פרוטוקולים/ועדת קליטה/4806



26
ועדת העלייה והקליטה – 18.2.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/4806
ירושלים, ו' בניסן, תשס"ב
19 במרץ, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום ב', ו' באדר התשס"ב, 18.2.2002, בשעה 09:30


ס ד ר ה י ו ם

הקשיים בהקמת פרוייקטים תרבותיים של עולים חדשים ומקורות מימון
הצעתה של חברת הכנסת סופה לנדבר

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר סופה לנדבר
אופיר פז-פינס
מיכאל נודלמן
גנדי ריגר

יולי אדלשטיין, סגן השר לקליטת העלייה
גלינה זלצמן, מנהלת מחלקה לאומנים וספורטאים עולים, המשרד לקליטת העלייה
ד"ר מרק נשפיץ, מנהל מחוז שלטון מקומי, המשרד לקליטת העלייה
רשלה ליברמן, רכזת ועדת מצטיינים, מרכז לאומנים וספורטאים, המשרד לקליטת העלייה
אנה פוטריאן, מרכזת ועדת ארבעה, מרכז לקליטת אומנים וספורטאים, המשרד לקליטת העלייה
עו"ד עדנה הראל, היועצת המשפטית, משרד המדע, התרבות והספורט
שרה ליסובסקי, מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט
לודמילה לובש, משרד המדע, התרבות והספורט
נעמי יפה, מפמ"ר תיאטרון, משרד החינוך
יגאל גידרון, רפרנט תעסוקה, משרד האוצר
אינה זילברגרט, מנהלת מדור תוכניות צעירים, מחלקת חבר מדינות העמים, הסוכנות היהודית
סלבינה מנקר, מנהלת אגף חברה ותרבות, הסוכנות היהודית
שמעון כצנלסון, ממלא מקום ראש העיר אשדוד
חוה בר-יוסף, מנהלת מחלקת קליטה ורווחה, עיריית אשדוד
משה בורוכוב, סגן ומ"מ ראש עירית באר-שבע
אלה שפיגל, מנהלת מינהלת קליטה, עיריית באר-שבע
מתן איתן, מנכ"ל אומנות לעם
אבנר רוטנברג, סגן מנהל אגף התרבות, עיריית ירושלים
זיוה גבאי, מנהלת הרשות לקליטת העלייה, עיריית תל-אביב-יפו
גליה בוקסרמן, רכזת תרבות עולים, רשות הקליטה, עיריית תל-אביב-יפו
אשר לוי, סמנכ"ל קהילה, התחנכות ופנאי, החברה למתנ"סים
אירינה יורבוקסקי, תיאטרון "צילינדר"
אולגה קוסטוקובסקי, תיאטרון "צילינדר"
אילנה אורלוב, תיאטרון בלט פאנוב, אשדוד
ריקה זילבר, תיאטרון בלט פאנוב, אשדוד
ואלרי פאנוב, תיאטרון בלט פאנוב, אשדוד
ויאצ'סלב קארף, תיאטרון "דגש", באר-שבע
פבל קרבץ, תיאטרון "דגש", באר-שבע
דורה אברמוביץ, תיאטרון "דגש", באר-שבע
יגאל מזרחי, האופרה הקאמרית אשדוד
אנה סקייבינסקי, האופרה הקאמרית אשדוד
יוליה פרנקל, האופרה הקאמרית אשדוד
רחל קמינקר, האופרה הקאמרית אשדוד
רשל שולוב, האופרה הקאמרית אשדוד
ולדימיר נפארי, האופרה הקאמרית אשדוד
יבגני פלביץ', תיאטרון "המעיין", אשדוד
סבטלנה לפין, תיאטרון "קומדיון"
ולדימיר מריאין, תיאטרון "קומדיון"
דמיטרי פוסטין, תיאטרון "קומדיון"
מריה נמירובסקי, תיאטרון "חדש"
עמנואל שן, תיאטרון "חדש"
ליובוב אורס-זיסלסון, תיאטרון "מוזאיקה"
אירנה מורן, תיאטרון "צילינדר"
גיאורגי קיסליוק, תיאטרון "הבימה"
לאוניד פטשקה, פסנתרן
אדוארד איידליס, עמותה לתמיכה באומנים עולים
פבל קרבצקי, עמותה לתמיכה באומנים עולים
קלרה אלברט, מנהלת ספרייה רוסית
איגור באילסקי, עורך ראשי של אנטולוגיה
מיכאל יחיאלביץ, גלריה של ציירים עולים חדשים
אלה קזקוב
לבנה דנקר, מנהלת קרן הכנסת לנזקקים

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ




הקשיים בהקמת פרוייקטים תרבותיים של עולים חדשים ומקורות מימון
הצעתה של חברת הכנסת סופה לנדבר

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה,
הקליטה והתפוצות.
אני הצעתי ויזמתי את הנושא לדיון בוועדת העלייה והקליטה כשהנושא הוא הקשיים בהקמת פרוייקטים תרבותיים של עולים חדשים ומקורות מימון.

בזמן האחרון המצב במדינה קשה מאוד, מבחינה כלכלית וביטחונית, כך שלענייני תרבות וכל הפרוייקטים שקמו בקשיים אדירים והתקדמו במדינה, לא לכולם יש זמן, רצון ותשומת לב במובן של מקורות המימון.

הזמנו לכאן אנשים שמייצגים את הפרוייקטים התרבותיים השונים בערים שקלטו עולים בצורה מוצלחת ביותר. הזמנו לכאן את נציגי האופרה באשדוד, את נציגי תיאטרון בלט פאנוב באשדוד, הזמנו את נציגי תיאטרון קומדיון בירושלים, הזמנו את נציגי תיאטרון דגש בבאר-שבע, הזמנו את תיאטרון מוזאיקה, הזמנו פסנתרן ג'ז וכל אלה מפורסמים בעולם כולו ואני מקווה שיהיו מספיק מפורסמים גם במדינת ישראל.

התאספנו כאן כדי לחשוב יחד איך אנחנו עוזרים לאנשים הללו שנמצאים במצב כלכלי קשה ביותר וכדי שכל פעולותיהם עד עתה לא ירדו לטמיון. אנחנו לא רוצים שכל המאמצים שדרושים לתרבות ולקידום התרבות במדינת ישראל ירדו לטמיון וזאת בגלל שאנשים מפוטרים ומתייצבים בלשכת העבודה.

אני מקדמת בברכה את סגן שר הקליטה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. נמצאים כאן אנשי משרד הקליטה, משרד התרבות, משרד האוצר, אומנות לעם ועוד.

יש נושא שצריך לייחד לו ישיבה ואלה הנתונים
של סיכום שנת העלייה 2001 כאשר הנתונים מראים ירידה דרמטית. לפי דעתי הכנסת – הוועדה הזו ודאי – צריכה לעסוק בזה ואולי בהמשך סגן השר יוכל להתייחס לנושא בכמה מלים.

אני מבקשת לשמוע את הנוכחים שיספרו לנו מה
הבעיות המיוחדות בהן אתם נתקלים ומה אתם מבקשים מהוועדה ומכל הגורמים שהגיעו לכאן וזאת כדי שנוכל לקדם את הדברים יחד ולעזור לכם בפתרון הבעיות בהן אתם נתקלים.

אני מנהלת שני מועדונים ואני עוזרת לאנשים
שתורמים ורוצים לעשות משהו כדי שבנגב יהיה תיאטרון. מדובר בבמאי מקצועי ובקבוצה שמונה 38 אנשים. הבחור הזה אוהב אומנות והוא תורם מעצמו. הוא לא עובד אלא מקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי סכום של 1,700 שקלים. אולי זה לא יפה שאני מדברת על זה, אבל היום הוא שוכר מועדון קטן כדי שיוכל לעשות שם חזרות. פנינו אל כולם אבל התשובה שקיבלנו הייתה שאין תקציבים.

אתם הקמתם עמותה?

זה בלתי אפשרי. פנינו למרכז הקליטה אבל לא
יכלו לעזור לנו. אין עם מי לדבר. אף אחד לא רוצה לתת לנו אולם. עוד מעט הקבוצה צריכה להופיע, אבל אין לה מקום בו היא יכולה לעשות חזרות.

באיזה מקום מדובר?

בנגב. באר-שבע. למקום מגיעים אנשים מחיפה
ומתל-אביב. כולם יודעים שאומנות זו לא פרנסה אבל הם באים כדי לעשות חזרות למרות שאין להם מקום. כל הדלתות סגורות. היינו אצל אנשים שונים - אולי שמעתם את השמות דנילוביץ, בביוף, אלה שפיגל - וכולם אומרים לנו שאם אנחנו לא עמותה, אין מה לעשות.

לפני הכל צריך להקים עמותה.

לא נותנים לו אישור שהוא יכול לקבל כספים. זה
מעגל שאי-אפשר לצאת ממנו.

היום יותר ויותר קשה לפתוח עמותות. יש
מדיניות החמרה של רשם העמותות. יש לכם מספר עמותה?

כן.

אם יש לו מספר עמותה, הוא יכול להתחיל
לעבוד.

זו עמותה, אבל השאלה איך אפשר לקבל כסף. יש
אנשים שתורמים לו, אבל הוא לא יכול לקבל את התרומות. יש תפאורה ויש שחקנים שרוצים לקבל משהו, אבל אף אחד לא יכול לקבל כלום. אין עם מי לדבר. אנחנו שלושה שרוצים להרים את התרבות בנגב ואנחנו מבקשים עזרה, שתהיה עמותה אליה יהיה אפשר להפקיד את הכספים.

(דברים מתורגמים מרוסית לעברית).
עליתי בחודש מאי מארמניה. כאמן החיים שלי הם חיי אומן ואני רוצה לביים ולעשות משהו אומנותי. כמובן שיש לי בעיות כספיות וכל התקציב שאני מקבל הולך לדברים טכניים, כך שלא נותרים כספים לשלם לשחקנים ולפעול באופן אומנותי.

אני מייצג כאן רעיון שיזמו אותו עולים ותיקים
שהם אנשי תיאטרון ואנשי ספרות שצברו הרבה קרדיט בתחום הזה ובתור מי שמלווה את עבודתה האומנותית של מריה נמירובסקי הרבה שנים בארץ – גם הייתי שותף לפרוייקט שהיא עשתה, תיאטרון אנשים מוגבלים בעמותת שפ"י שאני עובד בה – התנדבתי לסייע לה להקים את הרעיון של תיאטרון ספרותי שהגרעין שלו יהיו אנשי ספרות ותיאטרון, עולים ותיקים שאינם מוצאים מקום יאות כדי לבטא את עצמם כאומנים, ואנשי ספרות. כרגע הגרעין מונה גם את מאיה קדנסקייה, את פטר פריקסולוב ואת אנה חרושצ'ובה שכולם ידועים בתחומם, מאיה קדנסקייה כסופרת, פטר פריקסולוב כמתרגם, ואנה חרושצ'ובה כמעצבת תפאורה ותלבושות מהמובילים בארץ והם גם בעלי שם בינלאומי.

הרעיון הוא שהפרוייקט הזה יעבוד במסגרת סדנת התיאטרון הירושלמית שתהיה העמותה המאמצת שלי והוא יפעל כתיאטרון שמבוסס בעיקר על ספרות שתעובד לתיאטרון. מדובר בספרות תפוצות, בספרות שגם יהיו בה סופרים יהודים וגם ספרות שתקרב תרבויות באמצעות תיאטרון. כל הרעיון הזה כרגע התגבש בחודשים האחרונים ואנחנו מנסים לגייס את המשאבים ההולמים על-מנת להוציא אותו מהרוח אל הפועל.

אתם מגייסים את המשאבים?

אנחנו מנסים.

אתם יודעים על משרד הקליטה, על משרד
התרבות, עיריית ירושלים, מקומות בהם יכולים לגייס, מי נותן ועל איזה בסיס.

לי יש את הידע הבסיסי. אני עובד עם תיאטרון
לאנשים מוגבלים ואני מכיר את הדרכים לגיוס כספים. אני התנדבתי לסייע כאן לתיאטרון הזה כדי שיעמוד על רגליו. יושב כאן אבנר רוטנברג נציג עיריית ירושלים שנפנה אליה, ולא כל שכן למשרד התרבות.

אם כן, אתם תיאטרון בהקמה.

יש כמה בעיות עקרוניות שבלי לפתור אותן, לא
נוכל לעולם לפתור את בעיית העולם.
התמיכה שניתנת היא בדרך כלל ניתנת לפרוייקטים ובצורה כזאת אף פעם אי-אפשר יהיה לפתור את בעיית הקליטה של אנשי המקצוע מכיוון שהתמיכה שניתנת למשל ממרכז קליטת אומנים עולים היא לא כמו שנותנים למדענים מלגת שפירא כאשר במקרה זה נותנים לבן-אדם לעבוד חצי שנה אצל מעביד, ואם הוא נקלט במקום, הוא ממשיך. כאן נותנים מעט כסף לעשות איזשהו פרוייקט. אנחנו מדברים על אותו אדם ששם בצד את הפרנסה שלו, כי אחרת אי-אפשר לעבוד בצורה מקצועית. אי-אפשר לעבוד שמונה שעות בשמירה ואחר-כך לבוא, לעבוד בכנות ובכל הכוח ולעשות אומנות שאפשר להגיש אותה לקהל.

זאת אומרת, אנשים מאבדים את פרנסתם, מקימים את הפרוייקט, הפרוייקט נניח רץ כמה פעמים אבל אחר-כך נופל מסיבות שאני אסביר, ומה קורה? מי שכבר הגיע לגיל פנסיה והבטחת הכנסה, מקבל את הבטחת ההכנסה שלו, אבל מי שמעט צעיר יותר, מה הוא צריך לדעתכם לעשות?

דרך אגב, זה גם מסביר למה המון אומנים מתחת לגיל פנסיה, מתחת לגיל הבטחת הכנסה, כמעט ולא מנסים ליצור פרוייקטים אומנותיים, או שמשתלבים פה ושם בדברים קיימים ישראלים או שפשוט פורשים.

לגבי הקריטריונים. אנחנו ניסינו לקבל תמיכה ממרכז קליטת אומנים עולים, אבל הקריטריונים של מספר שנים בארץ כל פעם משתנים ואין לי מושג על-סמך מה הם משתנים. בנוסף לכך גם לא מודיעים על כך. אחרי שמקבלים סירוב, מקבלים הסבר ומסתבר שהקריטריונים שונו ואותם אומנים הם כבר לא אומנים עולים אלא אלה הם ותיקים שצריכים להיות מסודרים. אפילו לגבי הסף של עשר שנים, רוב האנשים כאן מעל עשר שנים בארץ, אבל כולם מסודרים? כולם בעלי דירות ונקלטו היטב?

דיברו כאן בעניין של אפשרויות טכניות. בארץ באמת מסיבות מאוד מוזרות האולמות - אפילו אלה מהם שאפשר לומר שהם מקצועיים – ריקים. משלמים הון תועפות רק על שכירות של האולם אבל יחד עם זאת צריך להביא אנשי תאורה, תרגום, הגברה וכולי, ורוב התקציב הולך לשם. צריך להקים גופים שבן-אדם ידע שזה מקום עבודתו. אם משקיעים כסף, יודעים שזה לא כסף שהולך ומתבזבז אלא זה כסף שאתם זורעים אותו והוא צומח ומתקבלת תוצאה שפועלת לאורך כל הזמן. אז באמת פותרים את הבעיה. לא דוחקים אותה ואומרים שיש לנו פעילות במקומות שונים, כאשר בעצם זה מהווה בלון.

יש נושא אחד וכאן אני רוצה להתייחס להרצה של פרוייקטים והצגות. אני מבינה שיש שוק פתוח, אבל אם הגענו לכאן ואם מדברים על לקלוט אותנו, צריכים גם לחשוב איך אנחנו משתלבים בתוך ההצפה הזו של אומנים שמגיעים כל פעם מרוסיה, כאשר לפעמים אפילו לנו, לאומנים מקומיים, אין מקום בעולם. אנחנו רוצים לשכור אולם, רואים את לוח הזמנים ורואים שהכל תפוס כי הכל אצל הרוסים ואין לנו מקום. צריכים איכשהו לפתור את הבעיה ולפנות גם לנו מקום כדי שנוכל להתפרנס. אני לא מדברת על עולים אלא אני מדברת על יבוא של מופעים, כאלה שבאו, לקחו את הכסף ונסעו.

אלה הבעיות שצריכות לבוא על פתרונן, כי אם לא, הבעיה תישאר כפי שהיא.

בלי מבטא רוסי במקרה הזה כדי להראות לכם
שבכל-זאת יש שיתוף פעולה עם ילידי הארץ ואומנים עולים. אני מייצגת כאן את בלט פאנוב אשדוד ואני כבר כשנה עובדת עם הלהקה הזאת ומנסה לעזור לה, גם בשיווק וגם בקידום. אנחנו נתקלים בהרבה מאוד חומות. הלהקה הזו היא להקה שהגיעה היום לביקורות נפלאות ברדיו, בטלוויזיה ובכל מקום שניתנו על-ידי המבקרים האומנותיים הגדולים ביותר. כל המופעים עברו אישור של אומנות לעם ושל סל תרבות ארצי, אבל כדי לפתח להקה אי-אפשר לעבוד רק על ביקורות כי כל מופע דורש הוצאות, ואפילו כשאנחנו ממלאים את הקופה, ההוצאות יותר גדולות מהכנסות.

מדובר בלהקת בלט וזה אומר שאי-אפשר לעשות חלטורות. זה אומר שכל רקדן צריך להתאמן חמש, שש ושבע שעות ביום. זה אומר שאם אין לו משכורת והוא לא ילך לחפש פרנסה בחתונות או במקומות אחרים, הוא לא מחזיק מעמד. לכל ההופעות שלנו הזמנו את שר המדע ואנשים ממשרד הקליטה, אבל בודדים הגיעו ממשרד הקליטה כשממשרד המדע לא הגיע אף אחד. היו לנו הופעות בסוזן דלאל. ב17- במרץ יש לנו גאלה שתעלה לנו הרבה מאוד כסף בסוזן דלאל והיינו רוצים שאנשים פשוט יבואו ויראו. אני בטוחה שאם יראו, יקנו.

אני מבינה שהוגש בג"ץ לפני מספר חודשים והוחלט לבדוק שוב את התקציבים לתרבות. עם כל הכבוד, יש להקות ותיקות בארץ שאליהן הולך אחוז של התקציבים בלי כל התחשבות בכמות היצירה שהם מביאים.

מאיפה אתם מקבלים את התקציבים?

ממרכז קליטת אומנים עולים, ממשרד התרבות
וממה שאנחנו משתכרים מבית-הספר כשיש לנו בית-ספר ולהקה.

השנה קיבלתם 600 אלף שקלים. מעיריית אשדוד
קיבלתם 300 אלף שקלים, 150 אלף שקלים ממשרד התרבות ו150- אלף שקלים ממשרד הקליטה. יש לכם הכנסות?

יש.
בלהקה של בלט, אם רקדן אחד שובר רגל או קורע גיד, צריך שיהיה לו מחליף. זאת אומרת, אם אנחנו 12 רקדנים על הבמה במופע, אנחנו צריכים לפחות 15 או 16 אנשים במשכורות כדי שאם יקרה משהו, לא נצטרך לבטל את ההופעה. אנחנו מדברים על עבודת פרך שמתבצעת יום ולילה. יושב כאן נתן מאומנות לעם שהיה אצלנו בביקור ובאמת מנסה לעזור במה שאין לו. כל מי שראה אמר שזו אחת מלהקות המחול המובילות בארץ. יש לנו אנשים שהיו סולנים בכל מיני להקות בארץ ובחו"ל ונעשית עבודה יוצאת מגדר הרגיל. יצאנו עכשיו עם מופע גם לבתי-הספר שאנחנו מקווים שיימכר וממנו תהיינה לנו הכנסות, אבל יצאנו עם המופע עכשיו ולשנת הלימודים הזו הוא כבר לא רלוונטי אלא יהיה רק בשנת הלימודים הבאה כי נכון לעכשיו סלי התרבות נסגרו.

יושב כאן אחד הכוריאוגרפים הגדולים בעולם, ולרי, מקבל כל חודש הזמנות להופיע בחו"ל, לנסוע לחודש-חודשיים לתורכיה, ואנחנו יודעים שאם הוא ייסע לשם, הלהקה מתמוטטת כי היא לא יכולה להתקיים בלעדיו. מתוך ציונות – ואני לא מתביישת לומר את המילה הזאת – הוא נשאר כאן ולא נוסע. הוא החליט שהחלום שלו הוא להקים בית ספר למחול ולהקה, ולאו דווקא בתל-אביב אלא בעיירה שנחשבת פחות או יותר לעיירת פיתוח. אני אומרת לכם עוד דבר – והוא בטח יכעס עלי – שהמשכורת של ולרי, כמו של הרקדנים, היא בסביבות 3,500 שקלים בחודש ועם זה הוא צריך לחיות. מנהלת הלהקה אילנה עובדת כבר כמה שנים בהתנדבות.

בושה למדינת ישראל.

נכון. בושה למדינת ישראל. הוא לא היה אומר את
זה אלא אני אומרת את זה. אני יכולה לומר את זה כי אני מהצד, וזה ניתן לבדיקה.

רחל, ספרי על ההיסטוריה של האופרה באשדוד,
איך הקמתם אותה, מה קרה ומה קורה עכשיו עם הפרוייקט המפואר הזה שהקמתם.

(דבריה מתורגמים מרוסית לעברית).
אני רוצה להודות לכולם, לכל אלה שמעונינים הפרוייקט הזה יתקיים. אני רוצה להציג את האנשים שיושבים אתי כאן. נמצאת כאן פרופסור רשל שולוב שמלמדת באקדמיה למוזיקה בירושלים ושני סטודנטים, יוליה פרנקל ואנה סקיבינסקי שמשתתפות בפרוייקט הזה. נמצא כאן גם סולן האופרה, ולדימיר נפארי, שהשתתף באופרה בסנט-פטרבורג.

מדובר באנשים שהופיעו על במות גדולות במדינות
חבר העמים, שחקנים ואנשי אומנות שבעצם אנחנו גדלנו אתם. זו אומנות ותרבות ברמה הגבוהה ביותר, ברמה העולמית. רחל מתרגשת מאוד, אבל צריך לדעת שהיא בפרוייקט הזה השקיעה את חייה אבל המצב של האופרה באשדוד הוא קטסטרופלי. לא סתם רחל הזכירה כאן את השמות אלא אלה שמות של אנשים גדולים שמשתייכים לעולם האומנות. מי שמכיר אותם וגדל אתם, יודע על מה היא מדברת. כל שיר מדבר אל ליבנו.

נמצא כאן פבל קרבץ שהיה פרטנר שלי כשאנחנו
רק הקמנו את האופרה ועבדנו ביחד. הוא הגיע לכאן בהזמנה של שמעון כצנלסון. רציתי להקים כאן בית אופרה מאחר שזו תרומה גדולה לתרבות ישראל וזה היה החלום שלי עוד בחו"ל. אני מבינה שלביים כאן משהו זה סיפור מאוד קשה ומסובך, אבל הגעתי לכאן עם הכוונה לבנות משהו בנושא של תרבות.

תתרכזי במה שקרה וקורה. אני רוצה לשמוע על
הבעיות שלך ושתאמרי למה האופרה באשדוד נסגרה.

מאוד חשוב עכשיו להבין שמה שאנחנו בונים זה
הבסיס כדי שילדינו ונכדינו יישארו כאן בארץ ולא יצטרכו לצאת לחו"ל ולחפש שם מקום עבודה, משום שכאן אין להם היכן להתחיל ואיפה להמשיך.

מה שהיא אומרת זה מאוד חשוב. אני מאוד
מצליחה כאן, אני מופיעה כאן באולמות ובאופרה הישראלית, אבל אני עכשיו גם צריכה לצאת כדי להרחיב את האופקים ולהרוויח כסף כמו שצריך. תאמינו לי שאין כאן מספיק מקום בשביל כולנו. יש הרבה אומנים צעירים שהם כשרונים ואין להם היכן להופיע, אין להם מקומות שם הם יכולים לקבל פרקטיקה ואין להם מקומות שם יוכלו להרוויח. אפילו אנשים שכבר נקלטו, אפילו ילדים שהם ילדי עולים חדשים, לאנשים האלה אין מספיק מקומות עבודה. הפרוייקט הזה נותן אפשרות נהדרת לאומנים הצעירים לקבל את הבמה.

אני חושבת שבחלק מהמקומות עם כל תשומת
הלב ועם כל הרצון הטוב שיש לנו, הפכנו את האומנים לעבדים. אתם אנשי אומנות ונמצאים כאן אנשי משרד התרבות, משרד הקליטה, משרד האוצר והנציגים האחרים – וסגן השר יתייחס לעניין וגם חברי הכנסת – ולכן נצטרך לחשוב יחד אתכם במה נוכל לעזור ומה נוכל לעשות כדי לקיים את הפרוייקטים האלה יחד. אני מבינה שלא למדתם את הדברים הטכניים הקשורים בהקמת עמותה וקשה לכם לתפקד בנושא זה. היום נחשוב יחד איך אנחנו עוברים את הבירוקרטיה כדי לעזור לכם לבנות תרבות במדינת ישראל, להיות חלק מהתרבות הישראלית, לתרום למדינה ולקידום הפרוייקטים האלו.

אני קודם כל מתנצל מראש על כך שאצטרך לעזוב
לפני סיום הישיבה, אבל מלכתחילה אמרתי שאני יכול להיכנס לכמה דקות כי בשעה 10:30 יש לי ועדת שרים.

אני אתייחס לכמה נקודות - ואעשה זאת בסגנון טלגרפי – שאני מקווה שיהיו נקודות מעשיות. מאחר שבחדר הזה יושבים אנשים שמסכימים מלכתחילה על חשיבות האומנים העולים שהגיעו ולתרומה העצומה שהם יכולים לתת לנכדים שלנו ולילדים שלנו, אני לא חושב שזה הפורום המתאים אבל יש פורומים אותם כן צריך לשכנע, ואני אתייחס בהמשך.

מטבע הדברים אני אתייחס לתפקידו של משרד הקליטה. משרד הקליטה יכול לעשות שני דברים וזאת הוא עושה. בגאווה אני יכול לומר שעושים אותם לא רע, וגלינה יחד עם מרק יוכלו לספק יותר פרטים ממני על פרוייקטים אלו ואחרים.

הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא מתן עזרה לאומנים בשלב הראשוני ביותר, על-פי כל הקריטריונים ואני לא אכנס לכל הבירוקרטיה. כשאני אומר עזרה, אם זה דרך ועדת הארבעה, אם זה דרך אפיקים נוספים של הקליטה, אבל את הדחיפה הראשונה משרד הקליטה יכול לתת.

דבר שני שמשרד הקליטה יכול לתת זה לתת ביטוי דווקא לא לאנשים שמיוצגים בחדר הזה אלא לאומנות – תרשו לי, אף אחד לא שם אותי שופט – עממית יותר. בתי תרבות של עולים בישובים שונים שלפעמים הם ברמה מצוינת, אבל הם ודאי לא האופרה של אשדוד וזה לא פאנוב ולא הפרוייקטים שאנחנו עוסקים בהם כרגע. במוצאי-שבת – כעדות אישית – הייתי בהצגה נהדרת בפרדס חנה, במתנ"ס מלא ב450- איש, הצגה של חובבנים. הצגה נהדרת, אני נהניתי, אנשים נהנו, כולם נהנו, השחקנים מאוד נהנו, אבל אנחנו לא עוסקים כאן באומנות שמחר נייצא אותה ללונדון או לניו-יורק אלא אנחנו עוסקים כאן בבילוי מאוד נעים ומאוד מתורבת של אנשים בפרדס חנה.

לגבי מה שמשרד הקליטה לא יכול לעשות. הוא לא יכול להחזיק או לתחזק – תלוי מה יהיה הביטוי הנכון – לטווח ארוך פרוייקטים אומנותיים יקרים שבכל העולם ולא רק במדינת ישראל נתמכים על-ידי המדינה כגון אופרה, כגון תיאטרון ברמה לאומית או אפילו בינלאומית, כגון בלט או פסטיבלים. אני חייב לומר לכם שלפעמים אנחנו כן שוברים קריטריונים, כן עוזרים וכן מתעלמים מכל מיני דברים שאולי לכאורה היינו צריכים לומר שזה לא בתחום האחריות שלנו והדברים ידועים ולא נפרט אותם.

אפרופו קריטריונים של מרכז לקליטת אומנים עולים, מה שאני יודע לגבי הקריטריונים, נכון שהם משתנים כפי שקרה עכשיו. נכון שפעם זה היה שלוש שנים, אחר-כך זה היה חמש שנים, אחר-כך שבע שנים ועכשיו זה עשר שנים. אנחנו משנים אותם בלית ברירה כי אנחנו לא רוצים להשאיר אומן פצוע בשטח – תסלחו לי על הדרמטיות של הביטוי – אם הוא תשע שנים בארץ, אבל יש גבול גם לזה.

אמרתי שאם בחדר הזה כולנו משוכנעים, אז בעולם הגדול שלנו של מדינת ישראל, לא כולם משוכנעים. תסלחו לי שאני עוד פעם מערב אלמנט אישי, אבל כשעזבתי את משרד הקליטה בגלגול הקודם ב1999-, אז הייתה כתבת תחקיר בערוץ 2 על בזבוז כספי המדינה ואחד משלושת הכוכבים שמבזבזים הייתה הסימפונית רעננה ונשאלה שאלה למה משרד הקליטה מבזבז את תקציבי המדינה בתמיכה בסימפונית רעננה. דרך אגב, אני לא זוכר שהיו תגובות נזעמות אלא לכלכו את משרד הקליטה, לכלכו אותי באופן אישי ובזה נגמר העניין. חדשות ערוץ 2 יצאו עם כתבת תחקיר מצוינת שכפי שאמרתי הגיבורים היו סימפונית רעננה ומועדון שיט. עד היום זה כואב לי. לא פעם ראשונה העבירו עלי ביקורת, אבל עד היום כואב לי לדעת שכנראה למשרד הקליטה אסור לתמוך בסימפונית רעננה או אסור לתמוך במועדון שיט שמתאמן בו מי שאז לא היה בעל מדליה אולימפית ומי שאז עוד לא הכירו אותו.

נקודה אחרונה ועניינית. גבירתי היושבת-ראש, השאלה מה קורה בזמן המעבר. מה קורה אחרי שאומן עולה או להקה או תיאטרון או בלט מגיעים לארץ. אומרת גלינה לא, אי-אפשר יותר, שלוש שנים, חמש שנים ולא יותר. אנחנו משרד הקליטה ומגיעים אומנים חדשים והתקציב לצערנו לא גדול. השאלה היא מה קורה בנקודת המעבר הזאת ואיך אנחנו לא נותנים ליפול. אני כמשרד הקליטה יכול לומר שאנחנו נמשיך לסייע בשלב הראשוני ונמשיך גם לפעמים לשבור את הקריטריון עד כמה שאנחנו יכולים.

כאן קיים משרד המדע, התרבות והספורט. אני לא מגלגל את הנושא אליו, אני יודע שהתקציבים של כולם מוגבלים, אבל כאן צריך לחשוב איך ומי קובע, למי באיזשהו שלב אומרים תודה רבה, היית נהדר, עכשיו לך תחפש עבודה, ומי זכאי ויכול להמשיך ליהנות מהתמיכה הממשלתית.

אני יודעת שאתה ומשרד הקליטה עושים רבות
למען העולים. אני שואלת אותך מה עושים עם פרוייקטים כאלה שכבר התקדמו אבל יחד עם זאת הם צריכים את הסיוע של המדינה ושל הממשלה. אותם לא מעניין אם מדובר במשרד הקליטה או האם מדובר במשרד התרבות או האם מדובר ברשות המקומית, אלא אותם מעניין איך הם חיים, איך הם מתקדמים ואיך אנחנו מעבירים אותם מבמת מדינת ישראל לבמה הלאומית.

יש חוק חינוך חובה שאומר שאם יש ילד אחד
בכיתה א' שהוא מעבר למכסת תלמידים מסוימת, המדינה מתקצבת את הכיתה הנוספת באופן אוטומטי ללא שאלת שאלות. בנושא תרבות ואומנות הגיעו עוד איקס אנשים לארץ, יש עוד איקס מוסדות תרבות ובמדינת ישראל – האוצר או מי שלא יהיה – מצפים שבתקציב הקיים יעשו עוד ועוד ועוד.

מה זה הקיים? פחות ארבעים מיליון.

אני לא מזכירה את הקיצוצים. אני מדברת על
התקציב הקיים. מה שקורה בפועל הוא שכל פעם באים חדשים – וזה נכון לגבי עולים עם העדיפות שלהם וזה נכון לגבי ישראלים ותיקים – והדרך היחידה להכניס אותם למערכת זה לקצץ לוותיקים. בשנה השלישית גם החדשים האלה כבר ותיקים וגם הם מקוצצים כשבא חדש.

אני פונה אליכם כי אתם המחוקקים. אם לא ייווצר מצב כמו שהיה לפני כמה שנים, שהיה תקציב מיוחד שנתן אפשרות לתת עדיפות לקליטת העלייה בגידול אוכלוסייה ודברים כאלה, זה לא יעזור והעסק הזה לא יקום על רגליו. במערכת הקיימת עם הטירוף של הקריטריונים והבג"צים כשהכל מוכרח להיות שוויוני – ואני לא יודעת איך עושים באומנות שוויוני – הטירוף הזה יהרוג את המערכת. אנחנו יכולים פה לדבר עשר שעות, 15 שעות, עשרים שעות, אבל אם לא תימצא דרך להעמיד לעניין הזה תקציב מיוחד בקריטריונים מיוחדים, שום דבר לא יעזור.

אני יכול רק להסכים עם הדברים ולכן במשפטים
הספורים שלי אמרתי שאני מבין שלגלגל את הנושא הלאה זה הדבר הקל ביותר. כלומר, משרד הקליטה אחרי שלוש שנים, חמש שנים, שבע שנים אומר להתראות. אני יודע שמחר כל אחד מאתנו יכול להתגלגל למשרד המדע והתרבות ולמצוא את עצמו עם אותם תקציבים מקוצצים ולכן זאת לא חכמה לגלגל את זה על מישהו אחר. כאן אולי תפקיד הוועדה – וחברת הכנסת סופה לנדבר יזמה את הדיון החשוב הזה – לראות איך אנחנו לא נותנים למוסדות ליפול.

יש פה למשל קטגוריה אחת שלא מיוצגת ועברנו אתם את הנושא ואלה הן התזמורות. בשנת 1991-19990 כל ראש עיר שמכבד את עצמו הקים תזמורת, כל עיירת פיתוח הייתה בה תזמורת. אז נכון שכמה הפכו לתזמורות הדגל של מדינת ישראל – ראשון, סימפונית רעננה, אשדוד – וכמה תזמורות קיימות עד היום, אבל היו כמה וכמה שנפלו והאנשים הטובים שניגנו שם - וגם לגביהם נאמר שהם היו כאלה שגדלנו על הביצועים שלהם לפני עשרים שנה - הם נעלמו ואני לא יודע מה הם עושים היום. אני מניח שחלק ירדו מן הארץ וחלק עובדים בשמירה או בחלטורות במסעדות. את הקטע הזה עברנו ועכשיו אנחנו בסיבוב השני של אלה שהחזיקו קצת יותר מעמד.

אני חושב שתפקיד הוועדה ליזום דיון כולל ואני אשמח לשבת בו יחד עם שר התרבות ושר האוצר או ראש אגף התקציבים במשרד האוצר כדי לראות איך אנחנו מנסים לפרוס את כל העוגה הזאת.

יש החלטת ממשלה, לפחות בתחום הצר שלי ואני לא נכנס לכל ההיבטים של התרבות, משנת 1994 שאומרת שכל דבר שנוגע לעולים, גם היבטים תקציביים במשרדי ממשלה שונים, צריך להיות מתואם עם המשרד לקליטת העלייה. ההחלטה הזאת, גם בתקופה שהייתי שר הקליטה, לא בוצעה אף פעם. אני מקווה שעכשיו אנחנו הולכים לאיזשהו שלב ראשון של ביצוע כאשר הוקמה ועדה בהשתתפות מזכיר הממשלה ומנכ"לי המשרדים הרלוונטיים. יכול להיות שמשם נוכל להגן – ודאי לא להגדיל - על המשאבים ולראות איך אנחנו פועלים בתחום הזה.

אחת המסקנות של הדיון תהיה הקמתה בכנסת
של שדולה למען אומנים עולים ואז נוכל לבדוק מה אנחנו עושים. לא יכול להיות שהמצב יהיה כפי שהוא קיים היום.

כחבר ממשלה אסור לי להשתתף בשדולה, אבל
אני תומך בה.

אני מנהלת ושחקנית בתיאטרון "צילינדר".
התיאטרון שלנו קיים ארבע וחצי שנים ורק בשנתיים האחרונות התחלנו לעמוד על רגלינו כי קיבלנו הכרה של משרד התרבות ולכן אנחנו מקבלים ממנו תקציב קטן. בנוסף למשרד התרבות עוזרת לנו עיריית ירושלים, ובנוסף לשני אלה עוזר לנו מאוד המרכז לקליטת אומנים עולים.

מה התקציב?

כמעט חצי מיליון שקלים בשנה. בנוסף לכך יש לנו
הכנסות. התברר שהדבר הפשוט ביותר הוא להעלות הצגה חדשה כי יש שחקנים, אנשי מקצוע, שהיו אנשים מפורסמים וכל מי שנולד בברית-המועצות מכיר את שמותיהם. יש אנשי מקצוע, מעצבי במה, מלחין, מנהלים וכולי. להעלות הצגה, זה הדבר הפשוט ביותר.

לתיאטרון אין בית. יש לנו הסכם עם מתנ"ס במושבה הגרמנית שנהפוך לתיאטרון הבית שלו אבל זה לא בית התיאטרון. אני לא יכולה להחליט שהיום אני פותחת במה ומופיעה ומחר לא, כי אני תלויה בפעילות שמתקיימת במתנ"ס.

הדבר החשוב ביותר הוא חשיפה ופרסום, אבל זה גם הדבר היקר ביותר. הזמנו להצגת בכורה חברי ועדת רפרטואר של אומנות לעם שלצערי הם לא הגיעו אבל אומנות לעם קיבלה את ההצגה חפץ כאשר זו הפעם הראשונה שאנחנו מעלים מחזה של חנוך לוין בשפה הרוסית. הכניסו אותנו לתוכנית שנקראת דרך תיאטרון אבל בסוף לא הייתה לנו אפילו הצגה אחת. הבטיחו לנו עשר הצגות אבל לא נתנו לנו אפילו אחת.

השחקנים צריכים לשחק ואנחנו לא עובדים כדי להעלות הצגות חדשות. אנחנו יכולים להעלות חמש ושש פעמים את ההצגה, אם יש תקציב לכך, אבל צריך להופיע ולשם כך צריך פרסום וחשיפה, כדי שאנשים יכירו את התיאטרון.

כשאומרים משרד הקליטה, מתכוונים למרכז
לקליטת אומנים עולים. במרכז לקליטת אומנים עולים מעבר ל300- אלף, חמישים אחוזים מהכסף הוא של משרד התרבות.

זאת אומרת, רוב הכסף מגיע ממשרד התרבות.

אני לא אומרת רוב. אני רק רוצה שתדעו
שכשאומרים מרכז לקליטת אומנים עולים, חצי מהכסף שם הוא של משרד התרבות וחצי מהכסף הוא של משרד הקליטה.

נמסר לי ממשרד התרבות מהמחלקה למוזיקה שהאופרה באשדוד לא הגישה בקשה לשנת 2002. יש לכם בדיוק עוד שבוע להגיש את הבקשה.

יש להם בעיה ואנחנו כולנו יחד נצטרך לפתור את
הבעיה. אנחנו לא נסכים לסגור את הפרוייקט הזה שהוא כבר לא פרוייקט של אשדוד אלא פרוייקט של המדינה. לא נרשה לעצמנו ולא נסלח לעצמנו אם הפרוייקט הזה ייסגר.

הכסף נכנס לעיריית אשדוד אבל בינתיים האופרה לא קיבלה את הכספים האלה.

אני רוצה לשאול את ממלא מקום ראש העיר
אשדוד שיאמר לנו מה קרה עם הפרוייקט. מה שנעשה לאופרה באשדוד הוא משפיל ומהווה יחס קשה ביותר. אני שואלת למה זה קרה.

קודם כל, אנחנו לא סוגרים פרוייקטים. אם
מישהו מדבר על סגירת פרוייקט, הוא לא יודע על מה הוא מדבר. אנחנו בסך הכל עושים רה-ארגון כמו שעשינו גם עם בלט פאנוב. אנחנו חושבים שלאומנים צריך לתת את העצמאות ושלא החברה למתנ"סים תנהל אותם ותארגן אותם. אמרנו גם לאופרה שצריך לרשום עמותה ולהיות גוף עצמאי, להיות גוף משפטי שיכול לעבוד כי אי-אפשר לעבוד כשמישהו אחר צריך להגיש את החשבונות וכולי. זה מנגנון גדול בעירייה ורק פה ספרתי 22 פרוייקטים שהחברה למתנ"סים מעבירה, ביניהם שמונה להקות, שבע מקהלות, שני בתי-ספר לריקודים סלוניים, אקדמיה למוסיקה עם 600 ילדים. זה גוף גדול שמארגן בתקציב של 22 מיליון שקלים ואין לו את האפשרות לטפל בפרוייקט של אופרה שכשלעצמו הוא פרוייקט נהדר. אני מאוד שמח על כך שהבאנו את רחל לאשדוד. הייתי בסנט-פטרבורג, ראיתי אותה והבאתי אותה אלינו. גם את פאנוב הבאנו ואנחנו שמחים על כך.

יחד עם זאת אני חושב שצריך לעשות כמה דברים. עיריית אשדוד יכולה לתת כסף לכל פרוייקט לפי התקציב שלו והכסף מועבר לעמותה. אנחנו לא מחזיקים את הכסף אצלנו, דבר שאין לנו עניין לעשות אותו. במדינת ישראל, כמו שאמרת ואני מסכים עם כל מילה שאמרת, לכל ילד נותנים כסף, יש ילד חדש, יש כסף עבורו. כך צריך לעשות עם כל אומן. אי אפשר ש"הבימה" תקבל 26 מיליון שקלים והעולים לא יקבלו כלום. היא מקבלת 300 אלף שקלים, ואיך היא יכולה לפעול? יש מיליון עולים שהגיעו והם מהווים עשרים אחוזים מתושבי מדינת ישראל, לכן צריך לתת עוד עשרים אחוזים תקציב. מישהו צריך לקבל את ההחלטה וזו החלטה קשה. גם אנחנו באשדוד מקבלים החלטות קשות כאשר מקצצים בתזמורת האנדלוסית ונותנים לתזמורת אחרת, לאופרה ולפאנוב למרות שגם כאן באים אלינו בטענות למה אנחנו לא נותנים.

אני אומר שכמו שנהגתם עם ספורטאים מצטיינים, כך אתם צריכים לנהוג עם אומנים מצטיינים. לספורטאים מצטיינים יש קרן מיוחדת, והשאלה היא איך לאומנים מצטיינים אין קרן מיוחדת. אומן כמו פטשקה מוזמן לבית הלבן לנגן בפני הנשיא קלינטון, כאן הוא לא מקבל כלום מהמדינה אבל צריך לקבל מעיריית אשדוד. איך יכול להיות דבר כזה?

יש אי-דיוקים אבל אני משאירה את זה לשלב
אחר.

יכול להיות שיש אי-דיוקים, אבל אני רוצה
שתאמרו שאתם מטפלים בזה ואני אשמח. אני מוכן לתת את כל הכסף של עיריית אשדוד לכל גוף שמוכן לנהל את זה.

אני רוצה לשאול אותך למה סגרת את האופרה
באשדוד.

אנחנו לא סגרנו כלום.

אתם כן סגרתם את האופרה. רחל, אומר שמעון
כצנלסון שהוא ממלא מקום ראש עיריית אשדוד שהם לא סגרו את הפרוייקט אלא אתם קיימים, אתם עובדים, אתם מקבלים משכורת. אני שואלת אותך האם הדבר הוא מדויק, האם אתם קיימים והאם לא נסגרתם.

אני מבקש לפחות לקבל את זכות הדיבור.

ניתן לך, אבל אני מבקשת לא להתנפל על אף אחד
אלא להסביר לנו למה הפרוייקט הזה נסגר.

אני אומר עוד פעם שהפרוייקט הזה לא נסגר אלא
הוא נמצא בשלבים של התארגנות חדשה של עמותה, ועד שלא תהיה עמותה, אין למי להעביר את הכספים. האופרה צריכה להירשם כעמותה.

אתה יודע כממלא מקום ראש עיריית אשדוד
שעמותה חדשה במשך שנתיים לא מקבלת תמיכה מהמדינה.

אני לא יודע. עמותה חדשה כמו שקיבל בלט
פאנוב. יתרה מזאת, עיריית אשדוד לא רק שלא סגרה אלא בתקציב 2002 היא נתנה 400 אלף שקלים במקום 250 אלף שקלים. אז על מה את מדברת? אני רוצה שהדברים יהיו רשומים בפרוטוקול ולשם כך הבאתי את ספר התקציבים שאני קורא ממנו. אני רוצה שנדייק ונדע היכן אנחנו עומדים. לא סגרנו שום דבר אלא אנחנו נמצאים בשלב התארגנות. אני יודע שהאופרה צריכה להירשם כעמותה ולא אני הוא זה שרושם את העמותה וגם לא שולח אנשים לרשום אותה.

אני אומר שזה לא פתרון הבעיה. עיריית אשדוד לא יכולה להיות פתרון הבעיה. אמרת, ואני מסכים לכל מילה שאמרת, שהפרוייקט הזה הוא פרוייקט לאומי ולא יכול להיות שפרוייקט לאומי יהיה בתקציב העירייה. אני מתייחס לכל הפרוייקטים ולא רק לפרוייקט אחד. אני יודע על קיום תיאטרון ועל קיומם של פרוייקטים אחרים כאשר לנו באשדוד יש חמישה-ששה פרוייקטים לאומיים כמו בלט פאנוב שגם אותו צריך לתחזק ולתת לו כסף וכמו התזמורת הקאמרית שפועלת באשדוד עשר שנים וגם אותה חייבים לתחזק.

אם חברי הכנסת רוצים לעזור, צריך לעשות שני דברים. אם רוצים לדבר, אפשר לדבר הרבה, אבל אפשר לעזור. האחד, קרן מיוחדת לאומנים מצטיינים שצריך להקים ושהיא תפעל במתכונת בה פועלת קרן מיוחדת לספורטאים מצטיינים. הדבר השני, תקציב מיוחד למוסדות חדשים. לא יכול להיות שכל התקציב הולך למוסדות הוותיקים. בכל התחומים צריך להיות תקציב מיוחד למוסדות חדשים כדי שיהיה דם חדש, כדי שאפשר יהיה להתחרות, כדי שאפשר יהיה לראות שיש אומנים רבים וגם להם מגיעים תקציבים.

אתה לא צריך לכעוס. אני מבקשת ממך לחזור
הביתה ולהחזיר את האנשים האלה שאתה פיטרת אותם או מישהו אחר בעירייה פיטר אותם. אדרוש מיושב-ראש ועדת הקליטה לקיים בעוד שבוע עוד דיון ואתם תחזרו לכאן עם מכתבים ששלחתם לכל השחקנים. הייתם חייבים לעזור להם להקים עמותה ואחר-כך לפטר אומנים עולים. אתם בעיריית אשדוד סגרתם. אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל אני דורשת להחזיר את המצב לקדמותו ולתת לאנשים האלו עזרה וסיוע.

כאן אין פוליטיקה אלא יש אומנות. את עוסקת
בפוליטיקה ומזה לא יצא דבר.

מר כצנלסון, אני מבקשת ממך להחזיר את
האנשים האלה לעבודה ולסייע להם להקים עמותה.

יש לי כבוד גדול לאומנות ולאומנים. אני מבין
באיזה מצב הם ויודע שהם במצב גרוע מכולם כי אלה אנשים מיוחדים שחלק מהם עובד בקבוצות, חלק עובד לבד, אבל הם לא מקבלים תמיכה כפי שהם צריכים לקבל אותה. ממלא מקום וחברת כנסת מאותה עיר היו יכולים לדבר ולא לעשות כאן הצגות פוליטיות.

איזה הצגות פוליטיות?

אני אומר הצגות פוליטיות.

האנשים האלו לא במפלגה שלי, לא במפלגה שלך
ולא במפלגת ישראל בעלייה. אלה אנשים שהגיעו למדינת ישראל לעשות אומנות ואני רוצה שהם יחזרו לעבודה.

גם הוא רוצה. אפשר היה לעשות זאת בעיריית
אשדוד ולא לעשות בכנסת הצגות כאלה.

אנחנו אמנם גרים באשדוד אבל מדובר בפרוייקט
ארצי.

זה מה שאני אומר. נמצאים כאן אומנים
מבאר-שבע ומערים נוספות, אבל פתאום מתחיל ויכוח בין ממלא מקום ראש העיר אשדוד וחברת הכנסת סופה לנדבר ואת זה אני לא מקבל.

אני מסכים עם ממלא מקום ראש העיר אשדוד שאופרה זה לא פרוייקט לעיר אחת אלא זה פרוייקט לאומי. אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מדברים ולדעת שאם העירייה צריכה לממן את האופרה, היא לא תוכל לממן פרוייקטים אחרים.

אני מסכים עם דבריו של סגן שר הקליטה. הוא מקבל אומנים והוא עוזר להם, אבל אחר-כך, כשהם מגיעים לרמה מסוימת, הם צריכים לקבל משרד המדע והתרבות אבל גם שם אין תקציבים. במדינה אין מספיק תקציבים, אבל זה לא שייך לאנשים האלה.

דיברו כאן על יבוא שחקנים מרוסיה וממדינות שונות. בארצות-הברית יש חוק לגבי אומנים מקומיים כאשר גובים מס ומסכום המס מקימים קרן לאומנים. כאן מסתובבים מכל המדינות, ועושים רווח גדול.

זה עניין של חקיקה. תגיש הצעת חוק בנושא.

נכון. אני הולך לזה.

הסיפור של האמרגנים וסגנון מכירת הכרטיסים,
אני לא רוצה להשתמש במלים לא יפות, מהווה בושה וחרפה בחוק הקיים.

מה אומר החוק הקיים?

להקה רוסית מסודרת כמעט לא יכולה להתחרות
על השוק משום שמכירות הכרטיסים, תנסו לקנות כרטיס להופעה של להקה מרוסיה במשרד כרטיסים מסודר – לא תצליחו. ישלחו אתכם לאיזה קיוסק, לאיזה סוכן, ימחקו את המחירים, יוסיפו את המחירים וכולי. אני עשיתי את זה באופן אישי כי כשסיפרו לי את זה לא האמנתי.

במה תעזור מסגרת החוק?

יש מס הכנסה, יש מס ערך מוסף, יש את משרד
המסחר והתעשייה. יש עשרות חוקים שדרכם אפשר להפעיל את זה. יש מקרים שלא מקבלים רשיון תעסוקה.

זה אחד הדברים בהם אנחנו צריכים להכניס סדר.
מהכספים שייגבו כמס הכנסה תצטרך לקום קרן לאומנים חדשים. כאמור, אני חושב שאנחנו צריכים להגיע לחוק באמצעותו תקום קרן מיוחדת לעולים חדשים ולא מדובר בקרן קטנה אלא בקרן שגדלה וגדלה. צריך לחשוב איך לעשות את זה ולדעתי אנחנו צריכים לשבת יחד עם האנשים שמכירים את המערכת הזו ולבנות את החוק כי בלי חוק דבר לא יקרה אלא כל הזמן יתקיימו ויכוחים.

אני מסכים שמשרד התרבות צריך לפעול. יש כמה קריטריונים שהם מפורסמים וידועים, לפיהם מקבלים תקציבים גדולים למרות שגם תקציבים אלה לא מספיקים לתיאטראות אלה. אם קם פה תיאטרון או אופרה ברמה גבוהה, אתם צריכים לחשוב איך לממן אותו כי את האופרה לא רק העירייה צריכה לממן.

העירייה לא מממנת. הם קיבלו 300 אלף שקלים
ממשרד התרבות, הם קיבלו מהעירייה וממשרד הקליטה.

צריך לראות כמה מקבל תיאטרון "הבימה", כמה
מקבל תיאטרון "גשר" ואז נראה שמה שהם מקבלים זה כלום. אפילו אם העירייה נותנת קצת, היא לא יכולה להגיע לרמה שתיאטראות אחרים מקבלים.

אני חושב שאחרי כל הדיונים אין כיוון ברור לפתרון הבעיה כי הבעיה היא לא רק של האופרה באשדוד אלא יש את אותה בעיה בבאר-שבע. אני אומר שאנחנו צריכים לשבת יחד עם נציגי משרד התרבות, באווירה יותר שקטה, ולחשוב איזה חוקים אנחנו צריכים לצורך זה.

אני חושבת שהאווירה אצלנו די שקטה. יכול
להיות שיש מתח, אבל זה טבעי כאשר סוגרים פרוייקט מסוים.

כאשר למדינה אין כבוד לתרבות, למדינה אין
עתיד. כולם צריכים להבין שתרבות זה צורך גדול בעם. אני מסכים שהגיעו הרבה אומנים ברמה בינלאומית וחבל לי שהמדינה לא עושה מספיק כדי שאומנים אלה יוכלו לבוא לידי ביטוי.

מה אתה ממליץ שנעשה? אני רוצה שנצא
מהוועדה עם החלטה קונסטרוקטיבית.

אני לא ממליץ לקיים ויכוחים אלא אחרי הישיבה
לשבת, לבדוק לעומק ולקבל החלטות איזה חוקים צריך לחוקק. אם את חושבת שנצא היום מכאן והכל יהיה בסדר, אני לא מאמין שזה מה שיהיה.

אני יזמתי את הדיון. כחבר כנסת, כסגן יושב-ראש
הכנסת, תמליץ ותאמר לנו מה אתה חושב שאנחנו צריכים לעשות. ביקש ממני צבי הנדל לנהל את הישיבה ואני מנהלת אותה כפי שאני מבינה. כשאתה תנהל, אתה תנהל איך שאתה מבין. אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים. אני שואלת אותך ומבקשת תאמר לפרוטוקול מה אתה ממליץ לעשות כדי שנצא מכאן עם מסקנות.

אני ממליץ להקים שדולה למרות שגם זה לא דבר
כל כך קל. צריך לשבת עם השדולה שבתוכה אני רוצה לראות נציגים ממשרד הקליטה, ממשרד התרבות, ממשרד החינוך.

קיבלתי את ההערות שלך. אני מצטערת, אבל
אתה לא הבנת את העניין.

אני הבנתי.

אני לא רוצה להיכנס עכשיו לוויכוחים.

כפי שאמרתי, אני ממליץ להקים קרן למען
אומנים חדשים.

אני צריך לעזוב את הישיבה.

אתה בורח מאחריות.

אם אני בורח מאחריות, תודה רבה לך.

אני מבקשת להתייחס לאופרה.

אני מתייחס.

חבל ששמעון כצנלסון הלך. אני פסנתרן ומנהל כל
מיני פסטיבלים.
אני לא רוצה לדבר על הפרוייקטים שקיימים, או שרוצים לסגור אותם, או שהם בדרך לסגירה, או בדרך ללידה של פרוייקט חדש אלא אני רוצה לדבר על המצב כפי שהוא בארץ ואני מתכוון למצב מבחינת האומנים.

דוגמה קטנה. חוץ מזה שאני עושה פרוייקטים, אני עושה כל מיני פסטיבלים, אבל זה לא חשוב ברגע זה. לפני שבועיים היה קונצרט ילדים אותם אני מנהל וילד שניגן קלרינט תפקיד ראשון לא הגיע. צלצלתי לאימא שלו ושאלתי למה הילד לא מגיע לקונצרט כל כך חשוב כשהוא מנגן שם תפקיד ראשון, אבל אימא שלו אמרה שהוא לא מגיע בגלל שיש לו מבחנים פסיכומטריים וכבר שבועיים שהוא יושב ולומד לקראתם. הרגשתי כאילו אני לא נציג אומנות כאן בארץ אלא כאילו אני – סליחה על הביטוי – איזשהו סמרטוט שמקבלים אותי או לא מקבלים אותי והכל תלוי בהתייחסות לאומנות פה בארץ.

אני דווקא שמח שהוזמנתי לכאן אבל אני רוצה לומר להם שהמצב של האומנים הוא מאוד קשה. אני לא מדבר על הכסף שהם מקבלים. שמעתי שהאופרה קיבלה כל כך הרבה כסף, דבר שלא ידעתי עליו, אבל אני למשל לא קיבלתי אגורה אחת.

גם האופרה לא יודעת שהיא קיבלה.

אני לא קיבלתי אגורה אחת אבל הרבה חברי
כנסת באים לקונצרטים שלי מצפון ועד דרום.

מי תומך בפסטיבלים שלך ומי מממן אותם?

אני אגיע לזה. דרך אגב, רק אתמול קיבלתי
המחאה עבור פסטיבל שעשיתי ברחובות לפני תשעה חודשים. אני לא מדבר על כסף שאומנים מקבלים או מקבלים מנהלי הפרוייקטים דרך משרד התרבות וכולי.

מה שנותנים, תודה רבה, אבל העניין הוא בכלל אחר. השאלה היא למה אמן שנותן קונצרט, אחרי חצי שנה במקרה הטוב הוא מקבל את כספו. יש לנו גג וזה אתם שיושבים בכנסת ומישהו צריך להתערב בתופעה הזאת.

עיריית ראשון לציון, אני נותן שם קונצרטים דרך העירייה שרוצה לעשות עבודה אתי ביחד, בא קהל, יש יוקרה, על הנייר כתוב אומן שנתן קונצרט מקבל סכום מסוים, אבל אותו סכום מגיע אחרי חצי שנה ויותר. לפעמים אני מסתכל ביומן ורואה שנתתי קונצרט בתאריך מסוים וכבר שכחתי שמגיע לי כסף עבורו.

אני כעצמאי משלם כסף רב למס הכנסה ולמס ערך מוסף, אבל אני משלם כסף ואני רואה שאין לי כסף לשלם כי החשבוניות שיצאו עוד לא כוסו. אני לא לבד במקרה הזה ואני בטוח שכל האומנים נמצאים במצבי. אני לא מדבר על הפרוייקטים שאנחנו מבצעים אלא אני מדבר על קונצרטים שמזמינים אותנו להופיע בהם.

זה לא אמור רק לגבי אומנים עולים. צריך להבין
שזה המצב בשוק.

אתה צודק. אני חושב שהגיע הזמן להתייחס לזה
כמו שצריך כי זה לא חוקי. אני מופיע בחו"ל ואני לא מכיר שום מדינה שמשלמת לאומן כסף כל כך גרוע כמו שמשלמים בישראל.

איפה איגוד המוזיקאים?

איגוד המוזיקאים בארץ. הוא קיים וחי.

הוא לא מטפל במוזיקאים.

אולי צריך להזמין לישיבה הבאה את ראש איגוד
המוזיקאים כדי לשמוע ממנו מה הוא עושה במקרה הזה. אני בפירוש יודע שנגנים שניגנו בפסטיבל אילת באוגוסט, קיבלו כסף רק בינואר ואלה הן עובדות.

אני רוצה שנתקדם בדיון ולשם כך אנחנו צריכים
לשמוע התייחסות משרד הקליטה וממשרד התרבות.

לגבי פרוייקטים שלי אישית. אני יכול לומר שאני
הייתי בין הראשונים שבכלל הפעיל פרוייקטים גדולים באשדוד. היה פסטיבל ג'ז שהיה חי וקיים במשך חמש שנים. זה היה רעיון שלי יחד עם עוד כמה חברים מעיריית אשדוד. אנחנו בנינו את הפסטיבל ובמשך חמש שנים הוא הצליח והכל היה בסדר, עד שפתאום מישהו חשב שאולי זה לא מתאים לעיר או היו לו סיבות אחרות כך שלפני שלוש שנים קיבלתי הוראה לא לקיים יותר את הפסטיבל הזה. הודיע לי שמעון כצנלסון שהוא נותן עשרים אלף שקלים לפסטיבל וכי זה הסכום שהוא יכול לתת. לפיכך אמרתי לו תודה רבה, כנראה שג'ז לא לגיטימי באשדוד, למרות שלא מדובר רק בג'ז אלא בכלל. בעקבות כך הלכתי לרחובות.

היה כאן ויכוח ביני לבין חבר הכנסת נודלמן שלא
יודע מה קורה בעיריית אשדוד. לאיזה מפלגה אתה שייך?

למפלגת האומנים.

לא סתם אני שואלת. אם עירייה מקבלת איזשהו
תיאטרון או פרוייקט, היא אחראית על הפרוייקט הזה ואסור לה להכניס את האומנים לפוליטיקה. חלק מהעיריות מנצלות את האומנים לפוליטיקה ואם הם לא רוצים להיכנס לפוליטיקה, עושות כל מיני דברים. בגלל זה נסגרה האופרה באשדוד.

אני לא רוצה להתייחס לפוליטיקה כי אני שייך
למפלגת אומנים.
הגיע הזמן שאומנים יוכלו לחיות בכבוד ולהרגיש כמו בני-אדם ולא כמו סמרטוטים.

מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות כדי לקדם את
הפרוייקטים הללו וכדי שהם לא ייסגרו?

פרוייקטים שלפחות כבר הוכיחו את עצמם
והקהל משתתף בהם ומוכרים אליהם כרטיסים, אני חושב שצריך לעזור להם.

אני חושב שבישיבה היום אנחנו יכולים להעלות
שאלות. אני חושב שהגיע הזמן להקים ועדת משנה לענייני אומנות ולחפש את הדרכים ביחד עם השדולה שתוקם, וגם אני מצטרף להצעה להקמתה. זה צריך להיות פתרון כללי. אנחנו היום מדברים על אשדוד שמהווה דוגמה טובה, אבל זה לא מקרה אחד.

נכון. יש היום אומנים מראשון לציון, מירושלים,
מבאר-שבע ומערים אחרים. הזמנו אותם לכאן במיוחד כדי שכולם יתייחסו לנושא. מי שביקש להגיע, הוזמן להגיע.

יהיו הרבה שאלות ואנחנו צריכים לחפש פתרון
כללי ולענות לשאלות בעניינים הכלליים. אנחנו צריכים לעזור גם למשרד התרבות ולמשרד הקליטה שעוסקים בנושא החשוב הזה. זו הצעתי לפרוטוקול.

אני רוצה לומר מה עושה משרד הקליטה. משרד
הקליטה עובד בשני כיוונים, כאשר האחד הוא העשייה בשטח והשני מה שאנחנו עושים עם אומנים מקצועיים, שזה כולל תזמורת, אופרה וכולי.

לפני ארבע שנים פתחנו 35 מרכזי תרבות.

אתם ממליצים להם לפתוח עמותה?

בלי עמותה. אנחנו עברנו את זה בלי בירוקרטיה.
בכל ישוב וישוב סידרנו ישיבת אומנים והם הפעילו צוות היגוי והם אלה שמחליטים מה צריך לעשות במרכז התרבות ולא אנחנו אלה שנכנסים לזה. לאחר מכן מוגשים דוחות ביצוע ולפי דוחות הביצוע אנחנו מעבירים כספים.

אנחנו הסדרנו שזה יהיה בית חם לאומנים. הוקמה ועדת היגוי ארצית לאומנים שהיא זו שמחליטה לדוגמה ששחקנים מתל-אביב צריכים לנסוע לאופקים, מאופקים צריכים לנסוע למקומות אחרים וכולי. זה היה בקדנציה הראשונה של יולי אדלשטיין, אבל אחר-כך נעצרה התוכנית. כאמור, יש מרכזי תרבות ויש תקציבים.

יש גם צוות ארצי?

כן.

מי שייך לצוות הזה?

בכל מרכז תרבות יש ראש ועדת היגוי של אומנים
והם יושבים ביחד ובוחרים צוות היגוי ארצי.

רבותיי האומנים, אתם יודעים על צוות היגוי
ארצי?

יש בית חם שקיבלנו במרכז תרבויות ירושלים.
אני יכולה לומר שלבית החם הזה צריך לשלם שבעים דולר עבור חזרה. חוץ מזה, אם אנחנו רוצים להשתמש בהגברה, זה עולה עוד.

אני שואלת את כל הנציגים שנמצאים. אומר נציג
הקליטה שקיים צוות היגוי ארצי ואם יש בעיות אתם יכולים לפנות אליו.

נכון. עכשיו אנחנו רוצים להמשיך בתוכנית. בכל
מחוז יש מרכזי תרבות ועכשיו אנחנו דואגים לכך שתהיה ועדת היגוי של אומנים במחוז והיא זו שצריכה להחליט - ואנחנו מקווים שיהיה תקציב נוסף – להקים שיתוף פעולה של מינהלת תרבות מחוזית וארצית.

כשאנחנו עושים הסכם עם רשויות מקומיות ויש תקציב שניתן ממשרד הקליטה ויש מצ'ינג שנותנת העירייה, בדרך כלל לעירייה אין כסף אבל במקום כסף היא נותנת לנו מקום שווה כסף.

מי אמר שלעיריות אין כסף?

אני מדבר על המצב הפרקטי. לדוגמה עיריית
תל-אביב אתה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה והיא נותנת במה. חוץ מזה במרכז התרבות יש שלושה-ארבעה חדרים אותם הם יכולים להעמיד. אנשים רוכשים כרטיסים עבור שלושים-ארבעים שקלים ולפעמים אופרות ותיאטראות לא מוכנים ללכת לבמה כי מדובר בתקציב קטן. לשם כך אנחנו נותנים סובסידיה.

למי אתם נותנים סובסידיה?

אנחנו החלטנו שבסוף השנה ב12- ישובים יהיה
תיאטרון. יש גוף מקצועי, אומנות לעם, ואתם צריכים לפנות אליו. אנחנו נותנים סובסידיה ל12- ישובים.

בואו נעשה הבחנה. מר נשפיץ דיבר על הקליטה
החברתית שיש הרבה מה לומר, אבל זה לא קשור לטיפול הישיר באומנים עולים וביצירה שלהם כי כל דרך התיאטרון לא משתתפים בה אומנים עולים אלא משתתפים שחקנים בתיאטרון ישראלי זה או אחר. יש מחזות מקוריים שמתורגמים לרוסית כדי שעולים מרוסיה יוכלו לראות תיאטרון ישראלי ואת זה עושה יופי אומנות לעם. אני לא מוכנה לטפל פה בגוף זה או אחר. אני מוכנה לדבר רק על העיקרון ולא על גוף זה או אחר שיש לו בעיה שאפשר לנסות לטפל בה אבל לא במסגרת הזאת.

העניין של גופי האומנות של העולים, אני חוזרת ואומרת שזו בעיה אבל אותה בעיה קיימת עם ישראלים. אם צריך לתת עדיפות, היא יכולה להיות רק בחקיקה או באיזושהי מסגרת שתאפשר מתן עדיפות כי אחרת זה לא יעבוד.

לפי דעתי חייבים לטפל בקטע של היבוא כי הוא מפריע לכל חלקה טובה של מה שקורה בארץ.

יש פה כמה אנשים שמכירים אותי וכמעט לא נעלם ממני תיאטרון בארץ, אבל כאן יושבות כמה קבוצות שלא שמעתי עליהן.

הם בהתחלת הדרך.

אני חושבת שיש איזשהו שלב בדרך שמשרד
הקליטה צריך למצוא דרך ליידע אותנו על דברים שקיימים.

יש כאן מודעה של משרד התרבות בעברית ואני
שואלת אם היא קיימת גם ברוסית.

ודאי. גם בערבית.

רק בעיתון "וסטי". יש לנו אפשרות להכניס
מודעה אחת וגם זה היה קשור למבצע רכישת אומנות, ועדת תמיכות, וכל זה היה בעיתון "וסטי".

יש המון דברים שפשוט אנשים לא יודעים אותם
או לא רוצים לדעת אותם. יש מהלך שלם איך משרד התרבות עושה את תהליך ההכרה בגופים אומנותיים ולא כל מי שהוא אומר שהוא אומן או שהוא אכן אומן, באופן אוטומטי הופך להיות זכאי. המשרד לא מטפל באנשים פרטיים אלא הוא מטפל בגופים ובישויות משפטיות. לצערנו הגדול אנחנו יכולים לתת כסף לאומנים פרטיים כשגם הוא מיועד לייצור פרוייקט.

לאומנים מצטיינים.

במסגרת ועדת אומנים מצטיינים ומרכז לקליטת
אומנים עולים מתקיימת שותפות מלאה של חצי-חצי של משרד התרבות ומשרד הקליטה. במסגרת זו פועלת ועדת הארבעה, שזו ועדה פריטטית שמורכבת משני נציגים ממשרד התרבות ושני נציגים ממשרד הקליטה.

אפשר להיכנס לעשרה דיונים על עשרה נושאים בכל הנושא הזה, אבל אני חוזרת ואומרת שאם מישהו בנושא תיאטרון צריך עצה או משהו, אין לי שום בעיה. הפתרון צריך להיות במערכת פורמלית שתיתן תשובה. כרגע יושבים כאן רק עולים מרוסיה, אבל לנו יש בעיה למשל עם תיאטרון אתיופי שלא נמצא כאן אבל מדובר בעולים כמו כל האחרים ויש להם הרבה מאוד בעיות ודרך המרכז לקליטת עולים הצלחנו שם לפתור למשל את בעיית השנתיים.

אנחנו לא הזמנו לכאן עולים אחרים אלא לקחנו
את הנושא שבסדר היום ובו נמשיך לטפל. יש לי כמה הצעות החלטה ורעיונות וחבל שחברי כנסת עסוקים בוועדות אחרות ולא נמצאים כאן, אבל נצא עם איזשהו רעיון ונגבש אותו. אני חושבת שאנחנו נזמין אותך שוב לישיבת הוועדה כדי שתעזרי לנו.

אם הדיון הזה היה נערך לפני חודש ימים, כשמטה
המאבק נגד הקיצוץ בתרבות הסתובב כאן, הייתי שמח על כך כי אז קוצצו עשרים מיליון שקלים ממשרד התרבות ואתם הייתם אלה שצריכים ללחוץ על האוצר ולומר לו שיחזיר את הכסף הזה למשרד התרבות בתנאי שחלק מהכסף הזה ילך לתרבות אומנים. אם זה היה קורה, אני חושב שאפשר היה לגייס גם את ועדת הכספים לכך וחבל שזה לא נעשה. בסופו של דבר הסיפור הוא סיפור כספי. אני לא מציג המשרד, אבל מדובר בסכום של ארבעים מיליון שקלים פחות במשרד התרבות וזה יפגע. כשאנחנו אמרנו שזה יפגע גם בפרנסת אומנים עולים שנאבקנו עליה, זה אכן יפגע בפרנסת אומנים עולים כי יש פחות כסף בתחום התרבות וזה קשור גם לכלכלה.

לגבי הקרנות. קרן היא כמו קביים וקביים משמשים להתחלה כאשר בשלב מסוים צריך ללכת לבד. תיאטרון צילינדר אפיין את הבעיה. יש מוצרים מצוינים. אני הייתי בבלט פאנוב וראיתי דברים פשוט יוצאים מן הכלל, אבל יש בעיה של שיווק בשני מגזרים כאשר המגזר האחד הוא המגזר של העולים החדשים דוברי הרוסית. אנשים יהיו מוכנים לשלם מאות שקלים על מופע שמגיע מחבר העמים לשעבר אבל לא מוכנים לשלם ארבעים-חמישים שקלים עבור מופע מצוין שמתבצע ברוסית בארץ, ואני לא מבין למה כי הרי מכירים אותם משם.

המגזר האחר זה המגזר של הישראלים שצריך להיחשף לנושא הזה. אני לוקח את פאנוב כי אנחנו רוצים לעשות מאמץ לגביהם. יש בלט קטן, קומפקטי ומתנייד ואנחנו עושים עכשיו מאמץ לחדור לשוק של הישראלים.

שני דברים אופרטיביים. יש לנו באומנות לעם ועדת רפרטואר שמורכבת גם מאומנים עולים כאשר ברפרטואר יש לנו עשרות אומנים עולים. אני מבקש להציג כאן את המנגנון הזה. המשמעות של המנגנון הזה היא להיכנס לרפרטואר אומנות לעם כמיטב יכולתנו בתחום השיווק, אם לא יקצצו אותנו. אנחנו מחוברים לכל הרכזים ועומדים בזה לגבי אומנים בודדים. אני מעכב כסף ל"קאמרי" אבל לא מעכב כסף לאומן בודד או להרכב ואת זה אני עושה בעיקרון.

מה אתה נותן לבלט פאנוב?

אני הולך לעשות מאמץ אישי לשווק אותם,
לחשוף אותם, להביא את כל רכזי התרבות למקום מסוים כדי שיראו אותם. אני עושה מאמץ בפסטיבל ישראל ואולי תהיה להם שם חשיפה.

קיימנו כנס של יוצאי ברית המועצות לשעבר
והבאנו להופעה שם את האופרה, את הבלט של פאנוב ועוד כמה צוותים. אני רוצה לומר לך שאחרי שהם עזבו את הכנסת, הייתה התלהבות רבה מהם.

אני גם מנסה לעשות משהו עם ה"קומדיון".
דבר נוסף שאני ממליץ עליו. הפרוייקט של "דרך התיאטרון" הוא פרוייקט לחשיפת העולים החדשים לתיאטרון ישראלי מקורי. יש פה גם קצת פוליטיקה שאני לא רוצה להיכנס אליה. יש ועדה מקצועית שבוחנת, אבל יש מישהו שמטיל גם וטו. אני לא רוצה להיכנס לנושאים האלה כי אני לא פוליטיקאי. אותו רעיון אנחנו מסוגלים להריץ. לקחת חומרים, לעשות סדרה של תיאטרון דובר רוסית, של מחול רוסי, ולהפיץ אותם ב12- ישובים באותו מנגנון עם המשרד לקליטת העלייה ובסבסוד. היום סדרת מינויים ל"דרך התיאטרון" עולה תשעים שקלים להצגות הכי טובות. היום קיבלתי אישור ל"דרך התיאטרון" לשנת 2002 על 450 אלף שקלים. אותו דבר יכול להיות לגבי פרוייקטים עולים ואני מוכן לקחת את זה על עצמי החל מהשיווק וההפצה. צריך לעשות סדרה של פרוייקטים של עולים ולהריץ אותה בכל הארץ בסבסוד ואז נוכל להגיד לאנשים שלא ידברו על הזיכרונות שלהם מרוסיה ועל זה שהם מכירים את האומנים משם אלא שיבואו לראות אותם כאן. כל מי שבא מחבר העמים אומר שאלה אומנים שהוא מכיר אותם משם ושם כולם הלכו לראות אותם, אבל השאלה היא למה אתה לא רואה אותם כאן.

אני אומר שאם מחר משרד לקליטת העלייה מביא כסף, תוך שלושה חודשים אנחנו נרים פרוייקט עם פרסומים בעיתונות, עם פרסומים ב"רקע" ועם החשיפה הכי מסיבית לקהל העולה מחבר המדינות.

אני מכירה כאן כמעט את כולם חוץ מאלה שהגיעו
מבאר-שבע שפעם ראשונה שמעתי על התיאטרון שם ואני אשמח אחר-כך לשבת אתם.

אני אתן אחר-כך את רשות הדיבור ללבנה דנקר
כדי שתסביר לנו מהי קרן הכנסת כי אני חושבת שאף אחד מהנוכחים לא יודע מה מטרת הקרן.

גם אני לא יודעת ואשמח לשמוע על קרן הכנסת.
אני אומר במה מסייע משרד הקליטה, פרט לסיוע שאנחנו נותנים בשותפות עם משרד התרבות, שזה מרכז לקליטת אומנים עולים ששם רוב הכסף הוא שלנו. זה לא כל כך נכון שהכסף מגיע חצי ממשרד התרבות וחצי מאתנו כי משרד התרבות מעביר 35 אחוזים, אבל זה לא משנה כי השתתפות משרד התרבות היא בהחלט מכובדת ומבורכת ואנחנו נהנים כבר 12 שנה משיתוף פעולה מלא.

על איזה סכום אנחנו מדברים?

הסכום הזה משתנה. השנה קיצצו את התקציב,
אבל בשנה שעברה היה לנו בסביבות ששה וחצי מיליוני שקלים כשמתוך זה שני מיליון ושמונים אלף שקל התקבלו ממשרד התרבות. הסכום הזה הוא הסכום הקבוע שמשרד התרבות משתתף.

מה התקציב השנה?

השנה יש חמישה מיליון ו800- אלף שקלים, כולל
התקציב של משרד התרבות.

למרכזי תרבות אנחנו נותנים בנפרד שלושה וחצי
מיליוני שקלים.

נכון. זה משהו אחר. אלה מרכזי תרבות ומדובר
באגף אחר. אני מדברת עכשיו על סיוע לאומנים מקצועיים.

באשדוד יש מרכז תרבות?

ודאי. יש לנו מרכזי תרבות ב35- ישובים.

משרד הקליטה מסייע לאומנים גם בפרוייקטים
אבל אנחנו גם רואים את האומן כאומן אישי. אנחנו מקיימים ועדות מקצועיות וכמעט כל אחד מהאומנים שנמצא כאן עבר את הוועדות האלה. אנחנו נותנים סיווג מקצועי ואנשים מקבלים מענקים. לדוגמה, רק בשנה שעברה אני חילקתי מענקים אישיים ל720- אומנים עולים בתקציב של מיליון ו700- אלף שקלים שזה תקציב מאוד מכובד.

בין האומנים שפנו נכללים האומנים של בלט
פאנוב?

כמובן. אנחנו עובדים אתם בשיתוף פעולה. את
המענקים אנחנו נותנים לציוד ראשוני, לספר ראשון בארץ, לתפאורה, לקורס דיקציה וכולי. כל מה שהאומן בעצמו חושב שהוא צריך, אנחנו נותנים לו את התקציב לכך.

אני מבקשת להעביר לוועדה את רשימת הדברים
שאתם נותנים.

כל מה שתבקשו, תקבלו. משנת 1990 עלו לארץ 26
אלף עולים שהגדירו את עצמם כאומנים. מדובר ב26- אלף אנשים שאנחנו מטפלים בהם וסגן השר אמר שבגלל זה שאנחנו כל כך כואבים את הנושא הזה וכל כך רוצים לסייע להם למרות שאין לנו כל כך הרבה כסף, אנחנו כל פעם מנסים ומצליחים להגדיל את תקופת הסיוע שמשלוש שנים עבר לחמש שנים ואחר-כך לשבע שנים. בשנה האחרונה הצלחנו להגדיל את הסיוע לעשר שנים מיום העלייה. זאת אומרת, לא עוזבים את הבן-אדם אחרי שלוש שנים אלא נותנים לו את הסיוע עוד ועוד.

כסיוע אינדיבידואלי, פרט למענקים, אני רוצה להזכיר סיוע מאוד חשוב כאשר מדובר בהשתתפות במשכורת במקום העבודה. בשפה המקצועית שלנו אנחנו קוראים לזה קידום העסקה. כל שנה יש לי תקציב למאה מלגות, כאשר כל מלגה מהווה חצי משכר המינימום במשק וזה משתנה אם שכר המינימום עולה. נכון להיום מדובר בסכום של 1,633 שקלים כאשר מהמעסיק אנחנו דורשים לשלם מינימום את אותו הסכום.

רבותיי, אתם מבינים על מה מדובר? אני חושבת
שהיום בישיבה אתם יכולים לשמוע על דרכים רבות שיאמרו לכם איך להשתלב בדרך שלכם.

אם מישהו מקבל עבודה במתנ"ס, אומן שמעביר
חוג ציור במתנ"ס, אם המתנ"ס פונה אלי ומשלם חצי משכר המינימום, אני מוכנה להשלים עוד חצי על-מנת להחזיק את אותו אדם במקום העבודה במשך שנה כדי שיכירו אותו, כדי שהוא ירכוש את הקליינטים ושהוא יקבל מקום עבודה קבוע בעתיד. אני כמובן רוצה יותר כסף כי אני חושבת שהקרן הזו היא קרן מאוד חשובה, אבל כל פעם מקצצים לי בתקציבים.

במשך השנים חלק מהאומנים הלכו לאיבוד אבל
אתם לא נתתם להם ללכת לאיבוד. אני אסירת תודה לכם ורוצה להודות לכם בשם הוועדה על מה שעשיתם וממשיכים לעשות.

לכנסת יש קרן שנקראת קרן הכנסת לנזקקים
והיא יכולה לסייע בסכומים של משלושים אלף עד ששים אלף שקלים והסכום הזה כמובן ניתן לעמותה רשומה כדי, שהיא פועלת לפחות שנה ושהיא יכולה להגיש לנו מאזנים כספיים. העמותה צריכה לנהל את החשבונות שלה כדין, היא צריכה להיות מלכ"ר ואנחנו בודקים את הנושאים האלה. אנחנו לא נותנים כספים להוצאות מינהלה ולא לפעילות השוטפת אלא הכסף מיועד לפרוייקט מיוחד.

אני עכשיו יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור
ובתוקף תפקידי זה גיליתי את הקרן. במסגרת הדיונים גילינו שאף ארגון של אומנים עולים לא פנה לקרן ולכן לבנה התנדבה לעזור.

כאמור, הארגון חייב להיות עמותה רשומה. בלט
פאנוב פנה אלינו דרך העירייה אבל עמותה של העירייה שבראשה עומד ראש עיר, או סגן ראש עיר, או ממלא מקום ראש עיר, כשהיא מקבלת את התקציבים שלה מהמדינה, לא יכולה לקבל מאתנו. אנחנו לא יכולים לתת תקציבים לעמותה שהיא בהקמה.

יכול להיות שבדיוני הקרן תבינו את הבעיה של
אומנים עולים ותלכו לקראתם.

זאת לא קרן לאומנים עולים. אם הארגון הוא
עמותה רשומה שמנהלת ספרי חשבונות שיכולה להראות לנו, בבקשה, אני יכולה לעזור לכולם, אבל מי שפנה אלי אפילו עוד לא נרשם כעמותה. מדובר בעמותה רשומה שהיא מלכ"ר, מוסד ללא כוונות רווח.

אנחנו עזרנו לתיאטרון "נטאלה" של האתיופים שהוא עמותה שהגישה לנו את כל המסמכים הדרושים. העמותה קיבלה אתנו תקציב של שלושים אלף שקלים לרכישת מסך לתיאטרון.

הם צריכים להיות עמותה לאומנות.

הם צריכים להיות עמותה. אנחנו הקלנו והורדנו
משנתיים לשנה, אבל הם צריכים להראות לנו פעילת כספית שנמשכה שנה והם צריכים להראות לנו מאזן מבוקר ומאושר על-ידי רואה חשבון. ברגע שעמותה לא יכולה להגיש לי מאזן, אני לא יכולה להגיש אותה. העמותה צריכה לעמוד בחוק רשם העמותות. מה שאומר רשם העמותות, את זה צריך לבצע. למשל, אסור לעמותה לשלם מעל שלושים אחוזים שכר מינהלה.

אם העמותה מקבלת איזשהו סיוע?

זה לא משנה.

זה לא משנה. אדרבה, אנחנו מבקשים לדעת מי
עוד תומך בעמותה.

יש קריטריון לקרנות לפיו אם אתם מקבלים
ממשרד ממשלתי אחד, אתם לא יכולים לקבל ממשרד ממשלתי אחר, אבל כאן מדובר בקרן אחרת לגמרי ממנה אתם יכולים לקבל.

שוב אני אומרת שהתקציב מוקצב לפרוייקט
מיוחד ולא יכול להיות לפרוייקט השוטף של העמותה.

רכישת ציוד נחשבת לפרוייקט מיוחד.

כן.

האומנים העולים באים אלי ובוכים שעם כל
הרצון לא להיות עבדים למתנ"סים כאלה ואחרים, לעיריות כאלה ואחרות, הם לא מסוגלים להחזיק רואה חשבון. הם לא יגיעו מפני שהם לא מסוגלים להרים מבחינה משפטית את הדבר. אני עושה מה שאני יכולה לעשות. לפי הקריטריונים שלי כל מי שרשום אפילו כעוסק מורשה ויש לו אישור ניהול ספרים ויש לו אישור ניכוי מס במקור, הוא יכול לבוא אלי ולקבל סיוע, כנ"ל גם לגבי חברה בע"מ. אני דווקא נותנת את התשובה הראשונית לרצון להקים פרוייקט. יש כאלה שבוחרים בסיוע לפרוייקט מסוים, יש כאלה שבוחרים בסיוע לפעילות שוטפת כמו למשל תיאטרון "צילינדר" יודע שיותר טוב לו לקבל ציפור ביד שזה מחצית שכר מינימום לחודש ל12- חודשים פעילות ואז הוא יבחר מה לעשות ואיזה הפקות להעלות. יש כאלה שבוחרים ציפור ביד שעבורם זו הפקה ספציפית כלשהי והם יחליטו אולי להרים הפקה אחת, כי אולי מישהו יראה את הניצוץ הזה וזה יביא פרנסה ותעסוקה. מבחינה משפטית וכלכלית הם לא יצליחו להרים את מה שאת מבקשת.

דיברו כאן אנשי מקצוע אבל אני כיועצת תקשורת
שנכנסה למשרד התרבות ומתעסקת רק בנושאים שקשורים ונוגעים בעולים רוצה להוסיף ולומר שידעתי שנכנסתי לתפקיד הזה שאין סוף בעיות ואי-אפשר לפתור אותן בגלל שהתקציב לא מאפשר זאת. עם כל רצונו של השר מתן וילנאי, איש נחמד ואינטליגנטי, שאמר שהוא רוצה לתת עדיפות לאלה שהגיעו ארצה, אתם יודעים שעדיפות ראשונה ניתנה נניח למאמנים ספורטאים עולים שהם מקבלים את כל הקרדיט אבל גם שם יש בעיות.

מה שקשור לאומנים, הבעיה כאילו הייתה יותר פשוטה משום שיש מרכז לקליטת אומנים עולים, אבל אנחנו כבר לא עולים אלא אנחנו כבר עשר או 12 שנים בארץ ולכן אין לנו למי לפנות, חוץ מדרך אחת: ועדת תמיכות וכאן נוצרת הבעיה. אין ניהול. האופרה נסגרה לא משום שאנחנו לא נתנו כסף או גלינה לא נתנה, אלא משום שאין ניהול תקין, אין דוחות בזמן, אין קבלות וכולי כי זו חברה עירונית. לכן ועדת התמיכות זה דבר מיושן שנדרש לערוך בו שינוי.

כבוד השר יזם הקמת מועצה תרבותית עליונה שזה רעיון מיוחד. המועצה אכן הוקמה. מדובר בגוף מאוד מצומצם שכולל 18 אנשים שנותן במה תרבותית. השתדלתי להכניס לגוף זה שני אנשים שמייצגים אנשים עולים ויודעים מה קורה ברחוב הרוסי וזאת במטרה להסדיר את הדברים. זאת אומרת, המועצה לתרבות תהיה הגוף שיקבע גם מדיניות של המשרד, גם ראייה רחבה וגם באמצעות חוק שיעבור בכנסת איך לעזור לאומנים העולים ואיך לחלק את הכספים.

אתם יודעים שלתיאטראות אנחנו נותנים את רוב התקציב לתרבות ואילו המחול מקבל תקציב קטן. למה? פחות מגיע לבלט פאנוב? ודאי שמגיע יותר, אבל אין והתקציב מקוצץ מאוד. ל"הבימה" לתיאטרון "גשר" התקציב הרבה יותר גדול. אם כן, המועצה תקבע את המדיניות ואני מקווה שמשנת 2003 המועצה תקבע איך לחלק את התקציב. לפי דעתי ולפי דעת הקהל שבדקנו – והיו הרבה דיונים – הדבר הזה כנראה יצליח כי אין דרך אחרת.

השאלה היא האם אפשר לבקש ממשרד התרבות
וממשרד הקליטה להזמין את ראשי הפרוייקטים ולהסביר להם כי בבירוקרטיה הזו הם הולכים לאיבוד. אני רואה רצון גדול לעזור לאנשים האלו. צריך להזמין את הוותיקים והחדשים וללמד אותם איך פועלים בנושא. יכול להיות שתזמינו את נציגי הקרנות כדי שאותם אנשים ידעו לאן לפנות.

קיימנו סמינר וימי עיון ובהם לימדנו איך למלא
טפסי בקשה לוועדת תמיכות. זו עבודה כל כך קשה שאם בן-אדם לא שולט בשפה, מתמצא בקבלות, בניהול, בפעולת רואה החשבון, הוא פשוט לא יכול לעשות זאת.

בשנה שעברה היינו בבאר-שבע לפי הזמנה של
רכזת הקליטה ואנחנו מתכוונים להגיע לשם שוב בעוד כמה שבועות. אנחנו מפרסמים את הדברים ברוסית, בעברית ובאנגלית את פעילות המרכז ואני מציעה שהאנשים יתעניינו במרכזי הקליטה מתי אנחנו מגיעים ותגיעו לאותו יום עיון.

אולי אפשר לעשות דבר פשוט. תיאטרון מחו"ל
צריך לשלם עבור האולם ועבור הבמה סכום כסף מסוים, שגם התיאטראות שלנו משלמים את אותו סכום. אפשר להציע שאולי אנחנו נשלם חצי מחיר.

אני מודה לכם. אנחנו כחברי הכנסת נקים שדולה
בכנסת למען אומנים עולים. אנחנו נבקש את הסיוע של משרד התרבות ומשרד הקליטה, ואני מתכוונת לסיוע מקצועי. אנחנו גם נבקש מאיגוד אומנים עולים להשתתף ולעזור לנו. אתם אלה שצריכים לקחת את הגורל בידיכם ולא אף אחד אחר. אנחנו נסייע ואתם צריכים לפעול.

נבקש ממשרד התרבות וממשרד הקליטה לסייע לאומנים העולים בסמינר, לקחת אנשים מקצועיים ואתם מאוד מקצועיים. תדריכו אותם ותאמרו להם לאן הם צריכים לפנות ומה הם צריכים לעשות.

אנחנו מבקשים שבסמינר זה תסייעו להם בהקמת עמותות. אני רואה שחלק שייך לעיריות, חלק שייך למתנ"סים וכולי. זאת אומרת, העסק פרוץ. אם דרישת כל המשרדים היא לעמותות, צריך לסייע להם בהקמת העמותה.

מלבנה דנקר נבקש לפנות לחברי הוועדה בבקשה לסייע לאומנים עולים שיפנו לקרן ולהקל בפניות על-מנת לעזור להם. אני רואה שהם לא יכולים בקלות לפנות לקרן הכנסת בבקשה לסיוע.

נחשוב על חקיקה. אם יש רעיונות לחקיקה הזאת שתסייע לאומנים עולים, אני מבקשת לפנות אלינו ואנחנו כחברי כנסת ניקח את זה עלינו.

ממשרד הקליטה אני מבקשת בקשה אישית. קחו את הפרוייקט של האופרה כי אני רואה שהעסק לא כל כך פשוט. קחו את זה כפרוייקט מיוחד ואל תיתנו שהאופרה תיסגר.

אני מאוד מודה לכם.







הישיבה ננעלה בשעה 12:00