פרוטוקולים/ועדת קליטה/6254



8
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
29.10.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6254
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ג
14 בינואר, 2003

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 251
משיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי בחשוון התשס"ג (29 באוקטובר 2002), שעה 10:00

הצורך בהקמת אתר הנצחה לזכר יהודי אתיופיה שניספו בדרכם לארץ – דיווח על התקדמות בביצוע ההמלצות

חברי הוועדה: צבי הנדל – היו"ר

ח"כ יולי אדלשטיין סגן השר לקליטת העליה
דוד יאסו מנהל מחלקת אתיופים, המשרד לקליטת עליה
אריה קורת מנהל אגף קליטה בעליה, המשרד לקליטת עליה
שלמה מולה מחלקת עלייה, המשרד לקליטת העליה
יגאל גידרון רפרנט תעסוקה,משרד האוצר
דוד מהרט יועץ לשרה, משרד החינוך
טובה מטלון מדריכה ארצית בנושא אתיופים, משרד החינוך
עזרא גרינבאום סגן מנהל מחוז ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל
גרשון אבני מנהל מרחב מרכז, קרן קיימת לישראל
אבי מוסן יערן גושי, קרן קיימת לישראל
ענת אלון אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
דבי שדה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
אביב דוד רכז, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה
תמר דסטה נציגת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

וילמה מאור

יפה קרינצה











הצורך בהקמת אתר הנצחה לזכר יהודי אתיופיה שניספו בדרכם לארץ - דיווח על התקדמות בביצוע ההמלצות
ח"כ צבי הנדל, יורי שטרן

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. נדרשתי לעניין למרות שאני יודע שזה בטיפול, כי בשבוע הבא יש אירוע בו ישתתפו המוני בני העדה. אני רוצה לשמוע איפה אנחנו בדיוק עומדים, ומה אנחנו יכולים להועיל על מנת לזרז את העניין, אם יש אופציה של ניצול הקונסטלציה הנוכחית של קואליציה. אני פשוט לא יודע איפה זה תקוע, אם זה רק קרקע. רשות הדיבור לסגן השר.

בעקבות דיונים פה, ופניה אישית של יו"ר ועדת העליה והקליטה, הקמנו ועדה שאמורה היתה לטפל בנושא. אקדים ואומר שלפני כן נפגשתי עם נציגי קיבוץ רמת רחל, ולפחות על פי התרשמותי, אין מה לחפש שם, אין איך להמשיך עם זה, כי אפילו בית המשפט קבע שבנושא הזה הצדק אתם.

החלטנו לחפש פתרונות אלטרנטיביים, כינסנו ישיבה בעירייה עם ראש העיר וסגנית שר התשתיות - שהייתה קודמתך, אדוני היו"ר, בכסא הזה - נציגי העדה וגורמים נוספים. הוחלט לחפש אתר אלטרנטיבי, כשהפרמטרים שנקבעו היו שהאתר חייב להיות בירושלים. התקיימו כמה ישיבות, וביום ראשון האחרון, 27 באוקטובר, חברי הוועדה סיירו בכמה אתרים, ואני מבין ממר אריה קורת – שזו ההזדמנות שלי להודות לו בפומבי על המאמצים שהוא עשה בנושא זה מבלי להזניח את עשרות המשימות האחרות שלו – הגיעו לתוצאות. כל המשתתפים התבייתו על פארק גילה כמקום חלופי.

בישיבה בראשונה, שאדוני היו"ר השתתף בה, השתתף גם מר יחיאל לקט, יו"ר קרן קיימת. נאמרו שם דברים מאוד חשובים מבחינתי, שקרן קיימת תסייע בפיתוח המקום, משום שפרמטר נוסף בבחירת המקום הוא גודל המקום. מסרתי לו את הכיוון של הוועדה ובקשתי ממנו לבדוק במיידי אם אין בעיה מבחינתה של הקרן הקיימת. הזכרתי לו גם לגבי ההתחייבויות, העברתי לו אתמול מכתב תזכורת בנושא.

בעצה עם ראש האגף לקליטה בקהילה, שריינו גם במשרד הקליטה סכום כסף לא מבוטל לנושא, כי כמשרד ממשלתי, הרבה יותר נוח לבקש מאחרים כשאתה נכנס עם נדוניה משלך. אני מבקש לתת למר אריה קורת את רשות הדיבור.

בוקר טוב לכולם, אני שמח להודיע שבישיבה של יום ראשון החליטה ועדת ההיגוי - שמורכבת מבני העדה ומנציגים של מספר גופים ומוסדות, כמו הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית ירושלים – שמקום האנדרטה יהיה בפארק גילה. התקיים סיור לכל חברי הוועדה, להוציא את אורי רדה, יו"ר האגודה להנצחת הנספים בדרך לסודן – שזאת העמותה שהגישה לפני מספר חודשים בג"ץ נגד המדינה על כך שהיא לא מקימה את האנדרטה בקיבוץ רמת רחל – הוא ביקש לבחון את ההצעה והתייעץ עם חברי הארגון. הוא טרם חזר אלינו בעניין. להוציא אותו, כל חברי הוועדה אישרו את המקום.

בתהליך שעשינו בחנו למעלה מ- 10 מקומות בירושלים, כי הדרישה הראשונית, אותה קבלנו, הייתה שהאנדרטה תקום בשטח השיפוט של ירושלים, למרות שקיבוץ רמת רחל הוא לא בשטח השיפוט של ירושלים, אבל הוא נחשב ירושלים. היו כ- 5 מקומות שנפסלו על הסף, עוד 5 מקומות שנבחנו ביתר רצינות, כאשר לא חיפשנו רק מקום להקמת אנדרטה, אלא מקום שיתן כמה תנאים פונקציונאליים להפעלת האנדרטה כמקום התכנסות לכ- 3,000 איש, כביש גישה, מקום חנייה לכ- 100 אוטובוסים, נקודת מים, נקודה לשירותים כימיים.

יש התחלה של פרוגרמה, למשל, האם יהיה שם מוזיאון.

אנחנו מתמקדים בשלב זה רק בנושא הקמת האנדרטה. אנחנו לא גולשים לנושאים נוספים, כי זה יחייב אישורים נוספים.

השאלה היא מבחינת תכנון לא כדאי לייעד שטח לפחות.

קשה לי לתת תשובה.

הדבר האחרון שאני רוצה, זה שנעמוד יום אחד ונאמר שחבל שעשינו את האנדרטה במקום הזה, אם יוחלט לעשות דברים נוספים, כי פה אי אפשר לעשות דברים נוספים. שווה לעשות מחשבה תחילה.

זאת בעיה, אבל בתוך ירושלים עצמה, בתוך השטח השיפוטי של ירושלים לא ניתן היום למצוא שטח שבו ניתן יהיה מענה גם לנושא של האנדרטה, להתכנסות של כ- 3,000 איש, וגם מקום למבנה. אני יודע שעירית ירושלים בוחנת את האפשרות להקים בירושלים את מרכז בהלצ'ין. יכול להיות שבמסגרת מרכז זה יינתן מענה לנושא שציינת.

נשארו שתי נקודות פתוחות, שנסגור אותן השבוע. חשוב לנו שתושבי גילה יהיו שותפים לתהליך, וזימנו ליום שלישי את המינהלת בגילה לפגישה בעיריית ירושלים, כי היה לי חשוב שזה ייעשה בעיריית ירושלים ולא במשרד הקליטה. חשוב לנו שהתושבים יהיו שותפים והאנדרטה תשתלב בחיי הקהילה בגילה. כפי שציין סגן השר, אנחנו גם צריכים לסגור סופית את נושא הקרן הקיימת. סגן השר כבר נמצא בקשר עם מר יחיאל לקט ואני מניח שזה ייסגר בקרוב.

בני העדה חברי הוועדה ביקשו לאשר להם פגישה נוספת עם הקיבוץ, פגישה אישית של נציגי העדה. אנחנו אפשרנו את זה, וציינו את זה גם בסיכום.

אם הבנתי נכון, קברניטי הקיבוץ אמרו שגם אם הם ישתכנעו, באסיפת החברים זה לא יעבור.

זה מה שאמרו לי הנציגים. הם אמרו שגם אם אצליח לשכנע אותם, הם יודעים שיחזרו לקיבוץ, ויחליפו אותם כמרכז משק ואחראי קרקעות - אלה שני התפקידים שהיו אצלי - ויבואו אנשים אחרים.

חשוב לציין, ואמרתי גם לבני העדה, כל עוד עומד בעינו הבג"ץ, אנחנו מנועים מלהתקדם בנושא הקמת האנדרטה. הנושא נמצא בסוביודיצה, ואנחנו בבעיה בנושא.

נכון להיום, מי מנציגי העדה מסכים לזה, לא שמות אלא גופים.

ארגון הגג, בהלצ'ין. היה גם נציג הסוכנות, שלמה מולה.

גם נציגי משרד הקליטה ונציגי הסוכנות, וגם בני העדה בודקים את זה.

היתה הצעה לגבי מתחם האוניברסיטה העברית. על פניו, נשמע מצוין. כשבאנו וראינו את המקום, זה לא פונה לכיוון העיר העתיקה, וכולו נמצא במדרון. יכול להיות שאפשר היה להקים אנדרטה, אבל אי אפשר להושיב שם 3,000 איש.

בקיצור, מי מתנגד?

אורי רדה, שהוא יו"ר העמותה להנצחת הנספים.

יש לו נציגים כאן. הם צריכים להגיע, הם תקועים בחוץ.

אני שמחה שיש התקדמות בנושא. ההערה של יו"ר הוועדה היא במקום. אני חושבת שחשוב לחשוב מלכתחילה על דברים מסביב. אנחנו לא דנים על איך האנדרטה תיראה, מה יהיה סביבה ומה היא תכלול. חשוב שהדברים האלה יילקחו בחשבון.

נקודה נוספת וחשובה שצריך לקחת בחשבון, כדי למנוע מכל מיני עסקנים מבני הקהילה להיטפל אל הנושא הזה, שיום הזיכרון הזה -

אני מאוד מרוצה שיש הרבה פעילים. זה סימן שאתם כבר מעורים.

אני חושבת שהיום הזה הוא יום רגיש, מיוחד. זה צריך להיות תחת החסות של המדינה. צריך לקחת את ועדת הטקסים והסמלים של המדינה ושהנושא הזה יהיה תחת חסותם בהגדרה ממלכתית.

בדרך כלל, זה אורגן מלמטה כלפי מעלה, זה נהדר, ואנחנו שמחים שיש הרבה פעילים. יכול להיות שיש מקום לבדוק שוועדת שרים, שבראשה עומד השר דני נווה, תיתן לזה חסות, תקבע מי מייצג את הממשלה. אותו דבר לגבי הכנסת, ויהיה סדר.

אני לא באה להגיד שלא יהיה בשיתוף.

במשך שנים המשרד היה זה שארגן את הטקס. התגאינו בזה שהעברנו את השרביט לבני העדה, והם היו אלה, שבסיוע כספי שלנו, הנחו את הטקס. אבל אין בעיה, נחזור למה שהיה קודם.

אני מצטרף לברכות. אני חושב שההתקדמות היא חשובה. מר קורת עושה מאמצים גדולים מאוד. זה לא פשוט לחבר את כל החוטים. יחד עם זה, אני חושב שהגענו לנקודת הכרעה. אי אפשר להגיש בג"ץ וגם להיות חברים בוועדה. זה לא הולך יחד.

עם רמת רחל אין מה לדבר. גם אני באופן אישי בדקתי עם מזכיר הקיבוץ, אבל חבל על הזמן. אנחנו, כבני העדה, צריכים להשתדל לשכנע את החברים שלנו שהגישו את הבג"ץ להסיר אותו. זו לא נחלה פרטית שלהם, זה לא של עמותה אחת.

צריך לעשות לוח זמנים, מתי מסיימים את הנושא.

ביום שני, בעזרת השם. באיזה יום שני - זה לא ברור עדיין.

אי אפשר לומר שאנחנו לא נוכל להתקדם בגלל בג"ץ. צריך לעשות את כל המאמצים להמשיך ולא להתעכב.

אני מסכים עם הדברים שנאמרו, וחושב שגם ההערה של היו"ר היא במקום, לגבי האופציה של מבנה במקום.

כן, אבל ההערה שלי יכולה גם לעכב את הסיפור.

אני לא אומר שעכשיו צריך לעצור הכל ולבדוק את זה, אבל אני חושב שצריך לקחת את זה בחשבון.

אבל קבלתי תשובה, והיא נכונה: אסור לעכב בגלל זה.

ההיבט הממלכתי, שהזכירה תמר דסטה, הוא מאוד חשוב. הייתי ברמת רחל והיום, גם אם הם היו מסכימים, בסיטואציה שנוצרה לא נראה לי שהמקום הזה מתאים. אני חושב שאנחנו, כבני הקהילה, בצד הפצת והנצחת המורשת, צריכים לעשות הבחנה בין היום עצמו, ציון היום, כנכס של העם היהודי שצריך להתייחס אליו באופן ממלכתי, ובצד זה החלק של בני הקהילה שצריכים לדחוף את זה. צריכה להיות חלוקת תפקידים מסוימת.

תודה. נציגי קק"ל, בזמנו הייתה הבנה עם היו"ר הנוכחי, גם בפגישה שהייתה לי איתו, וגם בפגישה עם סגן השר, שקק"ל, בנוסף למה שנצטרך אחר כך להיעזר, הדבר שהיא כבר מוכנה להתחייב עליו זה שהיא לוקחת לידיה את נושא התכנון, ואחר כך בנושא התשתיות.

אתם מודעים למקום שכנראה סוכם עליו כבר, פארק גילה, האם זה מקובל עליכם, והאם ההתחייבות שנתתם עומדת בעינה?

פורמלית, אנחנו נצטרך לקבל את האישור של מר יחיאל לקט למימון התכנון. אבל בצורה לא פורמלית, נראה לי שמבחינת המיקום המוצע אפשר יהיה לקבל את ההבנה מהקק"ל בשני סייגים. אחד, אי אפשר לבנות מבנים במקום הזה, כי בזמנו היה רצון להקים בית למורשת, לכך המקום הזה לא ראוי, כי מבחינה סטטוטורית זה פארק, ולא ניתן לעשות שינוי בתב"ע, זה תהליך שייקח שנים ולא יגיע, עם התנגדויות. כן ניתן, לפי המצב הסטטוטורי הקיים, להקים אתר זיכרון. התכנון יצטרך לקבל את ההסכמה המפורשת של הקק"ל.

בהנחה שאין מבנים, אני מניח שזה יוכל להתקדם. ראיתי את המכתב של סגן השר למר יחיאל לקט בנושא. אני אדאג שתינתן תשובה. האנדרטה לא תוכל לכלול שמות פרטניים של אנשים, אלא תהיה יד זיכרון עקרוני.

אני מציע שלעניין הזה תהיה ועדת היגוי, ולא אתה תחליט, ולא קק"ל תחליט. בצוות ההיגוי הזה יהיו מיוצגים הממשלה, קק"ל, נציגי העדה. מה שהם יחליטו יהיה מקובל על כולנו. זו לא החלטה שמנחיתה קק"ל, יצטרך להיות נדון.

יש מגבלות פיזיות שיצטרכו לקחת בחשבון.

נאמר באותה ישיבה, שהזכיר חה"כ הנדל, בה השתתפנו גם מר לקט וגם אתה, שלגבי האתר עצמו צריכה להיות ועדת היגוי, וגם אמנים מבני העדה צריכים לתרום ממחשבתם, כי ודאי לא אנחנו נכתיב איך זה ייראה. כך זה צריך להיות.

אל תקבע עמדות, כי אחר כך כבר מתבצרים. תהיה פתוח לכל. אני רוצה להבין, באתר עצמו, כשאמרת שאי אפשר לבנות, זאת גם בעיה פיזית או רק סטטוטורית?

זו בעיה מורכבת. היא גם סטטוטורית, גם פיזית, גם תורמים של הקק"ל שתרמו לפארק עם מחויבויות קיימות. זה בלתי אפשרי. זה ללכת עם הראש בקיר, נגד כל נושא. לעומת זה, יש הצעת מיקום אחרת שאפשר היה לבנות מבנה, בעיר גנים, אבל שם ההעדפה לא היתה לגבי המקום. שם יש שטח סטטוטורי לבניית מוסדות, וניתן היה לשלב את השניים. אבל ההחלטה של הוועדה הייתה לא ללכת על המקום הזה.

בטווחים סבירים, בסביבה הזאת, יש מקום שאפשר להקים בו מבנה?

לא נראה לי. מצד דרום השכונה גובלת עם שכונת מילוא, עם המבנים, מיד צפונה מזה זה הפארק כפארק ירוק עם כל המגבלות. מבחינה טופוגרפית זה הולך בשיפוע.

הבנתי.

ברשותך, אדוני היו"ר, אני רוצה להודות לנציגי המוסדות שנמצאים כאן ולא דיברו, כי דיברו בטח בישיבות הוועדה ומסכימים עם הדברים שנאמרו, ואלה: העירייה, המינהל, הסוכנות וכל השאר. אני מביע הערכה לזה שפעלו מהר והגיעו להסכמה בלי דיונים מיותרים ומייגעים. תודה.

אני מצטרף לברכות, לכל מי שנוגע בדבר, ובעיקר לסגן השר. אני מקבל את ההערות, ואני חושב שכבר פנית, אדוני סגן השר, לקבל לזה חסות ממשלתית מלאה של ועדת שרים לענייני טקסים, עם כללים ברורים. אני לא חושב שצריך לעשות מאמץ לשם כך, אני חושב שזה יעבור די בהסכמה, מהשיחה שהייתה לי בזמנו עם דני נווה.

אני כבר כתבתי להם, והם אמרו לי שזה תלוי בהחלטה ובתקציב שייקבע. מבחינתם זה בסדר גמור.

פרט לזה, הנקודה החשובה בשביל שלא יהיו בהמשך משקעים וויכוחים, שוועדת ההיגוי תהיה מורכבת בקפידה, ואני סומך על הרגישויות שלך כדי שלא יהיו ויכוחים מיותרים על כל פסיק. אני כבר מבטיח, בהתחייבות מוחלטת, שלמרות הרגישות, ולמרות שאני בטוח שאתה תתייעץ על הרכב ועדת ההיגוי ותרכיב אותה באהבה גדולה, יהיו כאלה שלא יהיו מרוצים. אני מקווה שהם יהיו מעט מזעיר.

תודה רבה לכם, הישיבה סגורה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.