פרוטוקולים/ועדת חינוך/1773



1
ועדת החינוך והתרבות
22.11.99


פרוטוקולים/ועדת חינוך/1773
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, י"ג בכסלו התש"ס, (2 בנובמבר 1999), שעה 10:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
עזמי בשארה
חוסניה ג'בארה
מוחמד כנעאן
יהודית נאות
מיכאל נודלמן
ראובן ריבלין
סילבן שלום

עודד כהן - סמנכ"ל וראש מינהל חברה ונוער, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד סופי אורטשכנזי - לשכת היועץ המשפטי, משרד החינוך, התרבות והספורט
הדרה רוזנבלום - מנהלת יחידת מועצת תלמידים ונוער, משרד החינוך, התרבות והספורט
יעל פרבר - מתאמת שר החינוך לכנסת ולממשלה, משרד החינוך, התרבות והספורט
יהודית אייזנר - הסתדרות המורים

יעל ארמוני - יו"ר
מיכל גולד - סגן יו"ר
דפנה ליאל
אברהם אייזן
שיר שבח
מעיין לוי
ניב אסף
שירי ספקטור
רחלי בן יעקב
טל מור
עידו יוסף
גידי פרץ
מיטל בן לולו
גדי לוזון
עמיר הרן
יעל שילון
נועם לייבמן
יעלה סלמה
גלעד שנהב
שירי בוזגלו
אסף אזולאי
גיא אהרון
אורלי רייכמן
אביעד מלכה
רותי עציון
אלכס שמרוב
אילת אדר
רוני צמת
אביחיל קויק
הדר סקה

יהודית גידלי

ימימה פרלס

מועצת תלמידים ונוער ארצית - מפגש היכרות
מועצת תלמידים ונוער ארצית - מפגש היכרות

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הפעם אנחנו מקדישים ישיבה שלמה לדיון עם מועצת תלמידים ונוער ארצית. אנחנו עושים זאת, מפני שאנחנו מאוד מחשיבים את המועצה, את מעמדה, את חבריה, ואת תפקידיה. חברי הכנסת נמצאים עדיין בראשית הקדנציה, וועדת החינוך בראשית פעילותה. חשבנו שזה צריך להיות אחד הנושאים הראשונים שיעלה כאן לדיון.

ממשרד החינוך נמצא איתנו עודד כהן, שהוא סמנכ"ל וראש מינהל חברה ונוער; עו"ד סופי אורטשכנזי מלשכת היועץ המשפטי של משרד החינוך; הדרה רוזנבלום, מנהלת יחידת מועצת תלמידים ונוער; יעל פרבר, מתאמת שר החינוך לכנסת ולממשלה. אני רואה שאין נציגים מארגון המורים העל-יסודיים ומארגון ההורים הארצי.

אני מבקש לומר שמערכת חינוך קיימת קודם כל עבור תלמידיה. בעיניי התלמיד עומד במרכז מערכת החינוך, והוא צריך להיות הסמן, הסרגל שממנו בודקים ומודדים כל החלטה במערכת החינוך, האם היא לטובת התלמידים וקידומם.

במה שקשור למועצת התלמידים, בסך הכל אנחנו לא עוסקים בנושא חדש. בתום הישיבה הזאת תוכלו להיעזר בוועדת החינוך, כדי שמועצת התלמידים תקנה לה מעמד עוד יותר חשוב, ותוכל להשפיע בתוך מערכת החינוך בנושאים שונים. אני מוכרח לומר שבאופן מסורתי יש כאלה שמדברים רק על זכויות. אני במפורש תמיד מדבר גם על חובות, ואני גם יודע מתוך החומר שאמנם מועצת תלמידים ונוער לא רואה את עצמה רק כאיזשהו פורום להשגת זכויות לתלמידים, אלא מקבלת על עצמה גם משימות ומקבלת על עצמה גם חובות, ויש לה בהחלט תפקידים מאוד מאוד רציניים בתוך מערכת החינוך, גם כמערכת שעוזרת לקבל החלטות, תוך כדי ראיית הזווית של התלמידים, והנושא הזה הוא מאוד חשוב, שהחלטות חשובות תתקבלנה תוך כדי כך ששומעים את דעת התלמידים. לא חייבים תמיד לשמוע בקול התלמידים, אבל לדעתי תמיד חייבים לשמוע את קולם של התלמידים, כדי שתתקבלנה ההחלטות לאחר שדעתם נשמעה. יש להם תפקידים חברתיים רציניים מאוד, גם בכל מה שקשור בצמצום האלימות ובצמצום נושא הסמים. השבוע מתקיים שבוע המאבק בסמים, ומחר נקיים גם דיון על המאבק בסמים בתוך מערכת החינוך.

נוער תמיד עמד בחוד החנית של המשימות הלאומיות, ודאי לנוער שלנו יש עדיין משימות לאומיות מאוד מאוד נכבדות בתחומים שונים, ואם היום ראוי לדבר על המשימות החברתיות, ורק לפני שבוע שמענו על נתוני העוני, אז כדאי לדעת שכל תלמיד רביעי בקרבנו הוא תלמיד שחי מתחת לקו העוני, ואם יש לחברה שלנו מתחים רבים בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילוניים, בין עניים ועשירים, בוודאי למועצת תלמידים ונוער יש תפקיד לתרום בתרבות הדיון בוויכוחים האלה, בהפגת המתחים, ביכולת להגיע להבנות ולהסכמות, ולפיתוח דו-שיח בתוך החברה הישראלית. יחד עם זה, כמובן שיש למועצת תלמידים תפקידים שקשורים בזכויות התלמידים. אני למשל, חושב שקשה מאוד לשר החינוך לקבוע מתכונת של בחינות בגרות בלי לשמוע גם את התלמידים, ובלי להתחשב מאוד מאוד בדעתם, כי בסופו של דבר הוא קובע את גורלם, והתלמיד יצטרך ללכת עם תעודת הבגרות שהשר החליט עליה, והוא יצטרך להשתמש בתעודה הזאת, וירצה להשתמש בתעודה בעלת משמעות ובעלת מעמד.

ראוי לציין שמועצת תלמידים, כמו בכל העולם, נבחרת באופן דמוקרטי. בדרך כלל אני מבין שזה בבחירות אישיות חשאיות. אני פעם חשבתי להציע שהבחירות כולן יתקיימו ביום אחד. כמו שיש יום בחירות לכנסת, שיהיה יום בחירות מועצות תלמידים, וזה יהיה יום התלמיד במערכת החינוך, או יום מועצות לתלמידים במערכת החינוך. זה יכול למקד את תשומת הלב החינוכית בתוך מוסדות החינוך אל עבר התלמידים, ובאותו יום לא רק יקיימו את הבחירות, אלא יקיימו דיונים חברתיים באשר למעמדם, משקלם ותרומתם של התלמידים להווי בית הספר.

מזה כמה זמן, עוסקים בהצעות לניסוח חוק זכויות הצעירים, על מנת שהזכויות לא תהיינה רק איזה רצון טוב פילנטרופי של שר כזה או אחר, או משרד כזה או אחר, אלא שתהיינה יותר מעוגנות. בוודאי שהיום תוך כדי הישיבה, כחלק מתפקידי הוועדה, נרצה גם לדבר על הצעת החוק. אני יודע שמועצת התלמידים עוסקת בו, ובוודאי שנרצה גם לעזור ולקדם את החוק הזה. יעל ארמוני, בבקשה.

אני יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית. כפי שהיושב ראש ציין, אנחנו מייצגים את כל אוכלוסיית התלמידים ובני הנוער במדינת ישראל. אנחנו מייצגים את כל הנוער, כלומר, גם בני נוער שנפלטו ממערכת החינוך, דרך קידום נוער, וגופים שמאושרים על ידי משרד החינוך. יש בחירות דמוקרטיות בכל בית ספר למועצת תלמידים. לפי חוזר מנכ"ל, חייבת לקום מועצת תלמידים בכל בית ספר . מעבר לזה, ישנם כל גופי הנוער, שזה תנועות הנוער, המתנ"סים, קידום נוער, כל גופי הנוער של נוער פרופר. מתוך כל גוף כזה, כולל מועצות התלמידים, עושים בחירות למועצת הנוער הרשותית. כך כל מועצת נוער רשותית מייצגת את כל הנוער בכל אותה רשות.

בית ספר, רשות, מחוז, ארצי.

בדיוק. מהמועצה הרשותית נבחרים נציגים למועצה המחוזית. יש שבעה מחוזות לפי משרד החינוך, ומהמועצה המחוזית למועצה הארצית. המחוזות הם צפון, מרכז, דרום, חיפה, תל אביב, ירושלים, והמגזר הערבי.

אני רוצה לומר שאני ממש תומכת בכל הדברים שאמרת, שבני נוער דורשים זכויות, ושוכחים שמעבר לזה יש להם גם אחריות. אנחנו בדיעה הרווחת שכדי לקחת על עצמנו אחריות, אנחנו צריכים לדרוש גם זכויות. כי ככל שנקבל יותר זכויות, כך ניקח על עצמנו יותר אחריות. אנחנו רוצים להגיש את חוק יסוד זכויות הצעירים כחוק יסוד. זו המטרה שלנו. אני מציעה שגיא יאמר כמה מלים על החוק.

כיושבת ראש מועצת התלמידים והנוער, מהם התפקידים שאת רואה, כתפקידיה של מועצת התלמידים, כלומר, בפן של זכויות וחובות, איך את רואה את הדברים.

יש לנו מספר מטרות מאוד ברורות מבחינתנו. אחת היא כמובן לשמור על זכויות התלמידים ובני הנוער במדינה. מעבר לזה, אנחנו חושבים שאחת המטרות שצריכות להיות לא רק שלנו, אלא בכלל של כל גופי הנוער בארץ, היא להפעיל כמה שיותר בני נוער למען הקהילה. לתרום לקהילה ולהתנדב.

אתם רואים גם את התלמידים עצמם כחלק מהקהילה?

בהחלט.

כי מה שקורה הוא שבני הנוער לא עוזרים לבני הנוער.

יעל, אני מציע שתתני סקירה של חמש דקות מה זה מועצת תלמידים, מה היא עושה, במה היא עוסקת.

מועצת התלמידים והנוער הארצית, כמו המועצות המחוזיות, מחולקת לשלוש ועדות. ועדת פרסום, הוועדה המשפטית, וועדת נוער וקהילה. ועדת נוער וקהילה עוסקת בכל מיני פרוייקטים שחלקם זמניים, פרוייקטים שקמים באותו רגע, כמו שהתרמנו לקוסובו, או כל הפעילות נגד אלימות. הוועדה המשפטית עוסקת בנושא של שמירת חובות וזכויות התלמידים ובני הנוער. כמו כן היא עוסקת עכשיו בחוק יסוד זכויות הצעירים. ועדת פרסום עוסקת בכל הנושא של פרסום המועצה, הוצאת פליירים ופרסום הפעילות של המועצה, דברור המועצה. כל ועדה פועלת בתחום הפעילות שלה, כשהוועדה שמבחינתנו היא זאת שאחראית על הקהילה, היא ועדת נוער וקהילה. אני יכולה לתת מספר דוגמאות של פעילויות שאנחנו עושים איתם. אולי כדאי שגלעד שנהב יציג זאת, כי הוא יושב ראש ועדת נוער וקהילה.

יש לי עוד שאלה אחת. מה הקשיים, האם משרד החינוך ובתי הספר משתפים פעולה או לא משתפים פעולה, מה הבעיות שלכם? האם יש לכם כסף לפעול?

יש הרבה בתי ספר בהם קמה התנגדות של מנהלים להקמת מועצות, למרות שזה מעוגן בחוזר מנכ"ל. אני חושבת שזה בעיקר בבתי ספר של המגזר הדתי, ובתי ספר של המגזר הערבי. אני יודעת שלמגזר הדתי, למשל, יש בתי ספר שיש להם בעיה לשלוח למועצת הנוער העירונית נציגים, כי שם ישבו בנים עם בנות, ומבחינתם זה יוצר בעיות. אבל מדובר רק בבתי ספר בודדים כרגע. מעבר לזה, אני חושבת שיש הרבה קשיים של מנהלים שממנים מועצות וחושבים שזו מועצה דמוקרטית נבחרת. גם זה קיים פחות ופחות. אנחנו עובדים על זה שכל המועצות תהיינה נבחרות ודמוקרטיות.

באילו בעיות אתם נתקלים, או שהכל בסדר?

אף פעם לא הייתי מתנגדת ליותר תקציב. בהחלט היינו יכולים לפעול הרבה יותר עם עוד תקציב.

אני לא מדבר רק על המועצה הארצית. אני מדבר בעיקר על המועצה הבית-ספרית.

במועצה הבית-ספרית עצמה, אני חושבת שהבעיות העיקריות הן לפעמים בהשתלטות של המנהל או המורה, בכך שלא נותנים להביע את דעתם ולנצל את מעמדם. זה דבר שלא קורה בהרבה מועצות, אבל זה קורה עדיין.

אני מציע שגיא ידבר על החוק.

באופן כללי, מאיפה נובע הצורך בחוק - אנחנו כמועצה, כפי שיעל אמרה, ואני חוזר על זה בצורה אחרת, בהקשר לדברים שלי - אנחנו גוף שמייצג מספר גדול מאוד של בני נוער, במישורים שעולים זה מזה, בצורה שבני הנוער בוחרים אנשים שייצגו אותם במועצה מסויימת, המועצה הזאת מעבירה נציגים למועצות אחרות, וכך בסופו של התהליך, אנחנו כמועצה ארצית מרכזים סמכויות שמצטברות אצל רוב התלמידים בארץ. הכל נעשה באופן מאוד דמוקרטי, כשיש תקנונים שמפקחים על כל התהליך הזה. הכל נעשה באופן כזה שאנחנו יכולים להצהיר על עצמנו ולומר בלב שקט שאנחנו הגוף המייצג של כלל בני הנוער במדינת ישראל, עם מעט חריגים שלא יכולים להרוס את ההגדרה של כלל בני הנוער בישראל. כחלק מהיותנו גוף מייצג וכולל, חשוב לנו לפעול למען כלל בני הנוער במדינת ישראל, ובכלל זה הצעירים עד גיל 18 שמהווים כשליש מאוכלוסיית המדינה, ולכן אנחנו מגדירים זאת כחוק יסוד זכויות הצעירים ולא חוק יסוד זכויות הנוער. החוק הזה פונה בהגדרתו מגיל אפס עד גיל שמונה עשרה.

אקדים ואומר שזה לא נוגע דווקא לתלמידים, ולאו דווקא לעניין של בית ספר, כי אנחנו עובדים עם המון גופים שמסייעים לנו, שלאו דווקא מתבטאים בבית הספר, כי המועצה המחוזית עובדת עם משרד החינוך במחוז, בשיתוף פעולה מלא, ובעזרה הדדית, ובייצוג של כלל הצעירים. אנחנו מייצגים את כל הנוער במדינת ישראל באופן שהוא לא גורף אמנם, אבל הוא מאוד משמעותי וחשוב. בכל תהליך שיתוף הפעולה שלנו עם כל מיני גורמים מסייעים, כמו משרד החינוך במחוז, או משרד החינוך מינהל חברה ונוער, שאנחנו עובדים איתו כמועצה ארצית, הנגיעה היא לכלל הצעירים. זה פחות פונה לעניין התלמיד, אלא יותר לאדם כהיותו אדם צעיר.

אנחנו מסתכלים על החוק הזה כמהפיכה חברתית מיוחדת. היא מיוחדת כי בני נוער חשבו לחוקק חוק יסוד שיעגן את הזכויות שלנו כבני נוער, יביא את מה שאנחנו רוצים לקבל במסגרת היותנו צעירים, שאנחנו וכל הציבור נדע מה מגיע לנו ורצוי שנקבל. החוק הזה הוא בקנה מידה בינלאומי. אנחנו לא מכירים פעולה בסדר גודל כזה, שבעינינו היא בחשיבות בקנה מידה בינלאומי, וגם כתבנו את זה בחוברת.

החוברת שנמצאת בידיכם מוצעת לדיון. זהו אינו התוכן הסופי שיוגש לאישור הכנסת. החוק פותח בהגדרת מונחים של צעיר, ניצול, והרשויות.

אם אני מבין נכון, במה שכתוב פה אין שום דבר חדש. לקחתם את כל החקיקה קודם, ובעצם סידרתם את זה בצורה מתודית של חוק חדש.

לא. בסעיף תרבות ופנאי, כששמעו עליו אנשים שעוסקים בעניין הזה, הם מאוד התלהבו ממנו, כי זה סעיף חדשני שמגדיר את הזכות לשעות פנאי: "שבהן יוכל לעסוק בכל פעילות כגון משחק ונופש, תרבות, אמנות, ספורט וכל פעילות חברתית קהילתית, וכל זאת לפי גילו ומידת בגרותו, ולא תיפגע זכות זו שלא לתכלית ראויה". סעיף 5(ב) ממשיך: "מדינת ישראל תקצה משאבים חומריים ואנושיים מתאימים להבטחת זכות זו של הצעיר". במסגרת חוק היסוד, זה סעיף מאוד חשוב לבני נוער, כי ידוע שלבני נוער יש בעיה עם שעות פנאי, ופה הוא מעגן את הזכות שלהם, ואת הצורך במתן אפשרויות לתעסוקה ועיסוק בשעות פנאי. זו אחת הדוגמאות החדשניות שלו.

מה עוד חדשני בו?

בזכות לחינוך אנחנו נוגעים בעניין שאנחנו מחפשים סיוע לפיתוח שיטות חינוך אלטרנטיביות, כלומר, בנוגע ללימודים אקסטרניים. שלתלמידים שלא משתלבים במסגרת הלימודים הרגילה, תהיה האפשרות לבחור בשיטות לימוד אלטרנטיביות, במקום שייפלטו מכל מסגרת שקיימת. שיהיה סיוע ועזרה בעניין.

זה קיים גם היום.

לסיום הדוגמאות, אתן לך דוגמא מאוד אקטואלית, בעניין האלימות. כאן מגדירים את זה בחוק יסוד, שזה דבר שהוא מאוד חשוב. סעיף 6 מדבר על מניעת אלימות.

יש מערכת חוקים שלמה וענפה כנגד אלימות, והבעיה היא לא החקיקה, אלא האכיפה.

אני רוצה לומר שלוש הערות. ראשית, מועצת התלמידים והנוער במדינת ישראל היא גוף שעבר תהליך ארוך מאוד בתוך מערכת החינוך, והיום גם מחוץ למערכת החינוך. אני מוכרח לפתוח בדברי שבח. זו הפעם הראשונה שוועדת החינוך בכנסת דנה במועצת תלמידים. הם שותפים לוועדה כבר שנים רבות, אבל זו פעם ראשונה שוועדת החינוך דנה במועצת תלמידים. אני רוצה לשבח על כך את יושב ראש הוועדה.

הכוונה היתה במועצת התלמידים והנוער, גם ביסודי, גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העל-יסודית, לאורח חיים דמוקרטי, ולא במרכאות, אלא לחנך. אנחנו אפילו הגדרנו את זה לפני שנים אחדות כמשהו חדש בדמוקרטיה, בכוונה תחילה, ולבוא ולומר למערכת החינוך בשילוב חזק מאוד: רבותיי, זה יפה מאוד כל המערכות שאתם עושים, וכל הפעולות היפות, אבל אם לא תסתייעו בבני הנוער, ותקימו עדה בזעיר אנפין במבנה של החברה, אז הפעילות לאורח חיים דמוקרטי לא תהיה שווה. כתוצאה מכך בעצם עברנו תהליכים חינוכיים ארוכים. התהליך היה ארוך, כי היינו צריכים קודם להכשיר את חדרי המורים ולגרום לכך שחדרי המורים יסכימו לקבל את האוטוריטה, את שותפות הפעולה של מעורבות שותפות ואחריות של מורים, הורים ותלמידים. היום בעצם בקרוב ל85%- מבתי הספר יש מועצות תלמידים נבחרות. יעל כבר אמרה שיש קבוצה קטנה מאוד של בתי ספר, שעדיין לא בחרו מועצה נבחרת, שהיא לא שותפה למועצה. אם המועצה לא נבחרת על ידי התלמידים, הם לא יכולים להצטרף, לא לוועידה, שהיא הגוף המרכזי של מועצות תלמידים ונוער, והם אינם יכולים להיות שותפים לשום דבר. היום אנחנו עושים פעולה אינטנסיבית יחד עם מועצת התלמידים והנוער, בזה שאנחנו מבקשים גם ממוסדות דתיים מסויימים שהעלו כל מיני רעיונות, ואנחנו הוכחנו להם שאין בזה ממש. אני מוכרח לומר שדווקא במגזר הערבי יש התפתחות יוצאת מן הכלל בבניית מועצת תלמידים ונוער, והיה לנו יושב ראש פעיל מאוד. בסך הכל הפעולה היא אינטנסיבית.

דבר שני, במשך ארבע השנים האחרונות, מועצת התלמידים והנוער מצאה את מקומה. גם המשרד וגם גורמים אחרים ראו במועצת התלמידים והנוער שותפים לעשייה חינוכית, חברתית, ערכית, לאומית, וכו'. יש להם אמנה רצינית מאוד עם הכנסת. יושב ראש הכנסת הקודם חתם על אמנה אמיתית, שבה התלמידים משפיעים ומושפעים. חוץ משתי ועדות, חברי מועצת התלמידים והנוער יכולים להכנס לכל ועדות הכנסת, והם מנצלים את זה. כמו כן, במשרד החינוך הם שותפים לכל הוועדות. שלישית, יש אמנה עם מרכז השלטון המקומי, כי רוב המערכות שלנו הן מערכות מוניציפליות. ניב אמר בצדק שאותנו מעניין בית הספר, אבל מעניין אותנו גם החלק החיצוני, מעבר לבית הספר, גם הנוער המנותק, גם תנועות הנוער, גם אורח החיים שנמצא מעבר לכותלי בית הספר. הגוף הזה הוא גוף פעיל ופועל. המבנה ההירארכי של מועצת התלמידים הוא של ועדות אמיתיות, פועלות ומפעילות, ומשפיעות מאוד במשרד החינוך כיום. הן לוקחות חלק גם ברשויות המקומיות. זה לא משחק ילדים, כמו שפעם מישהו התבטא. הם פעילים, משפיעים ומשנים, ואני משבח אותם על כך. אני רוצה להזכיר לכם שבאחת ההזדמנויות בהן שונתה מתכונת הבחינות, שר חזר בו. זבולון המר המנוח, כששמע שזה פגע אישית בתלמידים, ההוראה בוטלה. שינו את זה בגלל רחשי הלב של הנוער. אחד הדברים המשפיעים מאוד על אורח החיים ברשות ובמשרד החינוך, שהנציגים מביעים בפנינו את רחשי הלב של הנוער. הם מתקבלים מאוד באהדה, משפיעים ומושפעים.

לשאלתך, אדוני היושב ראש, מה החידוש בהצעת החוק, אפשר לקחת סעיף סעיף, אבל החידוש הוא בריכוז כל מה שמתייחס לנוער ולצעירים ומפוזר בכל מיני חוקים.

אילו מהפעולות של מועצת הנוער הם רוצים לעשות ולא יכולים לעשות, אלא צריכים לשם כך את חוק?

זה לא חוק מועצות תלמידים ונוער, זה חוק הצעירים.

אני רק שואל איזה זכות מזכויות הצעירים שכאן- -

השאלה שמטרידה אותנו בתוך מערכת החינוך, היא באיזו מידה אנחנו נצליח לשמר ולתחזק את הגורם הזה. אם אנחנו לא נצליח להפוך את זה לנורמה של אורח החיים הבית-ספרי, אז כל העסק לא שווה. היום אני יכול לומר שבחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, כמעט בכל בית ספר זה קיים. זה מוסד שהוא חלק מהנורמה של אורח החיים הבית-ספרי. יש הבחנה בין חוק מועצת תלמידים ונוער, שאנחנו לא רוצים לחוקק, לא זקוקים לו, לבין חוק זכויות הצעירים.

אני יכול לשאול לגבי הרבה דברים בשביל מה צריך חוק.

חה"כ ריבלין, השאלה היא לא למה צריך, אלא מה הקונספציה.

אני מציע לא להכנס לסימטא של החוק.

פעילויותיה של ועדת נוער וקהילה, מתחלקות לשני רבדים. רובד אחד של פעילות הוא תרומה של נוער למען עזרה בקהילה, עירוב של הנוער בחיי הקהילה. לדוגמא, לאחרונה עשינו פרוייקט של ניקיון חופים. בעתיד התכנון שלנו הוא לעשות פרוייקט לתכנון גנים לאומיים. אנחנו מתכוונים להגיע לרשויות שבהן יש גנים לאומיים, ושם לארגן פעילות שתחבר את בני הנוער לגן הלאומי או לאתר שנמצא אצלהם.

הרובד השני של הפעילות הוא למען הנוער עצמו. ברובד הזה מתחלקת הפעילות לשניים. פעילות של פרוייקטים רב-שנתיים, ופרוייקטים חד-שנתיים. פרוייקט חילופי שלטון הוא רב-שנתי. אחת לשנה, כל החלקים של מועצות התלמידים מחליפים את בעלי התפקידים. לדוגמא, בבתי הספר מועצת התלמידים הבית-ספרית מחליפה את ההנהלה. לדוגמא, במועצה הרשותית מחליפים את העיריה, וכך הלאה. בימים אלה אנחנו מתרכזים בפרוייקט חד-שנתי למלחמה באיידס. אנחנו מנסים להכנס לכמה שיותר בתי ספר ולהעביר חומר הסברה בנושא האיידס לכמה שיותר תלמידים. בנוסף לזה גם עבדנו לפרוייקט למניעת אלימות שהיה גדול מאוד ב2- בספטמבר, וערכנו עצרת גדולה מאוד ב31- באוגוסט, שבה אמרנו לא לאלימות. בשנה שעברה עשינו כנס גדול מאוד בנושא זהירות בדרכים למועצות תלמידים. עוד פרוייקט שאנחנו כרגע מנסים לעבוד עליו היום הוא עבודה על בחינות הבגרות. בוועדת נוער וקהילה הגיעו למסקנה שאנחנו צריכים לנסח איזושהי הצעה משלנו לאיך שיהיו בחינות הבגרות. בנוסף לזה אנחנו מבקשים להכנס לפורומים שבהם קובעים את מבנה בחינות הבגרות לעתיד.

בדרך כלל מכניסים אותנו, אבל בסוף התהליך של החשיבה.

אני מברך על היוזמה של היושב ראש של הישיבה שנראית לי מאוד מאוד חשובה, כהתחלת הדרך של שיתוף פעולה בעתיד. העובדה שמגיעים לכאן זה דבר יפה, השאלה היא אם זה יהיה בסופו של דבר פרודוקטיבי. כולנו היינו תלמידים, ואני זוכר את מועצת התלמידים מארגנת את מה שאז קראו תלמידיסקו. ביום שישי בערב היו עושים פעילות דיסקו.

הרבה מאוד השתנה מאז.

זה מה שהיה אז. השאלה היא מה זה בדיוק מועצת תלמידים, מה בדיוק אנחנו רוצים שהיא תעשה. אני חושב שמועצת תלמידים צריכה להיות גוף הרבה יותר מעורב, גם בתכנים, גם במהות, וגם במעורבות. בעניין של התכנים, בתוכניות לימוד אולי המועצה לא יכולה לומר עד הסוף מה תהיינה תוכניות הלימוד, אבל באוניברסיטה אגודת הסטודנטים מעורבת בהרבה מאוד דברים שקשורים לעניין, למשל בהערכת מרצים. אמנם זה אנונימי, אבל יש הערכת מורים, ואז הם יודעים שהם צריכים לעשות הרבה יותר. אני מאמין שהסתדרות המורים תתנגד לחלוטין, אבל זה דבר שגם אותו אפשר לעשות. לפי דעתי זה רק יעלה את רמת המורים בסופו של דבר. לגבי מעורבות בנושא של בחינות, האם יש לכם בכלל SAY בעניין? פתאום מחליטים כל המורים לתת שש בחינות בשבוע, מה אתם עושים?

היום זה כבר מסודר, נותנים שלוש בחינות.

המעורבות שלכם ברמת בית הספר צריכה להיות בהרבה מאוד דברים. יש עניין של הרחקת תלמידים. האם בבעיות המשמעת האלה אתם משקיפים או לא. צריך להיות מצב שלתלמיד יש ייצוג במועצה, מישהו שיכול להגן עליו בעניין הזה.

יש דברים שהם הרבה יותר מעורבות, למשל, מעורבות ברמה פוליטית. האם אתם חשבתם שאתם רוצים להיות שותפים להליכי בחירות מוקדמות במפלגות? האם יש מצב שבו מפלגות יקבעו בהליך הבחירה הפנימי שלהן שמגיל 17 כבר אפשר להיות חברים, או בהשתתפות? אני חושב שזה דבר נכון למפלגות עצמן שרוצות להכניס צעירים, וגם לצעירים עצמם שרוצים להשתתף בהליך הבחירות הפנימיות של בחירת חברי הכנסת.

לכל מפלגה ישנו התקנון שלה, מיהו חבר, מי זכאי לבחור.

זה דבר שיכול לגרום שהמעורבות תהיה יותר גדולה. לגבי הצבעה לכנסת, גיל 18 נראה לי סביר, אבל גם זה דבר שדורש מחשבה.

עניין הגיוס לצבא, האם אתם מעורבים בכל ההליכים האלה מול שלטונות צה"ל, מול אכ"א? יש מערכת אדירה שעוסקת בכל הנושא של קדם צבאי, של קורסים, של הכוונה. אין שום סיבה שלא תהיו מעורבים בהליך כזה. לדעתי זה יכול לתרום לצבא לא פחות מאשר מלש"בים.

לגבי הנושא של מעורבות, קירוב לבבות, אני מאמין שיש לכם ייצוג של כולם, של מחוזות, של סקטורים, של מגזרים, אבל מבחינת אמירה של קירוב לבבות יהודים ערבים, ספרדים אשכנזים, חרדים חילוניים, עולים ותיקים, שתהיה לכם איזושהי אמירה בעניין הזה, שהיא לפי דעתי יותר מאשר זה שיש נציגות מכל אחד מהם. אתם לא צריכים להיות אנשים פוליטיים ברמה מפלגתית, אבל אנשים פוליטיים ברמת המעורבות שלכם בקהילה. כי POLICY זאת מדיניות. אתם יכולים להיות מעורבים בכל העניין של מדיניות, ולומר את דעתכם.

בסך הכל המהות נוגעת לשלושה דברים מרכזיים. אחד, מעורבות מול המורים בבית הספר, מעורבות מול משרד החינוך. שנית, מעורבות מול המפלגות, שיתוף, קירוב, מול צה"ל, בשילוב עם מעורבות בקהילה. על כל הפרוייקטים שעשיתם יש קונצנזוס שלם, אבל גם דו-שיח על דברים שאין בהם קונצנזוס, אבל יכולים לעורר מחשבה. למשל, לעשות יום תלמיד ארצי.

אני רוצה להמשיך את הקו של חה"כ סילבן שלום. קודם כל, אני חושבת שמועצות התלמידים הן בתהליך שהולך ונבנה מבחינת יכולת ההשפעה. אני סבורה שיש פן שעדיין לא מיציתם אותו. כפי שבוועדות הכנסת יש נציגות למועצת התלמידים הארצית, ברשויות המקומיות צריך להיות נציג לא רק בוועדת החינוך, אלא בוועדת כספים ובוועדת מכרזים שקיימות בכל רשות. אני חושבת שזאת הדרך לשלב בני נוער בהכרעות, בין אם כמשקיף, אבל לפחות צריכה להיות נציגות בוועדות כספים, שתראו איך מתקבלות החלטות על כסף, לא רק בנושא של ועדת חינוך. ישנן גם ועדות עבודה ורווחה. אתם צריכים ללכת עוד שלב, משום שזה יאפשר לכם לשלב ברמה של כל עיר וכל מועצה מקומית, את בני הנוער בקהילה של עצמם. מה עוד שכך יהיו לכם נציגים במוקד ההכרעות.

לגבי יום חילופי השלטון, הייתי סגנית ראש עירייה, היו לי מחליפים, הם לא למדו, הם לא הספיקו, וזה שואו. מרכזים באותו יום דיונים שעוסקים בבני נוער. אני לא חושבת שיום חילופי שלטון הוא היום, אלא אם הוא יהיה מלווה בחודש שבו מחליטים מהי תמונת הראי של ראש עירייה או סגנו, וחודש שלם עובדים יחד. תמיד היה לי מחליף או מחליפה, ומצאתי שזה יותר לעיתונות מאשר לעשייה.

השאלה מה עשיתם לפני כן, כי לנו יש הרבה פעילויות לפני כן.

מהניסיון שלי זה יום אחד, וזה לא היה רציני. מצד שני, יצא לי אישית לעסוק עם מועצות תלמידים בשני יישובים, והתרומה שלהם פשוט לא תסולא בפז. בעיקר מצאנו שמאבק מועצת התלמידים נגד סמים הוא הרבה יותר אפקטיבי מאשר המאבק של המורים או ההורים. כשבני נוער אומרים די לסמים, יש לזה הרבה יותר הטמעה, השלכה וחוזק. אתם דיברתם על מאבק בסמים, באלימות, בתאונות דרכים, ואני חושבת שאלה היעדים של מועצת התלמידים. אני לא יודעת אם יש או אין במועצת התלמידים תיבת קובלנות. אני חושבת שבני נוער צריכים לייצג בני נוער.

יש לנו טלמסר.

יש לכם טלמסר, אבל אנחנו עשינו פעם ניסוי מה יוצא מהטלפון לטלמסר, והאמת היא שלא היה משוב. השאירו הודעות ולא היתה תשובה. אולי זה עניין של כסף ותקציב נוסף, אבל אני כן חושבת שלמועצת התלמידים יש עוצמה אדירה ותפקיד מרכזי. התפקיד הוא לא רק אם אתם תקבעו את מתכונת בחינות הבגרות. זו לא המטרה של מועצת התלמידים כמו שאני רואה אותה, למרות שגם זה חיובי. המטרה היא עזרה הדדית. תלמידים עולים שמתקשים בשפה, היו צריכים לדעת שיהיה תלמיד מצטיין שילמד אותם. ישנו הנושא של מחוייבות אישית, בו הולכים למגן דוד אדום ולכל מיני דברים, ואין מספיק תלמידים שמתנדבים לעזור לתלמידים כחונכים.

במחוייבות האישית יש 72 אלף בני נוער שעברו את התהליך, מתוכם בחונכות האישית ישנם יותר מ27- אלף.

אבל זה פחות מחצי. זה מה שאני אומרת.

לנו יש בעיה הפוכה. אין לנו מספיק מקומות השמה, למשל בדימונה.

על פניו נראה שיש פה איזשהו דבר לא תקין.

בעניין הזה, אין כמו העזרה של תלמיד לתלמיד. אני חושבת שכמו שסטודנטים יותר ויותר הולכים לכיוון של פר"ח, שזה דבר יוצא מן הכלל כשלעצמו, אני חושבת שצריך לתת לתלמידים איזשהו זיכוי על העניין, אבל אין כמו עזרה של סטודנט צעיר או תלמיד בבית ספר תיכון, שעוזר לחטיבת ביניים. הסיכום שלי הוא שלמועצת תלמידים יש עתיד אדיר, ואני חושבת שהיא רק צריכה לפרוש את מוטת הכנפיים.

אני חושב שאין לי מספיק רקע לפעילות של מועצת התלמידים, ולכן אולי אתחיל לתת עצות בדברים שהם כבר עושים. אני הולך בכיוון של חה"כ סילבן שלום, רק הייתי אומר שהדברים האלה צריכים לצמוח ולא להיות חלק מתקנון או מהצבת מטרות קשיחה שהתלמידים צריכים לעשות כך או כך. אם יש במועצת תלמידים ונוער גישה של ערכים שיוויוניים בחברה, של צדק חברתי, וכו', אז זה יצמח מאליו. לא הייתי מציע לנסח את זה בצורה מאוד קשיחה. אני מדבר מניסיון. אני הייתי יושב ראש הוועד הארצי של תלמידי תיכון ערבים בשנים 1974-1976.

אי אפשר לעשות את מיסוד מועצת התלמידים על ידי הגדרות קשיחות של תקנונים או הצבת מטרות. לדעתי, זה לפי הרוח השולטת. לדעתי הכיוון של חה"כ סילבן שלום הוא פוליטיזציה יתרה. אני לא יודע לאן זה ייפול עכשיו, על אוזן קשבת, על תקנון, וכו', אבל אני מתנגד ליום בחירות אחד בארץ, כי זה בהכרח יעשה פוליטיזציה, וזה פשוט יהפוך את זה לבחירות ארציות, וזה יפתה את המפלגות להכנס, במיוחד אם זה לפני הבחירות לכנסת.

אני הצעתי את הדבר הזה רק כדי למסד ולהתמודד עם אותם מוסדות במגזרים שלא עושים את זה.

לא צריך יום אחד.

נכון.

בנוגע לחוק, לדעתי אין קונספציה לחוק הזה. הספקתי לקרוא את החוברת בזמן שאנשים דיברו, ואני חושב שאין לחוק הזה קונספציה. לא שאני מתנגד, אבל רק אם תהיה קונספציה בחוק. צריך לחשוב מה בדיוק מייחד חוק צעירים משני דברים אחרים, שהם הצורך לשמור על אנשים שהם קטינים ואין להם אחריות פלילית, לשמור עליהם בחוק מיוחד, או חוק אחר ששומר על כלל האזרחים, שכולל קטינים וכולל אנשים שיש להם אחריות פלילית, למשל, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. צריך לחשוב מה מייחד את הדור הזה שיש לו אחריות פלילית, והוא עדיין לא בגדר אזרחים מבוגרים שיש להם זכות הצבעה. מה מייחד, ובמה שאר החוקים לא מכסים אותו. העניין של הפנאי לא מספיק לחוק יסוד, וגם עניין האלימות. ישנם שני סוגי בני אדם שצריך לשמור עליהם מאלימות. אזרח רגיל שצריך לשמור עליו מאלימות, וקטינים שצריך לשמור עליהם מאלימות, כי אין להם אחריות פלילית, ואין להם יכולת לשמור על עצמם. לדעתי, או שזה או שזה מכסה אותם, אבל איפה בדיוק המקום שלא זה ולא זה מכסה אותם, צריך ללמוד את זה היטב. אולי תתייעצו עם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אולי עם יועצים משפטיים פה. אני לא מבקש מכם, התלמידים, לשבת על זה, אלא אנחנו צריכים לבדוק עם היועצים המשפטיים.

החוק הזה מבחינה משפטית עבר בדיקות משפטיות של עשרות עורכי דין, וביניהם גם דוד ליבאי שר המשפטים לשעבר, שגם נתן מבחינה משפטית את החותמת שלו. מבחינה משפטית החוק נבדק.

את הדברים הכי טובים והכי גרועים בעולם, אפשר לעשות בניסוח משפטי. נכון שבלי הפורום הליגאלי, אי אפשר להעביר חוק, אבל אני מדבר על הקונספציה הייעודית, בשביל מה אנחנו צריכים את זה, ואחר כך נדבר על הניסוחים. אין לי בעיה עם הניסוחים. הניסוחים מצויינים. אני מדבר רק אם יש לזה מקום בקונספציה החוקתית של מדינת ישראל, איפה בדיוק אנחנו ממקמים אותו, והאם הנושא של הפנאי והאלימות מצדיקים אותו לבד. לשם כך, צריכים לשבת אנשים ממערכת החינוך ולחשוב, ולא מספיק להתייעץ עם היועצים המשפטיים.

אני לא ידעתי על קיומו של החוק הזה.

ברוסיה לא היה מקובל שתהיינה מועצות תלמידים?

שם היתה שיטה אחרת, אני לא רוצה להשוות. ראשית, אני נגד פוליטיזציה בבית הספר. פוליטיזציה היתה במקום בו גדלתי, וזו דרך לא טובה. אני חושב שתלמידים עד גיל מסויים לא צריכים להיות מעורבים בפוליטיקה. ראיתי בבחירות איך נער בכיתה י"א עושה תעמולה, וזה לא צריך להיות. שנית, אני חושב שזה ארגון חשוב מאוד, וצעירים צריכים גם ללמוד איך לחיות בחברה, איך לנהל את החברה, וזה בית הספר הכי טוב לצעירים שנכנסים לארגון הזה. שלישית, במה שקשור בחוק, אני חושב שצריכים עוד כמה שלבים, ואני מסכים עם חה"כ בשארה שזה לא חוק. אולי צריכים לבדוק איזו אמנה של צעירים, אילו התחייבויות.

קיימת אמנה עם הכנסת.

אני חושב שצריך להיות חוק, כי אפילו חברי הכנסת לא יודעים באיזה חוק ישנן הזכויות לצעירים. יש סעיפים שישנם בחוקים אחרים, אבל צריכה להיות קונספציה יותר חזקה, כי רק הזכויות שיש פה הן לא קונספציה. זוהי אמנה.

חה"כ נודלמן, עד איזה קו גבול היית רוצה שמועצת תלמידים בית ספרית תהיה מעורבת בהחלטות של בית הספר?

אני לא חושב שהם צריכים להיות מעורבים בבחינות הבגרות, כמה ואיזה. לשם כך יש מורים, פסיכולוגים, סוציולוגים, שצריכים להחליט. אבל בדברים שקשורים ביחסים עם המורים, איך תלמידים מקבלים שיעורים, הם צריכים להיות מעורבים.

אני מודה ליושב ראש ולמועצת התלמידים שכינסו את הישיבה הזאת. אני רואה בה דבר חשוב ביותר. יש לי מספר הערות. ההערה הראשונה היא הערה אישית. בתקופה שאני הייתי תלמיד בבית ספר, השיתוף של התלמידים בנושאים המשותפים שלנו ושל המורים נעשה רק על ידי מורים בעלי עוצמה, מורים שהרגישו את עצמם כל כך חזקים ומשפיעים, שהם לא פחדו מההתערבות של תלמידים בבית ספר. זה היה בגימנסיה רחביה בשנות החמישים, ואני מוכרח לומר שאז גדל דור של מורים צעירים חדשים, למשל פרופ' יעבץ, פרופ' אבנרי. אותם אנשים שגדלו והתחילו להביא רוח חדשה לחינוך הישראלי, רוח של שותפות והבנה שהעולם הולך להיות עולמם של צעירים. אני חוויתי את החוויה של מועצות הנוער דרך הילדים שלי. אני חושב שצריך באיזושהי צורה למסד את זה, אם יש עדיין בתי ספר ומוסדות בארץ שמחזיקים בהתנגדות הבלתי מתפשרת שלהם לקיום איזשהו מוסד של מועצת תלמידים, מתוך מחשבה שהדבר עלול לשבש את אותה משמעת שקיימת ושהיא כל כך הכרחית לפי דעתם של אותם אלה שחושבים שחינוך כרוך גם במשמעת חיצונית, או נכפית. אלה הם דברים שאנחנו צריכים להסביר יותר ויותר למערכת החינוך, שאנחנו חושבים ששיתוף הפעולה וההבנה מתוך שכנוע עצמי, הוא דבר חשוב ביותר. מועצות התלמידים הם דברים חשובים ביותר.

השאלה היא רק מהו אותו גבול שהיושב ראש דיבר עליו בשאלתו לפרופ' נודלמן. אם למשל אני בא היום ורואה שעל שולחננו מובאת הצעת חוק שאינני יודע מה המשמעות שלה, אני לא בטוח שזה התפקיד של מועצת התלמידים. אני רואה לעומת זאת את החוברת על תקנון העל, ואני מקדם אותו בברכה רבה. אני חושב שהוא חשוב ביותר. למה מועצת התלמידים צריכה להכנס לאותו נושא של הצעת חוק זכויות צעירים? מתוך איזשהו כורח? מתוך דבר שאתם מתלבטים בו ורואים שאתם לא יכולים לבצע אותו? היום האופנה היא ללכת לחוקי יסוד, וזה דבר חשוב, רק שקודם כל יהיה לנו באמת את היסוד על חוקי היסוד. עדיין אין לנו אפילו חוק יסוד חקיקה. ועדת החוקה, חוק ומשפט נקראת כך עד היום, כי בן גוריון בימיה הראשונים של הכנסת הראשונה, אמר שנקרא לוועדת חוק ומשפט ועדת חוקה, כי תפקידה הראשון הוא לקבוע חוקה לישראל, וזה לוקח חמישים שנה. זאת אומרת, האם כאשר עוד לא יצרתם את המושג של מועצת תלמידים בצורה הברורה ביותר, והיחס בינו לבין האמנה ובינו לבין המערכות האחרות, כבר אתם הולכים ופועלים לכך באפיקים אחרים לגמרי. לקח חמישים שנה למדינה לדבר ברצינות על חוקה. יש לנו בעוד חצי שעה ישיבה עם השופט לנדאו על נושא חוקתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואני מזמין אתכם לבוא ולשמוע. אני מציע לכם לא להתפזר.

הערה אחת להערותיהם של חה"כ בשארה ושל חה"כ סילבן שלום. אין צעיר בישראל שבגיל 17 אינו עומד על דעתו בדרך זו או אחרת, ומביע את עמדתו. העמדות הפוליטיות, לפחות בקווי המתאר של ימין או שמאל במובן הישראלי, הן בראשו של כל נער ונערה, כל צעיר וצעירה.

ובגיל 14?

גם בגיל 14. אני רק אומר שלמשל המפלגה שלי קבעה בתקנון שלה שחבר יכול להתקבל גם אם הוא לא בן 18. המפלגה יכולה לקבוע על פי תקנונה מתי חבר נכנס אליה, רק כמובן שישנה זכות הצבעה. זכות ההצבעה לא אומרת שאדם לא יכול להיות חבר במפלגה. אני אומר שהנושא הזה הוא לא שכאילו שמים בפני עיוור מכשול, או מכניסים פוליטיזציה. הפוליטיזציה קיימת בחיים שלנו, אנחנו במשטר רב-מפלגתי.

אבל מפלגות לא צריכות להכנס לבתי ספר.

אני לא בטוח שמפלגות יצליחו לקבל הון בעניין זה, אבל המעורבות של התלמידים בנושאים כאלה היא בהחלט קיימת גם עכשיו.

לגבי הערכת מורים, שהציע חה"כ סילבן שלום, בחלק מבתי הספר זה עדיין קיים. יש שאלונים לתלמידים, אבל הם לא תמיד יכולים לראות את התוצאות שלהם. זה קיים בחלק מבתי הספר בירושלים. אני מקווה שזה יתקדם הלאה.

דבר נוסף, דיברנו על שיתוף בני נוער ממסגרות שונות. במחוז ירושלים, גם במחוזות אחרים, יש שיתוף של בני נוער לקידום נוער. זאת אומרת, אלה בני נוער שהם לא במסגרות.

השאלונים הם יוזמה של מועצת התלמידים?

גם וגם. זה ישנו וזה גם משפיע.

זה בהסכמת בית הספר והמורים, והיתרון של זה הוא שזה לא מפורסם.

זה נותן תחושה גם למורה וגם לתלמיד שיש אדם שיש לו כוח השפעה. הרבה מאוד פעמים דיברנו על איך התלמיד משתלב בתוך בית הספר. ישנה מועצה, אבל לפעמים אין שיוויון בין ההנהלה למורים. לפעמים ההנהלה מאוד חפצה בדבר, אבל עדיין צריך להתקיים התהליך אצל המורים.

עוד נקודה לגבי הפעילות שלנו במישור המוניציפלי. כיום מתקיים תהליך של יועצי ראש העירייה לענייני נוער. בירושלים זה עומד להתבצע תוך חודש.

זה קם בהרבה מקומות בעקבות יום חילופי השלטון.

יועצים זה מס שפתיים.

אנחנו הצענו לרשויות אצלנו במחוז לשבת לפני כן עם אנשים מלשכת ראש העיר, לתאם בדיוק מהן הסמכויות של אותו יועץ, על איזה תקן הוא יושב שם, על מנת שלא תשב שם בובה אלא אדם שבא להשפיע, ושלבני נוער יהיה לאן לפנות. כיום הבעיה היא שיש בני נוער שלא יודעים למי לפנות. יועץ יוכל לפתור חלק מהבעיות שיש לבני נוער, ולהוות אוזן קשבת.

דבר נוסף, קרוב ל21- אלף כרטיסים חולקו בבתי ספר ועצרות, ואני מקווה שיחולקו עוד כרטיסים כאלה. המשמעות שלהם היא שיש לכם למי לפנות, יש ארגוני סיוע, יש מועצת תלמידים שמעוניינת לסייע לכם, וישנה מערכת שגם מתייחסים אליה וגם מתייחסים אל התלמידים.

כל שנה, ראשי רשויות שולחים ברכת שנה טובה לתלמידים. תכריחו אותם להכניס את מספרי הטלפון האלה בתוך ברכת השנה הטובה.

בסוף השבוע פורסם מה אירע לתלמידי תיכון אופק מהגליל המערבי, בעיניי מעשה הנבלה, של הזמנת חשפניות לביקור בפולין. אני חושב שזה סיפור מאוד עצוב. אני שואל, האם יש מקום שמועצת תלמידים תקיים דיון בתוכה, תפיק לקחים, תסיק מסקנות, או שזו רק בעיה שלה המחנכים.

זו לא בעיה רק של המחנכים. אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, הנושא של גישור בין התלמידים ממגזרים שונים, חילוניים, ערבים, מזרח, מערב, עולים, ותיקים, וכו', זה דבר שקיים אצלנו שנים על גבי שנים. כבר שש-שבע שנים אני חושבת שכל מועצות התלמידים והנוער בארץ מקיימות מפגשים קבועים של בני נוער ממגזר מסויים עם בני נוער ממגזר אחר, בלי שום קשר לעובדה שמועצת הנוער מייצגת את רוב המגזרים הללו. המפגשים האלה קיימים הרבה זמן. ישנם אוהלי הסובלנות. במחוז דרום ישנו אוהל סובלנות, וזה דבר שמתקיים גם בכל הרשויות. אני יודעת שזה קיים גם בכל שאר המחוזות.

למה שלא תעשו חודש הסובלנות?

כי אצלנו התהליך הוא במשך שנה שלמה, וחודש לא מספיק.

אבל אם זה קורה באופן קבוע, זה לא מקבל את הפוקוס המתאים כאשר עושים את זה כמאורע אחד, בתקופת זמן אחת.

זה אירוע בודד שעולה, וכך הוא נופל, כפי שהוא עלה. כך אומרים: עשינו את שלנו, היה לנו חודש, וזה מספיק. אנחנו רוצים להגיע לתהליך שבו נגיע להדברות וגישור, ולא חודש אחד.

אבל זה לא מתבצע בכיתות, בשיעורים.

היית נותן להקדיש חודש שלם של לימודים, כל יום שעה מסויימת, חמש דקות בבוקר? לא כל מורה תסכים להקדיש לכך זמן מהשיעור שלה שנמשך 45 דקות. אמנם אנחנו נכנסים כאן לתמונה כגוף שיכול לדאוג שההוראות ייושמו.

תמיד אפשר למצוא סיבות למה לא לעשות.

אבל אנחנו כן עושים.

צריך שיידעו שהנושא מתמקד בזמן מסויים, וזה תופס הרבה יותר תאוצה.

שאלת אותי לגבי הבעיות, ואני רוצה להגיב בקשר לזה. יש עכשיו בעיה במערכת החינוך, שאני חושבת שכולנו מודעים לה, שהיא הישגית נורא. הכל זה ציונים. ישנם בתי ספר בודדים קהילתיים, ששמים דגש על הנושא של מעורבות חברתית, שזה דבר שאנחנו שמים עליו דגש, גם במינהל חברה ונוער שמים עליו דגש מאוד גדול. זה לא משנה כמה נרצה לעסוק בנושא של סובלנות במסגרת בתי הספר, אבל הסיכוי שייתנו לנו לעשות הוא קטן, במיוחד בבתי הספר התיכוניים, שהם כל כך הישגיים ורצים לקראת שיעורי הבגרות. אצלנו שיעורי החינוך מתבזבזים, כי המורה חייבת להשלים חומר. זה קורה ואנחנו מתנגדים לזה מאוד. יש לנו שתי הצעות שדיברנו עליהן עם שר החינוך. ראשית, לגבי תלמידים שמעורבים חברתית, ישנם בתי ספר עם ציונים גבוהים בבחינות הבגרות שמקבלים בונוס כספי. אנחנו רוצים שבתי ספר עם מעורבות חברתית יקבלו את הכסף.

זה רעיון כביר.

זאת היתה הצעה אחת. דבר שני, נושא חילופי השלטון שדיברנו עליו. אצלנו התחלנו את האקט הרציני של חילופי השלטון רק בשנה שעברה. השנה אנחנו עושים את זה קצת שונה. יושב ראש מועצת נוער רשותית יישב עם ראש העיר חודש לפני המועד על סדר היום באותו יום, ומתוך זה ייבחרו היועצים לראש העיר. אצלי ברשות אני מוזמנת לכל ישיבת מליאה של הרשות להביע את דעתי. דבר שני, לא רק שהם שומעים את דעתי, אלא שהם הכניסו אותי לישיבות שהם אומרים שהן למבוגרים בלבד. הם הכניסו אותי ואת יושבת ראש מועצת הנוער הרשותית. ברשות שלי אני מקבלת יחס כזה, בגלל שגרמנו לכך שיבינו שבני נוער לא רוצים רק מסיבות, אלא רוצים מעבר לזה, לתרום לקהילה, להפעיל את הנוער לתרום למען הקהילה.

דיברתם על אמנות. יש לנו אמנה עם הכנסת, ויש לנו אמנה עם מרכז השלטון המקומי, כשאני מדברת על מועצת נוער רשותית בכל עיר. יש לנו את אמנת מועצות התלמידים והנוער שמדברת על אחריות, ייחודיות, כבוד הדדי ומעורבות. התשתית שלנו היא אמנות והסכמה. מעבר לאמנה יש לנו את תקנון העל שהוא תקנון גג של כל מועצות התלמידים והנוער בארץ. כל המועצות חייבות לפעול לפי התקנון הזה. אנחנו כן לוקחים על עצמנו אחריות, ואנחנו כן אומרים לעצמנו שיש לנו חובות מסויימות לעצמנו ולחברה.

דיברת על כך שלפעמים אין גישה אלינו. בשנים האחרונות פיתחנו גם את אתר הטלמסר שלנו. אגב, פעם בשבוע אני שומעת את כל ההודעות שיש, למרות שהן לא רבות, וחבל. מעבר לזה יש לנו את אתר האינטרנט שלנו, ויש לנו דואר אלקטרוני באינטרנט. יש לנו כתובת למכתבים. יש כל כך הרבה דרכים לגשת אלינו, אפילו דרך ההיררכיה. אם אני ניגשת כתלמידה לנציג מועצת תלמידים בבית ספרי כשיש בעיה, אז הוא יעביר את זה למועצה הרשותית ואז למחוזית, עד שהבעיה תיפתר, ואם לא, היא תגיע לארצית, ואנחנו ננסה לפתור את זה ברמה הארצית.

דיברתם על הנושא של עבודה עם בני נוער עולים חדשים. אנחנו פתחנו במבצע שעכשיו הוא נמשך לא כמבצע אלא כדרך חיים, שנקרא חבר עוזר לחבר. בני נוער שמצטיינים בלימודים עזרו לחברים שלהם באותו בית ספר. זה התחיל לפני שלוש שנים.

עוד דבר אחד הוא מעורבות התלמידים. חה"כ נודלמן דיבר על כך שאנחנו לא צריכים להיות מעורבים יותר מדיי בבחינות הבגרות. אני יודעת שזה קצת מוזר שאנחנו אומרים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו יודעים לעמוד על שלנו, ואנחנו יודעים הכי טוב מה טוב בשבילנו. אנחנו רוצים שבישיבות האלה בנושא הבגרויות יישבו נציגי האוניברסיטאות, נציגי משרד החינוך, ואנשים שקשורים לנושא, ולא רק אנחנו.

אנחנו רוצים להגיד פה הרבה דברים שלא רק קשורים למועצת התלמידים והנוער, כי אנחנו מייצגים את כל הנוער בישראל. כפי שצרכן יודע הכי טוב מה טוב בשבילו, כך אנחנו הנוער יודעים הכי טוב מה טוב בשבילנו. חה"כ בשארה שאל למה צריך את החוק. כל דבר, כדי לעבוד איתו עד הסוף, צריך קרקע יציבה, וזה החוק. אנחנו לא רק באים בנושא בגרויות, אלא כל דבר שקשור בנו, אנחנו רוצים להגיב עליו עד הסוף. המוטו שלנו הוא לפעול בכל מה שקשור לנוער במדינה.

לפעמים יש מישהו שבא ממבט אחר ומסביר לך שלא הכל הוא מנקודת מבט אחת חד סטרית.

אנחנו באמת מוכנים לשמוע. אנחנו רוצים מאוד את השיתוף עם המבוגרים. הכי טוב והכי אידיאלי הוא שכל אחד יציג נקודת מבט משלו, וביחד נגיע למה שהכי טוב בשביל כולם. אני חושבת שחבל שלוקחים בחשבון את דעתו של הנוער רק בסוף התהליך, אם זה בבגרויות ואם זה בכל דבר שקשור בשכונה, בעירייה, ובבית הספר. לנוער תמיד יש מה להגיד, ולא רק באופן סופי של הצבעה, אלא בכל התהליך.

אני חושב שחודש הסובלנות זה גימיק. אחת הבעיות של גימיקים היא שהם נשארים גימיקים. תהליך אמיתי יכול לקחת חמש או עשר שנים, ולא חודש פה וחודש שם, ואפילו שנה בסימן משהו. אם זה תהליך, לדעתי הוא יעבוד.

ראשית, אם אתה שם לב בשולחן הזה, מבחינת חוק היסוד, רואים פה עד כמה בני הנוער מעורבים בתהליך הזה. אנחנו רוצים דבר ראשון, וזו צריכה להיות המטרה של כל חברי הבית הזה, שבני הנוער יתקרבו לתהליך החקיקה ויהיו יותר ויותר מעורבים. אנחנו מאמינים בתהליך, גם חוק היסוד הוא תהליך. זה תהליך שהתחיל, והאמצע שלו אם לא תחילתו הם בחקיקה. רוב העשייה שלנו היא בשטח, על ידינו ועל ידי אנשי החינוך. בגלל זה העבודה על חוק היסוד היא משותפת של מבוגרים ונוער ביחד. למרות שבני הנוער הם אלה שהביאו את הצעת החקיקה הזאת, והם אלה שניסחו אותה.

אחד הדברים שעברו כחוט השני במה שדיברתם, הוא עניין השיוויון והחינוך לשיוויון. אחד הדברים שבשלם אני נהנה לבוא למועצה הארצית, הוא המגוון הרחב של התרבויות והאנשים שיש במועצה הארצית. אנחנו דנים במגוון מאוד רחב של נושאים, על בסיס ההסכמה הרחבה. בני הנוער השכילו לעשות דבר שהמבוגרים עוד לא הצליחו, והוא להגיע גם לרמה של חקיקה. אמנם קפצנו גבוה לחקיקת יסוד, אבל הגענו לבסיס של הסכמה רחבה, של רצונות וצרכי הנוער ברמה של חקיקת יסוד שבעתיד תהווה את חוקת מדינת ישראל. המטרה שלנו בתוך חוק היסוד הזה, היא שהמדינה תגדיר איך היא רואה את עתיד הצעירים ואת עתיד הנוער בתוכו, ברוח מדינת ישראל. אם אנחנו מתחילים ממגילת העצמאות, היא קבעה שבני הנוער הם אלה שצריכים לבנות את מדינת ישראל, והם גם אלה שבנו אותה בסופו של דבר, את הבסיס הזה חוק היסוד בא לחזק. זו הלבנה הבסיסית ביותר של מדינת ישראל על כל מגזריה. נכון שהחוק פורס משנה מאוד רחבה של חוקים, כי הוא חוק יסוד, וזאת ההבנה שלו. הוא בא לגעת בכל אחת ואחת מאותן מטרות או מאותם צרכים שיש לנוער, והוא מפרט את מה שבני הנוער חשבו לנכון. נכון שאולי זה מוזר שבני הנוער חשבו שהתרבות כן חשובה להם, ושכן הגיע הזמן שהנוער ימצא לעצמו תרבות ישראלית, ושכן חשובים לנוער שירותי הבריאות. יש ילדים ובני נוער בבתי חולים, ואתם יודעים יותר טוב ממני איך הם חיים שם. בבתי מעצר ישנן עצירות קטינות עם אסירות מבוגרות. את כל הדברים האלה בני הנוער רואים ושומעים, ומעלים על סדר היום הציבורי, ברמה של חקיקת יסוד. פה שלוחה היד אליכם חברי הכנסת, לבוא ולהיות שותפים בתהליך הזה. זה תהליך שהתחיל אצלנו, בני הנוער, והיום הוא עובר בכל הארץ. החוברת הזאת היא בסיס יותר פרסומי, וזה עובר בכל בתי הספר היום, ברמת הפעלות והסברים. זה עובר בועידות מחוזיות, כשכל ועידה מחוזית מכילה בין 300 ל400- בני נוער. זה יגיע לועידה הארצית במאי 2000 שבה מגיעים כאלף בני נוער. כל זה הוא תהליך.

כל הדברים האלה הם ברמת חקיקת יסוד, והם הצבת יעדים, כי זהו חוק היסוד של מדינת ישראל. קודם חה"כ ריבלין הזכיר שיש הרבה חוקי יסוד שעולים היום לכנסת. אנחנו מציעים פה חוק מהפכני, שבעולם הוא לא קיים בשום קנה מידה מבחינת חוק יסוד זכויות הצעירים, וגם ברוב מדינות העולם הוא לא קיים כחקיקה רגילה.

אני מברכת את יושב ראש ועדת החינוך. רואים שהוא היה מנכ"ל משרד החינוך בגישה ובידע. אני רוצה לומר לכם שאני יושבת פה ונהנית לשמוע אתכם, פשוט נהנית. באמת כל הכבוד, וכל הכבוד למורים שהובילו אתכם לכאן, כיוון שמאחורי התלמידים עומדים המורים שהובילו ופיתחו ונתנו לכם את התנופה והאפשרות. נכון שלא כולם, אבל זה לא כולם מכיוון שזה לא התפתח ולא הגיע לרמה של בתי הספר שמהם אתם הגעתם. אני מקווה מאוד שהרמה הזאת של כר הפעולה של מועצת התלמידים תגיע לכל בתי הספר, כיוון שבעצם מועצת תלמידים פעילה היא הרבה יותר מכל שיעור אזרחות, כיוון שזו אזרחות מעשית, וזה גשר לחיים. אני מברכת אתכם.

אני אקרא את החלטות הוועדה: 1. ועדת החינוך והתרבות מקדמת בברכה את מועצת התלמידים והנוער הארצית ואת מועצות התלמידים הבית-ספריות, המקומיות והמחוזיות, ורואה בחיוב רב את פעולותיהן לקידום התלמידים והחינוך. הוועדה דורשת ממשרד החינוך שיראה במועצת תלמידים מרכיב הכרחי בתהליך החינוכי ובקבלת ההחלטות החינוכיות העקרוניות ועיצוב המדיניות החינוכית, הן ברמת המשרד והן ברמת בית הספר.

2. הוועדה ממליצה למשרד החינוך להעניק תגמול למוסדות חינוך בעלי הישגים חינוכיים-חברתיים המקימים פעילות חברתית וקהילתית של בית הספר ומועצת התלמידים, במקביל לתגמול הניתן לבתי ספר בעלי הישגים לימודיים.

3. הוועדה קוראת למנהלים ולמחנכים לאפשר למועצות התלמידים לפעול במסגרת המקובלת של אמנת מועצות התלמידים ולקיים בחירות דמוקרטיות לבחירת המועצות, בכל מוסדות החינוך ובכל המגזרים, שתעשינה עד לתאריך מוגדר ומחייב בראשית שנת הלימודים.

4. הוועדה קוראת למועצות התלמידים להגביר את פעולותיהן לצמצום פערים חברתיים, לצמצום האלימות וצריכת הסמים, להדברות בין כל חלקי העם ואזרחי המדינה, למעורבות קהילתית ולהיות חלוצים בהחלצות למשימות לאומיות.

5. הוועדה תקיים דיון ותשקול קידום הצעת חוק צעירים ונוער שיגדיר את זכויות וחובות התלמידים במוסדות החינוך ובכל הקשור לאורח חייהם, בשיתוף עם מועצת התלמידים הארצית.


אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00