פרוטוקולים/ועדת חינוך/6723



פרוטוקולים/ועדת חינוך/6723
ירושלים, ז' בתמוז, תשס"ג
7 ביולי, 2003

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, ח' באב התשנ"ט (21 ביולי 1999), שעה 12:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב
עזמי בשארה
מוחמד כנעאן
יהודית נאות
אורי סביר

שמחה שניאור - סמנכ"ל וראש מינהל הפיתוח,משרד החינוך והתרבות
יעל פגר - משרד החינוך והתרבות
יעקב אגמון - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי
עדנה הירשמן - מרכז השלטון המקומי
מאיר פישמן - מנהל האגף לחינוך חרדי, עיריית ירושלים
דב פוקס - עיריית ירושלים
עלי זידאן - חבר הנהלת הסתדרות המורים
יהודית איזנר - הסתדרות המורים
תמר פלד-אמיר - עו"ד, המועצה לשלום הילד
האלה אספניולי
חזן - יו"ר ועדת המעקב לחינוך הערבי
עאטף מועדי - מרכז ועדת המעקב לחינוך הערבי
נסים ממן - יו"ר וד ההורים מרכזי אופקים, ארגון "הילה"
אברהם אייזן - מועצת תלמידים ונוער ארצית

יהודית גידלי

רויטל יפרח

הערכות משרד החינוך – בינוי בתי-ספר


היערכות משרד החינוך – בינוי בתי ספר

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. זוהי בעצם ישיבת עבודה ראשונה של הוועדה. יש כאן חברי כנסת שלא נכחו בישיבת הבכורה ואני מקדם את פניהם בברכה. ראשית, אני אומר לחברי הכנסת, הואיל ושנת הלימודים חלה בתאריך ידוע, והואיל והכנסת מסיימת את עבודתה בשבוע הבא, ייחדנו את הישיבות הקשורות בפתיחת שנת הלימודים על יום רביעי הבא, החלוקה הגלובלית. בשבוע הבא תתקיימנה שתי ישיבות, האחת עם המנהל הכללי וביום רביעי, כמדומני, ישיבה עם שר החינוך שתתבע שעות לימוד לתכנים הלימודיים לסדרי עדיפויות והיא תתקיים בחדר ההרצאות ותשודר בערוץ 33.

בשבוע הבא תתקיימנה 3 ישיבות על האלימות בבתי הספר. כידוע לכם, ועדת מתן וילנאי סיימה את עבודתה ואנחנו רוצים לקבל את מסקנותיה. ביום שני בשעה 9:00 תהיה ישיבה שתדון בהערכות לפתיחת שנת הלימודים: יום חינוך ארוך, חוק לימוד חינם מגיל 3, אישור תשלומי מורים והנושא של בטיחות בבתי הספר. אני כבר אומר, שהישיבה ביום שלישי תהיה ארוכה מהרגיל כי דחסנו בה הרבה נושאים במקום לערוך ישיבה נוספת בפגרה. גם ביום רביעי ככל הנראה שהישיבה תהיה יותר ארוכה.

למי שלא נכח בישיבה הקודמת, אני רוצה להזכיר שנקיים שתי ישיבות בפגרה, עד ה-1 בספטמבר. ישיבה אחת תיערך בסביבות ה-20 באוגוסט, כדי שנוכל להגיע למסקנות בשלוש הישיבות שקשורות בפתיחת שנת הלימודים. נבדוק ונראה אלו הערות שלנו נלקחו בחשבון, ומה קרה איתן. ישיבה נוספת תתקיים ב-1 בספטמבר שבה נשתתף בפתיחת שנת הלימודים.

ביומיים האחרונים, מאז שהוועדה קיימת, הוצפנו בפניות לקראת פתיחת שנת הלימודים. מטבע הדברים, זה אומר שלאנשים יש הרבה בעיות. אנחנו כורעים תחת נטל הפניות ואני מקווה שנוכל להספיק לטפל בכולן.

אני רוצה לקדם בברכה את האורחים שלנו. נמצא איתנו סגן המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות וראש מינהל הפיתוח מר שמחה שניאור. גברת יעל פרבר היא המקשרת בין משרד החינוך והתרבות לבין ועדת החינוך והיא עובדת ותיקה במשרד החינוך והתרבות. גברת פרבר תהיה הכתובת שלנו ותלווה את כל ישיבות הוועדה. ממרכז השלטון המקומי נמצא יעקב אגמון.

אם אפשר, מילה אחת בנושא אלימות: אני במקרה חבר הוועדה שעוסקת בזה, ואנחנו עכשיו נמצאים בשלב כתיבת המסקנות.

כן, נרצה לדון בזה לקראת פתיחת שנת הלימודים. כמו כן, נמצאת איתנו גברת עדנה הירשמן, ואני מבין שאת המקשרת של השלטון המקומי בוועדות הכנסת. מעיריית ירושלים נמצאים איתנו מר דב פוקס ומר מאיר פישמן – מנהל האגף לחינוך חרדי. מהסתדרות המורים נמצאת גברת יהודית איזנר ומר עלי זידאן, שהוא חבר הנהלת הסתדרות המורים. ממועצת התלמידים הארצית נמצא איתנו מר אברהם אייזן. מהמועצה לשלום הילד נמצאת איתנו עורכת הדין תמר פלד-אמיר, שמלווה את ישיבות הוועדה, ומר נסים ממן – חבר ארגון "הילה".

רבותי, ברור שאחד הנושאים הקריטיים העומדים בפנינו לפני פתיחת שנת הלימודים הוא נושא בינוי בתי ספר. אני מציע שנפתח בסקירה של מר שניאור שמחה. סקירה לא רק על ההישגים אלא גם על הבעיות. לאחר הסקירה נאפשר לחברי הכנסת לומר את דברם ולאחר מכן למוזמנים.

בוקר טוב. ראשית, ברכות ליושב ראש הוועדה ולחברים החדשים. יושב ראש הוועדה היה פעם פקיד בכיר במשרד ומאוחר יותר המנהל הכללי של המשרד. אנחנו מאחלים לו ולכל הוועדה החשובה הזו הצלחה.

מינהל הפיקוח הוא הזרוע הביצועית של המדיניות הפדגוגית שנקבעת על ידי משרד החינוך. מינהל הפיתוח הוא לא רק מינהל הבינוי אלא כשמו כן הוא, מינהל פיתוח. רבים מכירים את עבודתנו, אבל לחדשים שביניכם אני פתוח תמיד. אנחנו עובדים בצורה פתוחה.

אני רוצה לעמוד על כמה הדגשים: ראשית, ציינתי כבר שאני ותיק במערכת וזכיתי להרבה מאוד פתיחות שנה בדרך מקצועית, ועל זאת גאוותנו במינהל. אני לא זוכר היערכות כל כך קשה בפתיחת שנה וכל כך מורכבת כמו הפתיחה שאנו עומדים בפניה, לעומת השנה הקודמת.

מינהל הפיתוח אינו עובד על "כיבוי שריפות". יש החלטות לטווח בינוני וארוך וכמובן שיש גם פתרונות לטווח קצר. אבל באופן מהותי, מבחינת פרוגרמות ותכניות רב-שנתיות זה לטווח ארוך. לצערי, השנה, בגלל שלוש סיבות עיקריות אנחנו עלולים להיות בקשיים לא פשוטים מבחינה פיסית בהיערכות פתיחת שנת תש"ס. ראשית, מאוקטובר ועד היום עברנו שלוש מערכות של בחירות. לכאורה, תחשבו שמערכת הבחירות הראשונה של השלטון המקומי לא קשורה למשרד החינוך. היא קשורה מאוד למינהל הפיתוח, משום שכל 5 שנים אתה רואה בדיוק איזו רשות שנתת לה תקציבים מתחילה בפרוייקטים ויש בידה שעות ואיזו רשות לא, על כוונות העומד בראשה וזה מאוד חשוב. השלטון המקומי הוא הפרטנר והאורגן הכי חשוב. אנחנו עובדים איתם כל השנה ופותרים בעיות כלליות.

המערכת השניה כמובן היא מערכת הבחירות לממשלה ומערכת הבחירות האזוריות. לכאורה, גם פה שואלים מה אתם המקצוענים תלויים? אנחנו תלויים מאוד משום שתמיד היה לנו את הפטנט שבאוקטובר היינו מקבלים הקדמת כיתות. באוקטובר 1998, בניגוד למשרדים אחרים, תקציב מדינת ישראל הוא מה-1 בינואר עד ה-31 בדצמבר, אבל מה לעשות שלמשרד החינוך יש את תאריך היעד של ה-1 בספטמבר. אז כבר שנים שאנחנו מקבלים הקדמת הרשאות שנותנות למערכת את השעות האלה. מאוקטובר, כמובן שלא דיברו איתנו על הקצבת כיתות. ידוע לכולכם שמה-1 בינואר, לא היה תקציב למדינה. התקציב אושר ב-16 במארס, ואז יצאו כולם לחופשת הפסח ולמעשה היום יש איחור עצום. גם רשות שקיבלה הרשאות תקציביות בפרוייקטים שהם אפילו 500 מטר ומטה, יש חשש גדול מאוד שלא יהיו מוכנים ב-1 בספטמבר. יש לנו כמה פתרונות שבהמשך דבריי אומר אותם.

אתה יכול לכמת את האיחור הזה? באלו סדרי גודל מדובר?

הבעיה היא שכאן נכנס כושר הביצוע של כל רשות ורשות. זאת אומרת, שאין הדבר דומה ברשות כמו חיפה ותל אביב לכפר שמשרד החינוך אינו מאפשר לו את הדבר, ולכן אי אפשר לכמת. אבל באופן כללי, אני יכול להגיד סדרי גודל לגבי השנה הנוכחית, בניגוד לשנה שעברה. מדובר בכ-220 מבנים יבילים. השנה, מספר המבנים היבילים במגזר היהודי שונה לאין ערוך מהמגזר הערבי ובפרט במגזר הערבי בדרום. מדובר ב-210 יבילים חדשים שמתוכם נתנו למגזר הערבי רק 64.

אבל אתה לוקח בחשבון גם את מה שהיה קודם?

גברתי, זה לא שייך לענין. אני מבקש ממך. תודה.

במגזר הערבי בדרום, במיוחד במגזר הבדואי, יש ירידה ומייד אראה מה עשינו שם מבחינת פיקוח התקציב. אבל לעומת זאת, נשארנו עם הרבה רשויות שהודיעו לנו שהן לא יכולות לסיים את העבודות עד ה-1 בספטמבר, ולכן נאלצנו לתת יבילים.

יש עוד פיתרון מעבר לפתרונות שמוצאת הרשות המקומית והוא: יבילים באמצעות משרד השיכון. מדובר בקראוונים שפונו מאתרי הקראוונים. אנחנו הודרכנו על ידי החשב הכללי שרשות שקיבלה תקציב, על אף שקיבלה אותו מאוחר, אנחנו מקבלים תקציב כפול מהמדינה. אז רשות שקיבלה תקציב ועדין חסרים לה יבילים, היא מקבלת מערכת יבילים ממשרד הבינוי והשיכון, וכאן יש כמות בלתי מוגבלת וזה עובד. בשנה הזאת היקצנו בקורב ל-320 קראוונים של משרד השיכון שמאחדים אותם ביחד לחלל. כל חלל הוא בן 32 מטר, הדופן הפנימית מוצאת ומאחדים אותם לחלל של 64 מטר בסך הכל. אנחנו נותנים קראוונים חדשים בפרוייקטים, בהצלבה לגידול הטבעי של המחוזות שלא קיבלו תקציב.

בנוסף לכך, מערכת המיפוי ואגף המיפוי במשרד, בתאום עם ועדת החינוך והשלטון המקומי בראשותו של מר שמואל אבוהב, מוצא כל מיני פתרונות, אם זה בהסעות כמו בעיר הגדולה באר שבע או בפזורה, או בשכר דירה במבנים שהרשות נאלצת לשכור וזה כסף כפול, או בכל פתרון וארגון אחר שצריך.

אך גם זאת לא הסיבה האמיתית שאנחנו רואים את המורכבות של הענין. השנה, תוקפה של ועדת הכספים פג ב-9 במאי 1999. ממש שבוע לפני הבחירות. כידוע לכם, אנחנו, בתקציב הפיתוח בניגוד לתקציב רגיל, מעבירים עודפים של מזומנים, וכאן זה מגיע לנו על פי דין. ועדת הכספים התכנסה השבוע לראשונה, ונמצאו 60%, 70% וצריכים את ה-30% הנוספים להשלים לקראת ה-1 בספטמבר, וכמובן את כל נושא חידוש המבנים. כרגע, חידוש המבנים במערכת החינוך נפסד ב-1/3. רק היום הודיעו לי מוועדת הכספים, שכנראה ביום שני זה יאושר, אחרי לחץ גדול מאוד שהפעילו כל הגורמים. כרגע, המערכת מסתפקת בשני מקורות. 2/3 ממקורות התקציב שעומדים לרשותה: מפעל הפיס, כ-45 מיליון שקל שחילק על פי קריטריונים ברורים שאנחנו הכתבנו לו, וכספים ותקציבים על פי קריטריונים שמערכת התשלומים המרכזית של המשרד, באמצעות האגודה לכלכלה ותקציבים, העבירה כ-120 מיליון שקל ב-21 ביוני 1999. בינתיים, חסרים 54 מיליון שקל שבאחריות מינהל הפיתוח במשרד החינוך, וביום שני אני מקווה שנקבל את ההקצאה ומיד נעביר אותה לידי הרשויות כדי שלא יפסידו את החופש הגדול מבחינת הביצוע.

כפי שאמר היושב ראש, בשנה שעברה, מינין הכיתות ב-1999 היה 1,853 כיתות. לכאורה מיכסה יפה. אבל אם אתה עובר ובודק אותו...

1,853 כולל יהודים, ערבים, חרדים וחילוניים?

כל המגזרים. דרוזים, חילוניים, גני ילדים וכו'. אבל זה רק לכאורה, משום שמבחינת צרכים שמוגדרים כקטגוריה א', שזה פרוייקטים דחופים מבחינת צרכים ומבחינת זמינות, היו בשנה שעברה כ-3,046 כיתות, למעט החרדים שמיד אגע בהם, כולל את המגזר היהודי, הערבי, הדרוזי והצ'רקסי ולמעשה אנחנו קיבלנו עבורם רק כ-1,325 כיתות. זאת אומרת, אפשר לומר שזה פחות או יותר 1/3 בלי החרדים.

סליחה, אני רוצה להבין: אתם הגדרתם צרכים של 3,046 כיתות...

זאת אומרת, 500 על כל החרדים בערך...

קיבלנו למעשה ללא החרדים, 1,325 כיתות.

ה-3,046 כיתות, זה כולל חרדים או לא כולל חרדים?

לא כולל חרדים. נוסף לזה, יש כ-210 כיתות חרדים לשני הזרמים: החינוך העצמאי ורשת מעין החינוך התורני. בנוסף לזה, יש 200 כיתות גן שלמעשה 140 מתוכן הן על פי החלטת הממשלה, על פי דו"ח ועדת ברודט. זאת אומרת, אפשר לתת אותן לא בתל אביב, לא בירושלים, לא בחיפה ולא בכפרים ערביים, אלא רק בעיר או שכונה שבהם יש 2,500 יחידות דיור ומעלה כמו במודיעין, באשדוד, בפסגת זאב או בעיר כרמיאל. זה לגבי הפילוח של הדברים.

אתם קיבלתם תקציב של 1,853. הקציתם לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, ערבים ויהודים 1,325. איפה הפער של ה-538?

עוד 210 כיתות לחרדים, ועוד 200 גני ילדים

היו"ר זבולון אורלב

סליחה, בממלכתי מדובר על 1,425 כיתות.

סליחה, בממלכתי מדובר על 1,425 כיתות.

למרות התקציבים האלה, עדיין יש חוסרים. כבר הרבה שנים, כמו שאתה יודע אדוני ראש הוועדה, אין במשרד החינוך תקציב לבינוי אולמות התעמלות. אנחנו בכוונה לא אומרים אולמות פיס אלא אולמות התעמלות. אין תקציב להשלמת מערכות למיזוג אוויר במערכת. בשנת 1995 ו-1996 התחלנו פרוייקטים במחוז הדרום בהשקעה של 17 מיליון שקל. אין לזה המשכיות.

נושא תקציב ותשתיות היקפיות כרגע מחכה בוועדת הכספים, אבל גם פה אין נחמה פרוטה...

מה זה אומר?

בעיר חיפה למשל, מפתח העלות הוא מפתח עלות שעוד יכולים...

איך אתה מגדיר בצורה אחרת את המילים: תשתיות היקפיות?

תשתיות היקפיות זה תקציבים שמיועדים לכיסוי עלויות בניה מעבר למפתח בגין שיפועים, בגין קירות תומכים, בגין העברת קו מתח גבוה, בגין החלפת קרקע. כאן, לקראת התקציב הבא, כשהשר יציג זאת בדיונים המרתוניים החל מהחודשיים הקרובים, אנחנו מבקשים תוספת נכבדת בנושא. כאן אני רוצה לעשות הפרדה ברורה ולומר משהו שקודמיי אמרו ואני מחוייב היום לומר את הדברים: מאז הקמת המדינה, אין למשרד החינוך תקציב להסרת מפגעי בטיחות במערכת. אין תקציב יעודי באף מגזר. לא ביהודי, לא בערבי, לא בדתי, לא בדרוזי ולא בחרדי. יש שיפוצים לפי קריטריונים, אבל כמובן שעניי עירך קודמים ורשתות של בתי ספר אזוריים או בתי ספר ממשלתיים או במגזר החרדי יוצאים נפסדים. זו בעיה שקיימת הרבה שנים. בעיית הבטיחות הולכת ומחריפה. בעקבות האסון בבאר שבע, הטיל השר היוצא מר יצחק לוי על השלטון המקומי לעשות סקר בטיחות, בדיקת קונסטרוקציות וסורגים, ולא היעדר מטפים או דברים אחרים שכבודם במקומם מונח. מדור בסקר קונסטרוקציה בשיתוף עם המכון לחקר הבנייה. השר התכוון, ואני מניח שגם השר הנוכחי מתכוון, להביא את הממצאים של הדו"ח המפורט ויניח אותם על שולחן הממשלה, כמו אחרי האסון שהיה בזמנו בצריף דליק בצה"ל. זה כמובן לא קיים היום במערכת וזה שינוי סדרי עדיפויות. מצבן של הרשויות המקומיות בכי רע בנושא הזה בכל המגזרים.

אנחנו רואים נתון מאוד מעודד. פעלנו לא רק לפי תכנית החומש שהחל בה השר המר זכרו לברכה והיה הראשון שהקים אותה...

אתה ציינת שמדובר ב-1,425 כיתות. איך זה מחולק?

יש לי את הפירוט ואני מוכן להראות לך אותו.

בתכנית החומש השניה של המגזר הערבי בניהולה של הגברת מרים בן פרץ, השר הקודם מר יצחק לוי לא חיכה לשום החלטה וכבר הקפיץ את מנין הכיתות מ-170 ל-250 במגזר הערבי, ובמגזר הבדואי מ-55 כיתות ל-113 כיתות.

עדיין יש לנו עכשיו נתונים כמה חדרים שכורים יש על פי מגזרים?

כן, יש 864 חדרים שכורים במערכת, וגם פה רואים ירידה בולטת במגזר הערבי שצעד בשורה הראשונה. יש ירידה בולטת. המגזר הדרוזי, על פי דוחות מבקר המדינה, נמצא מעבר לכל הציפיות. במגזר הערבי יש 424 חדרים שכורים, וזו ירידה עצומה. במגזר הדרוזי יש 64 חדרים שכורים וכל השאר במגזר היהודי וזו עליה גדולה.

424 חדרים שכורים כוללים את הדרום?

כן, אבל לא את הפזורה, שם אנחנו נותנים מבנים חדשים.

על פי החלטת הממשלה לפני שלוש שנים וגם ביוזמתנו, החלטנו שמבנים פסולים הם מבנים שנפסלו על ידי המכון לחקר הבנייה, כי כך נאמר בחוזר המנהל הכללי. אנחנו החלטנו על 564 כיתות פסולות. אני מתייחס אך ורק לכיתות לימוד. יכולים להיות עדיין בין כותלי בית הספר מחסנים או כיתה שקבלו בנייה חדשה ולא הרסו את הישנה, הפסולה. אני מדבר על כיתות לימוד על פי הצבה לפרוגרמות. בנושא הזה יש ירידה דרסטית במגזר הערבי ושוב עולה חלקו של המגזר היהודי. אין לי פה את המספרים...

מה הם סדרי הגודל בערך?

כ-196 חדרים שאנחנו מקווים לקראת התקציב הנוסף להביא לסדר עדיפות כמו שהיה פעם, ולקבל בעבורו תקציב יעודי מיוחד כמו שהיה בשנים 1995, 1996, 1997 ולא דרך תקציבים אחרים.

מישהו שאל אותי איך יתפלגו ההקצאות של תקציב הפיתוח לשנת 1999. הכל על פי צרכים ועל פי בדיקות וללא שום קונוטציה ישובית או העדפות פוליטיות, למרות שאסור לי לומר זאת. אני אומר זאת באחריות, כי אנחנו ועדה מקצועית. ממלכתי-דתי – 296 כיתות, ביסודי ובעל-יסודי. בממלכתי הרגיל – 875 כיתות. ערבים ובדואים ביחד – 369 כיתות. דרוזים – 44 כיתות וחרדים – מוקצות 210 בגלל הבעיה שאין קרקעות. יש במגזר החרדי 189 חדרים וברגע שיהיו קרקעות נוכל להקצות את השאר.

הייתי עד להקצאות קואליציוניות שקיבלנו במשך הרבה שנים, כשאחד מעביר לשני הוראות. קיבלנו גם משרי אוצר וגם משרי חינוך, מה שהוגדר כשיטת הצטלעך. קודמי בתפקיד ניסה להיאבק ולא הצלחנו משום שהמורכבות של המגזר החרדי עולה לאין שיעור מאשר בשאר המגזרים. אם במגזר הערבי או היהודי אפשר לווסת כיתות, במגזר החרדי אי אפשר לווסת בין חסידויות ובין פלגים מסוימים ופועל הכלל הידוע: פה תנהג כ"ה תלמידים. כלומר, הם מחויבים לשמור על 25 תלמידים בנים. אצל הבנות מדובר ב-46-49 תלמידות. אין מה לדבר על פשרות, וכמובן שלא לדבר על הפרדה מינית.

יושב כאן חבר הכנסת אורי סביר, ואנחנו למדנו יחד בגמנסיה בתנאים הרבה יותר קשים וגם ראש הממשלה לשעבר למד איתנו בכיתה...

לגבי הנושא החרדי, לפני שלוש שנים קיבלתי שיתוף פעולה מלא מהנציגים החרדים שהעלו את הענין בכנסת, וכאן יש תרומה גדולה לרב רביץ ולרב גפני בנושא. יושבים כאן נציגי עיריית ירושלים. היום אפשר להגיד בגאווה, שאין כמעט כיתות שלא מנוצלות. הכרנו בזה שאי אפשר לווסת ואי אפשר שיהיו מספרי תלמידים כמו במגזר היהודי, כ-35-40 תלמידים בכיתה. אבל היום, כל רשות מקומית מחוייבת להעביר אלינו את הרשימות לבדיקה, והיום לא יוצאת פרוגרמה מאף מגזר ולא יוצאת הרשאה תקציבית אם אין תכנית הגשה. יושב פה מר פוקס, שיש לו חלק גדול בחלוקת ההקצבות במגזר החרדי בארץ. אנחנו הגענו היום למינימום כיתות לא מנוצלות. אבל בכל זאת, המצוקה קשה. יש לנו היום סל של צרכים וגם שם יש בקשות. לדוגמה: בשנת 1998 הונחו בקשות ל-276 כיתות במגזר של מרכז החינוך העצמאי ויכולנו להקצות רק 108. כמו כן היו גם פניות במגזר מעין בחינוך התורני שעלה הרבה מעבר לשיעור המצופה.

אולי אתה יכול להרחיב בנושא השיפוצים קצת יותר, כי מהתקשורת אנחנו שומעים שיש עיכובים כלשהם, וכמו שהתייחסת לכך שלא הצליחו להשלים בניינים חדשים, מה קורה עם השיפוצים? בכמה כסף מדובר?

קיבלתי את הבשורה שביום שני מעבירים את העודפים וזו הודעה של יושב ראש ועדת הכספים. אבל, הנזק כבר נגרם משום שיש רשויות שצריכות להשלים דברים, שחלק מחידוש המבנים שלו הוא הסרת מפגעי בטיחות. אין לנו בטיחות פרופר, אבל אם למשל הגיעו לסיכום שרוצים להפוך שלוש כיתות למרכז משאבים ובכיתות האלה היו חלונות גיליוטינה, שזה בכל מקרה הסרת מפגעים פרופר, הם לא יקבלו את הכסף הזה ולא יספיקו להם שני המקורות האחרים שציינתי: מה שהמשרד נתן ומפעל הפיס. העיכוב הזה הוא משמעותי.
בשבוע הבא יתקיים פה דיון על הבטיחות ויעלה כמובן נושא הסורגים. עד היום גם השר היוצא וגם השר הנכנס חידשו את הבקשה לקצין כבאות ראשית ועד היום אף אחד לא קיבל...

אני מציע שאת כל נושא הבטיחות נשאיר לישיבה הבאה.

הנושא האחרון שאני אמון עליו הוא נושא בעיית ההסעות. נציגי מרכז השלטון המקומי יושבים פה, וגם השר היוצא וגם השר הנכנס נתנו הוראה לשלטון המקומי לא לפעול מה-1 בספטמבר. הסיבה מבחינתם מוצדקת. מקידמת דנא, מועצה אזורית קבלה החזר הסעות של 90% ורשות מקומית 50%. עיריות דורשות 50% וישובים בעלי עדיפות לאומית 100%. ראש השלטון המקומי, מר עדי אלדר, הניח על שולחנו של השר היוצא והשר החדש איום, שאם כל ההסעות לא ישתתפו ב-100%, עירייה, רשות מקומית, מועצות אזוריות ועדיפות לאומית, לא יוחל כל מערך ההסעות. עם כל הכבוד, זה לא קשור למשרד החינוך. עד כמה שאני יודע, מי שנכנס לעדיפות לאומית לא באחריות משרד החינוך....

אבל התלמידים באחריות המשרד.

נכון. רק לסבר את האוזן...

כלומר, אין בעיה לתקצוב הסעות לפי המתכונת הקודמת, ועתה השלטון המקומי בא ואומר שהוא רוצה לקבל במקום 50% 100%, ואם לא תתנו 100% הוא לא פותח את שנת הלימודים. אני מבין שיש לך מכתבים...

יש מכתבים.

אלינו הם עוד לא הגיעו.

אני רוצה לסיים ולומר, שמינהל הפיתוח של המשרד ונציגי השלטון המקומי נפגשים כל הזמן. אנחנו ביחסי עבודה טובים מאוד, אבל כמובן שבאף מגזר לא יכולים לספק את כולם. אבל, אני אומר לכם שלא הכל שחור. מי שהיום יבקר במוסדות חינוך בכלל המגזרים, כולל המגזר החרדי וכולל המגזר הדרוזי והערבי בפרט, רואה שצומחים ונבנים בתי ספר יפים מאוד, מוכנים למילניום הבא ובעלי כרטיס כניסה לעידן החדש. אני חושב שזוהי תרומתנו הצנועה והמקצועית לפתיחת שנת הלימודים.

תודה רבה למר שמחה שניאור על הסקירה. נעשה עתה סבב ראשון של חברי כנסת ומאוחר שיותר יוכלו שאר הנציגים להגיב.

אולי כדאי שנוסיף על הדברים ונציג כמה בעיות, ואז אפשר יהיה לדון בכל המכלול.

אני מבקש שזה יהיה מאוד קצר. בבקשה, מר אגמון, סגן המנהל הכללי של השלטון המקומי.

אני מודה לך על רשות הדיבור. עברנו תקופה מאוד קשה והדברים שנאמרו כאן נאמרו מאוד בקצרה. אני רוצה לומר שאנחנו מזדהים עם כל התלאות ועם מר שניאור שמחה בצדק רב. אני רוצה להציג את הדברים הבולטים ביותר ועוד שני נושאים שאולי כדאי לשים על שולחנה של הוועדה: נושא ההסעות שכבר הוזכר. מדובר פה על 400 מיליון שקלים, ולפי דעתנו גם השנה הם יגדלו לאור המצוקה בחדרי הלימוד ולאור הגידול הטבעי וסיבות נוספות שאין לנו אותן. אנו מבקשים שהוועדה תואיל להתערב בנושא זה, משום שיש פה החלטה נחושה של ראשי הרשויות שלא לאפשר את ההסעות לאור הפניות הרבות אשר הושבו עד כה ריקם.

נושא נוסף שהוא בנפשנו, קשור לנושא של החלטת החוק החדש שדיבר על החלת חוק חינוך חובה לילדים בני 3-4. לדעתי, כרגע אנחנו לא ערוכים להפעלת החוק הזה. אני יודע שמשרד החינוך...

אתה מדבר על הארכת יום הלימודים?

לא, אני מדבר על חוק חינוך חובה לילדים בני 3-4.

לא, אני מדבר על חוק חינוך חובה לילדים בני 3-4.

חוק חינוך חינם?

כן. אני לא אכנס לפרטים. אני מציין שהמערכת כולה עדיין איננה ערוכה לזה...

מאיזו בחינה?

אם תרצו אפרט. מבחינת המבנים, חדרי לימוד וכו'. עדיין לא יצאו הנחיות לרשויות. ישנה גם מחלוקת שמי כמוכם מכיר אותה, לגבי על מי חל החוק.

מר אגמון, אתם הרי תקחו חלק בכל שאר הישיבות ולכן אני מציע שנעזוב זאת עכשיו. היום אנחנו עוסקים רק בנושא בינוי.

הבינוי הוא חלק בלתי נפרד ואולי הוא החלק הקריטי ביותר. אנחנו כמובן איננו יודעים אם נוכל לענות על צרכי החוק.

יש איזה שהוא נתון שאומר כמה מבנים צריכים להוסיף כדי ליישם את זה?

לצערי, אין לנו עדיין נתונים, כי אנחנו לא יודעים באלו רשויות זה פועל. לפי דעתי, אולי למינהל הפיתוח יש נתונים שהעברנו, אבל אני בכלל לא שם ידי על כך משום שאנחנו עדיין לא יודעים באלו רשויות זה יופעל. לדעתי, עיקר הבעיות יהיו במגזר הבדואי והערבי, מבחינת הפערים ובאזורי שיקום שכונות. בישובים האחרים, המבנים הקיימים יכולים לענות על הצרכים ועיקר הבעיות יהיו בסקטורים שהזכרתי. אני לא יודע את הכמות, וההערכות שלי הן בבחינת ניחוש. בכל אופן, הבעיה קיימת ואני שם אותה על השולחן.

בנושא של בינוי ישנה בעיה קשה מאוד שאינה קשורה לפתיחת שנת הלימודים, אך היא בעוכרנו והיא ענין הקטנת החזרי עלויות הבנייה לשלטון המקומי. הממשלה, באופן חד צדדי, קיצצה בתקציבי הבנייה ב-12%-15%. רשויות מסויימות לא יבנו אם נשאיר את המתכונת הקיימת.

נושא שיפוץ המבנים הוזכר וכן אולמות הספורט הועלה גם.

אני מודה לך. אני פותח את הדיון לחברי הכנסת. התמונה המצטיירת היא מאוד מאוד מדאיגה. אני מלווה את מערכת החינוך שנים רבות וחודש וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים אנחנו עומדים במצב לא טוב. להערכתי, עם הנתונים שיש כאן שזה סדר גודל של מאות כיתות שלא תהיינה מוכנות, או מפני שלא הספיקו לבנות בנייה חדשה או מפני שלא הספיקו לשפץ אותן, הן לא תהיינה מוכנות ב-1 בספטמבר. צריך לזכור שבכל כיתה יש בממוצע כ-30 תלמידים, אז אפשר בקלות לעשות חשבון שאם 1,000 כיתות לא מוכנות, פירושו של דבר שכ-30 אלף תלמידים לא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים כסידרה וכתיקנה בצורה מסודרת, וזאת בנוסף לעוד כמה מאות כיתות שהן לא תקניות, דליקות ופסולות וכדומה. זו באמת שנה מאוד מאוד בעייתית ואני מציע לוועדה שתטיל על משרד החינוך והתרבות להכין בימים אלה תכנית ללוח זמנים, שהוועדה תדע במדויק מה קורה וגם הרשויות וההורים יידעו על כך. ידיעת הבעיה היא חלק מפתרונה.

בנושא הבטיחות נטפל בפעם הבאה, אבל גם מתוך ההערות הקצרות שהושמעו כאן, שאין תקציבים וכדומה המצב מאוד מטריד ומדאיג. בנושא של השלטון המקומי, אני שומע עליו בפעם הראשונה. חברי הוועדה צריכים לדעת שמאות אלפי תלמידים מוסעים מדי יום. אז במועצות האזוריות זה ברור, אבל ברשויות המקומיות אני מעריך שזה סדר גודל של למעלה מחצי מיליון תלמידים שאיך שהוא קשורים בהסעות בכל צורה שהיא.

הענין של גילאי 3-4 גם מאוד מדאיג וזו אחת הבשורות הגדולות ביותר של חינוך חינם. ושוב, בגלל מחדלים של ממסדים, וזה רק בגלל מחדלים של ממסדים, לא ניתן יהיה לממש את הדבר. כמובן שגם פה נדבר על איך הוועדה יכולה להיות מזרז ומפקח תורם, כדי שהתכנית הזו תתממש.

גם נושא יום לימודים ארוך מדאיג. אני מתכוונת לבעיות בתנאים הפיסיים ולכך שהמערכת בכלל לא בנויה לזה.

זה בהחלט קשור. לא כל בתי הספר שהוועדה הזו אישרה לקיים בהם יום חינוך ארוך אמנם מימשו את האישור הזה בגלל כל מיני בעיות ונדבר על זה.

רציתי להעיר הערה לגבי מאות הכיתות: מתוך עשרות או מאות כיתות, יש במערכת כיתות שכבר הושלמו והמפתחות אצל הקבלן והוא לא מוסר אותם לרשויות משום שאין כסף. כסף לא הגיע בגלל ועדת הכספים, שלא הגיבה לפנייה הזאת. יש כיתות מוכנות . ברגע שיגיע הכסף הכל ישתחרר.

אני בטוח שמינהל הפיתוח ומשרד החינוך והתרבות עושים עבודתם נאמנה ולא שומרים את הכסף אצלם. אבל הבעיה היא מערכתית. הכסף לא הגיע וחבל שתלמידים צריכים לשלם את מחיר הקמפיינים של מסעות הבחירות. זהו מחיר הדמוקרטיה והוועדה צריכה לתת את דעתה לבעיה שבכל פעם שיש בחירות לא תיפתח שנת לימודים. זה דבר מאוד מטריד. תלמידים שצריכים להינות מהדמוקרטיה סובלים ממנה בגלל כל מיני מערכות בחירות.

רבותי, אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת לומר את דברם. נתחיל מחבר הכנסת עזמי בשארה.

חוץ מלהיות מוטרדים ומודאגים, אני לא יודע מה אנחנו יכולים לעשות, משום שאנחנו עומדים חודש לפני פתיחת שנת הלימודים. אני לא מבין מדוע אנו דנים בזה בכלל. אני מציע שאת הדברים שאמרנו כאן נפעיל לגבי שנת הלימודים שתבוא אחרי זו. אז אפשר לראות מה לעשות ולדאוג שייצא מזה משהו. אני יכול להשתתף ולתרום לדאגה ולכעוס על חוסר הנוחיות שלנו. אני
אתרום את חלקי בציון המצב הקשה מאוד בערים המעורבות. אני מציע שהוועדה הזאת תצא לביקורים עד ספטמבר, בשביל לראות איך פותחים את שנת הלימודים. אני מציע שנראה איך נפתחת שנת הלימודים בעכו. אני מציע שבאוגוסט נצא לביקור שטח.

זאת דווקא לא דוגמה טובה.

יש לכם כסף ועיריית עכו לא בונה, ושנה אחרי שנה התלמידים סובלים. אני בטוח שגם השנה הם יפתחו בשביתה ואנחנו נצטרך למצוא דרך איך ללחוץ על העירייה ועל משרד החינוך שידאג לכך שסוף סוף יוקם בית ספר תיכון חדש, כך שהיסודי יעבור לתיכון. 4 אוטובוסים עוזבים את עכו כל יום עם תלמידים ערבים לכפרים בסביבה. אני בכלל מודאג, בגלל שבחודש אי אפשר לעשות כלום. זה לא מעשי. אבל, בינתיים אני רוצה להעלות את הנושא של החינוך הערבי בערים המעורבות לוד, רמלה, יפו וכו'. אני חושב שאנחנו חייבים לעשות במשך חודש אוגוסט כמה סיורי שטח ולראות איך מתכוננים שם לפתיחת שנת הלימודים. אני מציע ליושב ראש הוועדה לבדוק מה קורה בעיר עכו מהבחינה הזאת.

בענייני החדרים, מה עם המספרים וה-3,000 כיתות שהולכים לבנות שם?

הלוואי שזה היה כך. הוא אמר שהצרכים הם 3,500 כיתות ויש רק 1,800.

אני חושב שאי אפשר לדון בזה בלחץ פתיחת שנת הלימודים. אתה מדבר על פתרון של בעיות קיימות לטווח ארוך. אני לא חושב שבזמן פתיחת הלימודים נוכל לדבר על זה. מה שבונים עכשיו, עד אוקטובר, אני לא יכול להשפיע על כך עכשיו. הכנת התקציב של שנת 2,000 החלה.

הממשלה מאשרת בסוף אוגוסט אם אינני טועה.

הממשלה מאשרת בסוף אוגוסט והמשרדים מתחילים לעבוד.

ב-1 לספטמבר מתחילים להכין את הצרכים, אך באוקטובר אנחנו יודעים בדיוק...

אז לדעתי זה הזמן לדבר אם אנחנו יכולים להשפיע במשהו על החשיבה של המשרד בנוגע לתקציבים ואיך הוא יגיש לממשלה תקציבים. אני חושב שזה הזמן, אבל לא במערבולת של התחלת שנת לימודים ובעיות אחרות. אני חושב שדברים שאפשר להשפיע עליהם, זה לא הזמן לדון בהם עכשיו. בשאלות של בטיחות...

תתקיים ישיבה ביום שלישי.

אני מכיר את מר שניאור עוד מעבודתי בתמרה. ניסיתי לעקוב כמה שאפשר, אבל בין הדברים ששמעתי עכשיו, במיוחד על החינוך הערבי שאני בקיא בו יותר ומתמצא בו יותר, לא היה זמן להקיף את כל הנושא. אבל, לפי מיטב ידיעתי, בין הצרכים שאתה הזכרת לבין הצרכים בפועל, בישובים ערבים, זהו פער גדול אם לא כפול. מדברים על חדרי לימוד שכורים למשל.

אמרתי זאת בוועדת החומש.

הזכרת 420 שהם במיגזר הערבי. לפי מיטב ידיעתי, היום הצרכים של המיגזר הערבי, ואני לא מבדיל בין הנגב והצפון ובין ערים ערביות, המיגזר זקוק ללא פחות מ-2,000 כיתות לימוד. אין אולמות ספורט, אין ספריות, אין מעבדות בכל בתי הספר ובחטיבות העליונות. המצב הוא די גרוע. אני מצטערף לדבריו של חברי, חבר הכנסת בשארה. אי אפשר בתקופה כה קצרה, עם שר חדש ומנהל כללי חדש ובהיערכות מחודשת לעשות זאת. למרות שהיתה לנו שיחה עם כבוד השר בשבוע שעבר ושמענו ממנו הבטחות. לדעתי, המערכת הערבית זקוקה לדחיפה רצינית מאוד. צריכים להכפיל את מסר הכיתות. 250 כיתות לא יספיקו ולא יכסו אפילו את הילדים שנכנסים למערכת. לא נכנסים בכל שנה 50% מהגידול הטבעי של אותה שנה. לכן אני אומר, שצריך להכפיל את מספר הכיתות ואולי במשך הקדנציה נכסה את הפער שקיים בצורה משמעותית.

לגבי הנושא של הערים המעורבות, ישבתי עם ראש מועצת עכו שהוא איש חינוך והיה מנהל בית הספר, ושמעתי ממנו לגבי הנושא של המכון להכשרה ימית. פניתי לשר לגבי הנושא הזה וביקשתי ממנו לשחרר את המכון הזה שכמעט ואינו מנוצל. מדובר בכ-2,100 מטר שאינם מנוצלים. צריך להעביר את המבנה למערכת החינוך בעכו והוא יכול לתרום לה רבות. שמעתי שיש תכניות לעשות זאת. ישנם 48 דונם בבית ספר "עמל" ושצריך לחלק את השטחים ולהקים חטיבת ביניים ובית ספר תיכון. היום מצב החינוך נמצא במצב קשה מאוד.

לגבי נושא ההסעות, אני אישית מסכים עם יושב ראש השלטון המקומי ודרישתו לתשלום של 100%. עוד בזמני, לא שולמו יותר מ-50%, אבל כיום מצבן של הרשויות המקומיות בכלל במדינת ישראל הוא קשה מאוד. לכן, אני מסכים לדרישה הזו בנושא הזה לגבי כל המקומות בכל מגזרים.

הערה נוספת, העברתי ממצאים לכבוד השר, שהיום אין לילדים לאן ללכת אחרי בית הספר. אין מספיק מתנ"סים ובעיה נוספת היא...

לדעתי אתה עושה עוול לנושאים אלה. אנחנו נקיים דיון מיוחד לנושאים אלה.

עוד מלה אחת: גורמים עוול לנושא של יום חינוך ארוך. כי היום אין תשתית מתאימה. צריך להיות בסיס וצריכים להיות כל מיני דברים נלווים כדי לקיים יום חינוך ארוך כמו שצריך.

גם אני מרגישה כמו חבר הכנסת עזמי בשארה, שאנחנו לא יכולים לעשות הרבה בעניין של חלוקת הכיתות והעבודה היא שאנחנו לא יכולים לשנות הרבה כרגע.

יש בית ספר ערבי חדש בחיפה שבו 24 כיתות, שעומד ריק כבר שנה וחצי כי לא החליטו מי יאכלס אותו.

הדבר הזה לא בא על פתרונו בעבר ולא יפתר. זו עזות מצח של המיגזר הערבי. נעשה מאמץ אדיר בעניין הזה, ואני רוצה לברך את זה שסוף סוף הקימו בית ספר שעומד כמו פיל לבן. כואב לי הלב. בכל פעם שאני רואה את זה אני רוצה לבכות. אז כשמדברים איתי על קידום אני אומרת: תראו לי קודם איכלוס בבית הספר הזה. נעשה מאמץ אדיר לקדם את החינוך הטכנולוגי במגזר. אבל מצד שני, אני רוצה לציין שלא שמעתי מילת התייחסות לגבי החינוך המיוחד במגזר הערבי. במערכת הבחירות יצא לי להיתקל בנושא, והייתי רוצה לקבל נתונים. אני חושבת שאני יודעת קצת על הצרכים, אבל לא שמעתי מילה אחת לגבי מה שהולך להיות, ויותר מכך מה התחזיות. זה נושא אחד שחסר לי.

נושא שני, שמעתי בחצי אוזן שמרכז השלטון המקומי, כובל כביכול על כך שמשלמים 50% מההסעות. אני רוצה לומר, שגם יש לי הסתייגות קשה לגבי הקריטריונים. הכל עניין של טופוגרפיה. 2 קילומטר בעיר הררית אין דינם כ-2 קילומטר בעיר מישורית. אי אפשר לצפות מילד בכיתה א' שיילך ברגל במעלה ההר. ואם מדובר בילד מבית שאינו יכול לכלכל ולפרנס אותו ולשלם לו את הכרטיסיות לבית הספר? זה עוול, כי באותן אוכלוסיות יש גם 3, 4, 5, ילדים מאותה משפחה שלומדים באותו בית ספר יסודי. אין לעשות זאת ערב פתיחת שנת הלימודים, למרות שקריטריונים אלה ניתנים לשינוי. הייתי רוצה, שאולי פעם נשב ונדון בקריטריונים, כי יש לי השגות לגביהם.

אני מסכימה עם מרכז השלטון המקומי ואני בכלל לא מבינה את הסיפור הזה של ה-50%. זו הכללה נוראית. ברור לי, שהכל עניין של תקציבים ואני מתחלחלת לדעת שמדובר ב-400 מליון שקל. אני מסכימה עם מר שמחה שניאור שההסיעים הם בעצם תחליף לבניה. לי אין את השובה, כמה ילדים אנחנו מסיעים וכמה כיתות היינו יכולים לבנות באותם 400 מליון שקלים. נניח שהיה קם נדיב ידוע ונותן 400 מליון שקל, האם זה היה פותר את הבעיה?

ההסעה יותר יקרה מבניה כי בטווח שנים....

את לא מסיעה כיתה שלמה. גם אם הייתי יכולה לבנות כיתה לכל תלמיד. קחי את המועצות האזוריות, זו דוגמה הכי טובה.

שם אין ברירה....

קחי את ההסעות בחיפה, ותראי אם ניתן לפתור את הבעיה בבינוי נוסף...

לדעתי בחלק מהמקרים כן, כולל בחינוך הממלכתי-דתי.

הנושא השלישי שמטריד אותי הוא דווקא נושא של חידוש מבנים. העלות האדירה של עליה בעומס החשמל. חלק גדול מוועדי ההורים העמידים היו לוקחים על עצמם התקנת מיזוג אוויר, כולל את העלות השוטפת. הבעיה היא, שבמבנים שלנו, ואני כן מדברת מתוך ידע שיש לי מהעיר חיפה, ונדמה לי שגם בתל אביב יש בעיה דומה. המבנים לא עומדים בעומס. קרה שבבחינת הבגרות כל המחשבים קפצו כי היה מזגן בחדר וכיוצא באלה. אני חושבת שגם על זה צריך לתת את הדעת ב-1 באוקטובר. ברור לי שלא כרגע.

ראשית, לגבי הבעיה האקוטית של ספטמבר. אם אתה מדבר על תחילת אוקטובר, ויתכן שמה שאני אומר כאן לא מבוסס, אבל אני מכיר מעט מאוד דברים שהסתדרו בזמן כל כך קצר. אולי כדאי לעשות תכנית חירום מול הממשלה כי אני מניח, מר שניאור, שאתה הולך לפי פתרונות פרטניים, אבל אני במקומך, הייתי מגיש תכנית חירום לעניין הזה. איך מסיימים את זה ב-1 בספטמבר.

עניין נוסף, לא ליידע ב-31 באוגוסט אלא מראש למצוא את הפתרונות. אני מוכרח להגיד שיש 1001 שאלות שעולות מהסקירה שלך. אני מניח, שלגבי התשתיות בכלל, נדון אחרי פתיחת שנת הלימודים. לי לפחות היה מאוד עוזר אם זמן סביר לפני דיון כזה, ישלחו לנו חומר כדי שנעדכן את עצמנו. קשה לעכל את כל האינפורמציה כדי לשאול את השאלות הרלבנטיות ואולי גם לסייע.

כפי שזה נראה כרגע, זה עלול להיפתר בין ה-31 באוגוסט לתחילת ספטמבר. השאלה שלי היא באיזו מידה...

זה יחייב אם יעל בן יהודה להיות ערה כל הלילה ולדווח ב-6:00 בבוקר...

כי כאן מדובר בהשפעה ובמתח רציני של מערכת החינוך. אפילו אם כל העיוותים שתוארו כאן, לא ברור לי לגמרי, איך הבעיה נוצרה פתאום השנה ולא לפני שנתיים ולא לפני שלוש שנים.

זה בגלל גרעונות של הרשויות....

אורי סביר

מאז שאני זוכר את עצמי עובד בנושא של החינוך, אני לא זוכר שהיו גרעונות כאלה. צריך להבין למה השנה הגרעונות כה גדולים. האם בכלל יש תרומה לוועדה ולשרים הרלבנטיים לנסות ולפתור את הסוגייה לא בלחץ של פתיחת הלימודים? אני קורא מן השולחן הזה לעשות כל מאמץ למצוא פתרון.

תודה רבה.

אני פחות מוטרדת, כיוון שההשלמה של הכיתות החסרות תהיה באוקטובר או נובמבר ועד אז יסיעו קראוונים לאורכה ולרוחבה של כל הארץ. יהיו קראוונים ב-1 בספטמבר. אומנם אלו תנאים לא נוחים, קשים, אבל לפחות יש תקווה שבאוקטובר או בנובמבר הם יכנסו לתנאים משופרים מאוד. אותי מטרידות הכיתות הקיימות, שתלויות בבדק בית של העיריות, שתלויות בשיפוצים שלגביהם הוועדה לא תתחיל לזרז ולהזיז כל מיני דברים. אין להם תקווה שבאוקטובר יהיו כיתות משופרות. שם התנאים קשים מאוד. ישנם בתי ספר שעובדים בתנאים מאוד קשים. עוד יותר מטריד אותי העניין הבטיחותי של אותם בתי ספר ובתי ספר אחרים. אני אומרת לכם מתוך ההיכרות שלי את מערכת החינוך, מתוך ההיכרות שלי את המורים והעבודה שלהם בכיתות, הם לא עומדים בתנאים הפיסיים. כפי שאמרתי, יום לימודים ארוך דחס אותם ליותר שעות ובתנאים שאי אפשר לעמוד בהם. מה אתם עושים עם הכיתות שב-7:00 בבוקר השמש יוקדת בהן? ושלא נדבר שהלימודים מתארכים עד 15:30? זה יותר מטריד אותי מאשר הכיתה שתהיה מוכנה בחודש אוקטובר, כי בטוח שב-1 לספטמבר יהיה להם איפה ללמוד. אלה התנאים הקריטיים של בתי הספר.

תודה.

אני מברכת את היושב ראש החדש של הוועדה. אני מוועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. אני רוצה לציין, שבעניין הבינוי חלה תזוזה מסויימת בחינוך הערבי. עדיין יש הרבה בעיות מציקות בחינוך הערבי...

בואי נתרכז בנושא שעל סדר היום.

רק רציתי להציע לוועדה לקיים דיון ספציפי בכל מה שקשור למדיניות משרד החינוך בחינוך הערבי, במיוחד לגבי יישום תכניות החומש שכבר שנתיים מחכים ליישומן.

לגבי הבינוי, אני חולקת על כמה נתונים שמר שניאור נתן. יש לי מסמכים ורציתי לשאול את שניאור: במכתב שקיבלנו ממשרד החינוך בשנה שעברה, היה כתוב שבשנת הכספים 1999 יבנו 418 חדרי לימוד במגזר הערבי והבדואי. לפי המספרים שיש לנו כאן לא נבנו 418 החדרים.

כל השאר זה גנים, כבר אמרתי את זה 3 פעמים. כיתות לימוד ובתי ספר זה 350, כל השאר זה גנים.

זה לא כולל גנים.

436 כיתות נבנו במגזר הערבי והבדואי. עם הגנים.

זה לא כולל גנים, מדובר כאן על...

אמרתי שיש 200 גנים במערכת.

נכון, אבל הנתון הזה לא כולל גנים. לפי תכנית החומש יש פירוט כמה יבנו בחינוך המיוחד, כמה גנים טיפוליים, כמה בחינוך הרגיל. כי לפי הפירוט הזה, מה שהיה אמור להתקיים ב-1999 לא התקיים. אני מבינה את כל התלאות שהיו בדרך ואת כל הנושא של התקציבים, אך עם כל זאת היו הבטחות מהשר הקודם ומהמשרד, שלחינוך הערבי ינתנו העדפות. את ההבטחות האלה לדעתי לא יישמו במלואו. בעניין החינוך המיוחד, כמעט בכל המגזר הערבי יש רק 5 בתי ספר ספציפיים. הייתי רוצה לשמוע יותר מה תהיה המדיניות בעתיד, ואני מסכימה עם חבר הכנסת עזמי בשארה, שהיום אולי כדאי שנקבע מה הולך להיות בשנה הבאה ומה המשרד אמור לתת, בכדי שנדע איפה אנחנו עומדים.

לפני הנתונים שיש לי, יש 400 חדרים שכורים לא תקניים, בנוסף לחדרים התקניים. יש 117 חדרים פסולים, דליקים ויש הרבה בתי ספר שיש בהם אישורים שהחדרים מסוכנים, לא תקניים. בשנה שעברה, היה איום לא לפתוח את שנת הלימודים אם יש חדרים פסולים, ועם כל זאת פתחנו לאור כל מה שהיה בתקציב ובממשלה. השנה, אנחנו עומדים לדון, ולצערי ההזמנה הגיעה רק אתמול, ולא עשיתי סקר חדש לגבי מה שעומד היום על הפרק...

אני נכנסתי לתפקידי רק לפני יומיים...

כל הכבוד על כך, ואני מבינה שהעניינים זזים לקראת שנת הלימודים, אבל אני מציינת את המחדל שלי, בזה שלא הכנתי נתונים עדכניים ובזה שלא ידעתי שהישיבה מתקיימת היום, כי אחרת הייתי מכינה נתונים עדכניים, אבל, לפחות לפי הנתונים שיש לי, יש 117 חדרים פסולים ויש 400 חדרים פסולים לא תקניים וכמובן בחינוך המיוחד יש קטסטרופה. ועדת החומש קבעה שיש צורך ב-1,570 למרות שאני חולקת על זה ואני רואה צורך ביותר אפילו. אם ניקח בחשבון את יישום חוק חינוך חובה לגילאי 4-3, אנחנו נצטרך עוד 1,800 גנים בערך וזה עדיין לא לקח בחשבון את הנשירה, ואני חושבת שכשאנחנו מדברים על תנאים פיסיים, כדאי לקחת בחשבון שהאיכלוס של הכיתות בבתי ספר ערביים הוא רבה יותר מהממוצע, ואז כל תנאי פיסי הוא מעמסה יותר קשה על הילדים. צריך לקחת בחשבון שאין מיזוג ברוב או כל בתי הספר הערביים והתלמידים לומדים בתנאים מאוד קשים. ולכן, הייתי באמת מבקשת מהוועדה שתבקש ממשרד החינוך שיכין תכנית מפורטת עם העדפה למה שהולך לקרות...

אנחנו עוסקים היום ב-1 לספטמבר ואני הבטחתי שבראשית שנת הלימודים נקיים דיון מסודר, וזאת גם היתה הצעתו של חבר הכנסת עזמי בשארה. אני מקבל את הצעתו, ואז נעשה תכנית מסודרת. נקיים את הישיבה אחרי אוקטובר, כי אז יודעים כבר פחות או יותר מה התקציב.

עם כל זאת, הייתי רוצה לדעת ולשמוע איך הולכים לחלק את התקציבים העודפים שאמורים להשתחרר, והאם באמת לוקחים בחשבון את כל החדרים הדליקים והפסולים במגזר הערבי?

נקודה אחרונה לגבי חיפה, כואב לי מאוד על מה שקורה בחיפה, אבל אני מבקשת לא לנצל את מה שקורה בחיפה כאילו שיש בית ספר אחד בחיפה שלא מאוכלס וזאת עילה לכל מה שקורה במיגזר הערבי. בעיר חיפה יש תנאים ספציפיים, יש בעיות עם העירייה ועם הוועדה שהוקמה. יש בעיות ספציפיות וזה דבר שעומד בפני עצמו. זה דבר לא מוצדק ולא צריך לנצל את זה.

אני מברך את חברי הכנסת ואת יושב ראש הוועדה. אני נציג הסתדרות המורים. לפני שבוע ארחנו פה, בירושלים, קבוצה נכבדת של מורים ערבים, רובן מורות ערביות. האירוח התקיים במלון הייאט ירושלים. אומרת לי אחת המורות: מי אחראי פה? אמרתי לה שאני לא יודע, זה לא אני. תדאגי לעצמך. מה אני אגיד לתלמידים שלנו? רבותי, אתם עושים לנו כל פתיחת שנת לימודים, ואני מדבר על מורים יהודים וערבים יחד, עושים לנו מה שעושים לפעמים כשמישהו מתחתן או כשמישהו מת לא עלינו. עושים את החפלה, ראש הממשלה הולך לבית ספר טוב, שר החינוך הולך לבית ספר טוב, המרכז של המשרד הולך לבית ספר טוב, ראש השלטון המקומי לך למקום טוב ומי שנשאר עם הבעיות זה אנחנו. כשנצטרך ליישם את המדיניות של משרד החינוך, של כנסת ישראל, אנחנו המסכנים, עם התנאים לא תנאים צריכים ליישם את המדיניות הזאת לטובת הילדים היהודים והערבים יחד. אני לא יודע באיזה מצב אני נמצא עכשיו. האם אני הנציג של מורים יהודים וערבים, או הנציג של המגזר הערבי. אז אגע בכל הבעיות שהעליתם פה:

מדברים על הסעות. הרבה כפרים ערבים היו חלק ממועצות אזוריות יהודיות. פתאום, על פי דרישה או שא על פי דרישה, יעבירו תלמידים ממועצות אזוריות יהודיות למועצות מקומיות. ואז, פתאום אלה שהיו נציגים במליאת המועצה המקומית הפכו להיות חברי מועצה או יושבי ראש מועצה. מר שניאור, אתה מכיר את המקרים בגליל ובמשולש. ופתאום, זה שהיה חבר המועצה האזורית ההיא ודאג לחברים שלו להסעות ב-90%, פתאום הוא מקבל 50%.

לכן, גם אני מצדיק את הדרישה של השלטון המקומי, כי לא התלמיד ולא ההורה מבינים מה קורה. אני לא יודע איזו קופה אחרת תממן את זה. לגופו של עניין, גם אני לא יודע מה לעשות היום, אבל אני אומר: בכל שנה ובכל פעם תגידו לנו שזה מצטמצם, אבל בעצם זה לא מצטמצם במגזר הערבי. כולנו מכירים את שיעור הילודה הגבוה במגזר הערבי.

הוא ירד.

בכמה הוא ירד?

סליחה, הואיל וחבר הכנסת עומד לעזוב, אני רוצה להציע הצעת סיכום ואם חבר הכנסת סביר יש הערה, שיאמר לי אותה.

1. הוועדה רואה בדאגה רבה את האיחור בהשלמת מבני החינוך בכשל כמאות כיתות וכן גם את הנושא של חידוש המבנים והשיפוצים. הוועדה קוראת למשרד החינוך והתרבות והשלטון המקומי, להכין תכנית חירום לזירוז השלמת הבניה והשיפוצים ולהציגה בפני ועדת החינוך בהקדם האפשרי.

2. יש להביא לידיעת כל גורמי החינוך את תכנית החירום.

3. הוועדה קוראת לשר החינוך והתרבות וליושב ראש מרכז השלטון המקומי להכנס למשא ומתן מזורז, כדי לסכם את מימון ההסעות ולהסיר את איום השביתה עם פתיחת שנת הלימודים.

4. הוועדה תעקוב אחר המשא ומתן ותטיל את כובד משקלה כדי שגורמי הרשות המבצעת יגיעו ביניהם להסדר כספי.

5. הוועדה תקיים ישיבת מעקב לפני פתיחת שנת הלימודים כדי לוודא ולעקוב אחר ביצוע הדברים.

מצויין.

תודה רבה.

אני מבקש להכניס הערה מיוחדת לגבי החינוך במגזר הערבי, המצב שם בכי רע.

אני מכבד את בקשתך ואמצא מקום להוסיף זאת.

עוד שתי נקודות: אינני רוצה להיות חשדן, ואני עובר לעניין אולמות לחינוך גופני. אחרי שהציפו מגזר מסויים באולמות של חינוך גופני, באו ואמרו: עכשיו אנחנו עוברים לאשכולות פיס, וזה קשור לעבודתי. אני מדבר עכשיו על עבודתי כמורה. באים ואומרים למנהל בית הספר: לא פחות משתי שעות חינוך גופני בשבוע. אם תשאל הרבה מנהלים, הם היו מעדיפים להעביר את זה למתמטיקה או לאנגלית, אבל יש מחוייבות. אתה, המנהל הכללי של המשרד חייבת אותו לתת שתי שעות, ואלה שתי שעות לא מנוצלות. בינתיים, עברנו לאשכולות, ולא כולנו מקבלים כי מאחדים כפרים על אשכול אחד. כל כמה כפרים על אשכול וגם פה יש בעיית סיעות. לכן, צריך לקחת לתשומת הלב שלפחות בכל כפר יהיה אולם ספורט.

דבר אחרון, צריך לחשוב על השסתומים שעובר בהם הכסף של המדינה. מישהו דיבר פה על השלטון המקומי. גם לשלטון המקומי יש ת הבעיות שלו והוא נכנס לחובות ואינני רוצה להגיד למה הוא נכנס בשתי מערכות הבחירות האחרונות. כמה הוציא השלטון המקומי על דברים שהוא לא צריך להוציא ובינתיים זה בא השנה על חשבון הכנת כיתות הלימוד בקיץ. אני לא יודע איך אפשר לצאת מזה. המורים לא יכולים לבוא למשרד החינוך ולומר: הכיתה שלי לא הוכנה. אני חושב שצריך להכין גוף מסויים שיבדוק. אם נתת 180 אלף שקל לרשות מסויימת, אותו גוף יבדוק אם היא הוציאה את זה או לא הוציאה את זה. מניסיוני, בהרבה מקומות לא מוציאים את זה.

אני נציג מועצת תלמידים ארצית, ואני יושב ראש מחוז ירושלים, אני רוצה להתייחס לשני דברים ואקשור אותם לבעיית האלימות. הראשון, בעניין הכיתות. אחת ממסקנות ועדת וילנאי היא שכיתות צפופות מדי יוצרות אלימות. יש ישובים שבהם הבעיה חמורה ובהם ישובים יהודים כמו מכבים ורעות וכמובן ישובים במגזר הערבי.

השאלה היא, אם יש איזו שהיא הערכות לגבי בתי ספר, שיודעים שיש בהם את המצוקה הזאת. האם יש איזו שהיא תכנית חירום לגבי אותם בתי ספר או יישובים?

דבר נוסף, לגבי החינוך המיוחד בכל המגזרים. החוק מחייב שבתי הספר יהיו מוכנים לקליטת ילדים חריגים. ברוב בתי הספר, עד כמה שידוע לנו, אין הכנה כזאת. זאת אומרת, לא לילדים באים עם כיסאות גלגלים ולא עם בעיות אחרות. השאלה איך המשרד נערך לזה?

דבר אחרון, קשור גם הוא בבעיית האלימות: ידוע שחוסר במגרשי משחקים בבתי הספר, מוביל לבעיות אלימות שונות בתוך בתי הספר. תודה.

אני מרכז הוועדה לחינוך ערבי. הייתי רוצה להצטרף לברכות ליושב ראש החדש ולברי הכנסת החדשים והוותיקים. הייתי רוצה להעלות נקודה ספציפית לגבי היערכות המשרד והחלת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4. במגזר הערבי יש כ-1,800 כיתות לימוד, וכולנו מחכים בדריכות לרשימה החדשה שתצא.

1,800 כיתות בכל המגזר?

כן. כמובן שאני לוקח בחשבון שהרשימה תתפרסם עוד מעט לכולם...

הרשימה מפורסמת, מה פירוש תפורסם? ועדת החינוך אישרה בקדנציה הקודמת בחוק את רשימת הישובים שבהם יחול חוק חינוך חינם לגילאי 3-4.

אנחנו חולקים על הרשימה הזאת כי היא לא כוללת שכונות ערביות...

יש לכם זכות לחלוק. אני גם חולק על כמה חוקים אבל זה החוק. זאת הרשימה החוקית. כל עוד היא לא שונתה, זה מה שיש.

אני מסתמך על מה שפורסם באותה רשימה.

כבוד השר יוסי שריד הבטיח לבדוק זאת.

שר החינוך והתרבות לא פנה לוועדה, ואם וכאשר הוא יפנה לוועדה נשקול את הדבר הזה. כרגע יש רשימה חוקית, מוסדרת, שהוועדה בהרכבה הקודם אישרה פה אחד.

השאלה שלי לגבי הרשימה היא האם באותם ישובים יש כבר הכנות? יש יעוד תקציב וכולי?

זו שאלה מצויינת. ברשימה הקיימת החוקית, יש רשימת ישובים ערביים שבהם יחול חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 בתש"ס. שאלתי היא: האם ידוע לכם אם יש מקומות שלא ערוכים ולא מוכנים? צריך לבדוק את זה ספציפית.

אני יכול לקבל את הרשימה הזאת?

איזו שאלה? אתה לא תספיק לבקש וכבר היא תהיה בידך. היא תצולם לכל חברי הוועדה.

אני מאופקים ואני יושב פה למעשה תחת שני כובעים: אני יושב ראש ועד ההורים הישובי של אופקים, ואני רכז ועדות קבוצות הורים בארגון "הילה", שזה הוועד הציבורי למען חינוך בשכונות, בעיירות פיתוח ובכפרים.

ראשית, אני מברך אותך כיושב ראש הוועדה ובטוחני שנסיונך כמנהל הכללי של משרד החינוך בעבר, וכל הנסיון שצברת במהלך השנים יתרום תרומה גדולה ונכבדה לעצם עיצובה ודמותה של החברה בישראל. כי על פניו נראה, שהוועדה המכובדת הזאת, היא זו שתשווה את הדרך בכל מעשיה למניעת אלימות, קידום ההישגים הלימודיים וכדומה.

1. הבעיה של גרעונות בתקציבים של העיריות. זה דבר שמונע לקדם את השיפוצים. אני פונה למשרד החינוך, למה שלא יקח את הביצוע עליו? ניסינו בעבר לעשות את זה עם מרכז השלטון המקומי, אבל גם שם יש בעיה, שהם גובים עבור התיווך הזה סכומים גדולים שמפחיתים את השיפוצים. לכן, אני חושב שמשרד החינוך הוא האחראי.

הנקודה ברורה.

נקודה שניה, לגבי הנושאים של המגזר הערבי. אני מציע, מתוך ההיכרות האישית והקרובה שלי, לקיים דיונים נפרדים למגזר הבדואי על בעיותיו, למגזר של הערים המשותפות וכולי. ביפו המצב קשה מאוד גם מבחינת ההישגים הלימודיים וגם מבחינת המבנים.

כבודו, אנחנו עוסקים עתה בנושא הבינוי לקראת פתיחת שנת הלימודים.

הבינוי הוא חלק חשוב גם בהישגים הלימודיים, ויש הרבה מאוד ילדים שעובדים לחטיבת הביניים ועדיין אינם יודעים קרוא וכתוב. הדבר הוא בעובדי החברה הישראלית. תודה.

אני מנהל אגף חינוך חרדי בעיריית ירושלים. לא הרי עיריית ירושלים ככל העיריות. בעיריית ירושלים יש שתי מערכות חינוך: מערכת חינוך חרדית שהוקמה לפני חמש וחצי שנים... אך לפני כן אתחיל בברכות: לזבולון ולחברי הכנסת, ולמר שניאור שאנחנו בקשר טוב איתו, אולי לא קשר אישי, אבל אני יכול להעיד דבר אחד: שמבחינתנו, מה שהוא אמר קודם, שהצטעלך עברו מהעולם, זה עושה לי הרבה עבודה. כי כל הבעיות נופלות על הרשות וזה נופל אצלי על השולחן, ואז אנחנו צריכים לפתור את הבעיות. הצטעלך תמיד היו מתחלקים פה, במזנון, אבל היום זה מגיע לרשות והבעיות הן של הרשות היום.

מערך החינוך החרדי למשה הופרד מהמגזר הכללי. כשהוא היה במגזר הכללי הוא היה בהחלט במיעוטים. אני מייצגת פה את המיעוטים החרדים.

מר פישמן, בבקשה. הנושא שלנו הוא היערכות הבניה לקראת ה-1 בספטמבר. אם אפשר להתייחס לנושא.

אני אעשה זאת קצר מאוד. מבחינתנו, בשנה שעברה היו לנו 9 או 10 מבנים שהיו לנו עליהם שלילות רישיון לקראת פתיחת שנת הלימודים. שלילת רשיון בעיריית ירושלים...

אתה מתכוון למבנים מסוכנים.

מבנים שדוחות בטיחות שללו מהם את הרשיון. אני לא מדבר על המיגזר הפרטי, ששם בעיות הבטיחות הן בעיות קריטיות ביותר. כל מוסד שמגיע לדו"ח הבטיחות, ברוב המוסדות הדו"ח פוסל את המבנה. אנחנו מבחינתנו, מדביקים את הפער או מנסים להדביק את הפער, ויעברו עוד הרבה שנים עד שנדביק אותו. עצם בעיית הבטחות היא בעיה קריטית בותר. ואין לנו על תקציב המתאים לכך. השנה, במסגרת התקציבים השוטפים, טיפלנו בבטיחות בכדי שנוכל לפתוח ולהחזיר לבית הספר את הרישיון. הבעיה המרכזית היא התקציבים לבטיחות שנוכל לקבל ולפתוח את בתי הספר לקראת שנת הלימודים.

תודה רבה. אני מבקש ממר שניאור להשיב לשאלות שנשאלו כאן.

אני מציעה שנעשה נוהג, שעונים רק לשאלות של מי שנוכח. מי שהלך ולא מעניינת אותו התשובה למה לענות לו?

אני מקבל את הצעתך.

לגבי שאלתו של מר אגמון, בנושא ההסעות הרחבנו. בשבוע שעבר, פורסם מפתח העלות שנקבע על פי מה שקורה במשק. חלק מהנושא הוא לגבי הבניה ומדד הבניה. מה לעשות, שהפיס כולו מורכב מיוצאי החברה למשק וכלכלה, ומצליח בעבודות מירכוזיות לעשות הרבה פרוייקטים עם תכנון חוזר שלא משלם עליו. ואז, בצורה כזאת, הוא בא לאוצר ודיווח באותה ישיבה שהוא בונה על כל 5 מועדוניות מועדון נוסף, ועל כל 6 אולמות פיס אולם נוסף. כששמע זאת נציג האוצר, זה הגיע ל-20% ואני הייתי צריך להיאבק ברמה כזו.

יש החלטת ממשלה קודמת שהתפקיד שלה היה לממן את עלות הבחירות. כרגע הוויכוח הוא בין 10% ל-13.2% שקבע האוצר. האוצר נעתר לשלושה דברים: הוא הכיר בעקבות בג"צ 1.2% לנגישות לנכים.

אנחנו הורדנו 10% ממפתח שנת 1999, וכל נציג שהיה בוועדה, התבקש ויש לו זכות להביע אומר, הן לנו, והן למשרד השיכון והן לשלטון המקומי, כדי להביע את רוע הגזירה ולפחות להשאיר את זה ב-10% ולא ב-13.2%.

לגבי יום לימודים ארוך, באופן כללי, גם חוק שטרית שהתקבל עם רשימה פרטנית בכנסת, לא דיבר על בניה של מטר אחד חדש. הוא דיבר בשימוש של הארכת יום לימודים....

אני מדבר על יום לימודים ארוך לבני 4-3.

לגבי גילאי 3-4: כידוע לכם, שבוע לפני הבחירות, ממשלת ישראל הצהירה על ההפעלה של 10% מגבי הילדים לגילאי 3-4 החל משנת הלימודים. בנושא הבינוי, בניגוד לנושא תקנים, לא קיבלנו אף תקציב אחד. לא לבינוי של 3-4, לא לשכר דירה וגם לא לנושא ההסעות. לכן, אני בטוח שהחל מהחודש הבא בו אנחנו נכנסים להכנת התקציב, ברור שהאוצר יתן את הדעת על כל הנושאים האלה, כולל חידוש מבנים להכשרת הגנים.

אגב, זאת הסיבה שהזכרתי בסוגריים, שגם אם משד החינוך יבקש מאיתנו לשנות רשימות, צריך להבין שלגבי שינוי רשימה 40 יום לפני פתיחת שנת הלימודים, אני חושב ששום רשות מקומית לא יכולה לעמוד בזה. לכן אנחנו צריכים לגלות אחריות רבה, חרף כל מיני רצונות ומאוויים. אם רוצים להיות עניינים, צריך להבין ששינוי רשימה בפרוייקט כזה, זה לא רציני.

אני הייתי מצפה מהדמות הבכירה במשרד שתבהיר לשר את המשמעויות של זה.

יש מקומות שהם מוכנים, אבל במקום שההורים יסבסדו את המשרד יסבסד. יש אפשרות כזאת.

הבעיה בעכו ידועה, ואנחנו מחכים לקרקע. זו בעיה לא פשוטה. הבשורה שהיתה היא, ואני כתבתי למנהל הכללי הקודם והוא כתב מכתב למנהל הכללי של משרד התחבורה, שראש העיר מוכן להעמיד למכון להכשרה ימית מבנה אחר, וזה מצוי וממוקם בשטח טוב שיכול לתת פתרון של קבע לעניין החינוך, ולתת סוף פסוק לבעיה, האם לבנות את בית הספר הזה בשכונה יהודית או בשכונה ערבית. אני מקווה מאוד שזה יתקבל. דוקטור שמריהו בירן אמר לי שיש לו פגישה בנושא הזה, והמכתב יצא בעידכון של מר אסולין מהבוקר.

נושא של אולמות ספורט במגזר הערבי: לצערינו, מעולם לא קיבלו בפיס את הדרישות שלנו. אנחנו התנגדנו למרכזי הפיס. גם קודמי בתפקיד התנגד, ואמרנו שיותר טוב בקצב הזה לבנות מעבדות בכמה חטיבות או לבנות אולמות ספורט שצריך, אבל בינתיים זה נעשה. לפני שלושה חודשים, הגיע שר החינוך להסכם עם הנהלת משרד הפיס על אפשרות של בניה של 100 אולמות התעלמות, לא אולמות ספורט. לצערי, ממשלת ישראל או שרים מסויימים אישרו למועצת ההימורים פתיחה של מירוצי סוסים, וכמובן שהפיס שמע זאת והקפיא את כל זה, וחבל. המערכת נמצאת היום בחוסר של 1,326 אולמות התעמלות.

פרופסור יהודית נאות, את דיברת על שלושה נושאים: לגבי הקריטריונים מבחינה טופוגרפית: הבעיה הזו היא בעיה שחוצה הרבה רשויות, כמו: נשר, חיפה וירושלים. אבל מה לעשות? אנחנו עדין מחוייבים לפעול לפי חוזר המנכ"ל בהרבה דברים, עוד מימיו של אביו של מי שהיום שר החינוך והתרבות, יעקב שריד.

בנושא החינוך המיוחד במגזר הערבי, אני רוצה לומר שעשינו סקר של 1,000 כיתות בכלל המערכת, וגם הצענו זאת בוועדת החומש. כרגע הכפלנו בתקציב ויש לנו 80 כיתות, אבל עדין זו טיפה ביס ופה חייב להיות הדגש, לא רק בתקנים וכל הברים שדיברנו עליהם, אלא פיצוי מאסיבי.

פה יש מקום להעדפה מתקנת.

לגבי השאלה של גברת אספניולי חזן, תחלקי 400 מיליון הסעות ב-500 אלף שקל לפי העלות, ואז תוכלי לדעת את התשובה.

מישהו אמר פה שרוצים שנשתף אתכם או את החברים בחלוקת העודפים. חלוקת העודפים היא לא הקצאה מחדש. זה עודפים מכל השנים. מזומנים שהרשויות במגזר היהודי, הערבי והחרדי התחילו לבנות מ-0-100 וגמרו וניצלו ב-90%. 10% נשאר לשלם. כל אלה עודפים שמגיעים בדין. בגלל העיכוב של ועדת הכספיםב-31 בדצמבר, הם אוטומטית עוברים למזומנים ועל ידי כך מקבלים אותם במרץ. עד היום לא קיבלנו אותם ולאור ההתבטאות היום נוכל לקבל אותם. יש הרבה פרוייקטים שאני אישית יודע, שהמבנים בהם גמורים. אבל, בגלל היעדר משאבים, זה מוריד בהינף יד הרבה מאוד פרוייקטים. גם במגזר החרדי, ברמת שלמה, יש עשרות כיתות שנגמרות ב-1 לספטמבר, ושם תחילת הלימודים מתחילה קצת לפני, אבל הבעיה הזאת היא בעיה כללית.

כשנגמרה ועדת החומש, השר לוי ממקורותיו, הורה לנו ונתן לנו עוד 80 כיתות, עוד לפני שדיברנו עם האוצר. לא היה לזה אח ורע בוועדות אחרות שחיכו למסקנות והלכו לאוצר. הוא עשה את זה ממקורותיו הוא. אני לא אומר שזה מספיק.

לגבי ההסעות, היו מועצות ערבות כמו בעמק יזרעאל שהפכו למועצות מקומיות. זה חשוב ומתקשר לבעיה, אבל פה ידינו קצרה מלהושיע. זה ברמה של החלטת ממשלה. כמו באזורי העדיפות הלאומית, בשמונת הישובים המפורסמים שכל הזמן מתנדנדים. ממשלה אחת מכניסה אותם וממשלה אחת מוציאה אותם, ובינתיים הכל מתפספס.

אני מסכים על תכנית חירום, בהנחה שאנחנו מקזזים, שכל הכסף יגיעו יפתחו הרבה כיתות בלי בעיות. תכנית חירום – אני בעד. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק ומקיימים את ההערכויות. אנחנו יכולים להעביר לכם את הבעיות שישארו. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לבצע זאת במקום הרשות המקומית. כי אם לא עשו את המכרז עדין, אז לצערינו, המבנים היבילים וזה הפתרון. לצערנו, המבנים הישנים יהיו פתרון אבל אנחנו בכל מקרה נעדכן את הוועדה כל הזמן.

כיתות צפופות יוצרות אלימות – אם שמת לב, כל שרי החינוך ושר החינוך הנוכחי אמר בנאום שלו וגם ראש הממשלה דיבר על הורדת הצפיפות בכיתות. רק לסבר לכם את האוזן: כל הורדה של ילד אחד, זה 1,200 כיתות. כל הורדה של ילד אחד למעט במגזר החרדי, זה 1,200 כיתות. שתי כיתות בדרגת שיכבה.

יש פה הרבה שאלות שלא קשורות אלינו, אלא קשורות במדיניות המשרד שהשר והמנהל הכללי יוכלו לענות עליהם כאשר יהיו פה. כמו שאמרתי, אנחנו זרוע ביצוע של מדיניות פדגוגית, ואנחנו נערכים על פי זה, וזה יתנן לכם בשבועות הבאים לקראת אישורי התקציב.

אני בכל זאת פונה לשלטון המקומי בעניין ההסעות: זה לא קשור למשרד החינוך וכמו שנאמר זה כבר קורה הרבה שנים בשטח.

אני רוצה להודות למר שמחה שניאור.

לפני כן, יש לי בקשה: אפשר לבקש ממך לקבל את התכנית של המגזר הערבי?

עד ה-31 ליוני כל רשות מקבלת את התשובות מהמיפוי, ואחר כך יש להם זכות ערעור...

אני הייתי רוצה לקבל את הדברים במרוכז...

בחודשים אוקטובר או נובמבר אתה מקבל את תכנית המיפוי והבינוי ממשרד החינוך והתרבות, לאחר שהם ישלימו את הדיונים עם השלטון המקומי וכאן בוועדה תוצג כל התכנית ותוכל לקבל אותה בשלמותה. הכל יהיה פתוח ושקוף.

אני רוצה להודות שוב למר שמחה שניאור, שבאמת, בהתראה קצרה של פחות מ-48 שעות עמד באופן טוב מאוד במשימה, ובשם חברי הוועדה אני רוצה להודות לו ולאחל לו הצלחה. כולנו יודעים שהמינהל עושה מאמצים מעל ומעבר, שאף על פי שחומר ולבנים לא נותנים, בכל זאת אומרים להם לבנות.

אני מבקש להקריא את הודעת הסיכום מתוך כוונה שהיא מוסכמת.

1. הוועדה רואה בדאגה רבה את האיחור בהשלמת הבינוי והשיפוצים של מבני החינוך, בהיקף של מאות כיתות לקראת פתיחת שנת הלימודים התש"ס.

הוועדה קוראת למשרד החינוך והתרבות והשלטון המקומי להפעיל תכנית חירום לזירוז השלמת מבני החינוך, תוך מתן תשומת לב ראוייה למגזר הערבי.

הוועדה תעקוב אחר הכנת התכנית וביצועה.

2. על משרד החינוך התרבות והספורט להביא לידיעת כל גורמי החינוך (הורים ומורים) את תכנית החירום.

3. הוועדה קוראת לשר החינוך התרבות והספורט וליושב ראש המרכז לשלטון מקומי, להיכנס למשא ומתן דחוף כדי לסכם את מימון ההסעות ולהסיר את איום השביתה בפתיחת שנת הלימודים.

4. הוועדה תקיים ישיבת מעקב לפני פתיחת שנת הלימודים, כדי להיות מעודכנת בביצוע ההכנות לשנת הלימודים התש"ס.


אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:05)