 כיתות בסך הכל. מי שיעשה את השיעור היחסי של 473 כיתות מתוך 1,800 כיתות בסך הכל בכל הארץ, יגיע למסקנה שגם כאן יש ביטוי למה שנקרא העדפה מתקנת.

יש אי-הבנה. אנחנו רוצים להבהיר כדי שכולנו
נדבר על אותו דבר. הנייר שמונח לפנינו הוא לא מעבר לתקציב רגיל שוטף אלא הוא התקציב השוטף. אנחנו רוצים להבין כולם שהנתונים שיש כאן, אנחנו מדברים על המטודה ולא על התוכן, שהמספרים שמונחים כאן הם מספרים שכוללים את התקציב הרגיל והשוטף פלוס התוספת המיוחדת. כלומר, לו לא הייתה תוכנית חומש, לא היו 473 כיתות. עם תוכנית החומש יש איקס שזו התוכנית הרגילה ועוד ווי שזו תוכנית החומש וזה 473 כיתות.

אני אסביר את זה עוד הפעם. ה473- כיתות זו
תוספת לכיתות מבלי שזה נחשב בחמישים מיליון שקל. זאת תוספת לתוספת. ה473- כיתות זה ביטוי למדיניות העדפה המתקנת של משרד החינוך לעניין הבינוי וזה לא על-חשבון חמישים מיליון השקל. זאת אומרת, החמישים מיליון שקל זו התוספת של תוכנית החומש שהיא 250 מיליון שקל לחלק לחמש, זה חמישים מיליון שקל. החמישים מיליון שקל האלה עומדים בזכות עצמם. הרי יכולתי לקחת מהחמישים מיליון שקל ולהוסיף את זה כאן גם לבינוי, אבל לא עשיתי את זה. בבינוי יש תוספת שעומדת בפני עצמה. זאת אומרת, זה לא חמישים מיליון שקל אלא זה יותר מחמישים מיליון שקל.

473 כיתות מורכבות משני חלקים. חלק אחד זה
החלק הנורמטיבי שהיה מגיע למגזר הערבי בלי שום תוכנית חומש. יש גורם נוסף שזה גורם ה-ווי, שבגלל שיש תוכנית חומש, אנחנו מגדילים. האיקס פלוס ה-ווי, שווה זית.

אדוני היושב-ראש, גם אתה כמנכ"ל יודע שתקציב
פיתוח מתחיל כל שנה מאפס ואין תקציב שוטף.

בכל הכבוד, צריך לדעת על מה מדובר. בשנה
שעברה ניבנו 226 כיתות, השנה בונים 473 כיתות. זו מהפכה דרמטית והיא לא כלולה בחמישים מיליון שקל. החמישים מיליון שקל זה אקסטרה. בין 226 כיתות ל473- כיתות יש הבדל? זה פי שניים?

אדוני השר, היית צריך להוסיף כל שנה בין 400
ל500- כיתות נוסף לבנייה הרגילה ולהגיע לאלפיים כיתות.

זו בדיוק תוכנית החומש.

אז חסרות לך כאן מאתיים כיתות. הריבוי הטבעי
היה 250, אז נוספו כאן עוד 200 כיתות, והיית צריך להוסיף 500 ולא 200.

לא. בתוכנית החומש מדובר על 1,500 כיתות אם
אנחנו עומדים בקצב של 500 כיתות בשנה, אנחנו מכסים את הגידול הטבעי ו סוגרים את הפער.

האלפיים לא כולל את הריבוי הטבעי.

אני מציע שנאפשר לדוקטור תומר לסקור את
העמוד הראשון.

נדמה לי שהשר טועה, שתוכנית החומש דיברה על
250 מיליון לשנה. נדמה לי. אני לא בטוח.

שוב אני רוצה לחזור ולסכם. אני אומר שתקציב
פיתוח הוא תקציב שמתחיל מדי שנה מאפס. היו מגעים בין השר, המשרד, לאוצר וסוכם אלפיים כיתות לחמש שנים כאשר זאת המנה שניתנה בשנת התקציב הזאת וכך היא מופיעה כאן בעמוד הראשון.

בעמוד השני, לידיעתכם, כרקע לתוכנית, יש לכם נתוני רקע על מספר המוסדות לפי פיתוח של גני ילדים, יסודיים, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות.

גם גני חובה.

רובם גני חובה.
אני בעמוד 3. כאמור, אנחנו מדברים על תוכנית התערבות שהיא מהווה תקציב נוסף לתקציב השוטף בהיקף של 250 מיליון שקל לחמש שנים. הצוות הזה דן על-בסיס שלוש ועדות ואני רוצה לציין נתון נוסף לגבי המגזר הדרוזי. היה דוח של ועדת בן-דור שאנחנו מתייחסים גם אליו ואנחנו מבצעים מעקב אחרי הדוח.

אני רוצה לציין את סעיף 5 לומר שהתוכנית אכן עוסקת בהיבטים לימודיים ופדגוגיים, אבל הצוות לא עסק בהיבטים התשתיתיים. יחד עם זאת אנחנו רואים לעצמנו את החובה לקשור את הקשר שבין ההתערבות הפדגוגית לצורכי הפיתוח כפי שיבואו לידי ביטוי במהלך השנה.

מטרת העל בעמוד 4 היא ליצור כאמור שוויון הזדמנויות בין תלמידי מערכת החינוך היהודית והתלמידים הערבים והדרוזים, כך שהתלמידים דוברי הערבית יוכלו להגיע להישגים שיצמצמו את הפערים הנוכחיים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה על-ידי שוויון מלא ותוך התחשבות בייחודיות והצרכים של כל קבוצה. מטרת העל שלנו למעשה מובילה אותנו לאותה תוכנית מפורטת שאני אציג בהמשך.

החלק הראשון בעמוד 5 מתייחס לנושא העלאת שיעור הזכאות לבגרות בבתי-הספר במערכת החינוך הערבי והדרוזי. הכוונה היא, היעד הוא, על-בסיס ההישגים הנוכחיים של בתי-הספר.

שהם?

אני לא אפרט עכשיו את ההישגים הנוכחיים כי
לא זאת הנקודה ואני לא חושב שזה המקום לפרט. הרעיון הוא וזה היעד, על-בסיס ההישגים הנוכחיים של בתי-הספר, להעלות את שיעור הזכאות לבגרות בלפחות חמישים אחוז. זה היעד שלנו.

התשומות תהיינה בעיקר באותם מקצועות מיומנויות בסיס – ערבית, אנגלית, עברית ומתמטיקה – או תחומי דעת אחרים שאנחנו נמפה כבעייתיים במיוחד ואותם נרצה לתקוף.

תהיה כאמור היערכות ארגונית מיוחדת שתאפשר הפעלת מורים שיתגברו את צוות המורים הקיים בתוך בתי-הספר כולל תגבור למורים, לצוות הקיים.

תיבדק הפעלת בוגרי מכללות ואוניברסיטאות וכן סטודנטים במסגרת פר"ח כאשר הפעילות תתבצע באמצעות המחוזות. כגורם מטה אנחנו מכינים את התוכנית, ההפעלה תהיה באמצעות המחוזות. אחריות המטה לקידום הנושא הזה של שיעורי זכאות לבגרות הם האגף לחינוך היסודי ואגף שח"ר.

בעמוד 6 יש לכם כבר פירוט לגבי התחומים בהם אנחנו מתכוונים לפעול על-מנת להעלות את הזכאות לבגרות. כפי שאתם רואים אנחנו עשינו פילוח החל מתלמידי כיתות י', י"א, י"ב. בשנה הזאת אנחנו כבר מתכוונים לקחת 2,500 תלמידים בכיתות י"ב, 1,500 תלמידים בכיתות י', 1,500 תלמידים בכיתות י"א ולהביא אותם ללימודים קבוצתיים או פרטניים על-מנת לקדם אותם בתחומים שציינתי, באותם תחומים דיסצפלינרים שציינתי, במיוחד במיומנויות היסוד. תהיה קבוצה נוספת של תלמידים מתקשים שאינם מוגשים בשלב הזה לבגרות, תלמידי י"א, על-מנת לנסות לקדם אותם, להעלות אותם במהלך השנה הזאת ולנסות לקדם אותם לקראת תשס"א למבחני בגרות.

אלה הם אותם ארבעה תחומים של קבוצות תלמידים שאותם אנחנו מתכוונים לתקוף כבר השנה. כמובן אתם רואים שהטבלה מתחלקת לתקציב בתש"ס ותקציב בתשס"א שהוא מהווה תקציב המשכי לאותה פעולה שאנחנו מתכוונים להתחיל כאמור לפי התאריך שציינו כאן.

פעילות נוספת שאנחנו מתכוונים לקיים מופיעה בסעיף 5 והיא פעילות שנועדה להעלות את הדימוי העצמי ואת המוטיבציה של התלמידים וגם כאן היא מתוקצבת. בעמוד 7 יש מספר פעילויות נוספות בהם קורסי קיץ לתלמידים בחמישים בתי-הספר שנבחר. תגבור למרכזים למדעים. אנחנו רוצים לקדם גם את התלמידים המוכשרים במתמטיקה, לקחת תלמידים מוכשרים ולתת להם קורסים על-מנת שיוכלו לצבור נקודות לצבירה אקדמית, את התלמידים בעשירונים העליונים. יש לנו פה תקציב לליווי והדרכה, תקציב להשתלמויות. לא שכחנו את חטיבות הביניים וגם בהם תקצבנו השנה תקציב על-מנת לחזק את מיומנויות היסוד לאותם תלמידים לקראת החטיבה העליונה.

במגזר הבדואי בנגב, התחלנו כבר לפני שנתיים בתוכנית, כך שהשנה הזו למעשה מהווה תוכנית המשך ותלמידי חטיבות הביניים יופעלו באמצעות תוכנית שהוגשה על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז לחקר החברה הבדואית, מרכז הצמיחה שם ופרוייקט שאנחנו ממשיכים כאמור בקרב תלמידי י"ב, כ1,200- תלמידי י"ב במגזר הבדואי בדרום והפירוט נמצא סעיף 14.

סך הכל תקציב מיועד לשנת הלימודים תש"ס הוא 18 מיליון שקל בנושא הזה של החטיבה העליונה במערכת החינוך הערבית והדרוזית. התקציב לשנת תשס"א מופיע בפניכם כאן.

אני רוצה כבר לציין במאמר מוסגר לכל חברי הוועדה, כולנו צריכים לדעת שזה למעשה מהווה שלד לתוכנית. התוכנית הזאת לא אושרה עדיין בנהלים המקובלים על-ידי המשרד. זאת אומרת, את חלקה אנחנו רוצים להעביר למהלך של מכרז או לוועדת רכישות, כך שצריך לזכור שעדיין דרוש אישור לכל המהלך הזה. כל המספרים האלה וכל הנתונים כאן הם נתוני בסיס שמהווים למעשה תוכנית שלד ליישום במהלך השנה ותוכנית סופית נוכל לראות רק לאחר אישור מכרז או ועדת רכישות.

בעמוד 8 אנחנו מדברים על התערבות בבתי-הספר היסודיים. כאן אנחנו שוב מדברים על סדרי עדיפויות בהם לקחנו ערבית כשפת עם, עברית ואנגלית ואת המתמטיקה. אנחנו מבקשים להדגיש את מעמדה של שפת האם כמנוף הכרחי ללימוד המקצועות האחרים ולפיכך הנחינו וננחה את בתי-הספר להקצות עשר שעות לפחות לכיתות א'-ב' ללימוד השפה הערבית. הקצאת שעות בהיקף דומה נבקש לתת בנושא המתמטיקה לכיתות המסיימות את בית-הספר היסודי. מכאן שנבקש לגזור תוכנית עבודה גמישה שתאפשר מתן עדיפות למקצועות האלה גם על-חשבון תחומי למידה אחרים, אבל נשתדל כמובן לא להזניח אותם כאשר נקבל את התוכניות ונוכל לאשר אותם באמצעות המפקחים והמחוזות.

פריסת התוכנית הזאת היא הדרגתית. אי-אפשר להגיע בשנה הראשונה לכלל בתי-הספר ואנחנו מקווים שתוך שנתיים, מקסימום שלוש, נוכל להגיע לפריסה של כלל בתי-הספר היסודיים במערכת החינוך הערבית והדרוזית.

בעמוד 9 מונחת לפניכם פריסה שהיא פריסה של אותה כוונה ואותו רעיון שאותו אנחנו מתכוונים להפעיל כבר השנה. אנחנו רוצים להתחיל מצד אחד עם כיתות א'-ב', תגבור אותן מיומנויות בשפת האם, כאשר אנחנו רוצים לצרף מורים אמיתיים לכיתות, ללוות את המורים בהדרכה, ללוות אותם בהשתלמויות, לתת להם אמצעים פדגוגיים והגברת השליטה והמיומנות במתמטיקה בכיתות ה'-ו'. שוב, הפירוט נמצא לפניכם.

בעמוד 10 יש נושא שאני רוצה לציין שהוא חלק מאותה מגמה של האגף לחינוך יסודי שמוביל את הנושא במשרד החינוך. לרכוש לכל כיתות א'-ב' מחשבים שיהיו בכיתות על-מנת שנוכל להעביר את התלמידים לסביבות מודרניות יותר, ממוחשבות יותר ושבאמת יפעלו במשך מהלך יום הלימודים עם המחשבים על-פי לומדות ותוכנות מתאימות לכיתות אלה. גם כאן יש תוכנית המשך למגזר הבדואי בנגב.

חינוך מיוחד. בהמשך לדיונים שהיו לנו עם האגף לחינוך מיוחד, המהלך הראשון שנרצה לבצע הוא פתיחה של 45 כיתות מתקדמות שזה מהווה סדר קדימויות עליון לפי מדיניות האגף לחינוך מיוחד. יחד עם זאת אנחנו מתכוונים בתחום החינוך המיוחד לדבר על הכשרת סגל יועצים, פסיכולוגים, מרפאים בדיבור, תקנים נוספים לפסיכולוגים. כל אותם נושאים שיבואו לקדם ולפתח בצורה מוגברת את נושא החינוך המיוחד במערכת החינוך הערבי והדרוזי.

אם כך, חינוך מיוחד בדגש של פתיחת 45 כיתות. בתחום הכשרת מורים, מערך החינוך התומך. יש לכם פה שבעה סעיפים כפי שתראו בעמוד 11 ואתם יכולים לקרוא.

טבלאות הפירוט מופיעות בעמוד 12 ואתם יכולים לראות את התקציבים.

בעמוד 13 הוועדה פירטה נושאים תוך תחומי עשייה נוספים שנרצה להחיל בשנת תשס"א, כאלה שלא הבאנו לידי ביטוי בתש"ס. בתשס"א אנחנו מדברים על פיתוח תוכניות לימוד ייחודיות, מתן קדימות לחינוך המיוחד בגיל הרך ובחינוך היסודי, קידום החינוך המדעי טכנולוגי, גיבוש תוכניות בתחומי התרבות, המורשת והזהות הערבית והדרוזית, פיתוח תהליכי הערכה ומשוב, הרחבת השתלמויות למורים וגננות, ותקנים נוספים לפסיכולוגים. תוכלו לראות את זה כאן בעמוד 14 בטבלה העליונה מופיע ויש למטה גם טבלה מסכמת.

אני שוב רוצה להדגיש שמבחינתנו הביצוע הוא כלל מערכתי. המטה אחראי על התכנון, על המדיניות כאשר האגפים מובילים. הביצוע הוא על המחוזות כאשר מבחינת בתי-הספר ההתערבות בשנה הראשונה והשנייה תהיה בתיאום עם מנהלי המחוזות, הפיקוח ברשויות המקומיות. מרכזי המורים האזוריים יהוו את אותם מוקדי תמיכה לעובדי הוראה על-פי תוכניות ההתערבות ששם נעשית עיקר העבודה בהתערבויות הפדגוגיות.

רציתי לדעת אם יש בתוכנית הזאת ביטוי לצרכים
בהסעת ילדים, בעיקר בגילאים הרכים בקרב הבדואים. אני יודעת שיש מקומות שבהם צריכים ללכת ברגל ששה קילומטר כדי להגיע לבית-הספר. האם בתוכנית הזו יש משהו שהצרכים האלה של ההסעות באים לידי ביטוי.

זה בלתי אפשרי שהיום לפני הישיבה אנחנו
מקבלים תוכנית כזאת ועכשיו אנחנו צריכים לדון בתוכנית החומש למגזר הערבי. זה לא הגיוני ובלתי אפשרי. היינו צריכים להכין את עצמנו, להכין את השאלות, ללמוד את התוכנית, נראה מה היה ומה לא היה.

בישיבה קודמת נאמר שבתקציב של 99 יהיו 256 כיתות במגזר הערבי וכאן יש בלבול, כאשר פתאום הכניסו את המגזר הדרוזי ואני לא יודע אם התוספת היא לשני המגזרים או למגזר הערבי בלבד. בישיבה הקודמת הבנתי שזה למגזר הערבי, אבל היום אומרים לי שזה למגזר הערבי והדרוזי. אם כן, מה התוספת אם בכלל ישנה כאן תוספת?

אינני רואה את הגידול הטבעי של הילדים, אני לא רואה שמספר הזה עונה על הגידול הטבעי של שני המגזרים ואני באמת מתפלא כי בספר התקציב יש הפרדה בין מגזר דרוזי לבין מגזר ערבי בכלל, לפחות בנושא של תקציב תרבות וספורט. רואים שם במפורש, כתוב דרוזי, ואילו כאן מערבבים בין כולם. איך אני אדע? אני מאמין לכנותו של השר יוסי שריד שהוא אכן רוצה לשנות שינוי דרסטי את מערכת החינוך הערבית, אבל כאן אני לא יכול היום כאדם שמסתובב במגזר הערבי ללמוד את התוכנית תוך חמש דקות, לקבל סקירה קצרה של מנהל המחוז ולשאול שאלות.

אני רוצה לשאול תחת איזה סעיף תקציבי מופיעים המספרים האלו.

העמוד הראשון לא מסתדר עם יתר העמודים.
לדוגמה, פסיכולוגים. באחד העמודים אתה כותב תוספת פסיכולוגים – מיליון ומאתיים אלף, אבל כאן כתוב שפ"י 8,7 מיליון, 87 תקני פסיכולוגים. אגב, 87 תקנים זה 8,7 מיליון?

כן.

השאלה אם יש קשר בין העמוד הזה לבין
העמודים האחרים.

האם המספרים שמופיעים כאן הם תוספת?

לא, זה הבסיס פלוס התוספת.

יש בסיס שהיה בשנת 1999, ישנה תוספת של
התקציב.

זאת התוספת המיוחדת.

אין לנו כאן אינדיקציה שתאמר לנו מהי התוספת
המיוחדת.

נאמר כבר בישיבה הקודמת שהתוספת המיוחדת,
לא כולל בינוי, זה חמישים מיליון שקל לשנה.

איך מחולקים חמישים מיליון שקל?

הוא אמר לך. בעמוד מספר 14 יש לך טבלה
מסכמת של החמישים מיליון.

רציתי לשאול גם בנושא החינוך המיוחד. באחד
מחוזרי המנכ"ל שיצאו בפברואר 99 ראיתי מה שנקרא מרכז ספח. אני לא יודע מה זה.

אני כבר יכול לתת לך תשובה לעניין הערבי
והדרוזי וזו דווקא תשובה שתמצא חן בעיניך. במגזר הערבי מדובר ב479- כיתות.

איך זה יכול להיות? יש 473 כיתות.

שש כיתות על-חשבוני. במגזר הערבי 479, שש
על-חשבוני, ובמגזר הדרוזי, שזה לא בתוך ה479-, 44 כיתות. אני מקווה שנחה דעתך כדי לדעת מה החלוקה בין זה לזה.

לשאלתה של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, ששים כיתות גן.

בנוסף?

לא, אני מניח שזה כלול.

זאת בדיחה.

כבוד השר, אני מקבל את התיקון שלך. אתה
אומר 479 כיתות למגזר הערבי ו44- כיתות למגזר הדרוזי. מאחר שיש לנו כאן תוכנית למגזר הערבי והדרוזי, אם אכן זה כך, למה לא רואים את המספר הזה ביחד? אני רוצה לצאת מכאן ולומר בכל מקום שמספר הכיתות שייבנו בשנת תש"ס הוא כך וכך, אבל אני פוחד שאני אקבל מספר מוטעה. מאז שהתחלנו את הישיבה נאמר לנו ש473- זה למגזר הערבי ולדרוזי, ועכשיו אומרים 479 למגזר הערבי ו44- למגזר הדרוזי. למה זה לא מתבטא כאן?

אני אייעץ לך מה לומר. אני מייעץ לך שתאמר
שמכיוון שבשנת 99 בנו 230 כיתות ובכל מקרה בין אם זה כלול או לא כלול – ותכף נברר מה כלול ומה לא כלול - זה יוכפל ויותר. 479 כיתות, שש כאמור על-חשבוני הפרטי, אני חושב שכיתה בתנאים כאלה שאתם יודעים שמקצצים בכל מקום, בין 230 ל470-, זה מאוד יפה. אבל אולי זה לא יפה, לא יודע, זה עניין של טעם, זה עניין של הערכה. זה לפי דעתי מה שצריך להגיד. בין 230 ל470- בשנה אחת, זה מאוד יפה.

אדוני השר, אני מבקשת להבין קודם כל האם
התוכנית הזאת של 45 מיליון היא מאושרת או לא מאושרת? אמר מר תומר שחלק מהדברים עדיין דורשים דיונים וכולי. לכן השאלה היא האם ה45- מיליון כבר כלולים והונחו כבר על שולחן הכנסת בתקציב משרד החינוך לשנת 2000, כי זה דבר מהותי, כי זה התקציב שאנחנו עומדים לאשר.

לפי מיטב זיכרוני בספר התקציב תוכנית החומש
מופיעה בנפרד בסכום של חמישים מיליון שקל. אגב, יש אומרים שהיא 55 מיליון שקל. מה שאיציק תומר ניסה לומר הוא שיש בתוך המשרד כל מיני הליכים פנימיים שממש לא צריכים לעניין את הוועדה הזו, איך בדיוק יעשו שימוש בחמישים מיליון שקל האלה, האם באמצעות המשרד, האם באמצעות מכרז, אבל זה ממש לא שייך לסכומים. הסכום לא ייגרע כתוצאה מפרוצדורה א' או מפרוצדורה ב'.

אני אסביר את עצמי כי אולי לא הסברתי טוב.
הטבלאות הן תקפות לשנת לימודים ולכן כתוב שם תש"ס ותשס"א. תקציב המדינה מאושר לפי שנים אזרחיות. לכן התקציב מ1- בפברואר עד 31 באוגוסט פלוס התקציב עד סוף דצמבר תשס"א, צריך להיות מאושר בתקציב 2000. זאת אומרת, בתקציב 2000 לא יכול להיות רק 45 מיליון אלא צריך להיות 45 מיליון ועוד רבע שנה, מספטמבר עד דצמבר.

זה מופיע.

איפה זה מופיע? עם כל הכבוד לצורך שלכם
כמשרד חינוך לעבוד לפי שנת לימודים, שזה בסדר, כי כך אתם עובדים מבחינת שנת לימודים.

בשנת תשס"א יש לך ששים מיליון.

אז אין גידול. בתשס"א, אתה מתייחס עד 31
באוגוסט, שזה 01, ואיפה החלק הנוסף? זה לא יכול להיות. אם זאת שנה, זאת שנה. אני מבקשת, מאחר שאנחנו בכנסת עובדים לפי שנה אזרחית, אנחנו צריכים לדעת בתקציב 2000 – לא בשנת הלימודים - כמה בדיוק הסכום.

חמישים מיליון שקל.

חמישים מיליון שקל לשנת 2000 עד האגורה
האחרונה. כמובן שעד סוף השנה זה שלושת-רבעי, ובשנת תשס"א זה עוד רבע. מכיוון שאנחנו עובדים על-פי שנה תקציבית זה חמישים מיליון שקל.

אדוני, בספר התקציב עצמו כתוב 41 מיליון שקל.
סעיף 2401.

אני לא יודע. אני צריך לבדוק.

וזו תוספת של שלושים מיליון.
אדוני השר, זה מאוד יקל עלינו אם תסביר לנו איפה הדברים החשובים האלה מופיעים בתקציב.

למה כתוב 45 מיליון שקל בתקציב?

כי אני מניח שכמה סעיפים אתה לא מוציא.

אני נתתי הוראה שיהיה כתוב חמישים מיליון.

הנקודה השנייה, עניין של תקנים לפסיכולוגים
למשל. אני קוראת בעמוד 14. תקציב תש"ס – אפס. אין תוספת. זה מה שכתוב רק בהתחלה, 87 תקנים. בתקציב תשס"א – אתה מוסיף עשרה פסיכולוגים בלבד. בין זה לבין הפער שידוע לנו היום של 125 תקנים של פסיכולוגים, אם זה עשרה לשנה בהתחשב בגידול הטבעי, עשרה לשנה זה בקושי גידול טבעי. זו שאלה קריטית במערכת החינוך הערבית ולא חסרים פסיכולוגים, דבר שהיה פעם. לכן אני מביאה לך את זה כדוגמה.

ששים כיתות גן אדוני בתקציב 2000, מה זה ששים כיתות גן? בעיר סחנין פתחו 31 כיתות גן, כולם בחדרים שכורים, מתי העיר סחנין תקבל גן אחד בנוי? לפי התוכנית הזאת, זה סחנין ועוד עיר אחת וגמרנו. הילדים האלה בעצם נדונים לדורות ללמוד בחדרים שכורים ולא מתאימים. לכן אדוני אני חושבת, עם כל ההערכה שלי לעובדה שהתקציב גדל, שבתוכנית החומש בניית הגנים לא נכללה, כי אז לא היה חוק. לכן בניית הגנים האלה חייבת, במיוחד במגזר הערבי, שזה המקום היחיד שחסרים בו גני ילדים - כי במגזר היהודי לא חסרים אלא יש עודף גנים, סוגרים גנים כי אין ילדים, בעיר שלי בת-ים סוגרים גנים כי אין ילדים – זה המקום היחיד שחסרים פיזית גנים. לא יכול להיות ששים גנים בשנה, זה לא מתאים לחשיבה לגבי הילדים.

בעמוד 5 סעיף 1 אני רואה העלאה באחוזי הבגרות
בגובה של חמישים אחוז. זה כולל את התלמידים שאובחנו כלקויי למידה? האם יש ערכות מיוחדות לתלמידים לקויי למידה? שהרי הצרכים במגזר הערבי הם שונים מאשר במגזר היהודי. אני חושבת שיש צורך מיוחד להיערך להכשרת פסיכולוגים ומאבחנים ללקויי למידה כאשר יש רק באוניברסיטת חיפה אגף כזה שמכשיר וכל אלה שרוצים להתאבחן משלמים סכומים אדירים של כסף.

זה מופיע.

איפה זה מופיע? אני חושבת שזה צריך להיות
ממלכתי.

תראי בבקשה בעמוד 11, שם יש נושא של הכשרת
סגל יועצים חינוכיים, פסיכולוגים, מרפאים בדיבור. הכנסנו את זה לתקציב וזה מופיע כאן בעמוד 12. תוכלי לראות את זה בטבלה התחתונה. הכנסנו תקציב של מיליון שקל כבר השנה ליועצים פסיכולוגים, מיליון שקל להכשרת פסיכולוגים וחצי מיליון שקל למרפאים בדיבור.

אני לא מדברת על פסיכולוגים אלא על מאבחנים
לתלמידים לקויי למידה להעלאת אחוז הבגרות.

אני רוצה לחזק את דבריה של חברת הכנסת
חוסנייה ג'בארה שיש צורך להכשיר ששים מתקשרים בטיפול לקויות ספציפיות, 15 בשנה.

אני רוצה לציין שוב ולומר בהמשך לדבריו של
השר. בדיונים שקיימנו עם האגף לחינוך מיוחד ביקשנו לראות מה הם אותם תחומים שנדרשת היום התשומה העיקרית על-מנת לקדם את הנושאים בחינוך המיוחד. אלה התחומים שהתבקשנו לתגבר על-ידי אגף חינוך מיוחד ואותם הוספנו.

אבל זה משהו אחר. זה נושא אחר.

נכון. אני מברך על המסמך הזה שהוא חשוב.
בכלל, שיושב במשרד צוות מקצועי ובודק ובוחן ודן איך ניתן לשפר, בוודאי צריך לברך על זה ואכן זה דבר מבורך, אבל לא זה הדיון. הדיון שלנו היא תוכנית החומש והדגשנו בישיבה הקודמת שהבעיה תמיד שכל קדנציה או כל שנה באים וממציאים תוכניות חדשות. יש תוכנית חומש וניסינו לדבוק בה ולא לשבת עכשיו ועוד הפעם להתחיל לחשוב מה הצרכים מחדש, כי אז מה שיקרה הוא שכל שנה יבואו, יחשבו מה הצרכים מחדש. יש תוכנית חומש ורצינו לקחת את תוכנית החומש, סעיף אחרי סעיף ולראות איך ניתן לבצע אותו, כמה מבצעים אותו השנה, כמה מבצעים אותו בשנה הבאה, איך יהיה הביצוע שלו.

אני אקח לדוגמה דווקא את החינוך המיוחד. מדובר על הקמת מרכזי מתי"ה בישובים. אותה ועדת חומש שבחנה את העניין הגיעה למסקנה שצריכים להקים מרכזי מתי"ה – מרכזי תמיכה ישוביים אזוריים. לא כל ישוב יכול להקים לעצמו מרכז תמיכה יישובי ואז ישובים קטנים עושים מרכזים אזוריים לתמוך בכל הנושא של החינוך המיוחד מההיבטים המקצועיים כי יש קשת שלמה של בעיות. בתוכנית הזאת אין בכלל התייחסות לדבר הזה. מדובר על אותם ששים מקצוענים לטפל בלקויות השונות. מדובר על תוכניות לימודים בחינוך המיוחד, לא ראיתי שיש כאן התייחסות.

למה? יש כאן עמוד 13 ושם זה מופיע – פיתוח
תוכניות לימוד ייחודיות תוך מתן קדימות לחינוך המיוחד.

לא על זה אני מדבר. הצורך לכתוב תוכנית
מיוחדת, היא הוכרה בתוכנית החומש, רק מה אמרה תוכנית החומש? שלצורך זה צריכים להקים צוות עם שלוש משרות. התשובה שהוועדה צריכה לקבל היא אם יהיו שלוש משרות – אז יהיו תוכניות.

מי אומר שצריך שלוש משרות?

זה הוויכוח.

אולי צריך עשר, אולי אנחנו רוצים לקנות
שירותים? לא נכנסו כאן לפרטים אופרטיביים איך נבצע את זה.

זה מה שביקשנו בפעם הקודמת, בדיוק הדבר
שאתם לא רוצים כרגע לומר. אנחנו רוצים לדעת האם יהיו שלוש משרות בצורה ישירה או בצורה של קניית שירותים. אנחנו לא אומרים לכם אל תקנו שירותים.

אני לא יכול כרגע לומר את זה מהטעם שאמרתי
קודם, שלא ניגשנו כרגע לדרך האופרטיבית כיצד אנחנו רוצים לבצע כל מהלך, אם בדרך של קניית שירותים או לא.

אתה רק מחזק את דעתי שאתם ישבתם ועשיתם
תוכנית חדשה. ישבה ועדה מאוד מכובדת בראשותה של פרופסור מרים בן-פרץ שבאמת הקדישה זמן וכתבה המלצות שכל השרים וכל המנכ"לים הסכימו וגם כל המגזר הערבי הסכים לו. זו תוכנית מוסכמת. אמרנו גם בפעם הקודמת, בישיבה הקודמת, וביקשנו שלא תכתבו תוכניות חדשות, אל תמציאו מחדש את הגלגל, יש תוכנית מסודרת ותגידו לנו איך אתם מבצעים. אתם יכולים להגיד שאתם לא רוצים לבצע, אני יכול להתווכח על הדבר הזה, אבל אי-אפשר שתהיה מונחת כאן תוכנית שכולם אומרים שהיא טובה ויש לה המלצות מאוד ברורות ומאוד מפורטות ולכן אמרנו לרדת מרמת העיקרון לרמת העפרון, לדעת בדיוק. אם אומרים יכתבו תוכניות לימודים, זאת עוד הצהרה שכבר נאמרת עשר שנים והפעם רצינו לנצל את זה שיש שר שהוא יותר קשוב לעניין הזה ולהיכנס לתוכניות אופרטיביות. אני לא מקבל את מה שהוא אומר שקודמיו לא עשו, אולי בכסף פחות, אבל כל אחד עשה ועושה.

עובדה שאף המלצה משלוש הוועדות האלה עדיין
לא יושמה.

נכון.

אמרתי במפורש ואני חוזר על כך. התוכנית הזו
היא שלד לעבודה. אני אומר במפורש. יעד הביצוע שלנו הוא לא לפני פברואר 2000. אמרנו זאת במפורש כי גם תקציב לא יהיה לנו לפני פברואר בתהליך האישור הרגיל של הכנסת והוועדות השונות של משרד האוצר. אמרנו שעד פברואר 2000 אנחנו חייבים להפעיל תוכנית אופרטיבית שבה נאמר גם איך אנחנו מבצעים. האם אנחנו רוכשים שירותים, מי הגורם המבצע, כיצד מבצעים וכולי.

אני חושב שהוועדה זכאית לדעת מה מבין תוכנית
החומש אתם מתכוונים ליישם ומה לא. אתם יכולים לבוא ולומר שהוועדה המליצה על ששים מקצוענים שיטפלו בלקויות שונות – שאני אגב חושב שזה דבר חיוני - אבל אתם חושבים שיש דברים יותר חשובים. תבואו ותגידו, אבל אתם לא אומרים את זה.

המסמך הזה מייצג מדיניות. המסמך הזה בא
לומר את הדברים.

אתם מחייבים אותנו לקחת עכשיו את המסמך
הזה מול ועדת החומש ולהושיב עוזר מחקר. זה ציפינו שאתם תעשו. זה מה שביקשנו עשר פעמים.

תוכניות החומש הן תוכניות כלליות, הן מדברות
על הנחיות כלליות.

אני רוצה לקרוא שתי המלצות: "הקמת מרכזי
מתי"ה, מרכזי תמיכה יישוביים אזוריים בישובים. לצורך זה חסרות במערכת 12,800 שעות ויש להוסיפן במשך שלוש שנים".

נכון.

"תוספת 120 תקנים במשך חמש שנים של
פסיכולוגים", כתוב גם למה, "לצורך איתור ואבחון ילדים ממסגרות חינוך מיוחד. "הכשרת ששים לטיפול בלקויות ספציפיות, צמצום הצפיפות בכיתות במגזר הערבי מממוצע של 24 לממוצע של 14 תלמידים בכיתה". יש לך פה נתונים כמותיים ובקלות מהמחשב יכולים לדעת בכמה כיתות של החינוך המיוחד יש 24 תלמידים ויכולים לדעת כמה כיתות צריכים לצמצם, כמה כיתות לבנות, כמה תקנים צריכים. זה דבר מאוד ברור הדבר הזה.

חלק ממה שקראת בהחלט בא לביצוע.

אתה מדבר על החלק שלא נמצא.

אנחנו מדברים על תוכנית חומש. אנחנו יודעים
למשל שאם אני רוצה לעוד שלוש שנים, אין לנו היום פסיכולוגים דוברי ערבית ואנחנו צריכים להכשיר אותם והכשרה דורשת זמן. אנחנו צריכים עכשיו להתחיל. יש ועדה שהמליצה על 120 פסיכולוגים, אבל יש לך 120 פסיכולוגים? אין.

לכן הייתה פנייה ששר החינוך יכריז שהוא ייתן
עדיפות לסטודנטים שרוצים ללמוד פסיכולוגיה.

נכון. אנחנו כבר קיבלנו ניירות עמדה מרוב
האקדמיות, גם מכללות וגם אוניברסיטאות, בקשר ליצירת תוכניות מיוחדות. רוב האוניברסיטאות שפנינו אליהן, אנחנו כבר בתהליך שיש לנו כבר אישורים של שלוש אוניברסיטאות לפתוח תוכניות מיוחדות ליועצים חינוכיים, לפסיכולוגים, לגבי הנושא של מרפאים. כך שאנחנו בהחלט במאמץ על-מנת להעביר תקציבים ייחודיים לאקדמיה על-מנת ליצור קבוצות של פסיכולוגים, של יועצים, של מרפאים ושבעוד שנתיים יהיה לנו קאדר רציני של אותם אנשים שיוכלו לתת לנו מענה לעניין.

כל השאלות שנשאלו פה, ההערות, למשל בנושא
גני הילדים, האם אני יכולה להבין שלאור המשאלות האלה יחולו שינויים בתוכנית שהגשתם לנו?

מבחינת הפרוצדורה, לאחר הדיון הזה אנחנו
משתדלים לסכם אותו ולקבל החלטות. ההחלטות האלה הן בבחינת המלצות בפני משרד החינוך והתרבות. המקובל הוא שהמשרד מתחשב מאוד בהמלצות הוועדה. לא ידוע לי על שרים שזרקו לפח המלצות של ועדות, מה שמחייב אותנו לקבל המלצות בשיקול דעת. עד היום, במשך ארבעה חודשים, הייתה רק הצבעה אחת על איזשהו נושא. אנחנו גם לא מקיימים הצבעה ומשתדלים למצוא את המכנה המשותף. הוא לא צריך להשיב על השאלה שלך אלא זה השר שממונה על קבלת ההמלצות שלנו.

איפה בתוכנית החומש מקום הערכות ללקויי
הלמידה? האם אתם קונים שירותים? התלמידים מאובחנים על-ידי ערכות דרך האנשים שמאבחנים אותם, הפסיכולוגים או אנשים שמאבחנים את לקויי הלמידה.

ברכישת השירותים שנבצע, אותו גוף שיצטרך
לבצע את הפעילות, יצטרך גם לבוא עם הערכה.

וזה כלול?

כן.

לפי מיטב ידיעתי, ותקן אותי אם אני טועה, עד
היום הזה אין אף מרכז לאבחון לקויי למידה במגזר הערבי. אני שאלתי לפני כן. מופיע בחוזר מנכ"ל פברואר 99, מה שנקרא ספח, שירותי ספח. מתוך 53 מרכזים בכל המחוזות במשרד החינוך, קיים רק מרכז אחד בעוספייה. מדברים על 187 לקויי למידה במגזר היהודי, אבל במגזר הערבי לעומת זאת אפס כי אין לנו אבחון, אין לנו מרכזים שיאבחנו את המקרים האלה.

אני כבר אומר בשלב הזה שאני מניח שחברי
הוועדה לא יסתפקו בתוכנית שהמשרד הניח לפנינו. אני מנחש שהוועדה כן תתעקש לקבל מהמשרד דיווח לגבי תוכנית החומש, פריט אחרי פריט, כמו שביקשנו בפעם הקודמת. לעבור עמוד אחרי עמוד, המלצה אחרי המלצה. זכותכם המלאה להגיד שזו המלצה שחלף זמנה, זאת המלצה שצריכים לעדכן אותה, בהחלט, אבל מה שקורה הוא שהרושם שלי הוא שיש המלצות לא מעטות שהתוכנית שלכם מדלגת על ההמלצות האלה, מתעלמת מהן ואינני יודע מה הסיבה. יכול להיות שיש סיבות, אבל אינני יודע. זה לא יכול להיות שאנחנו עובדים מול תוכנית חומש שהיא מאושרת על-ידי המשרד וגם על-ידי הוועדה הזאת.

אם מותר לי לבקש לפעם הבאה וביקשנו כמה פעמים, לא לשים תוכנית דקה לפני הישיבה. לכן יש לנו עוזרי מחקר ואנחנו מבקשים לקבל אותן לפחות 24 שעות מראש. צודק מאוד חבר הכנסת מוחמד כנעאן בהערתו שראוי לקבל כאלה נתונים קודם כדי שאפשר יהיה לברר. אתם מכינים אותם ימים וחודשים ואנחנו צריכים תוך 24 שעות לעכל את הנתונים.

אני שוב אומר. זו תוכנית שהוכנה על-פי דגשים
שאנחנו קיבלנו.

הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור לג'עפר פרח
מועדת המעקב ששלח לי פתק וכתב שיש נקודת מבט שונה לגבי הניתוח הכלכלי.

קודם כל יש כאן שלוש תוכניות של הבדואים
צפון, הבדואים בדרום וערבים. שלושת התוכניות תוקצבו, היו אמורות להיות מתוקצבות במיליארד ו226,587,000-. אם אנחנו מורידים את הבנייה, ואני תכף אתייחס לבנייה, כל שנה אמורה להיות התוכנית הזאת מתוקצבת בשבעים מיליון שקל. היא מתוקצבת השנה ב41- מיליון.

לא, בחמישים מיליון.

אם אנחנו מורידים את הבנייה, היא אמורה
להיות מתוקצבת בשבעים מיליון. אם אנחנו מתייחסים לבנייה, אנחנו מורידים לעומת הבנייה הרגילה השוטפת, יש מחסור של 77 חדרים בלי להיכנס לסיפור של גני ילדים. אם מוסיפים את גני הילדים ואת החוק החדש שהוחל באשכולות אחד ושניים, הוא לא מכסה אותו. גם ככה יש מחסור של 77 כיתות בבנייה כל שנה.

נסיעות והסעות, רק אתמול היה בטלוויזיה. תשעים ילדים מוסעים באוטובוסים בנגב משבטים מסוימים לבתי-ספר. תשעים ילדים באוטובוס אחד. חמישים אחוז בהסעות לחינוך מיוחד. ההשתתפות של המשרד היא כמעט חמישים אחוז במגזר הערבי. לעומת זאת עיירות פיתוח, שכונות שיקום, אזור עדיפות לאומית, אתם יודעים בדיוק כמה.

לגבי הדרוזים. כדי להוסיף לתוכנית הכנסתם גם את הדרוזים. ועדת בן-דרור לא קיימת כבר כמה שנים. יש תקצוב מיוחד, יש ועדות מיוחדות, פתאום נכנסה ועדת בן-דור לשלוש ועדות. למה אתם לא מתייחסים לוועדת גולדשטיין על הבדואים בצפון? לא מתייחסים אליה בכל הדיווחים שלכם.

לגבי המכינות. מה שמוצע פה, אני מקווה, אבל מה שקורה היום במכינות הקדם-אקדמיות, במיוחד המכינות לבגרות זה התעלמות טוטלית מהמגזר הערבי. כמעט ואין מכינות לבגרות במגזר הערבי. לא מקבלים בגלל ששפת הבחינות היא בשפה העברית, ומה שיקרה כאן שהאוניברסיטאות במקום שייקחו את זה מהתקציב השוטף למכללות, יעשו גטו ערבי שלא יוסיף כלום.

לגבי תנועות נוער והקריטריונים לכספים לתנועות נוער. אני לא אתייחס רק לתנועות נוער, אבל מה קורה עם תנועות הנוער הערביות ומה קורה עם המיליארד שקל שמחולק כתמיכות? יהיה שינוי השנה? אחוז אחד מכספי התמיכות של משרד החינוך הולך למגזר הערבי. אחוז אחד ממיליארד שקל. מה קורה השנה, מה קורה עם תקציב התמיכות השנה, איך הוא יחולק והאם יהיה בזה שינוי?

ועדות החומש הן פשרה וזה לא יישום של מה שמתבקש על-ידי המגזר הערבי ומה שנדרש על-ידי המגזר הערבי. זו פשרה שועדות החומש אמרו שזה סדר העדיפויות שהן רוצות לשים. אם בפשרה הזאת משבעים מיליון יורדים בשנה ל41- מיליון, ומבנייה של 500 כיתות יורדים ל430- כיתות, אנחנו לא נגיע למצב שבו בסחנין יהיו כל הכיתות האלה בנויות. לא נגיע למצב כזה לא עוד ארבע שנים ולא עוד חמש שנים.

יכול להיות שהתוכנית הזאת לעומת מה שהיה בשנים שעברו היא תוכנית שיש בה הקצבה, אבל שוב, צריך להיצמד לתוכניות שהוצעו, שיש בהן תוכנית עבודה ספציפית. אני לא מציע להיתקע בנושא הפסיכולוגים שנכון יש בעיה בכוח אדם, אבל זה לא רק הפסיכולוגים אלא יש הרבה דברים אחרים שאפשר ליישם וחשוב לסמן אותם בתוך התקציב.

החינוך המיוחד אמור לקבל דגש מיוחד ממשרד
החינוך ולפי המלצות ועדות החומש העלות היא 77 מיליון שקל. אם התוספת השנה היא בסך הכל עשרה מיליון שקל, איפה החמישה מיליון שקל האחרים?

ההמלצות באמת היו פשרה והנתונים שמשרד החינוך מצהיר עליהם כל הזמן להם הרבה יותר גדולים ממה שמופיע.

אני הבנתי מההקדמה שהתוכנית הזאת נכתבה
בהסכמה אתכם. הבנו שישבו אתכם ולכן חשבתי שתהיה לנו ישיבה שקטה שתסתיים בברכות. בינתיים אני רואה פער גדול בין תוכנית החומש לבין מה שעולה כאן. את יודעת מה התוכנית הזאת?

לא.

ביקשנו לשבת עם כלכלנים.

מדברי ההקדמה אני הבנתי שישבו אתכם ותיאמו
והתוכנית הזאת, כך הבנתי, יכול להיות שלא הבנתי, היא מוסכמת ומקובלת עליכם כתוכנית חומש.

הדיון שהתקיים במשרד עם יושב-ראש ועדת
המעקב לא כלל את הפערים שאנחנו מציגים ושאנחנו מתייחסים אליהם. אמרו, זה התקציב, בואו נשים סדר עדיפויות. זה לא מקובל. הדרישות הם שבעים מיליון, אז אומרים 41 מיליון, בואו נחלק אותם. זה לא עובד ככה. יש שבעים מיליון, רוצים ליישם את מלוא התוכנית, אז צריך ליישם את מלוא התוכנית ולא לקחת חלקים ממנה. בישיבה הוצג כאילו שזה התקציב ובואו נחלק את זה לפי סדר עדיפויות, אבל זאת לא העמדה שלנו.

הפער בין ההצהרות לבין מה שבא לביטוי בפועל
בתקציב, זאת הבעיה שלנו בתוכניות שמציגים לנו כאן. אני מאוד מצטערת, אבל אם בהמלצות ועדת החומש לחינוך מיוחד צריך 15 מיליון שקל לשנה ובסך הכל אתם מוסיפים רק עשרה מיליון שקל לשנה, אני רוצה לדעת איך מיישמים את המלצת ועדת החומש תוך פחות משלוש שנים.

בישיבה הקודמת דובר על עשרה מיליון שקלים
נוספים שיוקצו השנה לחינוך המיוחד.
אדוני השר, בישיבה הקודמת אתה אמרת לנו שלחינוך המיוחד יוקצו עשרה מיליון שקלים נוספים.

אמרתי שמתוך החמישים מיליון שקל, עשרה
מיליון שקל ייועדו לתקציב של החינוך המיוחד.

אנחנו לא קיבלנו את התוכנית ולכן אנחנו על תקן
של שומעים אבל בכל-זאת רוצים לשמוע את ההערות שלנו. אני חושב שהיינו צריכים לקבל את התוכנית לפני זמן רב כדי שנוכל להכין את עצמנו לישיבה הזאת.

ברצוני לשאול האם התוכנית נותנת מענה לשלושה דברים. הדבר הראשון, בעייתם של המורים העל-יסודיים שמלמדים ברשויות המקומיות, כאשר הם נמצאים במצוקה כספית והאם התוכנית נותנת תמריצים למורים שעובדים בנגב, כפי שחל לגבי מורים במגזר היהודי שמלמדים בעיירות הפיתוח שהם מקבלים תמריצים.

ישנה בעיה לגבי הפיקוח המקצועי במגזר הערבי כאשר מפקח בחצי משרה אחראי על כל בתי-הספר הערבים. קורה שבמשך זמן רב בתי-ספר, מורים ותלמידים לא זוכים לראות ולהיפגש עם המפקחים האלה. אני חושב שמערך הפיקוח המקצועי, צריך לתגבר אותו ולהרחיב אותו על-מנת שיוכל לתפקד.

בקשר למסגרות הלימוד הטכנולוגי, המקצועי או החקלאי. ישנם בתי-ספר שהתלמידים שלומדים שם לא שווים מבחינת כישורים ויש להם צרכים מיוחדים וצריך לתת מענה לצרכים האלה, אם זה בחינוך הטכנולוגי, אם זה בחינוך החקלאי ואם זה בחינוך המקצועי, מסגרות שלא נמצאות כמעט ברוב המגזר הערבי.

אני מבקש לעדכן את השר ולומר לו מה התחוור
לנו בחצי שעה האחרונה. התוכנית הזאת היא לא מוסכמת עם ועדת המעקב כביצוע תוכנית החומש מפני שלפי חשבונם – חשבון שנראה סביר, למרות שלא בדקנו אותו עד תומו – ההיקף התקציבי לביצוע תוכנית החומש הוא בסדר גודל של שבעים מיליון שקלים לשנה ולא חמישים מיליון שקלים לשנה.

ללא בנייה.

הכל ללא בנייה. גם החמישים מיליון הם ללא
בנייה והשר הדגיש זאת בדברי הפתיחה שלו.
מתחוור שהתוכנית הזאת, ככל שהיא יפה וטובה, ובירכנו את הצוות שיושב במשרד החינוך ומכין תוכניות טובות, היא לא מתייחסת אחד לאחד לתוכנית החומש במובן זה שיש המלצות חשובות בתוכנית החומש שפה אין בכלל התייחסות להן. אמרנו שלוועדה בסך הכל הייתה בקשה מאוד צנועה. הואיל ותוכנית החומש אושרה על-ידי כל השרים, כל המנכ"לים וכל ועדות החינוך, ביקשנו להיות צמודים לוועדת החומש, ואם משרד החינוך והתרבות חושב משיקולים כאלה ואחרים שיש מקום שהמלצה כזאת או המלצה אחרת עבר זמנה או דרוש עדכון או דרוש שינוי, הוא צריך לשים את הדברים האלה על השולחן. זה נראה כאילו המשרד ישב והכין תוכנית חומש משלו, שיש לה דמיון מסוים לתוכנית החומש שהוכנה, אבל היא לא על כל מרכיביה וכל חלקיה.

אלה היו שתי התלונות בחצי שעה שהשר נעדר.

אני רוצה לברך על תוכנית החומש. ואנחנו גאים
בה.
רציתי לברך על דבריו של דוקטור יצחק תומר כי העיקר זה שהכסף מיועד לצרכים של החינוך הערבי.

בקשה אחת ממשרד החינוך. יש לנו הרבה מורים
היום שלא יודעים מה לעשות אתם ואולי אפשר היה לחשוב על הסבת מקצוע ואפשר לעשות זאת על-ידי פתיחת כיתות מיוחדות באוניברסיטה. באמצעות זה נוכל לפתור את בעיית הפסיכולוגים והצרכים של תלמידים עם לקויי למידה.

אני חושב שאנחנו יכולים להתחיל לסכם את
הדיון.

בקשר לוועדת מעקב. ישבה ועדת המעקב אתנו בישיבה, קיבלה את תוכנית העקרונות ובירכה עליה. זאת אומרת, לא היה ויכוח עקרוני עם ועדת המעקב בישיבה שהתקיימה במשרד החינוך על הנושאים שהוצגו כאן בוועדה. היו הערות, התייחסנו להערות בכובד ראש, סיכמנו עם ועדת המעקב שתשב אתנו כל ששה חודשים.

התוכנית הזאת מתייחסת לשנתיים הראשונות. לא רצינו להתייחס מעבר לשנתיים כי פה אנחנו מדברים על תוכנית חומש ולכן אי-אפשר היה להביא בשנתיים בסכום הזה את כל אותם יעדים שפרוסים בתוכניות החומש. אי-אפשר להקיף את כולם ומעבר לשנתיים יש לנו עוד שלוש שנים. השר אמר, ואני מקווה שנעמוד בפחות מזה, בארבע שנים. צריך לתת למשרד את האשראי ולומר שאכן חלק מהנושאים אנחנו תוקפים עכשיו וחלק נתקוף בשלב מאוחר יותר. נצטרך להתייחס לנושא הזה בצורה כזאת.

לגבי הנושא של אבחון לקויי למידה במרכז לאבחון לקויי למידה. זה חלק מהתוכנית. נכון שלא קיים מרכז כזה, אבל בדעתנו להקים מרכז כזה. שוב, זה חלק מאותה הבנייה של תהליך שמחובתנו להיכנס לטיפול עמוק בנושא החינוך המיוחד במערכת החינוך הערבית.

מורים לחטיבה העליונה ברשויות מקומיות. הבעיה ידועה לנו. אנחנו מתכוונים לזה שההתערבות שלנו בחינוך העל-יסודי תהיה בחלקה התערבות ברכישת שירותים, לא כל כך דרך הרשות המקומית, על-מנת להבטיח שאכן התשומה תגיע ישירות לתלמיד.

אני רוצה להביע התנצלות על כך שאנחנו כנראה
במשך שנה לא נצליח לסגור את הפערים. הלוואי שיכולתי. אגב, לו היו כל הכספים, גם אז אי-אפשר היה לעשות את זה. אני רוצה להתייחס לשאלה או להערה הנכונה של יושב-ראש הוועדה, ותכף אני אתייחס גם לשאלות אחרות. אמר לי אתמול מי שמנהל את המשא ומתן עם ראשי הרשויות המקומיות, יוסי קוצ'יק, שהמשרד היחיד שהגיש הצעה לא מושלמת - לא ממלאת את כל הצרכים – אבל ראויה לשמה, זה משרד החינוך, עם כל המגרעות שיש בתוכנית הזאת. זו תוכנית שיש לה ידיים ויש לה רגלים. יש עוד כמה דברים שטעונים בירור והתייעצות, ואנחנו תמיד שמחים להתייעץ, אבל זו תוכנית שמונחת על שולחן ובלי שום ספק היא מקדמת במידה ניכרת, גם במושגים החלטיים וגם במושגים השוואתיים, את מה שהיה עד היום. הוא אמר לי ואני מרשה לעצמי לצטט אותו שלו כל המשרדים היו הולכים בעקבות משרד החינוך והתרבות, יכול להיות שהרבה בעיות שצריכות עכשיו להיפתר, היו נפתרות. גם התוכנית שלנו כידוע היא לא מושלמת.

יושב-ראש הוועדה העיר על כך שיש המלצות של הוועדות ולא בהכרח כל מה שאנחנו מניחים כאן על השולחן עולה קנה אחד עם ההמלצות האלה. אני הערתי בדברי הפתיחה שלי שמכיוון שהוועדות האלה סיימו את תפקידן, אתם יודעים שהמציאות שלנו, גם המציאות במגזר הערבי, היא מציאות דינאמית וזה לא אורים ותומים, וזאת לא תורה מסיני, יש דברים שאנחנו חושבים על-פי ניסיוננו – גם משרד החינוך יודע משהו – ואנחנו הגענו למסקנה שיש צרכים שעכשיו הם אולי גם יותר חשובים וגם יותר דחופים מכפי שהם נראו לפני כך וכך שנים. זה דבר אחד, אבל זו לא התשובה במלואה.

בדיון הראשון שהיה לנו בתוכנית החומש ואני השתתפתי בו, היו גם הצעות אחרות, אלא ההצעות האלה היו נשארות על הנייר משום שגם אם אני מחליט עכשיו נניח לפתוח מיד ביועצים חינוכיים או ביועצים פסיכולוגיים, אני אומר לכם שזה היה נשאר על הנייר, כי בניגוד למה שאמרה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, ואני לא חושב שהיא מכירה את העובדות בכל הכבוד, אם אני רוצה עכשיו לגייס כמה עשרות פסיכולוגים ויועצים חינוכיים - על-פי ההגדרה של יועץ חינוכי – אני לא יכול לגייס וזו עובדה. אז מה אני יכול לעשות? נכון שכתוב בוועדות מה שכתוב. אגב, אילו היינו רוצים לעשות לעצמנו מלאכה קלה, היינו מכניסים את זה בשנה הראשונה, רק אני אומר לכם שבסוף השנה לא היה קורה שום דבר ולכן התברר לנו, כמובן רק מתוך כוונה לקדם את התוכנית הזו, כדי להוציא אותה אל הפועל, שקודם כל צריך לפתוח במאמץ יותר מוגבר לגבי הכשרת כוח אדם כזה. אני כבר אומר לכם כדי שאחר-כך לא יהיו הפתעות, לא כעבור שנה ולא כעבור שנתיים ולא כעבור שלוש, שגם כאשר אנחנו נעשה הסבות כפי שנאמר כאן על-ידי החברים, בסופו של דבר אני לא בטוח שנגיע לקאדר מספק של אנשים שמוגדרים כיועצים חינוכיים שהם באמת יועצים חינוכיים על-פי הקריטריונים המקובלים במשרד ונצטרך לעשות הנחות בעניין הזה. אז תעמוד בפנינו השאלה האם מוטב שלא לשבץ בכלל יועצים חינוכיים כאלה במערכת, או שאנחנו משבצים אבל אנחנו יודעים שזה לא בדיוק היועץ החינוכי שמצויד בכל הדיפלומות ובכל התארים ובכל מה שצריך. זה צריך להיות לגמרי ברור. אנחנו הרי יודעים מה המצב בשטח.

אומרת חברת הכנסת תמר גוז'נסקי שאני עפר לרגליה, שיש מספיק פסיכולוגים היום. אז היא טועה. אין. בוודאי לא פסיכולוגים בתואר הזה ובהכשרה הזו שיכולים להיכנס תכף ומיד לתוך מערכת החינוך. אנחנו נלך במאמץ משולב, גם להכשרת כוח אדם וגם בשלב הראשון יהיה כוח אדם שאני בטוח שהוא יהיה כוח אדם מאוד מאוד מוצלח, אבל הוא לא יוכל להציג את כל התעודות והציונים עד הציון האחרון. אני בהחלט תמים דעים אתך אבל זה מרשם בשביל לא לעשות שום דבר. יש למשל מה שנקרא קלינאי תקשורת. אני אומר לכם שיהיו קלינאי תקשורת שעומדים בכל התנאים ובכל הכללים ובכל הדקדוקים, אנחנו נעבור את תוכנית החומש. צריך למצוא כאלה שיעשו את עבודתם נאמנה, ואני בטוח שהם יביאו הרבה תועלת, אבל הם לא יעמדו בכל הקריטריונים. יכול להיות שיהיו אפילו איגודים מקצועיים שזה לא כל כך ימצא חן בעיניהם, אבל אם לא ימצא חן, לא ימצא חן. אנחנו בכלל לא התחייבנו למצוא חן בעיני כולם. זו התשובה לשאלתך למה זה לא בדיוק מתאים אחד לאחד. אם אני רוצה אחד לאחד, תהיה תוכנית של אחד לאחד, אבל בסוף לא יצא ממנה שום דבר. לכן לקחנו צירוף של גם צרכים תכופים באופן מיוחד וגם דברים שאפשר לבצע אותם בשנת תש"ס.

אפשר לסכם עם המועצה להשכלה גבוהה לתת
הקלות מסוימות למספר סטודנטים במספר אוניברסיטאות במדינת ישראל.

אני חושב שזה נכון. יושב-ראש המזכירות
הפדגוגית החדש, פרופסור מישל אביטבול, כבר בא במגע עם כך וכך מכללות ואוניברסיטאות כדי להתעניין אצלם האם הם מוכנים לקחת את המשימה הזו לידיהם. קיבלנו תשובות חיוביות. לכן אנחנו לא מגישים כאן תוכנית שהיא מן הפה אל החוץ או מן הנייר אל החוץ, אלא אנחנו רצינו לבדוק את עצמנו ולראות האם אנחנו מדברים על דברים ממשיים שיש להם יסוד ויש להם אחיזה במציאות או אין להם. אגב, המוסדות לא עושים לנו טובה גדולה משום שהם יקבלו כסף בשביל זה.

קיבלנו תשובות ממכללות אזוריות, חיפה, בית
ברל, אורנים, המכללה הערבית חיפה.

רק תל-אביב לא רוצים וזה המקום היחיד שיש בו
קלינאי תקשורת.

באופן סופי ומוחלט ובלי שינויים נוספים, מדובר
על בנייה של 479 כיתות במגזר הערבי כאשר במגזר הדרוזי מדובר על בנייה של 54 כיתות בנוסף. זאת אומרת, 530 כיתות. אני חוזר ומפנה אתכם לסך כל הכיתות שמשרד החינוך עומד לבנות בשנת 2000 שזה נניח 1,800 כיתות – נקווה שנבנה יותר – ואתם תהיו השופטים על-פי חשבון פשוט, האם 530 כיתות, גם על-פי מה שהונחינו על-ידי ועדות החומש וגם על-פי השיעור היחסי, האם זה נראה לכם דבר סביר והגיוני. נדמה לי ש530- כיתות בהשוואה ל230- כיתות בשנה שעברה, בשים לב לתוכניות החומש ובשים לב למספר הכללי של הכיתות שאותו בונים, אני חושב שזה בסדר. להגיד לכם שאני עומד לעשות מסיבה בקרוב, לא, אני לא עומד לעשות מסיבה.

מכיוון שאני ידוע בתור אחד החסידים המושבעים של ההתנחלויות, אני אמסור כאן הודעה שאולי היושב-ראש ינתק אתי את היחסים באופן מוחלט. אני לא מתרשם שההתנחלויות עומדות להיכנס למפת העדיפות הלאומית של הממשלה הקיימת. זה גם כתוב שחור על גבי לבן בהסכם הקואליציוני. נכון שיש שם תוספת שאם יהיו צורכי ביטחון מיוחדים, אבל צורכי ביטחון מיוחדים זה בוודאי לא קשור לכל ההתנחלויות, אני לא יודע בכמה התנחלויות זה קשור. אגב, אני רוצה לומר דבר נוסף בעניין התנחלויות. אני שר, יש לי השקפות פוליטיות שלא נולדו אתמול כידוע אלא מלוות אותי 30-25 שנה, אני אפילו די משעמם את עצמי בזה שאני חוזר בערך שלושים שנה על אותם הדברים, אבל כשר חינוך זה שווה משום שמדובר בילדים. לו הייתי חושב שההתנחלויות על-פי הפרופיל הסוציו-אקונומי שלהן ראויות לטיפוח, אז רק בגלל זה שיש לי השקפות מסוימות לגבי התנחלויות, בכל הכבוד זה לא רלוונטי למקרה הזה. אבל מכיוון שההתנחלויות לא עונות על הפרמטרים הסוציו-אקונומיים כפי שעונים עליהם מגזרים כמו המגזר הערבי, ערי פיתוח, שהפרופיל הסוציו-אקונומי של עפרה יתאים לפרופיל הסוציו-אקונומי של דיר אל אסאד, נאחס ואופקים ושדרות, גם עפרה תקבל, אבל היא כנראה לא מתאימה. לכן כשאתה אומר התנחלויות, זו הערה שיש בה רלוונטיות מסוימת לגבי העבר ואין בה רלוונטיות לגבי העתיד.

לגבי השבעים מיליון. אני לא יודע מאיפה צמח המספר הזה. אני יכול לומר שאני בוועדה הזו כבר נוכח בפעם השלישית בדיון על המגזר הערבי ובכל שלושת הדיונים המספר דובר על סכום של חמישים מיליון שקל. לסכומים יש טבע לצמוח, בעיקר כשהצרכים הם גדולים ואני אשמע את ההסברים. אני לא יכול להתחייב ברגע זה משום שהסברתי ממה הייתי צריך לקחת כדי לתת. אם אפשר יהיה לתת במשך השנה יותר, אנחנו נהיה מאושרים. תודה רבה.

לפני הסיכומים, אני חייב להעיר שתי הערות.
בנושא של קיצוץ בתקציב. אני לא סבור שכדי לקדם מגזר שיש צורך לקדם אותו – ואין ספק שיש הסכמה רחבה מאוד, אמרנו שכל חלקי הוועדה, לפי דעתי גם כל חלקי הבית יסכימו – ולממש את תוכנית החומש, אני לא חושב שלצורך זה חייבים לפגוע במגזר אחר וניתן לגייס משאבים בתוך המשרד גם בתוכניות אחרות מבלי למקד ולהטיל על מגזר אחר בתוך מערכת החינוך את כל גיוס המשאבים. לפחות מבחינה מספרית לקחו ממגזר אחד ונתנו לשני. לקחו ממגזר אחד חמישים מיליון ונתנו למגזר. זו לפחות תמונת המצב למרות שאני יודע שלא כך היה, שלא מישהו ישב בחדר ואמר ניקח מפה וניתן לפה.

אני חושב שראוי שקיצוצים ושינוי סדרי עדיפויות במשרד ייעשו בחתך רוחבי. כל שבסיס הקיצוץ הוא יותר רחב, כך מרגישים אותו פחות. לפחות כשנגיע לדיון עלה תקציב – לפי דעתי קבעו כבר מועד אי שם בחודש דצמבר – נדבר על זה ונראה היכן לקחו ולמי נתנו. לא רציתי להשאיר פטור בלא כלום את הערת השר כי יש גם מבט שונה כיצד עושים קיצוצים במשרד ומהיכן מקצצים.

הערה שנייה וגם היא לגבי ההתנחלויות. הנושא של מרכיב סוציו-אקונומי הוא מאוד מאוד מקובל עלי והנושא של ישובים שנתונים במצוקה ביטחונית הוא גם כן מאוד מאוד מקובל עלי. אני מקווה מאוד שבאמת אלה יהיו שני הפרמטרים שיקבעו את העדיפויות הלאומיות בכל רחבי הארץ ובוודאי אני גם חושב שבמקומות אחרים שיש מצוקות ביטחוניות, יש מצוקות עם פרופילים שונים.

אמרתי זאת גם בשיחה אישית לשר, אם כי אני חושב שעפרה, עם כל זה שהפרופיל הסוציו-אקונומי שלה בוודאי יותר גבוה מהפרופיל האקונומי של דיר אל אסאד, רק הבעיה הביטחונית שלה היא שונה. אני מדבר כרגע על ילדים ולא פוליטיקה. הבעיות הביטחוניות שנוצרות במערכת החינוך בעפרה הן שונות מאשר הבעיות הביטחוניות שקיימות בדיר אל אסאד ובדיר אל אסאד זה שונה ממה שקורה באביבים ובמרגליות אם צה"ל יערך באופן שונה בקו העימות. כל מקום הוא עם הבעיות שלו ומקובל עלי שבסופו של דבר ילדי ישראל הם אותם ילדים וכולם צריכים לדאוג שכל ילדי ישראל ילמדו בתנאים סבירים.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני מציע לוועדה לקבל שלושה סיכומים. הסיכום הראשון, ולא דיברנו כאן בינינו, שאנחנו רושמים לפנינו – אני מוכן להוסיף גם בקורת רוח – את התוכנית הזאת שאנשים ישבו ועמלו עליה וגייסו את המשאבים. מתוך עיון ראשוני, סך הכל התוכנית מונחת כאן שעתיים, התוכנית נראית תוכנית סבירה שאפשר לברך עליה, יש בה חמישים מיליון, יש בה 479 כיתות לא כולל את המגזר הדרוזי, ובוודאי אפשר לקבל אותה. יחד עם זה אני חושב שבכל-זאת הוועדה כן צריכה לעמוד על כך שתוכנית החומש היא המסגרת המחייבת. אם המשרד רוצה להוסיף מעבר לתוכניות החומש, בבקשה. אם המשרד בא ואומר שסעיף מסוים בתוכנית החומש הוא לא בשל מסיבות כאלה ואחרות, גם זה אפשרי. מה שקורה, התוכנית הזאת מתעלמת מכמה המלצות שאין שום מניעה מלבצע אותן.
יש באמת כמה בעיות של כוח אדם, אם כי אני לא חושב שאין פסיכולוגים ואני במסגרת ההיערכויות, לו היו שואלים אותי, הייתי לוקח גם כרגע פסיכולוג שאיננו דובר ערבית לכמה רשויות ערביות וזאת רק כדי לקדם ועדות השמה. הילדים ממש אומללים שאין מי שיעשה תוכניות השמה ולא יכול להיות שיחכו שנתיים עד שיהיו פסיכולוגים דוברי ערבית. אלה דברים קשים מאוד שקורים כאן.

יחד עם ההערה שהיא הערה נכונה מתודית, שאין טעם לרשום סעיף שהוא לא בר ביצוע, אני עדיין חושב שהמסגרת של תוכנית החומש היא המסגרת המחייבת. אני מציע לחברי בוועדה להיצמד לתוכניות החומש שהן המסגרות המחייבות. אם המשרד רוצה להוסיף עליהן, בבקשה, שיוסיף.
אנחנו בכל-זאת מבקשים בסדר גודל של עוד חודשיים אם אפשר שבכל-זאת המשרד יעשה עוד מאמץ אחד, ייקח את תוכניות החומש, יבחן המלצה המלצה לגופה ויראה בה את המסגרת המחייבת ויאמר לנו מה הוא עושה עם ההמלצות האלה. ממש ללכת המלצה המלצה ודוח מול דוח. יש שלושה דוחות ואני מבקש לא לערב ביניהם. יש דוח של המגזר ערבי, יש דוח של המגזר הבדואי צפון, יש דוח של המגזר הבדואי דרום והבעיות הן בעיות מאוד ספציפיות ושם מדובר בהמלצות מאוד פרטניות. אם המשרד רוצה להקים מעבר לשלוש הוועדות האלה עוד ועדות, הוא יכול להקים, אבל אנחנו רוצים להיצמד לאותן שלוש ועדות שנראות בעיני כולם כמסגרת מאוד מחייבת ומאוד טובה, עם הצורך לעדכן ולראות מה היום יותר רלוונטי מאתמול ומה פחות רלוונטי.
הסיכום מקובל על חברי הוועדה? תודה. כך נסכם את הישיבה.

אני רוצה להודות לשר, לאנשי צוותו ולכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30