פרוטוקולים/ועדת קליטה/5606



6
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
15.7.2002


פרוטוקולים/ועדת קליטה/5606
ירושלים, כ"ז באב, תשס"ב
5 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שני, ו' באב התשס"ב, 15 ליולי 2002, שעה 10:00

1. שילובם של עולים שהועסקו כעובדי רשויות אכיפת החוק במדינות חבר העמים במשטרת ישראל - קבלת דיווח בעקבות החלטות הוועדה מיום 30.4.2002 - ח"כ אלכסנדר צינקר, יורי שטרן.
2. גיוס של עולים ששרתו בצבא הרוסי לשורות המילואים של צה"ל - ח"כ צבי הנדל.

צבי הנדל יו"ר
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
גנדי ריגר
יורי שטרן


משרד הביטחון
אל"מ רוני קלינסקי ראש מטה מפקדת קצין חינוך ראשי בצה"ל
סא"ל אייל קרוליצקי ראש ענף תנועת כוח אדם מילואים

המשרד לביטחון פנים
גדעון עזרא סגן השר לביטחון פנים
נצ"מ רלי סטריזובר ראש מחלקת כוח אדם באגף משאבי אנוש

המשרד לקליטת עליה
דבורה טורק אחראית תחום העסקת עולים
יוסף רוזן מנהל מחלקת אולפנים ואחראי תחום צה"ל

משרד האוצר
עמית שפייזמן רפרנט בטחון פנים - אגף תקציבים
גדוד עליה עולים ששרתו בצבא הרוסי


מוזמנים שונים
יגאל נציג אגודת "כלבי"
אירמה אמשיקשווילי יו"ר יוצאי טביליסי
טטיאנה חולודקוב
רומן רטנר

וילמה מאור

פרוטוקול
1.
שילובם של עולים שהועסקו כעובדי רשויות אכיפת החוק במדינות חבר העמים במשטרת ישראל - קבלת דיווח בעקבות החלטות הוועדה מיום 30.4.2002 - ח"כ אלכסנדר צינקר, יורי שטרן.
2. גיוס של עולים ששרתו בצבא הרוסי לשורות המילואים של צה"ל - ח"כ צבי הנדל.

הנושא של היום מחולק לשתי רשויות שונות, אבל העיקרון הוא משותף. רשות אחת היא המשרד לביטחון פנים, המשטרה, והרשות השניה היא צה"ל. בשני המקרים מדובר בניצול משאבי אנוש שהוכשרו בברית המועצות לשעבר בתחומים ביטחוניים כאלה או אחרים לצרכים ישראליים. בכך מגשימים הן שילובם של אנשים באופן המאפשר להם להרגיש שהם ממצים את היכולות שלהם בישראל והן להרגשתם הטובה בעזרתם למדינה. העליה הזאת גם משופעת במניעים ציוניים. מאחר והשידוך הזה לא תמיד הולך בקצב הראוי אנחנו מקיימים מדי פעם ישיבות לקידום הנושא ויתכן ונתבשר היום על דברים טובים. נתחיל עם ההיבט המשטרתי. אני מבין שנעשית בעניין הזה עבודת מטה והייתי רוצה לשמוע דיווח איפה הדברים עומדים.

אני ראש מחלקת כוח אדם של המשטרה. אנחנו עוסקים בין השאר בגיוס בכלל למשטרה וגם בגיוס של אנשים שאינם ילידי הארץ, בהקלות כאלה או אחרות. אנחנו עסוקים עכשיו בעבודת מטה שלחלקה כבר יש תוצאות, לשילובם של עולים חדשים יוצאי חבר העמים אשר שירתו בארץ מוצאם במשטרה במשטרת ישראל. קיבלנו מעמותה של אותם יוצאי משטרה במדינות המוצא שלהם רשימות של מועמדים ויצרנו קשר אישי עם חלקם הגדול. את חלקם לא איתרנו ואנחנו עדיין מנסים. הזמנו אותם אלינו, אל לשכת הגיוס של המשטרה, דאגנו שיהיה מתורגמן לאלה שרמת העברית שלהם אינה מספקת. הם הופנו למבחני מיון ראשוניים. לאחר מבחני המיון הראשוניים מתוך כל אלה שהגיעו עם חלק מהאנשים אנחנו ממשיכים בהליך ועם חלק ההליך נפסק באותו שלב שבו לא עמדו בדרישות. לגבי אנשים שעומדים בקריטריונים של הכשרים אך לא של העברית, אנחנו פועלים ביחד עם המשרד לביטחון פנים בשיתוף עם משרד הקליטה לקיים כיתת אולפן כדי להביא אותם לרמה המינימלית שאיתה הם יוכלו להתגייס למשטרת ישראל.

לגבי מבחני המיון שלנו, יש לנו מבחנים שנעשים בשפה הרוסית בכדי לעמוד על כישוריהם של אותם אנשים שאינם תלויי שפה, מה שמאפשר לנו למיינם ולהכניסם להליך הגיוס.

בנוסף קיים ההיבט ההתנדבותי, ועל כך יפורט בהמשך.

נכון למחצית שנת 2002 יש במשטרת ישראל עולים חדשים לפי קריטריון של משרד הקליטה, אשר עלו בעשר השנים האחרונות, למעלה מאלפיים שוטרים בשירות חובה וכשבע מאות חמישים איש בשירות הקבע, בכל המגזרים. בשנה וחצי האחרונות באמת ניתן תעדוף לשוטרים דוברי רוסית בריכוזי עולים ואותה עדיפות ניתנה מתוך מחשבה תחילה שבאמת יימצאו שוטרים דוברי השפה, לאו דווקא רוסית. אנחנו מגייסים גם יוצאי אתיופיה, באותם מקומות שבהם יש ריכוזי עולים, כדי לאפשר את השירות הטוב לאותם מקומות.

כמה הם באחוזים, שבע מאות תקני קבע?

יש בערך עשרים אלף אנשי קבע במשטרת ישראל. למשטרת ישראל יש אמות מידה לגיוס שהם, כמו שאמרתי, מבחנים של כשרים ומבחני עברית, גם של כתיבה וגם של הבנה. אמות המידה האלה הן אמות מידה כלליות לכלל המגויסים למשטרה. כמובן שיש איזו שהיא דיפרנציאציה מול מי שהולך להיות בתפקידי קצונה.

שבע מאות הם מתוך כמה?

יש למעלה מאלפיים אנשי חובה מתוך כשבעת אלפים אנשי חובה במשמר הגבול. יש שירות חובה במשטרה במשמר הגבול ויש במשטרה הכחולה. כוח האדם של שירות החובה הינו כוח אדם המתקבל מצה"ל, כלומר יש מחזורי גיוס לשירות חובה ומשם אנחנו מקבלים כוח אדם גם למשמר הגבול וגם למשטרה הכחולה. חמש מאות התקנים האלה מוקצים לטובת תפקידי משטרה ולא לפי מקום מוצא. על התפקידים האלה אכן מתמודדים מועמדים רבים. באותם מבחני מיון שאמורים לעמוד בהם כל אותם מועמדים לגיוס, כשמדובר על אוכלוסיה של עולים חדשים אנחנו בהחלט נותנים הקלות ברמת העברית, ולפעמים גם במבחני הכשרים, תלוי באיזה תפקיד מדובר. אנחנו מביאים בחשבון את הפער המנטלי או הלשוני שקיים.

בישיבה הקודמת דיברנו על כמה נקודות. אחת מהן היתה מקצועות שבהם אותם אנשים התמחו, כמו כלבים למשל, ואז פחות משמעותי נושא השפה. פן שני היה הצורך בשפה לחקירות, לתרגום וכדומה. האם בעניין הזה חלה תפנית בחודשיים האחרונים?

קשה להעריך שבחודשיים האחרונים יש תפנית, כלומר שמאז החודשיים האחרונים גייסנו המונים. בתפקידים ספציפיים אנחנו בהחלט עושים את ההקלות המקומיות, מה שנכון גם לגבי אוכלוסיות אחרות. למשל אם אנחנו מדברים על חוקרים באזור הדרום, שם יש ריכוזי בדואים, הרי שנגייס אנשים יוצאי האזור ונעשה את ההקלות המתבקשות מבחינת נתוני הסף.

הייתי בוועדה עם חברת הכנסת מרינה סולודקין, בה דובר על שילובם של יוצאי חבר העמים במערך החקירות של המשטרה. הצגתי נתונים לפיהם אחוז יפה מאוד של יוצאי חבר העמים משתלב גם במערך החקירות של המשטרה ובאמת נותן מענה לצרכים המשטרתיים בעניין הזה.

הסיפור התחיל עם עמותת מגן וחרב, אשר הביאו שני סוגים של אנשים - אנשים מבוגרים ואנשים יותר צעירים. המשטרה זקוקה מאוד לדוברי רוסית. קיים צורך גדול במועמדים מתאימים. השנה, לעומת השנה הקודמת, המשטרה לא יכלה לגייס אנשים מחוסר תקנים. השנה יש אפשרות לגייס. לפי מסמך שיש בידי המשטרה גייסה אחד עשר איש שנמצאו מתאימים לכאורה, אם וכאשר יהיו שינויים ברמת השפה. גם החוקר הטוב ביותר אינו מועיל אם אינו מסוגל להעלות את הדברים אחר כך לעברית. דיברתי עם מנכ"ל משרד הקליטה רונן פלוט אשר אמר לי שהוא מקצה שלוש מאות שעות אולפן לאנשים שיימצאו מתאימים. אנחנו נצטרך לקבל החלטה מתי להתחיל לגייס אותם, אם בתקופת האולפן או לאחר סיום לימוד העברית. הסוגיה הזו תצטרך להיבדק. יש רצון רב במשטרה לקלוט את האנשים הללו.

באשר לתפקידי ייעוץ, אי אפשר במשטרה לשלב אדם שאינו שוטר בבעיות המשטרתיות. לכן כל הנושא של הייעוץ למעשה ירד מן הפרק. המשטרה תמשיך ותבדוק את כל המועמדים שיגיעו אליה. אם יגיעו עולים מחבר העמים ללשכות הגיוס, ללא כל קשר לעמותת מגן וחרב גם הם ייבדקו. כדאי למהר משום שהתקנים ייתפסו. המשטרה מאוד מעוניינת בגיוס כוחות מתאימים, הן בתפקידי חקירות, הן בתחנות. לדוגמא, בתחנת אשדוד היה מש"ק קהילתי אשר סייע שם לעולים מחבר העמים. אנחנו מאוד מעוניינים בזה וכל מועמד לא יידחה, להפך, הוא יתקבל בכבוד בתנאי שיעמוד בתנאי הסף. כדאי מאוד שלקראת האולפן הזה נחיש את הגעת המועמדים על מנת שיוכלו ליטול חלק באולפן.

גם מי שיודע עברית על בוריה, כמו יוצאי רומניה, עדיין לצד העיתון בעברית קורא גם את העיתון ברומנית. יש כאלה שקונים עיתונות רוסית ויש לפרסם גם בה.

יש החלטת ממשלה שכל מודעה של משרד ממשלתי חייבת להיות מפורסמת.

אני מציע שלקראת האולפן הזה שמועדו ייקבע בהמשך, משטרת ישראל תעשה מאמץ לסיים את הבדיקות של המועמדים הנוספים שקיימים ברשימה. יש אנשים שלא אותרו. דובר על אולפן אופטימלי של עשרים וחמישה שלושים איש. לנו יש עכשיו אחד עשר מועמדים.

יש אחד עשר מועמדים מתוך חברי העמותה אבל בנוסף יש בהליכי גיוס שונים עוד הרבה אנשים.

יש למלא את האולפן הזה ולצאת לדרך כמה שיותר מהר. זו עמדתנו, ואני אומר זאת בצורה חד משמעית, המשטרה מאוד מעוניינת לגייס לכוחותיה עולים מחבר העמים. הם הוכיחו את עצמם גם במלחמה האחרונה בכל אתר ואתר, הן האוכלוסיה האזרחית והן האוכלוסיה במדים.

האמירה של סגן השר הינה חשובה ביותר.

רציתי לשאול לגבי החלטות שהתקבלו בוועדה ורציתי לשמוע את נציגי המוסד.

שמענו פה דברים חדשים, זה עדיין לא משביע את רצוננו אבל עלינו לתת לעניין להתפתח. יש חלוקה צודקת, מי שבא מבחוץ חושב שחובתו האולטימטיבית להגן על המקום שהוא בא ממנו ומי שנמצא פה מרגיש שחובתו האולטימטיבית לתקוף. בואו נבחן את הדברים בצורה עניינית. סגן השר אמר דבר חשוב.

אני הבנתי מעמותת קציני צבא, שגם חלק מהשוטרים איתם, שהיו עשרים וארבעה איש ביוני שקיבלו המלצות לקליטה במשטרה לאחר מבחנים שעשו אצלכם או ראיונות שהיו איתם, ובסוף אתם מדברים רק על אחד עשר.

מתוך אותה קבוצת אנשים שזומנו אלינו ונשלחו למבחני המיון הראשונים איתרנו אחד עשר איש שממשיכים בהליך. כל האחרים בעצם לא עמדו באמות המידה, גם לא בנקודת סף שהיא נמוכה ביחס לעולים חדשים. הכוונה אינה לרמת העברית אלא ליכולות המנטליות.

יש פה נתון שראוי לבדיקה ספציפית, מאיפה הרשימה הזאת של שמונים וארבעה? בסך הכל נראה לי שיש פה פיגור עצום, לפי הנתונים שאתם מסרתם, בין הצרכים לבין הביצוע, המתבטא בעובדה שיש תת ייצוג כזה דרמטי של העולים במשטרה בשירות קבע, שביעית מאחוזם באוכלוסיה, וכשאנחנו מסתכלים על נתוני הגיוס אנחנו רואים שמשקלם בשכבה המתאימה מבחינת הגילאים הרבה יותר גדול. חייב להיות פתרון יותר דרמטי מאשר קליטה איטית בהתאם לקבלת תקנים חדשים. אולי ניתן לקיים מבצע גיוס והקצבת מספר נקוב של תקנים לקליטת דוברי רוסית עולים שוטרים.

אנחנו יודעים שיש כ-20 אחוז מהאוכלוסיה עולי חבר העמים, אבל זה כולל גם את הקשישים. האם יש לנו ניתוח איזה אחוז הוא בגילאים המתאימים?

בגילאי גיוס, לפי נתוני הצבא, זה נע בין 16 ל-20 אחוז. העקומה של העלייה סוטה מהממוצע, הן כלפי הגילאים המבוגרים והן כלפי הגילאים של נערים. התכניות נעלה וחלום וסלע, שהן תכניות גיוס לעליה גורמות לאחוז גבוה יותר. בכל מקרה אני מצביע על הפער הגדול, שלא ייסגר בקצב כפי שמוצע היום, וזה לאחר המאמצים המיוחדים שעשיתם.

מדובר בהון האנושי, באנשים בעלי מיומנות. אני מקווה שהמספרים הנמוכים שהצגתם ישתנו בהקדם. זה מצב מוזר. אני ראיתי קורות חיים של הרבה מהאנשים שהגיעו. ייתכן שהגיל של רובם הוא כבר גיל מופלג אבל יש מקום לפיתוח כיוונים מסוימים של שירות, כמו כלבנות ועוד. דיברנו על כך שיכולים להיות סוגי תעסוקה והעסקה שונים מסתם גיוס למשטרה לאנשים מבוגרים, אולי לא במשטרה עצמה אלא במשרד לביטחון פנים. בכל משרד יש מערך של יועצים חיצוניים וכדאי לבדוק ספציפית איך לגייס אנשים בעלי כישורים ייחודיים. דיברנו על תכנית ייחודית כמו תכנית של קליטת מדענים עולים. המומחים בתחומים המשטרתיים, בתחומי החקירות, בתחומי האימונים למיניהם, הם בתקן של מומחים. כמו שמדינת ישראל יודעת היום לקלוט מדענים עולים במסלול מיוחד, ופה ושם גם ספורטאים עולים, כך גם שוטרים וחוקרים מצטיינים ואנשים בתחום הפיקוד שלכם צריכים להיקלט במסלול מיוחד. אני בטוח שבהידברות בין שני המשרדים אפשר להגיע לנוסחה מסוכמת שלא בתחום הסטנדרטי של גיוס למשטרה. ברור שהתחום הזה הוא מוגבל, הן מבחינה גילאית והן מבחינת שליטה בשפה, וההצעה שלנו הינה להגיע למסלול ייחודי של קליטת מומחים שלא במסגרת גיוס רגיל למשטרה.

בנושא האולפן, היות ואתם כבר יכולים לסמוך על תוספת תקנים, אני מציע לפתוח את האולפן כמה שיותר מהר, חבל לגזול מאוחר יותר מהזמן היקר של אנשים שימשיכו ללמוד עברית כאשר הם כבר יכולים להשתלב במסלול העבודה. אם אפשר לכלול את זה במסגרת הגיוס בצורה זו או אחרת מה טוב, אבל אם לא אזי לא הייתי דוחה את פתיחת האולפן עד לקבלת התקנים בפועל.

נאמר כאן שאנשים לא התקבלו בגלל יכולות מנטליות. זו מילה מאוד מסוכנת.

אני אסביר את כוונתי. מבחני המיון במשטרת ישראל מורכבים בחלקם הראשון משני חלקים מרכזיים. החלק האחד הוא ניתוח מילולי, חשיבה מתמטית והסקה לוגית, החלקים הפסיכומטריים שאנחנו מכירים. החלק האחר הוא חלק המתבסס ברובו על ידיעת העברית. כאשר מדובר בעולים חדשים אנחנו מנטרלים את הצד של ידיעת העברית ויתרה מכך עושים את המבחנים האלה שאני מדברת עליהם בשפה הרוסית. כשאני מדברת על אנשים שלא עמדו במבחן אלה אנשים שלא הגיעו לציון הסף הנדרש בחלקים של חשיבה, לוגיקה וחשבון, כל מה שמרכיב את החלק הראשון.

אני נציג אגודת "כלבי", אנשים וכלבים או כלבים למען בטחון ישראל. בהמשך לנושא ברצוני לומר שמשפחות הרוסים שהגיעו מברית המועצות הם בדרך כלל משפחות של שני ילדים וכלב, כלומר לכל משפחה כמעט יש כלב. אנחנו מציעים תכנית של פטרולים עם כלבים במסגרת משמר אזרחי. אנחנו עדיין לא יודעים איך המסגרת הזאת בנויה, אנחנו צריכים עזרה בארגון הנושא הזה במשמר האזרחי הקיים כדי שנוכל להשתלב. פנינו למשטרה ואז זה נעצר באיזה שהוא שלב.

זה לא נעצר, אני שלחתי את מה שאתם הצגתם למשטרה, ומתברר שיש בעיה בהפעלה של כלבים בקרב אוכלוסיה אזרחית, במיוחד כאשר מדובר באנשי משמר אזרחי שלא בטוח שתפקידי השוטר נהירים להם. אין יום שלא עולה נושא הכלבים. אני לא חושב שנושא זה הוא חלק מהבעיה של העליה מחבר העמים ואני לא חושב שזה המקום לדון בכך.

אומר לך למה זה שייך. זאת מיומנות. המסורת היהודית לא כל כך טובה בחלק הזה של חיות הבית ודווקא בברית המועצות, כחלק מההתבוללות זה התפתח. מאוד מקובל שם בצבא ובמשטרה להשתמש בכלבים. בארץ רק בשנים האחרונות שגם יש במשטרה ובצבא הערכה לתפקידם של הכלבים.

אני מציע לבחור זה שיבוא להתגייס למשטרה, ואם יימצא מתאים יש יחידת כלבנים במשטרה, אולי יציבו אותו שם.

המטרה שלי היא לקדם את נושא הכלבנות בזמן הפנוי כמשטרה אזרחית בהתנדבות.

אם כך, תפנה למשמר האזרחי וייקחו אותך אם יצטרכו.

האם המשטרה לא מתכוונת להרחיב את השימוש בכלבים?

המשטרה קיבלה הצעה שנבחנת עכשיו של תרומה גדולה מאוד מארצות הברית, דרך קרן שנקראת קרן הגולן, לקבלת כלבים ומאמנים. המשטרה עדיין בוחנת את יכולתה לקבל תרומה מגוף חיצוני ונזהרת מלהקצות כוח אדם שאין לה לנושא הזה. אבל זוהי תרומה ואתה מקבל כלב מאומן. לכלב יש שלושה תפקידים: האחד זה תקיפה, ביהודה ושומרון הביאו כלבים לתפקידי שמירה, כי גם מתאבד פוטנציאלי עוד פוחד מכלב. הדבר השני הוא כלב לחומרי נפץ והדבר השלישי כלב לסמים. אלה הם שלושת תפקידי הכלבים, כל כלב עם היכולת שלו. באשר להפעלת הכלבים במשמר האזרחי, תפנה אליהם. זה לא צריך לעלות לדיון בוועדה זו. במשמר האזרחי ישמחו מאוד. אבל כפרנסה דרך המשטרה יש לפנות ללשכת הגיוס.

קיבלנו תשובה שאותי מאוד משכנעת, שלא עובדים עם כלבים עם אוכלוסיה אזרחית. אבל יש במשטרה עבודה עם כלבים גם במגזרים אחרים, כמו סמים וחומרי נפץ. בשביל זה צריך להתגייס למשטרה.

אנחנו קיבלנו רשימה ב-6.6 מהמשרד לביטחון פנים, בה מופיעים שמונים וארבע אנשים לגיוס לקבע למשמר הגבול.

מי נתן את הרשימה?

אנחנו נתנו את הרשימה לדן שלום והוא בדק אותה ואחר כך אנחנו קיבלנו מדן שלום רשימה של אנשים שהוחלט שיש אפשרות לגייס אותם לקבע למשמר הגבול. עד עכשיו עבר חודש.

האנשים האלה צריכים ללכת ללשכת הגיוס.

בלשכת הגיוס ובמשמר הגבול לא יודעים ולא עושים כלום.

במידה ואדם מחבר העמים יבוא ללשכת הגיוס ולא ירצו לדבר איתו, תתקשרו אל רלי ואפילו אלי. אין מצב כזה. היום המשטרה מחפשת כוח אדם. בכל מקרה של בעיה תתקשרו אלי או לרלי ואנחנו נטפל בעניין באופן מיידי.

האם יש אנשים מתוך הרשימה שהזכרת שהלכו ללשכת הגיוס ואמרו להם שלא רוצים אותם?

אנחנו פנינו עוד ב-22/4, בפגישה שהייתה עם כבוד השר עוזי לנדאו בעניין של הגיוס של מקצוענים שמשתתפים בעמותה שלנו, יוצאי צבא סובייטי לשעבר שרוצים לתרום, גם במשמר הגבול וגם במשמר האזרחי. היתה הנחיה של השר לביטחון פנים לבדוק את הרשימות שלנו, הכוללות נכון לעכשיו כמעט שש מאות איש. אנחנו פנינו עם רשימה של מאתיים שמונים וארבעה איש לדן שלום, שהוא איש מקשר. הוא עשה בדיקות וכתוצאה מהבדיקות האלה שמונים וארבעה איש היו מועמדים לגיוס לקבע, לפי התאמת הגיל וכל מיני נתונים אחרים, ומאה תשעים ושישה כמתנדבים במג"ב ומשמר אזרחי. דן שלום שלח מכתבים, אחד נשלח למר עוזי גורן והשני למר דני חן.

עוזי גורן הוא איש של אגף כוח אדם ודני חן הוא איש של המשמר האזרחי.

הרשימות האלה נשלחו ב-4/6, ויש לנו העתקים מהמכתבים וכמובן מהרשימות אחרי הבדיקה. הוא פסל רק ארבעה או חמישה אנשים מהרשימות שהצגנו, לא שאלנו למה אבל היו סיבות כנראה. כל היתר עברו בדיקה והיו צריכים לעבור מבחנים נוספים. ביום רביעי שעבר, בעשירי לחודש, היתה לנו פגישה שניה עם דן שלום. הוא אמר שהרשימות של שמונים וארבעה המועמדים נמצאות בבדיקה בלשכה של עוזי גורן ועדיין אנשים לא קיבלו שום פניה ושום הזמנה ולא הועבר שום מבחן.

האם דן שלום אמר שצריך לחכות להזמנה?

לא, הוא אמר שכבר היו צריכים להיות במבחנים וכנראה שהיה בלבול בין העמותות משום שהוא גם אמר שחלק עבר מבחנים ושרק מספר מוגבל עבר את המבחנים האלה ודיבר על פתיחת אולפן, אבל כל זה היה שייך לעמותה אחרת. אותם שמונים וארבע מהרשימות שלנו בכלל לא קיבלו הזמנה.

האם יש לך פה את הרשימות?

כמובן.

אנחנו רוצים לגייס למשטרת ישראל כמה שיותר אנשים, וכמובן טובים ומתאימים. חבל על כל השרשרת בדרך ועל כך שעמותות מייצגות את האנשים. תני לנו את רשימת המועמדים ואם היא כבר עברה מיון ראשוני, אנחנו נדאג להזמין אותם ללשכת הגיוס כדי להתחיל בהליך, ולצורך העניין לא משנה באמת מאיזו עמותה הם. אם הם מתאימים, נשמח לגייס אותם.

אני מדברת בשם עמותת מגל וחרב. נשאלת השאלה מה זה עולה חדש, האם זה אדם שעלה לארץ לפני עשר שנים בגיל שתים עשרה או אדם שעלה בגיל עשרים וחמש לפני שלוש שנים. יש בעיה בסטטיסטיקה ולכן ברצוני לדעת מה נחשב כעולה חדש ומה נחשב דוברי רוסית.

בנושא האולפן דובר כבר לפני חצי שנה לפחות.

לא היו מועמדים בזמנו. עכשיו נבחרו אחד עשר איש שנמצאו מתאימים לגיוס למשטרה אם רק ישפרו את השפה העברית.

ראש העמותה שלנו שלח כמה פעמים רשימות של אנשים מועמדים.

קיבלנו שמות של אנשים בני ארבעים וחמש וחמישים. הם מבוגרים מדי למשטרה.

דובר על כך שיהיו שני פרוייקטים בנפרד.

הסברתי מדוע מבוגרים לא יוכלו לייעץ למשטרה.

עכשיו מדובר על אנשים צעירים שיכול להיות שיכולים להתקבל למשטרה בתור קצינים או לתפקידים מסוימים. שלחנו כמה פעמים את הרשימות ולא קיבלנו תשובות. מתוך כל האנשים שהיו ברשימות הללו חמישה עשר איש קיבלו הזמנה למבחן. עד עכשיו לא קיבלנו תשובה ברורה כמה עברו. לא ברור לנו האם האחד עשר הם מתוך החמישה עשר האלה שעברו מבחנים או מתוך כל הרשימות של העולים החדשים. לא קיבלנו תשובה מלשכת הגיוס לגביהם.

נאמר כאן שחלק מהמבחן הוא כמו פסיכומטרי. אני לא כל כך מומחית בענייני הכנסת אבל אם אני לא טועה, מבחן פסיכומטרי כבר בוטל באוניברסיטאות אפילו.

המשטרה לא ביטלה את המבחנים הפסיכומטריים.

אנשים שעלו מברית המועצות לשעבר למדו בשיטת חינוך אחרת. אני לא יודעת לעשות מבחנים פסיכומטריים וזה לא אומר שאני מטומטמת, אלא שלא למדתי את זה. יכול להיות שגם אני הייתי בתוך הקבוצה הזאת ולא עברתי מבחן בתחום פסיכומטרי כי אף פעם לא לימדו אותי איך לעשות את זה. לכל דבר יש שיטה ואנחנו לא מכירים את השיטות.

בנוסף ברצוני לומר שבעמותה רוב החברים הינם בעלי תואר אקדמאי, במיוחד תואר משפטי. בברית המועצות לשעבר, החוקר במשטרה לא יכול היה לעבוד כחוקר בלי תואר במשפטים, והרבה אנשים עכשיו מתוך חברי העמותה שלנו לומדים בקורס בלשכת עורכי הדין כדי להוכיח התמחות ודיפלומה. כדאי אולי לנצל את המצב הזה. אם יש רצון טוב מצד המשטרה אפשר ללמד כל דבר. אני לא חושבת שאדם שעובד במשטרה יכול להיות בעל ידע בכל התחומים. אבל יש דברים שאפשר ללמד, כמו באולפן.

היום יש קורסים להכנה לפסיכומטרי. בעיניי זה פוסל את המבחנים הפסיכומטריים. אדם אחד יכול ללמוד לבחינה ולהצליח למרות היותו בעשר דרגות פחות מאדם שני שלא למד, מאחר שלמד את המיומנות של איך להיבחן או איך לעבוד על הבוחן על מנת להצליח. לא סתם ייתרו את המבחן הזה. אמנם היינו רוצים שיהיו מבחנים נקיים בכדי ללמוד על האישיות, אך הגברת צודקת בדבריה. אנחנו יודעים שגם אצל הישראלים זה קיים, יכול להיות בחור מאוד מוכשר שלא למד בקורס הזה ויקבל פחות נקודות מבחור שני שהוא עשר דרגות מתחתיו אבל למד את קורס ההכנה. אין פה תשובה של שחור או לבן אבל צריך לתת את הדעת בעניין הזה. יש כוחות מאוד טובים שכדאי להשתמש בכישוריהם.

אני בטוח שהמשטרה בכנות רוצה לקלוט יוצאי ברית המועצות אך היא עושה את הכל בדרך שלא מביאה אלא לתוצאה מזערית בלבד. אם רוצים לקלוט באמת ועושים מאמץ לשם כך, כדאי להשקיע בדרכים הנכונות לגיוס. קליטת מומחים ואנשים שבאים מרקע אחר זו בעיה שדורשת יצירתיות ואין לה פתרון סטנדרטי. הדוגמא הפשוטה והטריוויאלית היא שלא פרסמתם מודעה ברוסית כי לא השקעתם מחשבה באיך מגייסים עולים. כל אחד היה אומר לכם להוציא מודעה ברוסית כי אנשים קוראים את מודעות הדרושים ברוסית, לא בגלל שהם לא דוברי עברית, אלא מאחר ואלה הרגלי הקריאה שלהם. לכן אני חושב שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשבת עם אנשים המבינים בתחום זה, ולא חסרים במשרד הקליטה כאלה, וללמוד איך מגייסים עולים ומה הדרכים הטובות להביא לקליטה הכי נכונה של האנשים הכי נכונים מקרב האוכלוסיה הזאת. מנסיוני אני יודע שכאשר מעמידים את הסוגיה הזאת במרכז, מוצאים את גם את הדרכים המתאימות, כולל המבחנים. יש להעמיד את הדברים לבחינה מחדש.

למה שיעמדו לבחינה מחדש?

מכיוון שכפי שנאמר פה, זהו מכשול. רוב העולים המתאימים מבחינת המשטרה, מתקשים במבחנים הפסיכומטריים.

זה לא נכון. להפך, חלק גדול מיוצאי חבר העמים עוברים את החלק הזה בהצלחה רבה מאוד, הרבה יותר מישראלים שלמדו בארץ.

חלק כן וחלק גדול לא, ולכן נשאלת השאלה, האם למשטרת ישראל חשוב לקלוט אנשים שהם בעלי נתונים טובים מבחינת המשטרה, והיא מוכנה למצוא דרך נוספת לעשות את המבחן.

אני חוזר על שלושת הדברים שדיברנו עליהם. האחד זה מסלול מיוחד לקליטת מומחים, בדומה למסלולים שישנם ברפואה, במדע וכו'. דבר שני הוא פרסום מתאים. הדבר השלישי הוא הבקשה שלי, אשר אולי תומלץ גם על ידי הוועדה, להתייחס לצורת המבחן בצורה קצת שונה. אפשר לקחת פסיכולוגים המבינים את המגבלות של האוכלוסיה הזאת, ויש כאלה, ולשמוע את דעתם מה נכון לעשות בשביל לקלוט את האנשים הנכונים ולא להעמיד את צורת המבחן כמחסום לקליטה.

אני רואה שיש רצון מצד המשטרה לגייס אנשים אלה והם מצדם רוצים להתגייס למשטרה או לעבוד כמתנדבים. חשוב לרכז את הנושא. אני מקבל פניות מאנשים הטוענים שהם מתקשרים ולא מקבלים תשובה בנושא. אני מציע לכנס את נציגי המשטרה והארגונים, ולעשות תכנית שתרכז את הנושא. כבר חצי שנה אנחנו מדברים על זה. יש כמה אנשים שהצליחו והשתלבו בתוך המשטרה ואחרים לא מבינים למה הם לא מקבלים תשובה.

מי לא מקבל תשובה?

יש רשימה של אנשים שלא מבינים אם הם מתגייסים או לא מתגייסים.

תסלח לי, אתה לא היית פה בהתחלה. מכל הרשימה של מגן וחרב שקיבלנו קראו לכל מי שאיתרו את כתובתו. לגבי גדוד העליה מדברים על כך שלא קיבלו תשובה חודש ימים. הלוואי שכל הפיגורים במדינת ישראל יהיו של חודש.

כבוד סגן השר, יש פה נציגים מהארגון ונציגים מהמשטרה, אפשר לשבת אחרי ישיבת הוועדה ולעשות איזו שהיא תכנית לריכוז הנושא. זה כל מה שצריך לעשות. לא צריך להאשים.

אנחנו רושמים לפנינו את הנושא של מודעות בעיתונים. כמו כן אנחנו מתחייבים שאם נקבל את הרשימה של גדוד העליה, נטפל בה, אלא שחסרים פה שני דברים הכרחיים, כתובות ומספרי טלפון של האנשים אינם מופיעים ברשימה. בלי זה אי אפשר להגיע לאנשים. אני מבקש מכם לדאוג לפרטים אלה ואני מבטיח שהרשימה הזאת תטופל. ככל שתעבירו אותה יותר מהר כך נבצע את הדברים בהקדם.

המשטרה רוצה עולים מחבר העמים. עכשיו יש גם תקנים לקליטה. ברשימה הזאת יש הרבה מועמדים שעל פניהם נראים מתאימים למג"ב. המשטרה לא תשנה את שיטת הבחינות בתקופה הקרובה. המשטרה הגיעה לשיטות הבדיקה שלה לאחר הרבה מאוד נסיונות.

לגבי המשמר האזרחי, כל מי שרוצה להתנדב למשמר האזרחי יכול לעשות זאת. גם לא צריך לדעת עברית שם כמו שצריך במשטרה. ישנה פה הנציגה שלנו.

כל מי שלא מקבל תשובה בנושא מסוים מוזמן לפנות אלי.

בצבא, שם מגייסים את כל עם ישראל, יש מתמחים מיוחדים בצוות הקולטים לעליה חדשה. האם יש אצלכם דבר כזה?

יש חניכה שמלווה שוטרים חדשים.

שאלתי היא האם בתוך אגף כוח אדם שלכם יש איזו מחלקה שההתמחות שלה היא בתחום הזה.

התשובה היא לא. קיימת חניכה המלווה שוטרים מכל הסוגים לאחר שנקלטו, לשלב של הקליטה. זה נעשה במסגרת מערך הגיוס. הגיוס למשטרה אינו גיוס סקטוריאלי. המשטרה היא משטרה לאומית. הצבא הוא צבא של העם ואליו כולם מתגייסים. המשטרה היא מקום עבודה, וכמקום עבודה הוא בוחר לעצמו את האנשים המתאימים מתוך מודעות לאומית לייצוג של כל אוכלוסיות העם מתוך הצורך המשטרתי.

נזרקו כאן כל מיני הנחות עבודה בעניין המבחנים. מערכת המיון של המשטרה משודרגת כל כמה שנים, זוהי מערכת תקיפה ומהימנה והיא בודקת מהם הצרכים כדי להיות שוטר. יש להדגיש שדווקא מבין יוצאי חבר העמים הציונים בחלק החשיבתי הם ציונים הרבה יותר גבוהים מאשר של בוגרי תיכון בישראל. בעניין זה תסור דאגה מלבך, אין מצב שיש הטיה מסוימת בגלל שאלה אנשים שלא למדו בארץ.

דבר אחרון, חבל לבזבז דרך על כל כך הרבה זמן על תחנות ביניים, עמותות ומתווכים בדרך. יש לנו לשכת גיוס, אנשים יכולים להגיע ולפנות ישירות ואנחנו מבטיחים תשובה לכל אחד. אנחנו רוצים אנשים ונקבל את המתאימים. יחד עם זאת נבדוק את הרשימה הזאת וכשיהיו טלפונים ניצור קשר עם כל אחד באופן אישי. כך אנחנו עובדים לא רק עם יוצאי חבר העמים.

תודה רבה. תודה לאדוני סגן השר. אנחנו עוברים לצה"ל. ההקדמה שהתאימה למשטרה מתאימה גם כאן.

במשטרה לא היתה נכונות מעבר לדברים המקובלים. אין פרוייקט לאומי. מה שהוצע כאן זה פרוייקט לאומי ואני חושב שהיה צורך להרים את הכפפה הזאת.

אין צורך במשטרה לפרוייקט לאומי לקליטת עליה מברית המועצות. אולי יש צורך לפרוייקט לאומי לקליטת עולים מאתיופיה. רמת האנשים שהגיעו מברית המועצות לשעבר גבוהה והם לא זקוקים לפרוייקט לאומי. אלה אנשים ברמה מאוד גבוהה, הרבה מעבר לממוצע הישראלי. לכן מי שרוצה, אם הוא מתאים בגיל ובדרישות, יכול לפנות ישירות ללשכת הגיוס. אם יתברר לנו שבגלל שהוא בא מברית המועצות לשעבר או בגלל בעיות שפה או מנטליות, למרות שהגיל מתאים והתנאים מתאימים לא מקבלים אותו, אז מקומנו להתערב.

לתשומת לבך, לא היו קולטים עולה אחד מאתיופיה במשטרה אם היו הולכים בדרך הקונבנציונלית.

עולים מאתיופיה זה דבר אחר.

היו חייבים למצוא דרכים כדי לקלוט אותם. יתכן מאוד שאין צורך לעשות זאת לגבי עולי חבר העמים. בהשוואה או בהקבלה, בצה"ל, בבתי הסוהר הצבאיים, יש לנו הרבה חיילים מברית המועצות, בגלל סיבות שונות. בבתי הכלא האזרחיים יש גם כן ייצוג נכבד ליוצאי ברית המועצות. לכן יש צורך גם בשוטרים בהתאם. אילו המשטרה היתה מוכנה לשקול מעל ומעבר, דיינו. ברגע שהיא אמרה מה שאמרה כאן, היא יצאה ידי חובה.

נציגת המשטרה אמרה שהם מוכנים להתפשר על השפה והם ילמדו באולפן, אבל הם לא מוכנים להתפשר על הרמה המנטלית האנושית, ובצדק.

נשאלת השאלה איך בודקים את הרמה. אדם שלא רגיל לשיטת הבדיקה הנהוגה מתקשה במבחנים, וקיים לחץ הזמן המוסיף על הקושי. לכן אנחנו יכולים להציע שבמסגרת האולפן יהיו גם שיעורי הכנה לפסיכומטרי.

סיימנו עם הנושא של המשטרה ואנחנו עוברים לצבא. בצבא ביקשנו דבר אחד מרכזי הכי משמעותי ומספר דברים נוספים. הדבר המרכזי שדיברנו עליו הוא שבירת הטאבו של גיוס מעל גיל עשרים ושמונה. הצבא קבע שגיל הגיוס המקסימלי הוא גיל עשרים ושמונה. אמרנו שיש אנשים שכבר הוכשרו הכשרה צבאית במדינות מוצאם ואנו יכולים לחסוך מספר שנות הכשרה ולשלב אותם, לפחות במקצועות מסוימים. זה היה הנושא המרכזי. עד שנות התשעים היה נהוג דבר כזה. כמו כן אבקש התייחסות לסעיפים הנוספים שנדונו.

אני ראש ענף תכנון מילואים בצבא. אתייחס פה גם לסוגיה של שירות הקבע. הייתי גם במפגש הקודם והתבקשנו להשלים מספר דברים. נמצאת על השולחן לפניכם תשובתו של שר הביטחון בדיוק בהקשר של ארבעת הסעיפים שנדרשנו להתייחס אליהם. אני אגיד בקצרה מספר דברים.

צה"ל קולט עליה הן לשירות חובה, הן לשירות מילואים והן לשירות קבע. השנה חידשנו למעשה מה שהופסק בשנים האחרונות, מתכונת שלב ב'. תכננו לגייס השנה בין אלף ארבע מאות לאלף חמש מאות עולים חדשים בשלב ב', אותם מבוגרים שלא שירתו בצבא בשירות חובה. אנו מגייסים אותם לשירות מילואים או שירות חובה מקוצר, לתקופה של טירונות והכשרה קצרה. נראה שנגייס בהיקפים אף גדולים יותר. כרגע מדובר על אלף שש מאות, אלף שבע מאות ואולי אף יותר, ובשנה הבאה מתוכננים יותר מאלפיים מגויסים לשלב ב' בשנה.

בנושא מגבלת הגיל, אנחנו העמדנו את גיל עשרים ושמונה. יחד עם זאת, לאור המפגש שהיה פה בפעם הקודמת החלטנו שבמספר מקצועות מסוימים שאנחנו נגדיר אותם ונפרסם אותם נוכל לגייס גם עד גיל שלושים וחמש אפילו.

פעם הגיוס לצה"ל היה תלוי בגיל העליה. אם עלית עד גיל מסוים אתה מתגייס. האם עשרים ושמונה הוא גיל העליה או גיל הגיוס?

עשרים ושמונה הוא גיל הגיוס. אנחנו מדברים על מקצועות שחסרים לנו ושאנחנו חושבים שיכולים לבוא אנשים ששירתו בצבא הסובייטי ולתרום לנו מנסיונם. להלן דוגמאות לכך שאנחנו כבר מגייסים בגילאים יותר מבוגרים, רופאים או מקצועות פרא-רפואיים, מקצועות הנהיגה הכבדה, מכונאים של רכבים כבדים, רכבי דיזל, מפעילי כלי הנדסה כבדים, מהנדסים בתחומים מסוימים, כמו בניין ומכונאות, שמאים ועוד. יש רשימה של מקצועות שאנחנו שמחים לקלוט גם בגילאים מבוגרים יותר.

האם תצאו בעניין הזה בפרסום?

נפרסם זאת בלשכות הגיוס כך שכל אחד שירצה להצטרף, יוכל לעשות זאת.

זה ממש לא יעיל כי ללשכת הגיוס לא יפנה אדם בגיל שלושים.

גם בתחום שירות הקבע אנחנו מתכוונים לפתוח את מגבלת גיל הגיוס אשר עמדה גם כן על גיל עשרים ושמונה ולגייס עד גיל שלושים וחמש למקצועות ייחודיים שנדרשים בקבע. שם קיימת כמובן מגבלה נוספת, מגבלת הסיווג הביטחוני, שהיא מגבלה לא פשוטה. מדובר במקצועות הרפואה למיניהם, שפות בחיל המודיעין, שם המגבלה של הסיווג הביטחוני חמורה יותר, מקצועות הנדסה ייחודיים ויועצים ארגוניים, מספר מקצועות שאותם אנחנו פתוחים לגייס גם בתחום הקבע במסגרת מה שאנחנו קוראים חלון ההזדמנויות. זה הופיע בשבת בעיתונים.

בפעם הקודמת עלה נושא של הקמת גדוד בידי אחת העמותות, גדוד מיוחד בצה"ל של עולים ששירתו בצבא הרוסי. אנחנו כעקרון, וגם שר הביטחון התייחס לזה בתשובה שלו, מתנגדים למהלך שכזה. אנחנו חושבים שזה צעד לא נכון, משתי סיבות עיקריות. היחידות בצבא מוקמות לאור צרכים של הצבא, עם שדרת פיקוד שנבנית מהחייל הפשוט ביותר ועד המפקד. כל תהליך ההכשרה הוא תהליך המתבצע לאורך כל השירות של החיל, וגם מפקד בכיר ככל שיהיה בצבא הסובייטי לא יוכל לפקד על יחידה צה"לית מאחר ולא גדל ולא עבר את כל התהליכים שחייל בצבא עובר מהיותו טירון ועד היותו מפקד בכל רמה שהיא. ההיבט השני הוא ההיבט החברתי. אנחנו חושבים שהתוצאה תהיה בדיוק הפוכה ממה שאנחנו מתכוונים בקליטת עליה. אם אנחנו רוצים שהעולים החדשים יתערו בחברה ויוכלו להשתלב מבחינה חברתית, הרי בזה שנאחד אותם ביחידה אחת נקבל את ההפך. יש לנו יחידות של דרוזים או בדואים בצבא, אחת למעשה כבר התפרקה וגם השניה עם הזמן כנראה שתתפרק. זה לא נכון לאחד את כולם ביחד הן בראיה שלנו כצבא והן בראיה שלהם. היום הביקוש מצד הדרוזים או מצד הבדואים הוא לאו דווקא להגיע ליחידה שלהם אלא להשתלב בכל הצבא הרחב. הם לא רוצים להיות מסומנים אלא שואפים להיות כמו כולם.

יש פה שני היבטים. אחד חברתי קליטתי והשני הוא בטחוני.

ברצוני להוסיף הסבר שאני קיבלתי לנושא של היחידה בנוסף למה שהוסבר. אין לה המשכיות. זו יחידה חד פעמית ולא דבר שניתן להמשיך איתו.

אנחנו מדברים כעת על שני מעגלים, הגדול והקטן. הגדול הוא מספר רב של אנשים שיש להם הכשרה צבאית, ובגלל גיל הגעתם ארצה הם לא התגייסו. במצוקה שאנחנו נמצאים בה, כאשר כל פעם כשיש מצב חירום, ועוד יהיו לנו כאלה, אנחנו מטילים נטל גדול על האוכלוסיה הרגילה שמשרתת במילואים, ופה יש אולי מאה אלף איש שגם הם כוח אדם טוב לצבא והוא לא מגויס בגלל המגבלות שקבעו בתחילת שנות התשעים. פה הבעיה היא לא של קליטת עליה, למרות שזה עוזר לקליטת עליה. זה קודם כל פתרון לצבא הגנה לישראל, כאשר יש יכולת בהכשרה קצרה של כמה שבועות להשלים ולחדש את המיומנות הצבאית שיש לאנשים אלה. תסתכלו על זה מנקודת ראיה של בטחון מדינת ישראל. כאשר אנחנו מתמודדים עם נטל המילואים ואנחנו לא יכולים למלא הרבה חורים במערכת, יש אנשים שבהכשרה קצרה יהיו מסוגלים לשאת בנטל, אם לא בפיקוד הצפון אז בפיקוד העורף, אז בתפקידים אחרים בצבא. יש כאן עשרות אלפי אנשים שגם אחרי החידוש, שהוא מבורך כמובן, אתם לא תגיעו לגיוסם, וחבל. זה המאגר הגדול.

המאגר הקטן הוא של כמה מאות אנשים שהם מומחים צבאיים. אתה הצבעת על כך שאתם הולכים לגייס אותם. ופה אני לא הייתי שולל הקמת יחידה או יחידות, כיתות קטנות, שהם על טהרת ההכשרה הרוסית, לא כיחידה שיהיה לה המשך אלא כפתרון חד פעמי לניצול של אותם המשאבים שיש לאנשים האלה, כאשר הם בעלי אותה אסכולה צבאית והם יודעים להתארגן בינם לבין עצמם. אם אפשר לגייס אותם למשימות מסוימות גם בצורה כזאת הייתי עושה זאת, לא כפתרון חברתי ולא כפתרון לטווח ארוך אלא כפתרון זמני לדור הזה. לא יותר מזה. זה עניין של כמה שנים.

בברית המועצות הגנת אתרים, אבטחת אתרים ואבטחת הדרכים היתה כמין חיל נפרד בעל מיומנות מיוחדת. אצלנו פשוט זורקים כל טירון, אתה מקבל את הרובה שלך ואתה הולך לשמור ולאבטח. שם זאת היתה מיומנות. אנחנו הגענו למצב שגם אצלנו הגישה כמובן צריכה להשתנות. ופה יש אנשים שמוכנים לבנות תכניות הגנת אתרים ויישובים בצורה שלא היתה עד כה וגם לקחת על עצמם את המשימה הזאת. בנושא זה קיים ניצול של פוטנציאל זה ביישוב חומש שכנראה מוכיח את עצמו ואפשר להרחיב אותו. אנחנו במצוקה בנושא האבטחה ומאבדים אנשים רק בגלל הטעויות וחוסר גישה מקצועית ורצינית לנושא הזה.

אם מדובר בכושר גופני מתאים, הרי שיש אנשים שבגיל ארבעים וחמש שהם בכושר יותר טוב מבחורים בגיל עשרים. לא מובן לי כיצד במצב כל כך קשה, כאשר לא יודעים מה יהיה בעוד שנה ובעוד שנתיים ויש מקצוענים שיודעים דברים ועברו כל מיני מלחמות, לא משתמשים בכישוריהם. צריך למצוא דרך להשתמש בכוח האדם הזה. זה לא בגלל העליה, זה בגלל ההגנה של המדינה. חייבים לעשות משהו עם האנשים האלה.

אני מהיישוב חומש. כרגע יש דבר שקורה בגוש עציון שיכול לחבר את שני הדברים וכל הצדדים יצאו מרוצים ונשכרים. בעציון כרגע מגייסים אנשים לקבע, שמונה איש בכל יישוב לאבטחת היישובים. הניסוי התחיל בחטיבת עציון ויעבור אחר כך לחטיבת שומרון וכנראה לכל היישובים ביהודה ושומרון. אם תיקחו את המודל של עציון וברגע שהוא יצליח, ולפי מה שאני מבין הוא הולך לא רע, הרי שאין בכל היישובים אנשים שיכולים להתגייס למטרה זו. מדברים על שמונה איש שמאבטחים את היישובים במקום חיילים בקורסים, כך שהחיילים ימשיכו בקורסים שלהם. ע"פ המספרים יש דלתא של מאה חמישים מיליון שקל בין המצב שיש היום לבין המצב שבכל יישוב ביהודה ושומרון יהיו שמונה אנשים מגויסים בקבע ביישוב, שהם יהיו הגרעין של כיתות הכוננות. נכון להיום האנשים מגיעים אלי ליישוב, אני עושה להם אימון בשמירה, כי אין להם מספרים אישיים, אחר כך הם עוברים מטווחים, מקבלים תדריך והוראות פתיחה באש ואני שולח אותם לעמדות. באותה מידה אפשר לעשות אימון הקמה לגדוד בצורה של גדוד, לחלק אותם לקבוצות של שמונה איש לכל יישוב ולהעביר אותם ליישובים ביהודה ושומרון ובכך לפתור את הבעיה של הקורסים בצה"ל.

האם היום השמונה שדיברת עליהם הם עולים חדשים?

היום בעציון מדובר בשמונה איש בכל יישוב. גויסו שמונה איש בכל יישוב לשירות קבע ותפקידם אבטחת היישוב. במקום חיילי הקורסים שכל פעם מתחלפים יש היום גרעין קבוע של שמונה איש. כיוון שלא בכל היישובים יש שמונה איש כאלה שיתגייסו לקבע, יש מקום לשלב את האנשים של הגדוד הרוסי.

האם הם יהיו מוכנים לגור שם?

בהחלט. יש לעשות להם אימון הקמה במקום בו הצבא יחליט שאפשר לעשות זאת, לתת להם מספרים אישיים ולשלוח אותם ליישובים. אם תוך כדי שהותם ביישובים שלטונות הצבא יחליטו שצריך לתת להם העשרות, אפשר לעשות זאת על פי הצורך.

אני יושב ראש הארגון שנקרא איגוד קציני צבאות חוץ ואני גם סגן ראש עיריית נשר. זה ארגון שקיים כבר כמעט שנה. ברצוני להתייחס לדבריו של ח"כ יורי שטרן, שאנשים מעל גיל שלושים לא ילכו ללשכות גיוס לחפש עבודה. זה נכון. באו לארץ המון קצינים בעלי מקצוע שלא מוצאים את עצמם פה בארץ. שמעתי שיש הרבה מקומות עבודה בצבא שמחפשים את אותם בעלי מקצוע אבל אין קשר בין האנשים הללו לבין מקומות העבודה, וזה באמת חשוב ביותר. אצלנו בארגון יש כמאתיים איש ורובם היום מוכנים כאנשי צבא לשעבר לעשות גם שמירות ביישובים בשטחים. האנשים הללו לא מחפשים היום תפקידים גבוהים בצבא. הם יודעים שהם באו למדינה אחרת ועליהם ללמוד ולעשות שירות. אלה אנשים שכל החיים שלהם, עשר ועשרים שנה למדו רק להילחם, מדוע שלא נשתמש בידע שלהם? דיברתי עם האנשים בארגון, הם מוכנים לשרת במילואים בכל תפקיד שנדרש. אני מבקש לבדוק את הנושא.

בנושא המשטרה, אנחנו קוראים למשטרה, לאגף כוח אדם, ומציעים שנושא הגיוס תוקם יחידה קטנה שתתמקד בגיוס של עולים, כולל הפרסום בעיתונות שהוצע כאן. מאחר ולצערי הגדול יש גם בבתי הכלא הרבה דוברי רוסית, לא יכול להיות שבצד השני, בצד אכיפת החוק, לא יהיו דוברי רוסית באותה כמות, ובשירות קבע הפער הוא מדהים יחסית לאחוזם באוכלוסיה.

אני חוזר לצבא. ראשית קיבלנו כאן בשורות טובות. הדבר הראשון הוא שאתם קולטים גם מעבר לגיל עשרים ושמונה במקצועות מסוימים. זו בשורה גדולה. ברגע שאתם מוציאים את זה כהחלטה בכתובים, אני מבקש להעבירה אלינו. אנחנו נדאג דרך משרד הקליטה להכניס את זה בפרסומים של המשרד לעולים, מאחר ואנשים בגילאים הללו לא מגיעים ללשכות הגיוס. משרד הקליטה ישמח לדעת שהצבא רוצה לקבל אנשי מקצוע לשורותיו, וזאת ודאי בשורה חשובה. את השידוך הזה אנחנו נעשה, ואם תעשו אותו לבד, תיידעו אותנו, העיקר שזה יגיע למשרד הקליטה.

ייתכן שהנושא ששמענו עליו, של אבטחת היישובים ביהודה ושומרון יוכל לפתוח פתח לסוג האוכלוסיה שדובר בה. אני מבין שלא הולכים להקים יחידה מיוחדת, וגם אם אני חלוק על דעתכם בנושא, אני לא יכול לומר שאינני מבין אותה. אבטחת היישובים על ידי אנשים מנוסים בתחום זה, אם הם גם מוכנים לעבור לגור שם, זה מסלול שהייתי מברך עליו. אבקש לשמוע איפה הפרוייקט הזה עומד ובאיזה היקפים מדובר.

הכוונה בפרוייקט הזה היא למסד למעשה את כל נושא הגנת היישובים ביהודה ושומרון, לעשות שם מערך הגנה הרבה יותר חזק, הרבה יותר נרחב והרבה יותר רציני ממה שקיים היום. הרעיון הוא להעמיד בכל יישוב כיתת כוננות קבועה של היישוב בסדר גודל של שמונה עד עשרה אנשים, בהתאם לגודל היישוב, שהם לא יהיו חיילים מתחלפים.

האם מדובר רק ביהודה ושומרון או גם בחבל עזה?

כרגע מדובר רק ביו"ש. מדובר על סדר גודל של למעלה ממאה יישובים, בין שמונה לעשרה אנשים בכל יישוב. כרגע הוחלט על ביצוע פיילוט בעשרה יישובים בגוש עציון בלבד. העלויות של הפרוייקט הזה הן אדירות. מחזיקים את האנשים האלה בתנאי קבע. הם עובדים של משרד הביטחון, לא של צה"ל, יש כל מיני ניואנסים משפטיים בעניין הזה, אבל זה דומה מאוד לאנשי קבע, עם מדים, עם נשקים והכשרה צבאית. בשלב ראשון מדובר על אנשים ששירתו בצבא בלבד. מתוכנן גם שלב שני, בעקבות פנייה של חרדים, מכיוון שחלק מהיישובים שם הם יישובים דתיים. דובר על חרדים תושבי המקום, שלאחר הכשרה מתאימה בין חודשיים לשלושה חודשים ישתלבו במעגל המאבטחים האלה. אין שום בעיה להכניס גם עולים לעניין. התנאי המחייב בכל הפרוייקט הזה הוא שהאנשים יהיו תושבי היישוב. הרעיון הוא שהם יגורו ביישוב, יהיו שם בשעות היום ובשעות הלילה וידעו לתת מענה ראשוני לכל אירוע שקורה ביישוב, לפני שכוחות הביטחון מגיעים. הם יהיו חמושים ומצוידים כנדרש ויוכלו לתת את המענה הראשוני, כי בדרך כלל אירוע כזה מתרחש תוך דקות. לכן תנאי מתחייב הוא שהם יהיו תושבי היישוב.

בשלב ראשון מתבצע הפיילוט בגוש עציון, דרך המועצות והקב"טים וכל מי שנמצא ביישובים, זה אמור להתחיל בתקופה הקרובה, לדעתי התקבלה הנחיה להתחיל לאתר פוטנציאל ולגייס אנשים. אנחנו רואים בזה יתרון עצום כי בשלב מסוים זה קצת יקל על אנשי המילואים. זה תהליך מבורך שכרגע מתחיל כפיילוט והוא יגדל לממדים שדיברתי עליהם רק אם מדינת ישראל תממן את העלויות האלה. משרד הביטחון לא יודע לממן את ההיקפים האלה.

אני חושב שיש הבדל עצום בין שלב ב' של התכנית הזאת בגיוס החרדים, שם מדובר פשוט במי שגר ביישוב ויימצא מתאים להכשרה של חודשיים, לבין אנשים שזו המומחיות שלהם. זו ראיה אחרת של כל הנושא שנקרא אבטחה. לכן הייתי מבקש לראות את גיוס העולים מהקבוצה הזאת כחלק מהשלב הראשון של הפרוייקט ולא של השלב השני, כי מבחינה צבאית זה שונה לחלוטין. מה שהם עשו בעופרה ובחומש זה לא רק מילוי תפקיד פסיבי אלא בניית כל המערך אחרת. פה יש ניסיון שאני חושב שכדאי להתייחס אליו ברצינות ולראות איך מיישמים את זה. יש פה תרומה ייחודית שאין לה אח ורע בבניית מערך האבטחה. קראתי את החומר וזה מדהים. אני לא חושב שהתייחסו להגנת יישוב כלשהו בצורה כזאת קפדנית ומקצועית כמו שהם עשו ליישובים הללו. לכן אני מבקש התייחסות שונה לניצול של המקצוענות הייחודית שיש לאנשים האלה. תראו את זה כפיילוט בתוך פיילוט.

אני סבור שאין אפשרות לעשות לאחר שלושה חודשים מהחרדים חיילים בשביל אבטחת יחידות. אבטחת יישובים כמו שקיימת נכון להיום זו לא אבטחה. נכון לעכשיו יש קבוצה של בערך ארבע מאות איש, כולם מקצוענים ובעלי ניסיון. הם גרים בכל רחבי המדינה. אין שום בעיה לעשות מהאנשים האלה קבוצות, אין צורך לעשות את הקורסים וההדרכה.

זה בסדר, אבל התנאי הוא לגור ביישוב. אם אתה גר ביישוב, אתה יכול לפנות לאחראי על הביטחון ביישוב ולבקש להצטרף לכיתת כוננות הזאת בשכר מלא.

זה דומה למה שהיה עם המשטרה. זה לא שהם מבקשים מכם מתוך רחמים לקלוט אנשים. יש פה משהו שאין לכם כצבא. אין לכם מומחים לאבטחה. אין מומחים לאבטחת יישובים, אנשים שזה המקצוע שלהם, שלא רק למדו אותו אלא יישמו אותו בפועל, בצ'צ'ניה, באפגניסטן ובמקומות אחרים. ואתם חושבים איך להכניס את המשאב החדש הזה לתוך המגירות הקיימות בלבד. אנחנו מבקשים מכם לפתוח את המסגרות הקיימות ולראות איך מנצלים את המצב הייחודי הזה. אל תגיד לו, תירשם ותלך, תחשוב יחד איתו.

אני לא צריך מומחים. אני צריך מאבטחים. מומחים יש לנו מספיק.

אין לך מומחים. אין לאף יישוב ביש"ע מומחים לאבטחה. זה לא עניין של כסף, זה עניין של תפיסה. הכסף מתבזבז בתפיסות הלא נכונות ולנו יש תפיסה אחרת. תשבו יחד איתם ותראו בפגישה איך לנצל את זה. חלק מהם לפחות מוכנים ללכת ליישובים. יכול להיות שבחלק מהמקומות כדאי שיהיה תושב האזור וישרת ביישוב. תראו את זה כאופציה להגביר בצורה דרמטית את אבטחת היישובים. אחר כך יבוא התור של אבטחת אתרים, כי גם נושא זה לקוי, ולמדנו שחיזבאללה כבר אוסף מידע על תחנות חשמל, תחנות דלק וכדומה וחושב על פיגועים אסטרטגיים, שחס וחלילה עוד יבואו. ואצלנו הכל פתוח, אפשר לעבור דרך מחנה צבאי בלי שום בעיה. יש פה דבר שלא שייך לגיוס עצמו אלא לתפיסה אחרת. אני מציע שמי שאחראי על התכנית הזאת, על הפיילוט הזה, ישב עם אותם אנשי מקצוע ותראו איך משלבים את היכולות שלהם בתכנית שלכם.

אנחנו בקשר עם הקב"טים. הם מוכנים לקבל אותנו לעבודה אבל הבעיה היא שאין לנו מספר אישי לצה"ל.

מייד לאחר שנתחיל את הגיוסים האלה, תינתן קודם כל עדיפות ליוצאי צבא שגרים ביישובים. בהמשך נכשיר גם אנשים שלא שירתו בצבא. אמרתי שזה התחיל כי פנו אלינו חרדים. אני שומע עכשיו את הנושא הזה ואני חושב שזה פתרון מצוין ואנחנו יכולים להרוויח אנשים מנוסים וטובים שיכולים לתת מענה אולי יותר טוב מכל אחד אחר.

אם אני מסכם את מה שאתה אומר, המגבלה של העדר מספר אישי תיפתר בתנאי היחיד שאותם מתגייסים גרים ביישוב.

מי שמוביל את כל הנושא הזה הוא דן זיו, קב"ט יש"ע, ופיקוד מרכז האחראי על כל הנושא של הגנת היישובים.

ברצוני להציע הצעה נוספת. אפשר לעשות לאותם ארבע מאות איש את אותה הכשרה וטירונות קצרה מעבר לגיל עשרים ושמונה. אפשר לקחת את הקבוצה הזאת ולתת להם הכשרה של שלושה שבועות או כמה שמקובל. אני עליתי בגיל שלושים ושתיים ובגיל שלושים וארבע עשיתי טירונות של שלושה שבועות, וזה היה נורמלי אז, כולם היו מתגייסים ככה. זה יפתח בפניהם הרבה מאוד אופציות נוספות במערכות הגיוסים והמילואים השונות וגם יאפשר להשיג רשיון לנשק. זה יפתח בפניהם הרבה מאוד אופציות בנוסף למסגרת הגנת היישובים וגם במסגרת זו. אני מציע שתיקחו את הקבוצה הזאת, את שכבת הגיל הזאת, אלה שהיו קצינים או בעלי מקצועות ייחודיים, ותעבירו אותם טירונות קצרה בשביל להכשיר אותם למילוי תפקידים שונים שיכולים לסייע למערכת הביטחון.

אני אחדד את דבריו של יורי. אף אחד לא אוהב שאומרים שיש מומחים יותר טובים ממנו. גם אני חושב שיושב ראש ועדת עליה קליטה ותפוצות בארץ ישראל הכי טוב זה צבי הנדל, ושאף אחד לא ייתן לי עצות כי אני יודע הכל. ודאי וודאי כאשר מדברים על צה"ל, הצבא הגדול והחזק שכולנו אוהבים. והנה בא יורי ורוצה לתת עצות לצבא שלנו. זה מאוד לא נוח. אבל אם נשתמש בהצעה של יורי נוכל להרוויח מזה. ניתן לעשות מעין שלב ב' מקוצר לגילאים יותר גבוהים, בנוסף למקצועות שהזכרתם, רק למי שהיה קצין, בשביל שנוכל להכניס אותו למחזור המילואים. אם אני מבין נכון, הרי אין לנו עודף מילואימניקים. מדובר באנשים מעל גיל עשרים ושמונה ועד גיל שלושים וחמש או ארבעים או כפי שייקבע, שהיו קצינים בחוץ לארץ ורוצים להיכנס למערך המילואים. אפשר לתת להם הכשרה קצרה ומספר אישי וכך להכניס אותם למחזור המילואים, ויצאנו כולנו מורווחים.

את הפרסומים שיהיו לכם בנושא אבקשכם להעביר אלינו. את ההחלטה שקיבלתם בנושא שילוב באבטחת יישובים ביש"ע, אבקש להוריד כמה שיותר מהר לשטח בכדי שאפשר יהיה להתחיל בתהליך כזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00