פרוטוקולים/ועדת קליטה/5299



21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חינוך ותרבות
עבודה, רווחה ובריאות, לקידום מעמד הילד – 11.06.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/5299
ירושלים, י' בתמוז, תשס"ב
20 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 229, 477
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ועדת החינוך והתרבות
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוועדה לקידום מעמד הילד
שהתקיימה ביום שלישי, א' תמוז התשס"ב – 11 ביוני 2002, שעה 11:00

איום על המשך הפעילות של "הפוך על הפוך" וארגון "ידידים" למען הנוער והחברה –
ארגונים המטפלים בנוער בסיכון – דיון יזום על-ידי חברי-הכנסת הנדל וברונפמן.

חברי הוועדה: זבולון אורלב - יו"ר ועדת החינוך והתרבות
תמר גוז'נסקי - יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד
צבי הנדל - יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
רומן ברונפמן
אילן גילאון
עבד-אלמלאכ דהאמשה
שמואל הלפרט
אבשלום וילן
אמנון כהן
גנדי ריגר
יורי שטרן

חוה ברנע - מנהלת היחידה לחינוך מיני וחיי משפחה, משרד החינוך
חיים להב - מנהל תחום קידום נוער, משרד החינוך
תמי ויצמן - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
עמיחי כץ - אגף התקציבים, משרד האוצר
מנחם וגשל - מנהל אגף תקון, משרד העבודה והרווחה
שרה כהן - מנהלת מח' רווחה, המשרד לקליטת העלייה
סנ"צ סוזי בן-ברוך - רמ"ד נוער, המשרד לביטחון פנים
פקד אסתר כהן-גז - קצינת מניעה, המשרד לביטחון פנים
ברוריה כץ - מנהלת תחום ילד, נוער ומשפחה בעיריית תל-אביב
זיוה גבאי - מנהלת הרשות העירונית לקליטת עלייה בעיריית ת"א
אביגיל יוסף - מנהלת מדור חברה ורווחה, הסוכנות היהודית
ד"ר מייק נפתלי - מנכ"ל על"ם
ברוך הלפרט - על"ם
ליאורה ולטינסקי - מנהלת "הפוך על הפוך", ק. ים
שמעון סיאני - ארגון "ידידים" – למען הנוער והחברה
עו"ד לימור סולומון- המועצה הלאומית לשלום הילד
ציון גבאי - ג'וינט
אירמה אמשיקשווילי – יו"ר יוצאי טיבליסי
ז'ניה טריטמן - לשכת הקשר – "נתיב"

יהודית גידלי
וילמה מאור

עפרה הירשפלד

- - - - - - - - -

איום על המשך הפעילות של "הפוך על הפוך" וארגון "ידידים" למען הנוער והחברה –
ארגונים המטפלים בנוער בסיכון

אני פותח את הישיבה בנושא: איום על המשך הפעילות של "הפוך על הפוך" של עמותת על"ם וארגון "ידידים" למען הנוער והחברה – ארגונים המטפלים בנוער בסיכון.

נמסר לנו על-ידי העמותות האלה שהשתתפויות ממשלתיות, שהיו נהוגות במשך שנים, הופסקו, דבר שמסכן את פעילותן.

אני מציע שיפתחו שני חבריי, צבי הנדל ותמר גוז'נסקי, ונתחיל בדיון. אני גם רוצה לומר לפרוטוקול שנמסר לנו שנציגי על"ם לא הוכנסו לבנין הכנסת. לטענת קצין הכנסת, יש כלל שמי שמפגין לא נכנס לכנסת. על דעת שלושת יושבי-ראש הוועדות וחברי הוועדות אנחנו מוחים כנגד ההחלטה הזאת. ניסינו להשיג את יושב-ראש הכנסת אבל לשכתו טענה שהוא עסוק כרגע. הזעקנו לכאן את מזכיר הכנסת ואנחנו מחכים לכניסתו. אנחנו נפעיל את מלוא השפעתנו כדי שהם יוכנסו, אחרת נשקול גם את קיום הישיבה ליד הניידות.

חשוב לציין שהיוזם המרכזי של הדיון הזה הוא חבר-הכנסת רומן ברונפמן, ועל כך יבורך.

וגם חבר-הכנסת צבי הנדל.

ברשותך, היושב-ראש, אני מציע שחבר-הכנסת ברונפמן יציג את הענין.

שוחחנו עם מזכיר הכנסת שהבטיח לטפל בענין ולהכניסם.

חבריי היושבי ראש, חברי הוועדה, מוזמנים, אנחנו עדים בעקבות הקיצוצים הדרסטיים בתקציבי הממשלה לתופעה מקוממת ומזיקה. עיקר הקיצוצים שנעשו במשרדים החברתיים, החל ממשרד החינוך דרך משרד העבודה והרווחה, המשרד לקליטת העלייה, ומשרד הבריאות, הם קיצוצים בתקציב פתוח, תקציב פעולה, וגם בין התקציבים האלה הקיצוצים העיקריים היו בשוליים החלשים.

שני ארגונים שהזמנו היום לדיון, גם "על"ם" וגם "ידידים" מטפלים, להערכתי, בעתודה החשובה ביותר של החברה הישראלית וזו העתודה של הנוער, וכשארגונים שבנויים על טהרת המתנדבים ועל טהרת הפעולה הישירה מול הנוער נפגעים מקיצוצים, לא באחוזים בודדים, אלא בעשרות ואפילו במחצית התקציב שלהם, זה דבר שפרלמנט והוועדות שממונות על המשרדים הרלוונטיים – ואני רוצה להזכיר לכם, חבריי יושבי הראש, אתם הוועדות הממונות על המשרדים, המקרים של המשרדים, והכוח בידכם לנצל אותו בצורה נכונה. הוועדות לא יכולות להסכים עם קיצוץ כזה, עם סדרי עדיפויות שהמשרדים הציגו, ולגרום לכך שארגונים דוגמת "על"ם" ו"ידידים", ואני בטוח שיש ארגונים נוספים לא מעטים, ייסגרו ויפסיקו את הפעילות.

בזמן האחרון אנחנו עדים לתופעות אלימות לא רגילות ששוטפות את הארץ. רק ביומיים – שלושה ימים האחרונים היינו עדים לכמה מקרי רצח, שהרקע היחיד האמיתי והעמוק למעשה היה מצב רוח בטחוני, כלכלי, לאומי ששורר במקומותינו.

לכן אני חושב שפעילות מול נוער, ובמיוחד נוער בסיכון ונוער שנמצא, לצערי, לא במסגרת הפורמלית של משרד החינוך ולא במסגרת הנורמטיבית של המשפחה, הוא נמצא בעיקר ברחובות, בלילות, במקומות מסוכנים, זה נוער שאנחנו חייבים להציל.

לכן ביקשתי מיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר-הכנסת הנדל, והוא כבר היפנה לוועדות אחרות, לקיים ישיבה משותפת של הוועדות הרלוונטיות. שוב, אני מזכיר, הוועדות ממונות ומבקרות את משרדי הממשלה, ואם משרדי הממשלה עושים טעויות, חובתנו לטפל בטעויות האלה ולמנוע אותן עד כמה שניתן.

אני מודה לכל האנשים שהגיעו.

תודה רבה.

חבר-הכנסת צבי הנדל, בבקשה. אחריו – חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי.

מלת רקע. מדינה קולטת עלייה כמו המדינה שלנו, בהיקף ובאינטנסיביות, בתוספת האירועים הביטחוניים, חברתיים, כלכליים, שגם הם אינטנסיביים מאד, לא יכולה להגיע לטיפול בפרט בצורה הכל-כך מוצלחת שארגוני מתנדבים מסוגלים לעשות.

אני אומר לכם כמי שאמור לייצג את המדינה בבנין הזה, שאילו לא היו "ידידים" שאני מכיר אותם היטב, ו"על"ם" שאני מכיר אותם קצת פחות, ועוד גופים וארגונים התנדבותיים, מצבנו היה הרבה-הרבה יותר גרוע. הם עושים מלאכת קודש. אני לא מכיר מישהו שמכיר את הפעילות ולא חושב בדיוק כמוני.

אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שמרוב רצון להיות טובים במדינה מתוקנת, ושלא יהיה כפל תקציבים ושמשרד אחד לא ייתן דבר שמשרד אחר גם כן נותן, וכו', אז האויב של הטוב הוא הטוב יותר. כל הזמן אנחנו מאד מפחדים שלא נהיה מדינה מתוקנת.

המדינה הובילה מהלך שביסודו, מי שלא עובד, לא מבין שזה גרוע. שלא יהיה כפל תקציבים. מה יכול להיות יותר טוב מזה שאם המדינה מחליטה לעזור, שיהיה גוף אחד שעוזר לאותה עמותה, ושלא יהיה עוד גוף שלא יודע מה זה נותן ומה זה לא נותן.

הדבר התמים הזה הורס את העזרה הנכונה של המדינה, כי אז ביום בהיר אחד התקציבים קטנים, ואני מדבר עוד לפני הקיצוצים הנוכחיים – ביום בהיר אחד יש פחות כסף לאותה פעילות שהיתה לפני שנה-שנתיים-שלוש וארבע. כי אם משרד החינוך צריך לתת היום לעמותות האלה, אז משרד הקליטה לא נותן, כי יש איגום תקציבים, אבל את התקציב הוא לא מעביר למשרד החינוך, ומשרד החינוך לא הגדיל את תקציבו, אז מאותו סל מצומצם הוא חייב לחלק לאותה פעילות מוגברת שעליה המדינה כבר החליטה לתת יותר.

יש עוד פטנט של גוף שנקרא "אשלים", ואז פתאום כולם מתנערים ואומרים: בעצם אשלים צריכים לתת. אבל אשלים לא מדפיס כסף. בקיצור, כולם משוכנעים שהפעילות חשובה וצריך לעשותה, אבל בסופו של דבר לא מגיע כסף.

משפט אחרון. מעבר למלים הגבוהות, ואני ממש מתכוון אליהן, יש גם צד מעשי-כלכלי מאד משמעותי. מה שגוף מתנדב מסוגל לעשות עם שקל אחד למדינה זה עולה מינימום 100 שקלים, ואני אומר את זה באחריות מוחלטת, ואם אנחנו חפצים לחסוך כסף, זה כאילו אבסורד, אנחנו חייבים להוציא את המעט הזה. אבל לא לחסוך במעט הזה, כי כל שקל שאנחנו חוסכים לגופים ההתנדבותיים בסופו של דבר נשלם 100 שקלים, ואני אומר שהיחס של אחוז הוא לא מוגזם. זה לא אינסטנט הוכחה של רגע, אבל מי שעוסק בזה מבין היטב למה אני מתכוון.

לכן חשבתי שישיבה משותפת של הוועדות האלה, והירתמות גם של הסיעות השונות בבית, כי הענין הזה לא צריך להיות פוליטי, הוא דבר משמעותי, ראוי ואפשר לתקן וצריך לתקן. אלה דברי הפתיחה שלי בשלב זה.

תודה רבה.

חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד הילד, בבקשה.

עמיתיי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אני רוצה להכניס לדברים גם קצת היסטוריה. לפני שנה היה מצב דומה של איום בהפסקת המימון ואז שר האוצר סילבן שלום נתן הבטחה חגיגית שהדברים יסתדרו. הדברים הסתדרו כנראה בצורה כזאת או אחרת בשנה שעברה, אבל משום-מה ההתחייבות הזאת היתה חד-פעמית חגיגית ולא הובנה כמו שצריך וכל אותם הסכמים שבאמת יחייבו את משרדי הממשלה ואת ההסדר הפנימי בין משרדי הממשלה לבין האוצר – זה כבר ענין חשוב מאד אבל לא הנושא המרכזי שלנו - אותנו מעניין שהכסף לא מגיע.

נקודה שנייה. אנחנו בעזרת עמותת על"ם ו"ידידים" מטפלים במקרה הטוב ב-20% מהילדים-נערים שאנחנו מעריכים שהם צריכים את הטיפול הזה. יש לנו מערכת שמטפלת במי שכבר נפל לגמרי, במי שצריך להכניס אותו למעון של חסות הנוער כי הוא כבר עבריין ובית המשפט קבע וכן הלאה. אבל מה אנחנו עושים עם 100,000 בני נוער שלא הגיעו למצב הזה, אבל הם עלולים להגיע למצב הזה, ואיך אנחנו מסייעים להם במשברים שלהם לפני שהם מגיעים לשימוש בסמים ולפני שהם מגיעים לעבריינות ולפני שהם פוגעים בעצמם ובסביבה, ולפני שכל הדברים האלה קורים? איך אנחנו עוזרים לנערות לפני שהן יורדות לזנות? לפני, לא אחרי שאנחנו כבר מגלים שהן עוסקות בזנות והן גם מכורות לסמים, וגם וגם, וחייהן כבר ממילא התקצרו? זאת השאלה.

עמותת על"ם ועמותת "ידידים" נכנסו למקום שבו הגופים הממסדיים, הממשלתיים, לא יכלו, מפאת קוצר היריעה לעשות, ואז יש פה הדבר הזה שהממשלה בכללותה אמורה לעזור בשליש, כאשר עמותת על"ם, למשל, מגייסת שני-שלישים, חלק מהעירייה וחלק ממקורותיה העצמיים.

אין לי. אבל תנו לה לפחות את השליש לאחרים. לכן אנחנו מדברים גם בזה, קשור לנשירה וקשור להרבה מאד דיונים אחרים.

דבר אחרון שאני רוצה לומר הוא, שאנחנו מדברים בצורת פעולה שהיא לא שגרתית ולא רשמית, ולכן היא יותר יעילה בקשר לנוער. אנחנו יודעים שאם נער מגיע לעובדת סוציאלית, הוא צריך לשים את השם ואת הפרטים ולהזדהות בפניה, כי אחרת העובדת הסוציאלית, לפי חוק לא יכולה לטפל בו. כשהוא מגיע לניידת הוא לא צריך לשים את כל הדברים האלה. זה נותן גישה יותר פתוחה לבני הנוער האלה. אנחנו מוצאים אותם במקום כשהם מהססים, הם עוד לא בטוחים והם לא יילכו לממסד. דרך אגב, אני לא חושבת שיש קבוצה אחת באוכלוסייה שבני נוער שם לא צריכים את השירות הזה.

ב"הפוך על הפוך", למשל, בבתי הקפה גילינו שמגיעים לא רק בני נוער שנשרו מלימודים, מגיעים גם בני נוער שממשיכים בלימודים. הם עדיין בתוך בית הספר אבל יש להם המון בעיות, ביניהן שהם לא מצליחים להסתדר עם ההורים.

לכן אני חושבת שזאת מערכת שבגלל האי רשמיות שלה היא נותנת פתרונות שאין להם חלופה.

תודה רבה.
יש בעיה שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שהם חינוך, עבודה ורווחה, קליטה וביטוח לאומי לא מתקצבים את העמותות האלה כפי שהן תוקצבו בעבר. אני מציע שנשמע עכשיו את תגובת המשרדים האלה, אחד לאחד, ותצאו מנקודת הנחה שהכנסת תעמוד על רגליה האחוריות ולא תאפשר את נפילת הפעולות האלה. אתם הרי רואים את החבירה פה מקצה לקצה.

אני מציע שלא נחמיץ את הפתרון ונלך ישר לענין.

כדי שנוכל לקיים דיון יסודי אנחנו צריכים לדעת קודם-כל מה היה היקף הפעילות.

הכל כתוב בנייר שלפניך. אנחנו הנחנו על שולחן חברי הכנסת את המסמך שהכין ברוך לוי בהתרעה קצרה. הוא נמצא אתנו כאן ואני מודה לו על העבודה המהירה והזריזה שהוא עשה. כל הנתונים לפניכם ועל זה לא נבזבז את זמנה של הוועדה.

אני מציע שנתחיל עם משרד העבודה והרווחה. מנחם וגשל, בבקשה. מה היתה השתתפות משרד העבודה והרווחה בשנת 2000?

אני רוצה לומר משפט מקדים אחד. אני לא חושב שהעמותה עושה פעולות שהממשלה יכולה לעשות אותן רק מהסיבה שבעיות טכניות מונעות מהממשלה לעשות, אם בגלל זה העמותה עושה את הדברים יותר טוב או פחות טוב. אני חושב שיש כאן חבירה נכונה ומתאימה בין הממשלה לבין עמותות ציבוריות. אני חושב שזאת גם נקודת הראות של על"ם בענין הזה ואני חושב שבחבירה מהסוג הזה אפשר לעשות הרבה יותר מאשר כל אחד לחוד עושה, ברמה סינרגית, לא ברמה של אחד ועוד אחד.

לענין עצמו, אני חושב שצריך לחלק את הנושא של "הפוך על הפוך" לשתי יחידות, והן גם מחולקות בצורה שהן מוצגות. אחת זה בתי הקפה הטיפוליים או המרכזיים הנייחים של הייעוץ, והשנייה הן הניידות. לאחר המחקרים שנעשו ומנקודת הראות של משרד העבודה והרווחה, הקטע שמשרת את האוכלוסיות שעליהן אנחנו מופקדים פועל על-ידי הניידות. הוא פחות פועל על-ידי בתי הקפה – אני חושב שנציג משרד החינוך יתייחס לענין הזה – הוא משרת יותר את הענין של אוכלוסיות משרד החינוך, תלמידי בתי הספר.

האוכלוסיות שאני מייצג אותן, שהם יוכלו לבוא בכוחות עצמם ולבקש את הסיוע, הם כנראה כבר לא יהיו במצב שאני צריך להתמודד אתם. לכן מדובר על הניידות.

אתם רואים לפניכם שהעלות של הניידות, לפי הנתונים שלפנינו, היא בסדר-גודל של שלושה מיליון שקל. 350,000 שקל לניידת כפול שמונה ניידות, זה פחות או יותר מה שמופיע בתחקיר.

הניידות פותחו על-ידי על"ם ככלי יעיל מאד, מצוין, שחבל מאד יהיה לוותר עליו, ולכן הכנסת לא צריכה לעמוד, לפחות מנקודת הראות המקצועית שלי, על הרגליים האחוריות שלה כדי לקיים את הענין הזה. כי בניגוד למה שהיה לפני הרבה מאד שנים, שבני הנוער נפגשו ונשענו על הברזלים, היום הברזלים לא קיימים. היום צריכות להיות טכניקות אחרות להגיע אל בני הנוער ולנסות לעשות אתם את הגישור הראשון בגובה העיניים, והניידות עושות את הדבר הזה.

בשנה שעברה, כמו שאמרה חברת-הכנסת גוז'נסקי, בזמן דומה ובהפגנה דומה יצא שר האוצר והבטיח לעל"ם מה שהבטיח. הועבר באמצעותנו סכום של שני מיליון שקל. הלכתי להליך מכרזי. גמרתי את ההליך המכרזי, קיבלתי פטור של שר האוצר והעברנו להם שני מיליון שקל.

בקיצוץ התקציבי של השנה הסכום של שני מיליון שקל לא ניתן. משלא ניתן, הייתי צריך לקבל החלטה לגזור את הכסף הזה מהאוכלוסיות החלשות, כפי שנאמר בפתיחה. הגזירה של הכסף מבחינתי לענין הזה היא להחליט שאני גוזר מהבנות ב"צופיה", שהכנסת ישבה ודנה וראש הממשלה התחייב להקים עוד אגף אחד.

אני יכול לומר כרגע שני דברים בשמי, וגם בשמו של שר העבודה והרווחה. הפרוייקט הזה מפותח שלוש שנים באמצעות "אשלים". אתם אמרתם מה שאמרתם ואני לא רוצה להרחיב. גם הממשלה שותפה באשלים. אשלים עושה "סטארט-אפ" של תוכניות. הוא עשה "סטארט-אפ" לשלוש שנים. בשנת 2000 זה תוקצב על-ידי אשלים, הממשלה לא נגעה בזה וגם לא ציפו זאת ממנה. בשנת 2001 כשאשלים התחילה לצאת מהתוכנית הזאת, כדי לסייע בענין הזה בסכום של שני מיליון שקל, הממשלה תקצבה.

שני מיליון שקל האלה לא היו בבסיס התקציב אלא תוספת ייעודית שהועברה אליכם מהרזרבה.

נכון, והעברנו אותה במלואה. לנו היה ברור אז שזה נכנס לבסיס התקציב, כי היה ברור שאנחנו לא הולכים למשהו חד-פעמי. זה לא נכנס לבסיס התקציב.

כידוע לכם, משרד העבודה והרווחה היה צריך לקבל, לנושאים אחרים, לא לנושא הזה, 170 מיליון שקל. התחייבנו שבמידה שנקבל את הסכום הזה, את החלק היחסי של הניידות שעליו מדובר אנחנו נעביר גם השנה, ואנחנו יודעים, מייק נפתלי ואני, בדיוק על איזה סכום אנחנו מדברים.

שאלה נוספת. אם לא תקבלו את התוספת הזאת, יש בכל זאת בסדרי העדיפויות של המשרד – לא של האגף שאתה עומד בראשו, אגף שירותי תקון – אבל בסך-הכל של המשרד בסדרי העדיפויות שלו?

גם השר נשאל כמה שאילתות והוא עומד לענות עליהן בכנסת. כדי שהתשובה גם שלי וגם של השר יהיו מתואמות, התשובה היא זאת: במידה ונקבל תוספת ייעודית, לא צריך להיות חכם גדול בשביל להגיד שהוא יועבר, כי הוא ייעודי. במידה ולא נקבל תוספת ייעודית אלא נקבל את התוספות שמובטחות בימים אלה למשרד, אנחנו נעשה כל מאמץ במסגרת התוספות האלה לסייע, כי אנחנו חושבים שהפעולה חשובה. במידה ולא נקבל שום תוספת, זו תהיה החלטה שאני אצטרך לקבל אותה, ואינני יודע מהי כרגע.

קודם-כל אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו ולברך את הפעילות הברוכה של עמותת על"ם, וגם של עמותת "ידידים".

אני מניח ש"ידידים" לא מתוקצבת במשרד העבודה והרווחה, וזה די מובן.

בכל אופן, הפעילות הזאת תמכה ותומכת בכל המערכת של השירותים ובטיפול בנוער בכלל בישראל. אנחנו שותפים לא רק לפעילות הזאת אלא לפעולות נוספות שלא עולות היום בדיון זה אבל בהחלט יש שיתוף-פעולה בהרבה מאד דברים.

אנחנו היינו שותפים בתכנון ובארגון הפרוייקט במסגרת ה"פיילוט" שמנחם וגשל הזכיר, שנעשה במסגרת אשלים. התכנון היה על חמישה-ששה מרכזים ואכן היינו שותפים והלכנו יד ביד לגבי התכנון ולגבי אפשרויות הביצוע.

בפועל, כמו שנאמר כאן, אנחנו לא היינו מתוקצבים בנושא הזה וגם לא תקצבנו את הנושא הזה במונחים של תקציב ישיר לעל"ם. מה שכן, תקצבנו פעולות ברשויות המקומיות שהיו אמורות לתמוך בפרוייקטים. לדוגמה, בחלק מהמקומות עובדי קידום נוער מוצבים בתוך ה"הפוכים" כדי באמת להיות מערכת תומכת מקצועית מתוך הפעילות של "הפוך על הפוך" במקומות האלה.

היו עוד שותפים נוספים. אחד השותפים היתה עמותת אב"י שהיתה גם גורם מפעיל של שני מרכזים. בשנתיים האחרונות, 2000 ו-2001, בהחלטות פנימיות שלנו, וגם בתיאום מסוים עם על"ם, אנחנו תמכנו בעמותת אב"י למרכזים שהם הקימו במסגרת ועדת התמיכות.

השנה עמותת על"ם הגישה לראשונה בקשה במסגרת ועדת התמיכות, שזו הדרך היחידה שאנחנו יכולים לבצע בכלל מהלך כזה. זאת הבקשה היחידה שמונחת על שולחן הוועדה. אנחנו כרגע נמצאים ממש בשלהי הטיפול בחומר הזה. יש ניירות שאמורים לחזור מהעמותה כדי שנוכל לטפל בהם. אני מעריך שמה שנוכל במסגרת התקנה - - -

כמה כסף יש בתקנה?

כ-200,000 שקל.

כמה כסף העברתם ב-2001?

לעל"ם לא העברנו כסף.

כמה משרות של עובדי קידום נוער מימנתם לצורך זה?

חצי משרה בתל-אביב.

זה הכל?

לפי דבריך על סדר היום של ועדת התמיכות עומדת תמיכה של בערך 200,000 שקלים, שבשנה שעברה לא ניתנו. כלומר, לא הוגשה בקשה ולכן הכסף לא ניתן. איפה הכסף שהעברתם דרך הרשויות ודרך אב"י?

התמיכות ניתנות רק לעמותות. התקציבים של כוח-אדם לטיפול בנוער בסיכון מועברים לרשויות המקומיות.

כמה?

בזה אין שום שינוי? זה ממשיך לעבור? והסכום של 200,000 שקל זו תוספת של השנה? ושאלה נוספת: למה ב-11 ביוני ועדת תמיכות עדיין לא החליטה?

המהלך של הניירת עדיין לא הסתיים.

ולגבי "ידידים"?

אני לא מכיר את הענין.

"ידידים" נתמכה בתקנה שהשנה הוקפאה.

כמה כסף היה בתקנה?

כ-400,000 שקל.

למה היא הוקפאה?

זה ענין של סדרי עדיפויות במנהל חברה ונוער.

חיים להב, תתקשר בבקשה לראש המנהל, או עם מי שצריך שם, ותברר מה קורה עם התקנה הזאת.

זה שהתקנה הוקפאה, אין על כך ספק.

ואם אפשר לקבל הסבר למה הוקפאה.

מי שמקפיא פעילות של "ידידים" בעת כזאת, מאחר שאני בטוח שהם לא רשעים, אין לי ספק שהם עשו זאת מחוסר ידע.

אני אבדוק את זה, אבל לפני כן אני רוצה לומר משפט אחד בענין התקציב בכלל.

התקנה, למרות כל הקיצוץ שהיה במשרדים בכלל, ובמשרד החינוך בפרט, השרה והמנכ"לית החליטו, ואכן קיימו, לא לגעת בתקציב של נוער מנותק ונוער בסיכון.

זה לא חלק מהענין?

חבר-הכנסת הנדל צודק, כי זה הייעוד של "ידידים".

זה דבר והיפוכו מה שאתה אומר.

התקנה הזאת מיועדת לנוער - - -

מנקודת מבטנו אנחנו לא עוסקים בתקנה, אנחנו עוסקים באנשים. עמותת "ידידים" מטפלת בנוער בסיכון שהוא גם נוער עולה. אתה אומר שהמשרד לא הקפיא תקנות או כספים שעוסקים בנוער בסיכון. אמר בצדק יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה שמי שהקפיא את התקנה במשרד כנראה לא מבין שהוא הקפיא עבודה עם נוער בסיכון.

רשות הדיבור לחוה ברנע, מנהלת היחידה לחינוך מיני וחיי משפחה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך. בבקשה.

במשרד החינוך הגדול יש כמה מחלקות שעוסקות בתחומים מאד דומים וגם במה שמדובר היום – על"ם. יש לנו קשר מצוין עם על"ם כבר די הרבה שנים. אנחנו משתתפים בהרבה ועדות יחד, מתכננים, מארגנים, מנסים לעזור.

אז אולי גם תממנו, לשם שינוי.

על"ם מעולם לא קיבלה כמעט שקל ממשרד החינוך. אנחנו עובדים המון ביחד.

במסגרת הזאת של המשאב האנושי, שלא צריך לזלזל בו, אני רוצה לומר שגם ב"הפוך על הפוך" באופן ישיר, עם הקמת ה"הפוכים" השונים והכשרת הצוותים, כולל המנהלים של ה"הפוכים", וגם אנשי הצוות, חלק מההכשרה שלהם הם קיבלו מאתנו, ובכל פעם שיפנו אלינו שוב הם יקבלו את סוג העזרה הזאת.

אנחנו לא עושים עכשיו דיון על הסיוע המקצועי, וגם אין תלונות על כך. הם עומדים להתמוטט ואנחנו צריכים להגיע לפתרון.

רצוי להזכיר את הפרוייקט "ערים בלילה", כי דיברתם על נוער בסיכון.

לא, אנחנו מדברים על כך שמשרד החינוך מקצץ תקציבים לנוער בסיכון. יש לך כסף? – תדברי. אין לך כסף – אז תתני את כל הנאומים האלה במשרד החינוך כדי שיתנו את הכסף. אני מאד מכבד את העבודה שאת עושה, אבל הבעיה שלנו כרגע היא לא תמיכה מקצועית ולא הסיוע המקצועי. אנחנו מאד מכבדים שאתם עושים את עבודתכם נאמנה, אבל כרגע מדובר על הקמח, לא על התורה.

אם לא יהיו מרכזים לא יהיה למי לעזור.

הם עומדים בפני השבתה. תצאי כאן לרחוב ותראי את כל הניידות שאני רואה אותן כבר שבוע-ימים ולא מסתובבות בארץ, ואני בוכה על כל יום שעובר. זאת הבעיה.

דרך אגב, ליושב-ראש הוועדה לא איכפת אם זה לא יהיה כסף ובמקום זה יהיה תקציב או מימון, ובלבד שזה יהיה אחד משלושת הדברים.

אני אתייחס לקשר של המשרד שלנו עם שני הארגונים, גם על"ם וגם "ידידים". העבודה שלנו עם שני הארגונים היא עבודה מקצועית שבהחלט מוערכת ונעשית מתוך שיתוף-פעולה.

על"ם נקרא גוף מבצע של פרוייקט "הפוך על הפוך", שהוא פרוייקט בין ארגוני בין משרדי. למשרד הקליטה, במסגרת ה"הפוכים" יש קטע שנקרא מגשרים רגישי תרבות שפועלים במסגרת של מרכז אוניברסלי. המרכז מכוון לכלל בני הנוער ובתוך המרכז הזה מצויים שני רכזים יוצאי אתיופיה וחבר העמים.

במהלך השנים האחרונות ומאז שהתוכנית התפתחה, משרד הקליטה היה היחיד מבין משרדי הממשלה שנתן באופן רציף כסף מזומן לעמותת על"ם עבור הפעילות של המגשרים. לא עבור כולם. יש שונות בין המרכזים השונים.

כל הכבוד. באיזה היקף כספי פחות או יותר מדובר?

ההיקף הכספי הלך וצמח ובשנת 2001 הגיע לחצי מיליון שקל, שהועבר לעמותת על"ם דרך שני מקורות. דרך תקציבים של קליטה בקהילה, שזה דרך הרשויות המקומיות, ודרך תקציבי התמיכות.

גם בשנת 2002 אלה שני המקורות האפשריים לתמיכה בארגונים אלה.

ויש לכם כסף לשמור על הרמה הזאת?

אני לא יודעת אם יש לנו כסף לשמור על הרמה, ואגיד לך מדוע. כרגע אני בוחנת את מה שמגיע דרך הרשויות המקומיות ותמונת המצב שמסתמנת היא שבתוך התוכניות של הרשויות המקומיות אנחנו מגיעים לכ-140,000 שקל שנכנסים לתוך התוכניות היישוביות עבור חלק מהמרכזים של ה"הפוכים".

התקציב המשלים נכנס דרך ועדת התמיכות, שרק לאחרונה פרסמה את הבקשות לתמיכות מכל העמותות והארגונים, כי רק עתה זה אושר מטעם האוצר וכל מי שסובב את זה. הבקשות תידונה במקביל לבקשות אחרות שמגיעות על-ידי העמותות זאת אומרת, אני לא יכולה להגיד אם תקציב התמיכות של המשרד, לאחר שישוקללו כל הבקשות האחרות, באיזה סדר-גודל כספי מדובר.

את לא יכולה להדליף לא פורמלי? הרי יש לכם תמונה כמה יש בתקציב.

אנחנו לא יודעים כמה עמותות תפנינה ואנחנו לא יודעים כמה עמותות אחרות תדרושנה.

יש להם מתחרים בתחום הזה?

לא בתחום של מרכזי מידע וייעוץ, אבל יש מתחרים בתחום שעוסק בנושא של נוער בסיכון, שעמותות נוספות מתחרות על אותו סעיף תקציבי.

הבנתי. מהו לוח הזמנים?

עד 4 ביולי כל העמותות צריכות להגיש את הבקשות. עד ראשית או אמצע אוגוסט כל הבקשות תעבורנה את כל תהליך הבדיקה, ולקראת 10 באוגוסט אנחנו נעשה את כל ועדות התמיכות.

ארגונים שנתמכו ברציפות על-ידי המשרד יכולים להגיש בקשה רטרואקטיבית.

ובינתיים ניתנות מקדמות?

המשרד לא נותן מקדמות לעמותות.

המשרד שלנו, בהקשר של על"ם, מחושב במסגרת שני ערוצי הסיוע הללו. אנחנו העלינו את זה בתוך השיח שקיימנו עם המשרדים השונים, כיוון שלא מדובר כאן רק בבעיה של משרד ממשלתי אחד. יש כאן תוכנית שבהחלט מוערכת על-ידי כל הגורמים וכולנו משוועים לאיזה שהוא ערוץ אחר.

במקרה הזה הצענו, וזה לא משהו שהצליח להיות מקודם. גם בפגישה עם סגן השר יולי אדלשטיין העלינו את אותו ענין. במידה וניתן יהיה לקבל אישור שהתוכנית הזאת פטורה ממכרז בשל הייחודיות שלה, אפשר ליצור מנגנון אחר של איגום משאבים בין המשרדים.

הגשתם בקשה?

משרד הקליטה לא יכול להגיש זאת מכיוון שהוא עוסק רק בחלק אחד מתוך המרכזים.

למה אי-אפשר להסתמך על הפטור שלהם?

הפטור ניתן כאן חד-פעמי לשנת 2001 למשרד העבודה והרווחה. האמירה שלנו, במידה וניתן יהיה ליצור כאן משהו שיגרוף את כל משרדי הממשלה, ולהערכתנו, לפחות מהמקום שאני רואה את זה, משרד החינוך הוא הגורם המרכזי - - -

לו ארבעה שרים היו יכולים לשבת כמו ארבעה ראשי ועדות הכל היה נראה אחרת, תאמיני לי.

הכסף לא ייכנס בצורה מחושקת דרך שני הערוצים האלה ולמשרד יהיה קל יותר לייעד סכום כסף שאפשר יהיה להעביר אותו מהתקציבים - - -

אני רוצה לשאול. איך עמותה יכולה לעבוד מינואר עד אוגוסט ולא לדעת אם היא מקבלת כסף? מאיפה היא תיקח התחייבויות? מי ישלם?

כך זה עם כל העמותות בכל משרדי הממשלה.

זה כבר מספר שנים כך.

וזה הולך ומידרדר עוד חודש ועוד חודש.

זה פשוט בשביל לחנוק אותם, שהם יגססו וימותו.

עכשיו אעבור ל"ידידים". עמותת "ידידים" זו עמותה שנתמכת כבר תקופה מתמשכת על-ידי המשרד, שוב באותה מתכונת של ועדות תמיכות, ושוב ניתן רטרואקטיבית.

בשנת 2000 העמותה קיבלה כ-540,000 שקל. בשנת 2001 היא קיבלה 248,000 שקל.

כי יש פחות נוער.

נכון, היתה כאן ירידה, כי זה נכנס לתוך הסל של מבחני התמיכות שהמשרד עובד לפיהם.

כבר בסוף 2001 היה ניסיון להוציא את הסיוע לעמותת "ידידים" במסגרת הסיוע שניתן דרך התמיכות, והיתה פנייה של היועצת המשפטית שלנו למשרד המשפטים כדי לאפשר לנו מנגנון שנקרא רכישת שירות. דהיינו, להוציא אותם מתוך המסגרת של התמיכות.

התקבלה תשובה פורמלית מטעם אמנון דה-הרטוך, שמשרד הקליטה לא רשאי לעשות את זה.

מי ששאל את השאלה רצה לתת להם את זה, או שהוא שאל כדי לקבל תשובה שלילית?

היה רצון עז מאד לייצר סוג אחר של התקשרות.

הואיל ואני יודע מה זה עמותת "ידידים", התשובה הזאת מדהימה אותי.

אם זה יהיה רכישת שירותים, יהיה יותר כסף?

לא. זה מוצא מתוך הסל של התמיכות. בסל של התמיכות אין לנו מושג מה העמותה תקבל בסופו של התהליך. כל העמותות מוכנסות לתוך סל שלם של פניות לפי סעיפים תקציביים.

ואם זה יהיה ברכישת שירותים, גם עליו תצטרכי לקבל פטור ממכרז וכדומה?

נכון, אבל זו דרך שמאפשרת גמישות רבה יותר ושיקול דעת יותר בכל התהליך.

אני רוצה לומר מלה בענין של רכישת שירותים, שעולה כל פעם מחדש בוועדה. צריך להגיד פעם דבר ברור. כשעמותה באה לבקש תמיכה מהממשלה זה אומר שהעמותה יש לה את בסיס התקציב והיא מבקשת מהממשלה להוסיף לה משהו על הענין, ואם התמיכה ניתנת ביוני או ביולי זה לא אסון גדול.

אני צריכה את בסיס התקציב שהממשלה צריכה לספק אותו, ומבחינה זו הממשלה והרשויות המקומיות חד הן לענין, זה אומר שהעמותה מבקשת לספק שירות לממשלה. המשמעות של הענין שצריך להיכנס להליך מכרזי, ואם ההליך המכרזי התמצה, אז העמותה תקבל את הכסף מהיום הראשון של ינואר. אבל הליך מכרזי אפשר לעשות רק כשלממשלה יש תקציב ולא כשמדברים על "אולי".

תודה רבה.

עמיחי כץ ממשרד האוצר, בבקשה.

בעקבות פגישה של מייק נפתלי עם שר האוצר החלטנו לארגן פגישה של כל המשרדים המעורבים. הפגישה נערכה ועל-מנת להיאבק ולעשות איגום משאבים, לראות איפה אפשר לסיים לפחות את השנה, ואנחנו ממתינים כרגע לתשובת המשרדים לראות כמה אפשר לגייס.

ומהי התרומה של משרד האוצר לגיוס הזה?

משרד העבודה והרווחה אומר: או שתתנו לי שני מיליון שקל ייעודי או שתתנו לי את כל התוספות האחרות ואני כאן אגזור. משרד החינוך אומר: 200,000 שקל כפוף לוועדת תמיכות. משרד הקליטה אומר: לא אישרו לי רכישת שירותים, לכן זה יהיה ועדת תמיכות, ובוועדת תמיכות זה תלוי שוב בקריטריונים, עמותות. יש לך את התשובות.

פעם ראשונה אני שומע את זה.

מזל שיש ועדות משותפות.

מתי היתה הפגישה אצל שר האוצר?

הפגישה היתה לפני שלושה שבועות, וכל הנתונים שנאמרו כאן נאמרו גם שם.

עמיחי כץ, אנחנו שומעים שלפני שלושה שבועות היתה ישיבה אצל סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר. מה אנחנו, חברי הכנסת צריכים לעשות? אחר-כך אומרים לנו: חקיקה פרטית, חקיקה פופוליסטית. אנחנו מרגישים אובדי עצות.

היתה פגישה עם שר האוצר, היתה פגישה עם סגן שר הקליטה, ואז עשו איגום משאבים. לפני שלושה שבועות התקיימה ישיבה אבל הניידות עומדות בחוץ. אני שואל אותך מה עלינו לעשות?

אפשר לשאול פה איש יקר בשם ציון גבאי, ראש אגף הנוער באשלים. אני מניח שאם הממשלה היתה אומרת מה היא תיתן, אולי גם אשלים היה אומר מה הוא יכול לתרום.

אנחנו שואלים עכשיו את הממשלה. הוא לא הממשלה.

אני מסכים עם מה שמנחם וגשל אמר. הפרוייקטים של אשלים מטבעם, אחרי שהם הסתיימו באשלים - - -

אבל ידעתם שהם יסתיימו פעם.

הם מונחים לפתחה של הממשלה. המשרדים הרלוונטיים צריכים להחליט אם הם מעוניינים בהמשך או לא, כמובן בכפוף לתקציב.

סליחה, שר האוצר אמר שהוא ייתן כמו שהוא נתן בשנה שעברה?

אני לא יודע על זה. אני לא הייתי בפגישה.

אבל יש הבטחה ששני מיליון שקל של שנה שעברה יהיו גם השנה?

אני לא מכיר הבטחה כזאת.

מתי לפי הערכתך האוצר, שהוא בכל זאת מאגם את המשאבים של כל משרדי הממשלה, יכול לתת תשובה לכנסת האם, כמה ומתי יפעלו גם "ידידים" וגם על"ם?

הכסף לא רשום בשום מקום. גם בשנה שעברה הוא לא היה ב- - -

בשנה שעברה נתתם שני מיליון שקלים מהרזרבה.

מה דעתך על שני מיליון שמפעילים 15 מיליון? מה דעתך על המנוף הזה?

זה מנוף יפה, אבל אני לא יכול להבטיח.

אם אתם תתחילו עם שני מיליון, זה יהיה איתות חשוב למשרדים לתת.

עמיחי כץ, תקשיב מה אומר משרד הקליטה. היום אנחנו ב-11 ביוני, שבמקרה הטוב ב-15 באוגוסט יידעו אם וכמה הקצבה.

משרד הקליטה, כבר יצאתם בפרסום?

כן. לדעתי ב-15 ביולי תיפול ההחלטה.

הוזכר כאן משרד נוסף ואני חושב שאנחנו צריכים לפנות גם אליו, והוא משרד המשפטים. אם משרד המשפטים יאשר רכישת שירותים אצל העמותות ולא הגשת סיוע באמצעות ועדות תמיכה, אולי אנחנו נקצר את הדרך.

זה טוב לשנה הבאה. השאלה מה עושים השנה.

גם השנה זה יעבוד.

זה לא עובד כך. השנה כל התהליך לא עבד.

לפני הרבה שנים, אדוני יושב-ראש הוועדה, אפשר היה לעשן בקולנוע. באשדוד היה קולנוע והיינו מעשנים שם. נכנס החוק שאוסר לעשן בקולנוע אז הסדרן היה מגיע ואומר: תפסיק לעשן. אמרנו לו: קודם כל תלך להוא בשורה ארבע. אם הוא יפסיק, גם אני אפסיק. הוא הלך להוא בשורה ארבע, וזה אמר לו: אם גילאון יפסיק גם אני אפסיק. וכך היו כמה חבר'ה.

המעשנים פה הם המשרדים הממשלתיים. הסדרן הוא עמותת על"ם – לצורך הענין אני מדבר עליהם. למה ברור לי שזו הפרה חד-צדדית של הסכם? כי מדובר פה בשיטה של "מצ'ינג". שיטת ה"מצ'ינג" היא שיטה שכל אחד רוצה להגיד לשני: הוא יפסיק לעשן, גם אני אפסיק לעשן.

מדובר פה בחמישה מיליון שקל, שבשיטת ה"מצ'ינג" שני השלישים האחרים כבר הובטחו ולכן המעבר והכדרור הזה ממשרד למשרד, מ-200,000 שקל ל-300,000 או ל-140,000, ותהליך המכרזים.

אנחנו לא באנו פה ללמוד את תולדות מינהל הביורוקרטיה במדינת ישראל. מדובר בחמישה מיליון שקל שצריכים להינתן לפונקציה שהיתה מקובלת, משום ששיטת ה"מצ'ינג" היא ההוכחה שהיא מקובלת.

לפי מה שאני למדתי, הרשויות ועל"ם נתנו את חלקן. נשאר הצד השלישי חסר הכסף. לכן הרעיון המרכזי הוא איך מכנסים מהר את כל הגורמים ובסופו של דבר קופת המדינה צריכה לשלם את הכסף הזה. זה ממש לא חשוב אם ה-180,000 שקל מגיעים מתת סעיף זה או אחר. מה שחשוב הוא שהמכוניות האלה צריכות לנסוע ובתי הקפה צריכים להתקיים. אם חשבו שהיחידה לקידום נוער זו סיירת מטכ"ל, אז זה הדובדבן של הנושא.

אני רוצה להודות ליושבי הראש של ארבע הוועדות שהתכנסו לדון בנושא הזה וגם לחברי הכנסת שהתפנו לנושא.

מאחר שדיברנו על כספים ומספרים אני רוצה להביא כמה נתונים אחרים. בתל-אביב יש מסעדה בשם "לילית". מסעדה כשרה, איכותית, מהשורה הראשונה. עשרות בני נוער באים מדי שנה ישירות מהרחוב ומשתכנים שם. על"ם משקיעה שם מאות אלפי שקלים בשנה וממשלת ישראל לא שמה אגורה. גם לא ביקשנו.

במרינה בהרצליה יש כלי שיט איכותי – יאכטה, מלה מגונה לפעמים בישראל. יאכטה יפהפיה, 43 פיט, משתכנים עליה בני נוער עוברי חוק, של רשות חסות הנוער במשרד העבודה והרווחה. על"ם בלבד משקיעה בפרוייקט הזה מאות אלפי שקלים, בתוכנית הכשרה ימית.

מה המטרה בדברים שאתה מספר?

המטרה היא לספר גם לידידיי מהממשלה שאנחנו עובדים הרבה מאד שנים ביחד, שעמותת על"ם משקיעה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים ולא מבקשת אגורה מהמדינה, לטובת החברה והעם בישראל.

הפרוייקט המסוים הזה שנקרא "הפוך על הפוך" והניידות יוזם ופותח במשותף. עמותת אשלים היא עמותה משותפת לממשלת ישראל על כל משרדיה ולאגודת הג'וינט. הם החליטו במשותף לא על שלושה – ארבעה, אלא על 11 מרכזים. 11 מרכזים מתוך ה-20 שפותחו עד היום אושרו בהנהלת אשלים. בהנהלה יושבים מנחם וגשל וכל שאר הבכירים.

כל נציגי עמותת אשלים מחויבים שכשגומרים את תהליך הפיתוח וההטמעה, שהממשלה תיקח את זה על עצמה. לו ידעו לפני ארבע שנים שאין שום סיכוי למימון המשך, היו צריכים להגיד לעמותת על"ם: אל תגעי בענין הזה.

לקחנו את העסק כברת דרך מעל ומעבר למה שכולם ציפו. הבאנו לפרוייקט הזה מכל הפילנטרופיה היהודית הרבה מאד כסף. כל מה שנדרש מהממשלה הוא להשאיר את החמישה מיליון שקלים שלה, לא על שבעה מרכזים ראשונים, על כל העשרים, והיינו יכולים לקבל נדוניה נפלאה, מקרני שומרון ועד תל-אביב, מקרית-שמונה ועד באר-שבע. אין ויכוח בין כל החברים פה שהמערכת מתקתקת היטב, ואין ויכוח שהניידות הן באמת הזרוע הארוכה לטיפול בנוער עובר חוק בישראל ולנוער בסיכון גבוה ולנו יהיה כיף להיות פרטנרים אמיתיים עם אגף התקון בפיתוח התוכנית הזאת. אבל אין שום סיבה בעולם שממשלת ישראל לא תתארגן ביחד ותיתן את חלקה.

יתרה מזאת, אני ארשה לעצמי לומר פה עוד דבר. עמותת אשלים גם מוכנה השנה לסייע ולחלץ סביב המשבר הכלכלי של מדינת ישראל. אני מאד מקווה שנציגי הממשלה השונים לא "ימרחו" את זה עוד שבוע ועוד שבועיים. זו לא מליצה שאין לנו כסף לדלק. אנחנו סחבנו את הפרוייקט המסוים הזה ששה חודשים לגמרי על תקציבנו, וחוץ מזה אנחנו מפעילים פרוייקטים בסדר-גודל של 15 מיליון שקל ללא עזרה ממשלתית, אבל לגבי שתי ספינות הדגל האלה היה מוסכם שהממשלה תיכנס אליהן.

השנה נוצרה בעיה שהמוסד לביטוח לאומי, שהיה פרטנר נפלא, סיים את ה"מצ'ינג" שלו. ב-31 בדצמבר 2001 אשלים הפסיק לתת את הצ'ק בסך שני מיליון שקל. מנחם וגשל לא נתן את הסכום של שני מיליון שקל, וגם משרד הקליטה, שנכון שבשנים עברו נתנו לנו 200,000 שקל ישירות ו-300,000 שקל דרך הרשויות, הרשויות המקומיות פיטרו את כל העובדים ב-31 בדצמבר, וב-1 בינואר על"ם קלטה את מגשרי התרבות.

יש לנו בפרוייקט הזה למעלה מ-22 עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה ולמעלה מ-20 עובדים יוצאי חבר העמים. כל האנשים האלה ממומנים ומועסקים היום על-ידי על"ם, והממשלה לא שמה את חלקה. אם היו אומרים היום לא 5 מיליון שקל, 3 מיליון שקל, אפילו קצת פחות, היינו יכולים לסגור עסקה בידיעה ברורה שאשלים ישלמו את השאר.

אנחנו כארגון ציבורי הגענו לסוף הדרך, וכשאנחנו אומרים שאנחנו נשאיר פה לצערנו את הניידות, נעשה זאת מסיבה מאד פרוזאית – פשוט אין לנו דלק להניע אותן. יש לי יכולת לסחוב את שכר העובדים בפרוייקט הזה לכל היותר עוד חודש.

האם מדינת ישראל ומשרדי הממשלה חושבים שעדיף להוציא עוד 70 עובדים מצוינים, שהשכר שלהם בממוצע הוא 5,000 – 5,500 שקל בחודש, ושהם יקבלו הבטחת הכנסה? אני באמת לא מבין איך אנשי המשרדים השונים מגיעים לאן שהם מגיעים בענין הזה.

תודה רבה. שמעון סיאני מאגודת "ידידים", בבקשה.

אני מודה גם על ההבנה של עומק הדברים של כולכם ואני חושב שכמה דברים צריכים להיות פה על השולחן. האם מישהו יכול ללמד אותי ב-1 בינואר לקחת ילד שכבר עבר את כל הבלאגאן ולהגיד לו: אין עכשיו תקציב, תלך הביתה, אנחנו לא מסוגלים לעשות דבר כזה? אבל יש דבר אחד שהוא מאד משמעותי, ואני חייב למקד אותו מול משרד הקליטה. משרד הקליטה עובר אתנו כברת דרך ארוכה. אנשי השטח אתנו, יד ביד, צעד בצעד, מפנים אלינו את הילדים ואת בני הנוער. לשכות הרווחה, משרד הקליטה, יועצות בתי הספר מפנים אלינו את הילדים האלה לקבלת סיוע.

בסופו של דבר, אחרי תהליך של שנה וחצי פטור ממכרז קיבלנו ממשרד החינוך אישור ספק יחיד. כל מיני ספורים, ובסוף איך שהוא זה נתקע בתיק למעלה.

זה לא נתקע, הקפיאו לכם את התקנה. קוראים לזה קיצוץ 100% של כסף התקנה. זה המונח של הקפאה.

ההקפאה מול משרד החינוך נעשתה אחרי תהליך ארוך של מקצועיות, לאחר שאנחנו מכשירים למעלה מ-1,500 בני נוער ואנחנו מתכוונים להכפיל את המספר, עם אנשי השטח.

מול משרד הקליטה יש כאן תהליך שהוא הרבה-הרבה יותר חמור להערכתי. אנחנו 12 שנה בשטח מורחים את עצמנו, רק צומחים עם הבעיות בתוך השכונות, 50 יישובים בארץ, 5,000 בני נוער. תסבירו לי איך אפשר לעבוד בצורה כזאת כשעד עכשיו אני לא יודע אם נכנס כסף או לא. איך אפשר לעבוד עם קיצוץ של 50% כשכל הזמן אומרים: יהיה בסדר, אל תסגור קבוצות. מינואר, כשנפגשנו עם סגן השר, אמרו לנו: אל תסגרו את הקבוצות, אנחנו נתארגן על הענין הזה.

לא קרה כלום. אני לא יכול היום לפתוח את שנת הלימודים.

גם לי הוא אמר: הם עושים עבודה נפלאה. אנחנו נמצא את הדרך.

בספטמבר הכל יהיה סגור. מאיפה יהיה לו כסף?

ומדובר בגרושים. אני לא יכול לפתוח את שנת הלימודים. עד סוף השנה מיליון שקל. לפני שנה וחצי המשרד נתן בסך-הכל 700,000 שקל. השנה הוא התנער מ-200,000 שקל קניית שירותים. 500,000 שקל שהיו לפני שנתיים בתמיכות ירדו ל-248,000 שקל, כשלכולם היה ברור שהמינימום הדרוש הוא סדר-גודל תקציבי של מיליון שקל כדי שאפשר יהיה להפעיל את הילדים.

מה המשמעות של הקצבה שאומרת שיש סיכוי בתנאים מסוימים שגם השנה יהיו 250,000 שקל?

אנחנו סוגרים את ה"בסטה".

למה?

יפתחו שלוש קבוצות. על"ם ואנחנו נשארנו הארגונים היחידים שעובדים בהיקף ארצי מכל מערכת התמיכות שעשתה את זה ללא כלכלי. אני עם תואר שני במינהל עסקים אומר שזה לא כלכלי. אני לא יכול להסתכל לילד הזה בעיניים.

בסופו של דבר מנחם וגשל, אגף התקון מקבל גם השנה מיליוני שקלים. לא אמרתי שבשנה וחצי האחרונה הבאנו 1.5 מיליון דולר תרומות לבניית מוסדות ממשלתיים, או באחריות הממשלה. אנחנו מאמינים שזה חשוב, אבל לא יכול להיות שמערכת היחסים לא תהיה מאוזנת והדדית.

אגב, אני במקומך לא הייתי מביא 1.5 מיליון דולר לבניינים, אלא לפעולות.

אי-פתיחת שנה פירושה הרס תשתיות שנבנו בעמל רב ובאסטרטגיה של שיתוף-פעולה. זה דבר אחד. דבר שני, תשתיות של גיוס משאבים נוספים, על כל שקל אנחנו צריכים לפחות שניים או שלושה שקלים, אבל אי-אפשר, אנחנו בהישרדות.

דבר אחרון. הייתי מאד מבקש שיהיה איזה שהוא מעקב על משרדי הממשלה.

לצערי, מה שקורה במשרדי הממשלה אני רואה את זה גם במשרד החינוך, שמטבע הדברים אני עוקב אחריו יותר, וגם אחרי משרד המדע, התרבות והספורט, שפעולות שהממשלה צריכה לבצע במישרין ובאחריותה, היא מקצצת הרבה פחות מאשר פעולות שנעשות באמצעות עמותות וגופים. זה לא הולך לפי החשיבות, אלא בסדר התודעה המשרד אומר: אם מחר בבוקר אני אקצץ 30% בפעולה שאני צריך לעשות במישרין, יגידו: המשרד הזה לא שווה, הוא קיצץ. אם עמותה מתמוטטת, אז עמותה מתמוטטת, לא המשרד התמוטט.

אני כבר שנה שנייה ברציפות בכנסת באותו ענין – תקציב על"ם מטעם משרדי הממשלה. הענין הזה חייב להיפסק. זה לא רציני. או שזה ייכנס לספר התקציב.

עמותה לא יכולה להיכנס לספר התקציב. זה ייחודי. הנושא יכול.

הנושא חייב להיפתר ולא במחצית השנייה של השנה אלא לפני שהשנה אפילו מתחילה. שלא תהיה אי-ודאות. בעל"ם יושבים עשרות עובדים, אני רואה אותם כל שבוע. מה אני אגיד להם כשאני אחזור עכשיו למשרד? תחכו עד יולי, אוגוסט? אני צריך תשובות. אני גם צריך בן-אדם שיישב מולי, שאוכל לדבר אתו. אולי זה נאיבי מצדי, אני בא מהמגזר העסקי, שם מזיזים דברים מהר. אני צריך כתובת אחת, לא עשר.

תודה רבה. אנחנו רוצים לסכם את הישיבה.

1. הוועדות רואות ברכה רבה בעבודת על"ם ובעבודת "ידידים" עם נוער בסיכון ונוער עולה, התורמות תרומה חשובה ביותר, שאין לה תחליף בעבודה ישירה של הממשלה.

2. הוועדות השתכנעו שפעולות של שתי העמותות האלה הן על סף קריסה בגלל שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לאמור – עבודה ורווחה, חינוך, קליטה והביטוח הלאומי – אינם מתקצבים את הפעולות של שתי העמותות כפי שעשו בעבר וכפי שראוי היה לעשות לאור העובדה שתוכנית על"ם עברה את פרוייקט "אשלים" שהממשלה שותפה בו.

3. הועדות קובעות כי משרדי הממשלה לא נתנו היום תשובות מספקות.

4. ראשי הוועדות ייפגשו עם שר האוצר וידרשו שבישיבה זו ישתתפו מנכ"לי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ונציג "אשלים". אנחנו נבקש שהפגישה הזאת תתקיים בלוח זמנים דחוף, בהול וקצר.

במקביל אנחנו גם נקים ועדת משנה של ארבע הוועדות בראשותה של יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד הילד, חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, כדי לעקוב באורח קבוע אחר הנעשה בתחום הזה, ואנחנו מאד מקווים שנוכל להיות לעזר.

כולנו מאוחדים בדעה שזה לא מתקבל על הדעת ששתי עמותות שעושות עבודה כזאת, תפסקנה את פעולתן בגלל חוסר יכולת של משרדי הממשלה לאגם את המשאבים. זהו נזק בלתי-הפיך לנוער שזקוק לעזרה רבה יותר, שהוא נוער עובר חוק, נוער בסיכון, וכו'.

תודה רבה ליושב-ראש.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.




- - - - - - - - - -



הישיבה הסתיימה בשעה 12:25