פרוטוקולים/ועדת קליטה/5600



12
ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לנושא אנטישמיות בעולם והרחבת פעולת ההסברה
23.07.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/5600
ירושלים, כ"ג באב, תשס"ב
1 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לנושא ההתמודדות עם תופעות אנטישמיות בעולם והרחבת פעולות ההסברה
בקרב הקהילה הבין-לאומית
שהתקיימה ביום שלישי, י"ד אב, התשס"ב – 23 ביולי 2002 – בשעה 10:00

שיתופם של נציגי התאחדויות עולים במערך ההסברה – דיווח של
חבר-הכנסת י' שטרן.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
גנדי ריגר
יורי שטרן

דוד בן יוסף - ממונה על ארגונים והתאחדויות באגף קליטה,
המשרד לקליטת העלייה
אידה בן-שטרית - מנהלת גף מידע ופרסום, המשרד לקליטת העלייה
עקיבא ורבר - מנהל דסק צפון אמריקה, הסוכנות היהודית
מרק אטלי - סגן מנהל מח' הסברה, משרד החוץ
עינת קרנץ - מח' תפוצות, משרד החוץ
ניל גילמן - יועץ בהתאחדות עולי בריטניה
נחליאל דיסון - התאחדות עולי אמריקה וקנדה
פיטר וייס - מרכז עולי אירופה, גרמניה ואוסטריה
שיפרה לויצקי - יו"ר מועצת ארגוני עולים
ג'אן סוקולובסקי - התאחדות עולי אמריקה וקנדה
דוד שפירא - אחראי לשידורים בשפה הצרפתית, ערוץ 7
אירמה אמשיקשווילי – יו"ר יוצאי טביליסי
אלי ברונשטיין -
דניאל גריסרו -

וילמה מאור

עפרה הירשפלד




- - - - - - - - - -




שיתופם של נציגי התאחדויות עולים במערך ההסברה – דיווח של חבר-הכנסת י' שטרן

אני פותח את הישיבה. בוקר טוב לכולם.

התכנסנו כדי לשמוע דיווח על ההתארגנות של ארגוני העולים במערך ההסברה בעולם, גם כמשקל נגד לשנאה נגד ישראל, גם כמשקל נגד האנטישמיות, וגם כפונקציה לעידוד העלייה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יורי שטרן, שריכז את הצוות הזה. בבקשה.

אני אפתח בכמה דברי מבוא ואחר-כך אבקש משפרה לוינסקי, יושבת-ראש מועצת ארגוני עולים, שריכזה את הפעולה עצמה בתוך המועצה, לפרט יותר.

אני רוצה להזכיר לחברים שהרעיון היה לנצל את העולים הרבים שנמצאים בארץ מכל ארצות תבל, עם הקשרים של רבים מהם בעולם העסקי, הפוליטי, התקשורתי, התרבותי, המדעי של אותן מדינות שמהן הם באו, על-מנת לשפר את תדמיתה של מדינת ישראל ולהציג את הנושא שלנו בצורה אמיתית יותר כנגד כל השקרים הפלשתיניים הרבים.

אנחנו התכנסנו מספר פעמים בפורום רחב של נציגי ארגוני העולים המאורגנים במועצה. היו גם אנשים פרטיים שגם הם עסקו בפעולה הזאת. הכנסנו גם ארגון חדש שהוקם פחות או יותר במקביל ליוזמה שלנו, והוא נקרא ISRAEL ACTION CENTER שבראשו עומדת דורין גינצבורג, שהיתה בזמנה אחד האנשים המרכזיים בקבוצת 35 נשים למען יהודי ברית-המועצות שהתארגנה באנגליה בתחילת שנות השבעים, אז להגנתה של סילביה זלמנסון אחרי משפטי לינגרד, ואחר-כך הפעילות התרחבה גם למדינות אחרות, ואותו כוח גם מנסה עכשיו לנצל את המשאבים שלו, קודם-כל האנושיים, לטובת ההסברה הישראלית.

IAC בנה מערכת מקצועית למחצה, שאנחנו קישרנו בינה לבין ארגוני העולים, כאשר הרעיון הוא שקבוצת פעילים מכל ארץ תקבל מנחה, איש מקצוע מ-IAC , שמתמצא קצת באותה מדינה, ואנשים יקבלו הדרכה מקצועית, וגם יהיה מאגר של מאמרים, של נתונים לטובת ההסברה. שפרה לויצקי יכולה להרחיב בענין הזה.

אני חייב להגיד שהפעולה הזאת מתקדמת כעת הרבה פחות מכפי שאני קיוויתי, כי הארגונים הם חלשים, אין להם תשתית להרים מבצע כזה. משרד החוץ אמנם משתף פעולה אבל בצורה די פאסיבית. זאת אומרת, אם פונים אליו הוא מוכן לסייע במתן חומר, אבל הוא לא יוזם. עדיין אין מצב, כמו שחשבנו, שהשגרירויות דרך משרד החוץ מתקשרות עם הארגונים ואומרות להם: זה מה שקורה בתקשורת המקומית, תנסו להגיב, תנסו למצוא אנשים מפה שיכולים לכתוב מאמרים, מכתבים, לדחות את השקרים האלה.

אתם קבעתם דפוסי פעולה תיאורטיים שהייתם רוצים לעבוד לפיהם?

כן. ומעקב אחרי העיתונות המקומית. ביקשנו ממשרד החוץ שיהיו לנו עדכונים, כי השגרירויות על-פי רוב עושות סקירת עיתונות מקומית, מצביעות על הדברים שחייבים תגובה, או להיפך, על הדברים החיוביים. ביקשנו להעביר את הנתונים האלה אל מועצת ארגוני העולים שתפיץ אותם בין הארגונים. ב. טיפול בעיתונאים שמגיעים לישראל. ישבנו עם מנהל לשכת העיתונות הממשלתית וגם ממנו ביקשנו, כאשר הוא יודע שמגיעים עיתונאים, מאנגליה למשל, שיפנה באמצעות מועצת ארגוני עולים להתאחדות עולי אנגליה ואלה כבר ינסו ליצור אווירה חברתית טובה סביב אותו עיתונאי שמגיע, כי אחרת הוא נופל ישירות לידי הערבים.

אנחנו ביקשנו מהסוכנות לנצל יותר את אנשי הארגונים, שממילא מגיעים לאותן ארצות בענייני עסקים ובעניינים אחרים, כמסבירני עלייה, וגם לצורכי הסברה, ולמסד את הנושא הזה על-ידי תמיכה כספית, כי במשרד החוץ יש רק קיצוצים, ולסוכנות יש יותר גמישות כספית. ביקשנו גם פגישה בנושא הזה עם סלי מרידור וטרם נענינו. ביקשנו גם שהוא יציג את התוכנית הזאת בחבר הנאמנים, וגם זה לא קרה.

הבנתי נכון שאמרת שבמשרד החוץ יש רק קיצוצים?

כן.

רציתי לוודא שאני שומע נכון.

למען האמת, אני לא מצפה ממשרד החוץ, במציאות הזאת.

אנחנו מאשימים מאד את משרד החוץ בקיצוצים. כי כשמחליטים לעשות "פלט" של איקס אחוזים וכמעט כל הפלט הזה הולך להסברה ולסגירת כמה נציגויות, אז לא שאני מבין בחלוקה התקציבית של משרד החוץ, אבל זו החלטה מאד תמוהה של המשרד. גם לא שמעתי שהיו מאבקים מספיקים, כולל גיוס חברי הכנסת נגד דבר כזה, ששם בכסף קטן אנחנו אמורים להוביל מערכה משלימה לצה"ל בצורה מוחלטת, ואנחנו מפספסים את זה. אני מקווה שרתמתם אותנו.

אני אעביר את המסר.

אני אגיד מה שלא יגידו עובדי המשרד. שר החוץ לא מנהל שום מאבק למען משרדו, לא העיר נגד שום קיצוץ שהיה. הקיצוץ היה דרקוני, שלא כמו במשרדים אחרים. 80 מיליון שקל נגזלו מיד בתחילת השנה, וזאת תקופה שמשרד החוץ צריך להיות כמו משרד הביטחון, דווקא מהמשרדים הבודדים שלא מקצצים מתקציבם ורק מוסיפים.

אני הגשתי הצעת חוק שתקציב ההסברה הכולל של מדינת ישראל יהיה צמוד לתקציב הביטחון.

נכון להיום, לפי הנסיונות החיוביים שהיו – ויושבים כאן פיטר וייס ממרכז עולי אירופה, גרמניה ואוסטריה, ואלי ברונשטיין, שהוא איש פרטי, שהוא ושותפו עשו מערכה שלמה באיטליה ועכשיו הוא יכול לספר לנו מה הם עשו בנורבגיה נגד החרם של ארגוני העובדים הנורבגים על תוצרת הארץ, וארגון עולי אמריקה, וארגון עולי אנגליה – לכולם יש כבר נסיון חיובי מאד איך עושים את זה. אבל אנחנו חייבים לתת לפעולה הזאת תשתית מינימלית על-ידי הצבת אדם שירכז את הענין במועצת ארגוני עולים. לא ייתכן, יושבת-ראש הארגון, שעליה יוטלו כל המשימות של ארגוני העולים. למשל, כל הספור של מיסוי העולים, ודברים נוספים.


אנחנו רוצים שהוועדה תסייע בהשגת תקציב. זה לא תקציב בלנקו, זו משרה לאיש, שיכול להיות גם איש סוכנות שיעבוד במסגרת מועצת ארגוני עולים, כי אז אפשר לפצות קצת את חולשתם של הארגונים עצמם, שרבים מהם לא ארגונים חזקים, אין להם תשתית מפותחת והם בקושי מתמודדים, היום במיוחד, עם הקשיים היום-יומיים של קליטת עלייה ועם בעיות של העולים הוותיקים.

לנושא הסברה הם יכולים להתפנות רק במידה מסוימת ומישהו צריך לרכז את זה יום-יום. זאת המסקנה שלי. גב' לויצקי יכולה להרחיב ואחרים יכולים לתת כמה דוגמאות מה אפשר להשיג בכלים מאד פשוטים.

גב' שפרה לויצקי, בבקשה.

באותה אהבה אני מחזירה לחבר-הכנסת שטרן שבאמת חייבים לפתוח בזה, שביוזמתו ובדחיפה שלו נרתמנו לנושא הזה שנקרא הסברה. אין כל ספק שרעיונית, להשתמש נכון במאגר העולים שנמצאים היום בארץ זה הדבר הנכון מבחינת יכולות אישיות, מבחינת שפה, מבחינת הכרת ארץ המוצא, מבחינת המוטיבציה לפעול בקהילה בארץ המוצע – הכל נכון.

כמו שצוין, נעשה קשר עם ארגונים שונים ויבורכו כל הארגונים הפרטיים, שרק בזכותך, חבר-הכנסת שטרן, התוודענו אליהם.

מבחינת מודעות בקרב ארגוני העולים עשינו את זה, באמצעות ישיבות, מכתבים, קשרים אישיים. יצירת תשתית לעבודה עם IAC – עברנו את השלב הזה בליווי של דורין גינצבורג. יוזמות ברוכות בשטח שכבר נעשו, התקדמנו, ואני מקווה שגם לגב' סוקולובסקי תינתן אפשרות לדבר ולדווח על פעילויות של אנשים לפי ארץ מוצאם, לפיטר וייס ואולי לעוד אנשים.

אנחנו מאמינים באמונה שלמה שהדבר הנכון לעשות הוא לגייס כמה שיותר עולים למטרה הזאת. יש בידינו את הגופים מסביב שיכולים להוביל מהלך כזה ולסייע בידינו. קצת נמנע מאתנו להתקדם כמו שרצינו. כל עזרה ורעיונות חדשים ויוזמות חדשות, ובתקצוב - - -

אם הבנתי נכון אתם מדברים על היקף תקציבי שהוא בעצם אדם או שניים פלוס הוצאות לאנשים שמתנדבים ללוות את הפעילות.

גיוס הוצאות של תרגומים למסמכים. דרך אגב, IAC מעמיד לרשותנו חומר. הארגונים הפרטיים מעמידים לרשותנו חומר. אבל אם יש קלטת וידאו יוצאת מן הכלל בעברית וצריך לתרגם אותה להולנדית, אנחנו צריכים לשלם את העלות.

האם ניסיתם לבנות תקציב שלדי לפחות?

אנחנו בתהליך. אין לי כרגע סכום ואני לא רוצה סתם לזרוק, אבל הכיוון הוא לאפשר לנו משאבים כספיים כדי שנוכל לנצל את המשאבים האחרים.

אני מראש אומר שאני מאד רוצה שזה ייצא לפועל, כי הקטע הזה הוא חשוב מאין כמוהו למדינת ישראל, ואני לא צריך להסביר את זה סביב השולחן הזה. ואין לי ספק שאם התוצאות יהיו מבורכות, ואני בטוח שהן תהיינה מבורכות, כולם יברכו על זה, והראשון – משרד החוץ, שזקוק לזה מאד, מתוקף תפקידו.

לכן אנחנו צריכים לנסח את התקציב בזהירות כדי לא להבהיל אף אחד, אבל שזה יהיה משהו שאנחנו נהיה מסוגלים לעבוד אתו, עם איזה שהוא פתח בלתי-צפוי, או משהו כזה.

היתה לנו אתמול פגישה עם הליגה נגד השמצה. אנחנו מנסים לבנות אתם איזה שהוא רעיון. הבסיס האידיאולוגי, או המעשי הוא שיש פה הרבה מאד אנשים שמכירים את האנשים שם, ואם ניתן להם את האינפורמציה, אם באיזו שהיא דרך נגיע אליהם, הם יכולים להיות השופרות הטובים ביותר של ההסברה. אז אם משרד החוץ לא יכול להשקיע בעיר מסוימת בארצות-הברית, או בגרמניה, הוא יכול לדבר עם אנשים שנמצאים פה, שהם מכירים את האנשים שם וגם יודעים את המבנה המיוחד של הקהילה – אם ישקיע קצת באנשים פה וייתן להם קצת הדרכה – משרד החוץ וארגונים אחרים שעוסקים בנושא הסברה – אז במשאבים מאד פשוטים ניתן להעביר את המסר בצורה היעילה ביותר.

דרך אגב, אחד הדברים המרכזיים שמשרד החוץ יכול לעשות בעלות אפסית זה כל נציגות שלנו במדינה בעולם, תקציר העיתונות שהיא מקבלת, בשפה של אותה מדינה, תעביר אותו בכלים המשוכללים הקיימים היום לאדם ספציפי, ואפילו לא דרך הארגון. זאת אומרת, זה לדעתי הכלי הבסיסי הראשוני, שלא עולה כסף ובלעדיו אי-אפשר. אם יש אותו, אפשר להתחיל לחשוב מה עושים.

ניתן גם לעשות את להיפך, אם רוצים. אם אתה תיקח את ההולנדי שיושב ברמת-גן ותיתן לו אינפורמציה מסודרת, קצת הנחיות, הוא יכול להוציא מסמך והמסמך הזה יכול להיות בסיס להפצה בחוץ-לארץ בשפה שלו.

זה קצת יותר רגיש, כי לא כל אחד למד את הדיפלומטיה. אבל בתור אזרח ישראלי הוא מצליח לקבל רעיון, ספק גדול אם הוא יזיק למדינה יותר מאשר כל אלה שמתראיינים ולא רוצים את טובת המדינה – ערבים, אחרים בעולם וכו'.

חשבנו שכדאי לעשות סדרת כינוסים של נציגים של משרד החוץ או אחרים שמתעסקים בנושאים האלה בשביל לגביש קבוצות של אנשים שמעונינים, שיתנו להם קצת הסברה והדרכה מה הם יכולים לעשות ואיך. הם יקבלו חומר ממשרד החוץ וממקומות אחרים ויפיצו אותו הלאה, אבל זה יכול להיות בסיס לפעולת ההסברה.

אף אחד מאתנו לא מתראיין, אנחנו משתדלים להעביר אינפורמציה נכונה בזמן אמת. אנחנו מורידים דברים נכונים לעכשיו ומורידים הלאה. כי רוב הדברים שקורים בעולם אלה שקרים שמפיצים עלינו.

אני עובדת עם דורין גינצבורג בענין הקבוצות מהמדינות. היא רוצה לבנות קבוצות כפולות, אחת פה ואחת שם. אפשר להתקשר מיד ולדעת מה קורה שם, במה צריך לטפל שם, ומישהו פה יכול להיות בקשר עם העיתונאים משם עם הארץ, וזה הרעיון שלנו.

כבר היתה פגישה של דוברי גרמנית ובעוד שבועיים תהיה פגישה של דוברי ספרדית, ויש לנו עוד קבוצות בדרך.

עשיתם כבר קבוצה אחת מול קבוצה בחוץ-לארץ?

זה בתהליך עכשיו. אנשים דוברי גרמנית כבר עושים את זה. הבוקר דיברתי עם גב' גינצבורג והיא אמרה שהיא תשמח מאד לקבל איש ותקציב. אני חושבת שחלק מהתקציב זה חדר עם תשתית תקשורתית, שנוכל לקבל את כל ההודעות ואת כל האינפורמציה. אני חושבת שזה חיוני וזה מה שחסר לנו.

חדר מצב כזה.

חדר מצב. זה חשוב.

אתה צודק, קשה מאד להחליף את משרד החוץ.

אנחנו קבוצה בשם אמילי, ארגון מתנדבים להסברה ישראלית. התחלנו לעבוד בנושא הזה לפני שמונה – תשעה חודשים בעיקר באיטליה. היום אנחנו מגיעים בערך לשלושה מיליון יהודים בחודש, בהעברת אינפורמציה. המטרה היא להגיע לא לקהילה היהודית אלא לקהילה העולמית, לאנשי פרלמנט בכל מקום. אתם ראיתם כמה אנשים הגיעו מאיטליה לארץ לכינוס הציוני שהתקיים לפני כחודש. היו משלחות שלמות מאיטליה, ואני מאמין שזה לזכותנו. אנחנו גם השתתפנו בהפגנות שהיו שם.

עכשיו "התלבשנו" על נורבגיה כי יש שם קצת בעיות, והתחלנו לעבוד על רוסיה. כל המטרה היא להעביר אינפורמציה. הבעיה היא שכשאנחנו מעבירים אינפורמציה, פתאום באים אלינו ושואלים: מה אתם עושים? פרס הופיע עכשיו בתקשורת ואמר שבוש לא צודק. אנחנו כאילו עושים נגד כל מה שאנחנו אומרים, ופתאום מלה אחת של השר מוחקת הכל. קשה מאד לעבוד כך.

אנחנו משתדלים לא להתראיין. לא להעביר דעות אלא להעביר אינפורמציה. המסר שאנחנו משתדלים להעביר הוא לא ישראל נגד פלשתינים אלא מוסלמים נגד כל העולם, כי זאת היום בעיה סמויה שהיא לאט-לאט צצה. יש כבר הודעה רשמית של אחד האישים ברוסיה, שהוא רוצה שבשנת 2020 אחוז המוסלמים ברוסיה יגיע ל-60%.

אני רוצה להפיץ ביניכם מה שעשינו בנורבגיה, שם ארגוני עובדים עשו חרם על מוצרים מישראל. אנחנו הגענו אתם להסכם שברגע שהם יקבלו 40,000 גלויות חתומות מעובדים נורבגים נגד החרם, הוא יבוטל.


פנינו גם לגרמניה ולכל הארצות, כי הם עושים חרם על מה שנוח להם. יש הרבה מוצרים ישראליים שבלעדיהם הם לא יכולים להתקיים. ביקשנו ממשרד התעשייה והמסחר שיוציא לנו פריטים של דברים הכרחיים שבלעדיהם המדינות האלה לא יכולות להתקיים, כמו יין, תפוזים, אבוקדו.

בנורבגיה סיכמנו על 40,000 חתימות. 28,000 עותקים של הגלויה שהפצנו כבר חזרו ליושב-ראש הסתדרות העובדים. השווינו את המצב לזה שהיה במלחמת העולם השנייה, שאז הם כתבו: יהודים תסתלקו לפלשתינה, ועכשיו הם אומרים: יהודים תסתלקו מפלשתינה. יש שם אי-סדרים. הסברנו שאנחנו המדינה היחידה שלפחות אנחנו דמוקרטים, ולעומת זה הם ממשיכים לעבוד עם סוריה ועם עיראק, מדינות שבהן אין שום חוק לגבי בני-אדם, ובכלל יש שם חוק נגד הסתדרויות, ועם המדינות האלה הם כן עובדים.

50% מההסבר למה אין לך שיתוף-פעולה עם משרד החוץ קיבלנו ממך. ועכשיו נשמע את משרד החוץ.

קודם-כל אני רוצה לברך על מי שרוצה להתגייס ולפעול למען הסברת ישראל, כי בסך-הכל אנחנו כמערכת, מתוקף התפקיד, המקצוע וההגדרה של הסברת החוץ, ויחד עם זה מדובר פה במדינת ישראל כמדינה, כך שכל מי שעוסק בהסברה יש לו ערך מוסף. זה בגדול.

עם זאת, מה שקשור למתנדבים וכדומה, אנחנו עובדים מול הרבה ארגונים ומול הרבה מתנדבים. אנחנו מסייעים, עד כמה שהמשאבים שלנו הן בכוח-אדם והן בתקציבים מאפשרים. לצערנו, הדברים הוזכרו פה במהלך הישיבה. אנחנו מודעים לקיצוצים שנעשו בתקציב ההסברה.

דבר נוסף. אפרופו ארגון IAC, זה ארגון שהוקם במהלך "חומת מגן", מן הסתם היינו שותפים להקמתו ואני חושב שגם הרעיון נולד במשרד, בתיאום עם הגברת שעומדת בראשו, כשניסינו בעצם לתאם את אותם כוחות שקמו מתוך האוכלוסייה לאיזה גוף כדי שאנחנו ניתן את ה"אימפוט" שלנו מבחינת המסרים, הרעיונות.

אני לא רוצה להתייחס לתקציב. אתה התייחסת לזה מהזווית שלך, ואנחנו מנסים לסייע עד כמה שניתן. צריך להבין, אנחנו בסך-הכל אגף שמונה 35 אנשים, עם תקציב שאתם מכירים, כך שבקטע הארגוני אנחנו די מוגבלים.

עם זאת, מה כן עומד לנגד עינינו? כמו שאמרתי, אנחנו מברכים על כל יוזמה להסברה, בוודאי התארגנויות של אזרחים, אם הן ספונטניות, וכו'. מה שמאד חשוב זה לאתר את הערך המוסף שיש לכל גורם, וזאת מכמה סיבות. 1. לא להקים מנגנונים. שמעתי פה על חדרי מצב וכדומה. בתיאוריה זה נשמע טוב, אבל אנחנו למודי ניסיון מכל אותם גורמים שרוצים להקים עוד ועוד מערכות. חשוב לקחת את מה שקיים ולנסות להפיק ממנו את המקסימום.

יתרה מכך, חשוב לקחת את הקיים ולמצוא לזה ערך מוסף. למה הכוונה? אנחנו לא חוששים שמישהו יחליף את משרד החוץ. הסיבה לכך מאד פשוטה. 102 נציגויות ברחבי תבל, מטה בארץ שעובד עם כל הגורמים. מבחינת יכולות מקצועיות, פריסה וכו', עם אנשי קשר ומכפילים, אין לנו חשש מתחרות.

מה שכן, כפי שאמרתי, חשוב לאתר את הערך המוסף. שלא ייווצר מצב שיהיו כפילויות. ב. שלא יהיה מצב שאנחנו כמערכת מוצאים את עצמנו, במקום להשקיע בקהלי היעד שבקרבם אנחנו צריכים לעשות הסברה, אנחנו הופכים לגורם שאנחנו מתחילים לחנך אנשים חדשים, שמבחינת היכולות זה פשוט בלתי-אפשרי. זאת אומרת, נכון שחשוב לאתר את אותם גורמים שיש להם היכולת והם כבר יכולים לפעול ולא להקים מערכים שאנחנו בעצם הופכים להיות עוד בית-ספר ועוד בית-ספר, כי אחרת אנחנו מוצאים את עצמנו רק מלמדים ומלמדים. זה חשוב, אבל זה לא רק זה.


דבר נוסף. לגבי מה שעלה פה, מברקים, סקירות, להעביר וכו' – זה לא עובד. נציגות לא מתברקת, מהמלה מברק, עם גורם ברמת-גן או ברעננה. הכל מתואם דרך המטה בארץ.

זה מצה שביקשנו.

כן. אני מגיע לרעיון שעלה פה. נציגויות ישראליות לא תתחלנה להתברק עם א', ב', ג', ד'. יש מטה בארץ. יתרה מכך, אין לנו ענין להוציא חלק מהחומר החוצה.

גב' לויצקי, אני מבין שיש לך קשר עם המחלקה לקשרי חוץ שלנו.

לא מספיק, אבל יש.

צריך לחזק אותו, אבל הכל דרך המטה. אנחנו נשמח לספק הכל.

אנשים שנמצאים בשטח עצמו, שמזדמנים למדינה כזו או אחרת, מאד חשוב שהם יוצרים קשר עם הנציג שלנו ואש אני מגיע לנושא של מסר אחיד. מה הסיבה שאנחנו מחפשים את התיאום הזה? – א. אנחנו כמערכת ממשלתית-ממסדית לא יכולים לכפות על אזרח מה להגיד או מה לא להגיד. אנחנו כן יכולים להמליץ: אלה המסרים שלנו, אלה הדגשים שלנו וזה מה שאנחנו מעבירים. אם אתה כאזרח חושב אחרת – א. זו זכותך. ב. תדע שזה המסר. אם אתה מעביר מסר הפוך, יש פה איזה שהוא דיסוננס, אבל אני לא יכול לכפות על אזרח להגיד מה שהוא לא מאמין בו. לכן לא אכנס לפוליטיקה.

מבחינת הפעילות שלנו מול הגורמים השונים. אנחנו עובדים מול המון קבוצות, ארגונים. אנחנו מתדרכים אותם, ולא רק מתדרכים אותם. אתן לכם דוגמה. קבוצות של יהודים, קבוצות של מתנדבים שחלק מהם מיוצגים פה. קבוצות של זרים, בוודאי, כי זה הרי קהל היעד תחת הגדרה. קבוצות של תלמידים, של ישראלים.

אם אפשר דוגמה אישית. אתמול תדרכתי משלחת שיוצאת מטעם עיריית ירושלים. התדרוך פירושו – א. להעביר להם מסרים, להסביר להם את הבעיות, להסביר את האתגרים, לתת להם "טיפים" איך להתמודד עם כל מיני סוגיות שעולות. אנחנו מספקים חומר, אנחנו נותנים חומר ויזואלי, חומר בכתב וכו'. אנחנו יכולים לתת מה שיש, אנחנו לא יכולים לתת מה שאין.

אם מכל הדבר הזה אנחנו מזהים את אותו ערך מוסף שתורם לזרימה של הפעילות ולא יוצר רעשי רקע, זה הדבר הטוב ביותר שיכול להיות.

א. תודה על הסקירה שנתת. ב. ברור לי, גם אם אנחנו גולשים לנימה אישית או כעסנית כזאת או אחרת, אין ספק שיש לנו מטרה משותפת, ולכולנו כאיש אחד יש משימה אדירה וצריך לנסות לעשות הכי טוב שאפשר.

אנחנו נדרשנו לענין בוועדה, בעקבות רעיון של חבר-הכנסת יורי שטרן, על בסיס מאד פשוט וכמעט מתבקש, שיש לנו ברוך השם קליטה כמעט מכל העולם של עולים שדוברים את השפה. חבר-הכנסת שטרן חשב, וכולנו הסכמנו שזה משאב שאפשר לנצל אותו.

ברור לחלוטין שאם במקרה מזדמן לך אדם עם רמת אנרגיה גבוהה, אז התפוקה של אותו אדם מול מדינתו תעלה פלאים. אלה אנשים פרטיים שעושים זאת בהתנדבות, באהבה, ברצון ועם רצון להתנדב. אנחנו לא נוכל לגרד פרומיל מכמה שהיו מוכנים להתנדב. יש לנו מסננת של אנשים טובים ואלה ארגוני העולים ונספחיהם השונים. אתה לא הולך לחפש עכשיו מבין דוברי איטלקית בישראל אחד שכדאי שיהיה אותנטי, אבל הם בתוכם בכל זאת הנגישות כבר יותר גבוהה. אני רוצה לנצל אותם, כי הם "מתים" להיות מנוצלים.

נכון.

יש דבר בסיסי ראשוני, לדעת מה השיח הציבורי בהקשר היהודי-ישראלי באותה מדינת יעד. השיח הציבורי הוא אותו תקציר עיתונות באותה מדינה באותו בוקר, שאין לי ספק שהשגרירות מקבלת אותו, ואם היא לא מקבלת אותו, יש לי בעיה גדולה אתכם, כי הוא צריך לדעת מהו השיחה הציבורי בהקשר הישראלי. השגרירות צריכה לדעת אם היו התארגנויות של הפגנות נגד ישראל או אם יש מאמר חריף נגד ראש ממשלת ישראל, או מישהו מגנה את שר החוץ שהגיע לארץ מסוימת.

אני לא אומר שזה בסמכותך, אבל אני כן אומר שזה ראוי לבירור עוד לפני דואר פנימי והנחיות פנימיות. זאת אומרת, כל אחד מאתנו, תיאורטית, אילו היה לנו המנגנון, הייתי מתקשר עכשיו להולנד לחבר שלי ואומר לו: תיצור קשר עם יפעת בהולנד וכל בוקר תשלח לי תקציר. זה לא דבר סודי.

למדינה יש 112 נציגויות. אני רוצה שתבדוק את זה. זה הכלי הבסיסי הראשוני – אם אפשר קטעי עיתונות של כל יום שיגיעו אליכם או אל מישהו שמרכז פה בארץ, שאתו יצרתם קשר ונוכחתם לדעת שזה לא הולך לאיבוד, אלא שלפחות 70% מזה מנוצל לטובה. אם אנחנו רוצים לנצל את המשאב הנהדר הזה, שעד היום לא כל-כך ניצלנו אותו, רמת ההכנה שלהם אחר-כך תלויה בכם, אבל הכלי הבסיסי של מידע, שהוא חשוב מאד כי הוא פתוח לכל העולם, אבל הוא לא נגיש לגבינו, הוא הבסיס הראשוני בשבילי.

סקירות תקשורת מתקבלות באופן סדיר ושוטף מהנציגויות שלנו ברחבי תבל.

דבר נוסף, אם הבנתי אותך נכון, לקבל קטעי עיתונות וכו' לגורמים שמבקשים אותם, זה לא ריאלי, מסיבה מאד פשוטה. קודם-כל, היום כל התקשורת הבין-לאומית נמצאת באינטרנט. זאת אומרת, היום לא צריך גזרי עיתונות ולא צריך את כל הדברים האלה.

אנחנו בעד שיתוף-פעולה עם כל גורם שרוצה לתרום להסברת מדינת ישראל. לא רק שאנחנו בעד, אנחנו גם עושים את זה.

לתשומת-לבך למה שאתה עושה עכשיו. אומרים לך אנשים: אנחנו מוכנים לעזור. יש פה תשתית פוטנציאלית שאפשר לנצל אותה. אתה אומר: מי שרוצה שייגש לאינטרנט ויקרא עיתונים.

אתם מקבלים את הסקירות האלה.

אנחנו מקבלים הערכות מצב תקשורתיות. אני לא צריך גזרי עיתונות.

בסדר, אנחנו מבקשים להעביר מה שיש לך, אם אפשר, למועצת ארגוני עולים והיא תפיץ את החומר לארגון הרלוונטי, ואז זה מדליק נורות, או אדומות או אחרות, תלוי אם החומר הוא שלילי או חיובי.

מי ישב בצוות החשיבה הראשוני במשרד החוץ?

הוא היה צריך להגיע היום. הוא לא יכול היה להגיע והוא התנצל.

כמו שעושים תוכנית עסקית, יש תוכנית פעולה – א'-ב'-ג'-ד' בעלויות תקציביות ואנחנו רואים מה מתוך אלה אפשר לסמן V ומה לא.

דרך אגב,סקירות תקשורת זו נקודה אחת. נציגות שולחת לנו הערכת מצב תקשורתית, האירוע של היום, ובמשך היום ומחר מקבלים הערכות מצב איך אנחנו משתקפים בעולם בנקודת הזמן הזאת, אפרופו האירוע של אתמול בלילה. זו סקירת תקשורת שהיא משהו מובנה, מסודר. אנחנו לא לוקחים את כל גזרי העיתונות וקוראים אותם. כל החשיבות של הספור היא לאתר את הגורם הנקודתי שעובד ואז אנחנו מחברים אותו עם הגורם הרלוונטי אצלנו במשרד והוא מזרים אליו את כל המידע שהוא זקוק לו. זה לא מצב שבלחיצת כפתור מפיצים את כל מה שיש לכל העולם, כי זה לא עובד כך.

תודה.

חבר-הכנסת בריילובסקי, בבקשה.

ברור שאי-אפשר לצפות לעזרה גדולה ממשרד החוץ, כי אין להם כסף ואנחנו יודעים מהו הסכום שעומד לרשותם בתחום הזה.

אני לא רוצה כסף ממשרד החוץ.

אבל אנחנו לא רוצים כסף. הדבר המינימלי שאפשר לצפות לקבל ממשרד החוץ הוא סקירה רלוונטית מהו מצב הרוח במדינה זאת או זאת. כי אם מישהו ניגש לאינטרנט, עוברות שעות עד שהוא תופס את כל התמונה.

אבל לא אמרתי לך שאי-אפשר.

אני חושב שאנחנו צריכים לתת ניסוח מאד ברור של הדרישה שלנו. אנחנו רוצים לקבל כרגע את הדבר הזה בשביל כל מי שמוכן להשתתף בתהליך ההסברה. זה מספיק בשלב הזה.

מקובל.

רציתי להוסיף משהו לדברי מר אטלי. רק להבנה כללית, היוזמה שלנו להקים משרד ריכוז מרכזי בגרמניה בנושא הסברה. אתמול דיברתי עם ראש מח' הסברה, החדש, של השגרירות בברלין, והוא לא ידע לא מהוועדה הזאת ולא מהיוזמה של ארגוני העולים, משום דבר. הוא ישר עלה על הבריקדות. היתה לי תחושה שהוא כן חושש מתחרות. הייתי צריך להסביר לו חמש פעמים שאנחנו לא רוצים להחליף אותו, אנחנו רוצים לעזור ולשתף פעולה.

אני חושב שמטעמי תיאום בתוך משרד החוץ יש טעם להפיץ את המסר שיש אנשים שרוצים לעזור.

אני רוצה להציע סיכום. זו לא עת לביקורת. אין לי צל צלו של ספק ברצון הטוב של משרד החוץ, מובנה ברעיון. זאת אומרת, זה לא יכול להיות אחרת. אם זה אחרת, משהו חולנו, ואני יוצא מתוך הנחה שאין חולי.

אנחנו המדינה והם האזרחים. כולנו המדינה, ואנחנו חייבים למצות את המקסימום שאזרחים מוכנים לתת מעצמם. אין לי מושג אם הבחור ששלחתם לצוות הזה הוא האיש המתאים לקטע של ההסברה, כי הוא התפוצות ואולי האוריינטציה שלו קצת שונה.

אנחנו שני נציגים, תפוצות והסברה.

אני מבקש מכם את מה שחבר-הכנסת בריילובסקי אמר במשפט אחד. מר אטלי התחייב שיהיו שני אנשים, גם ממח' תפוצות וגם ממח' הסברה. לא צריך לקיים הרבה ישיבות. אתה תראה שאם ההתחלה תהיה בסדר, אחר-כך אתם תתחננו להיות בישיבות, כי אני יודע איזו פצצת אנרגיש זאת, ואתם תתברכו בה.

אנחנו מכירים את החבר'ה של IAC ונכון שלפעמים צריך לעצור אותם.

אין לי ספק שאתם תתברכו, כי בסופו של דבר המשימה היא על כתפיכם, ואם פתאום יש לך פוטנציאל של עוד שלושים עובדים על כל עובד שלך, אתה תהיה מאושר.

לכן אני אומר, אתם חייבים להכין מהר שיעורי בית עם שני האנשים האלה. שיעורי בית שלא נוגעים להם זה כסף, ואני גם לא רוצה שתבקשו משם כסף, כי הלוואי שנצליח לארגן שיהיה להם יותר.

אתם יכולים להציב שמונה מטרות ולהתמקד בהתחלה רק באחת – שתיים, ואותן לפתח למקסימום האפשרי, עם פוטנציאל של עוד שבעה דברים, שכרגע אין בכוחנו להרים. תתקצבו את האחת – שתיים האלה. תשימו ברקע גם את שבע המטרות הנוספות, שאם זה יצליח אתם רוצים להגיע גם אליהן, ותדעו שהדיפלומטיה היא מאד-מאד חשובה – לא כלפי חוץ, כלפני פנים, כי כולנו יהודים ולפעמים מישהו יכול לחשש, כמו שפיטר וייס סיפר לנו, שהיהודי שבגרמניה הוא כנראה חדש בתפקידו והוא כנראה מאד חושש, אבל כולנו כאלה. זאת אומרת, תחשוב גם אתה, פיטר, שגם אנחנו כאלה. אנחנו בני אדם, ולכן צריך לעשות את זה הכי נינוח. אני לא רוצה שיהיו בינינו מלחמות. יש המון אנרגיה להוציא החוצה, וככל שנעשה את זה בחיבוק ומתוך אהבה, ונפרגן זה לזה, ודאי לאלה שזה תפקידם והם צריכים הרבה עידוד, גם בסוכנות, ודאי במשרד החוץ, כך יהיה סיכוי שנצליח יותר.

אני כבר אומר לכם שבמהלך הפגרה, או מיד עם תחילת המושב הבא, אני אאסוף את כולם. יכול להיות שאני אדרוש להעלות את הענין בדרג הממשלתי. אני רוצה לקבל תוצאות ואני רוצה לקבל פלונטרים, אבל הרבה לפני כן אני רוצה לקבל נייר שבו הסבר מפורט עם שורה תחתונה, גם כספית. זה צריך להיות עמוד אחד של תוכן ועוד חצי עמוד של כסף, ועם זה אני אנסה לגייס מהעם היהודי קצת כסף. זה צריך להיות מאד מינורי בהתחלה, רק לאחת – שתי מטרות ולא לשמונה, ואז יש גם סיכוי שנצליח.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



- - - - - - - - - -




הישיבה הסתיימה בשעה 11:00