פרוטוקולים/ועדת קליטה/5012



19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
06.05.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/5012
ירושלים, ב' בסיון, תשס"ב
13 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 215
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שני, כ"ד אייר התשס"ב – 6 במאי 2002 – שעה 10:00

סקירת סגן השר לקליטת העלייה חבר-הכנסת י' אדלשטיין על פעולות משרדו –
פעילות המשרד ותקציבו - דיון יזום על-ידי חבר-הכנסת צ' הנדל.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
מרינה סולודקין
אלכסנדר צינקר
גנדי ריגר
יורי שטרן

סגן השר לקליטת העלייה חבר-הכנסת יולי אדלשטיין
חנוך צמיר - משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
דני טופז - מנהל אגף תקציבים, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת - מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
יהודה גליק - דובר, המשרד לקליטת העלייה
רומן גרביץ - ראש לשכת סגן השר לקליטת העלייה
ירון ישראלי - חשב המשרד לקליטת העלייה
קלאודיה כץ - מנהלת מח' תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה
חביב קצב - המשרד לקליטת העלייה
דוד שכטר - יועץ תקשורת של סגן השר לקליטת העלייה
זיו גלזר - ראש לשכת מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
שלום בן-ישעיה - יחידת המחשב, המשרד לקליטת העלייה
פיני מור - עוזר המנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה
נעמי אחימאיר - לשכת הקשר – "נתיב"
ד"ר מלה תבורי - לשכת הקשר – "נתיב"
דוד מהרט - יועץ שרת החינוך, משרד החינוך
טובה מטלון - מדריכה ארצית – אגף לקליטת עלייה, משרד החינוך
רבקה וייסברג - מפקחת ארצית לקליטת עלייה, מ' העבודה והרווחה
שאול דריטר - סגן ראש אגף שילוב עולים, תעסוקה ויזמות, הג'וינט
שפרה לויצקי - יו"ר מועצת ארגוני עולים
שושנה רון - מנכ"ל ברית יוצאי בוכארה
ד"ר ברוך אייל - סל"ע – מרכז סיוע לעולה במשבר
שולה מולה - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
תמר דסטה - לוביסטית, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
מיכל רוזין - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
אברהם נגוסה - מנכ"ל ארגון "מכנף דרום לציון"
לורן פוריס - מקשרת עם הכנסת, המרכז לפלורליזם יהודי
שמחה גטהון - על"ם

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

- - - - - - - - - -
סקירת סגן השר לקליטת העלייה חבר-הכנסת י' אדלשטיין על פעולות משרדו –
פעילות המשרד ותקציבו

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים. אני פותח את הישיבה.

כהרגלנו בתחילת מושב, אנחנו מזמינים את האיש הממונה על משרד הקליטה ואת יושב-ראש הסוכנות היהודית לתת לנו סקירה על פעולות משרדיהם. יושב-ראש הסוכנות יהיה כאן בשבוע הבא. היום נמצא אתנו סגן השר יולי אדלשטיין וממנו נשמע סקירה על מצב הקליטה ואם יש דברים חדשים על הפרק. אחר-כך נשמע שאלות והערות מפי חברי הוועדה והמוזמנים.

מאחר שאנחנו כבר מכירים את החומר, אדוני סגן השר, לא אכביד עליך. תמסור לוועדה סקירה תמציתית, ואחר-כך תשלים, בהתאם לשאלות שיהיו. בבקשה אדוני.

תודה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל הנוכחים. אנחנו באמת נשתדל לתמצת, ואתחיל מכמה נתונים. אקדים ואומר שגם מן הנתונים תראו את האמת הלא כל-כך משמחת מאחר שמספר העולים ירד בצורה די משמעותית. הסיכום נכון לסוף חודש אפריל. בשנה זו עלו עד סוף חודש אפריל 5,860 עולים. לא קשה לראות שאם המגמה הזאת תימשך, היא תיקח אותנו אי-שם לטרום גל העלייה האחרון, כשברור שהמדינות שנותנות לנו גידול במספר העולים הן ארגנטינה ואתיופיה, ובשאר המדינות מספר העולים יורד.

בעמוד מס' 5 של החוברת נראה גם את הנתונים לגבי חמ"ה. אני חושב שאנחנו לא זקוקים להסברים דרמטיים ועמוקים למה זה קורה. אפילו השתקפות המציאות שלנו על מסכי הטלוויזיה ועל דפי העיתונים ודאי שנותנים, לצערי, להרבה מאד אנשים לשקול אם זה הזמן ואולי לחשוב על דחייה. התוצאה, כפי שאמרתי, היא בנתונים שלפנינו, וכולי תקווה שהקיץ ייתן לנו איזו שהיא בשורה, כשאנחנו יודעים שהמשפחות הצעירות, במציאות של היום במיוחד, ממה שעדיין נחשב מדינות רווחה, כגון צרפת או דרום אפריקה, מן המקומות האלה אולי נראה מגמה קצת יותר חיובית בחודשים יולי-אוגוסט, כלומר במהלך חופשה מלימודים.

אני הבנתי ממר צמיר שיש חדשות יותר טובות בנושא צרפת, שחזרו לענין של הזדמנות שנייה.

זה נכון. החלטנו להפעיל גם את פרוייקט הזדמנות שנייה בצרפת. לאור ההצלחה של הפרוייקט בארגנטינה אנחנו מקווים שיבואו עשרות משפחות.

אני מציע לראות את עמוד מס' 7 – עולים מאתיופיה. כפי שאתם רואים, במהלך ארבעת החודשים של שנת 2002 הגיעו 1,179 עולים. אני מקווה שהמגמה הזאת תימשך, ואולי גם תגבר קצת, כי ברמה של דיונים בממשלה, בהשתתפות כל הגורמים, קבענו שוודאי שאין שום סיבה לא לבצע במהירות האפשרית את הבדיקות של כל אלה שפנו לגורמים הישראלים באתיופיה. כמשרד הקליטה אני רק יכול לומר שלמרות חרושת השמועות שכביכול אין מקומות ושכביכול יש עיכוב מצדנו של התהליך הזה, אנחנו הולכים מבחינת המקומות ומבחינת המיטות לעולים שמגיעים. למרות שבאותה נשימה אני חייב לומר שהיכה בנו קשות הענין של עליית הדולר בנושא הספציפי הזה, כמו בעוד הרבה נושאים. היו לא מעט משפחות, גם בפינוי אתרי קרוואנים אבל בראש ובראשונה בנושא של אתרי קליטה, שהיו כבר או ממש עם חתימת חוזים, או ממש בשלבים אחרונים של פינוי במובן החיובי של המלה לדירת קבע, וכשהדולר קפץ ודאי שזה השאיר את אותן משפחות תקועות או באתרי קליטה או באתרי קרוואנים, ואנחנו מנסים כרגע בכל מיני דרכים לחשוב על פתרונות יצירתיים. אבל לומר לכם שיש לי בשורה בנושא הזה, לצערי הרב עדיין אין.

עמוד 8 – עולים מארגנטינה. עם כל החדשות הפחות טובות יש לנו גם חדשות טובות בנושא מספר העולים. כפי שאתם רואים, עד סוף אפריל 2002 הגיעו 1,573 עולים. בהשוואה לשנה קודמת זה גידול פי שלוש של מספר העולים, למרות שהמספרים המוחלטים עדיין לא גבוהים כפי שהיינו רוצים, אבל כולי תקווה שהעבודה שנעשית בארגנטינה תגרום לא רק להמשך אלא גם לתגבור גל העלייה.

וגם החלטות הממשלה.

החלטות ממשלה ניתנו ואני חושב שגם לגבי ארגנטינה וגם לגבי צרפת אין מה להתבייש בהחלטות שלנו, ואני מקווה שיהיה לכך תרגום מעשי.

השקף הבא, עמוד 9 – צרפת – הוא עדיין לא מרשים, אבל כולי תקווה שאולי בקיץ נראה מספרים קצת שונים, נראה התגברות של הגל. עד כאן בנושא נתוני עלייה.

מכאן ואילך נגיע לארצנו ומה שקורה יותר בתחום הקליטה. בעמוד 10 תראו את רשימת 25 הערים המובילות בקליטת עלייה. אני חושב שבמשפט הזה צריך להוסיף ברכת יישר כוח לרשויות האלה ולכל מה שהן עושות. היום אין הפניית עולים לכיוון זה או אחר. אין לא אפשרות, לא רצון, לא מדיניות לקחת עולה בשדה התעופה ולומר לו: אתה תגור בחיפה ואתה תגור בלוד. זאת אומרת שהבחירה היא חופשית ואם הרשויות האלה קולטות עלייה בהיקף כזה, זאת אומרת שיש תגובת שרשרת ויש אפקט של משיכה בערים האלה ולא רק הפנייה אליהן. המגמה נמשכת.

אני רק רוצה לציין בהקשר הזה שני דברים. 1. שזה אולי מסביר את החשיבות שהמשרד מייחס לכל הנושא של עבודה עם הרשויות המקומיות. אנחנו עשינו מאמצים ביורוקרטיים בתוך המערכת, אבל אני רוצה לציין שהנהלת המשרד ואנשי הכספים של המשרד עשו מאמצים כבירים על-מנת לא לפגוע בתקצוב הרשויות המקומיות. העמדה שלנו ידועה. עולים נקלטים דווקא שם ולא במוסדות שלנו. בינתיים אני יכול לדווח ש-80% מתקצוב הרשויות כבר עבר אליהן. כבר התקיימו ועדות היגוי. דרך אגב, נעשתה בדיקה חוזרת ונציגי עולים בוועדות היגוי נמצאים בכל ועדה וועדה, איפה שהיו בעיות. כ-60 נציגי עולים במקומות השונים נבחרו חדשים, ואני מקווה שיעלה בידינו בחודש הקרוב להשלים את 20% הנותרים, כי מבחינתי כל שקל שלא מגיע לרשות המקומית בנושא קליטת עלייה זה שקל אחד פחות שמגיע לעולים. ברור מה מצבן גם של הרשויות מבחינה תקציבית, כך שאני לא מצפה שהרבה ראשי ערים יגידו: טוב, לא הגיע תקציב מן הממשלה, אנחנו ניקח פה איזו שהיא רזרבה פנימית. ואני לא אומר את זה עם אצבע מאשימה אלא שפשוט אין להם.

יש לנו בעיה, בגלל מספר העולים, מהו התרגום המעשי. למשל, בנושא כל-כך כביכול שגרתי וברור כמו פתיחת כתת אולפן. התקן של משרד החינוך הוא 25 תלמידים. וראו זה פלא, עד שאתה פותח אולפן בבית-שאן או במגדל העמק, חולפים חודשיים ושלושה חודשים. נכון שיש פתרונות ואנחנו ערוכים עם הסעות, אבל תסכימו אתי שזה לא הפתרון להסיע עולה מבית-שאן לעפולה בחודשים הראשונים שלו בארץ. כך שאנחנו פועלים מול משרד החינוך גם עם בקשה לקצת שינוי תקן, לפחות לאיזה שהוא פרק זמן.

אנחנו עושים פרוייקטים שקשורים דווקא לאי-תעסוקה. כלומר, גם לפי הסיכומים כאן בוועדה שהיו בינינו לבין משרד העבודה והרווחה, במחוז הדרום זה מתבצע כבר – השלמת כתות אולפן על-ידי עולים מובטלים, גם כאלה שהיו באולפן אבל העברית שלהם עדיין לא ברמה, אז הם נכנסים לכתות אולפן כתלמידים מן המנין, תוך שמירה על כל הזכויות שלהם כמובטלים. אני מניח שרבים היו מוותרים על הזכויות האלה.

נתוני תעסוקה ואבטלה – עמוד 14. לצערי הרב, העדכון הוא לא עד הרגע האחרון, כי אנחנו מסתמכים פה על נתונים חיצוניים. לא אפתיע אם אומר שיש גידול באבטלה. המכות שהעולים ספגו הן מכל הקצוות של הקשת התעסוקתית. אני מתכוון לכך שגם העולים שמאד הצליחו בשנים האחרונות, למשל עקב הפריחה בתחום ה"היי-טק" והאלקטרוניקה, לצערי הרב אנחנו רואים חלק מן האנשים האלה שעבדו והסתדרו יפה, פתאום אנחנו רואים אותם במעגל האבטלה.

בקצה השני המשבר בתיירות ובענפים נוספים גרם לכך שגם הרבה מאד עולים שהתפרנסו מעבודות שהן לא מתעסוקה מקצועית, גם בקצה הזה הרבה מאד עולים נפגעו, וודאי כל מה שקרה גם עם כל מיני מפעלים של קווי ייצור שונים, בדרום ובצפון, ודאי שפגע קשות בעולים.

עמוד 15 – ניסיון שלנו להתמודד עם המצב. המסלולים שלנו ידועים ואני חושב שאני לא צריך לפרט אותם בפני הנוכחים כאן. קורסי הסבה, הכשרה, קורסי רישוי, קידום העסקה, השתלמויות ערב, מרכזי הכוון – כל הדברים האלה מוכרים, ניסיון שלנו להתמודד עם מצב האבטלה בקרב העולים.

אני חושב שחייבים דווקא לזקוף לזכות, שלמרות המשבר הקשה, בעזרת קידום העסקה בתקופה האחרונה מצאו כ-3,000 עולים מקומות תעסוקה. מרכזי הכוון – גם בימים אלה, בעבודת "פנצטה" בעצם, אבל מצליחים לאתר מקומות תעסוקה לעולים, חלק בהתאם לרמה המקצועית, חלק גם לא בהתאם לרמה המקצועית. אבל עובדה, במקום משבר ובמקום דמי אבטלה זה בהחלט פתרון מועדף עלינו.

עמוד 16 – קליטת אקדמאים, מקצועות חופשיים. כאן מדובר גם בקורסי רישוי. אני חייב לציין מראש, הבעיה שלנו היא בוודאי תקציבית, אבל למשל בנושא של רופאים מתמחים אנחנו תקועים. בעצם אין לנו מתמחים חדשים שמתקבלים למשרות בבתי-חולים, עקב העדר תקציב. אנחנו מנסים, יחד עם משרד הבריאות לפעול בענין הזה, בינתיים ללא הצלחת יתרה.

קורסי רישוי מתקיימים, נותנים פחות או יותר מענה.

עמוד 18 – קליטה במדע. גם כאן המצב התקציבי לא מזהיר. לא אקריא לכם את כל הנתונים של הקיצוצים, אבל ודאי שאנחנו שומעים על הקיצוצים במשרד הקליטה – וזה גם מקום לומר שהוועדה יחד אתי היתה שותפה לנסיונות נואשים למנוע כל מה שאפשר בנושא הקיצוצים, וגם היו הצלחות חלקיות, אבל עדיין הקיצוצים היו. הסעיפים שמשרד הקליטה מקצץ בהם הם ידועים מראש. זה מדענים, תעסוקה, יזמות, קליטה בקהילה, כי אלה הסעיפים הכבדים, מה שנקרא. הקיצוץ בכל שאר הדברים הוא קיצוץ לצורך שוויוניות או לצורך חינוך, איך שאתם תקראו לזה. כי כשיש למישהו תקציב של חצי מיליון שקל, וגם משם אנחנו מורידים 30,000 שקל, זה נעשה על-מנת להראות שהעול נופל על כולם, אבל לא על-מנת באמת להעביר כסף למשרד האוצר.

גם בסעיף מדענים היה קיצוץ, וגם היו בעיות, בגלל כל המצב התקציבי במדינה, בהזרמת עודפים למחלקה הזאת. ואני אסביר. כשנחתם חוזה עם מדען הוא נחתם לשלוש שנים. דוגמה בולטת ומוכרת לכל אלה שהשתתפו בדיונים היא תוכנית קמ"ע. החוזה נחתם לשלוש שנים. כשהעודפים המחויבים צריכים להגיע מן האוצר, ראו זה פלא, הם לא בדיוק מגיעים בזמן. כתוצאה מכך נוצר תור או פקק בקליטת המדענים האלה, הרבה מאד עצבים, ובצדק, אני לא מפנה אצבע מאשימה דווקא כלפי המדענים. הם מקבלים מכתבי פיטורין מן המוסדות, פונים למשרד הקליטה, אומרים להם: חכו, כרגע אין תקציב, ונוצר פה איזה שהוא מעגל מאד שלילי.

עם קבלת העודפים קיימנו ישיבה אחת על-מנת לגמור חובות של כמה חודשים כלפי המדענים. עדיין יש לא מעט שבשנה הנוכחית, 2002, מסיימים את החוזה ואין לנו כרגע מענה תקציבי. בוועדת הכספים דנים היום על העברות, ואני מקווה מאד שיעלה שם גם נושא של העברות פנימיות במשרד הקליטה. דאגו שחברי הסיעות המיוצגות בוועדת הכספים יהיו ויצביעו, כדי שלא יהיו דברים מיותרים. לנו ודאי אין שום בעיה, אבל כפי שאנחנו מכירים את המציאות, לפעמים בגלל נושא של טיסות לירח פתאום כל ההעברות נעצרות בוועדת הכספים, ומי שיסבול בקצה הם מדענים-עולים, בדוגמה הספציפית הזאת, ואני מניח שגם אוכלוסיות נוספות, לצערנו.

אני חוזר ואומר, מדענים שהחוזה שלהם בקמ"ע יסתיים בשנת 2002, טרם עלו לוועדה. ברגע שיהיה תקציב הם יעלו. אני מקווה שזה יהיה ממש כפי שציינתי, בימים הקרובים.

עמוד 20 – דיור. אלה נתונים מאד כלליים. נכון לדצמבר 2001 ממתינים 53,000 זכאים לדיור ציבורי. ההתפלגות שלהם בעמוד 21. אלה האוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהן. אני מציין, זכאים לדיור ציבורי חסרי דיור.

בעמוד 22 נראה את הפתרונות שאנחנו מספקים. הדברים שכדאי לציין כאן, ואני אומר זאת עם הרבה הערכה, ולצערי הרב גם תנחומים אישיים לקולגה שלי, שר השיכון נתן שרנסקי, שהודות להוראות שלו במשרד השיכון הורד המחסום של עלות שיפוץ דירה ציבורית. היה שם איזה שהוא כלל פנימי, עד סכום מסוים מותר לשפץ, מעל הסכום הזה הדירה עומדת ריקה, מתפרקת. במקרה הגרוע לא רק מתפרקת אלא יושבים שם אנשים שמשתמשים במה שאנחנו לא רוצים שהילדים שלנו ישתמשו. כתוצאה מן ההנחיה הברורה להסיר את החסם הזה פתאום, איפה שלא ציפינו, קיבלנו מספר לא קטן של דירות ציבוריות מתפנות, משופצות. אתם רואים שבשנת 1998 היו 1,100 דירות. ב-1999 – 1,100. ב-2001 – 1,331 דירות. תוך כמה חודשים אחרונים של שנת 2001 אוכלסו כמה מאות דירות ציבוריות. מבחינתי זה קצת נשימת רווחה בנושא הזה.

המגמה השנייה שצריך להצביע עליה הוא הנושא של מקבצי דיור. הפרוייקט נמשך. התקיימו כמה מכרזים, ואני מאד מקווה שלמרות עצירה כלשהי שהיתה במכרזים בשנת 2000, בשנת 2001 המכרזים שהתקיימו יתנו לנו ב-2002-2003-2004 אלפי פתרונות לאוכלוסיות השונות.

עמוד 23 – מימוש משכנתאות. אין מה להוסיף, פרט לעובדה המצערת, כפי שכבר ציינתי, עקב עליית הדולר עולים בכלל ועולי אתיופיה בפרט, שהמשכנתה אפשרה להם לעזוב את הקרוואן או את האתר הזמני ולעבור לדיור קבע, ואנחנו כל הזמן גם חלמנו על הרחבת הזכאויות לתוספות נוספות, על-מנת להבטיח שהעולים יגיעו לאו-דווקא לאזורים הפחות חזקים בארץ, ולצערי הרב, עקב עליית הדולר אנחנו נזרקנו אחורה, או נתקענו. וראו זה פלא, בתוכניות החדשות שמובאות – ואני אומר את זה עם פזילה לכיוון חברי הכנסת – כרגע לדיונים בכנסת, יש גם נושא של קיצוץ משכנתאות, ועם כל השמחה על כך שחלק גדול מן הגזרות במשרד השיכון הוסרו מסדר היום, כלומר, לא יהיה קיצוץ בסבסוד לקשישים, לנכים ולקטגוריות רבות של חד-הוריות, לעומת זה בנושא משכנתאות, לדעתי, יש פגיעה ואנחנו במיוחד מודאגים מהנושא של עולי אתיופיה בהקשר הזה. באותה נשימה אני חייב לומר, שכולנו לא רוצים שהם יישארו בתנאים-לא-תנאים או בתנאים זמניים, אבל גם את המדינה זה בסופו של התהליך יכניס להוצאות מיותרות, כי אם לא יפנו את אתרי הקרוואנים, וכולנו מקווים שיימצאו זכאים נוספים רבים בקרב עולי אתיופיה שנמצאים כרגע בתהליך בדיקה, אז זאת אומרת שההשלכה הישירה היא שהמדינה תצטרך לשכור עוד ועוד אתרים במקום לעבוד על בסיס דירה מתפנה.

עמוד 24 – צפי פתרונות מקבצי דיור. אנחנו מאד-מאד מקווים שבסביבות 1,000 – 1,500 פלוס מינוס פתרונות דיור בשנים הבאות יבואו מן הפרוייקט הזה. למרות שאני בטוח שהעובדה הזאת ידועה לכולם, אני רוצה לציין שהפרוייקט מתנהל תוך הפקת לקחים כל הזמן, התייעלות, הורדת מחירים, וכל מקבצי דיור שהושכרו מחדש על-ידי משרד הקליטה, אחרי חמש שנות ניסיון הושכרו כבר תוך הורדת מחיר בחלק מן המקומות גם בצורה די משמעותית.

עמוד 26 – אתרי קרוואנים. אני חושב שבשקף הספציפי הזה מגיעה מלה טובה גם לאגף אכלוס, גם לתחום עולי אתיופיה במשרד וגם ללשכת המנכ"ל, שלקחו על עצמם את הפרוייקט הזה. דיווחתי על כך פעם בוועדה. המספרים ממשיכים לרדת בפינוי אתרים, למרות שנושא משכנתאות פגע בנו בפרוייקט הזה.

דאגנו שימונה שר שיכון שיש לך אתו יחסים טובים.

נכון.

עמוד 27 – כשאנחנו מסתכלים על המספרים היורדים של העולים, זה דבר אחד, אבל סוף-סוף אפשר לעשות את זה גרפית יפה ולציין שהאתרים נסגרו בפועל. עם ראש הממשלה הקודם לקודם, מר בנימין נתניהו, ועם שר הפנים דאז ביקרנו באתר בארותיים, ואני חייב לומר שלא שאנשים לא חשופים למציאות הזאת, אבל כל פעם שהם ראו אותי אחר-כך הם שאלו: מה עם בארותיים? אבל סוף-סוף אפשר לומר, ואני אומר את זה בגאווה בלתי-מוסתרת, במיוחד גאווה על אותם מוקדים שציינתי, שגם בארותיים וגם עוד כמה אתרים, כפי שאתם רואים, הפכו להיסטוריה.

ועדת עזבונות של המשרד סיימה את פעילותה. היא יצאה עם שורת המלצות. למעלה מ-300 ארגונים פנו לאפיק העזבונות במשרד הקליטה. אנחנו מעבירים עכשיו את החומר לשופט סגלסון, ואני מאד מקווה שיהיו גם תשובות מוועדת עזבונות, שיספקו את הארגונים.

אולפנים לעברית. אמרתי, יש קשיים בפתיחת כתות ברשויות הקטנות. מאד מדאיג אותנו הנושא, אנחנו מאד לא מרוצים מידיעת העברית גם בקרב עולי חמ"ה, גם בקרב עולי אתיופיה. אפשר לעשות יותר אבל היד אינה משגת. פתחנו כתות לכ-1,200 תלמידים באולפני הזדמנות שנייה – פרוייקט שלנו שאנחנו מאד מעריכים ומאד אוהבים, וחושבים שהוא חשוב. העולים מסכימים עם מה שכרגע אמרתי, אבל לצערי הרב, זה ודאי טיפה בים כשאנחנו מדברים על מיליון עולים לדבר על אלף באולפני הזדמנות שנייה. זה ענין תקציבי.

עמוד 33 – נושא שנתתי אותו כדוגמה עצובה בעת קיצוצים - פרוייקט "מסיכון לסיכוי" של נוער עולה. לא אפתיע אתכם אם אגיד שבעיית נוער עולה מטרידה את כלל העולים בקרב עולי חמ"ה ובקרב עולי אתיופיה. וראו זה פלא, בקרב ארצות הרווחה, לצערי הרב, הנתונים לא מזהירים. אתם רואים שהשותפים הם אשלים, משרד הקליטה, משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, המשרד לביטחון פנים. לשם שינוי כל הגורמים עבדו יחד בשיתוף-פעולה ראוי לשבח, עשו תוכנית משותפת והסכימו על איגום משאבים בתחום הזה. חשבנו על "פיילוט" בעשר רשויות. זה עדיין "פיילוט". ברור שהבעיה היא לא בעשר רשויות, אבל חשבנו על "פיילוט" בעשר רשויות. בקושי גמרנו עם שלוש רשויות: אשקלון, בית-שמש ונצרת עלית, וכולנו תקווה שהפרוייקט ייצא לפועל בספטמבר. את המימון שלנו כבר קיימנו לנושא הזה. כך גם הג'וינט ומכון אשלים, מחכים לתשובה סופית של משרדי העבודה והרווחה, והחינוך, שגם הם בקשיים תקציביים לא קטנים. למרות זה אנחנו מקווים שהפרוייקט ייצא לפועל. אומר לכם בשיא הכנות, שלוש רשויות מכל הבעיות שיש לנו בארץ בתחום הזה, זו טיפה בים.

לסיום אני רוצה לציין שני דברים. לא אפתיע אתכם אם אגיד שלצערי הרב, כמו כולנו משרד הקליטה לא יכולנו להתעלם מן המצב שכולנו נמצאים בו. אם יש למישהו הסבר פילוסופי, תיאולוגי, קבליסטי למה דווקא בכל פיגוע צריכים להיות עולים חדשים. וגם כשמחבלים כבר מגיעים לאדורה, אז מתוך כל המשפחות של אדורה דווקא שלוש משפחות של עולים נפגעות, ולמיטב ידיעתי אין שם יותר. ההסברים שעולים לי לראש הם רק מקאבריים, אז נעזוב אותם בצד.

ההסבר הוא שהעלייה היא ציונית ואידיאולוגית מדרגה ראשונה, וכשצריך לעזור ולהציל משפחה, הם רצו לעזור.

במקרה של אדורה זה הסבר מאד נכון, אדוני היושב-ראש, ואני מקבל אותו באותה הערכה ששמעתי בקולך.

אני רוצה לומר משפט שהוא לכאורה גם מקאברי. משרד הקליטה מאד השתפר בתחום הזה בשנה האחרונה. מן האמוציות ומן המבוכה הראשונית, וטלפונים עד ללשכה שלי וללשכת המנכ"ל "יש לנו עולים, עכשיו תגידו לנו מה לעשות ואיך לעזור", זו עכשיו פעולה שמעוררת, אצלי לפחות, הרבה מאד הערכה והערצה של העובדים, אבל גם הרצת העובדים. אני לא צריך להסביר לכם שהעובדות הסוציאליות הרלוונטיות, מתוך סך הכל שש שיש במשרד הקליטה, בערב פסח היו בחופשה עם בעליהן, והחופשה שלהן הסתיימה בדיוק כמה דקות אחרי כניסת החג.

על מקרים כאלה אפשר להרחיב אין-ספור, אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מדי עמוק. אני רק רוצה לומר ש-א. אני חושב שעשרות ומאות עובדים שנחשפו לנושא – עובדות סוציאליות, מנהלי לשכות, עובדי רווחה – עושים עבודת קודש, ואני לא מקנא בהם ביום-יום עם מה שהם מתמודדים. ב. כפי שציינת, דאגתם שגם במשרד השיכון תהיה אוזן קשבת. אני אוסיף שגם למדינת ישראל יש ניסיון רב בטיפול בנפגעים, ודאי המוסד לביטוח לאומי וגורמים נוספים עושים את מה שמוטל עליהם, אבל בנושא של דיור ודאי שנדרשנו לתת הרבה מאד תשובות ייחודיות, אחרי הפיגוע בדולפינריום ואחרי כל הפיגועים האחרים. זה לא 100%, אבל בנימה אישית אומר שזה הרבה מעבר למה שציפיתי שנוכל לסייע.

היו דרכי כמה פניות, והציון עשר.

יש מכתבי תודה מן הנפגעים, גם על סיום הטיפול וגם על היחס, וגם זה ספור שאי-אפשר להמציא.

נקודה אחרונה שהייתי רוצה לציין, כי גם אתה, אדוני, היית מעורב בה. בנוכחותך התקיימה פגישה ראשונית בנושא של אנדרטה לזכר עולי אתיופיה שנספו. אני רוצה לציין שב-9 במאי יחול יום הזיכרון שלהם. החדשות הפחות טובות הן שהאינפורמציה שאתה ואני ושאר הנוכחים קיבלנו, שכביכול אין שום בעיה עם האנדרטה בקיבוץ רמת רחל, היתה אינפורמציה לא נכונה.

מצד מי, מצד הקיבוץ?

הקיבוץ מסרב בתוקף להקים אתר קבע. זכו, כפי שאתה יודע, גם בתוך כותלי בית המשפט בנושא הזה. הם נהגו מאד כבני-אדם. היתה להם אפילו איזו שהיא זכייה כספית ואת כל הכסף הם העבירו תרומה לסטודנטים יוצאי אתיופיה. הם אמרו: אנחנו לא רוצים להרוויח, אבל פשוט הקרקעות מיועדות לפיתוח בעתיד.

זימנתי אליי גם את מזכיר הקיבוץ, גם את מרכז הקרקעות, דיברתי אל לבם ולא הצלחתי במשימה הזאת. אתמול כינסתי אצלי את הוועדה בפעם הראשונה, בהשתתפות נציגי עיריית ירושלים, נציגי קרן קימת, נציגי הארגונים השונים מקרב העדה. ייעשה עוד ניסיון מול הקיבוץ, שלצערי אני לא תולה בו תקוות רבות, אבל מחפשים כרגע אלטרנטיבות.

אולי אפשר לתת קרקע חלופית.

גם זה עלה. זה ייבדק. בפגישה היו נציגי קרן קימת. יילכו כמה משפחות יוצאי אתיופיה שאיבדו את יקיריהם למזכירות הקיבוץ, עם עוד ניסיון לשכנע, כפי שאני השתכנעתי. אני אצטט משפט ששמעתי. חברי הקיבוץ אמרו לי: אתה יכול להפעיל עלינו לחצים, אתה יכול לגרום לנו להסכים, אחר-כך תהיה אסיפה כללית של חברי הקיבוץ, פשוט יעיפו אותנו מן התפקידים שלנו ובזה זה ייגמר. לכן, כפי שאמרתי, אני לא תולה תקוות רבות.

אני אעצור כאן, והשלמות נעשה אולי במהלך שאלות ותשובות. אסיים ואומר שכל מי שבא לוועדה הזאת לשמוע על המבצע הסודי של העלאת יהודי מרוקו ותוניס מתבקש לפנות למערכת העיתון "מעריב". אצלנו לא ידוע שום דבר על כך.

המערכת פנתה אלי וקיבלה את התשובה שעכשיו אמרת.

חברת-הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אני רוצה לשאול כמה שאלות. מה עם העברת כספים לתוכנית קמ"ע בכלל, ולמר קמינצקי, מדען מבאר-שבע בפרט? מגיעות אליי פניות רבות בכתב ובטלפונים בענין הזה ואני רוצה לדעת מה להשיב להם.

ב. ראיתי ושמעתי ממשרד הקליטה וגם ממשרד הבריאות שבסוף השנה תסתיים תוכנית התמחויות לרופאים-עולים. מה אנחנו חושבים על זה, והאם הרופאים שלא עברו התמחות צריכים לעמוד בתור הכללי ואיזה סיכוי יש להם?

ג. האם חושבים במשרד על חלופות להעלאת הדולר בקשר לשכר-דירה? תודה.

אני רוצה לשאול את סגן השר בענין העולים מאתיופיה שעולים עכשיו אנחנו רואים בעיות במערכת החינוך, בעיקר בקרב העולים שהלכו לגור במקומות כמו רתמים, דימונה ומקומות אחרים, שהם מאד רחוקים ממערכת חינוכית. האם חשבתם לעשות תיאום בין משרדך לבין משרד החינוך כדי ליישב את העולים במקומות שבהם יש גישה לבית-ספר?

שאלה שנייה היא בענין המשכנתאות. גם אתה ציינת בדבריך שבגלל עליית הדולר העולים מעכבים רכישת דירה. עם זאת, אנחנו רואים שמערכת הקליטה לוחצת מאד על העולים לצאת ממרכזי קליטה. כולנו רוצים שהם ירכשו דירה וייצאו ממרכזי הקליטה, אבל גם עליית הדולר וגם מפני שלעלייה הזאת יש צרכים מיוחדים, כמו לעבור תהליך של לימוד יהדות, אז לפני שהם מסיימים את התהליך לוחצים עליהם לצאת ממרכז הקליטה, וכשהם יוצאים לדיור קבע אין להם דרך להשלים את לימודי היהדות. יש הרבה משפחות כאלה. שאלתי היא איך אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת.

שאלה שלישית היא בענין תעסוקה. מספר המובטלים בקרב העדה עולה כל הזמן. אני יודע שלעולה אין זמן גם ללימודי אולפן וגם ללימודי יהדות, אבל אני רוצה לשאול אם יש אפשרות לבנות תוכנית של הכשרה מקצועית לפני שהוא משתלב במקום עבודה? כי מפני שהם הולכים בלי הכשרה מקצועית הם לא מחזיקים מעמד במקום עבודה.

איך משרדך נערך לדבר הזה?

יש לי שתי הערות. הערה אחת, אנחנו נמצאים היום בשליש ראשון של חודש מאי, ואני רוצה להתייחס לתקציב התמיכות. לא אחת נאמר לנו על-ידי כל הגורמים הממשלתיים, ובמיוחד משרד הקליטה, שיש הכרה בכך שאנחנו חיוניים למערכת, שאנחנו משלימים את השירותים שאותם נותנים גורמים ממשלתיים שאין ביכולתם לתת, ואנחנו עושים זאת.

אם זה כך, אז מה קורה? כי כשאנחנו מקבלים את התמיכות אנחנו עובדים שקל מול שקל, ובסופו של דבר את אותם 50% אנחנו נותנים מכספי תרומות ותמיכות שאנחנו מקבלים מגורמים עצמאיים שלנו, ואת השירותים אנחנו נותנים. אם יש צורך בעזרה, במחאות, כפי שעשינו בתחילת השנה הזאת, אמרתי לא אחת שאנחנו עומדים לשירותכם.

הערה שנייה. אני רוצה לקוות שבשנה הבאה לא נימצא באותה סיטואציה ותקציב התמיכות יהיה חלק אינטגרלי מהתקציב השוטף, כמו שמצליחים לעשות גורמים אחרים, ודי לחכימא ברמיזא, כל אחד שיושב כאן יודע יפה מאד למי אני מתכוונת, שהצליחו השנה להכניס חלק ניכר מתקציב התמיכות לתקציב שוטף.

אני פונה לחברי הכנסת. הלובי שלנו כולל כל המפלגות, של כל חברי הכנסת מכל המפלגות, איפה אתם והלחץ שלכם, כדוגמת אחרים, כדי שהתקציב יהיה חלק אינטגרלי - - -

את רואה, אנחנו כאן. איפה האחרים?

אתם כאן. איפה האחרים? זה בדיוק מה שכואב לנו. אני מבקשת שהדברים יועברו אליהם, שאנחנו פונים אליכם ממש במחאה. תעשו כפי שעושים אחרים כדי שהתקציב יהיה חלק אינטגרלי מהתקציב השוטף.

ממש לאחרונה יצאנו עם דו"ח בשיתוף עם מרכז "אדווה" על תמונת מצב של עולי אתיופיה. גם בענין הדיור, גם בתעסוקה וגם בחינוך המצב קשה ביותר והנתונים לפניכם.

בענין המשכנתאות, אתה מאד מזדהה, כבוד השר, ואתה מבין את המצב, אבל המשמעות של עליית הדולר מבחינת העולים היא לקנות דירה במקומות הרבה יותר גרועים. המצב קודם היה גרוע ועכשיו הוא יהיה יותר גרוע. השאלה, מעבר להזדהות, מה אתה מתכונן לעשות?

נקודה שנייה, טיפול בנוער במצוקה, מעל גיל 16. אנחנו יודעים שלפחות אצלנו הבעיות מתחילת מגיל 12, ואפילו לפני כן.

נקודה שלישית, דיברנו גם בפורומים האלה על דיור ליחידים שמחזיקים תעודת עולה ואין להם פתרון דיור. במשך שנה וחצי היתה יוזמה של הסוכנות להרים פרוייקט לאומי גדול, והוא תקוע. איפה הוא תקוע? מה אפשר לעשות כדי שמשהו יקרה בתחום הזה?

בעמוד 33 בחוברת – נוער בסיכון, מנותק, הנתונים מדאיגים מאד, והמספרים גדלים והולכים. עם זאת, התוכניות של על"ם ושל הפוך על הפוך עומדות להיסגר בגלל קיצוצים בתקציבי המשרדים. 16 מגשרים שמטפלים בנוער עולה עומדים בפני פיטורין והמשמעות של הדבר הזה שאלפי בני נוער שנמצאים היום במרכז לטיפול הולכים להיזרק חזרה לרחוב.

אדוני השר, אני חושבת שאתה ומשרדך יודעים על כך, ואני שואלת מה המשרד יכול לעשות כהזדמנות אחרונה שתינתן לאלף בני נוער כדי שלא יחזרו לרחוב? אני רוצה להזכיר שהשיקום של נוער מנותק עולה פי שלוש מאשר הטיפול בנוער בסיכון בכלל.

אני רוצה להפנות למשהו שנראה לכאורה טכני, אבל הוא מהותי. בעמוד 36, במקום שמצוינות דרכי הסיוע האפשריות לנפגעי פעולות איבה מופיע, כמובן, גם סל"ע. אבל לאחר-מכן כתוב 300,000 שמיכות. זה אפילו לא שקלים. הסיוע שסל"ע נותן הוא הרבה יותר רחב, הוא נמדד במיליונים. זה לא מראה כלום. זה מראה איזה שהוא נתון שוועדת העזבונות נותנת לעולים.

שלא יהיו אי-הבנות. עם כל הכבוד וההערכה שיש לכל היושבים בחדר הזה לסל"ע, יש עוד גופים שעוזרים לאנשים האלה, ואת מאסת הכסף הם מקבלים מגופים ממלכתיים, בעיקר מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד השיכון.

אני מסכים עם זה. אין לנו שום טיעון לבלעדיות, ודאי שלא.

בנושא החינוך שאל אברהם נגוסה ואני מצפה לתשובה, כי יש לנו בעיה מאד רצינית. היכולת של מערכת החינוך לקלוט את העולים והיכולת של המשרד לשכן את העולים - - -

הבעיה הזאת ידועה.

אני רוצה להעלות שלושה דברים. 1. אתר ההנצחה לעולי אתיופיה. אני הייתי שלוש שנים בסודאן. שלושה אחים שלי הם בחזקת נעדרים 21 שנה בסודאן, ועוד בני דודים שלנו ואחים נפלו שם. אנחנו מדברים על עלייה שהתחילה ב-1979 והסתיימה ב-1985, וכל האנשים שמתו מתו בשנים 1984-1983. אני מרגיש בושה וכלימה. אני חי בארץ 17 שנים וכמעט לא הולך לאתר הזה, כי אני מרגיש שלא מכבדים את זכרם.

2. אני רוצה שינוי אחד. אני רואה פה ענין של קרן לעולה העצמאי, תקציבים וכו'. אני מניח שהתקציבים האלה לא עונים על כל הצרכים, אבל הם נראים יפה.

לפי מה שידוע לי, הקהילה שלנו לא חשופה לענין הזה. הקרן היחידה שחשופה לזה, מט"י – מרכז לטיפוח יזמות עסקית – שם סיפרו לנו שמדובר על 300,000 שקל שניתן כסיוע וקיצצו ממנו והוא הגיע ל-120,000 שקל, וזה המקום היחיד שיזמים יוצאי אתיופיה מקבלים בו יעוץ והכוונה.

דבר אחרון. אני רואה בחוברת שלפנינו פרוייקטים רבים ויפים של תעסוקה, ואני מרגיש שהפרוייקטים האלה מוצעים בעיקר לאוכלוסייה שבאה מרקע מסוים. יש פה לרופאים, אקדמאים, אמנים ומדענים. רבים מבני הקהילה שלנו הם לא מדענים ולא רופאים, ואני חושב שהיזמות והיוזמות שמתאימות להם לא נמצאות בטבלה הזאת שאני התבוננתי בה. אני שואל אם המשרד מתאים את היוזמות המוצעות גם לנתוני העולים יוצאי אתיופיה?

הכל ברור.

אני רוצה להעיר בענין אתר ההנצחה, שבעזרת השם השנה – כך התחייבו קרן קימת וכל העוסקים במלאכה – יהיה הרבה יותר מכובד מאשר בשנים קודמות, למרות שיש חילוקי-דעות אם זה יהיה אתר הנצחה קבוע או לא.

חסרה הכרה ממלכתית, אדוני היושב-ראש.

יש הכרה ממלכתית. הערתי זאת כי אתה נראה לי מאד מר-נפש.

נכון. אני לא מר-נפש באופיי, אבל הסיטואציה גורמת לי להיות מר-נפש.

אני אומר, שמאז שהנושא עלה בוועדה זו, לפחות מבחינתי יש איזו שהיא התקדמות, ואני לא יכול להגיד שהממשלה יושבת בחיבוק ידיים. גם ועדת שרים לענייני טכסים וסמלים מוכנה להירתם לענין. סגן השר מרכז ועדה כדי להגיע לפרוייקט. גם בתוך הקהילה היו חילוקי-דעות, שרק קצה הקצה שלהם הגיע אליי ו"נפנפתי" אותם מכל המדרגות, כי זה הדבר האחרון שאני צריך, שיהיו גם מריבות פנימיות. נכון שבשנים עברו היתה הזנחה, אבל אי-אפשר להגיד שבשנה האחרונה הנושא לא טופל בצורה משמעותית.

ביוזמת אנשים טובים התחלנו לעשות משהו שנדמה לי שפעם, מזמן, המדינה עשתה אותו. שנים זה לא נעשה, והוא פותר שתי בעיות, כשהמטרה העיקרית שלי בסוף היא עלייה – "תור ועלה". הואיל וגם התיירות שלנו נמצאת במצב קשה מאד, וגם העלייה במצב קשה מאד, התחלנו באיזה שהוא מהלך, כשאני עושה את הפרוייקט הנסיוני הראשון על ארצות-הברית. אנחנו מוציאים לשם עשרות ראשי קהילות שכבר עלו לארץ. עשיתי שידוך עם משרד התיירות, ומאחר שהם ראשי קהילות, הם מכירים את הקהילה והקהילה מכירה אותם, כשהמטרה הסופית היא לעודד אותם לעלות לארץ.

היהודים מארצות הרווחה בדרך כלל רוצים קודם לסייר בארץ, ללמוד את השטח ואת האפשרויות וכו'. כבר בימים הקרובים תצא משלחת כזאת של עשרים רבנים וראשי קהילות, והם יביאו אנשים לתייר בארץ.

אני מספר את זה כדי שנחשוב על רעיונות נוספים, פרט לארצות-הברית, וגם מפני שאני רוצה שיהיה מישהו מהמשרד שלכם שיתחבר לקטע הזה, כי אלה שמגיעים לישראל ועושים בה את הסיור הלימודי, חלק מהלימוד הוא להכיר את מערכות הקליטה. בקיצור, אם הם יידעו את הנתונים האפשריים, יכול להיות שזה יועיל ואני מבקש שתתחברו אלינו. זה באשר ל"תור ועלה". אם אפשר להרחיב את הדבר הזה, ודאי שזה טוב למדינה, טוב לעלייה וטוב לכולנו.

אני רוצה לומר כמה מלים על צד"ל, למרות שהאנשים הרלוונטיים לא נמצאים כאן. שמעתי שיש התמרמרות. אני אקיים בענין זה דיון נפרד, אבל מאחר שאתה פה, אדוני סגן השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת. כי הדבר האחרון שכולנו רוצים, שאלה, ולא חשוב מה המניעים שלהם, ייתנו את חייהם לעזור לנו בהגנת המדינה, ירגישו שהם מופקרים.

תודה לכל השואלים. השאלות מטבע הדברים התרכזו בתחומים מאד חשובים. כהקדמה אני רוצה להחזיר את כולנו לקרקע המציאות. אני בגאווה דיווחתי על הישגים ועל פעילות המשרד ועל פרוייקטים שלמרות כל המצוקות אנחנו מתחילים לעשות. אבל בפחות גאווה אני צריך להזכיר שהיה קיצוץ עמוק מאד בפעילות משרד הקליטה, ויש עוד דברים שאין לי ספק שיעלו בדיוני הוועדה כאן במהלך המושב הזה, החל מן הקיצוצים בתחום יזם-עולה, לאו-דווקא עולי אתיופיה, יש קיצוצים הרבה יותר אכזריים בתחום הזה – מימון מט"י, מימון ייעוץ וכן הלאה, וכלה בחוסר תקציב לרופאים, לתוכנית טלוויזיה בשפה הרוסית, אחת הבודדות בערוץ 33 שכנראה תיסגר כי משרד הקליטה לא יכול יותר למשוך את המימון. אלה הדברים שכולנו צריכים לזכור.

לגבי השאלות הספציפיות. חברת-הכנסת סולודקין שאלה על תוכנית קמ"ע. אנחנו סיימנו את כל החובות למדענים שהחוזה שלהם לתקופה של שלוש שנים הסתיים עד 31 בדצמבר 2001. יש לנו מספר מדענים שהחוזה שלהם הסתיים בינואר, פברואר, מארס שנה זו. אני מקווה שהיום יעלו יפה ההעברות בוועדת הכספים. אתמול היה אצלי הממונה על התחום הזה. אני ביקשתי ממנו, ולא הייתי צריך לבקש פעמיים, לכנס מייד עם קבלת התקציב את הוועדה ליישור קו לגבי אותם מדענים שבינתיים קיבלו התראות או מכתבי פיטורין. הם ודאי לא יפוטרו. זה חלק מפרוצדורה פורמלית, ובחלק מן המקרים, אדוני היושב-ראש, גם מאבק של המוסדות בממשלה.

על גבם של העולים המדענים.

כרגיל.

מתמחים. אני מודאג בדיוק כמוך. הנושא עלה לפחות פעמיים בממשלה. אני העליתי אותו, השר שרנסקי העלה אותו, שר הבריאות העלה אותו, ובוודאי כאן בוועדה, אבל פתרונות למתמחים חדשים בינתיים לא ראינו, עקב הקיצוצים.

נושא עליית הדולר עלה גם על שולחנו של ראש הממשלה. ודאי שמשרד הקליטה סופג את הפגיעות, אבל הוא לא אחראי בפועל על הנושאים הכבדים בתחום הדיור.

אנחנו כבר קיימנו ישיבה בענין הזה והובטח לנו על-ידי האוצר ועל-ידי משרד הקליטה שייערך דיון ויובאו תוצאות. סיכמנו שאחרי הפגרה נקבל את התוצאות. אם אתה מספר לי עכשיו שהתוצאות הן אפס, אנחנו ניכנס לפעולה בענין הזה.

אני מתייחס לשאלה של שולה מולה, שבאה קצת יותר מאוחר, מעבר להזדהות, מה נעשה בנושא משכנתאות. מכיוון שכולנו אוהבים לספר מה נעשה, אני אספר דווקא מה עשינו.

גם משכנתאות וגם שכר-דירה.

שכר-דירה שמשלמים פנסיונרים זה דבר קשה ביותר. מעלים את שכר הדירה פעם אחר פעם. אתה שואל אותי אם יש תוצאה מעשית, התשובה היא שאין.

בנושא משכנתאות נעשתה פנייה מסודרת של מנכ"ל המשרד לגורמים הרלוונטיים – משרד האוצר ומשרד השיכון. התשובה היתה: אין על מה לדבר. ודאי שנמשיך ללחוץ, אבל מכיוון שזה מוגדר כדיווח, אני מדווח לך אדוני היושב-ראש, שאלה בינתיים התוצאות בתחום הזה.

חינוך של עולים חדשים במרכזי קליטה. אנחנו מודעים לבעיה. למשל, למרות כל הקשיים, אין שום דבר עדיף בגבעת המטוס. זה אותו קרוואן כמו במקום אחר, אלא שהקרקע הרבה יותר יקרה ולא קל היה לעבור את עיריית ירושלים.

כל הרציונל, גם של גבעת המטוס, גם של מבשרת ציון, היה לקרב את העולים עד כמה שאפשר למערכת חינוך – במקרה זה ממלכתית-דתית – על-מנת שבתי ספר יותר חזקים יקלטו אותם. נכון שזה לא מתקיים 100% ונכון שחלק מן האתרים שקיימים היום כבר מצאתי בכל מיני מקומות ורק העברנו את החוזה, מחוזה דרקוני של מאות דולרים ליום לחוזה שכירות לטווח ארוך. חלק מן האתרים נפתחו כאתרים חדשים.

אני מודה שיש פה מספריים, כי בדרך כלל יותר קל לי ויותר זול לי לשכור במקום יותר מרוחק, וגם אין לי הצעות לשכור משהו בירושלים, פרט לבית מלון שאני מניח שלא אתה ולא אני רוצים שהעולים עם המשפחות הגדולות יישבו בחדר בבית מלון.

רתמים מאד שונה מגבעת המטוס וממבשרת.

אמרתי, אנחנו מודעים לבעיה. אני מציע שאני אעבור על התשובות ואחר-כך אתן לעובדי המשרד – אם לא נתתי איזה נתון או לא השלמתי איזו תשובה – ברשותך, אדוני היושב-ראש, הם ישלימו.

פינוי אתרים – אני מציע למתוח קו ברור. פינוי אתרי קרוואנים מדובר באוכלוסייה שונה שיושבת הרבה מאד שונים. חלק מהם סרבנים שכבר הוצעו להם פתרון דיור ציבורי ופתרונות אחרים. לא כן המצב באתרי קליטה חדשים. לכן לא ידוע לי לא על איומים ולא על לחצים עליהם. אם יש מקרה כזה אני מבקש לדווח לי. לא אמור להיות. כולנו רוצים שהם יעברו לדיור קבע, ואנחנו מקווים שגם את המיטה נצטרך לעולה חדש שיגיע, אבל ודאי לא לפני סיום האולפן ולימודי היהדות, ודאי לא לפני השבה ליהדות. אם ידוע לכם על מקרים כאלה אני מבקש שהם יובאו לידיעתי ואנחנו נטפל בזה.

בנושא תעסוקה אני מחבר פה שתי תשובות. קודם-כל המצב באמת קשה. אנחנו עושים פעילויות במקומות מסוימים. למשל, בצפת ובאתרי קליטה נוספים הנושא הזה תוך כדי שהייה של העולים באתר קליטה ראשוני – אני מסכים שאפשר גם להרחיב את הפעילות הזאת, היא מאד חשובה כבסיס – ואני מחבר לזה גם תשובה לגבי קורסים שונים שאנחנו מקיימים.

דוד מהרט, אני רק יכול להזמין אותך לבקר באשדוד ולראות קורס שאנחנו עושים שם ספציפית לאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, במקרה זה לא רופאים ולא מדענים, אבל אנשים שיקבלו בעזרת השם תעסוקה נאותה ולאורך זמן. זו רק דוגמה אחת שיש לי כרגע בלו"ז ואני מזכיר אותה, אבל ברור שאנחנו משתדלים לתת מענה למגוון האוכלוסיות ונושא תעסוקה זה החל מלסדר למישהו עבודת טיפול דרך ביטוח לאומי וכלה במדען מצטיין שצריך לקלוט אותו באוניברסיטה. אנחנו מודעים לזה.

שושנה רון שאלה שאלה כואבת מאד בנושא תמיכות. ראשית, אני חוזר ומאשר שאנחנו מודעים לכל החשיבות של הפעילות הארגונית. ב. אין לי אלא להודות גם לחברי הוועדה וגם לראשי כל הארגונים שאלמלא הפעילות שלהם הנושא אפילו לא היה עולה על השולחן והייתי אומר: אין כסף.

מה שיש כתוצאה מכל המאבק הזה זו התחייבות בכתב של משרד האוצר ל-11 מיליון שקל לנושא הזה, חתום על-ידי מנכ"ל המשרד. הכסף היה אמור להגיע מרזרבה. נאמר לנו בפירוש שאין רזרבה.

אני אגלה לכם סוד מחדרי חדרים של הדיון האחרון בממשלה בשעות הקטנות של הלילה. הובטח לנו חד-משמעית שעם סיום המהלך הנוכחי בכנסת, השבוע או בשבוע הבא, הכסף יועבר לאלתר לנושא תמיכות ונוכל לקיים את התמיכות.

כל שאר הדברים אנחנו לא נשכנע זה את זה. אני מסכים שזה לא צריך להיות כך. אני מסכים שהתמיכות צריכות להגיע בצורה מסודרת בתחילת השנה. והראיה, שגם ביקשתי אפילו אולי על-חשבון עוד משהו מיידי שהייתי יכול לקבל עקב כל הדיונים בממשלה, ביקשתי שלשנה הבאה ייעשה מולנו כבר בתקופה הקרובה דיון מסודר. ברור שאנחנו לא נגדיל את תקציב התמיכה, אבל לפחות בסעיפים האלה של תמיכות, של רשויות, של מדענים, ועוד, שאנחנו בצורה מסודרת נגיד: לא יכול להיות שבסעיף הזה יש ארבעה מיליון, שכבר שנים משרד הקליטה מחלק 12 – 13 מיליון. אנחנו מלכתחילה עושים תקציב לא נכון ואחר-כך מריצים את מר טופז לוועדת הכספים עם העברות פנימיות, וכל פעם מסעיף אחר. אני מקווה שהדרישה שלך תתקיים, שזה ייעשה בצורה מסודרת.

אבל ברגע שהכסף יועבר, שלפחות ההליך של הטיפול בכל הנושא יהיה כל-כך מזורז, שנוכל באמת - - -

אני אומר בשם אריה קורת שהוא יעשה את זה בצורה הכי מהירה, ואנחנו אומרים את זה גם מתוך אינטרס שלנו שתעבדו בשטח קודם-כל, ואינטרס שלנו שהארגונים יהיו שותפים ולא כנגד המשרד. זה ודאי, אבל גם אינטרס שלנו להעביר את זה בזמן על-מנת שהדו"חות יגיעו בזמן ולא נגלגל עודפים לשנה אחר-כך.

על-מנת שיוכלו להתחיל לפעול. זו בעיה הרבה יותר מהותית.

חבל לפרוץ פה לדלת פתוחה.

נוער. אני מסכים עם כל מלה שנאמרה לגבי הבעיות. אמרתי שזה כלל הנוער, לא מדובר פה דווקא בחמ"ה או ביוצאי אתיופיה, ולצערי גם יוצאי ארצות הרווחה שפוגשים אותם לא מעט בכיכר החתולות.

יש לי שאלה לפעילים בנושא נוער. האם התקציב שמועבר לבתי הספר לצורך קליטת ילדים-עולים מנוצל לזה? מה אתם קולטים מהשטח?

לא תמיד.

אני מזמין תלונות בענין הזה, כי אני יודע שהתקציב לא מנוצל. הוא לא מספיק, אבל כשאני יודע שהוא לא מנוצל, חבל על הדיבורים מספיק או לא.

התקציב הזה מנוצל לפעילות אחרת.

אני בטוח שהנהלת משרד החינוך לא מודעת לזה. היו לי כבר כמה שיחות בענין.

ההנהלה מודעת.

היא מודעת אבל היא לא עושה שום דבר בענין.

זה התפקיד שלנו לזנב בהם.

ככל שיהיה ייצוג יותר הולם לעמותות בצוותי ההיגוי ברשויות המקומיות כך יהיה יותר פיקוח שהתקציב הזה ינוצל לאותן מטרות שלשמן הוא מוצע, וצריך לדאוג לכך.

אין קשר בין הדברים.

על"ם – רשמתי לעצמי בעקבות הערה שלך, ו"ידידים" כמשהו פנימי שלי שאני יכול לומר שבזמנו, כשידידים עוד לא היה ידידים ובאו אלי שני חבר'ה ואמרו שהם רוצים לעזור לעולים, השגתי להם תרומה פרטית בפעם הראשונה כדי שיתחילו לפעול. מאז זה צמח לפרוייקט.

על על"ם אני חושב שלא צריך להרחיב את הדיבור. כולם מכירים את הפעילות שלה. גם הפוך על הפוך, גם פרוייקטים נוספים.

גם "הפוך על הפוך" נפגעים.

ודאי שהם נפגעים. אני יושב מול הארגונים האלה, שאני יודע בדיוק מה הם עושים ואני יודע כמה נערות בעקבות זה יגמרו איפה שאנחנו לא רוצים וכמה נערים יעשו מה שאנחנו לא רוצים שהם יעשו. אבל עוד פעם, יש לנו אפיק תמיכות, יש לנו אפיק עזבונות. כל מה שאפשר לתת באפיקים האלה אנחנו מנסים לתת.

אני לא יודע איך לתקצב את הפעילות הזאת. אין מי שעושה במקומם. אין ספק שאלה גופים ייחודיים. אנחנו ניתן 100,000 שקל פה ו-200,000 שקל שם, אבל ברור שהיקף הפעילות פה הוא מיליונים ואין מי שעושה את העבודה במקומם. הדבר היחיד שאני יכול לומר, שאם יתפתח אותו פרוייקט שאני מדבר עליו, של כל הגורמים שמטפלים יחד בנוער, אולי נשכיל לעשות איזה שהוא שיתוף-לפעולה עם הגופים האלה. אבל זאת תשובה כוללת ואני אומר זאת ממש עם דמעות בעיניים, כי אני לא יכול למצוא תשובה הולמת.

כסף לסל"ע. ההערה של ד"ר אייל היתה ברורה. אני מסכים אתה. אני חושב שהסכום שמשרד הקליטה העביר בהשוואה לגופים אחרים הוא סכום עתק, וזה כמענה לצרכים ולא כמחווה. נכון אמרת שסל"ע מגייסת כספים ממקורות נוספים ואין ספק שהיא מוציאה הרבה מעבר לזה.

"תור ועלה". ודאי שניתן כל שיתוף-פעולה אפשרי. אנחנו לא יכולים לממן את הביקור, כי הם לא עולים חדשים, אבל כל מה שקשור להכרת מערכות קליטה, סיור, מפגש עם עולים, את זה ניקח על עצמנו בשמחה ובגאווה.

צד"ל. אני מודאג מן המצב. כבר קיימתם דיון בוועדה בקשר לסטודנטים. אני רוצה להבהיר נקודה אחת.

אבל זה לא היה בהקשר אליך.

דרך אגב, בהקשר אליי אני רוצה לומר שלא שמעתי ולו פעם אחת תלונה מאיש צד"ל כלשהו על הטיפול של משרד הקליטה. יכול להיות שלאני לא מעודכן ב-100%.

יש כרגע הפגנות של אנשי צד"ל, יש אוהלים של אנשי צד"ל. כל האנשים האלה הם אנשים שלא בטיפול משרד הקליטה. חלק מהם אמורים להיות, אבל כפי שהזהרתי, אדוני היושב-ראש, אני יכול לומר שהזהרתי על הנושא הזה, יש לא מעט אנשי צד"ל שלא מקבלים את החלוקה הזאת. יש המיוחסים במשרד הביטחון והחפ"שים במשרד הקליטה. חלק מן האנשים, מטבע הדברים, לא כל-כך רואים את עצמם חפ"שים, ואני לא הגורם שיכול לשפוט בענין הזה. אני מקבל באהבה את הצד"לניקים שמגיעים אליי ואומר: אתם רוצים לתת לנו את כולם? תנו לנו את כולם, ודאי שיתנו גם את המשאבים המתאימים.

נפתחו לשכות בשבע ערים. אלה שבאו ונרשמו מקבלים סל קליטה בצורה מסודרת, מקבלים את הטיפול. הרכזים הם לרוב דוברי ערבית, מכירים את האוכלוסייה. מבחינה זו אין בעיה. מה לעשות עם אדם שיושב ליד קרית-שמונה או מעלות ואומר: אני הייתי מפקד פלוגה ונהגים במשרד הביטחון, ואני מפקד פלוגה במשרד הקליטה, מה קורה פה? – אין לי תשובה, אין לי כלים לבדוק, אני לא יודע. מה גם שראש המנהלת שלי, שדווקא כן מכיר, אומר שבחלק מן המקרים כנראה יש גם צדק מסוים בדברים האלה.

מבחינה זו אנחנו מבצעים את החלטת הממשלה. אנחנו מודאגים ממה שצפוי בחודש יולי – סיום תשלום לפרט כלעולים חדשים ובעצם הפיכת האוכלוסייה הזאת למובטלים. הם לא יהיו חסרי כל, הם יהיו כמו עולים חדשים שמסיימים לקבל סל קליטה ויצטרכו לפנות.

אני משתדל לשכנע את הגורמים הנוספים שאולי ההפרשים לא יהיו כאלה נוראים מבחינת המדינה, אם ימשיכו לתת להם עוד חצי שנה או שנה סל קליטה במקום שיילכו לאבטלה, עד שאנחנו נסתדר עם נושא התעסוקה.

אולפנים קיימים. מאות חבר'ה לומדים באולפנים, ואפילו קורסים תעסוקתיים כבר מתקיימים. למשל, בנות משפחות לומדות להשתלב במערכת החינוך בישראל. בנושא חינוך פחות או יותר עושים אתם פעילות.

בנימה אישית, לסיום. אתה ודאי תעריך שאני כמעט חטפתי התקף לב כשבנהריה יושב מולי מנהל מתנ"ס, בחור חרדי, ומספר לי בגאווה בלתי מוסתרת: אדוני, אני רוצה לומר לך, עשינו מסיבת "כריסטמס" למופת. אני אומר את זה בחיוך ובאירוניה, אבל גם בהרבה הערכה. אנשים יודעים לתת טיפול, נותנים את השוני. אלה לא עולים חדשים שאנחנו רוצים לשלב אותם ולגייר אותם. אלה מוסלמים דרוזים שלא שומעים מהם, כי הם השתלבו בכפר מאד יפה.

אדוני היושב-ראש, מבחינת משרד הקליטה צפויות בעיות בהמשך. עם המשך מימון אני מקווה שנעבור את המכשול הזה. הבעיה הגדולה של החלוקה הלא-נכונה הזאת שנעשתה, והתרעתי שתהיה בעיה סביב הענין הזה, אנחנו עושים מאמצים לפתור ומקבלים כל כיוון. גם אם כולם יהיו בטיפול משרד הקליטה, נסכים, אבל בינתיים זה לא הפתרון המסתמן.

מספר השלמות לדברי סגן השר, בעיקר בקטע של בני העדה האתיופית, ברשותכם.

אנחנו שואפים, לא תמיד זה מצליח, לקורלציה מכסימלית בין פיזור מתקני הקליטה החדשים לבין היכולת של מערכת החינוך לקלוט אותם. אני לא אומר שכולנו זר של הישגים. העסק הזה סבוך, ורמז סגן השר על המיקום של האתרים, ועל זה גם נוספת בעיה פנים-מערכתית של דרישות מערכת הגיור לכוון את הילדים אך ורק למערכת של הממלכתי-דתי, מה שכמובן מוסיף קושי על קושי. כלומר, ברגע שיש דרישה של מערכת הגיור שהילדים ילמדו אך ורק במערכת של הממלכתי-דתי, זה מיד משפיע על יכולות שלנו לתת שירותי חינוך הוגנים, נכונים, וכמה שיותר קרובים למקום המגורים. כי אם אתה מגיע למקום כמו טבריה ואתה צריך להסיע ילדים עד קצרין, אז אתה מבין בדיוק על מה אני מדבר.

בענין הזה עלה רעיון, שאני חושב שהוא טוב. משרדנו בעדו, ואני חושב שגם משרד החינוך בעדו, רק מערכת הגיור לא אוהבת אותו ולא נותנת לנו ליישם אותו, והוא לשבץ את הילדים של המשפחות הנמצאות בתהליך גיור בממלכתי הרגיל, תוך כדי תוספות - - -

כן, אבל השאלה במשרד החינוך היתה למה אי-אפשר מראש לחשוב על זה ושאת המגורים לא יתנו בטבריה.

אני חושב שנתתי את ההסברים ואני אחזור אליהם, אבל אני חושב לפתור את הבעיה בצורה אמיתית, אם אכן ההצעה הזאת תתקבל, ואז נוסיף ונשלים ונתגבר את היהדות בממלכתי. המערכת המגיירת לא אוהבת את הרעיון הזה. אני חושב שאברהם נגוסה יודע בדיוק על מה אני מדבר, ואם אתה תגרום למי שמקבל החלטות בנושא הזה כן לקבל את הרעיון, אז נסיע פחות ילדים מרחקים ארוכים ומיותרים.

- - -

להערה שלך, כבוד היושב-ראש, יש כמובן מגבלה של תקציב.

יש ויכוח, לא אתה קובע בו. אתה עכשיו מסביר לי איך אפשר לפתור את הבעיה בתנאי שהוא יעשה מה שאתה רוצה. לא, הוא רוצה שאתה תעשה מה שהוא רוצה.

אני חושב אבל שלגיטימי שאנחנו נגיד גם את דעתנו, ולו רק לצורך הפרוטוקול כדי שמי שיקרא פעם את הפרוטוקול יבין שזה לכאן ולכאן.

לגבי השאלה היותר פרקטית שלך. ובכל זאת, כמובן שבמגבלות התקציב ובמגבלות מיקום האתרים, אנחנו לא יכולים לשכור את האופטימום. היינו שוכרים את האופטימום ומתקרבים כמה שיותר למערכת שיכולה לתת את שירותי החינוך – אני לא מסתיר, זה קשה, ודוגמה לכך היא רתמים עד כמה שזה לא מוצלח.

לגבי שאלת הגיור והאם דוחקים באנשים לצאת ממרכזי הקליטה. מוסכם על המערכת המגיירת ועל מערכת בתי הדין הרבניים שאנשים ישהו במרכזי הקליטה 12 חודשים – מסיבות נוספות, אבל אחת הסיבות העיקריות ואחד המנחים החשובים הוא שאכן כל תהליך הגיור יסתיים ב-12 חודשים. לא תמיד אנחנו עומדים בהנחה הבסיסית הזאת, לצערי. כשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון למערכת המגיירת.

רק אתמול הייתי בדיון עם הרב אלי בן-דהאן, מנהל מערכת בתי הדין הרבניים, והוא הבטיח שנית לעשות כל מאמץ לסיים את תהליכי הגיור בתוך 12 חודשים, ואז ירווח גם לאנשים וגם למערכת. כי אני רוצה שתבינו, אנשים עוזבים ואלה מיטות חמות אחרות לקליטה החדשה של המטוסים שמגיעים. כך שיש אינטרסים זהים גם לאנשים עצמם, כי זה כמובן המפתח לקליטה בחברה הישראלית, וגם לנו כמערכת מאכלסת. היה ולא עומדים בתכנון הזה, אנחנו לא גורמים בצורה של הקשחה, כפי שרמזת כאן, לאנשים לצאת בעל-כורחם. להפך, למרות שאולי זה פוגע בתכנון האכלוס שלנו, אנחנו לא מגיעים לשלב הזה אלא מנסים שכל המערכת תעמוד ביעד שהוא 12 חודשים.

לגבי תעסוקה. לא נסתיר, זו בעיית אמת בקרב בני העדה. עם זאת, אני חושב שכן התקדמנו ואנחנו כן עושים דברים שהם חדשים ומשמעותיים. למשל, מרכזי הצעירים לעולים החדשים שמגיעים. אני מניח שאנשים הקרובים לתחום יודעים שהיום יש לנו חמישה מרכזי קליטה מיוחדים לצעירים המגיעים בשנה האחרונה, שהאוריינטציה במרכזי הקליטה הללו היא בדיוק התעסוקה, ומעבר לעברית הם מקבלים השלמות באנגלית ובמחשבים, במה שאנחנו קוראים טרום-תעסוקה, כדי שבאמת יוכלו להיכנס לאחר-מכן לקורסים להכשרה מקצועית המסודרים יותר. אני רואה בזה הישג, אני רואה בזה פריצת-דרך. זה עדיין לא נותן תשובה למבוגרים יותר, זה עדיין לא נותן תשובה לאלה שכבר הרבה שנים בארץ, וגם הם נמצאים באותם אחוזי אבטלה שאנחנו מכירים. אני קצת חולק על אחוזי האבטלה של מרכז "אדווה" שפורסמו כאן. אם נעשה פילוח נכון של מה שנקרא גיל 54 ונחלק את זה לתת-קבוצות, נראה שדווקא בקבוצות הצעירות יותר יש ירידה באבטלה. זה לא מספק, עדיין אנחנו בסביבות 30%. אסור שזה יהיה, צריך להילחם באחוז הזה, אבל זה לא 48% שבהבל פה מכניסים פה את כולם לאותה קבוצה.

זו הערה חשובה. אתה אומר, ככל שהגיל צעיר יותר, אחוזי האבטלה קטנים?

הם עדיין גדולים בהשוואה לאחוזה האבטלה של ישראלים. הם קטנים בהשוואה לגילאים ובהשוואה לנתונים שפורסמו וחולקו כאן.

זאת אומרת, אם אני מנתק רק את העולים, משתפר והולך נושא הצעירים.

הצעירים החדשים – משתפר והולך. נתתי את הדוגמאות של מרכזי קליטה מיוחדים לצעירים האלה עם אוריינטציה לתעסוקה. אבל הרי אנחנו יודעים שיש אנשים שהם כבר כמה שנים בארץ, בתוכם אחוזי האבטלה גבוהים מדי, לדעתנו.

יש עדיין עבודה יזומה כמו שהיתה פעם?

המושג "עבודה יזומה" כמעט ולא קיים. אנחנו מנסים לשים, כמובן במגבלות התקציב, בטכניקה שאנחנו קוראים לה הכשרה פנים-מפעלית, אישית יותר, משולבת. לצערי, היא לא מקיפה אלפי אנשים.

קרן קימת נקראת פנים-מפעלית?

קרן קימת – זה במערכת האלתורים, לא מעבר לזה.

תודה רבה לסגן השר ותודה רבה לאורחים. בעזרת השם, שבשנה הבאה "נתקוף" אותך שאתה לא עומד בעומס של חצי מיליון עולים שיגיעו לארץ. הישיבה נעולה.



- - - - - - -



הישיבה הסתיימה בשעה 11:40