פרוטוקולים/ועדת קליטה/4595



9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
29.01.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/4595
ירושלים, ל' בשבט, תשס"ב
12 בפברואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 199
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי, ט"ז בשבט התשס"ב – 29 בינואר 2002 – שעה 10:00

קליטת סטודנטים מבני משפחות צד"ל באוניברסיטאות ירושלים וחיפה –
דיון יזום על-ידי סגן השר חבר-הכנסת יורי שטרן.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
סגן השר חבר-הכנסת יורי שטרן

עו"ד מיכל לבנטל-אנדרסן - יועצת משפטית, המשרד לקליטת העלייה
דוד סודרי - ראש מנהל הסטודנטים, המשרד לק"ע
נטאשה כשר - ראש תחום עלייה, קליטה וביטוח לאומי,
משרד האוצר
עזרא סרי - ראש היחידה לתעסוקה והכשרה מקצועית,
משרד הביטחון
רחל בר-ניר - מפקחת במנהל הפדגוגי, משרד החינוך
אסתר דורון - אחראית צד"ל, אגף לשירותים אישיים
וחברתיים, משרד העבודה והרווחה
פורטונה זוארץ - נציגת מכינת העולים באוניברסיטת חיפה
מיכאל רב - מינהלן דיקן הסטודנטים
פרופ' מנחם מילסון - ראש בתי הספר לתלמידים מחו"ל,
האוניברסיטה העברית
ניסן לימור - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה
ד"ר פלטי סתוי - מנכ"ל האגודה לקידום החינוך
טוני האשם - סטודנט במכינה באוניברסיטת חיפה
גרייס סלאמה - סטודנטית במכינה באוניברסיטת חיפה
זינה סלאמה - סטודנטית במכינה באוניברסיטת חיפה

וילמה מאור

עפרה הירשפלד



- - - - - - - - -


קליטת סטודנטים מבני משפחות צד"ל באוניברסיטאות ירושלים וחיפה

בוקר טוב לכולם.

אני קיבלתי מכתב מאוניברסיטת חיפה, מיום 6 בדצמבר 2001, שאת הנקודות העיקריות אקריא כאן ואחר-כך אומר מספר מלים. נתבקשתי גם על-ידי סגן השר להעלות את הנושא הזה לדיון בעקבות פניות אליו. אני מקווה שנעשה את זה בצורה עניינית לפתרון בעיות וזה לא ייהפך למשהו שאנחנו לא רוצים בו.

"... ברצוני להציג לך את הקשיים הרבים אתם מתמודדים סטודנטים צד"לניקים הלומדים במכינת אוניברסיטת חיפה.

בתאריך 30 ביולי 2001 נרשמו ללימודי עברית במסגרת אולפן קיץ של מכינת אוניברסיטת חיפה כ-40 סטודנטים מאנשי צד"ל. סטודנטים אלו מתגוררים במקומות מרוחקים מהאוניברסיטה, כגון: מעלות, טבריה, נהריה, שומרת, קרית-שמונה ועוד. בשל המרחק הרב והוצאות נסיעה משמעותיות ביקשו הסטודנטים להתקבל למעונות האוניברסיטה הממוקמים בקמפוס. מתוך 40 סטודנטים התקבלו רק שניים, וזאת הודות לקשריהם במערכת הביטחון. שאר הסטודנטים לא צברו מספיק נקודות.

ב-14 באוקטובר 2001 הסטודנטים התחילו ללמוד במכינת האוניברסיטה על-מנת להתכונן ללימודים אקדמיים לתואר .A.B. היום מספר הסטודנטים אנשי צד"ל הלומדים במכינה הנו 18. הנתונים מראים על נשירה של יותר מ-50% מהסטודנטים.

איומים והתגרויות מצד הסטודנטים הערבים המכוונים לסטודנטים צד"לניקים. איומים ודברי הסתה מצד הסטודנטים הערבים המונעים מרשויות האוניברסיטה נקיטת צעדים המכוונים לפתרון בעיית המגורים. זלזול מצד הגורמים המוסמכים בבקשתם לקבלת מעונות, אי-קביעת מעמדם על-ידי הוועדה הדנה בנושא ודחיית הישיבה שעתידה לדון במעמדם רק בחודש ינואר. הנטל הכלכלי מסתכם ב-: תשלום עבור אולפן קיץ בסך 3,200 ₪. החיוב השנתי בסך 14,000 ₪ עבור לימודיהם במכינה. תשלומים נלווים בסך 450 ₪. הוצאות נסיעות העומדות על 60 – 70 ₪ ליום".

הנושא רגיש, כי יש לנו חוב גדול, היסטורי, מההיסטוריה הקרוב לאנשי צד"ל שעזרו לנו ממש. עם כל ההסברים ועם כל הקטנת הענין ממש בכריתת דם, עזרו לנו בגופם ממש. כמובן, תמיד יש ציניקנים שיאמרו לנו שהיו להם סיבות אחרות, אבל אותי זה לא מעניין. התוצאה הסופית היא שנעזרנו בהם בתקופות מאד קשות בצפון.

קרה מה שקרה ואנחנו נמצאים במצב שיצאנו מלבנון. חלקם הגיעו לישראל, ואנחנו חייבים להם הכרת תודה במינימום שבמינימום.

כאמור, הנושא רגיש, כי בתוכנו יש גם אזרחי ישראל ערבים וחלקם מזדהה עם אחיו בלבנון ומקבל את אנשי צד"ל כמי ששיתפו פעולה עם אויב של אחיהם בלבנון, אבל לנו יש חובה גדולה להרגיע במקרים כאלה את השטח ולא לתת לשום לחץ כזה או אחר ולשום משקעים להזיק לאלה שרק אתמול-שלשום כרתו אתנו ברית דמים.

יש לי רגישות גדולה לענין הזה, בתחושה שהנושא הזה רגיש מאד לכל העם הנורמלי היושב בציון. אף אחד לא היה רוצה שאנשי צד"ל שבאו לישראל ירגישו כאן לא נוח.

בשל רגישות הדברים ובשל התחושה שאולי יתנכלו להם, נרשמו בסביבות 30 סטודנטים שרצו להגיע לוועדה. מעט מהם הגיעו לכאן. אלה שהגיעו לכאן, בהתלבטות ובהתייעצות עם אנשי החינוך החליטו גם לא להיכנס בגלל המצלמות. אני מכבד את רצונם, אבל זה רק מחדד בעיניי את רגישות הנושא.

אני רוצה להגיע רק לדבר אחד, שלא יהיה סטודנט אחד מאנשי צד"ל שלא ירגיש במדינת ישראל כמו בבית. אין לי שום דרישות אחרות, ולזה כולנו מחויבים.
מאחר שהסטודנטים לא הגיעו, אני מניח שהישיבה תהיה הרבה יותר לקצרה מהמתוכנן. אני רוצה לשמוע מכם, ובעיקר מאנשי חיפה, אם הטענות נכונות, ואם כן – מה עושים עם זה. בטרם נתחיל לשמוע את האורחים, אני רוצה שסגן השר ד"ר יורי שטרן יפתח. בבקשה.

תודה כבוד היושב-ראש. אני מודה לך על כך שכינסת את הישיבה הזאת בנושא שהוא לא מזוהה ב-100% עם הפרובלמטיקה של ועדת העלייה והקליטה, אבל יש לזה היום גם צידוק ביורוקרטי והוא שרוב הטיפול באנשי צד"ל ובמשפחותיהם עבר לידי משרד הקליטה.

אני לא רוצה לחזור על המלים החשובות שאמרת בקשר לחוב שיש לנו לאנשי דרום לבנון, והחשיבות בכל מה שאנחנו עושים היום על-מנת לתת להם הרגשת בית בארץ. זה לא כל-כך הולך, אבל אחת הפעולות היפות שהיתה דווקא בקטע הזה היתה פעולה בתחום החינוכי, כאשר שתי האוניברסיטאות, חיפה וירושלים התנדבו לקלוט צעירים מקרב משפחות דרום לבנון, והן עשו זאת בטרם היה הסדר ברור בתחום הכספי. האוניברסיטה העברית הסכימה לספוג את העלויות בתחילת הדרך על בסיס מימון מאד חלקי בהתחלה של האולפן, ואחר-כך בהבטחה שברגע שהענין הזה יעבור לטיפולו של משרד הקליטה, הסטודנטים נכנסים למערכת הרגילה של מינהל הסטודנטים ויהיה תשלום רטרואקטיבי.

באוניברסיטת חיפה היתה גבייה מחלק גדול של הסטודנטים עצמם, ופה נוצרה בעיה, שבעדכון שנקבל אולי יתברר שהיא כבר פתורה. מהדיווחים שקיבלתי עד לאחרונה הבעיה לא נפתרה, הסטודנטים לא קיבלו החזרים כספיים, וחלק מהם נטש את הלימודים כי הם לא יכלו לעמוד בתשלומים, וגם בגלל קשיי המרחק. בירושלים נתנו להם לגור במעונות, שגם זה היה מאד בעייתי מבחינה כספית בהתחלה, אבל בסוף סיכמנו שהעלות תכוסה.

זה הפן הכספי, שהוא כמובן חשוב, ואם עוד אפשר לעשות משהו כלפי אלה שנשרו מהלימודים ולא מסיבות לימודיות אלא מסיבות סוציו-כלכליות, ולהחזיר אותם למעגל הלימודים, אז היום כשלפחות הנושא הכספי סודר, הייתי רואה בזה פעולה מאד חשובה.

הדבר השני הוא ההיבט הפוליטי. אני חושב שאחרי שמדינת ישראל נטשה אותם בבריחה המבישה מלבנון, היא חייבת להגן עליהם לפחות כשהם נמצאים בארץ, ולכן על האוניברסיטה לדאוג לכך שלא יתנו לשום גורם – אם הוא מתוך הקמפוס ואם הוא גורם חיצוני – לרדת לחייהם, להפגין נגדם ולהתנכל להם. אני חושב שזה דבר שהאוניברסיטה שהסטודנטים האלה לומדים אצלה, חייבת לדאוג לו, ואם חסרים לה אמצעים, אנחנו התכנסנו כדי לסייע. כי לא יכול להיות שסטודנט לבנוני במדינת ישראל לא יהיה מוגן מפני התנכלות כלשהי ויסבול בגלל שהוא נאמן למדינת ישראל. זה דבר שהוא פשוט אבסורדי.

דבר אחרון. כמעט שנתיים מאז הנסיגה מלבנון עשינו כמדינה לא מעט למען משפחות צד"ל, אבל לא תמיד בזמן ולא תמיד בצורה הנכונה והמכובדת, וכתוצאה מכך חלק גדול מהמשפחות נשבר והן חוזרות ללבנון. חלק אולי בצדק, כי התנאים שם היום קצת יותר קלים מאלה שהיו קודם לחוזרים, וחלק חזר בגלל המשבר.

אם אנחנו לנוער הזה, שבסך הכל כמו כל אדם צעיר האנשים האלה הם גמישים יותר, פתוחים יותר לשינויים, אם נוכל להבטיח לצעירים האלה להבטיח פה לימודים וקיום בכבוד ויכולת להסתגל, אם ירצו להישאר במדינת ישראל, ופתוחה גם האופציה של אזרחות, שחלק מהם כן הולך אליה, אז אולי את הפיצוי הקטן הזה ניתן לאוכלוסייה הלבנונית אחרי כל הנזק הגדול שנגרם לה.

תודה.

רשות הדיבור למיכאל רב מאוניברסיטת חיפה, בבקשה.

אוניברסיטת חיפה בהחלט ראתה לכבוד לקלוט את הסטודנטים בני צד"ל. אוניברסיטת חיפה ידועה בפלורליזם שלה ובגישה שלה מזה שנים לקליטת קבוצות שונות באוכלוסייה כדי ליצור איזו שהיא הטרוגניות בחברה.

לעצם הענין, לפי מה שאני יודע, נרשמו כ-22 – 24 סטודנטים למכינה בקורס הקיץ בשפה העברית. בהעדר כל דרך אחרת החליט ראש המכינה, לאחר שפנה גם למועצה להשכלה גבוהה, גם לות"ת וגם לוועדה לקידום החינוך, ונענה שאי-אפשר או לא נמצא מימון חיצוני, החליט באין ברירה לגבות את סכום שכר הלימוד לתקופת הקיץ מהסטודנטים.

כאשר הסתבר שיש קשיים, גם קשיים בהחלטה של הממשלה איך להסדיר את הענין, הודיע ראש המכינה לסטודנטים שהנושא של שכר הלימוד לא יהווה מכשול או מעצור להמשך לימודיהם, ובכך יישר קו, אני מניח, עם אחרים שאמרו שזה לא יהיה המחסום ללימודים. לפי מיטב ידיעתנו לא נשר ולו סטודנט אחד מהלימודים לאחר קורס הקיץ, בשנת הלימודים תשס"ב, כתוצאה מאי-תשלום שכר-לימוד, ולאחר הקיץ לא נגבה שכר לימוד. זה באשר לנושא שכר הלימוד.

בנושא הקבלה למעונות, קודם-כל התקבלו שלושה סטודנטים. לא שזה הופך את הענין לקל ופשוט מבחינתנו.

זה 50% יותר ממה שכתוב פה.

כן, אבל הקדמתי אותך ואמרתי שזה לא מנחם אותנו.

ב-4 בנובמבר, אחרי שכבר התחילה המכינה, בבדיקה אישית שאני נכחתי בה ואני ביצעתי אותה, שאלתי את הסטודנטים אחד-אחד מי למעשה בכלל הגיש בקשה למעונות. בשים לב שבקשות למעונות אפשר להגיש עד חודש יולי, המעונות כבר היו מלאים בשלב הזה, וחלק קטן מאד מהסטודנטים בכלל הגיש בקשה. כמו שאמרתי, מה שאפשר היה לקבל ולא בלחץ של שום גורם ביטחוני אלא בגלל עמידה בקריטריונים של קבלה, התקבלו השלושה. האחרים נמצאים ברשימת המתנה.

אני מוכרח להגיד שבאוניברסיטת חיפה יש היום קצת יותר מעונות משהיו פעם. יש היום כאלף מטות, ולמעלה מ-2,500 בקשות ואין ברירה אלא למיין את המבקשים בהתאם לאיזה שהם קריטריונים, כאשר קריטריון של פעילות מיוחדת למען החברה כמובן נשקל ובא לידי ביטוי, אבל לא לביטוי מכריע. הרכיבים האחרים של הקריטריונים, כמו הכנסה, מרחק, והצלחה אקדמית לא אפשרו קבלה מאסיבית של סטודנטים, כמו שאני אומר, וגם לא ביקשו אז הרבה. לכן היה לנו קושי לטפל בבעיית המעונות, כי זה היה לא במועד. אבל כדי בכל זאת לתת מענה ניסינו לבדוק דיור חלופי בקיבוץ בית אורן השכן, ואמנם מצאנו פתרון חלופי, אבל איש לא עשה בו שימוש. אני לא אומר שהפתרון הוא אידיאלי, אבל הוא פתרון חלופי אפשרי.

כמה סטודנטים לומדים היום באוניברסיטת חיפה?

21.

בנושא ההטרדות – בדקה הראשונה שהגיעה אלינו שמועה שפנו בצורה לא הולמת לסטודנט או לסטודנטית ואמרו לה שהיא משתפת פעולה, שהיא בוגדת בעמה וכן הלאה – ברגע שזה נודע לנו זומנו אלינו מנהיגים של הסטודנטים הערבים וקיבלו אזהרה ברורה לחלוטין, שמקרה אחד שתתקבל אצלנו תלונה, שהיא תבורר ותימצא נכונה, אותו סטודנט באופן מיידי לא ימשיך להיות שייך לאוניברסיטה ויינקטו נגדו צעדים משמעתיים.

כמובן שלא הסתפקנו בזה. כשבדקתי ב-4 בנובמבר מי הגיש בקשה, אמרתי מפורשות: אם יש למישהו מהסטודנטים איזו שהיא תלונה או בעיה במישור הזה, אני מבקש מייד לפנות אליי או אל קצין הביטחון והדבר הזה יטופל. כעבור שבוע גם דיקן הסטודנטים אמר את אותם משפטים לסטודנטים.

יתר על כן, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה בשנה שעברה היתה בנויה מקואליציה שתנועת חד"ש היתה חברה בה. המנהיג של תנועת חד"ש בקמפוס קם, בפגישה עם הסטודנטים מבני צד"ל, ואמר להם – אני מניח לא בצורה שאני הייתי מתבטא – הוא אמר: שערה משערות ראשכם לא תיפול ארצה. אני נתתי הנחיה גורפת לכולם, אין להטריד אתכם. הוא עוד השתמש בביטוי ואמר: בגלל מעשי אבותיכם. אני כמובן לא הייתי משתמש בדרך כזאת, אבל הוא אמר להם מפורשות: אין לנו טענות אליכם, אתם צריכים להרגיש פה בבית, והוא אמר זאת לא בגלל שמישהו יכול לכפות עליו לומר זאת.

חזרנו באותה פגישה, גם הדיקן וגם אני, שאם יש תלונה אחת, מיד להגיע אלינו. לצערי, לא הגיעו אלינו. זה לא אומר שלא היו אולי הטרדות פה ושם או פנייה לא מנומסת, וכן הלאה. אנחנו לא יכולים לטפל בדבר שאנחנו לא יודעים עליו.

בכל מקרה, ברגע שהתגלה לנו, טיפלנו בזה בכל חומרת הדין, לפחות באזהרה ובהבאה לידיעה שאם יקרה מקרה כזה ננקוט בצעדים המשמעתיים החמורים ביותר.

תא לביא הוא תא סטודנטיאלי פוליטי שפועל פעילות סטודנטיאלית במסגרת הקמפוס, והוא נתמך על-ידי הליכוד.

הסטודנטים מתא לביא, ואולי גם סטודנטים אחרים, לפי מה שאני יודע, נתנו לא מעט תמיכה ברמה אישית לסטודנטים הלבנונים והם משתדלים ליצור איזה שהוא מרקם חברתי עבורם.

יפה, אבל אני שומע שגם הנהלת האוניברסיטה עושה זאת.

בענין המספרים, יש לי פה מכתב שנשלח לד"ר פלטי סתוי שנמצא פה, מפרופ' יחזקאל טלר.

פרופ' טלר התנצל, הוא לא נמצא בארץ. הוא ראש המכינה.

הוא ראש המכינה ואני מייצגת אותו.

הוא כותב ביולי שנרשמו 34 סטודנטים וצפויים עוד עשרה. אתה דיברת על סדר-גודל של ע24 – 25.

ביולי היינו אמורים לקבל כשלושה או ארבעה סטודנטים, שידענו על בואם, והופתענו. בוקר אחד הגיעו 44 מבני צד"ל שביקשו ללמוד במכינה, ללא שום הודעה מוקדמת. מייד התארגנו כדי לקלוט אותם, אפילו עשינו להם בחינות מיוחדות בערבית, דבר שלא היה לנו קודם. עשינו כל מה שאפשר כדי לקלוט אותם. בסוף מימשו את הלימודים בקיץ 22 סטודנטים. אני מתארת לעצמי שאם הדברים היו יותר ברורים, אם הם היו יודעים מי יממן להם את שכר הלימוד ואיך, היו רבים יותר מממשים את הלימודים.

להערכתך זה לא בגלל ההתבטאויות הקשות?

ממש לא, כי כולנו, כמו שצוין קודם, דאגנו להדגיש שלא נאפשר לשום הפרעה להתרחש. אבל הם היו במצב של חוסר ודאות מוחלט, ולדעתי זה היה אחד הגורמים שהפריע להם להשתלב בצורה יותר מלאה. בסופו של דבר היו לנו בתחילת השנה 22 תלמידים והיום יש לנו 21.

נותרה עדיין בעיה נוספת שהיא מאד קריטית בעיניי. התקבלה אומנם החלטה לסייע להם בשכר לימוד, כמו לשאר הסטודנטים העולים, אבל פה יש בעיה עם הקריטריונים לקבלת מלגת שכר-לימוד. כמו שאנחנו יודעים, הם נאלצו לברוח מלבנון, וחלקם לא הספיקו להוציא אתם את תעודות הבגרות שלהם, וזה אחד הקריטריונים לקבלת מלגת שכר-לימוד. חלקם היו עוד בכתה י"ב ויצאו משם באמצע השנה.

אנחנו בכל זאת קלטנו אותם, ולדעתנו יש לאפשר להם את אותם תנאים שמהם נהנה כל אחד אחר, ולתת פחות משקל, או לא להתחשב בכלל באלמנט הפורמלי הזה.

במי זה תלוי, במנהל הסטודנטים?

כן.

בענין החזר הכסף שנגבה, האם הנושא הזה סודר?

זה יסתדר מייד ברגע שנקבל את ההתחייבויות.

אדוני סגן השר, מאחר שלא כולם מתמצאים בהידברות ביניכם, אם יש לך שאלה, אבקש שתסביר אותה.

אמרתי את זה בתחילת דבריי וזה גם כתוב במכתב. בהתחלה כשהם היו באולפן נגבה כסף שבסיכומים שהיו לנו גם עם משרד האוצר ועם משרד הקליטה, את הכסף הזה היו אמורים להחזיר לאוניברסיטה, ולכן אני ציפיתי שהכסף יוחזר בסוף לסטודנטים.

הכסף אכן יוחזר ברגע שנקבל את ההתחייבויות.

ברשותכם אני רוצה להתייחס לנושא של סטודנטים יוצאי לבנון. אנחנו קיבלנו במשרד הקליטה החלטה לסייע להם החל מ-1 בינואר 2002. קיבלנו תקציב מיוחד מהאוצר וכבר התחלנו להפעיל את הנושא הזה, וכפי שציין ד"ר שטרן, אנחנו מפעילים את זה רטרואקטיבית מהתחלת הלימודים במכינה. כלומר, כל סטודנט יוצא לבנון שעונה על הקריטריונים כמו עולה חדש, יקבל את הסיוע במשך שלוש שנים, וחידוש, כולל מלגות קיום – 600 שקל לחודש. אם זה תלמיד מן המנין יקבל את מלגת הקיום במשך תשעה חודשים, ואם זה תלמיד במכינה הוא יקבל את הסיוע במשך כל המכינה. אם היא נמשכת עשרה חודשים, יקבל עשרה חודשים.

עשרה סטודנטים שלומדים היום במכינה של האוניברסיטה העברית כבר נקלטו במנהל הסטודנטים, כולם כבר קיבלו התחייבויות. שכר הלימוד ימומן במלואו לכל שנת הלימודים תשס"ב. וכמובן, מי ששילם, האוניברסיטה תחזיר לו אחר-כך את המקדמה שהוא שילם ברגע שהוא ימציא את ההתחייבות לשכר לימוד. זה לגבי הסיוע. אנחנו ניתן את הסיוע במשך שלוש שנים, כולל שנת הלימודים במכינה.

אנחנו יודעים שלא כל הסטודנטים הללו השלימו בחינות בגרות. עקב הפרובלמטיקה אנחנו דנו בזה במנהל הסטודנטים. אם המכינה קיבלה אותם באמצעות ועדת חריגים שלה למכינה, ואחר-כך הסטודנט הזה יכול להתקבל כתלמיד מן המנין החל בתשס"ג על-סמך הציונים שלו במכינה, אז אנחנו נסייע לו גם במכינה וגם אחר-כך בהמשך לימודיו. כלומר, כאן לא תהיה בעיה. יש כבר הנחיה גם למחוז חיפה. אני יודע שעד אתמול הופיעו כבר עשרה סטודנטים ואנחנו פותחים להם תיקים ומתחילים להפעיל את כל מה שאמרתי – שכר-לימוד ומלגות קיום.

זה כולל אולפן?

המכינה למעשה מתחילה כבר מהאולפן, בחודש אוגוסט, ואנחנו נשלם לכל אורך המכינה לפי חודשי לימוד בפועל. כלומר, לא תהיה שום בעיה מבחינת הסטודנטים שהתחילו את אולפן קיץ באוגוסט, שהוא חלק אינטגרלי מהמכינה. אני חושב שבזה יישרנו קו עם העולים, בתוספת מלגות קיום של 600 שקל לחודש, ואני רוצה לציין שאנחנו לא נותנים את זה לשאר הסטודנטים.

בינתיים הצטרפו אלינו שלושה סטודנטים מאוניברסיטת חיפה: טוני האשם, גרייס וזינה סלאמה. ברוכים הבאים.

אתם שמעתם את דברי מר רב מאוניברסיטת חיפה. האם אתם רוצים להוסיף משהו? – לא.

אני ממש מבסוט. אני מעדיף ישיבות שבהן אני לא צריך לזנב באף אחד, והן בסדר. וגם אם יהיו תקלות, אני שמעתי כבר, ואני מקבל לחלוטין... אנחנו לא בית משפט, אבל אין שום סיבה בעולם שהאנשים שמובילים את המהלכים האקדמיים באוניברסיטה לא תהיה להם הרגישות שיש לנו. הרי אנחנו אותו עם, באותה מדינה.

אם אין לכם מה להוסיף, אני בשמחה רבה מוכן לסיים את הישיבה הקצרה הזאת, שאני מודה שהיא לשביעות רצוני. אני רואה שפרופ' מילסון רוצה להוסיף משהו. בבקשה.

כעת לומדים אצלנו עשרה סטודנטים. שש בחורות וארבעה בחורים. לפי מה שאני שומע ממוריהם וממנהלת המכינה הם תלמידים טובים שעושים את עבודתם ללא הפרעה. כולם גרים במעונות, בינתיים על-חשבוננו. אנחנו גם דאגנו להם לתמיכה מסוימת לצורכי מזון, כדי שלא יחסר להם אוכל. התמיכה היא לא מגורמים רשמיים, אבל דאגנו למגבית מסוימת, גם לפרס לימודים צנוע בסוף אולפן הקיץ לשתיים המצטיינות ביותר, וגם לתמיכה מסוימת לצורך הספקת ארוחות חמות. אנחנו מקווים שהם ימשיכו להיות תלמידים טובים.

אם אינני טועה, בהתחלה מספרם עמד על 18. נכון?

לא. הגיעו אלינו 13. שתי בחורות ובחור אחד עזבו. שתי בחורות עזבו עוד בסוף אולפן הקיץ. לפי מה שהן מסרו, משפחותיהן רצו שהן יחזרו לעבוד כדי לתמוך במשפחות. הן דווקא היו תלמידות טובות. ובחור אחד שהיה נשוי ובעל משפחה והיה רחוק ממשפחתו, היו לו קשיים בענין הזה. הוא היה מבוגר משאר הסטודנטים וגם הוא עזב. אלה השלושה שעזבו. כלומר, נרשמו 13, יש כיום עשרה. למיטב ידיעתי, העשרה האלה לומדים היטב ורוצים להמשיך.

ד"ר שטרן, מלות סיכום.

אני שמח שהדברים מוצאים את פתרונם, אלא אם כן יתגלו עוד בעיות. מצבם של הסטודנטים הוא לא פשוט. חברתית זו לא קבוצה רגילה, ואני חושב שכל העוסקים במלאכה הזאת כבר עושים עבודה טובה. כפי שאמרתי, האוניברסיטאות התנדבו בתחילת הדרך. מאד-מאד חשוב להמשיך בקו הזה וליצור כמה שיותר אווירה אוהדת, ואם תצטרכו סיוע מצדנו בממשלה ובכנסת, הדלת פתוחה ויותר מזה. אני חושב שזה מעשה לאומי חשוב. לא מדובר במספרים גדולים, אבל אם נצליח לקדם את הצעירים האלה, אני חושב שתרמנו תרומה חשובה לפחות בראייה העצמית של החברה שלנו.

כבוד היושב-ראש, אני מבקש להוסיף בהמשך לדבריו של סגן השר. אם יש בעיה הבעיה היא כספית. כלומר, אנחנו מאד שמחים שמשרד הקליטה באמצעות מנהל הסטודנטים יכסה את שכר הלימוד ויוסיף גם מלגה מיוחדת של 600 ₪ לחודש דמי קיום. זה דבר נפלא. אבל כמו שכל אדם החי כיום בארץ יודע, סטודנט לא יכול להתקיים מ-600 ₪ לחודש. שכר מגורים במעונות, שהוא זול יותר ממגורים בדירה שכורה בירושלים בחדר לשני אנשים, לכל אדם זה עולה 650 ₪. לסטודנטים עולים אנחנו יכולים לעזור, בנוסף על העזרה של מנהל הסטודנטים, מקרנות ייעודיות לעולים בני העם היהודי.

המכינה לעולים שלנו, ממקורות שאינם של מנהל הסטודנטים, נוסף לכסף שמגיע ממנהל הסטודנטים, עוזרת בכחצי מיליון שקל בשנה לצורכי תמיכה ומחיה. המקורות האלה אינם עומדים לרשותנו כשאנחנו מבקשים לעזור לסטודנטים הלבנונים. אם יש מי בכם שקשור או יכול ליצור קשר עם קרן שיכולה לעזור, כי 600 שקל לחודש איננו מספיק לסטודנט כדי להתקיים ולנשום ושיהיה לו גם כוח ללמוד. זה פשוט לא מספיק, הוא צריך לפחות 1,200 שקל בחודש, כאשר 650 שקל יורדים לשכר מעונות, אז 550 שקל זה ממש המינימום כדי לשמור על הנשמה בתוך הגוף.

אם יש בקהל הנכבד הזה, סגן השר, או מי שיכול לקשר אותנו עם קרן שמוכנה לתרום לענין הזה, זה יעזור לנו לעזור להם.

א. יושב פה סגן שר במשרד ראש הממשלה ששמע אותך. ב. יש פה נציגים מהאוצר והנציגה הכי חשובה באוצר יושבת ממש לידך. אני מציע לא לפתח את הדיון מעבר לזה. הדברים נשמעו ונראה מה אפשר לעשות.

אמנם המספרים לא גדולים, דיברנו על עשרות בודדות בשתי האוניברסיטאות יחד, אבל החוב שלנו והצורה שהתחלנו ברגל שמאל את קליטתם של אנשי צד"ל, כל תיקון, ואתם חלק מהתיקון, הוא חשוב, כי אנחנו צריכים לקנות את עולמנו בענין הזה, בלי מרכאות.

אני מודה לכם ומבקש שתמשיכו לעמוד עם האצבע על הדופק, כי הענין הוא מאד רגיש. אתם צריכים להבין שהסטודנטים הנחמדים היושבים לידי לא בקלות יבואו להתלונן, וגם בלי לשמוע אותם ברור לי שלא קל להתלונן. לכן האוזן הכרויה שלכם והאצבע על הדופק הם משמעותיים יותר מהמקובל בדרך-כלל. הישראלי המצוי קל לו יותר להתלונן, ולכן הרגישות שלכם, שאנחנו מבקשים ומודים עליה, שלא תיפסק.

רק תיקון פורמלי אחד. מ-1 בינואר אני כבר לא אחראי בממשלה על הנושא הזה. האחריות עברה לשר הקליטה ולסגן שר הקליטה.

אני סומך עליהם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



- - - - - - - - -




הישיבה הסתיימה בשעה 10:50