פרוטוקולים/ועדת קליטה/4469



10
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15.01.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/4469
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ב
24 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 195
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי, ב' בשבט התשס"ב – 15 בינואר 2002 – שעה 11:00

עדכון הסיוע בשכר-דירה לעולים חדשים בעקבות עליית הדולר –
דיון יזום על-ידי סגן השר במשרד ראש הממשלה ד"ר יורי שטרן.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
אלכסנדר צינקר
גנדי ריגר

סגן שר במשרד ראש הממשלה ד"ר יורי שטרן
ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
עו"ד אלון לוינץ - לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון
חביב קצב - מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה
רותם פלג - רפרנט שיכון, משרד האוצר
ניל גילמן - יועץ בהתאחדות עולי בריטניה
טטיאנה דקשצ'יקוב- נציגת עולים
ילנה קזימירוב - נציגת עולים

וילמה מאור

עפרה הירשפלד



- - - - - - - - - -





עדכון הסיוע בשכר-דירה לעולים חדשים בעקבות עליית הדולר

אני פותח את הישיבה.

אני רוצה שנעשה דיון מהיר ונקבל איזה שהם רעיונות לעתיד כי הדבר הוא לא פשטני כל-כך, ומצד שני הוא מעיק. אני מדבר על שכר-דירה לאנשים שהמדינה עוזרת להם. אותנו מעניינים העולים, אבל יש לא רק עולים שנעזרים בשכר-דירה, וברגע שהדולר משתולל, אלה שצריכים לשלם שכר-דירה, וכמעט כולם משלמים שכר-דירה על-פי הדולר, זה גורם להם בעיות.

ידידי סגן השר יורי שטרן העיר את תשומת-לבי לנושא הזה ואני מציע שאתה תפתח. בבקשה.

תודה. אנחנו דנו בנושא הזה גם בסיעה ועל סמך זה הסיעה גם פנתה לשר האוצר. יש ציבור גדול של ישראלים, אבל חלק ניכר בו הם עולים שאין להם בית משלהם והם שוכרים דירות בשוק החופשי. חלק עצום מהעולים נתמך על-ידי משרד השיכון כמקבלי הבטחת הכנסה או גמלאים, וכל שקל הוא משמעותי בתקציב שלהם.

כל פעם אני מתפלא מחדש. כשהייתי אצל אמא שלי בשבת היא אמרה לי שהעתון המקומי הפך להיות יקר מדי, כי במקום שקל הוא עולה כעת שקל וחצי. זאת אומרת, שני שקלים בחודש, 24 שקל בשנה זה סכום שהיא צריכה להתחשב בו. יש לה ילדים שמסוגלים לעזור לה, ועוזרים, אבל יש כאלה שאין להם עזרה.

בין העולים יש כ-20,000 שוכרי דירות קשישים בודדים שגרים לבד וכל הכנסתם היא השלמת הכנסה, ו-860 שקל שהם מקבלים ממשרד השיכון.

יחיד מקבל 820 שקל בחודש ומשפחה מקבלת 1,080 שקל.

יחיד מקבל 820 שקל ממשרד השיכון. שכר-דירה עבור דירה בירושלים הוא 400 דולר, אם אתה יחיד, ולזוג – 450 – 500 דולר. אני מכיר את הנתונים ואת השטח. בירושלים אין דירות בפחות מ-400 – 450 דולר. גם לא בונים דירות קטנות.

אני לוקח 400 דולר כשכר-דירה, שזה עוד צנוע. 400 דולר, אחרי הקפיצה של הדולר בשבועיים האחרונים, גם אם הדולר יתייצב במקצת נגיד שהקפיצה היתה 6%. 6% מ-400 דולר זה 24 דולר, שהם 110 שקלים. 110 שקלים שהאנשים האלה צריכים להוסיף מכיסם בכל חודש, ובדרך כלל בעלי דירות גובים את שכר הדירה לפחות שלושה חודשים מראש, ולפעמים גם חצי שנה מראש, ולכן השער היציג של היום קובע את התשלום כמה חודשים קדימה, גם אם הדולר יירד, הם כבר משלמים את זה. מי שבסוף דצמבר או בתחילת ינואר היה צריך לחדש את חוזה השכירות, הוא נדפק לכמה חודשים קדימה. אלה סכומים שלאנשים האלה אין מאיפה לקחת.

יושבות פה שתי נשים, שמצבן אולי לא הכי-הכי קשה, יש מקרים הרבה יותר טראגיים, אבל הן יכולות לספר, עם מספרים ביד, ממה בנוי התקציב החודשי שלהן ומה הם מבחינתן אותם 100 שקל, ואם שכר הדירה הוא 500 דולר, זה כבר 130 שקלים ואין להן מאיפה לקחת את הסכום הזה.

הענין ברור. מה אתה מציע?

מדינת ישראל גם כמדינה מרוויחה מפיחות הדולר, במגבלות מסוימות. זה מעודד את הייצוא ומאפשר ייצוא. זה מגדיל את ההכנסות לפחות בחלק של המיסוי. למדינה גם יש רזרבה. כי אם אני יצואן, הודות לפיחות השקל למדינה יש הכנסה. מדינת ישראל היא גם בעלת רזרבה והיא יכולה למכור דולרים בשער החדש. כלומר, יש למדינה תוספת הכנסות כתוצאה מהמצב הזה, והמהלך הזה בגדול טוב למשק, אם הוא לא ייצא מכלל שליטה, כי המצב בייצוא קודם-כל דופק אותנו מכל מיני כיוונים, וגם מעודד למשל תיירות פנים. יש פה כמה וכמה השלכות טובות למשק, אבל עם זאת יש לך שכבת אוכלוסייה שנפגעת באופן קשה והפגיעה הזאת היא בסדרי-גודל קטנים מאשר הרווח של המשק כולו.

לכן מן הראוי, גם סוציאלית וגם מוצדק כלכלית אפילו לפצות אותם. אני ביקשתי בשם הסיעה, במכתב ששלחתי לשר האוצר, לתת כעת פיצוי לשלושה חודשים, ינואר-פברואר-מארס, בתקווה ששער הדולר יתייצב ברמה קצת יותר נמוכה ואולי הדברים ישתפרו. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לפצות את מקבלי הסיוע ממשרד השיכון בשיעור של 100 עד 150 שקל בחודש.

יש לנו סטודנטים, למשל, שלא מקבלים את הסיוע, והמכה עבורם היא כמעט אותו דבר. אבל היכולת של המדינה וגם הקריטריונים שיש לה מאפשרים לסייע רק לזכאים לסיוע בשכר-דירה של משרד השיכון ועבור אלה אנחנו צריכים לעשות את הפעולה הזאת.

אני אוסיף עוד צרה על הצרה שאתה סיפרת ונדון כבר על שתי ההצעות יחד.

כתבתי מכתב לשר האוצר, וזה לשונו: "הובא לידיעתי על-ידי התאחדות בעלי הבתים כי בכוונתך להביא בפני הממשלה הצעה לביטול הפטור ממס על השכרת דירות מגורים.

אם אמנם הדברים נכונים, הריני להזכירך שרעיונות מסוג זה שעלו בעבר על-ידי קודמיך בתפקיד נדחו על הסף, שכן ההצעה תפגע באופן מיידי דווקא בשכבות החלשות באוכלוסייה: מחוסרי הדיור, הסטודנטים והעולים החדשים, שהרי ברור מאליו שבעלי הדירות יגלגלו את המס על הדיירים".

יש שני דברים. את המס הם יגלגלו והכנסות לא יהיו.

"ועוד, ביטול הפטור ימנע מרבים שבבעלותם דירה שנייה, להשכיר את הדירה ולכן מצאי הדיור להשכרה יצטמצם באופן משמעותי. במציאות בה יש למעלה מ-70,000 עולים חדשים המוגדרים כזכאים לקבל דיור ציבורי, ואין להם מענה ממסדי – מוטב ורצוי היה דווקא לפתח שוק דירות להשכרה.

אודה לך אם הנושא יירד לאלתר מסדר היום".

מר שוורץ, מה שאמרת הוא נכון, אבל אני מדבר על אנשים ישרים והגונים, והם באופן טבעי יגלגלו את התוספת על השוכר.

בכל מקרה, מהניסיון, חלק מהאנשים שלא רוצים להתעסק עם מס הכנסה, דיווחים וכו', ימכרו את הדירות.

כתבתי במכתב "מצאי הדיור להשכרה יצטמצם".

אני מדבר על אנשים שעכשיו רוצים לקנות דירה. הם לקחו משכנתה וברגע זה התברר שהמשכנתה לא מספיקה והם לא יכולים לקנות דירה. גם זאת בעיה.

הסוגייה של רכישת דירה היא נכונה. בואו נתקדם עם השכרת דירות.

המצב עם רכישת דירות הוא, לדעתי, פחות בעייתי, כי במיתון כלכלי לא ממהרים להעלות מחירים. לעומת זאת, כשבחוזה שכירות כתוב מחיר נקוב בדולרים, מה שלא תעשה אתה כבר חייב לשלם.

אני מסכים שיש בעיה, ולכן אנחנו יושבים כאן היום. אבל צריך לחשוב מה קורה עם התנודתיות של הדולר. אתה מציע הצעה שהיא אולי הגיונית, היא פשרה. אתה אומר שלושה חודשים ונראה מה יקרה. אני לא בטוח שתהיה יציבות ארוכת-טווח, והדבר האחרון שאנחנו צריכים במדינה הוא עוד 200 פקידים שייחשבו כל פעם את ההפרשים.

הבעיה היא בעיה, ותכף נשמע הצעות מהממסד. אבל לפני-כן אני רוצה שנשמע את גב' ילנה קזימירוב. ספרי לנו בקיצור ממה את חיה ומהי פחות או יותר ההתפלגות של ההוצאות הקבועות. בבקשה.

(מדברת ברוסית. דבריה מתורגמים על-ידי סגן השר יורי שטרן)

אני אם חד-הורית, בתי בת עשר. עליתי לארץ לפני שלוש שנים. זה לא רק ענין של שער הדולר, כי מצבי הכספי הוא קטסטרופלי ממילא. אני שוכרת דירה בת שני חדרים בפסגת זאב. אפרופו, למצוא דירה בת שני חדרים זה כבר מזל. אני משלמת שכר-דירה 420 דולר, שהיה 1,830 שקל עד לעליית שער הדולר.

בחודשים הראשונים שלי בארץ, כשקיבלתי סל קליטה 1,600 שקל והדירה עלתה לי 1,600 שקל, הלכתי לעבוד בעבודה קשה ולא נשאר לי כלום למחיה. בעבודה הקשה ספגתי חומרים רעילים והתפתחה אצלי אסטמה ומחלה אורטופדית. כתוצאה מכך היום אני לא מסוגלת לעשות כל מיני חאלטורות כמו ניקיון. היום אין לי יכולת פיסית להתפרנס.

אני מודה מאד למדינת ישראל על כך שמבלי שאני אתרום כלום אני מקבלת מהמדינה כאם חד-הורית 2,700 שקל לחודש, אבל 1,830 שקל מתוך זה הולך לשכר-דירה, ומהסכום שנשאר אני צריכה לשלם בעד חשמל ומים, ולשאת בהוצאות גידול הבת. כל חודש מסתיים בכך שאני צריכה ללוות כסף, וכשאני מקבלת סיוע בשכר-דירה 1,170 שקל פעם בשלושה חודשים, הכסף הולך לכיסוי חובות.

בסך הכל אני מקבלת 3,870 שקל, ואחרי הורדת שכר הדירה נשאר לנו 2,000 שקל למחיה לשתינו ולהוצאות הבית.

אולי יש כאלה שמצבם קצת יותר קל כי יש להם קרובי משפחה שיכולים לעזור. לי אין אף אחד, אני אחראית לבת שלי ואני חייבת לגדל אותה טוב, ואת זה אני עושה.

דרך אגב, בגלל שאני אם חד-הורית הקצבה החודשית שלי מביטוח לאומי היא הרבה יותר גבוהה מאשר הבטחת הכנסה. זאת אומרת, שמצבי הכלכלי מבחינה זאת הוא טוב יותר.

כבוד היושב-ראש, אורחים נכבדים, אנשי מקצוע, אני רוצה לומר לכם שאנחנו לא מבינים איך אנשים סובלים את ההתפתחויות הכלכליות האחרונות בעקבות עליית הדולר. אני רק רוצה לדווח לכם שכאשר היינו אצל ראש הממשלה דיברנו אתו על אחד הנושאים הבוערים ביותר ואמרנו שהציבור שאותו אנחנו מייצגים סובל מעליית שער הדולר. הוא ונציגי משרד האוצר אמרו שלצערם הרב אין אפשרות עכשיו, לפני אישור התקציב, להעלות את הסיוע בשכר-דירה. אבל הם הבטיחו, וזה מאד חשוב לנו, כי כאן יושבים פוליטיקאים, שגם אתה צבי, גם יורי שטרן ואחרים, יש לכם אג'נדות עם ראש הממשלה, שהן כאילו נפרדות אבל זה אותו דבר.

ראש הממשלה אמר שבעוד שלושה חודשים, אם המגמה של עליית שער הדולר תימשך, הם מתכוונים להגדיל את הסיוע בשכר-דירה. מה שאנחנו צריכים זה להיות כולם ביחד כשזה יקרה. תודה.

אין לי הרבה להוסיף. זה נושא בעייתי, כמו שנאמר כאן. גם השפעת המקרו, ומצד שני משפחות ש-120 – 150 שקל לחודש זה מרכיב גבוה מההכנסה שלהם, ושר השיכון מתכוון להעלות את הענין הזה בפני ראש הממשלה כדי לראות איזה פתרון אפשר למצוא, בכיוון שנאמר כאן.

אתה יכול לפלח פחות או יותר, מבין מקבלי הסיוע בשכר-דירה, כמה מהם עולים?

יש 183,000 מקבלי סיוע בשכר-דירה. הרוב הגדול הוא עולים. בין העולים יש שתי קבוצות. יש קבוצה שלפי דעתי הטיפול בה הוא יותר דחוף, אלה הנתמכים. בקבוצת הנתמכים אין הבדל בין ותיקים לבין עולים חדשים, כולם צריכים לקבל את אותו טיפול. ויש קבוצה יותר קטנה, אלה שמקבלים בלי מבחן הכנסה: עולים לאורך זמן, זוגות צעירים לפי ניקוד. בכל מקרה צריך לתת תשובה מה שיותר מהירה לקבוצה הנתמכת, בין שהיא ותיקה ובין שהיא עולה.

כמה היא מונה?

למעלה מ-100,000 ודאי.

אצלי רשום 120,000 בתי אב.

נציג האוצר, בבקשה. אבקש שתתייחס למכתב ששלחתי ולנושא של מיסוי שכר-דירה.

אני לא אגיב על המכתב, כי אני לא מכיר את הנושא.

אין ספק שנוצרה כאן איזו שהיא בעיה. צריך לזכור כמה דברים. 1. תקציב הסיוע בשכר-דירה עומד היום על כ-1.6 מיליארד שקל. הוא גדל בקצב של בין 10% ל-12% בשנה. זאת אומרת, יש יותר אנשים נתמכים.

זה מדד לכישלון מדיניות הדיור. זה אומר כמה המצוקה בתחום הדיור גדלה מדי שנה.

זה לא רק תחום הדיור. זה נגזר מנתמכי ביטוח לאומי בעיקר.

שוב, כל שינוי של אחוז לסיוע כאן הוא 16 מיליון שקל בשנה. את זה צריך לזכור בתור התחלה.

2. כמו שכולם יודעים, המצב היום במדינה מבחינה כלכלית הוא לא מי-יודע-מה. מקצצים בקצבאות כמעט לכל רוחב הסיוע. כך שלבוא עם בקשה להוסיף, לי אישית זה נראה קצת בעייתי.

3. צריך לזכור ששוק הדיור בשכירות מקבל סיוע מהמדינה באחוזים מאד גבוהים, ברמה כזאת או אחרת. כל תוספת שניתנת בשוק הזה מעלה את מחירי השכירות.

לא במצב היום.

זה נכון לגבי הסיוע בשכר-דירה.

תסביר את ההיגיון של מה שאמרת עכשיו.

אם אני לא טועה, כל שוק השכירות הוא 220,000 יחידות דיור שמתוכו 180,000 הם בתי-אב שמקבלים סיוע, אז כל ההגדלה של הסיוע הזה בהכרח מעלה גם את מחירי השכירות.

דבר נוסף. באזור הפריפריה העלייה במחירי הדירות בשקלים, של חוזים מתחדשים, לאורך השנים אנחנו רואים שאין פה עלייה משמעותית. אין לי את הנתונים האחרונים של העלייה האחרונה בדולר, אבל לאורך תקופה זה לא ממש משפיע.

דבר אחרון שצריך לזכור הוא שבכל מקרה כל תוספת סיוע שתהיה, אנחנו תמיד נעמוד על כך שיהיה איזה שהוא שיעור השתתפות של הדייר עצמו.

תודה.

מר קצב, בבקשה.

אין ספק שהבעיה היא תקציבית, כפי שאמרו ישראל שוורץ ורותם פלג. אבל צריך לזכור שקרו שני דברים מאד מהותיים. העדכון האחרון בסיוע בשכר-דירה לכלל הזכאים ולעולים בתוכם היה באפריל 1998. כשקבענו את הסכומים 820 ו-780 שקל זאת היתה פונקציה של חלוקת תקציב. אמרנו, הנתמכים יקבלו יותר סיוע וכל אחוז מביא הרבה מאד כסף.

נקודה משמעותית מאד שצריך לבחון אותה, אם כבר דנים בזה - בשנתיים האחרונות קרה משהו, שגם מדד השכירות עלה יחסית למה שהיה, מפני שהרבה יותר אנשים לא רוכשים דירות ולכן יש יותר ביקוש לדירות בשכירות. זה צד אחד של המטבע, ומאחר שהביקוש לדירות בשכירות עלה, גובה שכר הדירה עלה במיוחד בשנה האחרונה.

נקודה שנייה. היתה שחיקה על פני שנה וחצי או שנתיים, לדעתי יותר, ברמת הסיוע גם מול הדולר מעבר לעדכון הדולרי שהיה בחודשיים האחרונים, וגם בנושא המדד. זאת אומרת, כשבאים לבחון את הנושא הזה צריך לבחון אותו כללית.

אתה אומר שהשחיקה היתה גם לפני התקופה האחרונה.

ודאי. העדכון האחרון שחק הרבה יותר. הוא יותר זועק, אבל השחיקה השקטה מתבצעת לאורך כל השנים. לעומת זאת תשלומי הקצבאות לא עלו באותה רמה.

מתי היה העדכון האחרון?

העדכון האחרון היה באפריל 1998.

מה שאמרת הוא מאד משמעותי. גם תאריך העדכון הוא מאד משמעותי.

נכון. זו שחיקה שרצה ולכן צריך להתייחס לאורך כל הקו. צריך לשבת בוועדה מקצועית ולבדוק מהו אחוז עליית הקצבאות, מהו הפער של מדד שכר הדירה שירד, אפילו שקלי, בלי הדולר, בלי שאני אזלזל בעדכון האחרון של הדולר שהוא מאד משמעותי. את זה צריך לקחת בחשבון ואין ספק שבסופו של דבר נגיע לנקודת המפתח.

נקודה משמעותית שנייה היא שבעקבות האבטלה אחוז העולים שממשיכים להיות נתמכים, או האחוז הגדל של העולים הנתמכים משפיע גם הוא על תקציב סיוע בשכר-דירה, כי בסופו של דבר התקציב הוא תקציב נתון. אם תוך שנה 10,000 יחידות משפחתיות של עולים הופכות לנתמכות, אז לכאורה הן צורכות יותר תקציב בסיוע בשכר-דירה, וכשמגיעים לעדכון העדכון יהיה יותר בפרופורציה.

אנחנו לוקחים את הכל בחבילה אחת. את מצב האבטלה, את אחוז העולים הגדל שהופך להיות נתמכים, אחוז העולים היותר גדול שממשיך להיות נתמכים. הנושא של השחיקה בסיוע בשכר-דירה מול כל המדדים שדיברנו עליהם מצריך בהחלט דיון רציני ומעמיק בנושא עדכון הסיוע בשכר-דירה, ולא רק עדכון חד-פעמי של חודשיים או שלושה חודשים על-מנת לתת מענה אד-הוק, כי מה נעשה בעוד חודשיים או שלושה חודשים?

תודה.

ניל גילמן, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לסכומים שהעולים מקבלים ללא בדיקת הכנסה. הסכומים האלה עודכנו לאחרונה ביולי 1993, אז הדולר עמד על 2.8 שקל. זאת אומרת שיש שחיקה ענקית.

משפחה שנמצאת בארץ שלוש או ארבע שנים מקבלת סיוע בשכר-דירה בדיוק באותו סכום כמו רווק, דבר שנשמע לי לא כל-כך הגיוני.

צריך לשקול איך לתת את הסיוע. עולה צריך את הסיוע כשהוא מגיע ארצה לראשונה, וכשהוא יותר מבוסס הסכומים שהוא מקבל הופכים לפחות רלוונטיים. זה מעין מענק שהוא יכול להוציא על כל מה שהוא רוצה. הייתי שוקל את האפשרות במקום לפרוס את התשלומים על חמש שנים, אפילו אם אין יותר כסף, לפרוס אותם על פחות שנים כך שיהיה לו יותר כשהוא מגיע ארצה ויותר זקוק לעזרה.

אני חושב שהתוספת שאנחנו מדברים עליה לא צריכה להיות חד-פעמית, כי בכל מקרה בשנה הזאת שער הדולר לא יהיה פחות מ-4.4. התחזית לסוף השנה היא שהדולר יהיה 4.6 שקל לדולר. בכל מקרה, אני חושב שצריך לחשוב על תוספת שלא תהיה חד-פעמית אלא קבועה.

הדברים שאמר ניל גילמן שווים בדיקה. אפילו לא להגדיל את הסכום שהמשפחה מקבלת. כלומר, יש היגיון בענין שאולי במקום התוספת של ארבע שנים להקטין לשלוש שנים או לשנתיים, אבל על אותו סכום.

זה משחק לשני הכיוונים. נכון להיום עולה שקונה דירה, נניח אחרי שנתיים, הוא לא מפסיד את הסיוע בשכר-דירה בגלל שהוא קנה דירה. הסיוע הזה הופך לתוספת למשכנתה. כך שזה עוזר לקנות דירות.

שווה לחשוב על זה.

אני מציע דווקא לא להיחפז. בואו נקבע לעצמנו יעד של חודשיים, באמצע מארס, ונראה מה קורה עם הדולר.

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות אחת משתיים. הטוב ביותר היה להצמיד את הסיוע לדולר.

סל קליטה מוצמד, או לדולר או למדד.

אני מציע לחכות עד אמצע מארס ולראות מה קורה עם הדולר על-מנת שבסוף מארס נתכנס עוד פעם, ואז לעשות שינוי קבוע, לא לשלושה חודשים. זאת אומרת, אם אנחנו כבר רואים שהדולר מתחיל להתייצב על רמה של איקס אחוזים יותר, לא לשחק, כי אחרת אנחנו נכנסים למשחק חישובי פקידותי אין-סופי. צריך לראות, עד עכשיו העזרה היתה איקס, אנחנו צריכים לעלות ב-2%, כשכל אחוז הוא 16 מיליון שקל.

מה שקריטי בבחינה הזאת הוא לראות מה קורה לחוזים חדשים. כי מי שבתוך העסק "אכל" אותה. הוא צמוד לדולר והוא צף עם הדולר כלפי מעלה.

איך המדינה יכולה לעשות את זה?

לבחון בדיעבד. למשל, כאשר יתחדש החוזה של גב' קזימירוב, ואין לה יותר, חלק מהעלייה של הדולר יירד. כי בדקנו ומצאנו שהחוזים החדשים לא מחושבים לפי 4.5 שקל לדולר, כי אין מי שישלם את זה.

כן, אני מסכים אתך. אבל יש חסר בדירות להשכרה, ודאי במרכזי אוכלוסייה.

צריך לזכור שבחוזים החדשים בשקלים תהיה עלייה לכל שיעור הדולר. אני לא יודע איך זה יתנהג, לא בהכרח זה יהיה מלא. לכן כשנשב במארס נצטרך לראות גם את זה. זה הדבר האמיתי עכשיו.

לא אמרתי להצמיד לדולר, אמרתי לעשות חושבים על שינוי הסיוע באורח קבוע, כמו שהיה עד היום. לעשות מדרגה, כי קרה משהו, וללכת עם זה קדימה.

א. באשר לחישוב הפיצוי, זה לא יכול להיות אפילו מוצמד לדולר, כי אנחנו מדברים על הפערים האבסולוטיים. היות והסיוע בשכר-דירה מכסה רק חלק משכר-דירה, אז נגיד מקבלים 760 שקל ומשלמים 1,500 שקל, כשהדולר קופץ הוא מוסיף אחוזים לסכום הכולל ולא לאותו קטע שמכוסה על-ידי סיוע בשכר-דירה. זאת אומרת, אם אתה מעלה גם את הסיוע ב-6%, אתה עדיין משאיר פער של מאות שקלים תוספת לשכר-דירה בחישוב השנתי. לכן אנחנו מדברים רק על פיצוי ואת הפיצוי צריך לחשב במונחים אבסולוטיים כדי איך שהוא לסגור את הפער.

זה מה שהצעתי. כי יש פער גם עד העלייה בשער הדולר. אז פעם אחת נתקן את זה בזכות הקפיצה הגדולה. אני מסכים אתך. לא בכל הסכום.

ב. מבחינת העיתוי יש אולי היגיון מסוים לחכות, ולו בכדי ללחוץ קצת על בעלי הדירות שאולי יכניסו איזה שהוא תיקון בחוזים החדשים. אבל אנשים מקבלים את המכה הזאת היום, במיוחד אלה שמחדשים עכשיו חוזים ויש כאלה שמשלמים בעד חצי שנה ולפעמים שנה קדימה. אם אנחנו לא נותנים להם פיצוי, לחלק מהמשפחות זו קטסטרופה כלכלית.

בכל מקרה, אם זה יתוקן ב-1 באפריל, הם מקבלים את הסיוע כל חודש.

לא, הם מקבלים את הסיוע פעם בשלושה חודשים.

זוג קשישים נתמכים מקבלים פעם בחודש. בכל 1 בחודש הכסף נכנס לחשבון הבנק.

חלק מקבל פעם בשלושה חודשים. ב-1 באפריל זה לשלושה חודשים. אני מדלג על שלושה חודשים. יש פה נזק, אני מסכים אתך.

אם אנחנו לוקחים את המגמות הכלכליות, גם הסיכוי שיוטל מס על רווחים בבורסה, שזה גם יכוון חלק מהביקושים למטבע חוץ, סביר להניח ששער הדולר יתייצב ברמה יותר גבוהה ממה שהוא היה בתחילה, ולכן בכל מקרה נצטרך - - -

אני מבקש מנציגי משרד השיכון, משרד הקליטה ומשרד האוצר לקראת 15 במארס להביא איזו שהיא המלצה משותפת. אם תגיעו להסכמה, בסדר. אם לא תגיעו להסכמה, תביאו שתי המלצות – אחת של האוצר ואחת של השיכון. אני מקווה שבין שני המשרדים – קליטה ושיכון אין בעיה.

אם כך, אנחנו מסכמים שב-15 במארס נקיים ישיבה. עד אז אתם מביאים את ההמלצות שלכם. אם אפשר עם האוצר, ואם בלי האוצר, אנחנו נשמע אתכם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



- - - - - - -


הישיבה הסתיימה בשעה 12:00