פרוטוקולים/ועדת קליטה/5965



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23/10/2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/5965
ירושלים, כ"ט בחשון, תשס"ג
4 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 249
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ז בחשוון התשס"ב (23 באוקטובר 2002), שעה 09:00

מקבץ דיור לעולים קשישים "עמר את זק"ש" בבאר שבע




נכחו: צבי הנדל – היו"ר
ויקטור בריילובסקי
אלכסנדר צינקר
יורי שטרן

חה"כ מרינה סולודקין
חביב קצב המשרד לקליטת עלייה
עו"ד טובה פינקלשטיין יועצת משפטית, המשרד לקליטת עלייה
דוד שכטר יועץ תקשורת לסגן השר לקליטת עלייה

וילמה מאור

דקלה אברבנאל

מקבץ דיור לעולים קשישים "עמר את זק"ש" בבאר שבע

בוקר טוב לכולם. לבקשתו של סגן השר לקליטת עלייה נקיים את הישיבה בפורום מצומצם וסגור. הבקשה הייתה בצדק, והסכמתי עם שגן השר מיד. איננו רוצים שהדברים יתקבלו כאילו אנו מתערבים בשיקולים של משא ומתן לטובת אדם פרטי, כשמדובר בכספי ציבור.

קיבלתי אתמול אחר הצהריים פקס מהקבלן. הוא סיפר לי שהייתה אצלו ישיבה – אינני יודע אם אתם מודעים לה.

קראתי את המסמך עכשיו.

אני מבקש לשמוע איפה הדברים עומדים ובמה אנו יכולים להועיל כדי לקדם את הדברים.

אני מבינה שהרקע ידוע. אפרט אותו רק בכמה מילים. בשנת 1996 התחיל משרד הקליטה בפרויקט מקבצי הדיור לעולים קשישים מברית המועצות. המקבצים הראשונים נלקחו ללא מכרז, ובעצם נלקחו המקבצים הזמינים שהיו לנו באותו זמן.

שיפרנו את הנושא במשך השנים, ואף דיווחנו על כך לוועדה בעבר. היום המצב שונה לחלוטין: מקיימים מכרז, יש דרישות, היזמים בונים בתים ומאכלסים אותם. הדברים פועלים בשגרה טובה למדי. אני מבקשת להדגיש שהפרויקטים הראשונים נלקחו בשיטת "כל הבא ליד": לא באופן שיטתי, וזאת מתוך מצוקה אמתית והצורך לאכלס את העולים. המקבצים שנלקחו לחמש שנים עם אופצייה למדינה לקחת עוד חמש שנים מגיעים כעת לפרקם. מקבץ שנראה לנו בלתי מתאים לחלוטין למגורי עולים החלטנו שלא להאריכו. כך עשינו במקבץ ברחוב ז'בוטינסקי 88 ברמת גן. החלטנו שהוא אינו ראוי למגורי עולים והודענו ליזם שאנחנו עוזבים את המקבץ. הכנו מקבץ חלופי בגבול בני-ברק – רמת-גן. מספר הדירות שם הוא בדיוק אותו מספר דירות כמו במקבץ הקודם.

יש מקבצים שהחלטנו להאריך. ניהלנו משא ומתן עם היזם, הורדנו מחירים באופן משמעותי מאוד, ובמקרים מסוימים ניהלנו לשם כך משא ומתן לחוזה לעשר שנים ולא לחמש שנים. ככל שהתקופה ארוכה יותר הורדנו עוד את המחיר.

אתמול היינו בפגישה עם מר רטנר, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, ונביא לוועדה את המקבצים שבהם יכולנו להגיע להסכמה עם היזם – תוך כדי חיוב היזם בשיפורים, בשיפוצים ובהתאמות.

על כל הטוב – תבורכו.

תודה. זה הרקע. היום, במעבר מתקופה של חמש שנים לתקופה של עשר שנים נוריד כמובן את המחירים. המצב בשוק הרי השתנה ללא הכר. החידוש הראשון הוא מקבץ באר-שבע.

אני מזכירה את העניין של הגבעה הצרפתית. היזם שם לא מוכן לרדת במחיר ודורש מחיר אסטרונומי. אם נוותר במקום אחד ניצור ציפייה של קבלנים ולא נוכל להוריד מחירים.

נפגשנו עם מר זק"ש ושותפו מר עמר לא מעט. ניסינו להגיע להסכמות על המחיר. למרבה הצער לא הצלחנו בכך. הרף התחתון שמר זק"ש היה מוכן לרדת אליו הוא 700$ לחודש. הסכום שמשולם היום הוא 830$ - וזה מחיר שהמדינה לא יכולה להמשיך לשלם.

היזם מוכן לחתום על חוזה לפי סכום של 830$ כולל כל ההוצאות או לפי סכום של 700$ לא כולל הוצאות והכול ובתנאי שהחוזה יהיה לעשר שנים.

ברור שהשיקול העיקרי הוא טובת העולים. לא נפקיר אותם ואין על כך ויכוח. אולם לא נוכל להיכנע למין "סחיטה" – כך אנחנו חשים – של הקבלן, שנהנה מהעובדה שהעולים גרים במקום וחוששים מאוד לגורלם. לכן הצטרכנו למצוא דרך ביניים בין דרישות הקבלן לבין התחושה הזאת שלנו.

באיזה סכום מוכנים לחתום במשרד הקליטה?

נאמר זאת מיד. זה לא סוד. ראינו שאנחנו בבעיה ואין לנו מקבץ זמין להיום – כי במכרז הקודם בבאר-שבע זכה יזם שהדירות שלו יהיו מוכנות רק בעוד שנה. לכן חיפשנו פתרון אחר. הצענו לקבלן להאריך את החוזה לשנה בתנאים הקיימים, כלומר ב830-$ לחודש. יש שם 16 דירות של שלושה חדרים עם שירותים כפולים שגרים בהם בודדים. הצענו להאריך בשנה את החוזה; הרי הסטודנטים שהגיעו ללימודים השנה כבר מסודרים קרוב לוודאי ולא ימלאו את הדירות הללו, ולנו מצדנו כדאי להמשיך את החוזה וכך למצוא פתרון לדיירים ולא לטלטל אותם. וכל זאת אף-על-פי שהמחיר הזה גבוה ממחיר השוק, כך לכל הדעות. מר זק"ש סירב לכך.

ניתן לראות שניסינו ככל האפשר לא לפגוע בעולים. לאחר שלא הצלחנו להגיע להסכם מצאנו אתמול פתרון. הוא סוכם באופן עקרוני אך לא חתמנו עדיין על מסמכים – כי ידענו שנגיע היום לוועדה זו ואין לנו כוונות לעשות מחטף: הקבלן הזה בונה מגדל מגורים של 15 קומות בשכונה ה' בבאר-שבע, שהיא שכונה טובה משכונה ד'. הוא מספק לנו 195 יחידות דיור במגדל הזה, מעבר ל80- היחידות של הקבלן הזה. הדירות יהיו מוכנות בעוד שנה. מסביב לבניין יש פארק של 3 דונם. זה מקבץ טוב.

אנחנו חשבנו לגשר על השנה הזאת בהארכת החוזה עם מר זק"ש, אך הוא סירב. ההסכמות הן שהקבלן שוכר את הבניינים בסכום של 2,250 ש"ח לחודש ליחידה למשך עשר שנים – הסכום בדולרים הוא 490$.

החוזה עם הקבלן החדש הוא לעשר שנים?

כן. וכאמור הסכום הוא 490$. יש הבדל עצום בין הסכום הזה לבין הסכום שנדרש על-ידי הקבלן הנוכחי. השאלה היא איך מגשרים על השנה הקרובה. בבאר שבע יש שני בתי מלון: מלון "פרדייז" ומלון "נאות מדבר". הוסכם שהקבלן החדש ישכור על חשבונו חדרים בשני בתי המלון האלה. הוא יספוג הוצאות עצומות השנה. למגורי זוגות יצורפו שני חדרים – השטח שיעמוד לרשותם יהיה של 54 מטרים נטו בערך; באחד מחדרי השירותים של שני החדרים הללו ייבנה מטבח. הקבלן יפתח פתח בין שני החדרים.

ההוצאות של הקבלן גבוהות מאוד.

נכון, אבל זה משתלם לו בטווח הרחוק. הדיירים הבודדים יקבלו חדר ולא שני חדרים. מלון "פרדייז" נמצא במרכז העיר. מלון "נאות מדבר" לא נמצא במרכז ממש ולכן הקבלן יעמיד על חשבונו כלי רכב שייקח את העולים למרכז העיר, והנהג יהיה דובר רוסית. הוא מעמיד על חשבונו גם מקום לאכסון חפציהם של הדיירים. הקבלן מתחייב לאכסן לכל אחד מהם את החפצים. דיברתי אתו גם על ביטוח והוא אמר שהוא יספוג גם את זה.

ראית את המכתב שלפנייך, עו"ד פינקלשטיין? אני מבקש שתקראי אותו. אתם יודעים משהו על זה?

אנחנו לא יודעים, אבל זה לא משנה את הבעיה.

אחרי שיחת טלפון ביקשתי שהדברים יישלחו לי בכתב. נטען כאן שסגן ראש העיר נשלח על-ידי סגן השר.

לא היו דברים מעולם. דיברתי עם סגן השר לקליטת עלייה בלילה.

מר בורוכוב שיקר?

נכון.

טוב, אני לא מחלק ציונים.

כמובן, מעבר העולים ימומן על-ידי המשרד לקליטת עלייה. העולה לא יצטרך לשאת בהוצאות ההעברה – לא למלון ולא לדירות אחר כך.

הדירות במלון תהיינה ברמה גבוהה מאוד: שני חדרי מלון מחוברים ומטבח.

אסכם את הנתונים שנמסרו, גם כדי שח"כ שטרן יהיה בתמונה: עד עכשיו המחיר היה 830$ והקבלן הסכים לרדת לסכום של 700$. המשרד לקליטת עלייה יצר קשר עם קבלן, שאמנם הדירות שלו יהיו מוכנות בעוד שנה, אך הוא מוכן לבצע את הפרויקט בסכום של 490$ בערך.

בתנאים של הקבלן הקודם?

בתנאים טובים יותר. אמנם במקבץ הזה יש דירות של שלושה חדרים ובמקבץ החדש ניקח דירות של שני חדרים, אך זאת משום שזה הסטנדרט שלנו לזוגות.

אשלים נתונים לחבריי: לפי מה ששומעים כאן אפשר לחשוב שיש עסק עם גנב.

חס וחלילה. הוא איש עסקים.

איש עסקים הגון. מאוד מרוצים ממנו. אני מקבל טלפונים בעניינו, בלי מתווכים. אני מבין שגם חברי הכנסת מקבלים טלפונים כאלה, כי הם כל הזמן לוחצים עליי.

אני לא מקבלת טלפונים עם תלונות. בדרך כלל אני הראשונה שמקבלת תלונות.

אני מקבל טלפונים חיוביים. אני מבקש להתקדם בעניין הזה. אני רוצה שאנשי המשרד לקליטת עלייה יבינו: יש כאן בעיה מובנית שאיש לא אשם בה. זה לא מצב של צד טוב וצד רע. הקבלן הזה בעצם בנה את הבתים לסטודנטים. שיטת הבנייה הייתה שלכל שלושה חדרים יש שני חדרי שירותים וחדר מטבחון אחד. סטודנטים לא צריכים מטבח גדול והדירות לא נבנו לעולים. המרחב בדירות הוא כזה שאם נבדוק את המחירים הזולים ביותר של משרד הקליטה בבנייה ברמה הזאת לפי מטר, אלה יהיו הדירות הזולות ביותר.

אך את משרד הקליטה, ובצדק, זה לא מעניין. משרד הקליטה קונה יחידת דיור למשפחה, ולא משלם לפי מטרים. לא מדובר כאן בקבלן עקשן שרוצה להרוויח כסף ולא במשרד ששומר על הכסף.

אנחנו בישיבה סגורה. סגן השר ביקש שהישיבה תהיה סגורה, ואני מעריך זאת, אך לי יש הרגשה מאוד לא טובה – אני אומר זאת בגלוי. קודם כול, בעזרת השם יבואו עוד עולים, ולכן טוב שהקבלן החדש בונה עוד דירות; כך לא נצטרך דיור פרוביזורי כמו בעבר. עובדים חזק על העלאת עולים נוספים לארץ, ואם המצב הכלכלי ישתפר בוודאי יחול שינוי. השאלה היא אם לא עלינו כאן על עץ גבוה שאין בינו לבין לחץ של קבלנים אחרים שום דבר – כי איש מהם לא יוכל להתלונן על העדפת היחידות הקיימות במחיר שהוצע אם מודדים לפי מטרז'. הדירות האלה הן דבר ייחודי. השאלה היא אם אפשר לפתור את הבעיה הכספית בעתיד בכך שיוכנסו לדירות הללו בודדים. במקרה של בודדים המחיר כבר מתחיל להיות אחר. הגיוני יותר שבודדים יסתדרו בשיטה הזאת. ואז הפערים יצטמצמו באופן משמעותי.

נראה לי שאנחנו מטלטלים אנשים מתוך בניין שהם מאוד מרוצים ממנו. גם המשרד לקליטת עלייה מסגן השר ומטה מרוצה מהשירות שניתן על-ידי הקבלן. נראה שהאדם עושה עם העולים עוד כמה דברים ברמה החברתית מעבר למה שהוא נדרש על-פי החוזה.

לי אין רווח בכל העניין ואני לא רוצה שיטענו שאני נכנס למשא ומתן, אך נראה לי שבנושא הזה – וכאן כולנו באותו צד של המתרס – קצת החמרנו עם עצמנו, אולי מפחד ח"כ פורז ואחרים, שהעלו בזמנו את הטענה שמקבצי הדיור הם בזבוז כספי ציבור. עברנו כבר כמה אנשים שנזפו בנו, ואני לא בטוח שבמקרה הזה היינו צריכים להתעקש עד כדי טלטול העולים למלון ולדירה – כשהם נמצאים במקום שהם מאוד מרוצים ממנו. הקבלן מוכן לרדת במחיר ב35%- מבחינה ראלית.

זה לא נכון. הקבלן מוכן לרדת לסכום של 700$ אך לא לספוג את הוצאות החשמל, המים וכולי.

אם כן זאת ירידה של 20%, או משהו דומה. בכל מקרה יש שכל בדרישתו. זאת לא עקשנות סתם; הקבלן הזה נותן דירה גדולה יותר. במהלך השנה הקרובה, שבה ממילא מוכנים לשלם לו, אפשר להחליף את הדיירים ולהכניס למקום יחידים. בינתיים הבית האחר יהיה מוכן ויהיה אפשר לנייד.

פעם הייתי גם בצד של המבצעים – כראש רשות. אני יודע, לא פעם הצליחו להעלות אותי על עץ גבוה והיה קשה להוריד אותי ממנו.

זה לא המצב שלנו. אני מצהירה.

אם בסופו של דבר הקבלן אומר שהוא מוכן להוריד עוד את המחיר ולהגיע לסכום של 650$ - ובטלפון הוא אמר לי שעל ההפרש הזה יהיה בירור על-ידי צוות שהשר ימנה ולא על-ידי צוות מוסכם, נראה לי שאנחנו רואים צל הרים כהרים, כי מול האפשרות הזאת עומדת האפשרות לטלטל את העולים. אנחנו עושים כאן סיבוב שאין בו צורך. נכון, לא נכון שאין בו צורך באופן מוחלט; ודאי שיש שכל בפעולה של המדינה.

אתמול דיברתי עם יו"ר הוועדה ואמרתי לו שמבחינתו הקבלן מדבר על דירות שלושה חדרים, והוא צודק, אך לנו אין צורך בשלושה חדרים.

נכון, אבל בסופו של דבר יש לנו נכס שאנחנו יכולים לאכלס בו גם בודדים והעולים שמתגוררים שם מאוד נהנים מהקבלן.

אספר לכם בגלוי למה אני מתלהב מהמגורים האלה. ראשית העולים מתקשרים אליי, ובשל כך השתמשתי קצת ביידיש שלי ושברתי את השיניים שלי; אבל לכולנו הרי אכפת מהעולים. אבל נוסף על כך קיבלתי שני טלפונים. ח"כ אלי כהן, שאני מעריך מאוד, התקשר אליי בעניין זה, וקיבלתי שיחת טלפון נוספת מיהודי בבאר שבע שיש לו פרויקט ענק של חלוקת מזון. יש לו מפעל הזנה בחינם כבר חמש שנים וכל אנשי שכונה ד' מגיעים אליו. הוא מגייס תרומות ואחד מגדולי התורמים שלו הוא מר זק"ש. הוא סיפר לי שמר זק"ש מאוד מוטרד מהסיפור ומהתחושה שלא מאמינים ביושרו. הוא אמר לי: אני לא יודע על מה מדובר אבל האיש צדיק וטהור.

לא חלקנו על יושרו של האדם וגם לא על הדברים הטובים שהוא עושה.

אפשר להגיע למצב שייכנסו לבניינים הללו בודדים ואז הבעיה נפתרת.

יש לנו ניסיון מר בנושא זה. העולים היחידים מתנגדים מאוד לכך, אף-על-פי שיש במקום שני חדרי שירותים. אתה לא יודע מה הם עושים לנו, ח"כ הנדל. הם אומרים שלא באו ארצה כדי לחיות כמו שחיו בחו"ל.

כל הגישה הזאת בעייתית, ואני לא מדבר על מר קצב או על עו"ד פינקלשטיין באופן אישי. הגישה בעייתית: חשבנו שמדובר באנשים ולא בחפצים. מחליטים להעביר אותם מהדירה לבית המלון ואחר כך לעוד דירה. אלה אנשים מבוגרים. כל מעבר כזה מטריד אותם. אפילו אם ישלמו להם על המעבר זה יקצר להם את החיים. זה מחיר גבוה מדי בשבילם.

אולי המשרד לקליטת עלייה טעה כששכר את הדירות בתחילה. הרי המשרד ידע שמדובר בשלושה חדרים. אך הטלטלה עלולה לגמור למישהו מהם את החיים, חס וחלילה, ועל כולנו תהיה האשמה. חוץ מזה יש כאן הרעת תנאים. נכון שהמשרד לקליטת עלייה אינו מציע דירות של שלושה חדרים לפי הסטנדרט, אבל המשרד הסכים בזמנו למבנה כזה. כעת מעבירים את העולים לאזור אחר אחרי שהם התרגלו לחיות במקום מסוים במשך חמש שנים. זאת מערכת חברתית מסוימת והורסים אותה ביד גסה. מקטינים את הדירות אך העולים משלמים את אותו המחיר. האנשים הופכים כאן לחפצים. איש לא חשב על הנושא הבעייתי הזה לקראת היציאה למכרז החדש.

אני קורא לכם לעשות שני דברים: ראשית למנוע את המעבר למלון בצורה זו או אחרת.

זה בלתי אפשרי. המשרד לקליטת עלייה ניסה לעשות זאת. הציעו לתת לקבלן לשנה אחת את המחיר הישן, אבל לא בחוזה לעשר שנים, והוא לא הסכים. אני לא יודע למה.

השלב הזה, שלב המלון, יטלטל מאוד את האוכלוסייה. צריך למנוע זאת, אינני יודע איך ובאיזה סיכום. שנית אם האנשים עוברים לתנאים פחות טובים לפחות ההשתתפות שלהם צריכה להיות פחותה. הם לא אשמים שהם התגוררו במשך חמש שנים בפאר מיותר, אולי, וכעת הם עוברים למקום פחות טוב. המשרד לקליטת עלייה חוסך כאן כסף – וחלק מהחיסכון צריך להתגלגל לפתחם של העולים. כך לפחות תהיה איזושהי הצדקה למעבר.

אני מסכימה עם ח"כ שטרן. האנשים הם לא חפצים, וכאן יש צורך בשני מעברים. אך יש כאן דבר מוזר: הקבלן פונה לכנסת, והכנסת כאילו עושה צעד במשא ומתן מקצועי בין המשרד לקליטת עלייה לבין הקבלן. שנית לי מוזר מאוד ש80- דירות בבאר שבע הדיירים לא שלחו מכתב ברוסית לאיש מאתנו – ואני מקבלת מכתבים אפילו כשעולה נופל ברחוב.

זאת הכוונה. זה בציניות.

אתה חושב שהאנשים שגרים שם מרוצים מהעניין?

הדיירים מרוצים מאוד מהמקום.

אך ברור שהם לא מרוצים מהמעבר.

אנחנו לא עושים פופוליטיקה מהעניין.

לא ראינו מכתב ברוסית.

יש לי לשכה בבאר שבע, הייתי במקבץ, בכל יום שישי אני שם. יש לי מכתבים ובאים אליי אנשים בעניין זה.

אז למה אתה לא עשית את הישיבה אלא הקבלן?

לא רק הקבלן דיבר איתי. גם ח"כ נודלמן דיבר איתי.

פניתי לסגן השר אדלשטיין לפני כחודש ולא קיבלתי תשובה.

לא ברור לי המצב הזה. אני רואה בכך לובי ופוליטיזציה.

שלישית זה היה עניין ציבורי ועניין של בחירות. האשימו את משרד הקליטה ואת סגן השר אדלשטיין בראשו, בבחירות 1999, שמחירי המקבצים גבוהים מדי. טענו שכל נושא המקבצים הוא עניין לא נכון. השרה יולי תמיר המכובדת עשתה ועדת חקירה כדי לבדוק אם היו קומבינות. הוועדה המכובדת מצאה שנושא מקבצי הדיור הוא פתרון יחיד במדינה שלא רוצה לבנות דיור ציבורי. לדעתי על גבם של המקבצים הראשונים עשו קמפיין שלם של טענות על בזבוזים של כספי ציבור. ראינו זאת בתחילת שנת 2002. ראינו איזה מקבצים יש. לדעתי הורדת המחירים על-ידי המשרד לקליטת עלייה היא כמו משימה, משהו שהם צריכים לעשות.

אני מרגישה שמאחורי הגב של הקבלן יש אינטרסים. אלה אינטרסים פוליטיים שקוראים לו שלא להסכים לשנה נוספת. אני חושבת שאלה אינטרסים מקומיים. אנחנו יודעים שיש אינטרסים בבאר-שבע.

הכוונה למר בורוכוב?

מר בורוכוב מצד אחד, אחרים מצד אחר.

אבל מר בורוכוב אמר לקבלן אתמול שאם יוריד 50$ הכול יסתדר.

אני לא יודעת אם הוא אמר את זה ואני לא חושבת שהוא מוסמך לכך.

בסופו של דבר אני לוחצת, גם על המשרד לקליטת עלייה וגם על אחרים שמשתתפים במשחק הגרוע הזה, לחשוב קודם כול על אפשרות שלא תהיה תחנת ביניים. אם יש אנשים שיכולים להשפיע על הקבלן להאריך את התקופה בשנה, זה יהיה טוב.

דיברתי עם אנשים בבאר-שבע, דיברתי גם עם ח"כ אלי כהן. ניסו לשכנע אותו בזה. הכי קל להטיל רפש כשיש בעיה, ואז אני צריך להתגונן. אני לא מתגונן.

לא הייתה מילה. ניתחנו את המצב מבחינת העולים.

אני לא יכול לומר משהו חדש. אני חושב שהמעבר הזמני לשנה הוא דבר קשה מאוד לאנשים האלה. והמעבר למלון קשה פי שניים. אנחנו צריכים לראות: אם אי-אפשר למצוא תנאים שהקבלן מסכים להם להארכה בשנה אולי אפשר למצוא פתרון בלי בית מלון.

אין לנו פתרון כזה. חיפשנו. אילו היה לנו פתרון זמין, היינו פונים אליו.

כמה אנשים מאזור הדרום מחפשים דיור כזה?

לפחות מאות.

ח"כ סולודקין צדקה בדבר אחד. גם אני הגנתי על הדיור הציבורי. בכנסת היה "עליהום" מסיבות שונות על הדיור הציבורי. נכנסנו למין אמביציה – סגן השר אדלשטיין הוא המבצע ולכן היא הייתה בעיקר שלו – להוכיח שמותחים את החבל למטה ככל האפשר. בכל הכבוד לכל המזנבים בנו בנושא הדיור הציבורי, בסופו של דבר אנחנו צריכים לתת את הפתרונות. ח"כ פורז ידידי הטוב וחבר מפלגתו יכולים לצעוק עד מחר. אך הם אינם האחראיים למתן פתרונות. אתם ואני אחראיים בנושא זה. וסגן השר אדלשטיין אחראי מעל כולנו.

מאות עולים מחכים. בעוד שנה יקום הבניין. נגמרו לי המילים בעניין זה. אם אומרים שאין תקופת המתנה – זה עניין אחר.

אבל הקבלן דורש שנתחייב ל700-$ לחודש לעשר שנים. אלה מחירים בלתי סבירים בשבילנו, ואני לא מדברת על טיבה של הדירה הספציפית.

אין כאן השלכות רוחב, אלה דירות יחידות. איש לא יוכל לטעון שהמחיר גבוה כי כאן ניתנות דירות של שלושה חדרים ולא דירות של שני חדרים.

אבל אנחנו לא צריכים דירות כאלה.

נכון, אבל גם אין חשש שקבלנים אחרים ידרשו את אותו סכום, כי הם נותנים דירות אחרות, בלי שני חדרי שירותים ובלי תוספי הלוואי.

הפער בין 490$ ל700-$ הוא גדול.

אך כך גם הפער בין דירות של שלושה חדרים לדירות של שני חדרים ובין דירות שיש בהן חדר שירותים אחד לבין דירות שיש בהן שני חדרי שירותים. ונושא תקופת המעבר הוא נושא חשוב. והעובדה שמאות משפחות מחכות לדיור ציבור ואין דירות לתת להן – גם זו בעיה.

אני חושב שאנחנו כל הזמן מדברים באותו כיוון. אם אפשר לפעול ברוח שהיו"ר הציע: לעשות חוזה עם הקבלן הזה ובעוד שנה להעביר את האנשים למקום חדש – זה עדיף.

הקבלן לא מוכן לכך.

בעתיד יהיה אפשר להשתמש במקומות הללו לעולים אחרים, אולי בודדים, אולי משפחות.

אלה קשישים בלבד, אין משפחות. מדובר בזוגות או בבודדים ולא במשפחות. בזמנו היו דירות שכורות של עמידר, דירות מחולקות, וניסינו אותן. זה היה ניסיון מר מאוד.

יש בעמידר יותר מ2,000- דירות של שלושה חדרים שלא גרים בהן. אלה דירות שלא לאכלוס. לא מאפשרים לאכלס שם דיירים. יש למעלה מ200- דירות מחולקות כאלה שמאוכלסות שאיננו יודעים איך להתמודד עמן: הרי לא נפנה אותן בכוח, לא נזרוק אנשים מבוגרים החוצה.

הייתי במקום, ראיתי אותו ודיברתי עם אנשים. יש במקבץ גם טיולים, קונצרטים והכול בסדר שם. המשרד לקליטת עלייה עשה בשנת 1996 עבודה טובה. אמנם לא היו מכרזים, אבל זה פרויקט טוב. מאחורי המספרים 830$ או 700$ עומדים אנשים. אחד שם כבר קיבל התקף לב. הדיירים מחכים כל הזמן לראות אם יהיה חוזה או לא יהיה חוזה. האדם הזה הוא בן שבעים ובכל יום חושש ואינו יודע אם יישאר במקבץ. זה משפיע. גם ביום שישי הקרוב אני אמור להיות שם ולדבר עם אנשים. לפי החוזה נשאר עוד שבוע אחד. הדיירים שואלים מה לעשות ואני לא יודע מה להשיב.

נכון, המועד הוא 5 בנובמבר.

אני מבקשת לחדד את הבעיה, להראות כמה הדברים סבוכים. אני רוצה לומר כמה מילים בנושא פסגת זאב.

אחר כך, אנחנו יודעים שאתם טהורים, אך אנחנו מבקשים לפתור כעת את הבעיה.

זה מצב מורכב מאוד, כמו שיו"ר הוועדה אמר. ישבנו על המדוכה כמה חודשים. הצלחנו למזער את הבעיה עד כמה שניתן ולהקל על העולים את המעבר. דיברנו עם היזמים על המעבר לבתי המלון. יכולנו להסתפק בדירת חדר לזוג עולים – אך דרשנו לאחד שני חדרי מלון יחד, כדי שהנחיתה לחדרים האלה תהיה רכה.

התנאים בבתי המלון יהיו טובים מאוד, משופרים אפילו. לא תהיה הרעת תנאים. אתמול דנו בנושא ונמשיך לדון בכך. נדאג לכך שיהיה יותר טיפול ושיותר אנשים שלנו ילוו את הדיירים.

הם משלמים גרושים בכל מקרה, ואין הרעת תנאים.

הדבר האחרון שהיה עולה על דעתנו כדבר רצוי הוא המעבר הזה. עשינו הכול שלא להגיע למצב הזה אך זאת עובדה. החוזה מסתיים.

ציפיתם שהקבלן ירד ל500-$?

ציפיתי שהוא ירד עוד בסכום, אך לא ל500-$.

ציפינו שהוא ירד עוד בסכומים. אך היום כבר יש לנו הצעה ל490-$.

חשוב להבהיר שהמעבר הוא לא על חשבון הממתינים. אנחנו יוצאים למכרזים. חשוב לי להבהיר זאת. אלה שני מישורים נפרדים. לא לוקחים כסף מפתרונות נוספים ומשקיעים אותו כאן. אלא אלה הפתרונות לאנשים הללו. יש לנו כסף נוסף לפתרונות חדשים. חשוב לי להבהיר זאת.

אבל אין דירות.

אך אנחנו יוצאים למכרזים. יש שני מקבצים בבאר שבע שצריכים להתקבל בתוך שנה, נוסף על המקבץ הזה. יכולנו להחליט שלא ניקח מקבץ חדש כי בעוד שנה יתקבלו שני מקבצים, ולכן נשים את העולים בבית מלון ונעביר אותם למקבצים העתידיים. אך לא עשינו זאת: שכרנו מקבץ נוסף כדי שלא לפגוע בממתינים.

אנחנו מקבלים שם 195 דירות.

כלומר, זה לא על חשבון הממתינים, לא על חשבון המכרזים הנוספים. אין פגיעה בדיירים העתידיים. להפך: במעבר הזה זכינו ביותר מ100- פתרונות נוספים.

נעשה הכול כדי להקל על הדיירים.

התוצאה היא שמטלטלים את העולים מהבתים.

אין לנו בררה.

למה ציפיתם? איזה סכום חשבתם שהקבלן ידרוש לדירות של שלושה חדרים ושני חדרי שירותים?

הקבלן יכול לדרוש כרצונו.

זה לגיטימי, אנחנו לא כועסים עליו.

אבל בסופו של דבר מטלטלים אנשים. מי שדיבר אתי בטלפון זקן מאוד.

אם טובת העולים הייתה חשובה לקבלן הוא היה נענה לבקשה שלנו, חותם אתנו על חוזה לשנה.

אצלו טובת העולים היא תרומתו לעם ישראל אך בסופו של דבר מדובר בפרנסה שלו.

אבל הוא לא מפסיד דבר. בהארכה בשנה הקבלן לא היה מפסיד דבר.

אני לא יודע למה הוא לא הסכים לכך. זה מוזר.

אולי יש לו חשבון אחר, אולי הוא הגיע לסיכום עם אגודת הסטודנטים.

לכאורה בזה הוא לא יצא נפגע. בכלל לא.

אני בהחלט מאמין ביושר של הקבלן ומעריך את העבודה שלו עם העולים. הוא עבד עבודה יפה, ובכל פגישה אמרתי זאת – אפילו בנוכחותו. העולים היו מרוצים מאוד ממנו, אך אלה שני מישורים נפרדים.

הרוב המכריע של בעלי המקבצים היום עושים עבודה יפה מאוד מול העולים ומזדהים עם הנושא. הם עובדים על חשבונם, כי לנו אין די כסף לקליטה חברתית. הם מזמינים מרצים, מארגנים טיולים ועוד. חשוב לדעת זאת.

לא קיבלתי תשובה לשאלתי.

ברור היה לנו שהסכומים 700$ או 650$ לא מתאימים, זאת לאור השוואה עם המחירים האחרים שאנחנו משלמים בבאר שבע.

מאחר שיש לנו הצעה כרגע אנחנו נמצאים בבעיה גדולה. אלמלא ההצעה הזאת היינו יכולים להשיב ביתר קלות. אנחנו אומרים את הדברים בכנות.

אולי הדיירים יבקשו לדבר עם הקבלן בנוגע לחתימה על שנה נוספת?

גם אני אדבר אתו. אני מציע לח"כ צינקר להתקשר אליו, לספר שהוא שמע את המשרד לקליטת עלייה.

אני רוצה לבדוק אם העולים דיברו אתו. הרי זה הפתרון הטוב ביותר: להישאר עוד שנה.

אני מסכים. אפשר להפעיל את העולים כדי שהם יבקשו את החתימה לשנה נוספת.

אולי אפשר להעלות את המחיר בעוד קצת?

לא, אנחנו משלמים גם כך סכום גבוה – 830$.

המשרד לקליטת עלייה מוכן לתת את המחיר הישן, לא צריך להגזים.

הקבלן לא מפסיד כלום.

אלא אם כן יש עניין נוסף שאנחנו לא יודעים עליו.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.