פרוטוקולים/ועדת קליטה/5867

הכנסת החמש-עשרה
מושב חמישי

2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
14/10/2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/5867
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ג
21 באוקטובר, 2002

פרוטוקול מספר 244
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
מיום ב', ח' בחשון התשס"ג, 14/10/02 בשעה 10:00

1. סקירת סגן השר לקליטת העלייה ח"כ יולי אדלשטיין, על פעילות
המשרד ותקציבו.
2. אישור הוועדה לצו המתיר פרסום פרוטוקולים של הדיונים
הפומביים של ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם
של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948-1954

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
גנדי ריגר
סופה לנדבר
אמנון כהן
מיכאל נודלמן
שמואל הלפרט

מרינה סולודקין
יולי אדלשטיין

שמואל אדלר - מנהל אגף תכנון ומחקר, המשרד לקליטת
עליה
עומרי אינגבר - מנהל המרכז לקליטה במדע, המשרד
לקליטת עליה
ד"ר אשכנזי - סגן מנהל מינהלת צד"ל, המשרד לקליטת
עליה
שלמה חסון - מנהל מינהלת צד"ל, המשרד לקליטת
עליה
דוד יאסו - מנהל מח' אתיופים, המשרד לקליטת
עליה
קלאודיה כץ - מנהלת מחלקת תעסוקה, המשרד לקליטת
עליה
יהודה ענבר - המשרד לקליטת עליה
יעל שלף-זאבי - מנהלת יחידת חינוך ונוער, המשרד
לקליטת עליה
מייק רוזנברג - מנכ"ל המחלקה לעליה וקליטה, הסוכנות
היהודית
יגאל גידרון - רפרנט תעסוקה, משרד האוצר
מלה תבורי - לשכת קשר - "נתיב"
אירית פרידלנדר - ראש תחום תוכניות סיוע, משרד הבינוי
והשיכון
מיכאל כהן - סגן סמנכ"ל ומנהל מינהל כ"א תאום
ובקרה, משרד החינוך
מיכאל גינקר - יועץ לענייני קליטה, מרכז שלטון מקומי
חנוך דמיר
פיני מור
חביב קצב
דוד שכטר
טובה פינקלשטיין
יעל אפלשטיין

נחליאל דיסון - התאחדות עולי אמריקה וקנדה, מועצת
ארגוני עולים
רונית רדה - קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען
יהודי אתיופיה
תמר דסטה - לוביסטית, אגודה ישראלית למען יהודי
אתיופיה
מנברו שמעון - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

וילמה מאור

מילת - הקלטות ותמלול

















































אישור הועדה לצו המתיר פרסום הפרוטוקולים של הדיונים הפומביים של ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1945-1954

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כיוון שנמצאים כאן רק שני חברי כנסת, מר נודלמן ואנוכי, נאשר את הנושא. כזכור, היה לנו דיון על הפרוטוקולים של ילדי תימן שלא אישרנו כי רצינו שגם הישיבות החסויות יפתחו. הממשלה לא קיבלה את דרישתנו ולא פתחו את הישיבות החסויות. אני מציע שנאשר את פתיחת הפרוטוקולים תוך התרעמות על כך שלא קיבלו את דעתנו, לפחות שהמשפחות יוכלו לראות את הישיבות הסגורות.

התקבל פה אחד. העניין אושר.



_______________






























סקירת סגן השר לקליטת העלייה ח"כ יולי אדלשטיין, על פעילות המשרד ותקציבו.

אני מזמין את מר יולי אדלשטיין לתת לנו סיקור קצר בענייני קליטה. נתוני העלייה אכן בעליה?

נתוני העלייה תמיד בעליה.

הצג בפנינו דיווח מפי סגן השר לקליטת העלייה, קצת נתונים, קצת שפיכת אור על דברים מרכזיים. מעבר לעניינים הגלובליים ישנן שתי נקודות שהייתי רוצה שתעדכן אותנו. נקודה אחת זה העניין שלקחת על עצמך לרכז ועדה בנושא אנדרטה של אלה שלא עלו, לצערנו, מאתיופיה. נקודה שניה, ויש לי עליה לחץ פיזי בלתי מתון מעולים, עניין שעוסק בו מר קצב בבאר שבע.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים מכובדים, זאת מסורת, יפה ומקובלת בעיניי, לפתוח את המושב באיזשהו דו-שיח על מה שקורה בתחום שלנו. אני אתחיל בנתוני העלייה. עמוד 3: ריכוז הנתונים. הנתון העיקרי, הרלוונטי לשיחה שלנו זה נתוני עליה בשנת 2002. עד ספטמבר 2002 עלו קצת יותר מ- 25,000 עולים. אני חייב לומר שהתחזית שלנו לפני כמה חודשים הייתה שנסכם את השנה עם כ- 30,000 עולים. היינו פסימיים מדי מבחינת התחזית, יהיו קצת יותר, אני מניח שנהיה קרובים ל- 35,000 בסוף. הירידה המשמעותית בנתוני העולים היא במספרים מברית המועצות לשעבר.

אני עובר לסיקור לפי ארצות. מברית המועצות יש ירידה במספרים. נתוני עליה מאתיופיה: עד סוף ספטמבר 2001 עלו 2,500. עד סוף ספטמבר 2002 עלו 2,200 איש. יש ירידה מסוימת אבל היא בוודאי לא ירידה בסדר גודל שמשפיע על המספרים הכלליים.

הירידה פה תלויה בנו.

כן. כידוע לא משרד הקליטה זה שקובע את הזכאות אלא משרד הפנים. אבל לפי הנתונים של משרד הפנים כרגע מדובר בפוטנציאל של עוד כמה מאות. אני יכול לומר מבחינתי שאנחנו ערוכים לקליטתם במרכזי קליטה. מבחינת הקליטה אין שום עיכוב או לוח זמנים ספציפי שאנחנו דורשים.

(עמוד 11) אנחנו רואים עליה מארגנטינה. עד סוף 2001 עלו 1,100. עד סוף ספטמבר 2002 עלו 4,000. אולי בהשוואה של נתוני עליה משנות 1990-1991 זה לא מרשים אבל מבחינת הקהילה הספציפית הזאת, ומבחינת התקווה שהייתה לנו, כולל בוועדה הזאת לפני פחות משנה כשקיימנו דיונים על סיוע מיוחד יחד עם הסוכנות היהודית, תוכניות, מתן סלי קליטה, מענקים וכן הלאה, בעצם היה בזה אלמנט של הימור. אנשים אמרו זה בסך הכל יהיה אותו מספר עולים רק נשלם להם יותר. כאן אנחנו רואים בבירור שהפסימיים התבדו והנתונים מרשימים.

גם בתחזיות האופטימיות שלנו ציפינו לפחות.

אנחנו דיברנו על 5,000, אולי בסוף השנה נעבור את הנתון הזה.

בשלב ראשון דיברנו על הכפלה, בין 1,000 ל- 2,000.

בדיוק. כמו שלא רצינו שיהיו תחזיות בלתי אחראיות כאילו יבואו 20,000 או 30,000. אבל מצד שני הבענו אופטימיות זהירה וצדקנו.

עמוד 12: עליה מצרפת. גם כאן הייתי אומר שאנחנו צריכים לזכור שאין פה אותם מרכיבים של סיוע מיוחד כמו במקרה של עולה ארגנטינה. כאן יש שינוי מאוד משמעותי מבחינת הקהילה והתאחדות עולי צרפת שמאוד פעילה. הם בהחלט ראו איזשהו קיפוח באי מתן סל קליטה ואכן על אותו משקל אני יכול לומר שרואים מספר שונה מאוד של העולים. אני מקווה מאוד שזאת מגמה שרק תתחזק. אני אומר זאת לא רק מתוך תקווה אלא גם מתוך ידיעה, התנהגות הקהילות שם ומנהיגי הציבור שם מאוד מעודדת.

אנחנו מדברים כאן על שנת 2002?

אתה רואה כאן נתון השוואתי עד סוף ספטמבר 2001 ועד סוף ספטמבר 2002. אני מקווה שאפשר לומר שאנחנו נעבור את ה- 2,000 עד סוף שנת 2002. אני קצת זהיר בנתונים כי אנו יודעים שמצרפת רוב העלייה היא בתקופת יולי-אוגוסט, תקופת החופש בבתי הספר. עד סוף דצמבר נהיה קרוב ל- 2,500.

לדעתי, כאשר אנחנו מכריזים על כך שאנחנו מצפים לעוד מיליון עולים, שאנחנו מצפים לגל עליה המוני נוסף, וראש הממשלה מנחה אותנו מבחינת המדיניות שזה הכיוון, אני חושב שעמוד 13 כאן מאוד משמעותי. אם אנחנו מדברים ברצינות צריך לחשוב על המאגר הזה. אני חייב לומר שגם כאן יש גידול מסוים, לא מרשים במספרים אבסולוטיים אבל בהתחשב בתקופה שאנחנו נמצאים בה, ובהתחשב בהתנהגות של כמה קהילות אחרות בארצות הרווחה, אני חושב שזה גידול שצריך להצביע עליו. אני חייב לומר, וגם היושב ראש היה כשהגיע מטוס של "נפש בנפש", הייתי באיזושהי תחושה קצת כבידה: מצד אחד מאוד שמחתי לראות את המשפחות הצעירות עם הילדים, המשכילים שעלו מארצות הברית, מצד שני יושב לצדי משנה למנכ"ל שציטט לי שם בלחש "בעיניי זאת הפרטה של העלייה". יש בזה משהו. הדברים שעשו "נפש בנפש" בעצם המדינה צריכה לעשות, מתן סיוע לאותם עולים, כמה אלפי דולרים - פחות או יותר סל קליטה. בנושא הזה התחלנו דיונים עם ראש הממשלה ואני מקווה שבסופו של התהליך - ואני לא מדבר על תהליך של שנים אלא של שבועות - אנחנו נצא עם בשורה שארצות סל קליטה זה כל העולם. אם אנחנו לא מדברים בסיסמאות 'כל העולם' זה להוסיף את ארצות הברית, קנדה ובריטניה. כל שאר הקהילות הגדולות מכוסות. גם כאן, על פי אותו עיקרון שראינו לגבי צרפת אפשר לראות אולי תקווה לשינוי הנתונים.

אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לתוך הנושאים. הסוכנות היהודית אמונה על מערך השליחים בארצות שונות אבל בדברים של מדיניות הקליטה בוודאי שחשוב מאוד שלשליחים שלהם יהיה מה לומר, נתונים אמיתיים מה מצופה לעולים. ראינו לגבי ארגנטינה וצרפת שברגע שיש מה לומר זה מאוד משפיע, מה גם כשזה בה כבשורה, כשינוי מדיניות. אני מאוד מקווה שזה גם יהיה לגבי המדינות ארצות הברית וקנדה שהם הפוטנציאל.

גם צרפת זה פוטנציאל.

גם צרפת. אדוני צודק. שם פשוט כבר התחלנו את הפעילות ואני מקווה שנמשיך אותה.

לגבי חבר העמים אני מציע לקיים את הדיון מחר בקשר לקהילות הנמצאות במוסקווה וסן-פטרבורג. זה יעד מאוד רציני, הקהילות לא שונות מאלה הנמצאות בצרפת, לא בסדר גודל ולא מבחינת יהדותם ואורח חייהם.

עמוד 17: נתוני התעסוקה. אלו נושאים שהמשרד אמון עליהם. הנתונים כאן מדברים בעד עצמם למרות שהייתי אומר שאלה מאתנו, כולל אותי, שציפו שמכת האבטלה מבחינת העולים (בהשוואה לציבור) תהיה קשה מנשוא מוצאים שזה פחות או יותר מקביל. לפי השנים יש איזושהי קורלציה בשנים האחרונות של אחוז אחד אבטלה יותר גבוהה בקשר לעולים החדשים. הנתון הזה יפה מאוד מבחינה סטטיסטית למרות שבקהילות ספציפיות כמו עולי אתיופיה או קהילת יוצאי קווקז יש נתונים יותר מדאיגים.

לא הבנתי את עניין האחוז.

ממוצע ארצי באבטלה הוא נניח 9%, בקרב עולים זה 10%. אם זה היה 8%, בקרב העולים זה היה 9%. התנודות של אבטלה בקרב העולים מתאימות את עצמן לשאר האוכלוסייה.

אחרון נכנס, ראשון יוצא. האחוז נשמר. לא שאנחנו שמחים בעניין אבל לפחות אין פה איזה מפולת.

בעמודים 17-19 רואים את הפעילות של משרד הקליטה בתחום התעסוקה והמאבק באבטלה. אני חייב לומר שמבחינתי הנתונים האלה הם "מאוד סבירים". אפילו בתקופה הקשה הזאת אפשר לראות שהאנשים המשתתפים בקורסי רישוי, עם סדנאות לחיפוש עבודה עם תוצאה, זה מספרים סבירים מבחינת הפעילות שלנו. אני רוצה לציין פה שני דברים במיוחד: אחד, עברית למובטלים עולים. ב- 109 כיתות 2,700 עולים, כולם אנשים שכרגע, לצערנו, מובטלים שבמקום לבלות את הזמן הזה בייאוש ודיכאון נכנסים לכיתות. ביקרתי בכיתות האלה, ואני חייב לומר שהכיתות הן באמת צו השעה. מה גם שאחת הסיבות של המובטלות זה אי ידיעת עברית ברמה מספקת.

בעמוד הבא רואים את נושא "קידום התעסוקה". מדובר בתשלום של חצי משכורת לחצי שנה לאלה שנקלטים למקום עבודה מסודר, כ- 1,500 השנה. אנחנו רואים שבכל שנת 2001 היו פחות מ- 2,500. ספורטאים, שחמטאים - קטגוריות מאוד מיוחדות אך מעקב על כל דמות כזאת צריך להיעשות בשבע עיניים. אסור לנו לתת לאנשים האלה ליפול, מה גם שהם מביאים הרבה מאוד כבוד למדינת ישראל ולעולים בתוכה. מחר תופיע בכנסת כל הנבחרת האולימפית של שחמטאים.

השתרבב שם איזה ותיק?

לא. זה קיפוח של האוכלוסייה הותיקה שם, אבל מה לעשות, כך זה בספורט ההישגי האכזרי. אני מציין שכל הספורטאים האולימפיים נהנים כבר כמה שנים ממלגה. אותם הישגים שהגיעו אליהם בתחרויות בינלאומיות, אולימפיאדות, כולל כניסה לנבחרת העולם במשחקים שלה, אולי גם בזכות ההחלטה שלנו שלאנשים האלה אסור לתת ליפול ולרדת מן הארת.

בעמוד 21 מגיעים לנושא של המדענים, רואים כאן את הנתונים היבשים.

אני מתחיל לשמוע עוד פעם "רעשים" של 'תוכנית קמע'.

אפרופו שאלת היושב ראש, 'תוכנית קמע גלעדי', אני רוצה לתת שני הסברים: ראשית כל, לגבי תוכנית גלעדי בגלל חוסר תקציב רק עכשיו יושבות הוועדות על כניסה לתוכנית הגלעדי של שנת 2002. עם המדענים הסליחה אבל אני מבין ממר עומרי בר, הממונה על הנושא הזה, בתקופה הקרובה אנחנו מכניסים 15 תקנים בשנה הנוכחית.

ברשותך, הערה קטנה. ישבנו אתם פעם-פעמיים, אני חרד שם לא שבסוף לא יהיה כסף - זה בוודאי, בסוף לוחצים, מלחמות וזה מסתדר - הבעיה העיקרית זה האוניברסיטאות, חוץ מאחת מהן שמלכתחילה מאוד רוצים אותם, תמיד יש מאבק אם כן או לא צריך. כל פעם שיש פקפוק זה מחזק את הפסימיסטים ואת האנטי וכולי. השאלה אם אנחנו יכולים לתת פה איזושהי התחייבות ארוכת טווח שתביא לרגיעה. גם אם יש מאבקים בתקציבים הזמניים לא צריך להגיע אליהם ישר.

בשאלה המאוד נכונה הזאת אתה מקדים את המשפט הבא שלי. אני רוצה להתריע כאן לאור כל הדיונים שהיו לנו כאן על 'תוכנית קמע' שנה שעברה וכל הזעקות ששמענו, מדובר פה לא בכלל המדענים ולא בכל מדען אלא בסלטה ושמנה של העולם המדעי שהגיע אלינו. אני רוצה להתריע שהתקציב שקיים לנושא הזה הוא אכן תקציב ארוך טווח, בחלק מהאוניברסיטאות נשמעים דברים כמו "בסוף הממשלה לא תשלם" "חבל על הזמן" וכן הלאה. במהלך השנים אנחנו רואים שממשלה אכן משלמת למרות כל הקשיים אבל בתקציב קטן. זאת אומרת שהערך הריאלי של התקציב קטן. לא נלקחו בחשבון ההתייקרויות, מצב הדולר וכולי. אנחנו כרגע מנהלים משא ומתן עם משרד האוצר, אגף התקציבים, בינתיים עוד לא זכינו למענה רציני לנושא הזה, חוץ מהתשובה הידועה "תסתדרו עם המקורות הפנימיים". בנושא הזה הוועדה תצטרך לתת את הדעת כי לבסוף יהיה פחות מדענים. האוניברסיטה מבקשת את הכסף בערך הריאלי שלו ואנחנו נמצאים באיזשהו מספר נעול. המשחק הזה מאוד מסוכן מבחינת עתיד המדענים.

אני רוצה לציין משהו בעמוד 23, רעיון של משרד הקליטה בזמנו לגבי פרויקטים מיוחדים תוך כדי ניצול של המדענים, של הכישורים שלהם. יש כמה פרויקטים גם בתחום הביטחוני - השתיקה יפה להם, גם בתחום רעידות אדמה - שהזעקה יפה להם, וכמה פרויקטים שמשתתפים בהם מדענים עולים מאוד מצליחים, שומעים רק שבחים מהמוסדות שמעסיקים אותם. כאן מדובר באיזשהו כסף שמועבר למוסד ושם נבנה צוות מקרב העולים.

מדובר על שותפות ממשרד השיכון?

במשרד השיכון בנושא רעידות האדמה. יש גם שותפות עם משרד התשתיות, משרד הביטחון. השותפויות האלה באמת הפכו לפרוייקט מאוד יפה ואני מאוד מקווה שנמשיך אותו. צריך לציין שבשונה ממצב של "קמע" בדרך כלל אתה רואה בראש הפרויקט מעדן עולה שמגייס מסביבו קבוצת מדענים עולים או מהנדסים עולים. כששומעים שלפני כמה שנים חלק מהאנשים האלה שתפו סירים בקיבוץ והיום הם דואגים לפיתוח כל מיני מפות גיאולוגיות, תחומים שאולי חשובים לעתיד המדינה, בכסף קטן אפשר לעשות את זה.

בעמוד 24 מדובר על סיוע ליזמים. המצב הכללי מוכר, מצב העסקים במדינת ישראל מוכר. מזה נובע גם קיטון במספר ההלוואות שלוקחים העולים. יש מאבק קשה גם בקיצוצים גם בתחום הזה. אנחנו מנסים לעשות את הכל כדי לחסוך ולראות מה ניתן לעשות מסביב כדי לא לפגוע בסיוע ישיר לעולה ולתת ליזמים העולים לעבור את התקופה הקשה.

בעמוד 26 מדובר בנושא הדיור. נתונים כלליים: 524 בתי אב, יחידות משפחתיות של העלייה האחרונה.

יש לי שאלה אינפורמטיבית שלא בתחום שלך אבל אולי אתה יודע: אני יודע ששר השיכון עשה דיונים, לחץ לכיוון של בניה פרטית להשכרה (PFI), אתה יודע איפה זה עומד כרגע? בעקבות שיחות אתו בוועדה נפגשתי עם מנהל אגף התקציבים "החדש" ופעם ראשונה ששמעתי באגף התקציבים אוזן חיובית. יש לך מושג אם זה התקדם איכשהו?

אני אתייחס לזה לכלל הפתרונות. בקשר לפתרונות קבע מצוינים פה נתונים יבשים. קודם כל אני לא חושב שאני אפתיע את הנוכחים אם אני אזכיר פעם נוספת שחוק הדיור הציבורי לא היטיב עם העולים מבחינת מתן פתרונות דיור. אנחנו חייבים לציין, אם כבר הוזכר משרד השיכון, שהנתונים של שנת 2001 ו- 2002, שאנחנו רואים דירות מתפנות, היו נראים אחרים לחלוטין, הנתון היה עומד על דירות בודדות. ייאמר לזכותו של שר השיכון ומשרדו שהם פרצו את כל המחסומים בתחום של עלות השיפוץ ועל ידי כך הוציאו לשוק דירות שהיו דירות לנרקומנים, לא משופצות, הרוסות במהלך שנים. זה הנתון של 1,300 דירות. אני יכול להוסיף שחלק מהדירות האלה הן בקומות הגבוהות - 3 או 4, שמטבע הדברים לקשיש זה לא מתאים. אבל מה, זה נתן לנו קצת אפשרות - ולו בטיפה - לעזור למשפחות חד-הוריות. לפני זה הן היו חסומות לגמרי בגלל אוכלוסייה קשישה נזקקת לדירות ציבוריות. במקומות כמו קרית גת ובאר שבע אפשרנו קצת למשפחות חד-הוריות לקחת את הדירות האלה אחרי שיפוץ. אבל זה לא פותר אותנו מלחשוב ולהבין שדירות מתפנות זה נושא הולך ונגמר. אין דבר כזה של דירות חדשות. הוסטלים חדשים, אין שום דבר דרמטי, הנתון קבוע פחות או יותר. דירות נר אנחנו מנסים לשמור, למרות כל הקשיים התקציביים, על הרמה הזאת של 130 דירות. דירות נר זה או נכים קשים, או מקרים מאוד מיוחדים כמו המקרים כתוצאה מן הטרור המשתולל כאן.

דירות נר זה בבעלות המדינה?

זה ברכישת המדינה.

למרות שזה לא תחום שלך אבל כיוון שאתה יושב בוועדת שרים אני שואל אותך: בנושא הזה של דירות נר דובר על לקחת את התקציב, הקטן יחסית, השנתי, ובמקום לקנות בו בתים לקבע אותו ולשלם ממנו שכר דירה לפי - 100 ממה שיש פה. התקציב לא משתנה, אין בעלות, ובמקום לבנות 100, לשכור 1,000.

לרוב זה בהתאמה אישית. דירות נר זה או לנכים בכסא גלגלים או יותר גרוע מזה. בהרבה מקרים צריך לשבור קירות וכולי. גם למישהו קטוע שתי רגליים אנחנו לא נותנים בדרך כלל דירת נר, זה לא נכה מספיק קשה מבחינת המדינה.

אז אולי הם לא דיברו על נר, אולי זה היה משהו אחר.

זה לא הסעיף הזה, זה סעיף השכירות.

אני רוצה להפנות אתכם לעמוד 27, בטור השני, נושא המקצבים. אני אומר בגאווה שזה בעצם הפתרון הזמין והיחידי שמאפשר לנו איזושהי תזוזה בערים שונות. כרגע אנחנו מתחילים לקטוף את הפירות של העשייה בתחילת הקדנציה. כפי שאתם רואים מדובר ב- 250 פתרונות עד ספטמבר, ואנחנו מקווים לאכלס עוד כ- 300 או 400.


אני רוצה להתייחס לשאלת היושב ראש לגבי המקבץ בבאר שבע. המקצץ ההוא לא היחידי. אנחנו כרגע בסיום חוזים חמש שנים בכמה מקבצים. בדרך כלל אין שום בעיות. לפי החוזה האופציה נמצאת בידי המדינה להאריך או לא להאריך. בדרך כלל נכנסים הצוות של המשרד המורכב מן האנשים הרלוונטיים, הם נכנסים למשא ומתן, כולם מבינים שאין דירה אחת במדינה שעלותה היום כפי היה ב- 1997-1998. בדרך כלל מי שניהל את העסק נכון לא הגיע לפת לחם והקבלנים והיזמים נכנסים למשא ומתן שמסתיים תמיד לטובת העולים ולטובת המדינה. יש לנו שני מקרים של איזה התעקשות שלא כל כך מובנת לי, אחד מהם זה בבאר שבע. אני מאוד מקווה שבימים הקרובים נסיים עם המצב הזה. אני אגיד בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: כל התערבות ציבורית בימים הקרובים בעניין הזה היא לטובת הקבלן ולא לטובת העולים. אם תוך כמה ימים יסתבר לי שלא יכולנו להם אז יכול להיות שנצטרך איזשהו סיוע ציבורי יותר רחב בנושא הזה על מנת להכריע את אותם מקרים מוזרים שעדיין חושבים שהם בצמיחה של 1998 ודורשים את המחירים בהתאם. כאן ברור שהמשרד רואה התחייבות שלו כלפי כל העולים. במידה של התפתחות הכי גרועה ולא הצלחנו עם אחד משני המקומות האלה כל עולה יצא עם פתרון האלטרנטיבי, ואני אומר זאת במלוא האחריות.

כמה אחוזים מהתשלום אתם רוצים להוריד בבאר שבע?

אנחנו עכשיו במשא ומתן קשוח. זה שוק פרטי ואתה יודע את זה. אני יודע שאתה רוצה בטובת העולים ואני רוצה בטובת העולים.

יש פה אנשים זקנים שנמצאים כבר חודש במצב גרוע. זה צריך להיעשות מהר.

יש לנו את זה בכל מקום, היה לנו את זה גם באשקלון אם אתה זוכר. יזם דבר ראשון הולך לקשישים ואומר: משרד הקליטה רוצה לזרוק אתכם החוצה.

אני אמרתי שזה אי אפשר.

אני יודע. אבל זאת ההתנהגות הטיפוסית של הקבלן. הוצאתי להם מכתב ואני מקווה שהם יירגעו בעניין הזה. כאן צריך להבין שזה לא מקבץ פרטי אחד אלא זה "עקרון הדומינו": אם אנחנו נוותר במקום אחד זה כמו אש בשדה קוצים, זה יגיע לכל יזם ברחבי הארץ. התוצאה של זה לא תהיה רק שאנחנו נחסוך תקציבים - שזה מבורך בשל עצמו - התוצאה תהיה שיהיו פחות פתרונות. צריך להבין שהקופה היא קופה סגורה. כפי מכירים אותי, אני לא אהסס אם ניכשל לבוא, כולל לועדה הזאת, תוך כמה ימים ולומר: מיציתי את עצמי, בואו נחשוב ביחד מה אפשר לעשות על מנת לצאת מהמצב הזה. כרגע אולי כדאי להשאיר פה לאנשים למצות את המשא ומתן.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשאול מה התנאים למכרזים האלו. אני מדברת על מקבצים באשדוד, מקרים שאנחנו מכירים שנינו. אני שואלת: איך יכול להיות שמקבץ לקשישים בלי גז, בלי דודי שמש, זה או רשלנות או חוסר תשומת לב. איך אנחנו מתקנים את הדבר?

גז - זה איסור שחל גם על המקבצים, כמו שהוא חל על בתי אבות ומקומות נוספים. מדובר בחשמל כתחליף לבישול על גז. לגבי דודי שמש אנחנו מתקנים את המצב הזה. יש כאן נקודה חשובה להדגיש: בכל הנושא של המקבצים כל הזמן מתבצעים שיפורים תוך כדי תנועה. אני לא מסתיר את זה שחלק מהמקבצים הראשונים מאוד שונים מהמקצבים שאנחנו ראינו. יש שיפור כל הזמן, כולל שיפור בתנאים.

אבל בישול בחשמל עולה הרבה כסף.

אני מציע שנאמר פה את האמת: המצב של הקשישים, ואנחנו יודעים את זה גם משיחות אתם, במקבץ כזה הוא שונה בתכלית שינוי מקשיש ששוכר דירה ב- 300$ או 400$. כאן כשהתשלום הוא כמעט כל כולו כסף שהוא מקבל ממשרד השיכון, פלוס עוד כמה מאות שקלים, הם יכולים לספוג את ההפרשים האלה. מה גם שבחלק גדול מהמקבצים חלק מהשירות ניתן על ידי המקבץ, כולל התיקונים שמתבצעים על ידי איש תחזוקה - מה שאין בדירה פרטית. בדירה פרטית אם נשרף משהו בשקע זה בעיה, כאן איש תחזוקה בא ומתקן במקום.

בעמוד 28 אנחנו מתייחסים לעולים חסרי דיור הזכאים לדיור ציבורי. כאן ברור שהיד עודנו נטויה ואנחנו עדיין עוד בתחילת הדרך מבחינת הפתרונות.

בעמוד 30 יש נתונים של האכלוסים לפי שנים. כולכם יודעים למה העליות והירידות בגרף הזה.

בעמוד 31-32 רואים נתונים של צפי אכלוס ב- 2003 ו- 2004. גם אם נרים ידיים ולא נעשה כלום עדיין האכלוסים ימשכו. יש פה רשימת ערים, כל אחד יכול להתעניין ולראות למה.

בעקבות פרסומים שונים ושמועות מוזרות ששמענו החלטנו שעלינו לבדוק את עצמנו ולעשות סקר שביעות רצון אצל דיירי המקבצים. היה לנו ברור שאי אפשר היה שמשרד ממשלתי יבצע את הסקר ולכן הוא הוזמן אצל מכון גיאוקרטוגרפיה על ידי מחלקת מחקר שלנו. התוצאות נמצאות בעמוד 33. אני לא פרשן סקרים אבל אתם יכולים לראות את הסיכום של מנהל אגף בכיר לאכלוס במשרד שאפילו בסוריה אצל אסד היו נתונים יותר נמוכים. הנתון מכובד, 94% שבעי רצון.

בעמוד 34 מדובר על שכירות לטווח ארוך. זה אפרופו הכיוונים החדשים לשיתופי פעולה עם משרד השיכון. כאן אנחנו רואים פרויקט מאוד מעניין, עוד כיוון לפתרונות. כרגע יותר מ- 900 עולים קשישים זכאים שכרו דירה לתקופה של יותר מחמש שנים. רואים פה התפלגות לפי ערים. יש לנו (משרד השיכון ומשרד הקליטה) תקציב לעוד 300 דירות. זה כבר הוכיח את עצמו כאחד הכיוונים. אני לא רואה בלעדיות באף כיוון ולא מציע לסגור כיוון אחר, אבל גם כאן, בהתחשב לנתונים הלא מחמיאים שקראנו לפני שלושה עמודים, על כלל הזכאים אני חושב שזה עוד כיוון לתת פתרונות. 900 דירות זה כאילו בנינו 9 הוסטלים בתקופה של כמה חודשים. הפרויקט הזה, כמו מקבצי דיור בהתחלה, נתקל בהרבה מאוד חשדנות על ידי העולים ועכשיו זה הולך.

מה היא ההטבה פה?

מי שחתם חוזה מעל לחמש שנים מקבל תקציב נוסף. בעל הדירה יכול לקבל אותו ישירות אפילו ולא צריך להיכנס למשא ומתן נוסף. זה מהווה ביטחון לבעל הדירה ולקשיש.

כשאני מסתכל על שקף 35 אני עצמי לא מאמין. אתה זוכר, אדוני היושב ראש, כשדיברנו על אתרי הקרוואנים. גם אז הייתי מאוד זהיר, אני לא יודע איך זה ילך, רבים רצו ונכשלו. כאן רואים את התמונה, כולל מקומות מפורסמים מאוד ברחבי הארץ כמו נווה כרמל ואתרים יותר קטנים. אני מאוד מקווה שתוך כמה חודשים זה יתפתח. אין לי אלא לשבח את אותם האנשים, את הצוות המשרד שפעל ללא ליאות. שמענו קולות כאן בוועדה "מה תעשו? בטח תתחילו לנתק חשמל ולזרוק אנשים בכוח ולהביא הוצאה לפועל" - זה לא קרה באף אתר. העולים יצאו בעקבות פעילות נקודתית של מר דוד יאסו והצוות שלו, ועוזר המנכ"ל שריכז את הנושא הזה בצורה מעוררת כבוד.

בעמוד 37 נמצאות החדשות הטובות יותר. בעקבות הפניות החוזרות ונשנות שלנו "קרן העזבונות" הגדיל את הסכומים, למרות שגם מספר הארגונים גדל. אני מדבר פה על המלצת המשרד לארגונים שונים לקבל סיוע מקרן העזבונות. ב- 2001 השופט חילק 3.5 מיליון, השנה קיבלנו הודעה שהוא מחלק יותר מ- 7 מיליון לצרכים של קליטת עליה.

בעמוד 38 רואים את הירידה בסכום התמיכות הכולל, וזה אחרי כל המאבקים. בהתחשב במה שיוצא פר ארגון, הארגונים באמת מרגישים את הירידה. אני מאוד מקווה שנצליח לארגן את זה בצורה יותר רצינית בשנה הבאה.

סיוע לרשויות. אני רוצה לציין שזה לא היה פשוט. הגעתי למשרד כשהיה קיצוץ של 23% בסיוע לרשויות. אמרתי משפט נודע בין כתלי הכנסת: "לא יתכן" ובאמת הצלחנו להגיע לנתון שאתם רואים. אני אומר "סיוע" אבל זה לא נזקקים, רשויות זה שותפים שלנו בקליטת העלייה וחלק מהתקציב שלהם לקליטת עליה מגיע מהמשרד.

מה עם היהודים מבוכרה?

אני לא מתייחס לעולים מבוכרה כי הם מיוצגים בש"ס ואני ממש לא מעונין להיכנס לנושא הזה.

מספר מרכזי תרבות השנה גדל, ואני מאוד שמח בכך. מיטב ההצגות של התיאטרון הישראלי עם תרגום ברוסית. תמיד כל הצלחה טומנת בקרבה גם דרישות וכרגע אנחנו עובדים על תרגום בספרדית גם כן.

אני מציע בכסף הזה לתגבר את שיעורי העברית.

מספר העולים באולפנים: אני מפנה את תשומת לבכם להזדמנות שניה, 60 כיתות של הזדמנות שניה. המדובר באנשים שלמדו באולפן ובינתיים לא מפגינים הישגים. יש 109 כיתות למובטלים.

נושא מנטרלי צ'רנוביל, נושא שהוועדה עסקה בו לא מעט, כולל חברי הכנסת שנמצאים כאן וסגנית השרה. פה אתם רואים שגדל מאוד מספר האנשים שהוכרו על ידי הוועדה כמנטרלים עם כל המשתמע מכך מבחינת הזכויות.

לנציג האוצר אני רוצה לציין שעברנו חוק בעניין הזה שעד היום עוד לא מומש. בחוק הזה צריך להגיע להסכמה בנושא דיור למנטרלי צ'רנוביל. רמת הסיוע בהסכמה בין שר האוצר לשר השיכון. אני לא יודע אם ישבתם, ואם ישבתם עוד לא הגעתם לסיכום. זאת חקיקה שעברה, למיטב ידיעתי כבר היה דיבור בין הצדדים אבל החוק עוד לא מיושם.

דף 43: רואים את הנתון של נפגעי פעולות איבה, שלא נדע. דף 45: הפרסומים רודפים אותנו, גם כן נציגי עולים ואלה שעוסקים בנושא קליטת עליה בעניין הזה עברנו פאזה. אם לפני כמה שנים היינו מתקוממים כל פעם כשראינו איזשהו פרסום של אלימות בקרב בני נוער עולים או עבריינות בקרב נוער עולה, כרגע, יש נתונים מאוד מדאיגים. הבשורה שיכולים לבשר זה שנפתח פרוייקט שמכונה "מסיכון לסיכוי" כל השותפים מצוינים כאן: הג'וינט, משרד הקליטה, משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד לביטחון פנים ובוודאי משטרת ישראל והרשות למלחמה בסמים. זה מאפשר לנו, כרגע בשלוש רשויות - נצרת עלית, בית שמש ואשקלון - לדעת מה אותו נער ואותה נערה עושים החל מ- 7:30 בבוקר כשהם בבית הספר וכלה בשעה 24:00 בלילה כשאולי הם יושבים על הברזלים באיזה מקום. כאן יש איזשהו רצף טיפולי. אני לא יכול פה לומר שהפרויקט מיועד לנוער ממדינה זו או אחרת.

עמוד 47: אתמול נפתחה שנת הלימודים. ההרשמה עדיין מתבצעת ולכן הנתון עדיין לא מעודכן אבל אנחנו נהיה מעד 10,000 סטודנטים בטיפול מינהל הסטודנטים. כמה אוכלוסיות מקבלות טיפול נוסף: יוצאי אתיופיה, יוצא קווקז ויוצאי בוכרה. מתווספת עוד אוכלוסייה חשובה: כ- 600 סטודנטים שיתחילו את לימודיהם בגליל ובנגב ויקבל מלגה של 600 שקל לחודש בנוסף לשכר לימוד. המשנה למנכ"ל אומר שזה למעלה מ- 1,000 סטודנטים עולים שיקבלו מלגה של 600 שקל.

עמוד 51: נושא צד"ל. אני יודע שהוועדה מקיימת דיון מיוחד ולכן לא אכנס לפרטי הנושא. זה הוא נושא כאוב, הנתונים לפניכם. הבעיה שכרגע חוזרת על עצמה זה אי רצון של אנשי צד"ל רבים לקבל את הטיפול ממשרד הקליטה. אנחנו יודעים גם על הפגנות מאהלים ותופעות מסוג זה ברחבי הצפון. אין לי מה להוסיף. בדיוק לפני שנה אמרתי שזה מה שהולך להיות ולצערי הרב צדקתי. אני רק יכול לומר שמינהלת בשל עצמה נותנת טיפול מאוד סביר לאלה שמוכנים לקבל את הטיפול. במהלך כל ההפגנות והמאהלים לא שמעתי תלונות תכליתיות נגד עובדי המנהלת או על העדר טיפול.

עמוד 52: תחומי פעילות רגילים של משרד הקליטה. הבשורה העצובה היא שאנשים יוצאי צד"ל לא מוכנים לראות את עצמם כעולים חדשים שמקבלים טיפול ממשרד הקליטה, כנראה בצדק הם רואים את עצמם כלוחמים שזכאים לזכויות אחרות, בדומה לפורשי צה"ל למשל.

נתון התושבים החוזרים הוא לא דרמטי לכל כיוון. אנחנו מנסים לשפר את הנתון ועובדים בשיתוף פעולה עם משרד החוץ והקונסוליה. בפרוייקט הזה אנחנו מנסים לפתח "חוזרים הביתה לגליל" יחד עם מספר יזמים לגליל על מנת לעודד ישראלים שמתגוררים בחו"ל לתקופות ארוכות לחזור לגליל, לתעסוקה ולבית באזורים האלה.

לסיכום, הנושא של 'קמע' קצת מדאיג אותי. מדאיג אותי מה יקרה עם התקציב בשנה הבאה. יש פעילות יפה של המשרד הקשורה למוקדים לקליטת עולי אתיופיה. לא נכנסתי בנפרד הרבה לנושא של העדה אבל יש שם נתונים לא מעטים שקצת מדאיגים. מוקדים שכונתיים לא מתוקצבים בבסיס התקציב של משרד הקליטה. כבר שנתיים "אד הוק משיגים לזה תקציב" וזה חבל כי זה מפתח מנהיגות מקומית, מאחד גורמים שונים שמטפלים באוכלוסיית יוצאי אתיופיה בשכונה זו או אחרת, בעיר זו או אחרת. חבל אם נפסיד את הנושא הזה בגלל תקציב, כרגיל נשלם יותר ביוקר אחר כך.

אני רוצה להתייחס לנושא האחרון של אנדרטה. מדובר באנדרטה לזכר הנופלים בדרך של יוצאי אתיופיה, מספר שמוערך למעל 4,000 איש, אולי גם יותר. מיני אנדרטה קיימת בקיבוץ רמת רחל. רמת רחל מסרב לקיים את האנדרטה לאורך זמן. הקיבוץ לא מגרש, לא עוקר, אבל מסרב לפתח את האתר. הטענה שזה עתודת קרקע יחידה שיש לקיבוץ. אני לא יודע מה נכון מה לא, אבל אני יודע שהיה ניסיון להתמודד עם זה בבית משפט. בית המשפט פסק חד משמעית לטובת הקיבוץ, כולל קנסות על העותרים. לזכות אנשי הקיבוץ ייאמר שהכסף עבר למלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה כך ההתנהגות שלהם הייתה סבירה בנושא הזה. כרגע אנחנו מנסים למצוא אתר אלטרנטיבי. כפי שאתה יודע ב- 27 לחודש הצוות מקיים כבר סיור שני עם הוועדה. יש שני אתרים בהסכמה של עיריית ירושלים, קרן קיימת, מינהל מקרקעין. אחד האתרים ייבחר בעוד שבועיים למקום קבע ואז תהיה המשימה שלנו לפתח אותו כראוי.

אני מאוד מקווה שכל הדברים האלה שאנחנו מדברים עליהם בשנת 2003 יתבצעו ונוכל, ולו חלקית, להתמודד עם אותן הרעות במצב השכבות החלשות שאנחנו כולנו יודעים עליהם, ועולים הם בוודאי חלק מהם. לכן כל הפעילות שלנו בתחום דיור, תעסוקה, קליטה חברתית מנסה איכשהו להתמודד עם המצב הכללי במדינה.

האם אתה יכול לומר לנו שניים-שלושה משפטים על נושא או שניים שהכי נפגעו מהקיצוצים בתקציב בתחום טיפולך.

אני רוצה לחשוב על זה ואחר כך אומר לך.

אני יודע שבממשלה היה סיכום על קצב עליה מאתיופיה. אמנם זה לא התחום שלך אבל למיטב ידיעתי אתה שותף בצוות הזה. הסיכומים תמיד קטנים, אם היה סיכום של 100 בשבוע, זה הפך לאט ל- 200 בחודש - זה הולך וקטן. אני מכיר את כל הויכוחים, אני מאותה אסכולה שטוענת שהרשימה שנעשתה בזמנו על ידי אותם מומחים של משרד הפנים שהייתה סביב 1,000 לא משתנה. עם כל הכבוד לויכוחים מסביב לעניין הזה צריך סוף סוף לסיים את הפרשה הזאת.

לא משתנה למרות העלייה.

לא נכון. היא קטנה. אני מכיר את כל הציניקנים, מכיר את כל המלגלגים. אני אומר לכם שאנחנו פושעים שאנחנו נוהגים כך לגבי שתי המחנות. אני שולח את ידידי מר אורי אריאל, אני רוצה שיעשה סיור, שיסתכל במבט צעיר ובלתי משוחד במה שקורה שם. עשה זאת בזמנו גם מר חנן פוטרת. אני שולח אנשים שאכפת להם מהיהדות, אכפת להם מהעם היהודי ומשום מה פתאום מתהפכות היוצרות. זאת סוגיה כאובה. זה לא גדל, ומי שאומר שזה גדל הוא משקר. אנחנו צריכים פשוט לחסל את זה אחת ולתמיד. אני מדבר עם כל מי שאפשר, אין לי ספק שנצטרך לעלות את זה יום אחד אצל ראש הממשלה ולשנות את דעתו כי הנתונים ש 'מלעיטים' אותו לא נכונים כנראה. זו סוגיה שלדעתי אנחנו - מדינת ישראל - לא בסדר בה.

נקודה שניה. אני לא דואג לקבלנים, לא זו בלבד, אני 'הולך על זה בזהירות רבה מאד' כי אני יודע בדיוק מה קורה שם. קיבלתי דיווח ממר קצב על המשא ומתן. אני אומר לך שהתקשר אלי אתמול חבר הכנסת אלי כהן, איש הגון וישר, יהודי נהדר. מר אלי כהן הוא אלוף משנה או תת אלוף במילואים, במקרה הוא נפגש עם הקבלן שהוא מהיחידה שלו. הוא אמר לי: 'תשמע, אני לא מכיר את הסוגיה, לא רוצה להתערב. אני רוצה רק שתדע שאם תשים ליד האיש סרגל וזה לא יתאים אז תחליף את הסרגל - איש ישר והגון. מצאתי לנכון לספר לך, זה לא עוד קבלן'. כולנו נזהרים, בסופו של דבר צריך להחליט. על פי מה שאני שומע, ועל פי הבדיקות שלי, יש שם בעיה בסיסית התחלתית. חתמנו על זה, ואני שם את עצמי בתוך העניין, לקחנו יחידות קצת יותר גדולות (כי כנראה היה חסר משהו אחר) מהכלל ועכשיו אנחנו רוצים לרבע את המעגל. אני ראיתי פשוט העתק מכתב שהוא שלח לך: פרמטרים של מטרים מרובעים, פרמטרים של דולרים, הוא כבר מוכן להוריד איזה 30 אחוז או משהו כזה. אני מבקש, בגלל העולים, זה לא צריך לעבור תקדים. אני לא נכנס לויכוח ואני סומך על יושר לבכם ואהבתם את העולים לא פחות ממני.

אני מאחל לך המשך הצלחה. אני אמשיך לעזור לך למרות שאנחנו נכנסים לשנת בחירות.

אני שמחה על ההערות האחרונות שלך כי זה עוזר לי להגיד את מה שיש לי להגיד פה כי אחרת לא הייתי יכולה להיכנס לדברים שלי בצורה ישירה. העלייה נמשכת בצורה מאוד צולעת אבל היא נמשכת. לדעתנו משרד הקליטה לא עושה די - שלא לומר לא עושה כלל - בנושא של הקהילה האתיופית.

מה את אומרת? אני פגשתי קהילות בבאר שבע, לא שמעתי מה שאת אומרת.

אנחנו חיים את המצוקה היום-יומית ואני באה מהשטח. אני ניזונה לא מהנתונים של מכון ברוקדייל או מכון כזה או אחר, אני חיה שם, אני באה מהשטח ואני שלימה עם מה שאני אומרת פה. קיימנו עם סגן השר פגישה לפני החגים, הובטחו לנו הבטחנו ואנחנו באמת שמחנו על ההבנה, על התמיכה ועל הנתונים שקיבלנו. אז, שבוע אחרי זה, אנחנו מתבשרים ששלוש פונקציות שהיו במשרד הקליטה, שגם כך לא היו על תקנים (קיבלו משכורות מהג'וינט וכל מיני ארגונים אחרים) פוטרו. אנחנו הדגשנו שהמצב בקרב הקהילה האתיופית נורא קריטי, וסגן השר הבין את המצוקה הזאת. אחרי שבוע, ואחרי שקיבלנו את התמיכה הזאת אנחנו מקבלים סתירת לחי של פיטורים של שלושה עובדים שהן פונקציות מאוד חשובות במשרד הקליטה.

דבר שני זה העניין של הפרויקט הלאומי. הפרויקט הלאומי, מבחינתנו כקהילה, הוא די קריטי במצב הזה שאנחנו נמצאים בו, בגזרות הכלכליות.

הוא עוד לא התחיל.

אם הגורמים האלה לא יתמכו בנו כמו שהם צריכים לתמוך בנו הוא גם לא יצא לפועל לדעתי. אני לא נאיבית בעניין הזה. אני כאן דורשת ממשרד הקליטה, ואני אדרוש את זה גם מהסוכנות היהודית שיזמה את הנושא הזה.

היה מתח במשרד ראש הממשלה עם יושב ראש הסוכנות. אלה צריכים חצי ואלה חצי. יזמתי פגישה אצל ראש הממשלה ומר סלעי מרידור וחלה התקרבות אבל כסף בסוף אין!

אני מודיע לפרוטוקול שביום ראשון הבא תהיה ישיבה ויש תקציב. לא כל התקציב קיים.

יש הסכמה עקרונית שהממשלה נותנת 50% מהתקציב של הפרויקט הלאומי והיתר בה מהעם היהודי בתפוצות. יש כבר תקציב להמשך ההכנות והפרויקט אמור להתחיל בראשון לינואר.

אתה יכול לומר מה הכוונה? איזה היקף זה 100%?

התקציב עבור תשע שנים היה צריך להיות 660 מיליון דולר. אנחנו רצינו להתחיל עם 30 מיליון דולר.

לשנה? 15 ו- 15?

בהדרגה זה היה אמור לעלות ולרדת גם במשך תשע השנים. כרגע יש אישור על 30 מיליון דולר אם אני לא טועה.

וזה מאה אחוז.

כן. זה לא מה שהיה מתוכנן אבל אנחנו רואים בזה התחלה. אנחנו רוצים להתחיל את הפרויקט ומקווים שזה יתפוס תאוצה.

בעניין הזה של הפרויקט הלאומי הדרישה שלנו שהתקציב הזה יופיע בספר התקציבים של 2003 ואני מקווה מאוד שחברי הכנסת יתמכו בנו בנושא הזה וידרשו את הדרישה הזאת בשם הקהילה. נוכח הגזירות הכלכליות הקשות אני חושבת שזה המפלט היחיד לבני הקהילה.

דבר אחרון חשוב ואפילו חשוב לי אישית: נושא האנדרטה. אני חושבת שהעניין הזה של פגישה ב- 27 לחודש זה עוד דרך לפסול את הוועדה הזאת.

אני לא רוצה לשמוע את זה.

כל נושא שעולה בקשר לקהילה האתיופית חייב 21 ועדות ו- 21 פגישות! לדבר הזה צריך לשים סוף. זה משפיל. ההצעה היא שתשימו כבר אנדרטה.

איפה? אז בני הקהילה צריכים לבחור איפה תהיה האנדרטה. אי אפשר לראות את הכל באופן שלילי.

עיריית ירושלים יצא בהצהרה שהוא מקים אנדרטה לנספים בארצות הברית. עיני לא צרה בהם אבל אנחנו 17 שנה מפגינים, צועקים, זועמים, אנחנו צריכים להיות מושפלים כדי לקבל דבר מינימלי של 4,000 נספים ויותר. בשביל מה?

אני אספר לך את התסריט: ב- 27 ייבחר אתר אבל יהיה מישהו שירצה להיות עוד יותר מגן העדה ממך או מהחברים שלך בעדה, הוא ילך לבג"ץ וידרוש שרמת רחל תיתן לו כי זה חשוב לעדה. אם זאת תהיה הגישה אז לא תהיה שום אנדרטה.

אנחנו מצפים, בלי הפגנות, שאתם תשבו סביב השולחנות ותחשבו עלינו כמו שאתם חושבים על קבוצות אחרות.

חבל כשאנחנו מטפלים כולנו בנושא גם כאן הכל שלילי. אני אמרתי למר אולמרט: אין בעיה, מחר ליד מלון קינג דויד יכול להקים אנדרטה. יבואו שם 3,500 או 5,000 איש? מה הוא מקים אנדרטה לזכר ההרוגים בניו יורק! באיזשהו כיכר הוא ישים אבן ויקרא לזה אנדרטה, ולא יבואו לשם 3,000 איש אף פעם.

6 מטר גובה! זה לא העניין פה בכלל.

אנחנו צריכים מקום שבני העדה יכולים להגיע, לפחות פעם בשנה. זאת דרישה מבחינתי. אל תיתן לי אבן, תן לי מקום שבו אנשים יכולים לבוא ולהתכנס בצורה מכובדת. הרי על זה כל הויכוח.

אני רוצה להתייחס לדבריה, אדוני היושב ראש: לא היו שום פיטורים במשרד הקליטה, בוודאי שלא מכוונים נגד עדה זו או אחרת. היו לנו שבעה עובדים שהיו מעסקים תקופה ארוכה דרך הג'וינט. כל חצי שנה היו באים מהג'וינט ואומרים "עד כאן". כל חצי שנה היינו אומרים להם עוד חודש ועוד חודשיים. אבל יש גבול. גם כנראה ב - JDC באיזשהו שלב הסבלנות אזלה. כל העובדים האלה מן הג'וינט פוטרו. אנחנו עושים עכשיו כל מאמץ לקלוט אותם במשרד. יש כבר סיכום לגבי עובד אחד ולגבי שאר העובדים גם יהיה סיכום וזה רק יהיה לטובתם מבחינה זו שיהיו עובדי המשרד ולא יהיו תלויים בארגון זה או אחר.

היושב ראש שאל איפה הייתה הפגיעה הקשה ביותר בתקציבי המשרד. אני יכול להעיד לגבי מועצת ארגוני העולים שהפגיעה הקשה ביותר בתמיכות בארגוני המתנדבים. בעליה מארצות הברית וקנדה ישנה פגיעה של קרוב ל- 70% יחסית לשנה שעברה. אני לא רואה שום סיבה, אני לא רואה שום הסבר. המחשב הוא תירוץ דחוק! המשרד עדיין יכול לעשות משהו. נראה לי שזו הייתה פגיעה מיותרת לכל הארגונים. אני נתקל עם המנכ"ל של הארגון שאני מייצג בשוקת שבורה. תקצבתי הרבה פחות משנה שעברה ופתאום נפל לי חצי. אני חושב שזה צריך טיפול, במיוחד ששבוע שעבר הייתה פגישה שגרתית ממשרד הקליטה בירושלים המבקשים שהתאחדות עולי קנדה ואמריקה וארגונים אחרים יבואו לעזור להם כי הם לא יכולים לעמוד בנטל. כל מיני אנשים באים, שואלים שאלות והם לא עומדים בנטל. הייתה פגישה ביום חמישי, הם ביקשו אם הם יכולים לעזור להם להתמודד, הם הביאו שיטות יותר יעילות יותר טובות. את הסיוע למרכזים האלה לא נותנים.

אתה מדבר על עזרה לפניות הציבור?

גם על זה אני מדבר. עזרה בניהול המשרד.

אני לא חושב שאני אצא לידי חובה על ידי כך שאגיד "גם אני מצטער על הפגיעה". יש פה שני דברים: הנושא הכספי, שבוועדה נידון הרבה, והשני זה נושא ה"קריטריונים". לפעמים מנסים להיות כל כך שוויוניים שבסוף זה לא שוויוני כלל. הנפגעים העיקריים הם התאחדויות עולים. התאחדויות עולים נותנים שירות לעולים ולא מוכנה להתחבר כאילו לכל מיני פרויקטים על מנת לקבל כסף אלא דורשת לקבל מימון לפרויקטים קיימים שלה. ממש ימים ספורים לאחר סיום ועדת תמיכות, כשראיתי תוצאות - חשכו עיניי. הזמנתי אלי את נציגו הנאמן של היועץ המשפטי לממשלה ודיברתי אתו על כל הנושא של קריטריונים. זו הייתה שיחה מאוד טובה והסעיף המרכזי היה מה לעשות עם התאחדויות עולים. גם במצבי חירום ובמצבי לחץ שונים אנו פונים להתאחדויות עולים. אני מאוד מקווה שבעקבות אותה ישיבה נוכל לתת מענה יותר סביר לכל הפעילות של התאחדויות. הישיבה הזאת התקיימה לפני כמה שבועות עם נציגי היועץ המשפטי לממשלה, ניתנו לנו שם עצות והנחיות איך להתמודד עם העניין הזה וכרגע אנחנו מנסים לתת מענה מסודר לסוגיה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:25