פרוטוקולים/ועדת קליטה/5035



18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30.4.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/5035
ירושלים, ח' בסיון, תשס"ב
19 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 213
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי, י"ז באייר התשס"ב – 30 באפריל 2002 – שעה 10:00

1. שילובם של עולים, שהועסקו כעובדי רשויות אכיפת החוק במדינות חבר-העמים, במשטרת ישראל.
2. גיוס של עולים ששרתו בצבא הרוסי לשורות המילואים של צה"ל.

חברי הוועדה: צבי הנדל – היו"ר
ויקטור בריילובסקי
אבשלום וילן
סופה לנדבר
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
אלכסנדר צינקר
גנדי ריגר
יורי שטרן – משקיף

מזל בן זקן - ראש לשכת גיוס ירושלים
סנ"צ גילה גזיאל - ראש לשכת גיוס מרכזית
סנ"צ פנחס שמואלי - רמ"ד מתנדבים
אביטל טוך - מנהלת המחלקה לפניות ציבור
דבורה טורק - אחראית תחום העסקת עולים
יוסף רוזן - מנהל מחלקת אולפנים ואחראי תחום צה"ל
עמית לרנר - רפרנטית – אגף תקציבים
אל"מ מיקי בראל - מפקד מצ"ח
אל"מ אייל קורניצקי - ראש ענף תנועת כוח אדם מילואים
ד"ר מלה תבורי - "נתיב" – משרד רה"מ
רומן רטנר - גדוד "עלייה"
דיחין יגור - גדוד "עלייה"
קוליקוב סרגיי - גדוד "עלייה"
טליבוב אלדר - גדוד "עלייה"
מארק בר-און - גדוד "עלייה"
ברנזון גאורגי - יו"ר עמותת "המגן והחרב"
וינוקורוב קונסטנטין - סגן יו"ר עמותת "המגן והחרב"
פולק סרגיי - עמותת "המגן והחרב"
נאום גרוסמן - עמותת "המגן והחרב"
זלמן סמיון - עמותת "המגן והחרב"
בוריס שלמנזון - עמותת "המגן והחרב"
עו"ד ואדים מלמד - עמותת "המגן והחרב"

וילמה מאור

הדס דויטש

1. שילובם של עולים, שהועסקו כעובדי רשויות
אכיפת החוק במדינות חבר-העמים, במשטרת ישראל

בוקר טוב לכולם, וברוכים הבאים. היום אנחנו עוסקים בנושאי ביטחון. סגן השר לבטחון פנים יאחר בכמה דקות ותכף יגיע.

יש לנו שני נושאים היום, ושניהם, פחות או יותר, באותו כיוון. הם מתחלקים בין המשטרה לצבא – והדרך לנצל את המשאב האנושי המבורך של עולים חדשים. כפי שהצלחנו לנצל בצורה נכונה, טובה ובריאה את הצד המדעי שבעליה המבורכת, בעיקר מארצות חבר העמים אבל לא רק, כך יש תחומים נוספים. אחד התחומים שקיבלתי קריאות בקשר אליו הוא המשטרה והצבא; קיבלתי פניות גם מאנשים מחוץ למערכת וגם מחבריי פה בכנסת – מיורי שטרן ומפרופ' צינקר – לנצל את אלה ששרתו בכוחות הבטחון, ובמקרה הראשון במשטרה, מאחר שהמשטרה זקוקה היום לכוח אדם.

לא הבנתי למה יש טענות בקשר לזה. הרי לכאורה אם יש פה היצע, וביקוש יש, כי המשטרה רוצה להגדיל את כוח האדם, לא ברור למה השידוך הזה לא נוצר. על מנת שנלמד יותר טוב את הבעיה אני מציע שיתחילו קודם חברי שהציעו את ההצעה – חבר הכנסת יורי שטרן ואחר כך חבר הכנסת צינקר, נשמע את ההבטים של הבעיה ונראה איך אפשר לפתור אותה. בבקשה.

תודה, כבוד היו"ר. הדיון הוא באמת בשתי מערכות, אבל מבחינת אוכלוסית העולים מדובר בשני מסלולים אפשריים לאותה אוכלוסיה. אנחנו מדברים על שכבה שלמה של עשרות אלפי עולים בגילאים 40-30, פחות או יותר, בעלי נסיון מבצעי, צבאי או משטרתי, שלא גויסו לצה"ל, כי היתה החלטה של צה"ל בתחילת שנות ה- 90', ב- 92' אם אני לא טועה, להגביל את גיל הגיוס ל- 28. ההחלטה הזאת גם אז לא היתה נראית לי נכונה, אבל בוודאי השאירה מחוץ למערכת מספר גדול מאוד של אנשים כשירים, שמוכנים ורוצים להשתתף בנטל הבטחוני, ולקחת בו חלק. היום, במצוקה שבה אנחנו נמצאים, המאגר הזה של האנשים יכול להקל בביצוע משימות רבות, ולהקל גם על חיילי מילואים, למשל. כלומר, יש פה קבוצה גדולה מאוד של אנשים שרוצים להתגייס ואינם מגויסים.

בוא נתמקד קודם במשטרה. אתה יודע על מקרים שחבר'ה כאלה הלכו ללשכות הגיוס של המשטרה ונענו בשלילה?

הרצון ואפילו הנסיון זה עוד לא מספיק. יש עניין של ידע בשפה והתאמות נוספות, וללא פעולה ספציפית לגישור, העסק הזה לא עובד. זה לא עובד אובייקטיבית, לא מתוך חוסר רצון או משהו דומה. היות ואני עובד הרבה עם המערכות אני אומר שזה קודם כל קושי אובייקטיבי של אי-התאמה. בשביל שאי-ההתאמה הזאת תעלם צריכה להיות פעולה בונה שבאה לקראת האוכלוסיה. מתוך האוכלוסיה עצמה הם כבר עשו כמה וכמה צעדים, והתארגנו בשתי עמותות, אחת מאגדת את קציני המשטרה - המיליציה הסובייטית: החוקרים, הבלשים, השוטרים, והעמותה השנייה מאגדת קצינים ומומחים צבאיים.

שתיהן נמצאות פה?

כן. למה אמרתי שהדיון הוא משולב? כי גם לאלה שהם בעלי רקע צבאי גרידא, היום מג"ב או סוגי אבטחה שונים יכולים להיות פתרון. אפרופו, כשהערבים שמעו מהעיתונות שלנו שהרוסים רוצים להתגייס ולקחת חלק במשימות בשטחים – זה עשה רושם חזק, כי הם יודעים שפה לא עושים חשבון.

מבחינת המשטרה ישנן כמה אפשרויות, ודיברנו עליהן. לפני שלושה חודשים ביקשתי מאכ"א, מאגפי כוח אדם גם של המשטרה וגם של הצבא, להיפגש יחד עם נציגי העמותות, ודיברנו על כמה וכמה דברים שאפשר לעשות; חלק בתחום ההתנדבותי, במשמר האזרחי, וכאן, במשמר האזרחי, מצב הפשע, הפריצות ומעשי החבלה באזורים רבים של אוכלוסית-עולים גדולה, זו בעייה רצינית, ואפשר לארגן שם משמר אזרחי. יש נסיונות כאלה מוצלחים מאוד, למשל בדימונה ובעוד כמה מקומות. העולים רוצים ללכת למשמר האזרחי, אבל בשביל זה המשמר האזרחי צריך לעשות כמה צעדי הסברה ופעילות שלמה שדיברנו עליה, כמו ימי עיון אזוריים. למיטב ידיעתי, הרבה לא יצא מזה בפועל, ויש כאן בהחלט פוטנציאל של אלפים שמוכנים להיות מתנדבים במשמר האזרחי ולהקל קצת על בעיות הבטחון השוטף.

מעבר לזה, קיים העניין של משמר הגבול ועוד מערכות אבטחה שבמסגרת המשטרתית. פה גם יש בעמותה של קציני צה"ל אנשים שמוכנים להשתתף.

העניין השלישי הוא למעשה שוטרים גרידא, שוטרים בשטח וחוקרים. כמו שיש קורסים לרופאים, קורסים למורים וקורסים לעוד מקצועות, אם היינו נותנים לעולים הכשרה מיוחדת, שמאפשרת להם להמשיך ולפעול בארץ במקצועות הקודמים שלהם והיינו עושים את המאמץ לשלב אותם, זה ישתלם, כי יש פה מגוון רחב של אנשים בעלי ידע במקצוע.

לגבי מה שהפך להיות לדעתי בלוף תקשורתי ופרובוקציה תקשורתית-פוליטית, כל הסיפורים על המאפיה הרוסית, קיים בהחלט פשע, יש פשיעה בקרב הנוער העולה, יש פושעים שפועלים באוכלוסית העולים, יש העניין הזה של סחר בנשים, שגם שם חלק גדול מתבצע בקשר בין יוצאי ברית המועצות לשעבר וקיימות עוד כל מיני משימות שמתאימות דווקא לעמותה הזאת, של "מגן וחרב", שם שהוא תרגום מסיסמה רוסית, שתחתיה פעלה המשטרה הרוסית. בעמותה הזאת יש אנשים שיכולים להתמקד ולהתמקצע בחקירות מעין אלה. הם מבינים את המנטליות, ויודעים איך הדברים האלה עובדים. כמובן שקיים יתרון השפה, לעומת גיוס של איזו שוטרת צעירה, שאין לה שום רקע, כי היא בעצם ישראלית דוברת רוסית. כאן, לעומת זאת, יש אנשים מנוסים שהם מתוך הסיטואציה הזאת, יודעים איך לפעול וגם יכולים להגיע למקורות ברוסיה; המאגרים האלה לא מנוצלים מספיק, וזאת המשימה, שהיא גם תעסוקתית, אבל קודם כל היא משימה שאמורה לתרום לבטחון המדינה. אז אלה הדברים שקשורים למשטרה.

אני חושב שצריך לחשוב מחדש איך לארגן את כל השיטה, ואיך עכשיו יכולים עולים חדשים, קציני משטרה ואנשים מעמותת "מגן וחרב" ממש להיכנס למערכת שלנו פה בארץ. יש הרבה בעיות, ורציתי לשמוע מהן. אני יודע שיש חומר כתוב על זה.

אני רוצה לשמוע מהצד של "מגן וחרב" בעיקר האם נעשו נסיונות לקשר עם משטרת ישראל, ואיפה היו פלונטרים, אם בכלל. בבקשה.

אני חבר בעמותה של "מגן וחרב". מדובר בעמותה של עולים חדשים, שמארגנת בשירותיה כ- 250 איש מכל רחבי הארץ. המרכזים של האגודה מתמקדים בנתניה, בראשון לציון, בחדרה, בחיפה ובפתח תקווה.

אנחנו היינו במגעים עם המשטרה וגם עם מחלקת כוח אדם של המשטרה, וכשדיברנו הועלו בדיוק אותם עניינים שהעלה חבר הכנסת יורי שטרן. הבעיה העיקרית בעניין שירות חברי העמותה במשטרה היא מגבלת הגיל. בדרך כלל עולים חדשים או חברי עמותה, שהגיעו לישראל נניח בגיל 25 או 30, עוד לא מספיקים ללמוד עברית, הם כבר בני 35, ואז הם לא יכולים להתגייס למשטרה בכלל.

העלינו את העניין של אולפן. למעשה, זה יהיה מאוד יעיל אם יהיה אולפן, כמו לעורכי דין ולרופאים, שבו אפשר יהיה ללמוד שפה מקצועית, וזה יעזור לאנשים לעבור את הבחינה. זו בעצם הבחינה הכי קשה לעולים-שוטרים לשעבר.

אנחנו שלחנו את השמות של המועמדים למשטרה ובעצם בפגישה הבנו שהבעיה הכי קשה היא התקציב. היה רעיון לשלב כאן את ועדת הקליטה עם המשטרה ולשכת ראש הממשלה ויחד להקים פרוייקט שיאפשר לעולים חדשים לעבור את העניין של השפה, ללמוד או לעשות אולפן מקצועי, ולהתגייס.

תודה. אגב, במסחר אני יודע, שאם יש היצע ויש ביקוש, זה צריך להתחבר בסוף.

יש גם דלתות סגורות.

יש עוד עניין אחד. אנחנו העלינו כמה בעיות בעניין העבודה של חברי העמותה במשטרה, אבל לא רק גיוס למשטרה, אלא גם עבודה במוקד 101, שעד היום לא התבצע, למרות שלמעשה, מי שאמור לעבוד במוקד 101 לא צריך לדעת עברית פרפקט כדי לעבוד שם, כי הרעיון שהוא יקבל קריאה בשפה הרוסית ויתרגם - - -

טוב, העניין ברור, תודה. משטרת ישראל, בבקשה.

אכן בעבר נעשו נסיונות והיו מגעים רבים לקדם את נושא גיוס העולים מחבר העמים. היום יש הצעה, יש תקנים, ואנחנו זקוקים לאנשים, רק יש מינימום של קריטריונים שאנחנו לא יכולים לחרוג מהם. זאת אומרת, אני מניחה שכל מי שיושב פה, שנתקל או שמגיע אליו שוטר סיור או שוטר תנועה, צריך את השפה הבסיסית. בשנת 2000 היו מגעים משולבים של המשטרה, העמותה ומשרד הקליטה לממן אולפן בעברית לעולים החדשים. בסופו של דבר זה לא יצא לפועל, והסיכום היה שזה יהיה במימון משרד הקליטה. זה לא מתקציבי משטרה, ומשרד הקליטה לא מצא את המימון לעניין הזה. אנחנו נשמח לשלב את העולים החדשים, אנחנו זקוקים לכוח אדם, ויש לנו מיון כללי. אכן גיל הגיוס הוא עד גיל 35. אנחנו עושים הקלות לגבי השפה העברית – אנחנו לא דורשים מעולים את הנדרש ממי שנולד בישראל, אבל גם בהקלות האלה יש לנו גבולות. כלומר, העבודה שלנו היא עבודה עם ציבור, ואנחנו צריכים ששוטר יוכל למלא את מגוון התפקידים במשטרת ישראל. כשיש תגבורים בירושלים, בתל אביב או בהר מירון אנחנו צריכים את כל השוטרים, והתפיסה הסופית היא שהשוטר הוא ורסטילי.

בעניין השפה, מבחני הכניסה למשטרה יכולים להיעשות גם בשפה הרוסית. נדרשת ידיעת השפה ברמה המינימלית, ואנחנו נשמח מאוד אם משרד הקליטה יאושש את הרעיון ויממן אותו – להקים אולפן בעברית כדי לקדם את הנושא. אנחנו זקוקים לכוח אדם בכל הארץ. אגב, אני לא עושה מגבלה רק לגבי שוטרים לשעבר שהיו בצבא הרוסי, אלא גם אנשים שהיו במשטרה הרוסית וגם מי שהיו בצבא הרוסי – הדלת פתוחה בפניהם. אנחנו נבחן את זה, וזה בהחלט פתוח.

בעניין החקירות – לאחרונה פנינו לכל מי שעוסק בתחום החקירות, בהמשך לדברי חבר הכנסת יורי שטרן, פתחנו את העניין הזה, הצבענו על התרומה האפשרית, ואנחנו מחכים לתשובה מראשי היחידות המיוחדות של המשטרה שעוסקות בתחום החקירות כדי לקדם את הנושא הזה.

המגבלה של הגיל לא תהיה?

גיל הגיוס למשטרה הוא עד גיל 35. יש הקפדה על הגיל הזה, אבל יחד עם זאת, בתחומים מקצועיים מאוד, יש אפשרות לחריגה, אבל לא חריגה רבה. אני רוצה להסביר למה אנחנו לא חורגים גם בהבטים המקצועים; גיל הפרישה מהמשטרה הוא גיל 55. יש קורלציה בין גיל הגיוס לגיל הפרישה. אי אפשר לנתק את גיל הגיוס מגיל הפרישה. כדי לסבר את האוזן, גיל הפרישה השתנה, והוא כבר לפני 55 – הוא גיל 52, אבל בעיקרון גיל הפרישה הוא 55, ולא ניתן לנתק את גיל הגיוס מגיל הפרישה.

את יודעת, כשלא רוצים אז יש תירוצים.

אם נניח, שאלה תיאורטית, אם אל ראש ממשלת רוסיה היה מגיע לפני 10 שנים, כשהוא היה בן 43, ראש הק.ג.ב לשעבר. אני מניח שהוא לא רע… האם היו מקבלים אותו?

השאלה היא שאלה תיאורטית. סמכות החריגה לגבי גיל הגיוס היא של מפכ"ל המשטרה. פקודת המשטרה קבעה שגיל הגיוס הוא עד גיל 35, ואם יש אנשים בעלי מקצוע מאוד מאוד ייחודי, המקרה שלהם מטופל באופן פרטני.

יש פה כמה נקודות שאני מזהה, ואנחנו צריכים לפרק אותן. יש לנו פה מישהו ממשרד הקליטה? אפשר לעשות שידוך בנושא האולפנים. יכול מאוד להיות, שצריך לעשות מבצע מיוחד, אם באמת יש פה נפח, ונראה לי על פניו שאמור להיות נפח בנושא של המשטרה. תיכף נגיע לצבא, ואני לא בטוח ששם יהיה לנו נפח כזה, אבל במשטרה ודאי כן. אפשר לעשות איזה שהוא שידוך…

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, כי היתה שיחה עם סגן השר יולי אדלשטיין.

אז יש פה נציגה שלו, ואני אקבל תשובה שהכל בסדר. מה אתם מתפרצים כל כך?

זה נראה כאילו מתחילים מההתחלה, אבל זאת לא ההתחלה. כבר לפני כמה חודשים היתה שיחה עם גדעון עזרא ועם האנשים שיושבים כאן. אני הייתי באותה שיחה, וקבענו שאנחנו צריכים להקים את האולפן לאנשים שיכולים להתגייס - עד גיל 35 כפתרון אחד, ולאנשים מעל גיל 35 – כפתרון שני, שאנחנו צריכים לקבל. ככה קבענו. אחר כך קבענו יחד עם גדעון עזרא וסגן שר הקליטה שאנחנו צריכים להתחיל לבנות את האולפן. יש רשימת עבודה, הרשימה קיימת, והיא קיימת גם במשרד הקליטה ובמשרד לבטחון פנים. היו רק כמה שינויים שלא היו מספרי טלפונים נכונים. 14 אנשים מהעמותה כבר בעוד כמה ימים צריכים להתחיל ראיונות במשטרה, כך אני הבנתי ממכתב שקיבלתי מסגן השר. יש לי מכתב מגדעון עזרא, וחשוב שהוא יהיה כאן, כי הוא יכול להסביר מה קורה.

מבחינת מספר האנשים שיש פה במשטרה שנולדו בחבר העמים: בשירות קבע יש 1,022 שוטרים שנולדו בחבר העמים, ובשרות חובה למעלה 2,024.

לגבי האולפנים – אני שומע שכן יש התקדמות.

אישית אני לא יודע על פניות, אבל אני יכול להבין מה מסתתר מאחורי זה. אם מדובר על אולפן בכלל, ללא קשר לתעסוקה – זה לציבור אחד, ואם מדובר בתעסוקה – זה אפשרי בהחלט, אנחנו עושים את זה, עשינו את זה, ואפשר לעשות ולשווק את שני הדברים. כדי לסבר את האוזן – לא מועמדים פוטנציאליים, אלא אנשים שעברו כבר את המיונים והראיונות והם מועמדים לזה.

אנחנו עובדים עם המשטרה כבר כמה שנים במספר פרוייקטים. הוצאנו עיתונות על שירותי משטרה, ואני ראיתי אותם בהרבה מרכזים קהילתיים במספר שפות – באמהרית, ברוסית, בעברית ובאנגלית. זה נמצא בהרבה ריכוזי עולים ועוסק בכל שירותי המשטרה, כולל איפה להתגייס, משמר אזרחי וכל כתובת אפשרית בתחום הזה. אני הבאתי את העיתון הבסיסי, שצורף לעיתונות ונמצא בכל מיני נוסחים.

מסלולים מהירים לטיפול בפניות ציבור, הדרכה למשטרה בכלל. רוב מסלולי ההדרכה של השוטרים היום כוללים התחשבות בבעיות של עולים וראייה אחרת של בעיות של עולים. הפרוייקט המקורי שלנו היה בעיקר גיוס שוטרים מגשרים – מגשרים קהילתיים. זה התחיל לפני כשנתיים-שלוש, היום כמובן שהתמונה כולה השתנתה, אבל אנחנו לא ירדנו מזה, אם זה יהיה אפשרי. הבעייתיות בינינו, שהיתה אז והיום היא כנראה לא קיימת, זה שהיום למשטרה יש הרבה יותר תקנים, כשאז האוצר לא הסכים לתת את התקנים שביקשנו. ירדנו לחצי, ירדנו לרבע, אבל זה לא היה. מבחינת מה שיקרה עכשיו, מבחינת אולפן תעסוקתי, אני לא חושבת שתהיה בעיה. ברגע שיגייסו אנשים ויראו מי הם האנשים – מסגרות אולפן אפשריות – ערב, בוקר אחרי הצהריים – צריכה להיות התאמה לאנשים…

הבנתי. שאלה אינפורמטיבית למשטרה: הפרוצדורה יכולה להיות שקודם מחליטים אם הוא מתאים להיות שוטר או לא, ואחר כך מארגנים את האולפן?

עקרונית לא.

זה מאוד משמעותי. יש הבדל אם המשרד לקליטת עלייה צריך לעשות אולפן ספציפי למשטרה ל- 100,000 איש, או רק ל- 5,000, שהוא יודע שאתם רוצים אותם.

הראיון הראשוני שאנחנו עושים בלשכת הגיוס הוא לבדוק התאמה ראשונית, אבל במבחנים הנוספים, למרות שחלקם מבוצעים בשפה הרוסית, עדיין יש דרישה לעברית, כי זה משולב. חבל להכשיל את האנשים מראש. אני מציעה שבתאום עם לשכות הגיוס נעשה את הבדיקה הראשונית.

זאת אומרת, אני יכול לרשום כסיכום מפי נציגת המשטרה, שבעיקרון, אם האדם יעבור את המסלול של לימוד עברית ויצליח לגמור את האולפן, אז אתם מקבלים אותו? אחרת לא עשינו כלום.

אני רוצה להסביר. יש כמה תהליכים בקבלה למשטרה. התהליך הראשון הוא תהליך של התאמה למשטרה ברמה התאורטית: מבחן דפ"ר - שזה מבחן עם פסיכומטרי, ידע בעברית, מבחן אישיות, בדיקות בטחוניות ובדיקות רפואיות. זה למעשה השלב הראשון. השלב השני הוא השלב הסופי – שלב של גיבושון של שלושה ימים, ששם בודקים ממש התאמה למשטרה. השלב הזה מנפה בערך 50% מכלל המועמדים, גם ישראלים. בשלב הזה חייבים לעמוד, ויכול להיות שאנשים שלמדו עברית ועברו את כל המבחנים עדיין לא יעברו את מבחן ההתאמה.

האם אפשר לעשות את הלימוד אחרי הגיבושון?

לא, הוא לא יבין, יש בעיית-שפה.

הבנתי. את אומרת, שהקטע שאליו את יכולה להגיע זה עד הגיבושון, במיון, והגיבושון עדיין יכול להכשיל אותו.

בדיוק. יש שם 50% ניפוי מכלל האוכלוסיה שמגיעה למשטרה, מאלה שעברו את כל המיפוי. כלומר, מתוך האנשים שעברו את כל המבחנים קיימת סבירות שחלקם לא יעברו את הגיבושון.

האם אפשר לחלק את זה לשני פרקים, במיוחד לאוכלוסית העולים? פרק ראשוני הוא מידת ההתאמה הבסיסית הראשונית, אחר כך אולפן מותאם ואז השלב הסופי?

זה בדיוק מה שהצעתי.

זה מה שהיא הציעה, אבל היא אומרת שעדיין צריך לקחת בחשבון שבגיבושון נופלים הרבה.

אני מכיר את שיטות המיון. דפ"ר זה חלק אחד, עברית זה דבר שני ואחר כך הפרמטרים האחרים. אם העברית ברמה נמוכה – מראש הסיכוי יהיה נמוך, והוא נכנס פחות טוב למיון.

לא. אלה שני מבחנים נפרדים. יש את המבחן הפסיכולוגי, הפסיכומטרי ויש את המבחן בעברית. מה שאפשר לעשות – זה להתחיל עם המיון הראשוני כשלב ראשון, ובשלב הסופי, באופן חריג ולא מקובל, לעשות את המבחן בעברית.

חכ"ים שרוצים להוסיף – זה הזמן.

קודם כל, אני רוצה להבין. אתמול, בפעם הרביעית, דחית בגלל שר הפנים את הישיבה בנושא אזרחות ואמהות של חיילים. צבי, יש שר שלא רוצה להתעסק בנושא של אזרחות לאמהות, אבל אנחנו כאן ריבונים, ויכולים להזמין מנכ"ל, להזמין את ראש הממשלה.

אולי אם היית מדברת איתי על זה, היית משתכנעת שהיה טוב שלא קיימתי אתמול את הישיבה. אבל אני לא רוצה להתעסק עם זה עכשיו, כי את האורחים האלה זה לא מעניין.

טוב. נושא הישיבה שלנו מאוד חשוב. כשאנחנו לא מנצלים את כל ההיצע של שוטרים לשעבר, חוקרים לשעבר ואנשי צבא לשעבר – זה פספוס ובזבוז של משאבי אנוש למדינת ישראל, במיוחד במצב החרום שאנחנו נמצאים בו. כמה צעדים לכיוון של הסבה מקצועית עשה חבר הכנסת גנדי ריגר יחד עם סגן שר הפנים גדעון עזרא ויחד עם סגן שר העלייה והקליטה יולי אדלשטיין. אני מבינה שהעניין הוא לא חוסר רצון, כי ראיתי שלשני סגני שרים יש רצון רב לעזור לאנשים. העניין הוא כסף, משאבים, מימון ותקציב. כוועדת עלייה וקליטה אנחנו צריכים ללחוץ מכל הכיוונים כדי לממש את התכנית שיש, של אולפן, כמו שיש לרופאים ולמורים.

דבר שני שאני רוצה לומר, אני חושבת שזה דבר פסיכולוגי, שמשטרת ישראל - - -

אבל אני לא שמעתי – לא ממנה ולא ממנה (מצביע על גזיאל וטוך) שהבעיה היא כסף. למיטב ידיעתי, המשטרה קיבלה תקנים נוספים, שעוד לא מולאו. משרד הקליטה לא קוצץ.

קוצץ נורא! מה זה לא קוצץ?

רק אתמול רצו לקצץ מכל הענפים של משרד הקליטה.

יש דבר שני שאנחנו צריכים לעשות כחברי כנסת: לדבר עם המשטרה, כי המשטרה לא פתוחה ליוצאי ברית המועצות. המשטרה לא מבינה שיש גם ידע, גם נסיון, גם פטריוטיות ועוד הרבה דברים. אני שולחת למשטרה אנשים שהם יוצאי ברית המועצות, שעברו את צבא ההגנה לישראל ושרוצים להתגיס למשטרה. לפחות מ- 20% מאלה שאני שולחת יש סיכוי להיכנס. הם לא פתוחים! הם אומרים לנו: עניין הפסיכומטרי! זה אחרי שחפים מפשע…

אני חושבת שיש כאן מחסום פסיכולוגי, ואנחנו צריכים לעבוד על זה, לפתוח את הדלתות, ולאפשר לאנשים שיש להם כשרונות ומוטיבציה דומיננטית לשרת את המולדת להיכנס למשטרה.

השורה התחתונה שלך: את חושבת שבשל אלף ואחת סיבות – סטיגמות, יש בעיה במשטרה ואין פתיחות.

המשטרה היא המקום הכמעט אחרון במדינה שיש בו אפליה של יוצאי ברית המועצות. אני מתעסקת במשטרה ובעולים כבר שנים. יש אפילו חפים מפשע שיושבים בכלא. אחרי חקירות של מומחים - - -

זה דיון אחר.

אני נדרש להגן על כבודה של משטרת ישראל. קשה לי להאמין שבמדינת ישראל משטרת ישראל לא עובדת על בסיס של קריטריון אובייקטיבי. זה נראה לי מצחיק ופתטי לטעון דבר כזה. במקרה, באופן אישי, הרבה שנים עסקתי ביחידות גיוס לכל מיני יחידות בצה"ל. אני מכיר מערכות, ואני לא מעלה על דעתי בכלל שמישהו במדינת ישראל לא לוקח טובים בגלל המוצא.

גם אם כן, אז בטח לא כמדיניות.

כן, שום מערכת לא יכולה להתחייב למקרה הבודד, אבל בגדול – אני לא חושב שפה הבעיה. אני מתרשם, שהבעיה שמוצגת פה לפנינו בישיבה הזאת היא בעיה מסדר גודל לגמרי אחר. פה מדובר על עמותת "מגן וחרב", שיש בה 280 חברים, כאשר 70% מתוכם הם קצינים בעלי נסיון במקצועות יחודיים, כלומר בערך 200 איש. האמת היא שגם חלקם מעל גיל 35. יש פה כמה מאות מומחים שצברו הרבה מאוד נסיון וידע בתחומים ספציפים, ויש בעיה אמיתית האם ניתן לשלבם בתוך המערכות של משטרת ישראל, שבאופן טבעי, כמו כל מערכת ביורוקרטית, קשה לה לקלוט הצנחות מבחוץ, כי היא עובדת על פי קריטריונים מסוימים, כמו כל ארגון. לכן השאלה היא האם ניתן לבצע אילו שהן התאמות, ואני כבר אומר", בשוליים, ולא כמסלול מרכזי. הם יכולים לגייס כמה עשרות בשוליים, במסלול מיוחד, כי מדובר פה בכל אופן באוכלוסיה שהיא כמעט 20% מתושבי המדינה. אם פוטין היה מגיע – הוא היה מנוצל מבחינת הכישורים והיכולות שלו. הוא היה מגיע לצמרת אגף החקירות, קרוב לוודאי. יש פה בעיה אמיתית. יש אנשים מוכשרים, ברמה מקצועית גבוהה, ויש יכולת אמיתית להתברג בתוך מערכת אחרת. בתחום הרפואה, למשל, נבנו מסלולים, וזה נקלט. בתחום הזה, מכיוון שזה תחום הרבה יותר סגור ובעייתי, זה הרבה יותר קשה. השאלה היא אם מצליחים לבנות מסלול כזה ולקלוט, על אף מגבלת הגיל. השאלה היא איך בונים את המסלול הזה.

כלומר, אם אני מתמצת במשפט אחד את מה שאמרת, דיברת על המסות, שאין לך ספק שזה פועל על פי קריטריונים ואין אפליות, ואם צריך להתמקד בפתרון הבעיה, זה בייחודיים של הכמה עשרות או מאות, שהיו קצינים מיוחדים וכד'.

היו כמה שילובים יפים בעשור האחרון במשרד הקליטה. השאלה היא אם ניתן לבנות מסלול מקביל.

כמה עולים יש בסיירת מטכ"ל?

אני מבקש לא לענות.

אני יכול לענות בצורה מאוד ברורה. קודם כל, זה נתון מסווג. מעבר לזה, מעל גיל 15, מסיבות בטחון, לא ניתן לקחת, לכן מדובר על אנשים שהגיעו בגיל 11-10. אני מניח שיש כמה.

אני לא אוהבת כשמדברים שטויות. יש אפליות.

אני רוצה להמשיך באותו כיוון של חבר הכנסת וילן, אבל זאת לא בעיה של כמה עשרות או כמה מאות. מדובר באוכלוסיה חדשה, וכל הקריטריונים שיש למשטרה הם קריטריונים שאולי מתאימים לאוכלוסיה הסטנדרטית הישראלית, אבל אלה אנשים עם רקע אחר לגמרי, ולכן צריך לגלות גמישות. זה מה שחשוב. גמישות – לגבי הקריטריונים שצריכים להיות לאוכלוסיה הספציפית הזאת, שאולי יש בה אלפים ולא רק מאות, ואז לעשות מסלול שהוא מסלול נכון בשביל האוכלוסיה הזאת. אני מבין שהמשטרה, כמו כל ארגון, היא ארגון ביורוקרטי, אבל הם צריכים להפגין גמישות. אני חושב שזאת מילת המפתח לכל הסיפור הזה.

חברי העמותה מתחלקים לשתי קבוצות גדולות. קבוצה אחת היא בדיוק עד גיל 35, שאולי יכולה להיכנס במסלול הרגיל, כשיש הקלה בעניין השפה, הפסיכומטרי וכל מה שדיברנו פה. הקבוצה השנייה היא אותם מיעוטים של בלשים וחוקרים – אנשים שהם מעל גיל 35, וכבר צברו נסיון. אני חושב שיש איזו שהיא טעות. אני שמעתי עכשיו על הסטטיסטיקה על אלפים שהם דוברי רוסית. הסטטיסטיקה היא קצת מטעה, כי למעשה מדובר על דוברי הרוסית שלמדו כאן- -

אנחנו מסתכלים קדימה ולא אחורה, ולא מאשימים את המשטרה.

לקבוצה השנייה לא קיים שום מסלול.

כמו שאמר גנדי ריגר, כבר הכנו פעם אחת רשימה, ואחר כך היינו בישיבה במטה הארצי בירושלים. דיברנו שם, והם אמרו שאנחנו יכולים להשלים את הרשימה גם עם אנשים שעברו את גיל 35, שיכולים להיות יועצים בכל מיני תחנות משטרה. האנשים האלה הם מתנדבים במשמר האזרחי, ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לתת עוד עזרה.

הייתי רוצה להוסיף פה עוד נדבך אחד. אנחנו מפעילים הרבה מאוד מתנדבים מקרב עולי חבר העמים. לדעתי, כמות המתנדבים אצלנו היא כמעט 20%. יש לנו תחומי עיסוק רבים מאוד בתוך המשמר האזרחי. כלומר, אנשים שהם בעלי מקצוע יכולים להשתלב אצלנו בכל תחומי העשייה המשטרתית: חקירות, מתורגמנים, עזרה בתחנות, כלובשי מדים או כאבטחה רגילה. יש לנו פרוייקט חדש וייחודי בנושא של מג"ב במרחב התפר, של התנדבות של 12 יום בצורה של מילואים, ואנשים יכולים להשתתף בו. כלומר, גם אם זה לא גיוס, אנשים יכולים לתרום לבטחון המדינה מהידע שלהם.

אני רוצה להעלות מספר דברים. קודם כל, אני הייתי רוצה שהמשטרה תתן איזו תכנית מקיפה של גיוס ושילוב העולים במערכת. זה צורך השעה, ודיברנו על התכנית. התכנית הזאת יכולה לכלול כמה אלמנטים. קודם כל, זה לא אולפן. מדובר בקורס מקצועי, שכולל את האולפן, וקורסים כאלה ייבנו על פי הדוגמאות הקיימות. גם בקורסים של רופאים לא כל אחד שעובר את הקורס עובר מבחן ומקבל רשיון עבודה. יש כלים קיימים שלדעתי משרד הקליטה, המשטרה ואולי גם משרד העבודה, צריכים לבנות עליהם את הקורס הזה, שכולל אולפן אבל כולל עוד השלמות נוספות. יש עוד דברים שהמשטרה תוכל להגדיר, שהיא יכולה לבדוק, כמו אצל רופאים ועורכי דין.

מעבר לזה, בנושא האנשים שמעל גיל 35, זה לא תורה מסיני, והיו דברים במערכות אחרות, שהוחלט שמכיוון שהעולים כבר מגיעים בגיל לא צעיר, אבל יש להם נסיון, ניתן למצוא פתרונות, אם תרצו. אז צריך לבנות תכנית של שילוב המומחים, כאשר מגבלת הגיל כמעט לא קיימת. זה רק עניין של רצון שלכם והחלטת המפכ"ל לאוכלוסיה ספציפית. תכנית קליטת העולים יכולה להגדיר אחרת את מגבלת הגיל.

בנושא המשמר האזרחי, זה נכון שיש את האופציות הפתוחות, אבל איך אתם משווקים את האופציות האלה לאוכלוסיה הספציפית של העולים? זאת הבעיה. כרגיל, הקשר לא נוצר במסות, ואני אומר: לכו בצורה פעילה ויזומה אל האוכלוסיה הזאת – בפרסומים ובמפגשים, ואז התוצאה תהיה דרמטית. יש שכונות שלמות שכמעט כולם בהן הם עולים, ואין שם משמר אזרחי. אנשים מוכנים, ואתם צריכים.
הוזכר פה מוקד 100.

על מוקד 100 אני יכול להוסיף רק מילה. בזמן שהייתי יחד עם הארגון אצל גדעון עזרא, בדקנו איך המוקד הזה עובד. מסתבר, שאם אדם לא יודע לדבר כמו שצריך בעברית ורוצה לתת מידע או לקבל מידע – הוא לא יכול לעשות את זה. בזמן שלא שומעים עברית טובה – סוגרים. אז גדעון עזרא אמר שצריכים לטפל בזה, ואפשר לדבר עם הארגון – לעזור לקבל ולתת אינפורמציה.

אני אתן לך לדבר הנקודות שרשמת, ואני רוצה שתכללי בהן גם את העניין של הגיל, שניתן לפתור בתחומים מסוימים במשטרה את הבעיה בשתי דרכים: או בשינוי חקיקה, וזה לא מסובך, או בהחתמה על נייר, שמי שיתגייס לא ישרת פחות מ- 20 שנה. אפשר לפתור את הבעיה. יש תחומים שבהם גיל 55 הוא לא בעיה – לא במענה לטלפונים ולא בצוותי חקירה כאלה אחרים. נכון שבמרדף אחרי גנבים בנגב או במדבר זה מעט מסובך, אבל לא כל השוטרים עוסקים בתחום הזה. תמצית העניין נאמרה על ידי בריילובסקי ווילן. צריך למצוא מידת גמישות לדברים החריגים, שאנחנו יכולים להנות מהם - נחלק את זה כאילו ל'אנחנו' ו'הם', למרות שכולנו זה 'אנחנו'. יש פוטנציאל שאפשר לנצל אותו, ואנחנו רק צריכים להיות לא מקובעים ולא מרובעים, ואני לא מדבר על המסה של עד גיל 35, שזה המסלול שצריך להיות גם להם, כמו לכולם. בהקשר הזה של בעלי הידע, שהם בדרך כלל המיעוט ולא המסה, צריך למצוא מידה גדולה יותר של גמישות, על מנת שבסופו של דבר נרוויח כולנו מהעניין הזה: הם – פרנסה, ואנחנו – חבר'ה מיומנים.

הנושא הזה הוא לא בסמכותי, אלא בסמכות המפכ"ל, ואני אציג בפניו את הנושא.

אני רוצה להתייחס לאוירה שהיתה פה קודם. במשטרת ישראל לא היו תקנים. התקנים נפתחו ממש בתחילת אפריל, ויכול להיות שחלק מהנושאים שהועלו פה יוכלו להיפתר בפתיחת התקנים שקיבלנו ב- 1 באפריל, ולשנות את התמונה. יחד עם זאת, יש תהליכי מיון, ויש גמישות שאנחנו יכולים לגלות ויש גמישות שיש בעיה לגלות.

לגבי נושא הגיל – כמו שאמרתי, זה יידון בפורום המתאים, ונתייחס לזה בהתאם.

יש לי בקשה לקבל תשובה לגבי הגיל – יכול להיות שנוכל לעזור. האם החלטתם משהו?

אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה לגבי 20% שמתקבלים מקרב עולי חבר העמים. לצערי, הנתון הזה נכון לגבי כלל האוכלוסיה. אמירות צריכות להיות אחראיות ונכונות עובדתית. המיון שנעשה במשטרת ישראל הוא מיון קפדני, כי כמו שאמרו פה קודם – רוצים את השוטר שיתן את השירות, וגם אנחנו רוצים להעלות את איכות כוח האדם שלנו. אנחנו רואים את השוטר כוורסטיבי, שנותן שרות לאזרח. אז 20 האחוזים זה לגבי כלל האוכלוסיה.

תודה. אני רק רוצה להוסיף, כדי שלא ישאר טעם מר בפה, שאין מערכת שאי אפשר לבקר אותה, ובכלל זה גם המשטרה. לגבי המשטרה, אין לנו שום סיבה לחשוב שהנורמות של קבלת עובדים כאלה או אחרים מסקטורים שונים, וודאי מקרב העולים החדשים מחבר העמים – אין בהן חריגות, כפי שניסו לטפול ו"לתפור" עליכם, ואנחנו שותפים לרצון הגדול שהממוצע של המשטרה יהיה לא פחות ממך.

אני מוחה בשם ילידי הארץ על הטיעונים האלה. יש המון בעיות בקליטה, וצריך לעזור להתמודד, אבל להגיד שמישהו מפלה בכוונה? היחידים שמופלים באולם הזה זה אתה, אדוני היו"ר, ואנוכי, חברי הכנסת שאיננו דוברים את השפה. נדרוש אולפן ברוסית… להכניס את הנימה של אפליה בקטע הזה, זה לא נכון.

אני מציע לא לעשות שום דבר בקיצוניות. קח בחשבון שלעולים יש פרובלמטיקה מיוחדת באמת – צבא, להתרגל למזג האויר, אל תזלזל בזה. שום קיצוניות לא נכונה.

הפרובלמטיקה היא אמיתית, אבל בוא לא נבנה הרים איפה שאין.

המשטרה וסגן השר גדעון עזרא כבר התחילו לעשות משהו, ויש בסיס לבנות גשר ולקבל את העולים החדשים במשטרה, כמו שצריך.

אני מתנצל בשמו, הוא נמצא בקבינט הבטחוני ולא הצליח להגיע. אני מבטיח שאנהל איתו שיחה ברוח הדברים שנשמעו פה, הוא ישלים באוזניי דברים שיש להשמיע, ואני מקווה מאוד שנפתח דף חדש, בלי טרוניות על העבר, בהקשר הזה, ושננצל את הפוטנציאל, אם הוא קיים. אם לא – לא צריך להיבהל.

אני לא רוצה שגם אחרי חודשיים או שלושה חודשים ישאר אותו מצב. אני רוצה לחזור אל הנושא הזה ולבדוק מה התחדש.

על פי הצעתך והצעת חבר הכנסת שטרן – בעוד תקופה מסוימת אזמן לכאן את סגן השר ואת המפכ"ל, כדי לשמוע איך זה מתקדם.

תודה למי שעסק בנושא הזה. אני עובר לנושא צה"ל.





2. גיוס של עולים ששירתו בצבא הרוסי לשורות המילואים של צה"ל

אמנם בסדר היום שנרשם כתוב 'גיוס לשורות המילואים של צה"ל', אבל אני יודע שלא זה הדבר שדובר בו. דיברו איתי מכיוונים שונים ואוכלוסיות שונות על התגייסות ממש, כלומר לקבע. יש גילאים שהולכים לסדיר, ובהם לא מדובר. מדובר על קבע, על שני סוגים: יש כאלה שרוצים להתגייס לקבע לאן שיגייסו, ויש הצעה של חבורה שנציגיה נמצאים פה – הצעה חריגה, אני חייב להודות, גם בעיניי, אבל ודאי שווה בחינה - של קבוצה של אנשים שהיו ביחידות מיוחדות. מציעים להקים יחידה מיוחדת, שתהיה בנויה על החבורה הזאת - כמו שיש את הנח"ל לחרדים ועוד מיני יחידות הומוגניות בצבא – יחידה הומוגנית שלהם, שגם השפה וגם המנטליות קלים וקרובים זה לזה. בגלל מומחיותם המיוחדת, זה גם פותר בעיה של עבודה, וגם יש להם את הרצון הגדול לתת כתף ולעזור. במקום שאני אציג את הבעיה אני מבקש מאחד החברים לעשות את זה.

אני נציג של קבוצת אנשים שמונה 400 איש, קצינים וחיילים, עם נסיון רב במלחמות באפגניסטן, צ'צ'ניה ודג'קיסטן, אנגורה ועוד מקומות בברית המועצות. 90% מהאנשים הם עד גיל 45, ובזמן החרום שהמדינה נמצאת בו עכשיו, אנחנו לא מבינים למה אנחנו, אנשים עם נסיון של 15 שנים ביחידות-מיליציות בצבא של ברית המועצות, יושבים בבית, כשבחורים בני 20-19 עושים פעילות בשטחים. זה לא נורמלי. אותו סוג של מלחמה שעברנו בצ'צניה ואפגניסטן אנחנו רואים גם פה. אנחנו לא מבינים למה בחור בגיל 19 יותר טוב ממני, בן 40, עם 10 שנים של נסיון. אין תשובות.

הבעיה המרכזית היא שבארץ יש 150,000 איש בגילאים עד 45 שלא עברו מילואים אפילו יום אחד. אם חס וחלילה מחר תהיה מלחמה – מה האנשים האלה יוכלו לעשות? 150,000 איש הם כמות מאוד גדולה למדינה שלנו. לא קיבלתי אפשרות להתגייס למילואים. לא עברנו יום אחד במילואים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות בזמן מלחמה. אנחנו לא מבינים את הדבר הזה. אם אנחנו תושבי שוויץ זה דבר אחד, אבל אנחנו גרים פה בארץ. גם בשוויץ כל גבר יודע מה הוא צריך לעשות בזמן מלחמה. פה 150,000 איש לא יודעים. יש בקבוצה שלנו 80% קצינים, מסגן עד סגן אלוף: צנחנים, הנדסאים קרביים, צלפים – כל המקצועות, אבל הם עובדים בבתי אבות, בשמירה, במפעלים, וזה לא נורמלי. המדינה עכשיו במצב קשה כזה, ולא קיבלנו אפשרות להתגייס ולעשות משהו בשביל המדינה. אנחנו מבקשים להקים יחידה מיוחדת, עם הקצינים והחיילים עם הנסיון הרב, כדי לתרום משהו לצבא, ביחד. הגיל שלנו מאוד מתאים לפעולות וסוג הפעילות בג'נין או בשכם. זו עבודה מקצועית, זה המקצוע שלנו, ואנחנו מבקשים לעשות אותה.

דיברנו בעבר עם יורי שטרן לגבי כל מיני פרוייקטים, אבל לא יצא כלום. עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה חשובה. אני עובד כיועץ בנושא בטיחות, וכשבכפרים הערביים שמעו על הקמת הקורס הם נכנסו לפחד. עוד לא התחלנו בפעילות וכבר הושגה תוצאה. יש שם הרבה חבר'ה שלמדו ברוסיה והם יודעים מה זה צבא רוסי.

אני בוגר קורס שיריון וקורס מטה כללי של הצבא הרוסי. דיברנו על כך שלא מגייסים מי שבא לארץ מגיל 28 ומעלה. הייתי מומחה לזה, ולפי החישוב שלי, יש בסביבות 80,000 אנשים שלא מגויסים. אנחנו אפילו לא משרתים במילואים של צה"ל. כמו שאמר רב סרן רטנר, לא להשתמש בנסיון שלנו ובמילואים, שלא במסגרת צה"ל, זה פשע. ההצעה שלי היתה להשתמש בנו במסגרת משמר לאומי. אני הראיתי ליורי במטה הכללי גדודים שאפשר להפוך לחטיבות. המטרה שלהם היא הגנה אזרחית. אם חס וחלילה יש מלחמה, אף אחד לא יודע מה לעשות, לאן ללכת. אני מבקש, אם יש רצון, להסביר בדיוק מה לעשות. צריך להקים את המשמר הלאומי, שאנחנו נהיה במילואים, והמשטרה תוכל לקבל תמיכה. אני מתנדב כמה שנים בתחנת משטרה, והם יכולים לקבל תגבור גבוה. אתם לא משתמשים במלאי. אם חס וחלילה יקרה משהו, נוכל כך להגן על השכונות.

המקרה הזה של צבא הוא לדעתי עוד יותר דרמטי מהנושא הקודם של המשטרה. פה אני רואה את זה באמת כמחדל. במצב שאנחנו נמצאים בו היום, עם נטל המילואים - עשרות אלפי איש, שעד לפני 10 שנים קל היה לגייס אותם וקל היה להשתמש בהם, נמצאים מחוץ למעגל. זאת הבעיה. אני עליתי בגיל 32, גוייסתי לטירונות קצרה, ואחר כך עשיתי מילואים. כמוני, כל המילואים היו אז מגוייסים והיו שייכים ליחידות, והעסק תיפקד. אז מה פתאום עכשיו זה לא קורה? כבר לפני חצי שנה נאמר לי שיש את התכנית איך עושים את זה, ולפני שלושה חודשים ישבנו אצל ראש אכ"א עם האחראי על התכנון שם ועם נציגי העמותה, רק עם השוטרים ביניהם, ושוב – כל הזמן זה נדחה. עד היום אני לא רואה שום תזוזה בקטע הזה.

מעבר לזה, קיים הנושא של המומחים. כמו בכל תחום, התחום המדעי למשל, מגיעים אנשים שהם ברמה גבוהה מאוד, ואז יש כניסה של האנשים האלה לאוניברסיטאות ולעולם המחקר הישראלי, למרות שחלק מהם בכל זאת התחיל מלנקות רחובות ולעבוד במשמרות במפעלים. אבל פה, בקטע הצבאי, זה סתום לגמרי. בקטע של הטכנולוגיה הצבאית פרצנו דרך לפני 4-3 שנים. הצלחתי להקים קרן משותפת לכמה משרדים, והמומחים, עם הטכנולוגיה וההמצאות שלהם, לאט לאט נכנסו למערכת. אבל במה שקשור למקצועות צבאיים גרידא – אין שום תזוזה. אני במגע כמעט פעם בחודש עם סגן הרמטכ"ל, ושלחתי לו קורות חיים של אנשים, שלפי התפקידים שהם עשו רואים שזאת נבחרת. איש לא התקשר אליי, אפילו טלפונית, חודשים רבים מאז שקורות החיים שלהם נשלחו למערכת. הובטח שזה כבר באכ"א, אבל שום דבר. בעמותה יש גם אנשים שרואים את הרקורד שלהם, ושהצביעו על התחומים הספציפיים שבהם הצבא הסובייטי ואחר כך הצבא הרוסי התמצא יותר מאשר צה"ל. צה"ל עד כה לא ניהל מלחמות גרילה בהקפים כאלה כמו שרוסיה כן ניהלה ועסקה בהם בכל המקומות שהם ציינו. יש את הנסיון הזה, ויש נסיון באבטחה. פשלות שהיו פה במחסומים לא היו קורות שם, כי זאת היתה צורת פעילות מאורגנת עם מיומנות. צלפים, כלבנים – יש אנשים עם מקצועות ספציפיים, שיש להם רעיונות נכונים. אנחנו מתפקדים כאילו הצבא הוא עוד מוסד ביורוקרטי ותו לא, שלא אכפת לו מהמשימות, ממצב החירום ומהנטל שהחיילים והקצינים שלנו נושאים על עצמם. הוא מתנהג כאילו שום דבר לא קרה, ולא פתוח לשום רעיון חדש. אין ספק, שמה שהם יודעים – חלק מזה הוא מאוד משמעותי למציאות שלנו. אין גם ספק, שהנכונות של האנשים הוא משאב שלא מנוצל, ואנחנו זקוקים לו. זה שאין דו-שיח ומפגש נורמלי בין העולים שהגיעו לבין המומחים שלנו, שמוכנים לסגור את האוזניים והעיניים, אי אפשר לעשות את זה. זה כאילו שמבחינה כלכלית, במצב שלנו, היה איזה שהוא בזבוז של כסף, ומשרד האוצר היה מתעלם מזה.
לגבי העניין שלנו – זה ממש גלוי, ישנן הצעות שלא רוצים בכלל לגעת בהן.

חבריי לובשי המדים, קודם כל תודה על הסבלנות. זיהיתי מספר סוגיות. סוגיה אחת, שזועקת לשמיים, היא עניין המילואים, סוגייה שנייה היא עוד גיוס מיוחד שנדבר עליו, וסוגיה שלשית שזיהיתי, זה מערך ארצי, שניתן לנצל ידע כדי לפעול בהקשר של פיקוד עורף.

בראש ובראשונה אנחנו מברכים ומעריכים את רוח ההתנדבות שהוצגה פה, והרצון לתרום.
למדיניות הגיוס לצבא יש שלושה פרמטרים עיקריים. האחד הוא גיל ההגעה לארץ, השני הוא המצב המשפחתי והשלישי הוא המצב הרפואי של המועמד לגיוס. בכל תהליך הגיוס אנחנו שמים את הצורך הצבאי אל מול בקשת הפרט להתגייס, וזה למעשה עיקר הקריטריונים שעל פיהם אנחנו עורכים את הגיוס.

בהתייחס למה שחבר הכנסת שטרן אמר, אנחנו פתחנו השנה, ומתחילים כבר בחודש הקרוב, את הענין של "שלב ב'" בהיקפים גדולים מאוד. בחצי השנה הקרובה אנחנו עומדים לגייס לפרויקט הזה של שלב ב' למעלה מ- 1,500 איש, מגיל 18 ועד גיל 28. משך השירות שלהם נקבע על פי משך השהייה שלהם בארץ, המצב המשפחתי, הפרופיל הרפואי – לתקופות שירות שכוללות טירונות, הכשרה צבאית, ומי שיצטרך – גם העסקה כזאת או אחרת, בהתאם לצרכים של הצבא. מרביתם יעשו תעסוקות מבצעיות, גם בשטחים וגם בקו-התפר, ועוד משימות. כבר בחודש הקרוב, במאי, מגייסים קרוב ל- 450 איש. בכל חודש אלה יהיו ההיקפים, ועד סוף השנה נגיע ללמעלה מ- 1,500 איש. האנשים שעתידים להתגייס יודעים על זה. זה פרוייקט שכבר למעלה משנה מנסים לקדם אותו, העלויות שלו הן עצומות, ומיד אחרי ההכשרה הזאת שמתבצעת, או במילואים או בסדיר, אנשים מצטרפים למאגר המילואים.

אני שואל למה מעל גיל 28 בעבר צה"ל גייס וידע לטפל, וקיבל מזה תגבורת כוח אדם גדולה, והיום, דווקא במצוקה שיש לנו ובמחסור כוח האדם, כשמגייסים את המילואימניקים ולוקחים אותם ממקומות העבודה, לגבי חלק כזה גדול של אוכלוסיה, שמוכן ורוצה לתרום, אתם נמצאים במנטרה הקודמת.

הפרויקט הזה של שלב ב' בשנים האחרונות לא התקיים בגלל העלויות שלו, מכיוון שמרבית האנשים מועסקים בעלות של שכר-קבע. להחזיק מישהו במילואים זה בדיוק כמו להחזיק מישהו בקבע. עכשיו פתחנו את זה מחדש.

אנשים בשירות מילואים עושים מילואים עד גיל 45. על מנת שנוכל להכשיר אותם, להכניס אותם למעגל המשרתים ולבצע שירות מילואים, המטה הכללי קבע את גיל 28 כרף, ולא מגייס מעבר לגיל 28 לשרות מילואים. לגבי קבע אני באמת לא יודע להגיד.

אני חוזר: אתה מסביר לנו דבר שהוא מאוד הגיוני, מקובל ומובן במסלול הישראלי ההיסטורי הרגיל, אבל אנחנו מדברים פה על דבר ספציפי. אני לא אכעס עליך אם תגיד לי שאין לך תשובות. אני ארשום את השאלות, ואעלה אותם שוב, כי אני לא רוצה רק לצאת ידי חובה. אנחנו מדברים על כאלה שכבר קיבלו הכשרה, שמישהו אחר כבר מימן את ההכשרה שלהם. זה לא שבגיל 32 אתה נותן לו משהו, ואז לא תוכל לנצל אותו מספיק שנים. הוא כבר קיבל את ההכשרה, יש לו נסיון של שנים, והוא כבר נלחם. השאלה היא, אם לא כדאי לפתוח מסלול ספציפי, ולהפיק תועלת מהנסיון ומצבירת הלימוד שלו, שהוא קיבל במקום אחר.

אני רוצה לברך אותך ולהגיד שטוב שלקחת את האנשים האלה, עם ההסטוריה שלהם בעמותות. עם העקשנות שלך, ניתן לפתור בעיות כאלה. אהוד ברק, שהיה רמטכ"ל מצוין, אמר לא פעם בנאומים פוליטיים שלו, שמדינת ישראל למדה מההיסטוריה של הצבא ומהקרבות שהיו. גם אנחנו יכולים ללמוד מה ניתן לעשות. אני מאוד מעריכה את אנשי הצבא ואת מה שהם עושים, אבל כמו שנאמר כאן, יש דברים שאנחנו, כחברי כנסת, צריכים לשנות. גם כאן עקשנות יכולה לנצח. אני חושבת שאתה כבר מסיים את אחת ההחלטות שחשובות למשטרה, ואני רוצה שתלך הלאה, כי אני חושבת שאתה צריך לסיים עוד דבר אחד. התחלת עם המשטרה, ואני חושבת שצריך לעשות כך גם עם הצבא. טוב תעשה, אם תזמין לכאן את שר הבטחון, שיהיה כאן. גם אני העברתי לו מכתבים וגם הם, וצריך להיות פה פתרון קורקטי שנכנס למסגרת רגילה. עד גיל 28 יש מה ללמוד ויש מה לעשות, ויש פטריוטיזם אצל האנשים האלה. טוב תעשה, אם לוועדה הבאה בנושא הזה תזמין בעקשנות את פואד בן אליעזר, שיגיד מה הוא מסוגל לעשות. לדעתי, הוא מסוגל לעשות.

כולם יודעים שכל מערכת רוצה לשמור על עצמה, אבל אנחנו אנשים, ולא מערכת טכנית. אנחנו מערכת ציבורית-אנושית, וצריכים אותם. צריך לחשוב איך לנצל את הפוטנציאל. בתוך הקבוצה שדיברו עליה, של 150,000, יש מומחים בגילאים 40, ולא צריך אחראי עליהם כמו על אדם בגיל 18. כל הכבוד לצבא, אבל אתם קצת מקובעים, וצריכים להיות יותר גמישים. זה חשוב לאנשים האלה, אבל יותר חשוב למדינה. יש להם נסיון, פטריוטיזם ויכולת לחיות ולעזור לצבא. אני מעל גיל 60. גם אני מוכן לתרום, גם אני קצין, אבל אתם צריכים למצוא מסלול לאנשים בגילאים 35, 40. אני לא מדבר על 150,000 אנשים, אבל צריך להיבנות מסלול לאנשים עם נסיון, ידע, מקצוענות ורצון מאוד גדול. הם צריכים להרגיש שהם אזרחים כמו כל אזרח.

אני יודעת מה זה להיות איש צבא במדינות חבר העמים. אבא שלי סיים תואר שני באקדמיה צבאית. זה אנשים שבדם שלהם יש דבר מיוחד במינו. הרצון שלהם כל כך גדול, הם מרגישים חזקים, אמיצים, רוצים להילחם עבור מדינת ישראל, והמדינה לא מנצלת אותם. זה פשוט פשע כלפיהם, וגם כלפי המדינה.

אני חושב שפה התמונה זהה לזאת שראינו במשטרה. אנחנו רואים ארגון טוב, שעובד טוב, אבל יש לו ביורוקרטיה מאוד חזקה, והוא פשוט לא יכול להשתנות, ולהפגין גמישות כלפי אוכלוסיה חדשה. אנחנו מתנהגים כאילו מחר יהיה שלום, וזאת הגזמה. לא יהיה שלום בעוד שבוע או בעוד שבועיים, ואנחנו צריכים לנקוט גישה חדשה. הנושא הזה הוא מאוד חשוב, ואפשר למצוא לו פתרונות רק בדרג גבוה. לכן אני מצטרף להצעה של חברת הכנסת סופה לנדבר, לעשות עוד ישיבה של הוועדה, אולי עם שר הבטחון וסגן הרמטכ"ל, ולדבר ברצינות, כי הם ורק הם יכולים למצוא פתרון לבעיה.

שאלנו את אנשי הצבא מה קורה, אבל הם לא יכולים לענות, כי זה לא עניין ניהולי, אלא עניין של אסטרטגיה של תעסוקה מקצועית במדינה. זה חשוב גם למנהדסים, גם לאנשים מהמשטרה וגם לאנשים מהצבא שצריכים לקבל מדיניות חדשה. אני מצטרף לסופה ולבריילובסקי לגבי כך שאנחנו צריכים לעשות ישיבה עם אנשים שבונים אסטרטגיה, עם שר הבטחון, הרמטכ"ל ומפכ"ל המשטרה. זה חשוב למדינה היום, ויותר חשוב מכל המקצועות.

אני חוזר אל לובשי המדים. אתם חושבים שבתחום הזה, של גיל 28 ומעלה, יש לכם מה להוסיף, או שאנחנו צריכים לערוך דיון אחרי שתחזירו הביתה את מה ששמעתם פה, ונקיים דיון מאוחר יותר בהתייעצות עם לשכת שר הבטחון ולשכת הרמטכ"ל?

על מנת לשרת בצבא צריך לעבור טירונות צה"לית והכשרה צבאית. כדי לשרת במסגרת צבאית, תחת פיקוד של מפקדים בצבא, נדרשים ללמוד את הכללים, את שיטות העבודה ואת מה שנעשה בצבא. לכן הצטרפות של בודדים בגילאים שונים היא קצת בעייתית. זאת הסיבה שהקמנו את שלב ב'.

לגבי גיל 28 – אנחנו נחזור הביתה ונבדוק אותו שוב. בהחלטה שנקבעה לגבי גיל 28 הראייה היתה לגייס אוכלוסיה כמה שיותר צעירה על מנת ליהנות מהשירותים שלה ומהשירות שהיא תוכל לתת בצבא המילואים לאורך כמה שיותר שנים. נאמר כאן שאנחנו קצת אטומים, אבל גם זו פתיחות שלא היתה עד לפני מספר חודשים. היא הוקפאה למספר שנים, ורק לאחרונה זה נפתח, לאור הבקשה ולאור הרצון להתנדבות ולתרומה. הרבה מאוד מצטרפים לעניין הזה. גם הנושא של משמר לאומי והגנה אזרחית אלה תחומים שמטופלים במשמר האזרחי, במשטרה, וכן יש רצון לשלב את האוכלוסיה המבוגרת.

רוב האנשים שעושים שירות במסגרת שלב ב' מופנים אחר כך לשירות במסגרת פיקוד העורף, שנותן מענה לאותם דברים שאנשים יכולים לתרום בו, מהנסיון הרבה שיש להם.

דבר אחרון שלא קשור אמנם לצבא, אבל דרכו ניתן אולי לתת איזה שהוא פתרון: יש פרוייקט מתנדבים חדש של משמר הגבול לתעסוקות בקו התפר. הפרוייקט הזה יכול לתת מענה לכל מי שרוצה כמודל וכמסגרת מצומצמת לתת בתקופות מוגבלות בזמן, אבל בדיוק אלה הצרכים שכרגע מדינת ישראל נדרשת להם.

אני רוצה לומר כמה מילות סיכום.

דיברנו כאן על שני תחומים עיקריים. האחד הוא נושא של שלב ב' מעבר לגיל 28 בגלל פוטנציאל עצום שטמון בחבורה הנהדרת הזאת של העולים, ונקודה שנייה היא בדיקת אפשרות להקמת גדוד מיוחד לניצול הפוטנציאל של חבר'ה שרכשו ידע. אפשר לנצל אותם, לדעתי, בלי דמיון פרוע, עם הכשרה צה"לית, ודאי, כי יש כללים בצבא, שקרוב לודאי שהם לא זהים לאלה שהיו בצבא רוסיה. יש דברים של תורת לחימה שאותי יצטרכו ללמד חודשיים, ולהם אולי יספיקו רק שבועיים. אני מבקש שתעלה את שתי הנקודות האלה, כנפרדות, בפני מקבלי ההחלטות, ואני מאוד מבקש שבמהלך שלושת השבועות הקרובים אקבל תגובה. לאחר שלושת השבועות האלה, לפי התגובה, אזמן ישיבה נוספת, ונעלה את הדרג; לא כי חס וחלילה אני חושב שאתה לא מספיק טוב, אלא אני מודע לסדר קבלת ההחלטות בהיררכיה הצבאית. בכך אני מקבל את המלצותיהם של חבריי חברי הכנסת.

יש גם נושא שלישי, הניצול והשילוב של המומחים לא חייב להיות אך ורק במסגרת של הגדוד. יש פה מקצועות שונים, ואנחנו דיברנו גם על כך שאנשים יוזמנו להגיד את מה שיש להם מבחינת רעיונות, ולהציג את הידע שלהם בסוגי פעילות שונים, כמו צלפות, כלבנות, שמירה, וכו'.

בעצם אתה מדבר על מקצועות שהתמחו בהם. אין לי מושג אם קיבלתם החלטה או לא בנושא כלבים, אבל נניח, למשל, שמחר מקבלים החלטה שמכניסים כלבנים, ויש בדיוק חמישה מומחים בעניין הזה, עולים חדשים, שעסקו בזה שנים. אני בטוח שאתם תחככו ידיים ותהיו מרוצים שיש לכם את המומחים האלה, והם יהיו מרוצים שהם יכולים להתגייס. אם יש ארגון של החבורה הזאת – או שהם יעלו בפניך את המקצועות שיש להם, או שאתה תגיד איפה ניתן להשתלב. אלה שלושת הנושאים.

אני מודה לכל מי שטרח והגיע, וגם לישיבה הזאת נעשה המשך בעוד כמה שבועות. תודה רבה.




--------------------


הישיבה ננעלה בשעה 12:00