פרוטוקולים/ועדת קליטה/4815




פרוטוקולים/ועדת קליטה/4815
ירושלים, ח' בניסן, תשס"ב
21 במרץ, 2002

הכנסת החמש עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 207
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ב באדר תשס"ב - 6 במרץ 2002, שעה 9:00

1. יהדות רומניה - ח"כ צבי הנדל

יו"ר צבי הנדל
ח"כ שמואל הלפרט
ח"כ יורי שטרן
ח"כ אופיר פינס
פרופ' בריילובסקי

המשרד לקליטת העליה
* דוד בן יוסף ממונה על ארגונים והתאחדויות
באגף קליטה בקהילה

משרד החוץ
* דורון זיידמן מחלקת תפוצות

משרד האוצר
יגאל גידרון רפרנט תעסוקה

הסוכנות היהודית
* אריה אזולאי יו"ר ועדת עליה וקליטה של
חבר הנאמנים
ציפי פינקוס מנכ"לית התאחדויות העולים

רשות השידור
* נועם יפה מנהל השידורים לעולים
ברומניה

הקונגרס היהודי העולמי
סימונה קדמי עוזרת למנכ"ל ודוברת הקונגרס
היהודי העולמי

התאחדות עולי רומניה בישראל
* זאב שוורץ יו"ר ההתאחדות
* יוסף וסרמן רב ההתאחדות
* שלמה אברמוביץ סגן יו"ר ארצי ויו"ר סניף לוד
* עו"ד ע.גולדשטיין יועץ משפטי - סניף ירושלים
* זאב הרשקוביץ היסטוריון - אונ' ירושלים
* נתן כהן סגן יו"ר ארצי ויו"ר סניף ב"ש נגב
* חיים פורמן יו"ר סניף אשקלון
* אריה קלמנוביץ יו"ר סניף רחובות
* רוני קשמרו מזכ"ל ההתאחדות
* משה גונן סגן יו"ר רחובות


עתונאים
* אדוארד גרוסמן עתון "חיינו"

וילמה מאור



1

11
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
מיום 6.3.2002

בוקר טוב לכולם, הצגת הנוכחים: אני צבי הנדל, מתנחל. זאב שוורץ, יושב ראש התאחדות עולי רומניה בארץ. הרב יוסף וסרמן, רב התאחדות עולי רומניה בישראל. אריה אזולאי, הסוכנות היהודית. ד"ר דוד בן יוסף, אחראי במשרד הקליטה על עבודת המשרד עם התאחדויות עולים. קלמנוביץ אריה, יושב ראש התאחדות עולי רומניה ברחובות והסביבה. נתן כהן, סגן יושב ראש ארצי של התאחדות עולי רומניה ובאר שבע, הנגב. שלמה אברמוביץ, סגן יושב ראש התאחדות עולי רומניה בארץ, ויושב ראש סניף לוד.

זאב הרשקוביץ, הסטוריון, ירושלים, האוניברסיטה העברית. נועם יפה , אחראי על השידורים לעולים למזרח אירופה בקול ישראל, כולל השידורים ברומנית . עו"ד עמית גולדשטיין, יועץ משפטי של ההתאחדות. רוני קשמרו, מזכ"ל התאחדות עולי רומניה. משה גונן, לשעבר מזכיר עיריית רחובות וכיום סגן יושב ראש התאחדות עולי רומניה ברחובות. דורון זיידמן, חטיבת התפוצות, משרד החוץ. פורמן חיים, מ"מ התאחדות עולי רומניה אשקלון. אדוארד גרוסמן עתונאי, ויצה נוסטרה.

ישיבה זו שעיקרה יהדות רומניה מתכוונת גם לדון בחשש להפסקת שידורי הרדיו ברומנית.

"בנושא השידורים בשפה הרומנית, השר רענן כהן התחייב בפני שוב, ביום שישי ה1.3-, כי שידורים אלה ימשיכו להתקיים". ב. בנושא הקהילה היהודית ברומניה. בביקורי האחרון ברומניה התרשמתי הן מרצינות ההנהגה בראשות פרופ' קאז'ל והן מיעילות עבודתה של שליחת העלייה, הגברת טובה בן נון. בחודש אפריל 2001 השתתפתי בכנס בו קמה מחדש פדרציה ציונית ברומניה והתפעלתי מהעובדה שלכנס הגיעו למעלה ממאתיים סטודנטים צעירים, שמגמתם המוצהרת היא לעלות לישראל. האם נציגנו ברדיו שמע את הבטחת השר?

בינתיים השידורים נמשכים, וגם אנחנו הופתענו מהפעילות הרבה שנעשתה כאשר התחילה להתגלגל שמועה שאולי יסגרו השידורים הן בארץ והן בגלים קצרים לגולה.

כשנתמניתי ליושב ראש ועדה, שאלתי מה ועדת העלייה והקליטה יכולה לעשות. בתפקידי הקודם בוועדת כספים, אם היית דואג לכסף או למימון או לתקציב, אז הכל בסדר. כאן נאמר לי שכשאתה מזמן ועדה, כולם מתרוצצים. וזה אכן קרה. אני מבקש לפתיחה מלים מיושב ראש ההתאחדות .

גבירותי ורבותי, אני מבקש קודם כל להודות ליושב ראש הוועדה על קיום הישיבה הזאת היום בנושא יהדות רומניה. עבורי ועבור אלה שאני מייצג זה מעמד הסטורי, וחשוב השילוב בין עולים ותיקים ועולים חדשים.

התאחדות עולי רומניה בישראל נוסדה עם קום המדינה בתחילת שנות החמישים. בישראל לפי הערכתנו חיים כארבע מאות אלף יוצאי רומניה.

במסגרת ההתאחדות פועלים ברחבי הארץ 23 סניפים, 20 מועדונים פתוחים יום יום, 17 ספריות של ספרים ברומנית, לאלה שלצערנו עדיין לא למדו את השפה. מספר החברים הפעילים הם למעלה מעשרת אלפים.

פעולות ההתאחדות - עזרה הדדית, פעילויות מגוונות במועדונים, כגון הרצאות, חוגים, ארועים ועוד. הוצאה לאור של עתונים ופרסומים שונים בשפה הרומנית. בכמה ערים, סיוע נפשי וכלכלי לניצולי השואה, הלוואות לנזקקים, תמיכה וסיוע לקליטת העלייה המגיעה מרומניה לארץ בצעדיהם הראשונים. ייעוץ, הדרכה והכוונה לעולים ותיקים בנושאים שונים, ארגון מפגשים בארועי תרבות ופולקלור, הצגות תאטרון בשפה הרומנית, קברט מוזיקלי, טיולים וסיורים להכרת הארץ, סיוע משפטי בהחזרת הרכוש היהודי מרומניה, מימוש זכויות הפנסיה של הזכאים, סיוע לקשישים והחזקת בתיהם באמצעות מתנדבים, התנדבות למען הקהילה ופעולות והעמקת ערכי המסורת ומורשת ישראל.

ברצוני להציג מתוך כתבתה של אודטה שוורץ בידיעות אחרונות בשנת 93' : "באוגוסט 82' עלו 39 משפחות מרומניה בעקבות הקונגרס הראשון, בקוקשם ב”1882-. כלומר הדעה הרווחת היא כי בבאזל היה הקונגרס הראשון, אבל זה לא מדויק, הקונגרס הראשון היה בקוקשם ברומניה, שם החליטו להקים ישובים כמו זכרון יעקב וראש פינה. בבאזל התקיים הקונגרס חמש שנים לאחר מכן, ב1897-.

במלים אחרות, גנבו לרומנים את ההסטוריה. מה שכרגע מציק לנו זה שיש בעיית תקציב עם הסוכנות היהודית וכל מה שתשמעו ממני זה על פי דרישה, כל אחד מהיושבים פה יקבל מסמכים.

ב14- לחודש ינואר קיבלתי אישור לתקציב 46,000 שקל לחצי שנה, עם התחייבות להודיע שלושים יום מראש במידה ויהיה שינוי. לפני כמה ימים קיבלתי טלפון בלילה הביתה: "דע לך, הקפיאו לכם את התקציב" אני נדהמתי, לא ידעתי במה מדובר. עד היום לא נתקבל דבר באופן רשמי אבל לאחר מכן שמענו על הסיבות לכך: לא מילאנו טופסים כרגיל, לא עבדנו על פי הקריטריונים שהסוכנות קבעה, וזה נכון, יתר על כן, מגיע לנו שלושים אחוז משנת 2001 שזה עשרים אלף שקל, וגם זה מוקפא, רטרואקטיבית. מה קורה פה?

זאב שוורץ, יושב ראש ההתאחדות, שנבחר כדת וכדין, החליט לבקש ממר הנדל יושב ראש הוועדה לקיים דיון בכנסת. לא תיתכן סיבה אחרת, אין סיבה אחרת. יתר על כן, מינואר לא מעבירים אלינו כסף, אבל באים בטענות מחודש אוגוסט עד שלא פעלנו נכון. אז לכן סגרנו את ההתאחדות מחוסר תקציב מזה חודשיים.

בינואר המטפלים בכך בסוכנות, מזה חודשיים לא ידעו שאנחנו לא ממלאים נכון את הטפסים? למה חיכו עד עכשיו? אז אני מבקש לדעת את הסיבה העיקרית להחלטה זו. מאשימים אותנו על שאנחנו לא מחכים בשדה תעופה לעולים החדשים. אני עוסק בזה באשקלון במשך עשרים וחמש שנה ובארץ שש שנים, ואני יודע מה זה לקבל עולה חדש ומכיר את שפתו. הסוכנות ומשרד הקליטה שיושבים פה, לעולם לא יהיו מסוגלים לעשות מה שאנחנו עושים בשטח. אנו לוקחים את העולה לעירייה, מחפשים לו עבודה. עם כל רצונם הטוב, קרה פה דבר שאני לא מבין אותו ולא יכול להבין אותו. אנחנו מתנדבים, אנחנו משרתים את המנגון, אולי צריך להיות הפוך? שהמנגנון ישרת אותנו? באמצעותנו את העולים. לא רק בשדה התעופה.

הבאתי עמי מסמכים שיימסרו לכל הדורש. ביקשנו אישור לנציג בשדה התעופה, עד היום לא קיבלנו. מחרתים ביום שישי, מגיעים שמונה עולים מרומניה, עדיין אין אישור. יש בעיות כל כך פשוטות שאפשר לפתור אותן. מן הראוי שנציג הסוכנות בבוקרשט יתן לעולה חדש את הכתובת הפרטית שלי, של ההתאחדות ו23- הסניפים, של הסגנים, כדי שהעולה ידע כבר מרומניה לאן הוא צריך להגיע. זה משפר בהרבה את הרגשתו. דבר לא נעשה עד כה, אבל בטענות יודעים לבוא.

לפני הקונגרס, בנובמבר לא היה לנו כסף כלל. ביקשתי מהסוכנות לאפשר לנו 4000 שקל על חשבון כסף שמגיע לנו, על מנת לארגן את הקונגרס. קיבלתי תשובה - "לפי תזרים מזומנים אי אפשר לתת לכם עכשיו". אני עובד בנק לשעבר, שלוש מאות מליון דולר זה התקציב של הסוכנות, שישה מליון דולר זה רק בשביל התאחדויות עולים. מה זה 4000 שקל? אז אני רוצה לדעת מה קורה פה. אם החלטתם שאנחנו לא רלבנטיים, אז תגידו לנו, נלך הביתה בשקט ונגמור את העסק.

היחידים שלא מכירים בנו הם הסוכנות. בחודש נובמבר הסוכנות אירגנה באולם עינב בתל אביב יום הצדעה לעולי רומניה, ותיקים, חדשים, ללא כל תיאום איתנו, כאילו לא שמעו שאנחנו קיימים. קיבלנו הזמנה לבוא לאחר שקבלתי אישור ממשטרת תל אביב לערוך הפגנה של אלף איש מול אולם עינב בתל אביב.

אנחנו ישבנו לפני כמה ימים ב28- לחודש עם הגברת ציפי פינקוס ועם מר אריה אזולאי, אני חושב שהגענו למצב שאפשר להתחיל למחוק את הכל ולהתחיל לעבוד בצורה קונסטרוקטיבית. לפני יומיים ישבתי עם נציגת הסוכנות, שמלווה אותנו והבטחתי שנמלא את הטפסים כמו שצריך ואנחנו נעבוד על פי הקריטריונים. אבל איך אפשר לעבוד? הרי אין לנו כסף לטלפון, שיק של 350 שקל חזר.

קיימנו עכשיו ישיבת הנהלה, עם המזכ"ל שיושב פה ואני הוצאתי מכיסי מאתיים שקל לכיבוד קל.

לכן אני מבקש, תתייחסו למה שאמרתי, תודה רבה.

הבקשה האחרונה שלי שאני מבקש לדון בה היום, אני מבקש להודיע לכם שברומניה יש רכוש ציבורי רב, יש לי אינפורמציה בכתב על כ450- נכסים ששייכים לכולם, מתוכם חמישים כבר עברו לעמותה שהיא חצי שלנו מהארץ וחצי ברומניה. אין טעם להיכנס לפרטים, אבל יש עובדה אחת שחשוב לציינה - למרות שחיים בארץ 400,000 יוצאי רומניה, שזה בעצם רכושם הפרטי שנשאר שם, מעולם לא נבחר אף נציג מטעם גוף מסוים כדי לייצג אותנו. תודה רבה.

תודה, אומנם הישיבה הזאת לא טקסית, אבל מאחר ויושב הראש שלנו כל כך מתרגש ממנה, דבר שאני בהחלט מכבד, חשוב שכולנו נדע שזאת לא העלייה היחידה, וזה למרות שאני שייך אליה, זוהי מהעליות היותר מבורכות, עליה שקטה ותורמת ללא רעש והמולה, בלי שידעו בכלל מהם, מאז קום המדינה. היא לא היחידה. אנשינו מפוזרים בכל רחבי הארץ, יש ישובים בהם ריכוז יותר גדול, אבל גם זה לא בא לידי ביטוי.

לכן אני אומר כטפיחה על השכם לאלו המייצגים את החבורה הזאת, 400,000 יהודים אלה, שנדע, לא פתאום נשתנה. כלומר יש להמשיך בשקט ובעשייה הברוכה, העניינית, מבלי לבקש דבר ומבלי להחצין את העשייה הזאת, צריך להמשיך ולא להשתנות בגלל שהיום הפכה להיות הרבה יותר סקטוריאלית, ממה שהיתה אולי בעבר, למרות שכמעט בכל התקופות היו הדברים האלה ועל כך יבורכו כולל גם אותם 400,000 וגם אתם המייצגים אותו ופועלים בעניין הזה.

אני מבקש ממר אזולאי, מהסוכנות פרטים על שלושת הדברים הבאים:

1.מי מתעסק עם הרכוש היהודי שמדובר בו? איך זה עובד?

2. מה הפעילות שלנו, העם היהודי והסוכנות, בקרב יהדות רומניה? איזה סוגי פעילות וכו', ואם ניתן לדווח בכמה מלים על המצב שם.

3. ואחרון, שכבר הזכרתי - כסף תקציב או מימון, אחד משלושתם.

לוועדה המכובדת הזאת ידוע שבעצם המנדט של הסוכנות היהודית הוגבל, מבחינת מעורבותו של העם היהודי, בשני דברים. אחד זה פעילות ציונית ועידוד עלייה בגולה, והדבר השני - שותפות עם משרד הקליטה בקליטה ראשונית של עד שישה חודשים, זה המנדט שלנו.

לכן השאלה הראשונה בנושא הרכוש, אין לסוכנות שום פעילות, זה נושא שמובל על ידי ארגון שקוראים לו איל"ר, שהוא מערכת כלל עולמית וראשי התיבות שלו הם: ארגון להחזרת רכוש יהודי.

וזה כולל הן את כנסת ישראל, הן את הקונגרס היהודי העולמי והן את האוצר. משרד החוץ מעורב במערכת מסוימת, אלו הן מערכות שאינן בתחום טיפולה של הסוכנות.

לקונגרס היהודי העולמי יש מערכת מיוחדת ונציג אחד יושב בפורום הזה, כך שנושא הרכוש אינו בתחומנו ואנחנו לא ממונים על זה. במסגרת המנדט אנחנו עוסקים בשני דברים, וכאאש עיריית אשדוד לשעבר הנני מכיר בהחלט במקומה וחשיבותה, בעבר בהווה ובעתיד של קהילת יוצאי רומניה, שנחשב לאחד מהריכוזים הכי גדולים, שקהילה קטנה זאת ממרכז אירופה, בעצם מהווה מעל לחמישים אחוז מהעלייה של כל מרכז אירופה, כולל הונגריה. מ57-' ואפשר ללכת גם מ93-' הממוצע הוא בין מאתיים שלוש מאות עולים.

הטבלה כאן מראה שכל שנה בלי יוצא מן הכלל יש כ - 319 עולים. בשנה שעברה למרות כל המצב, הירידה והעלייה מברית המועצות, מרומניה עדיין יש את ה207- עולים. עולים שהוועדה לא שמעה עליהם, כי הם נקלטו בקרב החברה הישראלית.

טוב, זה היקף אחר,

לא משנה, יש לנו גם עליות לפעמים קטנות בהיקף, מקובה, שדנו בה מספר פעמים. זו עלייה עם קליטה משפחתית רחבה, ברוכה וע"פ המימדים של הקהילה ברומניה, עלייה גדולה, יחסית.

אני מבין שהיום יהדות רומניה סביב עשרת אלפים איש, משהו כזה?

תלוי מי צריך לחשב את זה, על פי ראש אנחנו מעריכים את זה ב כ 12,000- פחות או יותר. אנחנו אף פעם לא גורעים. ב- 91'- 15,000 , בינתיים עלו 2400 עולים בתקופה הזאת. יש נשירה גם לארצות אחרות ויש גם תמותה טבעית.

דרך אגב, רוב העולים הם בגילאים די צעירים. בחמש השנים האחרונות השתתפו מעל 400 סטודנטים בסיורי גישוש ללימודים בארץ. בקהילה זו מתקיימת תנועת עלייה. התנועה מקיימת מועדוני אולפנים, ריקודים, חג ומועד, אולי הכי יפה בכל מזרח אירופה, כתנועה. מחנות, תנועות נוער, ומספקת בדיוק את המוטיבציה ואת האנשים לעלייה לארץ.

לכן אנחנו בהחלט כמו בכל העליות, שותף בכיר בקליטה הראשונית. בקליטה הממשית עוסק משרד הקליטה והמדינה, בבעיות האמיתיות כמו שיכון, עבודה, חינוך ובריאות עוסקת המדינה. אנחנו עוסקים בהכנה לעלייה ודואגים לנחיתה הרכה, במובן של קבלת העולה בהגעתו, במסגרת מתקנים של משרד הקליטה. מספקים לו את המימד האישי, וכמובן את האולפן במשך חמישה חודשים והליווי הראשוני. את זה אנחנו בדרך כלל עושים בכל העליות, בשיתוף ובשילוב התאחדויות עולים, כי כולנו מודעים לכך, לכן אנו מתקצבים לזה כסוכנות יהודית להתאחדויות עולים סכומים ניכרים, מעל שלושה מליון דולר, שהם כמובן הולכים בעיקר להתאחדויות הגדולות הקולטות 35,000 עולים. כשקולטים מאתיים עולים המצב שונה.

בשנתיים האחרונות בחלוקת העבודה עם משרד הקליטה, אנחנו הגבלנו והגדרנו את החלק של הסוכנות בהתאחדות. קבענו דברים אחדים. מנהלת האגף של פרוייקט התאחדויות עולים, ציפי פינקוס, אולי תרחיב על כך. הפעלנו תוכנית ונתנו להתאחדויות מנחים כדי שנסייע להם לקבל כסף הן מאיתנו והן ממשרד הקליטה בהגשת פרוייקטים.

בעזרת השם ובעזרת המעשה בשטח, זה תמיד שילוב, הרי יש תמיד מעשה ונס, אז השם זה הנס אבל המעשה גם צריך לקלוט את העולה.

כוועדה של חבר הנאמנים, שעוסקת בהתאחדויות ישבנו עם כולם, בהתאחדויות עולי רומניה. למרות כניסתו הנמרצת של ידידי מאשקלון מר שוורץ, הוועדה עדיין חיה ומטפלת וזה לזכותה, בנושא של הקהילה הוותיקה. קהילה של 400,000, יש להם מועדונים, אני בעצמי הקציתי שני מועדונים לפחות במקומות בהם יש ריכוז של קשישים. זה לא עניינה של הסוכנות, אנחנו מבקשים לעזור בקליטת העולה המגיע ובליוויו הראשוני תנצלו את עשרים הסניפים כדי לקלוט אותם, וזה מבורך.

השינויים בהתאחדות, גרמו לעיכובים בהתארגנות לפעולה הממוקמת, להיות בשדה התעופה זה מעשה, זה לא רק טופס. לקלוט את העולים ולדעת מתי הם מגיעים, לאן הם הולכים זה מעשה.

אנחנו לא רק דורשים אלא גם מנחים ולכן התקיימה פגישה מקצועית שמומנה על ידינו כדי לעזור להם, כמו התאחדות עולי ארגנטינה, התאחדות עולי צרפת, התאחדות עולי דרום אפריקה, כל ההתאחדויות שעושות עבודת קודש. אין בעיניי קליטה אפשרית ללא שילוב של העולים הוותיקים שקולטים את החדשים.

לכן אני מקווה שההנהלה החדשה של התאחדות עולי רומניה תמצא את הדרך הנכונה להתעסק מסביב לאותם מאתיים עולים שמגיעים, וחלקנו בפעולה הזאת יובטח.

כיום הוועדה שדנה בזה בחבר הנאמנים של פברואר, שזו ועדה של העם היהודי ולא של פקידים, ויושב הראש הוא מחוץ לארץ, החליטה שלא עמדו בקריטריונים, הם ביקשו שעד שההתאחדות תיכנס למסלול של קליטה ראשונית של העולים נקפיא להם את התקציב. בישיבה שקיימנו רק לפני שבוע כבר התקיימה פעולת ההדרכה, אני מאמין באמונה שלמה שהנושא יוסדר לטובת העולה הממשי.

מר אזולאי ידידי היקר,
אני יושב פה בכנסת אבל אני יותר מפוליטיקאי, אני פלח, ואני גאה בכך. אנחנו בכנסת קוראים לעניין הזה הכשרה מקצועית לעניין הזה ואני אומר את זה במובן הכי חיובי של המילה. לפרק לחצים וכו' זה חשוב, כי בסופו של דבר אותו עולה מגיע לאן שהוא מגיע ומחפש עבודה, הכל חשוב. שלא תהיה הרגשה שזה מסיבות לא ענייניות.

ספר לנו בכמה מלים על הפעילות שלנו ברומניה.

אני רוצה להוסיף משהו כי אני חושבת שנאמרו דברים שחלקם מאוד אמוציונליים ולא כל כך עובדתיים אני הייתי רוצה ליצור פה את הדיוק ולתת עובדות. הסוכנות היהודית מטפלת כיום בעשרים וחמישה ארגוני עולים של התאחדויות שבעצם מייצגות ארץ מוצא. לפני שנתיים התחלנו לעבוד לפי מודל קריטריונים אוביקטיביים, רציונליים ומדידים. אין פה שום מקום לסימפטיות, קשרים או שיוכים, עשית, דיווחת, קיבלת. אין פה שום פוליטיקה.

המעבר הזה מהסוכנות הפילנטרופית שכולנו מכירים לסוכנות שעובדת היום שונה וגם הקצאת התקציבים נעשית על פי הקריטריונים, על פי הביצוע. אז אי אפשר לבוא ולומר מה זה הקריטריונים האלה. הקריטריונים האלה עומדים לדיון, לויכוח, הם שקופים, מוכנים להציג אותם לכל אחד. חלק מהארגונים הבינו את זה מיד, חלק אחר נדרש לקבל סיוע. הסיוע שהוצמד לאותם ארגונים שהיו צריכים לעבור את התהליך הזה של הטמעת הקריטריונים, לווה על ידי אנשי מקצוע.

התאחדות עולי רומניה סרבה לקבל את העובדה הזאת שיש קריטריונים, וכן סרבה לקבל את הסיוע המקצועי במימון שלנו.

התקציב של ההתאחדות בשנה זאת גדל לעומת השנה שעברה, קובעי המדיניות שלנו לא מוכנים להמשיך לתת את התקציבים האלה לפעולות שאינן מכוונות לעידוד עלייה ולקליטה ראשונית. מאחר וההתאחדות לא הוכיחה שהיא עושה את הדברים האלה, התקציב הזה הוקפא.

בשיחה שהיתה לפני שבוע, הדברים הובהרו, אני מקווה שההתאחדות תתחיל לעבוד עם המנחה המקצועית והם יוכיחו שהם אכן את הדברים האלה והם באמת נמצאים בשדה התעופה. אישור הכניסה לשדה התעופה לא ניתן ע"י הסוכנות היהודית, אלא צריך לעבור תהליכים בטחוניים כדי לאשר אותם -

כפי שאמרתי ברומניה הוקמה תשתית רחבה מאוד של פעולה בתחום הנוער. הנושא של החינוך הפורמלי אינו בידינו.

יש פעילות חינוכית בלתי פורמלית, שהיא בהחלט על פי כל עקרונות הפעילות הקלאסית: פעולה במועדון, חגיגת חג ומועד, צופיות, יציאה לשדה, ליווי הלוח העברי והלוח הלאומי על ידי חגים בנוכחות מאות בני אדם.

כמעט כל הפעילות, הבלתי פורמלית החינוכית והתרבותית, נעשית שם על ידי הסוכנות היהודית. אנחנו בהחלט פועלים, יש הפעלת אולפנים לעברית שלוש פעמים בשבוע, מעל חמש כיתות.

כמה שליחים יש לנו שם?

לשם ניצול משאבים עשינו שותפות עם איל"ר והם משלמים חצי ממשכורתה.

באולפנים יש מורים מקומיים, יש הכשרות, סמינרים, הכל מאורגן. השליחה אירגנה את כל הסיורים של הסטודנטים, את פתיחת התיקים, ואת העלייה. יש לנו גם עובדים מקומיים. המערכת היא מערכת משופשפת, מוכיחה את עצמה, רחבת ידיים ובעלת השפעה לעומק בתוך הקהילה, החודש יגיעו ארבע מאות עולים.

יפה, בארגנטינה פגשתי שליח שהחודש הוא חוזר לארץ, החוזה נגמר, הוא האריך שנה והוא חוזר. הצעתי לו להישאר כיוון שהוא שם כמו דג במים. הוא ענה שיש כללים ופעמיים לא עושים יותר. יש הגיון כשמשאירים שליח הרבה זמן כי הוא רוכש נסיון, קושר קשרים וכו' ואז עבודתו נעשית יותר בקלות. יש גם הגיון בהחלפה, כי השליח הופך להיות מקומי יותר מדי. הוא שם כבר 9 שנים.

יש כמה ארצות כמו בולגריה, שמנוהלות באופן שונה, כלומר אין לנו שליח במקום אלא מנהל הדסק פה נוסע כל שבועיים, מרכז את התיקים, מרכז את הפעולות ומתבסס על הסקטור המקומי. זה קורה בהרבה ארצות במרכז אירופה. השליחה היא על התקן הזה, היא בעצם אחראית על הדסק פה, ולכן היא יוצאת כל שבועיים וחוזרת.

היא בעלת משפחה? איפה היא גרה?

היא רווקה, שמתגוררת בירושלים. היא גם היתה מנהלת המרחב שלנו לקליטת עלייה, זה נשאר מהמערכת המקצועית.

לא רק שהיא עובדת בשני מוסדות, היא גם גרה בשני בתים, בשתי ארצות.

עפ"י התוצאות, אני חושב שזאת אחת מהעובדות המעולות שיש לנו, ואתה מוזמן כסגן שר הקליטה לבוא להתלוות אלינו לרומניה, ותחזור להלל, לשבח ולרומם.

סימונה קדמי תסביר לנו בקווים כלליים כדי שנבין כיצד זה עובד.

הגוף הוקם בתחילה כדי לטפל ברכוש היהודי במזרח אירופה באיל"ר, כפי שצויין, יש לו מנהל ומנכ"ל. הגוף הזה הורכב מנציגי כל הארגונים היהודיים הגדולים.

איל"ר זה גוף שיושב בארץ ועובד בשיתוף פעולה גם עם האוצר, עם מדינת ישראל.

אלי שפניץ הוא המנכ"ל, נפתלי לביא הוא מנהל. הדיונים מתנהלים כאן ובעקרון

הארגון פועל כאן ויוצר שותפויות עם קהילות יהודיות. זהו ארגון גג שמכיל בתוכו נציגי ארגונים יהודיים שונים, לא רק ה-Claims, הג'וינט, בני ברית, הקונגרס והסוכנות, יש תשעה ארגונים שחברים בו.

באופן כללי הפעילות היא בשיתוף פעולה עם הקהילה המקומית של אותה מדינה, מול הממשל של אותה מדינה, כדי לעסוק בצורה של חקיקה, להגיע למצב של טיפול ברכוש היהודי.

הארגון הזה הוקם מלכתחילה לטפל ברכוש קהילתי ולא ברכוש פרטי.

עכשיו הוא כבר בעל חמישים נכסים, מה מהותם?

זה בתי כנסת, בתי ספר, בתי חולים, בתי קברות וכו', הארגון הזה פועל אך ורק לגבי השבה של רכוש קהילתי, מוסדות, בתי כנסת, בתי קברות.

מידע כללי, אחד הדברים המרכזיים שעומדים על הפרק בנסיעתו של נשיא רומניה לארצות הברית זו פגישה שלו עם ארגונים יהודיים שחלקם שותפים באיל"ר. הנושא הוא משך הזמן שמוקצה להעברת התביעות לממשלת רומניה. האינטרס שלנו, של איל"ר, הוא להאריך את משך הזמן הזה על מנת להערך בצורה יותר נכונה, לגבש מדיניות מה לעשות עם הרכוש ואיך לחלק אותו, איך להשתמש בו. זה הנושא שכרגע נמצא בין איל"ר לבין ממשלת רומניה.

הרב וסרמן ואחר כך אני אפתח את הדיון.

כבוד היושב ראש, סגן השר, מכובדי, אני באמת רואה את זה כיום חג, והייתי אפילו
אני מברך - שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה, שלראשונה נשבר פה טאבו שלא מדברים על יהדות רומניה, ברוך השם, היום בזכותך, צבי, מדברים.

אני מתרגש מפני שבעובדות, בלי לפגוע באנשים, נוכל לומר לכל המכובדים פה ולפרוטוקול, עד כמה נציגי הסוכנות לא שולטים במה שנעשה ביהדות רומניה. אני מזכיר שהוועדה הזאת היא ועדת העלייה קליטה ותפוצות. בזכות התפוצות יש מקום לשני הנושאים האחרים. נושא התפוצות בנושא רומניה, אם זה היה נכון עד 1989, בצדק או לא בצדק, שאסור לדבר, היתה הסכמה שבשתיקה בין כל מוסדות הממשלה לממשלת רומניה, בגלל הנהגתו של הרב רוזן, שכך פותרים את הבעיות בצורה הטובה ביותר, אולי זה היה מוצדק. דרך זו הוכיחה את עצמה. מ1989- כאשר הקומוניסטים נפלו, צ'אושסקו נפל, ממשיכים באותה שיטה, בעוד שהנזק שנגרם הוא גדול.

היום, קרסו כל השירותים ואני אסביר למה אני מתכוון. הם התרגלו שמאז 1989 עד 1994, כאשר הרב רוזן היה הרב והמנהיג, הנשיא וניהל בשלט רחוק מתל אביב, מפאת מחלתו, היום הם הגיעו שם לאותה הנהלה של מספר אנשים, שהם מעולם לא נבחרו. אמרו לי ממשרדי הממשלה שזה הגוף האחרון שלא קיים בחירות מזה חמישים שנה, ולא מאז שהדמוקרטיה שולטת ברומניה - הם ממשיכים באותה שיטה, מחפשים דמויות ציבוריות, על מנת לשלוט עם שלט מרחוק, מתל אביב או מירושלים, וטובת מספר אנשים היא החשובה, כאשר העם סובל וזועק לשמיים, רוצים אוכל, רוצים לעלות לישראל, ואנחנו לא נותנים, לא שומעים אותם, מפני שמשתמשים בדמויות ובקולות של כמה אנשים שהם נהדרים. דיברו פה על נציגת סוכנות נהדרת. זה לא תקין, עשר שנים שליחה, אחרי חמש שנים הפכו את זה לממונה.

אפילו אתה כבוד היושב ראש, צבי הנדל, לא תהיה מסוגל בשבועיים לעשות חמישה תפקידים, בכירים ביותר. - א. חצי משרה נושא של שליחה, ב. נציגת איל"ר של הרכוש.

באיל"ר לא מתאמים עם התאחדות עולי רומניה, מתאמים עם מדינת ישראל, עם המוסדות. יהודים חשובים, כל מיני ארגונים, אין שם נציג של משרד הקליטה או משרד החוץ.

אומרים שהאוצר בפנים.

אני מבקש שהדבר הזה יבדק, תקבל את הרשימה של המשתתפים ואז תוכל לדעת מי צדק ומי לא צדק.

באיל"ר כאשר יש סגירה בין מי שממנה את הוועדה הזאת, יש שני אנשים, אחד ידידי יושב ראש, אבי בקר, הוא החליף את סינגר היושב ראש, מזכ"ל הקונגרס. הוא הסכים איתנו שחייב להיות נציג אותנטי של הרומנים. לא יכול להיות שאנשים אמריקאים וכולם מדברים לגבי רומניה, כאשר אין אף אחד מהארץ שיכול להיות לפה, לארבע מאות אלף, כאשר יש שם רכוש פרטי וציבורי.

מבחינת נתונים, ישנם שלושה אנשים במקום. סגן השר יורי שטרן, עד 1989 רומניה היתה דוגמא כקהילה עבור רוסיה. הרב רוזן הלך לרוסיה ולימד איך מנהלים קהילה. מאז 1989 אני מקנא ברוסיה, שליחים, מתנדבים, מורים, רבנים. לרומניה אין אף אחד, ויגיד לי כבוד נציג הסוכנות, על מה הוא מדבר?

מזה כמה שנים התנועה לא פעילה, היתה תנועה בחמישה שישה סניפים בארץ, כיום אין. כאשר יש חלל ריק, מי מטפל בנוער? זה עבר עכשיו לקהילה. עכשיו בקהילה הקימו תנועה חדשה שקשורה לאמריקאים, כאשר היום מדינת ישראל היא מחוץ לתחום.

אותה נציגה עוסקת בסוכנות, איל"ר, היא גם מנהלת בתוך שבועיים, וכל הכבוד, היא מוכשרת. מלבדה עוד ועדה שהיא מרכזת, ועדת תביעות פיצויים של השוויצרים לגבי אנשים. זה אומר חמישה תפקידים -

זה הדבר האחרון, הכי חשוב.

עדיין לא נגעתי במשמעות, אני מדבר על דת, אני מבקש מהסוכנות שידווחו על הפעילות שנעשתה במשך שנתיים, איזה דברים נקודתיים נעשו? איזה סמינריון? איזה שליחים? יש לנו פה כמות אנשים נהדרים שיודעים את השפה ומוכנים בהתנדבות ללכת לסמינריון, לבוא ללמד אותם. אני מבטיח לך שאם אתה תיסע לסיור עם הסוכנות, אתה חוזר משם מאושר ביותר.

הנקודה העיקרית היא מבחינת כל ישראל ערבים זה לזה. לכאורה מה הקשר שלנו לתפוצות לרומניה? דבר שני, אני סבלתי אישית, אני נותקתי מהוריי לפני שלושים שנה בגיל חמש עשרה, באתי בעליית הנוער, מפני שאמרו שאם אבא שלי יעזוב בתור רב את יהדות רומניה, כל יהדות רומניה לא תתקיים יותר. רק ב- 1989 הצליח אבי לברוח עם אמי לישראל.

אני מרגיש חובה מוסרית עכשיו לדאוג לאלה שנמצאים שם היום. אין קבורה יהודית, גברים עושים טהרה לנשים, אין נושא של תעודת כשרות. יש רק בעלי תפקידים, שמות, שמתקשרים לתל אביב ולירושלים והם פותרים את הבעיות. כשנסענו מצאתי בבית קברות, אני לא מדבר על דת, גופה במשאית עם כלים, וזה כתוב בדו"ח של הסוכנות. ואני שואל, מה קורה?

דבר שני, קוברים גוי עם יהודי, אין מנין לקדיש.

מה המסקנה? ללא מסורת, המסורת שחיזקה אותנו, בנושא התפוצות אין קיום. אני יודע שאני הולך נגד הזרם, אני יודע שיש בסוכנות אשה נהדרת בשם טובה, ואני מציין אותה ואני יודע שיש רב בתפוצות, כאשר יש פה נציג התפוצות של משרד החוץ, שבנו עורך דין, שהוא נציג של מלכיאור, סוגרים הכל, בין שלושה אנשים ופותרים את כל בעיית יהדות רומניה.

ברומניה צריך אדם שיפעל יום יום, יפגוש את הזקנים וישמע את הבעיות. הדבר היחיד שאפשר היה לתת ליהודים שם, המפגש באותה שפה עם היהודים בבית כנסת, מזה שמונה שנים איננו.

אני קורא בהתרגשות ומבקש שתקבל דו"חות מכל התפוצות, כל מי שלוקח על עצמו אחריות לגבי גורלו של העם היהודי ברומניה, שידווח לך לא בסיפורים. מתי היה כנס, מתי נערך סמינריון ומה עושים כדי להציל. היהודים רוצים לעלות לישראל. שתצא מפה קבוצת הסברה. יש שם חמישים קהילות. איך בשבועיים מגיעים לחמישים קהילות? איך אפשר לבוא? אין לנו עם מי לדבר, מדברים עם רומנים מקומיים שמסבירים, תמלא טופס ותחכה לתור, שיהיה זמן לשליחה.

לנו פה בכנסת יש עובדות חרוצות, וקבלתי דף על ארגון איל"ר. אני רואה פה שהארגונים החברים באיל"ר זה הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, הקונגרס היהודי העולמי, הג'וינט, נדמה לי שכולם כמעט אותו דבר. חוץ מהג'וינט.

אני לא מכיר את ועדת התביעות אני לא מכיר את בני ברית בינלאומי, ארגון ניצולי השואה בארצות הברית, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. אגודת ישראל העולמית, למה היא? למה לא מפד"ל? המשלחת האירופאית המאוחדת.

זה נושא ששווה ללמוד אותו.

גם האוצר חבר בוועדה,

אני אבדוק זאת. הערה אחת לרב וסרמן. מהכרותי המצומצמת עם התחום הזה של עלייה קליטה ותפוצות, אם אתה לפעמים לוקח דגם או סמל של מדינה מסוימת ואתה רוצה להעתיק אותה לרומניה, יש קהילות בעולם שאין בהן אף שליח. או שיש שליח במדינה אחת שמדי פעם הולך גם למדינה אחרת ומטפל בה. אי אפשר לקחת דגם של ברית המועצות לשעבר, או רוסיה דהיום ולבקש שכל מה שיש שם, אבל במוקטן, שיהיה ברומניה.

אין לנו שליחים בבלגיה, בשוויץ, בספרד,

הכל שאלה של הנושא הראשון שדיברתי עליו, אם יש או אין תקציב, מימון או כסף. אם יש אחד משלושתם, אפשר להתקדם. אז גם באמריקה הלטינית, יש בארגנטינה, אבל הוא אחראי גם על צ'ילי, יש שם קהילות שאי אפשר לזלזל בהן, לא קטנות, לא מאה מאתיים איש.

יותר גדולות,

לכן אני אומר שנדע את הפרופורציות, זה לא מספיק. הם יודעים שזה לא מספיק.

אני הגדרתי את הנושא שאנחנו אחראים עליו באופן ישיר. אפשר רק לשבח ולהלל והתוצאה מדברת בעד עצמה. יהדות הונגריה היא יותר ממאה אלף יהודים, יש פחות עולים, עובדה.

בהונגריה יש שליח?

יש שליח אחד, ויש יותר ממאה אלף יהודים. אנחנו לא מתערבים ולא נתערב במכרזים למינוי רב, אם לקחו את הטוב, את המתאים או את הכהן, זה לא תפקידנו.

אני מאשקלון, חי בארץ 53 שנים,

עבדתי 51 שנה בחברת יכין בתפקיד מאוד בכיר בחקלאות, אני חקלאי. רבותי, אני לא בנאי, למה יש לטייח כאן דברים, את מי מסדרים?

החבר ממשרד החוץ הוא לא בעניינים, הגברות משם הם לא בעניינים. בעניינים של משרד החוץ. ראש העיר לשעבר של אשדוד, הוא גם לא כל כך בעניינים, אני מכיר אותו היטב מהרבה נאומים, מהרבה כנסים. רבותי, למה שנסדר אחד את השני?

היה אצלנו קונגרס ואנחנו בחרנו יושב ראש. אני בכל ההתאחדויות של התאחדות עולי רומניה, בין החברים היו יצחק קופ, חבר כנסת לשעבר, אורי אליאב, ארתור איזראלביץ, מנחם אריאב. יש כאן אינטריגות, 'עליהום' על התאחדות עולי רומניה. אני מבקש בישיבתך פה אנא תאשר את זה, תקרא לחדרך, תשמע יותר פרטים, תהיה גם אתה יותר מעודכן. כי מה שקורה הוא שאנחנו משתדלים בעדינות, בנועם, ולכן מדי פעם בפעם מקבלים יריקה בפרצוף וחושבים שיורד גשם.

תודה, אנחנו נשים את הכל על השולחן, לא צריך בחדרי חדרים.

אני פשוט לא הבנתי כלום, חוץ מזה שיש בעיות.

פרופ' בריילובסקי.

אנחנו שמענו שלפני כשבועיים היתה פגישה עם מר אזולאי והיתה התקדמות. אני מקווה שאם תהיה עוד פגישה מהסוג הזה, תהיה עוד התקדמות. אני חושב שאחרי הפגישות האלה אפשר למצוא הסבר ואחר כך אנחנו נשמע מה קורה.

אין לי ספק.

אני אציג אותו, הרב יוסי הראל, סגן הרב הראשי לצה"ל, היום הוא סגן מועצת רבנים יוצאי רומניה, אנחנו מטפלים בבעיות הלכתיות שמגיעות מרומניה. הוא היה מועמד שלנו, הצענו אותו למשרת רב ראשי.

אני אבקש שיצויין, בעתון הרומני הופיע השבוע, הוא לא נבחר לרב ראשי מפני שהרב מנחם הכהן אמר שהוא נכה צה"ל ושבשל צורה חיצונית שהוא שמן וצולע, אינו מתאים לתפקיד, זו צורת ההתייחסות. הוא היה השנה ברומניה, ואני מבקש שיגיד מה הוא הרגיש עם אנשים.

לא נתייחס לרב מנחם הכהן שהוא לא נמצא כאן ולא יכול להשיב. כשבן אדם לא נמצא, לא מקובל לתקוף אותו,

אני שמח על ההזדמנות להיות פה. עקב שרותי הארוך בצה"ל הייתי מנוע מלהגיע לארצות מזרח אירופה, שמשם שורשיי. לפני שנה החלטתי שאני נוסע לבקר ולחפש קברי אבות. במסגרת זו הגעתי ליאס, והחלטתי לחרוש את כל מולדביה והגעתי גם לטרנסילבניה. הסתובבתי בבתי קברות, מצאתי ברוך השם את הקברים, מצאתי את אחי.

הגעתי לבית הכנסת הגדול של יאס, והתרגשתי שם מאוד. בבית הכנסת היה הרב הצדיק מאפטה, אוהב ישראל, ועמו היו רבנים וגדולי ישראל. הגעתי למקום וראיתי קומץ יהודים שבקושי מגיעים למניין. אבל לשמחתי הרבה הם משתדלים לקיים שם שלוש פעמים ביום מניינים. ראיתי את ההתרגשות העצומה, הם ביקשו ממני לקרוא בתורה כמובן, ניצלו את נוכחותי שם., שם שלושה שבועות, ואת השבתות עשיתי איתם ביאס, ההתרגשות הייתה גדולה. אחד מהזקנים שם אמר לי - שישים שנה לא שמעתי כזאת קדושה. גם תיקנתי להם שם את ספר התורה.

לאחר שובי נתבקשתי לנסוע לשם שוב אבל יש לי ברוך השם תעסוקה מעל לראש, אני היום הרב הראשי של מטה יהודה, שזה 78 ישובים. אבל אני מוכן מפעם לפעם לתרום לעניין הזה, כי את אחי אנוכי מבקש, היום מספר ימים אחר חג הפורים ואנחנו לא יכולים להתעלם מהקריאה בה עמד מרדכי היהודי - "לעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות?

הבעיה שם היא שצריך לחרוש את המקום, לחפש את היהודים ולהשיב את הנפשות האובדות לעמם. חזרתי לשם לחודש ימים, על חשבוני הפרטי, עם חלק ממשפחתי, למען יכירו את השורשים, שיראו מאיפה אנחנו ינקנו את העוצמות הללו.

הגיע הזמן לטפל ביהודים האלה. לא ראיתי שהדברים אכן מתנהלים, למרות שראש הקהילה ביאס עולה מעל ומעבר ברצון אבל מבחינת הפדרציה שיושבת בבוקרשט,

לדוגמא - הגעתי בערב יום העצמאות לבוקרשט והתקיימה שם תפילה חגיגית למדינת ישראל, ביום העצמאות,

אני מכיר כמה בתי כנסת גם במדינת ישראל, שאין ביום העצמאות חגיגה.

לאחרונה, הודות לרב וסרמן, וגם למוצאו של אביגדור ליברמן ועוד כמה חברים, התחלתי להתעניין יותר בקהילה הזאת.

לקהילה כזאת שרוב רובה נמצא בארץ, מן הראוי היה באמת לעשות את רוב העבודה הן של הסוכנות, והן של ארגונים יהודיים אחרים, גם בנושא הרכוש עם, הנציגות של יהדות רומניה פה, עם התאחדות עולי רומניה. ומדינות מזרח אירופה היו תחת דיקטטורה ולא היו ארגונים עצמאיים. בלי העזרה המסיבית מהארץ ומארצות אחרות דבר לא ישתנה. גם בברית המועצות לשעבר שהיא בעלת אוכלוסיה יהודית הרבה יותר גדולה והמחתרת הציונית פעלה שם לאורך שנים, לא היו קמים ארגונים וקהילות בהיקפים כאלה ללא עזרה, כי אין את הכוחות המקומיים המספיקים, בוודאי לא ברומניה.

איך איל"ר למשל יכולה לעבוד בנושא רכוש יהודי בעבודה עם הקהילות המקומיות, מה הקהילה שם יכולה לסייע לכם? לעומת זאת פה יש ארגון ענק, רוב הידע על הרכוש היהודי ודאי נמצא פה ולא שם, מבחינת היהודים עצמם, זה פשוט לא טבעי -

אבל על פי חוק הממשל זה מחייב קהילה מקומית.

אבל פורמלית זה ערוץ, השאלה איך אתה מכין את החומר.

לדעתי יש לעשות גם מהלך של חיזוק הפעילות היהודית המקומית, פעילות העלייה, פעילות דתית ופעילות תרבותית, וגם כל מה שקשור לרכוש היהודי, בהתבסס על ההתאחדות פה. אולי להתאחדות יש בעיות משלה, אבל אין לי ספק שהרבה יותר קל לפתור בעיות ארגון, על המסה הדמוקרטית הזאת שיש לנו, הן דמוגרפית והן דמוקרטית, מאשר להתבסס על שרידי האוכלוסיה היהודית שהיא ברובה זקנה. הרי כולם כבר עלו. נשארו אנשים מבוגרים ומתבוללים,

אנשים המרוחקים מהנושא היהודי, עליהם אפשר לבנות את תנועת העלייה? או עליהם אפשר לבנות איזה שהיא התחדשות של התרבות? אין ספק שבמדינות האלה יש מספר רב של אנשים ממוצא יהודי, שהם לא מודעים לשורשים שלהם, או מודעים אבל אין להם מה לעשות עם זה. במרחב הזה חיו יהודים במשך מאות שנים, והוא היה אחד הריכוזים הגדולים, וזה תמיד נשאר.

כשנוצרים גרעינים חזקים של פעילות יהודית, האוכלוסיה הזאת נמשכת. לכן כדאי להשקיע מאמץ זה שווה גם דיון רציני בסוכנות. עם ציפי יש לנו שיח ארוך בנושא הזה, אבל היא לא קובעת, אני חושב שהסוכנות טעתה כשהיא הגדירה את המטרה של ארגוני עולים מבחינת התמיכה הסוכנותית כקליטה ראשונית. הקליטה הראשונית זה חלק קטן מאוד של פעילות התאחדויות העולים ואם התאחדויות העולים חייבות להיות תלויות בממשלת ישראל, שזה משרד הקליטה, זה הופך אותם לפונקציה של השלטון, כאשר הם צריכים לייצג את האוכלוסיה מול משרד הקליטה. לכן הסוכנות היא הגוף הלא ממשלתי שאמור היה לחזק אותם. הגדירו את זה בצורה מטופשת, הרי רוב הקהילות נמצאות פה ושם אנשים מעטים, כך אני רואה את זה.

ימשך הדיאלוג, יש ממשלת ישראל,

זה נכון שיש ממשלת ישראל, אבל ארגון עולים זה לא רק קליטה במובן של הפעולה הממשלתית, זה ייצוג האוכלוסיה, זה תגבור הכוחות הפנימיים שלה מול הממשלה. ואת זה אי אפשר לעשות -

חבר הכנסת שטרן, כמו שהממשלה מטפחת ודואגת לכל מיני נושאים שחשובים והמדינה בעיקר היום מתפרקת מהטיפול הישיר ומעבירה את זה לעמותות, בהחלט יש מקום שמדינת ישראל תדאג לקיום של התאחדויות עולים, כי הם מאוד משמעותיים ומאוד חשובים. אבל אני לא חושבת שזה התפקיד של המדינה.

ציפי, אני חושב שבמקרה הזה הסוכנות היהודית עם האמצעים הדלים שיש ברשותה מבחינת הפעילות ברומניה, היתה יכולה לעשות תוכנית משותפת עם ההתאחדות, שמטרתה באמת לחזק את הפעילות שם ואת זה אפשר לעשות גם על ידי ביקורים. הנושא של שליחה נשמע מוזר, אבל יכול להיות שזה עונה לצרכים. זה גם חלק מתוכנית על שצריכה להתבצע ואני חושב שאולי הוועדה יכולה ליזום את המפגש הזה בשיתוף כמה גורמים מרכזיים שיחד עם ההתאחדות יקבעו תוכנית כזאת ואז לעשות את זה.

אני מרחובות, ואני מבקש דבר אחד, אנשים בעירנו מבקשים להקים לנו אנדרטה של סטרומה ואפקורה. זכור לי שבאשדוד אדם אחד נלחם על כך והקים את זה. ברחובות אין מקום מסודר לאנדרטה, אנו רוצים מקום ששם נוכל לעמוד דום ולזכור את שמות הילדים, האמהות והזקנים. אני פונים לסוכנות שתיתן לנו עזרה כספית.

על אותו נושא מקימים כמה אנדרטאות?

לא, יש בחולון, יש בכמה מקומות,

לדעתי זה גרוע , היה צריך לעשות אנדרטה אחת רצינית מכובדת,

בינתיים לא עשו, עשו בכמה מקומות וברחובות אנשים פונים אלי ומבקשים ממני להקים את זה.

תודה, הרב הלפרט,

אני רוצה לנצל את הזכות דווקא בתור יוצא רומניה לומר כמה מלים. ראשית אני רוצה לומר שיהדות רומניה תרמה תרומה גדולה מאוד להתפתחותה של מדינת ישראל. במסגרת העלייה מרומניה הגיעו לכאןבשנות החמישים אנשי מדע ואנשי רפואה שתרמו תרומה חשובה מאוד למדינת ישראל בתחילת דרכה. זאת היתה עלייה ברוכה מאוד שהגיעה לכאן ולא עשתה שום רעש, לא עזבה את הארץ גם בתקופה הקשה ביותר, ב’49- וב’50-, כשגרו בצריפים בפחונים וכו'.

לצערנו הרב עלייה זו לא קיבלה את ההתייחסות הראוייה שהיתה צריכה לקבל, אולי בגלל שלא עשו רעש. כאן ידוע שמי שלא עושה רעש, מי שלא הופך שולחנות לא יכול להשיג הרבה.

חשוב מאוד לאפשר להתאחדות עולי רומניה שיוכלו למלא את תפקידם מה גם שמדובר בסכומים קטנים. אנשי הסוכנות, לא מדובר כאן בכספים גדולים, לא מדובר כאן על אנשים שרוצים להתעשר על חשבון התאחדות עולי רומניה, מדובר בסכומים מינימליים שיאפשרו לשמור על הקשר עם יוצאי רומניה ועל היחודיות של עולי רומניה.

בנושא של החזרת הרכוש היהודי, אני הייתי לפני מספר חודשים ברומניה וביקרתי במשרדים שמטפלים בנושא זה. אני חייב לציין שהמשרד מאורגן בצורה יוצאת מן הכלל. מאות תיקים על כל ישוב.

איפה ראית את זה?

בבוקרשט, משרד מסודר ומאורגן בצורה יוצאת מן הכלל. אני מסלוי, עיירה ממולדביה, שמונים קילומטר מיאס. עניין אותי לבדוק מה נעשה שם, ביקשתי את התיק מסלוי, תוך דקה קיבלתי את התיק וראיתי בדיוק את בית הספר שבו שאני למדתי, את הרכוש של הקהילה והבניין של הקהילה, הכל היה מתוייק בצורה יוצאת מן הכלל.

חשוב מאוד לסייע לקהילה. אומרים שיש 10,000 איש.

שתים עשרה, ב- 30 שנות עלייה ירדו חלק.

המציאות היא שכיום יש רישומים על 10,000.

זה מה שאני רוצה לומר, ישנם כאלה שאומרים שבגלל השלטון הקומוניסטי שהיה במשך חמישים שישים שנה, הרבה מאוד יהודים הסתירו את יהדותם. כיוון שפחדו להרשם כיהודים. יש האומרים שיש אפילו יותר מעשרים וחמש אלף יהודים ברומניה, כיום. לדעתי זה המצב גם בחבר העמים, שיש הרבה יותר יהודים ממה שרשומים באופן רשמי.

יהודים אלה נמצאים במצב קשה מאוד, חשוב מאוד לעזור להם בכל מיני דרכים. יש אמצעים לעזור להם, הסוכנות חייבת לעזור לקהילה הזאת.

אני סגן יושב ראש התאחדות עולי רומניה בארץ ויושב ראש התאחדות עולי רומניה בבאר שבע ובנגב.

לדעתי לא יכולים להתערב בעניינים הפנימיים של הקהילה היהודית שם ברומניה, אנחנו צריכים להתרכז בבעיות שלנו, הבעיות שלנו זה כמו שאמרת, הרכוש היהודי, קליטת עלייה, פרוייקטים לקליטת עלייה. מה שכן מפריע לי שאנחנו לא מקבלים את האינפורמציה מרומניה על ידי השליחה מרומניה. כמה עולים מגיעים? מתי הם מגיעים ולאן הם מופנים? אנחנו צריכים לאתר אותם בעצמנו וזה מאוד קשה.

הבעיה היא פה שאנחנו לא מקבלים אינפורמציה ישירות מרומניה אלינו, לאיזה סניפים מגיעים, אני צריך לחפש אותם בבאר שבע, בירוחם, בדימונה, אני לא יודע איפה הם.

מר אזולאי, מילות סיכום.

אנחנו בסוכנות מוגבלים ומשתדלים לדבוק בעידוד העלייה. בעיית ארגון הקהילה, גם הג'וינט פועל שם, כל הבעיות הסוציאליות העזרה ההדדית וכו', זה מוסדות אחרים. אי אפשר לשים את כולם במערכת אחת. אני מציע לעבור מהשלב שכולם אשמים לשלב של מה אנחנו עושים. בשלב של מה אנחנו עושים תמצאו שותפים, בשלב שכולם אשמים, אז הם ימשיכו לעשות עבודה קדושה, באשמה. זה הכל.

מר שוורץ, מילות סיכום.

קודם כל אני מברך על עצם הדיון, ומבקש להודות לנציג משרד הקליטה, לד"ר דב בן יוסף, על שיתוף הפעולה.

לגבי הסוכנות, יש לנו כוונות טובות, אני מבקש לקבל סיוע מכם כפי שהבטחתם לפני שבוע, כשישבנו. אני מזכיר לכם את ה- 30% מלפני שנה, שאין שום הצדקה שתקפיאו את זה, כי אם אנחנו לא נקבל את זה, אני מודיע פה, פה מחר אני סוגר את הדלת, ממילא ישיבות הנהלה עושים בכל מיני מקומות, בלי דלק אי אפשר לעשות שום דבר. אני לא יכול להרשות לעצמי שעתונים יכתבו שהוחזר צ'ק של שלוש מאות שקל, אני מקווה לדרך חדשה לטובה.

חברי הנכבדים, א', תודה לכל מי שהגיע לפה, ב', הגשתם את מה שאמרתי למי שלא היה מודע לזה בתחילת הדברים, יש פה הרבה אמוציות. בדרך כלל, כמו בכל דבר, האמת היא באיזה שהוא מקום באמצע. אם יש קטעים של חוסר הידברות, זה הנזק הכי גדול והקטילזטור הכי גדול לכעסים ולחוסר הבנה.

אני מבקש מכולם, ומאחר ואתה בכיר מהסוכנות, שיושב איתנו כאן, לקבל על עצמכם לעשות את הדיונים, להגיע להסכמות, לקבוע את כללי העבודה וכו'.

אני מאוד מבקש ממך שבעוד חודש חודשיים תשלח לי או למר אזולאי מכתב, על כך שאתה מודה לו שנפתרו הבעיות וכו', והעתק אלי. אם אתה לא מודה לו, אז גם כן תכתוב.

הדבר הנוסף שאני מבקש מגבירתי הנכבדה מהקונגרס היהודי העולמי, על איל"ר, תשלחי לי, א', חומר רקע שמסביר ממה זה מורכב וספציפית על רומניה ומי אנשי הצוות.

בשמחה רבה.

אני מאוד מודה לכולכם, כל טוב, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.