פרוטוקולים/ועדת קליטה/5275



8
ועדת העלייה והקליטה – 4.6.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/5275
ירושלים, ח' בתמוז, תשס"ב
18 ביוני, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום ג', כ"ד בסיון התשס"ב, 4.6.2002, בשעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתם של חברי הכנסת יולי אדלשטיין, מרינה סולודקין, גנדי ריגר

הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתם של חברי הכנסת רומן ברונפמן, מרינה סולודקין, אלכסנדר צינקר, גנדי ריגר

הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתם של חברי הכנסת סופה לנדבר, אופיר פינס-פז

הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי כנסת

חברי הוועדה: היו"ר צבי הנדל
ויקטור בריילבסקי
אמנון כהן
סופה לנדבר
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
אלכסנדר צינקר

ישראל שוורץ, סמנכ"ל משרד השיכון
אלי אלקלעי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הקליטה, הסוכנות היהודית
עו"ד טובה פינקלשטיין, היועצת המשפטית, המשרד לקליטת העלייה
חגי כץ, עוזר סמנכ"ל כלכלה, משרד הבריאות
עו"ד נתן סמוך, הלשכה המשפטית, מרד הבריאות
נטשה כשר, משרד האוצר
צחי בר-ציון, מרד האוצר
יגאל גידרון, משרד האוצר
עו"ד אלן זיסבלט, משרד המשפטים
רון בר-יוסף, סגן מנהל האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם, משרד העבודה והרווחה
רבקה וייסברג, מפקחת ארצית לקליטת עלייה, משרד העבודה והרווחה
עו"ד איילת זלדין, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
יחזקאל לביא, מנהל האגף לתכנון אסטרטגי, משרד הפנים
עו"ד גלית לביא, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד רינה נשר, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
כרמי אלברט, מנהל המחלקה המשפטית, "נתיב", לשכת הקשר
יפה מרוז, מנהלת אגף זיקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר, מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד פרן ברניס, הסוכנות היהודית
עו"ד יהודית פינקלשטיין, הסוכנות היהודית
עו"ד עפרה פרידמן, הסוכנות היהודית
ניר גילמן, מועצת ארגוני עולים
פיטר גומון, סגן ראש עיריית נצרת עילית, מרכז שלטון מקומי
אירמה אמשיקשווילי, יו"ר יוצאי טיבליסי

הלית ברק

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ




הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתם של חברי הכנסת יולי אדלשטיין, מרינה סולודקין, גנדי ריגר

הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתם של חברי הכנסת רומן ברונפמן, מרינה סולודקין, אלכסנדר צינקר, גנדי ריגר

הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתם של חברי הכנסת סופה לנדבר, אופיר פינס-פז

הצעת חוק לקליטת העלייה, התשנ"ט1999-
הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי כנסת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה,
הקליטה והתפוצות.
חבריי, חברי הכנסת היקרים, אני רוצה להגיע אתכם להסכמה שבדרך כלל אני לא עושה אותה. אני תמיד משתף פעולה עם כל חוק שאתם מביאים וכאשר אתם מביאים חוקים - בדרך כלל הם טובים לעולים ואני בעד העולים – אנחנו רבים, מתווכחים, מדברים עם האוצר ומתקדמים.

בנושא הזה שלפנינו אני רוצה להפוך את הקערה על פיה. אני יודע שאני עושה דבר מאוד מרגיז כי כמעט אין חבר ועדה שלא שותף באחד מהחוקים האלה, ולפנינו מונחים ארבעה חוקים. כמעט שאין ועדה בכנסת – למעט ועדת חוץ וביטחון וועדת כספים – שאחוז המשתתפים בה כל כך גבוה כמו ההשתתפות בוועדת העלייה והקליטה. זה אומר שלחברי הכנסת מאוד איכפת נושא העלייה.

אחרי כל ההקדמה הזאת אני אעבור לשורה התחתונה ואומר שאני לא רוצה שתהיה חקיקה בתחום הזה.

אני רוצה בזהירות ולאט לאט לפרק את המוקש. חשבתי זמן רב - ולזכותו של חבר הכנסת אמנון כהן ייאמר שהוא היה חבר הכנסת הכי אנרגטי בדחיפת החוק הזה - לחצתי על היועצת המשפטית שלחצה על היועצים המשפטיים של משרד הקליטה ועל כל מי ששותף לזה. בגלל הלחץ של חבר הכנסת אמנון כהן עסקתי בשבוע האחרון רבות בנושא, התעמקתי בו, קראתי, בדקתי וכולי. אני אומר שאם אני מסתכל על טובת העולה, שזה הנושא המרכזי שעומד לפתחה של הוועדה הזאת, על טובת הציבור אליו מיועד החוק, המסקנה שלי היא כמעט חד-משמעית. יכולתי לעשות את זה הפוך, לפתוח דיון ולהגיע לדברים אלה אבל אני מתחיל מהסוף.

אני מציע לכל חבריי להסיר את הצעת החוק. אני יכול לנמק אבל לדעתי אתם מכירים את רוב הנימוקים כי החוק הזה מתגלגל בוועדה זמן רב לפני היותי יושב-ראש והתקיימו בנושא מספר ישיבות. אפשר לבזבז עוד ארבע ישיבות ולדון בנושא מכל כיוון אבל בסוף נגיע למסקנה שלא תצא מתחת ידינו שגגה שלא רוצים בה או שלא יצא מזה כלום ורק תהיה דינמיקה קבוצתית.

נראה לי שלפעמים יותר טוב לא לעשות דבר מאשר לעשות וזה אמור לגבי הרבה תחומים, החל בהתנהלותו של משרד הקליטה שחלק גדול ממנו מכיל נהלים ותקנות אבל לא חוקים, ובגמישות הזו תמיד מי שלא בין המחליטים, מי שלא נמצא במשרד, הגמישות הזו מרגיזה אותו כי אותו חבר כנסת לא רוצה שהמשרד יהיה גמיש אלא רוצה שיהיו כללים ברורים. אנחנו יודעים שגם אנחנו דורשים שיתגמשו כמה פעמים בשנה כאשר פעם בעלייה ממדינה מסוימת אחת ופעם בעלייה ממדינה מסוימת אחרת. יש אין סוף דוגמאות שאנחנו אלה שדורשים שינויים. ברגע שעוברים לחוק מאוד כוללני ומאוד סוציאלי כדוגמת חוק ביטוח לאומי, שאין חילוקי דעות בין אף אחד מאתנו שזה אחד החוקים היותר מתקדמים אפילו בהיקף עולמי, העירו לי בצדק שכאשר מישהו שהולך לבית-משפט בגין ביטוח לאומי, לא תמצא אף פעם מישהו שהולך לבית-משפט ואומר שלמרות החוק מצבו כל כך קשה ולכן הוא חושב שביטוח לאומי צריך לשלם לו כי הוא לא נכלל בחוק. כל פנייה לבית-משפט היא על רקע החוק כשאותו אדם כן נכלל בחוק אבל הפרשנות של ביטוח לאומי לא הייתה נכונה. זאת אומרת, הקשיחות הזו של החוק אומרת חד-משמעית שחור על גבי לבן שאם נכנסת בקריטריון הזה, אתה בחוק, אם סטית ממנו, אתה לא בחוק. יש כמובן אפשרות לשנות את החוק, אבל כולכם יודעים שקשה מאוד לשנות את חוק הביטוח הלאומי.

אני אומר שאי-אפשר להתעלם מגורם הזמן וכי אנחנו נמצאים בעידן כלכלי בו סף הרגישות הוא מאוד נמוך. אם נחוקק חוק שיש בו שיניים ובשר, אולי נקומם עלינו אנשים.

היה שלב שחשבתי שאולי נלקט את החוקים הקיימים, נתחיל בהם ונחליט שבשלב ראשון לא משנים כלום אבל נאגד את כולם לחוק אחד כך שכאשר בא עולה חדש, הוא לא צריך לחפש בחוקים השונים. דבר זה כמעט בלתי אפשרי כי יש חוק מס הכנסה שהוא באחריותו של שר האוצר, יש חוק באחריות שר השיכון, יש חוק באחריות גורמים אחרים וכולי. לכל חוק צריך להיות אבא ואין אפשרות ביום בהיר אחד להחליט שכל מה שקשור לקליטת עלייה, גם אם זה נוגע לאוצר וגם אם זה נוגע לשיכון, רק שר הקליטה יהיה ממונה על ביצוע החוק. במבנה השלטוני שלנו זה לא מחזיק מים.

אני לא רוצה להלאות אתכם, אבל מכל זווית שאני בודק, אין אפשרות יציאה. אני לא רוצה להיות נחמד אתכם ולקיים דינמיקה קבוצתית ולקיים עוד עשרים ישיבות. לכן אני מבקש בהסכמה להקפיא את החקיקה הזאת ליום בו נגיע למסקנה שיש איזשהו נושא מרכזי שאותו אנחנו כן רוצים לעגן בחקיקה ואתו אנחנו מתחילים, ואז אנחנו בודקים אפשרויות לתוספות ומתקדמים. עד שלא נגיע לדבר כזה משמעותי, אני מציע להקפיא את החוק.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה על שכינסת את
הוועדה בנושא. החוק הזה לא מוגש בימים אלה אלא הוא הוגש לפני שנתיים.

הרבה יותר משנתיים.

אני הגשתי את ההצעה בשנת 2000.

אני הגשתי את ההצעה בשבוע הראשון שלי
בכנסת.

כבוד היושב-ראש, על הצעת החוק חתום סגן השר
היום וכשהוא הכין את החוק הוא היה שר וראה צורך בשינוי מספר דברים בחוק קליטת העלייה. על החוק חתומה גם סגנית השר חברת הכנסת מרינה סולודקין וכמעט רוב חברי הכנסת המייצגים את העולים. זה מראה על חשיבות החוק.

כולנו עוסקים בנושא של עלייה וקליטה ומדינת ישראל עוסקת בזה שנים רבות. אני חושב שבגדול הקליטה היא טובה אבל כשקולטים בצורה מסיבית ומאוד רצינית, יש בדרך דברים שאנחנו צריכים מדי פעם להסתכל אחורה, להפיק לקחים ולתקן מספר דברים.

יתכן כפי שאתה מציין שבמספר נושאים עדיף לא לגעת ולתת את הגמישות לשר כך שיוכל לשנות על-ידי תקנה, או על-ידי הוראת שעה כזו או אחרת, או על-ידי החלטה של יושב-ראש ועדת שרים לענייני עלייה ותפוצות, כך שיוכלו לקבל החלטה בעניינים אד-הוק ולעשות זאת ללא הדיונים שלנו. יחד עם זאת אני חושב שאנחנו צריכים לקיים דיונים בנושאים השונים כדי לראות אם אכן נגיע כאן להבנה שתיעשה בתיאום אתך ובתיאום עם השרים שקשורים לנושאים השונים. אם נחליט שעדיף לא לגעת בנושא כלשהו, לא ניגע בו, אבל אם יש דברים שאנחנו צריכים לתקן, אני חושב שצריך לתקן אותם.

לכן אני מבקש שלא נקפיא את החוק לעוד שנתיים. המדינה שלנו עוברת קשיים, אבל את החוק צריך לגלגל, להמשיך אותו ולראות על מה מוותרים, על מה עומדים וכולי.

אני לא יודע מה יאמרו חבריי אבל אני מציע שנתחיל לקדם את החוק לפי הנושאים. אם תחליט שקידום החוק ידרוש דיונים רבים, תוכל להקים ועדת משנה שתתחיל לגבש את המלצותיה שיובאו למליאת הוועדה. אני רוצה לטפל בעולים החדשים ואני רוצה שלעולים שמגיעים היום לארץ יהיו הכלים הנכונים להתמודדות עם חייהם החדשים. אם נגרם למישהו עוול, אני רוצה לתקן זאת.

אני למשל לא רוצה להגביל את העולה בזמן אלא לומר שיש לו זכות לקבל פעם אחת למשל הכשרה מקצועית והוא יכול לממש את זכותו זו אחרי שנתיים או אחרי ארבע שנים או אחרי עשר שנים ולאו דווקא במשך שלוש שנות שהותו הראשונות בארץ. אני לא רוצה להגביל אותו כי בשנותיו הראשונות בארץ הוא צריך גם ללמוד, גם לרכוש דירה, גם לעבוד לפרנסתו ולעשות הכל ביחד, דבר שהוא קשה מאוד. אני רוצה ללמוד את הנושא הזה לעומק ואם הכל בסדר, אין לי בעיה, אבל אם יש עדיין איזה שהם עיוותים, צריך לתקן אותם.

אם שר הקליטה חתום על החוק, אני חושב שהוא יודע מה הוא עושה.

הצטרפו חברי כנסת נוספים לישיבה ולכן אני
רוצה לחזור על דבריי. חוק לקליטת עלייה, יתכן שיש בו רגישות כי יש גם כאלה שבחדרי חדרים אמרו לי שיכול להיות שטעינו והיה כדאי לא להביא את החוק הזה.

אחרי שבדקתי את הנושא ומאחר שהשתכנעתי – לאחר התייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, גם עם אנשים בכנסת וגם עם היועצים המשפטיים – הגעתי למסקנה שנכון להיום עדיף להקפיא את החוק הזה. אני לא יודע מה יקרה בעוד שנה או בעוד חצי שנה אבל נכון לעשות זאת היום בסיטואציה בה אנחנו נמצאים, מאחר שכולנו רוצים שהחוק הזה יועיל לעולים ולא חס וחלילה יזיק להם. הסברתי שאם אני רוצה לאגד בחוק את החוקים הקיימים או להוסיף בחקיקה את הדברים שנמצאים היום בתקנות, אני דורך על דברים שאני לא רוצה להזיק בהם. לפעמים יש תקנות שיש בהן גמישות או כללים במשרדים השונים ואת הגמישות הזו אני רוצה מה עוד שבוועדה שלנו דורשים אותה כי בלי גמישות אי-אפשר לעשות הבדלים בין ניואנסים של עולה ממדינה כזאת ועולה ממדינה אחרת ולפעמים יש ארבע דרגות בין מדינות שונות. אי אפשר לעשות חוק שיתייחס לעולים ממדינות רווחה לחוד ולעולים ממדינות סעד לחוד כי לפעמים יש באמצע עוד שלבי ביניים וזה שזה לא בחקיקה, המשחק הזה נותן אפשרות לעבוד.

כל אחד רוצה לקבוע ולא רוצה שמחר יבוא שר אחר וישנה, אבל השאלה האם זו טובת העלייה או לא.

יש עוד נקודה. אם אני לוקח את החוקים הקיימים וכדי לעשות סדר אני לוקח את כל החוקים ומאגד אותם בחוק אחד, כך שכאשר עולה חדש מגיע יש לפניו חוק אחד ושם הוא מוצא את כל הנושאים. יש חוקים שמתייחסים למס הכנסה והם תלויים בשר האוצר, יש חוקים שמתייחסים למשרד השיכון, יש חוקים שמתייחסים למשרד הקליטה וכולי. זאת אומרת, על כל חוק צריך להיות אחראי משרד מסוים. לא יכול להיות שמשרד הקליטה יהיה אחראי על נושאים שקשורים למס הכנסה בגלל שמדובר בעולים.

אני אומר את הדברים בדחילו ורחימו. אני יודע שאתם לא יכולים להציע לבטל את החוק הזה.

בכל חוק שאנחנו מביאים האוצר שותף.

בכל חוק אתה מחליט מי השר הממונה. צא מתוך
הנחה שגם אני רוצה להצליח עם העולים כפי שרוצה כל אחד מכם.

אם כן, נשב ונדון. מה שלא צריך, נוריד.

מה שנעשה, נעשה בהסכמה.

הרעיון שלך הוא רעיון מאוד מפתיע ואני אישית
לא מסכימה לו. אני לא חושבת שחוק שיש בו הגדרה של זכויות והגדרת מעמד יכול לפגוע באוכלוסייה עבורה חוקק החוק. אני חושבת שדווקא עכשיו המצב במדינת ישראל הוא מסוכן כי רוצים להיות מדינה נורמלית אבל בגלל זה מפירים את החוקים הקיימים. אני מדברת על חוק השבות כשבמשרד הפנים לא נותנים ליהודים לחזור לארץ.

זאת דוגמה לדבר שקיים בחוק.

הצעת חוק לקליטת העלייה היא בין חוקי היסוד
של מדינת ישראל וכציוני מובהק אתה ודאי מסכים לזה. זה הזמן לחזור לדברים מאוד בסיסיים ולומר מה זו עלייה, מה זו קליטה, מה זה חוק השבות וכולי.

את מציעה שבעיקרון זה יהיה חוק דקלרטיבי?

אני חושבת שגם דקלרטיביות מאוד חשובה
עכשיו כי בחברה שלנו יש פלג שמאלני שרוצה להפסיק את העלייה ורוצה להפוך למדינה נורמלית כמו מדינות אירופה, דבר שאנחנו לא יכולים לעשות זאת. יש דתיים-חרדים שגם הם רוצים להפסיק את העלייה והקליטה בצורה רחבה.

אתה יושב-ראש הוועדה אבל אני אומרת שאנחנו צריכים להתייעץ עם הסיעות שלנו. העמדה שלי היא באופן מוחלט נגד הקפאת החוק. אנחנו כנציגי העלייה לא יכולים לעשות זאת מה עוד שבכל מצע של מפלגה כלשהי קיים חוק העלייה והקליטה.

אני חושבת שאנחנו צריכים להתייעץ עם הסיעות שלנו ולומר לך שזו דרך מאוד מאוד מסוכנת. אני מבינה את התנגדות המשרדים כי יהיה להם קשה עם חוק חדש, אבל זו מטרה לאומית.

למדתי ממך שני דברים חשובים. דבר אחד שלא
ידעתי אותו, וחבל שלא התייעצתי עם חבריי, שהנושא הזה הוא נושא שמאוד מדובר בין העולים ודעת הקהל במהות חשובה מאוד. הדבר השני שלמדתי ממך, גם אם לא התכוונת לומר, והוא כן נראה לי טוב שלפחות בשלב ראשון, גם אם נקפיא את תחולת החוק, הקטע של הדקלרציה הציונית החיובית הוא קטע מאוד חשוב, וגם אם נלך רק על הקטעים האלה, השלב הראשון אומר הרבה.

אני חושבת שכולנו צריכים לזכור את
ההיסטוריה. לפני מספר שנים יושב-ראש התאחדות יוצאי מדינות חבר העמים פנה לוועדת העלייה והקליטה והסביר את חשיבות חוק לקליטת העלייה במדינת ישראל. אנחנו מדינה קולטת עלייה. בקדנציה הראשונה שלי הנחתי את הצעת החוק הזאת. אני לא רוצה לקבל זכות ראשונים, מה עוד שהיו לנו חילופי דעות והגענו כולנו למסקנה שזה חוק של העלייה כולה ולא משנה מי הגיש אותו. אנחנו חושבים שבמדינת ישראל, מדינה שקולטת עלייה, צריך להיות חוק וזה לא רק בגלל הדקלרציה אלא בגלל שכמעט שלושה מיליון אנשים הגיעו למדינת ישראל ממדינות השונות. לכן החשיבות היא רבה.

אנחנו יודעים שכל עולה ועולה – ולא משנה מהיכן הוא הגיע, מאתיופיה, מרוסיה, ממרוקו, מכל מדינה בעולם – שהגיע למדינת ישראל, על בשרו עבר את קליטת העלייה והרגיש את ליקוי הקליטה אותם היה אפשר למנוע. אני לא רוצה לפסול פקידים בכירים של המשרדים השונים שהם אנשים עם ניסיון רב, ניסיון שגורם לנו לעתים קרובות להתייעץ אתם, אבל אנחנו אלה שעברנו את הנושא על בשרנו.

אתה יודע שבגל הטרור האחרון שליש מההרוגים הם עולים ממדינות חבר העמים וגם כאן הרגשנו בליקויי הקליטה כי כאשר קרה האסון, פתאום במדינת ישראל נפתחו עיני הוותיקים, הצברים, שראו איך האנשים האלה עוברים את תקופת הקליטה, ראו שהאנשים האלה יודעים לסבול וכי הם רוצים לעבור את הסבל אבל אני חושבת שהמדינה הייתה חייבת למנוע את הסבל הזה לפחות במצב הנוכחי.

לפני מספר ימים קיימנו כאן דיון על חיילים בודדים וקיבלנו את דעתו של הצבא. בששי-שבת האחרון קיבלתי בהתאחדות ארבע שיחות טלפוניות מקציני צבא שאמרו שיש להם ארבעה חיילים שלא יוצאים לחופש מאחר שאין להם לאן לצאת ולמה לצאת. אני אומרת לך שהליקויים הם כל כך רבים. אני לא רוצה לשפוט מישהו, אבל אני אומרת לך שהעולים עניים, הם נוברים בפחי האשפה ומחפשים אוכל וכולי. ב4- בספטמבר יחד עם כל נציגי העולים אנחנו מקיימים שירותרום למען עולים נזקקים. אנחנו לא רוצים להציג את האנשים האלה כאנשים מסכנים אבל אנחנו אומרים שאלה אנשים שנמצאים בקשיים וצריך לעזור להם.
אני אומרת לך שחשיבות החוק היא מאוד מאוד רבה ועבורנו זאת לא דקלרציה אלא עבורנו זה חוק יסוד של מדינת ישראל.
אני מבקשת ממך לא להקפיא את הצעת החוק ומצטרפת לדבריו של חבר הכנסת אמנון כהן. אם צריך להקים ועדה משותפת בהשתתפות פקידים בכירים של המשרדים השונים, כאלה שיש להם ידע שיצטרף לניסיון שלנו – לדבר הזה אנחנו מוכנים. אנחנו מוכנים להשקיע שעות ולהביא לכאן את נציגי ארגוני העולים כדי שיתרמו לעניין הזה.

העולים אומרים שהם באים לכאן לפי חוק אבל
גרים כאן לפי התקנות. העולים אומרים שאנחנו לא רוצים שיהיה חוק ולכן אולי כדאי לחלק את הדבר לשניים: לחוקק חוק ממש דקלרטיבי, חוק יסוד, ולאחר מכן להקים – כהצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן – ועדה משותפת ולהמשיך בדיון לגבי החוק הזה.
שמעתי אחד מנציגי משרד האוצר שאמר שהעלייה עולה כסף רב ואלה צלילים שלא נותנים הרגשה טובה. לכן אנחנו רוצים שיהיה חוק. אני מבין שחוק יסוד קשה להעביר, אבל חוק בצורת חוק יסוד, אפשר. אני מסכים אתך שקשה בחוק לנסח את כל הדברים כאשר העלייה מגיעה מהארצות השונות, אבל עקרונות צריכים להיות בחוק הזה ואנחנו עומדים על כך שהחוק יהיה.

לפני כמה שבועות ראש-הממשלה שלנו אמר
באוניברסיטת בר-אילן שדבר חשוב מאוד למדינת ישראל זה עוד מיליון עולים. אם יהיה חוק, זו בשורה טובה לעולים שמגיעים מהארצות השונות. זה יאמר להם שהעלייה חשובה מאוד למדינת ישראל ונמצאת בחשיבות עליונה.
אנחנו יכולים לבדוק שוב את החוק הזה כך שנוכל לשמור את הגמישות הקיימת, אבל עם החוק הזה נוכל לבשר בשורה טובה לכל היהודים בכל העולם ולומר להם שזה דבר עקרוני למדינת ישראל.

ביהדות יש מושג שאומר ניצחוני בניי. אם כן,
ניצחתם אותי ואני שמח כי בתחושות אתם הרבה יותר חזקים ממני, מה עוד שאני עסקתי בטכניקה ושכחתי את התחושות. אני מסכים במאה אחוז שהתחושות הן מרכיב חשוב ומרכזי בחוק מהסוג הזה.
בעצם הישיבה הזאת, אני מודה, לא התכוונתי להתקדם אלא רציתי ללבן את הסוגייה העקרונית.
מאחר שהחוק הוא חשוב וכולנו רוצים להיות שותפים, אני לא אקים ועדת משנה אלא אנחנו נשב על החוק במליאת הוועדה.

כפי שהצעתי קודם, אפשר לעבור נושא נושא כך
שלא יהיה צורך לזמן את כל הגורמים לכל ישיבה. תחליט אתה באיזה נושא אתה רוצה לדון ולפי זה יוזמן נציג המשרד הרלוונטי.

בסדר. הישיבה הבאה תהיה עניינית ונדון בנושא
אחד או שניים כאשר קודם נגבש את הרוח הראשונית כך שזה יהיה המסר לעלייה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10