פרוטוקולים/ועדת קליטה/6044



12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
06.11.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6044
ירושלים, ט' בכסלו, תשס"ג
14 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 255
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום רביעי, א' בכסלו התשס"ג – 6 בנובמבר 2002 – בשעה 09:00

מוכנות העורף למלחמה בהקשר של עולים קשישים, בודדים ונכים -
דיון יזום על-ידי חברת-הכנסת מ' סולודקין.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
מרינה סולודקין

אלוף-משנה עוזי בוכבינדר - רמ"ח מיגון פיקוד העורף, משרד הביטחון
אידה בן-שטרית - מנהלת גף מידע ופרסום, המ' לקליטת העלייה
יוסף רוזן - מנהל מח' אולפנים ואחראי תחום צה"ל, "
רפ"ק יואב עמוסי - ראש מדור תכנון ותורה, המשרד לביטחון פנים
דבורה גיני-מלכי - ממונה בכירה למידע ופרוייקטים, הסוה"י
יעקב אטיאס - מרכז שירות לזקן – משרד העבודה והרווחה,ת"א מיכאל גינקר - יועץ לענייני קליטה, מרכז השלטון המקומי
יהודית זהר - רכזת פרוייקטים ברשות הקליטה, עיריית חיפה ליודמילה טבצ'ניק - עיריית באר-שבע
יבגני נבוטובסקי - מנהל מח' קליטה בעיריית בית שמש
יעקב צבאג - מנהל רשות לקליטת עלייה, עיריית ירושלים
לריסה רובחה - חברת מועצת העיר, עיריית ראשון-לציון
אורלי וילנאי - רשות השידור
נועם יפה - סגן מנהל החטיבה ואחראי על השידורים לעולים צגה מלקו - רכזת השידורים בשפה האמהרית בירושלים
אינה שיחטוביץ' - עיתון "נובוסטי נידלי"
מישל כהן - התאחדות עולי צרפת
צביקה מעיין - התאחדות יוצאי אמריקה הלטינית בישראל
מרי קלר קהן - מזכ"ל וסגנית יו"ר התאחדות עולי צרפת
רות בר-און - מנכ"ל סל"ע

וילמה מאור

עפרה הירשפלד



- - - - - - - - - -


מוכנות העורף למלחמה בהקשר של עולים קשישים, בודדים ונכים

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

אנחנו כינסנו את הישיבה הזאת בעקבות פניות של עולים ובעקבות הערתה החשובה של חברת-הכנסת מרינה סולודקין, שכולנו מדברים על מלחמת עיראק הממשמשת ובאה, או לא באה. הרבה אינפורמציות מסתובבות ותחושת האי-ודאות בקרב דוברי שפות זרות, בעיקר האוכלוסייה דוברת רוסית שהיא המאסה הגדולה של עולים חדשים ברוכים, נמצאת בתחושה יותר קשה מהאוכלוסייה הממוצעת, מפני שהם לא יודעים הרבה. אנחנו רוצים לבחון קצת איך נערכים כל הגורמים שנותנים מידע, גם בשפות זרות בכלי התקשורת האלקטרוניים ובתקשורת הכתובה, איך המידע יזרום, לא רק אם וכאשר תפרוץ מלחמה, אלא עוד הרבה לפני כן, כי אין טעם שאנשים יהיו לחוצים ללא צורך זמן רב לפני כן.

אני מציע שחברת-הכנסת סולודקין תפתח. בבקשה.

קודם-כל אני מאד מודה ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה שזימן את הוועדה לישיבה בנושא כל-כך חשוב - מוכנות העורף בכלל ומוכנות העולים החדשים לסכסוך ודאי עם עיראק.

אני מקבלת הרבה פניות, גם בכתב וגם בטלפון. לפעמים יש גלים של פאניקה בקרב ציבור העולים, ואני מבינה מהפונים שזה ציבור מאד-מאד מבוגר, שבזיכרון שלו יש גם מה שהיה בברית-המועצות לפני מלחמת העולם השנייה ואחריה.

הבאתי לכאן מכתב אחד של אישה מנצרת עלית, שהוא מאד אופייני לתחושות ולרגשות של האנשים. אישה בת קרוב ל-70 כותבת: קשה לי מאד לקרוא בעיתונות הרוסית כותרות מסוג זה: חיפה – עיר שלא תהיה אחרי ההתקפה. היא גם אומרת שבנצרת עלית, שם היא גרה עם כל משפחתה בדירת "עמידר" ויש לה, ברוך השם, משפחה גדולה, ילדים ונכדים, אין חדר ביטחון. דבר שני, הם בכלל לא יודעים איפה יש בנצרת מקלטים ולאיזה מקלטים הם צריכים לפנות.

היא הוסיפה שהיא זוכרת שלפני מלחמת העולם השנייה היו אימונים ותרגילים לאוכלוסייה האזרחית למקרה של התקפת גזים רעילים וכיוצא באלה. דבר נוסף, אין לה חומר הסברה כתוב בשפה שהיא מבינה, מה לעשות בזמן מלחמה.

אני גרה אשקלון ובחודשיים האחרונים קיבלתי פניות רבות בנושא חלוקת מסכות גז. אני אפילו פניתי לפיקוד העורף בענין סגירת תחנות החלוקה גם באשקלון וגם בקרית-גת. כאן אני צריכה להודות לאנשי פיקוד העורף שלפני שבוע פתחו את תחנות החלוקה ועכשיו אני לא מקבלת פניות בנושאים אלה. תודה.

רשות הדיבור לאלוף-משנה עוזי בוכבינדר, בבקשה.

לפני שאסקור את הפעילויות שאנחנו עושים בעיקר עם המשרד לקליטת עלייה, הייתי מבקש קודם לדבר על מדיניות המיגון או מה שקורה היום.

מדיניות המיגון במדינת ישראל היום אומרת שאם וכאשר תישמע צפירה – וזה לא מה שהולך לקרות, חלילה, מחר, ואני מדגיש את זה – אז יהיה בעצם מרחב מוגן, ואני רוצה לומר מה זה מרחב מוגן. מדינת ישראל אחרי מלחמת המפרץ למדה שיש צורך לשנות את המיגון, מאחר שהמיגון שניתן עד אז לא לקח בחשבון את האיומים שהתגלו כאיומים פוטנציאליים בימי מלחמת המפרץ, ולמעשה התחילו לבנות את המרחבים המוגנים. זה לא רק ממ"ד, זה מרחבים מוגנים, מאחר שהם קיימים בבתי-ספר ובבתי חולים.

העיקרון של מרחב מוגן הוא שאפשר לגשת אליו מאד מהר. הוא חדר בתוך הבית או במקום העבודה, אפשר לגשת ולהיות מוגנים תוך זמן מאד קצר, כאשר יש התרעה לטילים.

מדיניות המיגון אומרת שהעדיפות היא קודם-כל למרחבים המוגנים. אני רוצה להדגיש את הענין הזה וזה שוני מהותי ממלחמת המפרץ. במלחמת המפרץ לא היה פתרון כזה של מרחבים מוגנים. למעשה המרחבים המוגנים היום מכסים בממוצע 30% מהמדינה. זה קורה מאחר שאנשים קונים בתים שנבנו בעשר השנים האחרונות שיש בהם ממ"ד, דבר שמבחינתנו הוא הפתרון האופטימלי.

לאחר מכן יש הנושא של מקלט, אם הוא זמין. כלומר, שאפשר לגשת אליו במהירות. אם אני בקומה ראשונה ויש לי מקלט קרוב לבית, שתוך שלוש דקות אני יכול להגיע אליו עם המשפחה, זה טוב, אין בעיה. המקלטים נועדו גם להיות אטומים ורק צריך לדאוג שהם יהיו מוחזקים בצורה טובה. המקלטים הציבוריים הם באחריות הרשויות המקומיות. המקלטים הפרטיים, או המשותפים, הם באחריות הפרט, ועד הבית.

האישה הזקנה מנצרת עלית שפנתה אלי, צריכה לפנות לעירייה כדי לדעת לאיזה מקלט היא צריכה לגשת?

כן, היא צריכה לפנות לביטחון בעירייה ושם יגידו לה איזה מקלט קרוב אליה. אם המקלט הזה אכן קרוב אליה, זה מה שאנחנו ממליצים.

יש פתרון שלישי. בכל זאת, חלק לא קטן מתושבי המדינה יישב בחדרים אטומים, כמו שזה קרה במלחמת המפרץ. אני רוצה להדגיש שהחדר האטום ביחד עם המסכה נותן פתרון מיגון מצוין. המסכה היא מהטובות בעולם. יש מדריך ברוסית, באמהרית ובאנגלית, שבו מסבירים כיצד להשתמש במסכה. שימוש נכון במסכה יבטיח מקדם מיגון טוב מאד. כלומר, אי-היפגעות. בנוסף לחדר האטום זה נותן עוד מקדם ביטחון ולכן החדר האטום הוא בהחלט חשוב.

מרחב מוגן, מקלט, אם הוא זמין, או החדר האטום כברירת מחדל, וזה בהחלט יקרה דווקא בבניינים הוותיקים יותר .

היום לא צריך להכין חדרים אטומים. פיקוד העורף, בשיתוף-פעולה עם המשרד לקליטת עלייה נערך לתת מענה הסברתי. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהיום נהיה עסוקים עם הצרות שלנו ובבוא הזמן נודיע לאזרחים כיצד להיערך. אם בכל זאת רוצים מידע, זה ישנו בדפי זהב, באינטרנט, לפיקוד העורף יש מרכז מידע, שם אפשר לקבל מידע נוסף. לכן אני מדגיש את זה שאין צורך היום להכין חדרים אטומים.

בנושא פינוי אני ממליץ על פינוי מראש. צריך להיות ערוכים על-פי מה שאנחנו ממליצים, ואנחנו יודעים שאנחנו ממליצים לאזרח המלצות בהחלט סבירות ולא מעבר לכך.

אין שום מחסור במסכות. כפי שחברת-הכנסת סולודקין אמרה נפתחה שם תחנה. אבל אין בעיה, אם לא שם, אפשר להתקשר למרכז מידע, לבדוק איפה יש תחנה לרענון מסכות. אנחנו פתוחים ומחכים לאנשים, כמו בכל השנה.

הפנייה של האוכלוסייה שלנו למרכז מידע, גם בערים אחרות, כדי לקבל מסכות היא מאד בעייתית, גם בגלל הגיל וגם בגלל קשיי שפה, וגם להגיע לעיר אחרת.

במרכז המידע שלכם אין דוברי רוסית, עד כמה שידוע לי.

כרגע לא. רק בזמן חירום אנחנו מתחברים ואז יהיו שם גם דוברי רוסית. אבל יש לנו דרכים אחרות. לדוגמה, פאקס. זה מבחינת הראייה הכללית. אם יש שאלות, אני מוכן לענות.

הסברת לנו מה הם תנאי המיגון המומלצים ברמות השונות. אני הבנתי, וכך גם כל הנוכחים. אני לא מוטרד לגבי התושבים הוותיקים דוברי העברית הרהוטה ברמת השכלה גבוהה. הם קוראים עיתונים, יש להם אינטרנט, פאקס וכו'. אבל עדיין יש תושבים רבים שאין להם את כל אמצעי התקשורת המשוכללים האלה.

נכון, אני ציינתי קודם את הדברים הכלליים ואני יורד לפרטים. ראשית, בשיתוף עם המשרד לקליטת עלייה אנחנו קיימנו כנס של נציגי ארגוני העולים, שמבחינתנו מהווים מוקד להעברת אינפורמציה. במחוזות פיקוד העורף יש לנו מדריכי אוכלוסייה לשעת חירום. ניתנה להם הדרכה והם מבצעים הדרכות. אלפי עולים חדשים כבר קיבלו הדרכה במרכזי הקליטה.

בתחום ההדרכה אני אציין עוד מספר נושאים. קיימת הדרכה למרכזי קליטה, כפי שאמרתי, באולפנים ובהוסטלים ובדיור מוגן, שם נמצאים החיילים שלנו ונותנים את ההדרכה, כאשר הם יודעים שיש מגבלה של שפה ואנחנו משתדלים להתגבר על המגבלה הזאת. אנחנו מבצעים הדרכה בבתי אבות, לשם מגיעים גם הרבה עולים חדשים. יש לנו גם בשיתוף פעולה עם היחידה להכוונת מבוגרים במשרד החינוך אוגדן למושגים בתחום התגוננות אזרחית, וזאת כדי שתהיה לנו שפה משותפת.

באלו שפות האוגדן?

יש לי פה דוגמה ברוסית, אבל אני יודע שזה נעשה גם בשפות אנגלית, ערבית וספרדית. אין לנו הדרכה בכל השפות. אני מקווה שגם נצליח להגיע לשאר השפות בזמן הקרוב.

לגבי אולפנים. כל האולפנים קיבלו קלטות הסברה, כולל מערך להבנת הנצפה. הקלטות האלה מסבירות כיצד להתגונן, כיצד להשתמש במסכות.

אנחנו משלבים בקו הפתוח לעולים חדשים, בשיתוף-פעולה עם המשרד לקליטת העלייה, הכשרת מוקדנים למשרד לקליטת העלייה כדי שיתחברו אלינו בשעת חירום ואז נוכל לתת אינפורמציה גם בשפות השונות.

בנוסף לכך קיים שיתוף-פעולה בנושא של מתנדבים מתורגמנים, שמסייעים לנו גם במרכז מידע כמומחים וגם כמתן סיוע.

סיכמנו עם התאחדות עולי אתיופיה לבצע השתלמויות למדריכי אוכלוסייה ולאחרונה גם היה מפגש עם הנציגים הבכירים.

בתחום ההסברה קיימים אגרות וסרטי הדרכה והסברה בשפה רוסית, אנגלית ואמהרית וכרגע אנחנו עובדים על ספרדית. בצרפתית אין.

מה עושים עם סרטי ההדרכה האלה?

בסרט יש הדרכה לאוכלוסייה לשעת חירום, לכשתגיע שעת חירום. היום כבר מראים את הסרט באולפני א' בכל הארץ.

דברים סופיים, כמו גלויות זימונים לתחנות לחלוקת מסכות מגן. בשיתוף פעולה מצוין שיש לנו עם המשרד לקליטת העלייה הן למעשה תורגמו לשפות השונות והן נשלחות. יש לנו עוד אתר אינטרנט באנגלית, שלא מסייע לדוברי רוסית, כי אמרנו שלא לכולם יש אינטרנט, אבל זה עוד אמצעי.

כפי שאמרתי, גם בוצעו אלפי הדרכות. היינו רוצים לעשות הרבה יותר, אבל צריך לזכור שהעולים החדשים מבחינתנו הם מאד חשובים, ועובדה שנעשית פה פעילות. אני מאמין שחלק מהפעילות לא ידוע לכולם אבל בהחלט נעשית פה פעילות בשיתוף פעולה מצוין עם המשרד לקליטת העלייה ועם ארגוני העולים.

כפי שאמרתי, היתה לנו פגישה טובה מאד עם ארגון עולי אתיופיה, ארגון עולי דרום אמריקה, ואנחנו מנסים, עם כל גוף שרק ניתן, לרדת למטה ולהסתייע בהם כדי לתת את ההסברה. הרעיון המרכזי בסופו של דבר הוא – א. לא לשים בצד את הרשויות. בסוף אנחנו יכולים להעביר ומעבירים את האינפורמציה. חשוב שהיא תעבור למטה בצורת מניפה. כלומר, תעבור למטה גם באמצעות הרשויות, הארגונים, וברור שבסוף להגיע לכל עולה ועולה זה אפשרי רק אם יש גופים תומכים נוספים. אנחנו לא נוכל בכוחות עצמנו להגיע לכל הגופים. אנחנו עושים את הפעילות של ההיערכות, כנסים, הסברות, וזה צריך לרדת למטה, ונדמה לי שבענין הזה התקדמנו כברת דרך.

תודה בשלב זה. יש לי הערות, אבל אני אשאיר אותן לסוף.

בהמשך לשאלה הראשונה איך מתארגנים, אני רוצה לציין שאנחנו פועלים בשלושה מישורים. א. אנחנו מאגדים 26 סניפים מקצרין בצפון ועד אילת, ובעזרתם של פיקוד העורף ומרכזי הקליטה ביצענו הדרכות בכל הסניפים ובמרכזי הקליטה. יש מקומות שבהם נתנו הדרכה יותר מפעם אחת, אם ביקשו זאת. ב. קיבלנו מפיקוד העורף חוברת עם שאלות ותשובות בעברית, ובעזרת מתנדבים אנחנו מתרגמים אותן. ג. תחום נוסף שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליו הוא שידורים ברדיו ובטלוויזיה. עד סוף השנה יגיעו כ-8,000 עולים מדרום אמריקה, בעיקר מארגנטינה.

זה 1,500 יותר ממה שאני יודע, אבל אני שמח לשמוע זאת.

מעכשיו עד סוף דצמבר יגיעו 1,300 עולים. הענין הוא שאנחנו צריכים להתארגן.

למשל, אני רכז קליטה בהתאחדות עולי אמריקה הלטינית בישראל ואני מקבל עשרות פניות של אנשים ששואלים למה אין לנו ברדיו ובטלוויזיה שידורים בענין הזה בספרדית. הוצאנו מכתבים, ואם יש שידורים כאלה, נשמח. בינתיים אני כן יודע, מדברים שאמר לי אל"מ בוכבינדר, שערוץ 33 וערוץ 1 מתאחדים.

אחרי התלבטויות ובעקבות הפגישה עם המשנה למנכ"ל משרד הקליטה הנטייה היום היא שבזמן חירום, כאשר השידורים ייצאו מהאולפן המיוחד המוגן, בנוסף לעברית אנחנו נשדר בערבית, אנגלית, ספרדית, רוסית ואמהרית. זאת אומרת שאנחנו לקחנו בחשבון את התגברות גל העלייה מדרום אמריקה, וספרדית תהיה אחת מן השפות המעטות – יש הרבה בקשות להרבה שפות, כולל לעובדים זרים, שאנחנו לא יכולים לתת מענה חיובי לכולם, אבל ספרדית תהיה אחת השפות אשר תשודר מן האולפן המיוחד.

אולי אפשר לקבל חוברת ברוסית טובה וברורה, כי מה שיש לנו עד היום זה ברוסית מאד יחסית.

האנשים שכתבו את החוברת עלו ארצה לפני הרבה שנים, והילדים בבתי-ספר או אנשים זקנים שנמצאים בארץ לא הרבה זמן לא יכולים להבין מה כתוב בחוברת. זאת בעיה נוספת. אם אפשר לשפר את זה זה יהיה טוב מאד.

בנוסף לכך, כפי שנאמר פה וזה נכון, שבכל גוף צריך להיות פקיד שמדבר ומבין רוסית טובה.

אני כאן כנציגת רשות השידור, לא כדי לסקר את הישיבה.

לקראת המלחמה, אם תהיה, יש לנו שני כובעים: 1. של עיתונאים שאמורים לחשוף דברים שלא הוכנו עדיין. 2. לנסות להעביר, כמובן, דווקא כרשות ממלכתית, את האינפורמציה בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה לספר לכם משהו שקרה אחרי מלחמת המפרץ ב-1991. כמה חודשים לאחר מכן הגיע יום הזיכרון לשואה. נשמעה צפירה, עמדתי בחלון וראיתי עולה חדשה רצה ברחוב עם מסכה וצועקת: בומבה, בומבה, כי היא היתה משוכנעת שהצפירה היא אזעקה. זה ממחיש בצורה הטובה ביותר איך היעדר מידע בסיסי הופך להיסטריה מאד-מאד גדולה, ואת הדבר הזה צריך למנוע עכשיו.

כמו שאמר אל"מ בוכבינדר, פיקוד העורף עושה, לא מספיק, כי הוא לא יכול להספיק, ולכן לארגונים כמו סל"ע ואחרים יש חשיבות מאד-מאד גדולה, וגם לנו.

בענין הזה אני רוצה לשמוע מכם. עד עכשיו ניתנה הדרכה ל-4,000 עולים, שזה יפה יחסית למה שהיה לפני כן, ויש עוד הרבה עבודה. אין מוקדנים ברוסית, עדיין אין חוברות ברוסית. שאלתי היא, איפה אתם רואים את התפקיד שלנו אם באמת עכשיו זה זמן לעשות כתבות הסברה? אם חיפה לא תהיה זה לא הסבר טוב, אבל שיסבירו מה בדיוק יקרה בשעת חירום, או שזה דבר שילחיץ את האוכלוסייה. אם נעשה כתבות כאלה, אותם ארגונים יכולים לקחת אותן ולתרגל אותן ברוסית ולהציג אותן בפורומים שונים. זאת אומרת, אני כל הזמן נלחמת עם פיקוד העורף שיתנו לנו אישור להיכנס ולסקר דברים שמתרחשים עכשיו, והם אומרים: לא, זה מלחיץ. אל תראי לאוכלוסייה סקאדים ישנים כי זה נורא ידאיג אותם עכשיו. השאלה אם אתם שותפים לדעה הזאת או שאתם חושבים שבשגרה, לקראת חירום יש מקום לעשות דברים קצת יותר מיוחדים.

אם יש לכם שאלות לגבי ההיערכות שלנו לשעת חירום, כמו שאמר נועם יפה, אז יש לנו ענין של תרגום לשפת סימנים לאוכלוסייה כבדת שמיעה וחרשים, ויש גם היערכות לשפות שונות. דרך אגב, בטלוויזיה אין עדיין שידורים בספרדית. יש ברוסית, באמהרית ובאנגלית.

יש כוונה לתרגם את הכתבות האלה או שוויתרתם על זה?

לצערי, אני לא יודעת שזה בכלל עלה ואני מתכוונת להעביר את זה הלאה. אני חושבת שבטלוויזיה, מפני שהזמן כל-כך יקר באינפורמציה לשעת חירום, קשה מאד להקדיש את זמן המסך הזה להסבר בעוד שפה. לכן בחרו שלוש שפות שיהיו המרכזיות והמובילות, ואני מניחה שהשאר יקבל ביטוי ברדיו.

מה עם כתוביות?

כתוביות צריכות להופיע גם בעברית. בואי נחשוב איך ייראה המסך אם תוכנה כתוביות בכל השפות, לא יראו כלום.

אבל אם את עושה כתוביות באנגלית, אי-אפשר לעשות כתוביות בספרדית?

תחשבי עם כמה שפות תופיעי על המסך. את צריכה כתוביות בעברית, כי יש אוכלוסייה כבדת שמיעה שהם לא חרשים והם לא מבינים שפת סימנים והם צריכים לקרוא את הכותרות המרכזיות. אז את מניחה רבע מסך או חמישית מסך כתוביות בעברית. תוסיפי עוד באנגלית למעלה, אמהרית ורוסית, והמסך נגמר, לא נשאר שם מקום. זה לא ריאלי.

אני רוצה להוסיף על דברי אורלי וילנאי. כבר מחודש יולי הרדיו, בשיתוף עם פיקוד העורף, קיימנו מספר תרגילים עם פיקוד העורף, גם ברוסית בשיתוף ערבית, שם נתקלנו בבעיה של מונחים. כי השדרים שלנו אמנם יכולים לתרגם מיד נאום פוליטי, אבל היו קשיים עם מונחים מקצועיים הנוגעים להתגוננות. לכן היה התרגול הזה ובעזרת אנשי פיקוד העורף ובעזרת מומחים הגענו למינוחים הטכניים הנחוצים והם כבר שגורים בפי השדרים, אם וכאשר יהיה צורך לשדר בשפה הרוסית.

כנ"ל לפי עצת משרד הקליטה, הובטח לנו שנקבל רשימה של מומחים במספר שפות שיוכלו לתת מענה. כבר התחלנו לדבר באופן כללי גם ברוסית וגם באמהרית, בלי להיכנס לפאניקה ובלי לעבור על ההנחיות של פיקוד העורף. למשל באמהרית קיבלנו שאלות ממאזינים מה ההבדל בין התקפה כימית להתקפה ביולוגית או גרעינית. זאת אומרת, בעזרת דובר צה"ל ופיקוד העורף מצאנו את האנשים המתאימים ואת התשובות המתאימות באופן כללי, שוב, בלי ליצור בהלה ללא צורך, ואנחנו מאד מרוצים כרגע, ונקווה ששיתוף הפעולה עם פיקוד העורף ועם דובר צה"ל יימשך כך גם אם ניכנס לחירום.

אני רוצה לשאול את אידה בן-שטרית, מנהלת גף מידע ופרסום במשרד לקליטת העלייה. אני חושבת שהעולים מארגנטינה הם אינטליגנטים והם רוצים שיחולקו להם חוברות, בהקדם, שיסבירו להם איך לנהוג בזמן התקפה.

אני חושבת שנציגת רשות השידור צודקת. צריכים לעשות סרטים כלליים מה יכול לקרות, בלי להפחיד, אבל להסביר את זה בשפה אינטליגנטית.

אני רוצה לאשר את הדברים שאל"מ בוכבינדר אמר. בשנה האחרונה מדובר בשיתוף-פעולה יוצא מן הכלל עם פיקוד העורף. מדובר ביוזמה של חנוך צמיר, משנה למנכ"ל משרד הקליטה, שהוביל יחד עם פיקוד העורף מערך שלם של מוכנות של עולים הן בעת שגרה והן בעת חירום, ואני בכוונה מבדילה בין הדברים משום שהמוכנות בשגרה תבטיח את ההתמודדות הטובה יותר בשעת חירום.

אחזור בראשי פרקים על התחומים העיקריים בעת שגרה. התחום הראשון והעיקרי הוא כל מערך ההדרכה שבעצם בא להביא אל העולה ממש הביתה – הכוונה לקבוצות עולים שאתם נפגשים אותם מדריכים - את כל מכלול המידע הזה שהוא לא יכול לקבל כמו כל אזרח ישראלי. מסתבר שיש מידע שלם שהוא לא מובן מאליו.

נקודת המוצא היא שכל מי שאחראי על המידע ועל ההכנה של אזרחי מדינת ישראל הוא פיקוד העורף, לרבות העולים החדשים. אנחנו נרתמנו לסייע לפיקוד העורף בכמה רמות. א. ברמת הנגישות לעולים החדשים, ברמת הנגישות למאגר מומחים דוברי שפות, ברמת הנגישות עם עובדי תפוצה והפצה של חומר מידע, ברמת האיום הממשי בכל השפות הנכתב על-ידם, המידע הכתוב והסרטים. אנחנו ראינו את החומר, עשינו הגהות והערנו הערות.

זה אולי נראה פשוט לתרגם ערכת מגן או מקלט או מרחב מוגן. באנגלית למשל, אותה מלה תהיה לארבעה מושגים. צריך לשבת ולייצר שפה מקצועית מתאימה בתחום המיגון. שלא לדבר על ראשי התיבות, שיש הרבה מאד כאלה.

אני נכחתי ביום עיון שעשה פיקוד העורף לארגוני מתנדבים. הוא בא מוכן עם מיטב המומחים שלו, אבל המומחים דיברו בשפה צבאית. העולים ישבו ושאלו זה את זה: מה זה? זאת אומרת, הם עשו מאמץ והביאו את החומר , אבל התפקיד שלנו הוא לעשות את ההתאמה, לעשות את התיווך הנכון על-מנת שבסופו של דבר המידע יגיע. זה בענין הדרכה.

אנחנו יזמנו את כל הענין הזה של מערך שיעור באולפנים. מסתבר שיש קלטת וידאו יפהפיה, אבל היא צריכה להיות מלווה במדריך שעומד וצופה יחד עם הכיתה ומצביע איך מתמגנים ולמה זה חשוב.

מסתבר שבין הנתונים של מאות אלפי ישראלים שלא באו להצטייד בערכות מגן יש קבוצות של עולים חדשים. לפני שנה הפקנו מיד דף מידע בשש שפות והפצנו אותו בכל מקום אפשרי, כולל אולפנים, שבו הזמנו את העולים לבוא ולהצטייד ולרענן את ערכת המגן.

מה פירוש "כולל אולפנים"? האם דף המידע הגיע לבית הפרטי של הזקנה בנצרת עלית?

כן. אחד היעדים שלנו בכלל בהפצת מידע הוא להגביר את הנגישות למידע. הדרך שלנו להגיע אל העולים, אם אנחנו לא רוצים להוציא הון עתק באמצעות עיתונים, אנחנו עושים זאת באמצעות מוקדי משרד הקליטה, באמצעות האולפנים, באמצעות מתקני מידע ברשויות המקומיות, כך שאנחנו משתדלים להגיע אל כל העולים במירב המאמצים.

אני לא מבקר, אני רוצה לדעת נתונים. מהדברים שאמרת אפשר לחשוב שהעולים יודעים עכשיו הכל.

להפך. דף המידע בסך-הכל מזמין את העולה להצטייד. עוד לא אמרתי שהוא יודע. להפך, כך צריך להתייחס לענין של ההסברה המקדימה, שלדעתי היא ממש חיונית, ואנחנו עוד לא נמצאים בעיצומה. לחלוטין לא. אני מדברת על משהו קטן, בסיסי, שגם הישראלים לא עושים.

בפיקוד העורף יש שורה של פרסומים שנמצאים עכשיו בהכנה, חלקם בגדר מידע נצור. מידע נצור פירושו שמלכתחילה התקבלה החלטה – וזה ענין של מדיניות – לא להפיץ אותו. אבל אנחנו הצלחנו לשכנע את פיקוד העורף לקחת את המוצר המסוים הזה, שהוא בין 50 עובדים, שיש בו מגוון של אינפורמציה החל מאיך בודקים אם הדלת אטומה ואיפה קונים את הגומי כדי להחליף, ואיזה ציוד בסיסי מכינים על-מנת להכניס לתוך החדר האטום.

המוסף הנצור הזה, אחרי שהוא יקבל את אישור האלוף, נמצא כבר בהליכים של מכרז לתרגום מקצועי. כלומר, צריך לייצר את השפה המקצועית המתאימה גם ברוסית, באנגלית, בספרדית ובאמהרית. אני אשמח אם פיקוד העורף יוסיף למכלול השפות את הצרפתית, כי אנחנו לא מעלים על דעתנו שלא להפיץ פרסומים בכל מיני תחומים. אני חושבת שצריך לכלול את השפה הצרפתית בתוך השפות העיקריות.

אני רוצה להתחבר לענין של הסברה מתאימה. המדיניות של מידע נצור היא מדיניות של מדינה. אני לא יכולה להתערב בזה. אבל ברגע שתזניקו את המידע הזה, לישראלי זה בסדר בזמן שתזניקו. לעולים זה לא בסדר. זאת אומרת, כדי שהעולה יהיה מוכן כמו הישראלי בזמן ההזנקה, הוא צריך "פור" של חצי שנה לפחות. זאת אומרת, צריך עכשיו להתחיל לטפטף את המידע.

נכון מאד. אני תומכת ברעיון הזה.

אנחנו ניסינו כבר לעשות את זה ולהתחיל לבנות מידע עיקרי מתוך המידע הנצור של פיקוד העורף, אבל אז עלה אצלנו חשד שיכול להיות שאנחנו לוקחים אחריות על מידע שהוא לא באחריותנו, ופה הדילמה לא נפתרה עדיין. משרד הקליטה, עם כל הכבוד, מוכן עם כל הצוות שלו לקחת את המידע הזה, אחרי שהוא יקבל את האישור של האלוף, או של פיקוד העורף, ולהפיץ אותו. אבל מה יקרה אז עם האחריות? זאת לא אחריות של משרד הקליטה, ואנשים שאלו אותי: מה יקרה אם בגלל המידע המסוים - - -

התשובה פשוטה מאד: עד שפיקוד העורף לא מאפשר, לא מפיצים.

אם אנחנו מדברים על המודעות של העולים בנוגע למצב חירום אפשרי, הרשות המקומית היא אחד הגורמים המרכזיים. המצב ברשויות המקומיות הוא שונה וזה מאד תלוי בפעילות של מחלקת הקליטה בכל רשות ורשות. לפעמים יש לנו דוגמאות של שיתוף-פעולה מצוין בין מח' הקליטה למחלקות אחרות ובין פיקוד העורף אפילו. ראש מח' קליטה בכרמיאל הוא גם ראש מערכת פס"ח. זה מאד חשוב שהם בתוך העניינים האלה כי הם שולטים במידע, משתתפים בתרגילי פס"ח ומעבירים את המידע הלאה.

זה גם ענין של המקומונים שמדברים בשפת העולים, בעיקר מחבר העמים. זה מאד חשוב. יש מקומונים שכן נתמכים על-ידי הרשות ויש מקומונים שהם בבעלות של גופים פרטיים. אבל זה מאד חשוב שיהיה שיתוף-פעולה. בחלק מהמקומות כן מעבירים מידע בנוגע למצב חירום.

אני הייתי ביום עיון של פיקוד העורף וזה היה מאד טוב, מכיוון שבעקבותיו התחלנו לתת את כל אותם דברים. הכנסנו הרצאות לאולפנים כשלא היו חיילות דוברות שפה מטעם התאחדויות העולים על-מנת לתרגם. הפגשנו אותם עם עולים שעברו את מלחמת המפרץ כדי שידברו עם מישהו שחווה את החוויה, ויצרנו קשר עם בתי-ספר – כתות י"א וי"ב וגם עם סטודנטים כדי לעזור לקשישים בדירות הישנות של "עמידר" או בדירות בשכירות כדי למגן, להכין חדר אטום או איזה שהוא מרחב מוגן.

אבל אני מדברת על החוברות, כי זאת היתה השאלה שלך, חברת-הכנסת סולודקין.

נכון.

היו שם חוברות, שאני לקחתי כמה מהן לחיפה, ונאמר לנו שאנחנו נקבל אותן אחר-כך באמצעות המחוז, אבל הן לא הגיעו. וזה לא היה חומר נצור, זה היה חומר שכן אפשר היה להפיץ.

יש החלטה לא להפיץ את זה.

אני מדברת על "ברושורים" קטנים.

הברושורים האלה לא מוכנים עדיין.

זה לא נצור, זה יגיע.

בשנת 1991 אני העברתי את ההודעות מתי להשתמש במסכה ומתי להוריד אותה. העולים במרכזי קליטה, שלא היתה להם מספיק אינפורמציה, נשארו עם המסכות במשך שמונה שעות. אני חושבת שזה לא נכון לחכות למצב חירום. קשה להסביר לעולה מה זה מלחמה, במיוחד כשמדובר בעולים יוצאי אתיופיה שלמעלה מ-90% מהם לא יודעים קרוא וכתוב.

לכן כל מה שנאמר פה הוא לא רלוונטי לאוכלוסייה שלנו, כי להם אין פאקס, לא עיתון ולא אינטרנט, ולכן אין טעם לחכות לדקה התשעים. אני חושבת שצריך להתחיל לעשות את זה טיפה-טיפה ולא להכניס אותם לפאניקה, כמובן, אבל ליידע אותם, כפי שאידה אמרה, ברמה של אוכלוסייה ותיקה.

אנחנו עובדים בשיתוף-פעולה יוצא מן הכלל עם המחוז של משרד הקליטה ואנחנו עובדים בכוונה לטפטף את זה דרך רכזות הקליטה לתוך השכונה ולתוך האוכלוסייה שיהיה לה הכי קשה אחר-כך להבין את זה בבת-אחת. זאת הדרך שאנחנו בחרנו בה כדי להתמודד עם הבעיה.

יישר כוח.

אני באמת שמח שיש קשרים בין הממסד לובש המדים, שאחראי בצורה פורמלית, לבין הגורמים האזרחיים, להעברת מידע וקשר רציף וכו'. הקשר הזה הוא מבורך, ודאי במקרה הזה של פיקוד העורף שמתעסק ממש עם אוכלוסיות שונות. אבל היו גם זמנים אחרים, ולמרות שזה כל-כך טבעי וכל-כך מובן מאליו, הצבא היה קצת בנתק, למרות שהשירות צריך להינתן לאותם אזרחים.

אחד הדברים שאני מזהה פה לגבי עולים חדשים הוא שיש סוגים שונים של עולים חדשים, כשהמרחק בין קבוצה לקבוצה הוא מאד גדול. יש אוכלוסיות של עולים חדשים ברמה אינטלקטואלית מעל ומעבר לממוצע, אין לנו בעיה של הבנה אתם, גם לא בדקה התשעים. אבל יש אוכלוסיות, כמו שנאמר כאן, שקצב העיכול הפנימי שלהן הוא ארוך יותר.

לא עולה על דעתי איך לעשות חלוקות ברורות בענין, אלא בכלי של סקרים מאד ממוקדים לאוכלוסיות מסוימות. יכול מאד להיות שיש אוכלוסיות שחיות בפחד בבתים ואנחנו לא יודעים אפילו, והן שייכות לקבוצה הומוגנית מסוימת, ויכול להיות שלאותה קבוצה צריך לתת טיפול דרך תוכנית רדיו, עיתון או טלוויזיה ואתה מפרק שם את המתח.

אני חסיד גדול של לא לעשות פאניקה, ולפעמים קשה מאד לקבוע את הגבולות המדויקים. צריך להיזהר, כי לעתים הפאניקה יוצרת נזקים הרבה יותר גדולים מחוסר מידע. כאמור, הגבולות לא ברורים, ולכן אני מציע שבמקביל לכל מה שאתם עושים, והוא מבורך, אני רואה תמונה כללית שלא מאד מטרידה אותי. גם לגבי השאלות של נצרת, כדוגמה, אני מקווה שההנחיות שאתם מעבירים לרשויות הן ברורות ומובנות, כך שהרשות תדע לספר לאותה גברת מנצרת שיש לה כתובת בעירייה. פה צריכה להיות הנחיה מקצועית, כי לא כל עירייה יש בה את הרמות המקצועיות המספיקות. אני יותר רגוע לגבי ערים גדולות שיש להן כוחות יותר מקצועיים, אבל לא כל עיירה קטנה או מועצה אזורית או מקומית יש בתוכה הכוחות הטבעיים בשביל להפיק לקחים מדויקים ולא לעשות שטויות. כאן ההנחיות של פיקוד העורף, המרוכזות, הארציות, הן חשובות מאד.

דבר אחרון, כלי התקשורת, שאתם צריכים לנצל אותם – א. בהקשר של עשיית סקרים כאלה או אחרים וקבוצות מיקוד. ב. גם להרגעה. זאת אומרת, תהיו בקשר עם כלי התקשורת - אין לי ספק שהם יהיו פתוחים לענין הזה - בתוכנית רגילה, לא להמציא עכשיו משהו. יתקיים ראיון שבו תישאל השאלה ואז אותו מתראיין יענה – זו טכניקה שכולנו מכירים אותה – שלא כדאי להיות בפאניקה. אנחנו לא מפרסמים מידע כי כרגע עוד אין שום בעיה, וכו'. המשפט הזה חוזר פעמיים – שלוש פעמים בשעות של צפיית שיא ופירקנו הרבה מוקשים בדרך בלי להסתיר דבר. כמו שעושים את זה לא אחת בעברית, כך זה צריך להיות גם בשפות אחרות.

בהתאם להרגל של האוכלוסייה הרוסית, כל מה שאתה תגיד "לא" הם יבינו "כן", כי הם לומדים בין השורות.

היועצת לענייני רוסים שיושבת לימיני אומרת שזה לא תמיד כך. לא כולם פרנואידים.

ברוח הדברים שלך, זה הסיכום שהגענו אליו עם "קול ישראל". אבל לא רק זה. לכן אנחנו מכינים מאגר של מומחים דוברי שפות בכל מיני תחומים, על-מנת שיוזמנו ביוזמת כלי התקשורת להתראיין.

אני מצפה שבפיקוד העורף תהיה בענין הזה כל החוכמה הפסיכולוגית, הארגונית והאחרת. אנשים שיודעים לחשוב גם ברוסית וגם באמהרית.

אני רוצה שוב להודות לכל האנשים שהגיעו ודיווחו לנו את המידע שיש להם. אבל אני רוצה להדגיש שבעבודה שלי בקרב האוכלוסייה דוברת רוסית אני נתקלת בגלי פאניקה. אני בעד הרעיון ששמענו כאן – מידע מוקדם וחלוקת מידע כתוב, וגם הקרנת סרטים כלליים, אולי עם כתוביות בשפות שונות.

עכשיו?

כן.

באולפנים זה קורה.

אני רוצה לומר לכם שבמרכזי קליטה זה מצוין. אני מאד רוצה לראות את זה בטלוויזיה של רשות השידור וחבל מאד שלא הזמנו לכאן את נציגי ערוץ ישראל פלוס, שיתחיל לשדר בשפה רוסית ב-15 בנובמבר, וגם את נציגי NTV אינטרנשיונל שיש להם כל יום עשר דקות שידור.

כמי שהגיעה לארץ ב-26.1.1991 עם משפחה, עם הורים ועם ילדים כשהיו ההתקפות של סקאדים, אנחנו צריכים עכשיו בשנת 2002 לשדר בספרדית, כי הם היום עולים חדשים והם יהיו מופתעים ומפוחדים מאד, אם זה יקרה.

דבר שלישי, רשויות מקומיות. אני מאד ממליצה לרשויות שיש בהן תיקי קליטה, לקיים אספות הסברה לזקנים, כי האוכלוסייה המבוגרת נכנסת לפאניקה. תודה.

תודה רבה לחברת-הכנסת סולודקין שהעלתה את הנושא ותודה לכל העוסקים במלאכה. הישיבה נעולה.


- - - - - - - -


הישיבה הסתיימה בשעה 10:10