ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 08/01/2002

מצב הקהילות היהודיות בעולם; התגברות האנטישמיות בשנת 2001; עידוד העלייה ממדינות ארגנטינה, צרפת ודרום אמריקה; ישיבה מיוחדת בהשתתפות באי הכנס הבינלאומי השישי לשרים וחברי פרלמנט יהודים

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת קליטה/4577



ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות –
15
8.1.2002

פרוטוקולים/ועדת קליטה/4577
ירושלים, כ"ה בשבט, תשס"ב
7 בפברואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום ג', כ"ד בטת התשס"ב, 8.1.2002, בשעה 11:30


ס ד ר ה י ו ם

1. מצב הקהילות היהודיות בעולם
2. התגברות האנטישמיות בשנת 2001
3. עידוד העלייה ממדינות ארגנטינה, צרפת ודרום אמריקה

ישיבה מיוחדת בהשתתפות באי הכנס הבינלאומי השישי לשרים
וחברי פרלמנט יהודים
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר צבי הנדל
ויקטור בריילובסקי
יצחק גאגולה
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
מוזמנים
סלי מרידור, יו"ר הסוכנות היהודית
אבינועם בר-יוסף, יועץ יו"ר הסוכנות היהודית
שמואל אדלר, מנהל אגף תכנון ומחקר, המשרד לקליטת העלייה
אילנה מיטלמן, סגנית ראש חטיבת התפוצות, משרד החוץ
ג'ן אולן, משרד הפנים
עו"ד נעמה אלבה, משרד הפנים
דינה דומיניץ, משרד הפנים
רות חריף, מתאמת פרוייקטים מיוחדים, מרכז ההסברה
ירחמיאל ברילה, מנהל אגף הקשר, קרן קיימת לישראל
יואל אוסרון, האיגוד העולמי, המרכז לפלורליזם יהודי
לורן פורים, המרכז לפלורליזם יהודי
ראובן שטרן-שטיין, המרכז לפלורליזם יהודי
נטשה שגב, נתיב, לשכת הקשר
ד"ר מלה תבורי, נתיב, לשכת הקשר
אהרן גולדברג, הליגה נגד השמצה
ג'וסי ארבל, התאחדות עולי אמריקה וקנדה
נחליאל דיסון, התאחדות עולי אמריקה וקנדה
מיכל כהן, התאחדות עולי צרפת
סידני שפירא, יו"ר הפדרציה הציונית דרום אפריקה
רות בר-און, מנכ"ל סל"ע, מרכז סיוע לעולה במשבר
לינדה אפשטיין, מנהלת הפדרציה היהודית בשיקגו, פורום הקהילות היהודיות בתפוצות
מוקי בלומברג, נציג דרום אפריקה, פורום הקהילות היהודיות בתפוצות
סטיבן דונצ'יק, פורום הקהילות היהודיות בתפוצות
גבי דרור, עוזר ליו"ר קרן היסוד, פורום הקהילות היהודיות בתפוצות
מרטי קרפ, מנהל הפדרציה היהודית לוס-אנג'לס
אמיר שחר, מנהל הפדרציה היהודית של מטרו ווסט, ניו-ג'רסי
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ






1. מצב הקהילות היהודיות בעולם
2. התגברות האנטישמיות בשנת 2001
3. עידוד העלייה ממדינות ארגנטינה, צרפת ודרום אמריקה

ישיבה מיוחדת בהשתתפות באי הכנס הבינלאומי השישי לשרים
וחברי פרלמנט יהודים
היו"ר צבי הנדל
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה,
הקליטה והתפוצות.
ברוכים הבאים לאורחים החשובים שלנו מהפרלמנטים בעולם, ברוכים הבאים לחבריי חברי הכנסת.
אני רוצה להקדיש את הדיון היום לנושאים של עלייה, נושאים של אנטישמיות, דברים שנוגעים לכל היהדות בכל העולם. אקדים ואומר לאלה שלא יודעים שאנחנו נמצאים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וכאשר אני אומר תפוצות מדובר בקשר שלנו עם העם היהודי בעולם. הוועדה שלנו בדרך כלל עוסקת בתחומים האלה של הקשר עם העולם, עם עידוד העלייה ובקרת הקליטה כך שהמדינה תוכל לקלוט כמיטב יכולתה ובצורה הטובה ביותר את אותם אלה שעלו לישראל.
אני חייב לומר שהסכסוך הערבי-ישראלי באופן אולי פרדוכסלי הוא היום אחד הטריגרים הגדולים, אם לא הגדול שבהם ואולי אפילו היחיד, שמביא לאנטישמיות. לכאורה גם הערבים נכללים בעמים השמיים, אבל במקרה שלנו המילה אנטישמיות יותר נכונה לאנטי-ישראליות או אנטי-יהודיות. במחקרים שנעשו בעולם יש זהות גדולה בין היהודים בעולם ובין ישראל וכשיש כעס ושנאה כלפי ישראל, זה מתורגם גם לכעס ושנאה כלפי היהודים בעולם. יש מנגנון משומן ויעיל מאוד של הסברה של הערבים הפונדמנטליסטים והלא פונדמנטליסטים כנגד מקומה של ישראל והיהדות בעולם, ויש חבירה מדאיגה בכל כיוון אפשרי - כאשר לאחרונה אנחנו רואים חבירה של מוסלמים קיצוניים לשמאל הקיצוני למשל – כנגד הגלובליזציה בעולם. לא אחת מאשימים את היהודים ככאלה שגרמו לגלובליזציה ולנזקים שנגרמים לדעתם לעולם. באופן פרדוכסלי יש מצב הפוך מזה, כאשר יש חבירה לקבוצות ימין קיצוניות של גלוחי ראש בארצות-הברית למשל, של ערבים פונדמנטליסטים כנגד ישראל. אנחנו מותקפים מכל כיוון אפשרי.
ועידת דרבן למשל שהייתה אמורה להיות כנס של מדינות בו ייפגשו מדינות העולם המערבי הנאור עם ארצות העולם השלישי במטרה להביא לפתרון בעיות, הוכנה במשך שנים רבות קודם לקיומה, היו ציפיות רבות ממנה, אבל כולנו יודעים מה קרה בה כאשר בסופו של דבר עיקר עיסוקה של ועדת דרבן היה כנגד ישראל. תודה לאל בסופו של דבר הצליחו איכשהו להטות את ההחלטות ולרכך אותן אבל כל הדיונים שהתקיימו היוו הסתה גדולה נגד ישראל.
בעניין של העלייה יש עשייה גדולה שאני לא בטוח שכל חבריי מודעים לה וכאן מדובר בערבים מוסלמים שעושים מאמצים גדולים להפריע לעלייה לישראל. הם רואים בעלייה לישראל נשק אסטרטגי של מדינת ישראל כי הם מעונינים שמדינת ישראל תקלוט ערבים שבזמנו עזבו את המדינה.
כוונתם העיקרית היא שהמצב הדמוגרפי יהיה כזה שינצל את הדמוקרטיה הישראלית שהיא אחת מהדמוקרטיות הכי דמוקרטיות שאני מכיר - עד כדי כך שלפעמים גם כאשר זה מזיק לנו, אנחנו לא יודעים לשים גבול – ולגרום לניצחון דמוגרפי.
בנוסף לחתונות של ערביות ישראליות עם ערבים משטחי יהודה ושומרון על-מנת שהגברים ייכנסו לישראל ויהיו אזרחי המדינה, ישנה פעילות גם בקרב עולים פוטנציאליים למשל מברית-המועצות לשעבר שלא יגיעו לישראל וכאן מדובר בהכוונה של יהודים למשל לגרמניה או לארצות-הברית. כשמגרדים את כל הקליפות החיצוניות של המהלכים האלה מתברר שהעולם המוסלמי והערבי עומד מאחורי זה.
תוסיפו לזה את ההסברה החזקה מאוד, את הכוח הבלתי רגיל של הדולרים שיש לעולם הערבי, תוסיפו לזה את האינטרסים שקיימים בעולם, כמה ערבים יש בעולם, כמה מוסלמים יש בעולם, כמה יהודים יש בעולם.
כשמצרפים אחד לאחד, הכח שלהם הוא עצום.
בכל הנושאים שהעליתי עד עתה אנחנו לא יכולים להשפיע, אבל יש דבר בו אנחנו כן יכולים להשפיע וכאן אני מתייחס לנו, לעצמנו. למה ההסברה שלנו היא לא טובה? האם אנחנו לא צודקים? האם האמת שלנו קשה למכירה? האם אנחנו לא יכולים להסביר שבמצב בו אנחנו נמצאים יש טוב ורע ובמשחק הזה לא אנחנו הרעים אלא אנחנו הטובים במובן הכי בסיסי של המילה? אנחנו לעולם לא נרצח ילדים ולא נהרוג נשים, ואם חס וחלילה קרתה תקלה וירי החטיא את המטרה ופגע בילד, כל המדינה קמה להצטער על האסון הזה ומבררים את המקרה כדי שלא יקרה פעם נוספת. אצלם הדברים פשוטים והצלפים של ערפאת עם נשק טלסקופי מכוונים את הירי לתינוקות. אחת הדוגמאות המפורסמות הייתה בחברון כאשר דרך הטלסקופ רואים בדיוק למי הצלף מכוון ואכן אותו צלף כיוון לראשה של תינוקת בת כמה חודשים. יהודי לעולם לא יעשה דבר כזה. איך אנחנו לא מצליחים להסביר את זה?
מה קורה שרק בעת האחרונה ישנה איזושהי התעוררות - למרות שלדעתי היא תדעך מהר – להכרת פרצופו האמיתי של ערפאת? מה קורה שבעולם גם היום קשה להאמין שהאונייה שהביאה נשק לרשות הפלשתינאית היא אכן הביאה את הנשק לרשות הפלשתינאית?
בעיית הבעיות שלנו היא בעיה בריאה ואני שמח שזה אנחנו, אבל אנחנו בסוף צריכים לפתור אותה. אנחנו מדינה דמוקרטית וכל אחד יכול להביע את דעתו. אין אצלנו חינוך פנימי של ריסון עצמי בעת מלחמה אלא הכל מונח על השולחן. כששר החוץ שלנו – ולא חשוב אם אני בדעתו או לא – מאמין שהפרטנר שלנו, אם לא היום אז מחר, זו הרשות הפלשתינאית, ההסברה שלו לטעמי היא רכה מדי והיא זהירה מדי.
בתקופתו של ראש-הממשלה ברק יצא ספר שהכינה הממשלה ובו נכתב איך נראית הרשות הפלשתינאית, מה עושים עם הכסף שאוספים, האם הכסף הזה מגיע לאזרח הפשוט או לא, האם מקדמים את חייהם או שבעצם הכסף הזה מנוצל רק לרכישת נשק ולחיזוק, אבל לא הסכים משרד החוץ אז, וגם היום, להפיץ את הספר הזה ואפילו לא לשגרירויות שלנו בעולם כי זה משחיר את פניה של הרשות הפלשתינאית דבר שיכול לגרום לנו להגיע למצב שלא נוכל להידבר אתה.
מצד אחד יש כאלה שהם חדורי הכרה ושנאה תהומית לכבוש את העולם. העולם מודע לזה שקיים פונדמנטליזם איסלאמי שיש לו דעה אסטרטגית שגובלת במידה מסוימת בחשיבה נאצית של השתלטות על העולם. היום יש איזושהי התעוררות אבל מנגד עומדות דמוקרטיות שהן עדיין צעירות, כמו הדמוקרטיה שלנו שעדיין לא בנתה את עצמה מספיק חזק כדי להגן על הדמוקרטיה שלה, ואז אפשר לשמוע בתוכה ומכוח חוקיה דיבורים והסתות כנגד עצם קיומה של המדינה. זאת אחת הבעיות המרכזיות שלנו.
היום בממשלה אנחנו עושים מאמץ גדול לאחד את העם ואכן הוקמה ממשלת אחדות. נכון, יש חילוקי דעות אם זה מהלך טוב או לא טוב אבל דעתי היא שזה מצוין. רב המשותף ביני לבין שמעון פרס למרות שאנחנו משני הקצוות והמשותף בינינו הוא אלף מונים יותר מאשר בין שמעון פרס לבין ערפאת. לכן אני מוכן לעשות כל מאמץ כדי שנלך יחד, אבל ישנה הרגישות הזו והצורך והרצון הזה שלנו להיות יחד. כתוצאה מכך יוצאים דיבורים מנוגדים גם אחרי אירועים קשים מפי שר החוץ מצד אחד ומפי ראש-הממשלה מצד שני, כאשר בתווך שר הביטחון שהיום הוא ראש המפלגה, והם לא מובנים בעולם. כשאומר מישהו בעולם הערבי אמירות חריפות נגדנו, קל להם לשמוע את האמירות של השמאל הישראלי, של אנשים שרוצים שלום כמעט בכל מחיר, ולא לשמוע את האמירות של ראש-הממשלה שרון ואז שרון הוא לא רלוונטי כי הנה, יש ישראלים יהודים שאומרים דברים שהם מאוד קרובים לאמירות של הערבים.
אנחנו נמצאים באחת התקופות הקשות במערכה העולמית לגבי מעמדה של ישראל. אנחנו בעידן של תקשורת וחשיפה עצומה כשהכל מגיע לכל מקום תוך דקות ספורות, מצב של ניצול עצום של הכוח המוסלמי בעולם, מצב של גמגום ישראלי יהודי כי אנחנו רוצים תמיד להיות בשלום עם כולם ולהיות נחמדים לכולם ולכן נזהרים יותר מדי. אנחנו נמצאים במצב בו חוסר הברוטליות שלנו, שאולי מבחינה חינוכית אני אוהב אותו אבל מבחינה הסברתית עולמית גורם לנו לנזקים עצומים. בהסברה, חוץ מזה שאנחנו צריכים להכין את עצמנו היטב וחייבים לעשות תיקונים יותר חריפים עד כמה שאנחנו יכולים, אנחנו זקוקים גם לכל יהדות העולם. חשוב שיהדות העולם, קודם כל לעצמה, תהיה משוכנעת שההסברה האנטי-ישראלית, קודם כל בעובדות, אינה נכונה.
הרצון העז שלנו לשלום מביא אותנו לידי כך שבתוכנו אנו רבים ומתווכחים על השאלה עד כמה אפשר ללכת לקראתם. הייתה ממשלה שהלכה כברת דרך עצומה לקראת ערפאת, ממשלתו של אהוד ברק שהיה איש אמיץ מאוד ואני אומר את הדברים למרות חילוקי הדעות בינינו. הוא היה מוכן לשבת ליד שולחן המשא ומתן, ללכת לקראת הרשות הפלשתינאית כברת דרך שלא היה מנהיג בישראל שהעיז אפילו לדבר עליה – חלוקת ירושלים וכולי – אבל באותו רגע שאהוד ברק רצה דבר אחד קטן והוא אישור שאומר שבזה מגיע קץ לסכסוך, שאין יותר סכסוך, שלא יבואו אחרי שנתיים-שלוש עוד פעם ויאמרו שעכשיו רוצים דברים נוספים, על זה התפוצץ המשא ומתן ולא על שום דבר אחר. המשא ומתן לא התפוצץ על זכות השיבה של הפליטים, לא על הר הבית בירושלים למרות שאלו היו התירוצים, אלא הדבר המרכזי שבגללו התפוצץ המשא ומתן היה כי אהוד ברק אמר שהוא מוכן לתת יותר ממה שתושבי מדינת ישראל מוכנים לבלוע, אבל הוא רוצה לדעת שהוא מספר לתושבים בישראל ולדורות הבאים שזה קץ הסכסוך ואין מחר מישהו שיקום ויאמר שרוצים דברים נוספים. על הנושא הזה התפוצץ המשא ומתן.
כשהגיע ערפאת למצב שהוא ראה שאי-אפשר להמשיך בשיטת הסלאמי מצד אחד ומצד שני הוא ראה את התוצאות של לבנון, שהוא פירש אותן – וכך גם העולם הערבי – לא נכון, לפיהן אנחנו מתוך רצון עצום לשלום הוצאנו את צה"ל מלבנון על-מנת שלא יאמרו שאנחנו כובשים אדמה זרה וכולי, למרות שהלבנונים לא היו מוכנים לשבת למשא ומתן בגלל סוריה ואני לא אכנס לעניין הזה, הוא פירש זאת כחולשה וחשב שבזכות החיזבאללה שזינב בנו, ירה והרג, אנחנו ברחנו.
ערפאת חיבר אחד לאחד וחשב שאצל אהוד ברק הוא לא יכול לקבל בשיטת הסלאמי עוד שני אחוזים, עוד חמישה אחוזים, עוד 13 אחוזים ולפוצץ את זה יותר מאוחר כי ברק רוצה עכשיו פתק שאומר שזה קץ הסכסוך, ומצד שני הוא ראה איך החיזבאללה בלבנון – לפי הפרשנות שלהם – הצליח להבריח את ישראל, חיבר אחד לאחד ופתח בצורה יזומה ומתוכננת את המאבק האחרון שאני קורא לו מלחמת אוסלו, ויש כאלה שקוראים לו אינתיפאדה, וניצל את כל הנשק שניתן למשטרה שלו על-מנת לכונן שלטון נורמלי ברשות הפלשתינאית והפעיל אותו נגדנו. זו לא הייתה אינתיפאדה כי אינתיפאדה זו התקוממות עממית אבל כאן מי שירה עלינו, לא היה העם הפשוט אלא אנשים מקבלי משכורת ברשות הפלשתינאית, כולל כוח 17 שזה הקומנדו הכי קרוב לערפאת, מה שנקרא במדינות אחרות משמר הנשיא. ערפאת הפעיל אותם וכשאנחנו חשבנו לתומנו שהם לא יצליחו במלחמה, וכשאנחנו אמרנו להם שאין סיכוי שבמלחמה ישיגו משהו, לא הבנו למה הם ממשיכים.
צריך לקרוא את העיתונים שלהם ולשמוע את הרדיו והטלוויזיה כי כך מבינים שהם מרגישים שהם הצליחו הצלחה עצומה. אמנם אי-אפשר לנצח את ישראל בכוח, אמנם הם עדיין לא קיבלו אדמה, אבל הם הצליחו כי הכלכלה שלנו מתמוטטת, התיירות ירדה כמעט לאפס, העלייה קטנה וזה הדבר האסטרטגי המרכזי שהם פוחדים ממנו אבל פתאום היהודים עולים פחות כי הם חוששים לבוא לכאן. לגביהם המלחמה האחרונה שבה אנחנו נמצאים עכשיו זו הצלחה בלתי רגילה. אם הם עושים הפסקות טקטיות כאלה ואחרות, זו לא החלטה אסטרטגית שמעידה על שינוי כיוון אלא היא באה על-מנת להתארגן.

הרחבתי קצת את הדיבור כדי שנבין שמצב היהודים בעולם ומצבה של ישראל חד הוא. החיבור וההתייחסות, בין אם מתייחסים לגלובליזציה ובין אם לוועידת דרבן, אם מחברים את כולם יחד אנחנו צריכים להתאזר בסבלנות ולדעת שאנחנו צודקים כי זה החשוב ביותר. לא גנבנו מאף אחד שום דבר. לפלשתינאים – גם על זה בישראל לצערי יש חילוקי דעות – ניתנו שבעים אחוזים מארץ-ישראל, וזה שלהם וזו מדינת ירדן, ורק שלושים אחוזים ניתנו לישראל. זו היסטוריה אבל חשוב שנדע אותה.

הם רוצים, חוץ ממדינה פלשתינאית אחת שקיימת בירדן, להקים עוד מדינה פלשתינאית ביהודה שומרון וחבל עזה וכי שתי המדינות יהיו על טהרת הערבים. בנוסף לכך הם רוצים מדינה שלישית שהיא מדינת ישראל שבה אפשר יהיה מכוח הדמוקרטיה והגידול האינטנסיבי והיזום של מספר הערבים גם לנצל את הדמוקרטיה הזו לטובתם כך שהכנסת לא תיראה כפי שהיא נראית היום כאשר מכהנים בה 12-10 חברי כנסת ערבים מול 108 חברי כנסת יהודים אלא אולי לגרום לגידול מספר חברי הכנסת הערבים.

אנחנו צריכים להיות דמוקרטיה מתגוננת. אנחנו לא צריכים להפסיק להיות דמוקרטים כי אנחנו יהודים והיהדות נתנה לעולם את הדמוקרטיה, אבל אנחנו לא צריכים להיות טיפשים אלא לדעת שאנחנו במלחמה ובמאבק ואף אחד בעולם לא מכבד את מי שלא מכבד את עצמו. מי שמכבד את עצמו, העולם יכבד אותו. אם אנחנו נעריך את עצמנו ונכבד את עצמנו, האמינו לי שחצי מהעבודה תיעשה מעצמה ועוד חצי נתון בידינו לעשות את המאמצים הדרושים.
אני מתנצל על שהארכתי אבל רציתי להרחיב את היריעה. אפשר לדבר רבות גם על העשייה הפרטנית שעושים על-מנת שהעולים החדשים לא יגיעו לישראל, אבל אין טעם להיכנס לכל הפרטים.
אשמח לשמוע התייחסות גם של חבריי חברי הכנסת וגם של האורחים.
דוריאן דוריאל
I understood your position, I think it is a clever position and the possibility. But we are interested now, the limit of absorption after the start of the Intifada. What was the possibility before, the numbers and the change now because the problem is to grow absorption? There are new possibilities, real possibilities?
Second, the difficulty now, the really difficulties because Israel is in a moment of crisis, economical crisis. How are the possibilities real of Israel to receive these people? If they put the problem of the refugees, perhaps it is a possibility to grow the number of the people who come from another country like the United States. I know the difficulties and the religious difficulties and I know that there are a lot of people there are reform and they have some conditions, special conditions.
What is the chance, what is the possibility, which has a perspective, the real perspectives, and not your desires? The real perspective really of absorption, because in Israel without absorption, it is an old Israel, it is a half Israel. It remains a change that another two or three million Jews reformed from the United States likes with another country with the feeling that they are Jews, that is the most important. I fear it is a problem of ethnicity now to save the people, to save the conception of Israel, to resist and to save these people who want to be Jews in another country, not to limit it, their possibility, their chances. It is their desire; it is a sense of their existence. Nobody has the right to stop if I am a Jew, for example if my son is a half Jew because my wife is not a Jew. If he wants to be a Jew, if he wants, if it was the most important thing for him is to come here and to fight, even to die for Israel, that is a problem.
Israel is a democratic country and I think that nobody renounces this essential right to fight and to die for Israel. If somebody renounces this right, he renounces to be a Jew. It will be another great failure. A family who is able to resist in these new conditions do know for us abroad. Israel must remain forever our chance, our real chance to come back and to tell we are home, we are with our family and it will be a great family, because the first and the most important refugees are our Diaspora. Thank you.
מרינה סולודקין
Dear guests, we are very happy to meet you and to see you here in our Committee of Immigration and Absorption. My name is Marina Solodkin; I am a recent immigrant from the Former Soviet Union. We entered Knesset in 1996, my party, Yisrael Be’aliyah led by Natan Sharansky and in 1999 I was for a year vice Minister of Immigration and Absorption in the Government of Ehud Barak. I do think that my friends and I can answer your question our dear guest.
We are coping with a very difficult internal problem, the Law of Return. I can tell you that everybody sitting here in this Committee of Immigration and Absorption is against the change in the Law of Return. We do think that it is very important for Israel to continue to have the Law of Return in a form which we have the right for Jews and for their descendants to be able to come to their country of Israel in the time when they want and when they need.
It is an internal struggle. We have both on the left and on the right of the political map of Israel those who want to stop the immigration out of different reasons. The religious parties because of the questions of halachah and the left parties want to sustain the present balance of those who are born in Israel and those who are coming. If we want greater Israel, stronger Israel, I do think we have to continue to have the Law of Return in its present form.
As to your other question, if we are capable financially to receive new immigrants, I can tell you we are capable. It is not a question that in the time of the wars of Oslo, which our dear head of committee is saying, in the time of Intifada, of present unrest that we have no money, it is not the question. Even we are making the conditions of receiving Jews from the developed world, from France, from South Africa and from Argentina, we are making it better, because we are giving the better conditions in the basket of absorption.
Yesterday the government together with the Committee of Immigration and Absorption had decided that the basket of absorption for the French Jewry, for the South African Jewry and for Argentinean Jewry will be the same as from the countries of the needy population from the Former Soviet Union or from other countries of the eastern block. So we are capable and we shall receive everybody who wants, as you said, to be Israeli, to be a Jew, to defend and even to die for Israel. Thank you.
מיכאל נודלמן
מאחר שאנחנו בכנסת ישראל, אני אדבר עברית.
אני מסכים עם חברת הכנסת מרינה סולודקין שאמרה שאכן יש לנו בעיות ביטחוניות ואחרות אבל אין לנו בעיה תקציבית כדי לקלוט את העלייה. אני מסכים שבמצב שקיים עכשיו קצת קשה לאנשים להגיע לארץ. יש בעיה סביב השאלה מי יהודי ומי איננו יהודי ולכן המפלגה שלנו נגד שינוי כלשהו בחוק השבות. כל מי שמגיע לישראל לפי חוק השבות הוא אזרח ישראלי שמגיעות לו כל הזכויות.
גם אני עולה חדש. הגעתי לארץ בראשית 1991 בזמן מלחמת המפרץ ועכשיו אני מכהן כסגן יושב-ראש הכנסת. זה אומר שהדמוקרטיה בארץ היא דמוקרטיה טובה, למרות שבדמוקרטיה יש חסרונות כאשר אתה עומד מול אויבים מסביבך. המפלגה שלי יזמה כמה חוקים כדי שבכנסת לא יהיו אנשים שרוצים לפגוע בישראל ועושים זאת תוך מעצם היותם חברי כנסת. בכנסת יש חברי כנסת ערבים שכל הזמן גורמים לפרובוקציות, מייצגים מדינה פלשתינאית ולא מייצגים את העם הערבי שנמצא במצוקה וצריך לעזור לו. חברי הכנסת הערבים כל הזמן מדברים על מדינה פלשתינאית ועל זכויותיה ולא מדברים על זכויות אזרחי ישראל הערבים ולכן אני חושב שהם לא מבינים באיזו מדינה הם מתגוררים אלא רוצים לחסל אותה.
הקהילה היהודית הגדולה ביותר נמצאת בארצות-הברית, השנייה בגודלה נמצאת בישראל והשלישית בגודלה נמצאת בצרפת בה מתגוררים 527 אלף יהודים. צרפת היא במדינה אירופאית שלא תומכת בישראל אלא מתנגדת לה וזה בא לידי ביטוי בוועידות השונות. זה אומר שהקהילות במדינות השונות צריכות לפעול. כאשר בזמנו הייתה אנטישמיות, היא הייתה אישית נגד עם אבל לא הייתה אנטישמיות נגד מדינה, אבל עכשיו האנטישמיות היא גם נגד הקהילות היהודיות בארצות העולם וגם נגד מדינת ישראל והאנטישמיות היא בכיוון של חיסול מדינת ישראל. קודם כולם חשבו שמדינת ישראל היא הבית של כל יהודי אבל במצב הנוכחי אני לא חושב שכל קהילה גדולה כמו זו שקיימת בארצות-הברית, בצרפת או בקנדה יכולה לעמוד בשקט מול אנטישמיות ומול התקפות על מדינת ישראל. כאן צריכה להיות סולידריות אבל אני לא מרגיש בסולידריות כזו.
אני חושב שהיהודים בעולם צריכים להבין שמדינת ישראל קיימת אבל היא עכשיו בסכנה ואין ספק שנשקפת לה עתה סכנה גדולה. היהודים בגולה צריכים ללכת להסברה שהיא בעד מדינת ישראל, להסביר את הבעיות שקיימות כאן, להסביר למה אנחנו בבעיה ומהי הבעיה. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת צבי הנדל, ציין את הבעיות שלנו ואני מסכים עם כל דבריו. מסביבנו אויבים והאויב הכי ציני הוא יושב-ראש הרשות הפלשתינאית שכל פעם מתבטא בצורה אחרת. במקום אחד הוא יכול לומר שהוא איש שלום, אבל כשהוא מופיע בפני המדינות הערביות הוא אומר שמדינת ישראל היא לא מדינה אלא צריך לזרוק אותה לים. לצערי משרד החוץ שלנו לא עושה הסברה כפי שצריך ואני פונה לכל האיגודים בגולה ומבקש מכם להתרכז כדי להסביר לאנשים באיזה מצב אנחנו נמצאים. אני שמח שחלק מנציגי האיגודים הגיעו לישראל, ואני מבין שלא כולם יכלו להגיע, אבל המצב הוא כזה שאנחנו צריכים לפעול יחד כאשר אנחנו פועלים למען היהודים בגולה ואתם צריכים לעשות עבודה קשה כדי שכולם יבינו ויכירו בצדקת מדינת ישראל.
היו"ר צבי הנדל
אני מקדם בברכה את חברי סלי מרידור,
יושב-ראש הסוכנות היהודית שאני קורא לו ראש-הממשלה היהודי בעולם.
ברשותכם, אני אשתדל לענות על השאלות שנשאלו כאן. בעשור האחרון קלטנו כמיליון עולים. היום אנחנו קולטים סדר גודל של חמישים אלף עולים חדשים בשנה. למרות המצב הכלכלי הקליטה אצלנו בסדר עדיפות גבוה מאוד וכמו בכל משפחה, כשמסדרים את התקציב יש דברים להם תמיד יש כסף. למרות הבעיות שיש לנו, יש דברים שתמיד יש לנו כסף עבורם וזה אמור לגבי קליטת עלייה בישראל.
למרות המצב הקשה אני אומר שיש סיכויים לעלייה. אנחנו מארחים קבוצות נוער שבאות פעם ראשונה לישראל. במקרה של נערים ונערות ההורים פוחדים לשלוח אותם לכאן, יש התלבטות אם לבוא לישראל או לא לבוא, אבל הם בכל-זאת הגיעו לישראל לסיור בן שבועיים. כרגע נמצאים כ7,000- בני נוער שמטיילים בישראל וזה חלק ממבצעי העלייה שאנחנו עושים כאשר צעירים אלה יהיו השגרירים שלנו כשיחזרו לביתם עם מוטיבציה ציונית גבוהה יותר.
זכיתי להיות שותף עם ידידי סלי מרידור לפגישה עם ראש-הממשלה בה קצת לחצנו והממשלה החליטה השבוע גם לגבי צרפת, גם לגבי ארגנטינה וגם לגבי דרום-אפריקה שאלה הן מדינות מיוחדות. בצרפת חיים כ700-600- אלף יהודים, אבל יש למעלה מארבעה מיליון מוסלמים ולאחר שבדקתי אני יכול לומר שהמוסלמים שנמצאים שם הם לא אוהבי ציון, דבר שלא עוזר למצבם של יהודי צרפת. אנחנו נעשה כמובן מאמץ גדול להביא לישראל את היהודים שמתגוררים בצרפת.
הדבר החשוב שאמרו חבריי ואני אומר אותו שוב הוא שאנחנו מאוד מאוד רוצים להביא יהודים לישראל ובשבילנו יהודי זה גם יהודי שנישא לאישה לא יהודיה ונולדו לו ילדים שאולי לפי ההלכה הם לא יהודים. בעצם העובדה שהמרקם היהודי נשמר במשפחה ואותו אדם רוצה לעלות לישראל, הוא עבורנו טהור. ודאי זה אמור לגבי יהודים רפורמים בארצות-הברית ומדובר במיליוני יהודים כאלה שהם יהודים טהורים בהם אנחנו רוצים.
נכון, יש חילוקי דעות, אני חובש כיפה, אני אורתודוכסי, אבל עד שבאתי לפוליטיקה לא ידעתי בכלל שיש אורתודוכסים ורפורמים אלא ידעתי שאני יהודי, אבל כאן לימדו אותי שיש אורתודוכסים, רפורמים וקונסרבטיבים. למרות חילוקי הדעות, אני מאוד רוצה כאן את הרפורמים. השאלות בנוסח האם הרבנים שלהם יכולים לגייר או לא, אלה הם דברים סמנטיים והלוואי ואלה יהיו כל הוויכוחים שלנו בעם היהודי.
אנחנו רוצים את כולם ואנחנו נעשה מאמץ גדול כדי שיבואו אלינו. אני לא יכול להתחייב בפני חברי פרלמנט בעולם, אנשים כמוכם, שאם תעלו לישראל, מיד תהיו חברי פרלמנט, אבל אני מניח שלאט לאט תגיעו למצב זה וכדוגמה תוכלו לראות את העולים החדשים שמכהנים עתה כחברי כנסת וקודם לכן לא היו חברי פרלמנט בארצות מוצאם, אבל אצלנו הם הצליחו.
דוריאן דוריאל
I want you to see, to recognize that personally I admire the process. One of them I heard yesterday, but I must introduce myself. I am the vice-president of the Committee for Foreign Artists of the Romanian Parliament. Often they ask me “Why you the Jews and you are the real Jews when you we active in your religious activity, why you don't return to Israel?” It is a great problem. It is a very important answer, not for us about the vision, about Israel is a country of Jews; is a country of half Jews that we can find an answer.
Second, I agree we have a good rabbi in Romania, Menachem Hacohen, he is a friend, a spiritual leader in the good sense, who has the same convincing. To divide now the Jews, that means the victory of Arafat. He knows all the consequences of the beginning of such a victory. We have no right to divide Israel between the Jews.
Another thing which is very important, it is a moment, you speak very well, in all this country it is a new anti-semitic movement. Not only against the Jews, but against also the new invented Jews. If you are a democratic person, if they don't like you, for them you are a Jew. They declare like our Prime Minister of Romania, they declare the Jew ilyeskora, nosa Presidente, the New Holocaust. It we will be not against only the Jews but also against the new invented Jews, against all the democrats, against all our friends.
Do you know we are a family together in Israel, but we need our friends from all the countries? You must also think about that and we need to have an answer for them.
There is another problem. Yesterday we spoke about that and know that the Islamic world, more familiar people. Every victory against them is not the last victory. After a thousand years it will be another fight. But the first defeat, the first moment when we loose the war, we loose forever, that is the problem. Our victory, even if it is a great victory is not, may G-d decide the future, but if we loose the war, the fight and we must be together. After that, after the moment when war will decide our wanting to come back, after that will be the problem how to begin Jews in the sense also of the religion. Now it is a moment to come back, to be together. That is the responsibility for our children, for our grandchildren, we cannot accept a new Holocaust as a reason and no other reason than our enemies, they are not a reason, but their decision. That is the problem.
I am also the leader of the parliamentarian group of all the minorities of Romania. You know that is not the problem that they don't respect us, they respect, but we must come back with an answer, with a rational answer. That is one you say, “We think the possibility to receive 50,000 Jews, no more.” It is not enough, let them know the question. But, we must establish a lead.
Now first the Jews from Argentina. After that the Jews from South Africa perhaps. Perhaps it will be a moment for the lessor Jews from Europe. We have at least 10,000 Jews and the majority; the great majority is over my age. That means the great majority, six or seven thousand are over seventy. Young people in Romania between zero is thirty-five, only eight hundred, but seven hundred of them, they want to come to Israel. That is to save them. We have no one to organize a Talmud Torah for them. They must come here and you must receive like Jews, if you want to save like Jews.
It is another point of view. It is a point of view of the people who lost their trade, their last ray, and now they have the feeling there is a small possibility, give them the chance. This is a problem, I apologize for my bad English and for my intervention secondly. Thank you.
היו"ר צבי הנדל
תודה רבה. כתושב רומניה לשעבר אתה מייצג גם
אותי אצלכם בפרלמנט.
יצחק גאגולה
אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הסוכנות
היהודית, חבריי, אורחים נכבדים, אנחנו מקבלים אתכם בברכת הבאנו שלום עליכם. תרשו לי לקרוא את נאומי מן הכתב. הכנתי מספר נקודות חשובות שאם אומר אותן בעל-פה, אולי אחמיץ אחת מהן ומפאת חשיבות העניין אני מבקש לקרוא את נאומי מהכתב.
החל מסוף שנות ה90- הולכים ומתגברים גילויי האנטישמיות בעולם. האנטישמיות שאך לפני שנים ספורות הייתה טאבו באירופה הופכת לאט לאט ללגיטימית במקומות רבים ביבשת. רבים חושבים כי קיים קשר בין נפילת החומה באירופה ותהליכי הגלובליזציה לאנטישמיות. אזרחי אירופה שזהותם מתערערת נוכח הגלובליזציה והתקדמות האיחוד האירופי מפנים מרצם וכל הונם לאנטישמיות "הטובה והישנה" שהייתה חלק מהזהות האירופית במשך שנים. תפיסתה של ישראל כאחרונת המדינות הקולוניאליסטיות ואירועי אינתיפאדת אל-אקצה שנתפסים כפשעים נגד האנושות תרמו להסרת הטאבו על האנטישמיות, טאבו שמקורו כמובן בפשעים נגד האנושות שבוצעו נגד יהודים במלחמת העולם השנייה. אם הקורבן מבצע פשעים שבוצעו נגדו, אין צורך לרחם עליו עוד ומותר לשנוא אותו. אכן, נעשות לא פעם השוואות בין התנהגותה של מדינת ישראל להתנהגות הנאציזם, בין הציונות לגזענות, ובוועידת דרבן הושמעו לא מעט הערות מסוג זה.
האנטישמיות הזו איננה חדשה אלא זוהי תחייתה של אותה אנטישמיות שמאפיינת את אירופה מימים ימימה, אולם קיימים שני הבדלים:
א. מקור האנטישמיות הנוכחית או לפחות הלגיטימציה שלה הוא בשנאה למדינת ישראל ולא ליהודים באירופה.
ב. הגורמים המלבים של האנטישמיות הם איסלאמיים ולא נוצרים.
חברים, בצרפת קיימת פעילות אנטי-יהודית בכל הרמות, איומים, תעמולה, אלימות וניסיונות פיגוע. האינתיפאדה וכן ההזדהות עם בן-לאדן הביאה להחמרה בתופעות אלו בעיקר מצד מוסלמים בצרפת, שם יש לציין התמוטט בשנים האחרונות במידה רבה הימין הקיצוני המסורתי. אכן, האיום האנטישמי החזק ביותר כיום בא מארגונים איסלאמיים קיצוניים שאימצו לעצמם רטוריקה אנטישמית שמקורה בעולם הנוצרי.
אמנם חלה ירידה מסוימת באירועים יחסית למה שהתרחש בחודשים האחרונים של אינתיפאדת אל-אקצה, אולם מספר האירועים האנטי-יהודים בצרפת עדיין גבוה ביותר וביניהם השלכת בקבוקי תבערה וחפצים קרים אל עבר מתקנים יהודים לרבות בתי-כנסת, תקיפות בנשק קר של יחידים, איומים ותעמולה. במספר מקרים התגרו צעירים מוסלמים ביהודים וזה הביא לתגרות רבות משתתפים בפריס. אגב, יש הטוענים שאמצעי התקשורת האנטי-ישראלים בצרפת קשורים להחמרה בגילויי האנטישמיות שם.
לרגל הדיון שמתקיים כאן אני רוצה להוסיף עוד מספר נקודות ולהתייחס למספר שאלות שהועלו כאן.
כמובן שאנחנו מברכים כל אחד ואחד שיעלה למדינת ישראל ומדרבנים אותו לכך. רק אתמול קיבלתי בכנסת סטודנטים שבאו במסגרת תוכנית תגלית, בירכתי אותם וישבתם אתם שעה ארוכה. אין ספק שהתוכנית הזו היא מבורכת ולא רק מבורכת אלא צריך להגדיל ולדרבן אותה עוד יותר בגלל המספר הרב של המשתתפים בה. כאמור, אנחנו מברכים כל אחד ואחד שיעלה למדינת ישראל, אבל אנחנו צריכים לדעת שאם היו גורמים בין היהודים שנתנו יד להתבוללות במשך מאות בשנים, הגיע הזמן שנחזור לשפיות , נחזור לדרך אבותינו ולתורת ישראל, לא נלך לתורות חדשות אחרות אלא נחזור לשורשים שלנו כי אז לא תתעורר בעיה. הבעיה היא בדרך והיא לא זו שאנחנו נגד עלייה.
כולנו כאיש אחד צריכים לצאת נגד מגמת האנטישמיות ולעשות ככל שביכולתנו למגר אותה.
אין ספק שבימים הקשים האלה אנחנו מרגישים כאקטואלית את אמרת חז"ל שכל ישראל ערבים זה לזה. כל יהודי כאן חושב מה קורה אצל היהודים בארגנטינה או במדינות אחרות, כמו שהיהודים בתפוצות חושבים מה קורה על מה שקורה לנו כאן בתקופת האינתיפאדה. לכן אמרת חז"ל, אתם קרויים אדם ואין הם קרויים אדם, היא אקטואלית וכפי שהסביר אחד מגדולי ישראל אתם קרויים אדם בלשון יחיד כי בעם ישראל תמיד האחד דאג לחברו גם אם הוא היה רחוק פיזית ונמצא במרחק אלפי קילומטרים.
כולנו מברכים אתכם על בואכם אלינו כי אנחנו מרגישים כמשפחה אחת. כולנו צריכים לדרבן את העלייה, צריכים לדרבן האחד את השני, וצריכים לצאת בשצף קצף נגד האנטישמיות הגואה. מדינת ישראל, ואתם כנציגי יהדות התפוצות, כל אחד במקומו, צריכים לעשות הכל גם בהסברה וגם בפעולות מעשיות אחרות נגד המגמה של האנטישמיות כי עיקר הבעיה שלנו נעוצה בהסברה. אמנם הגרעין הקשה של האנטישמיות יישאר, אבל עיקר הבעיה שלנו היא בהסברה ואנחנו לוקים בה גם בימים אלה שפרצופו של יושב-ראש הרשות הפלשתינאית מתגלה לעין כל. עובדה שהמדינה הגדולה, ארצות-הברית, הודיעה אתמול שיש ספק האם האונייה שנתפסה ביום ששי היא אונייה שהייתה צריכה להגיע לרשות הפלשתינאית.
אנחנו מקווים שאתם תהיו הדוברים הטובים של מדינת ישראל ושל עם ישראל כל אחד במקומו. היו ברוכים.
אהרן גולדברג
יושב-ראש הוועדה, יושב-ראש הסוכנות, חברי
הכנסת, אורחים נכבדים, אני מודה על ההזדמנות לבוא לפני הוועדה ולהציג את תמונת האנטישמיות בארצות-הברית ולהציג גם מגמות חדשות. בנוכחות האורחים הנכבדים, אני מבקש את רשותך לשאת את דבריי באנגלית.
Every year the Anti Defamation League publishes reports on anti-Semitic incidents. That gauges, measures attitude of anti-Semites and gives a temperature of anti-Semitism in the United States. Generally the report is compiled at the year’s end and unfortunately I don't have all the statistics for you this year. It will be released in the coming month or two with further analysis and thoughtful care as to what exactly is happening on the ground in the United States.
What I can tell you today, and as you have heard on many occasions before, September 11th is again a pivotal period for anti-Semitism not only in the United States but also around the world. Following intermittent surveys that we have taken after Durban, after September 11th where we found in fact is not an increase in actual anti-Semitic incidents that take place in the United States but rather two other disturbing trends that has been worrisome to everybody that is sitting in this room and those in other parts of the world.
One, Chairman Hendel mentioned earlier is that all of a sudden we have seen that leftist elements, leftist extremist groups, those who were traditionally anti-globalization, anti-democracy are now beginning in an attempt to explain their world view, are beginning to use anti-Israel, anti-Zionist, anti-Jewish conspiracies as a vehicle. In other words, as people are searching for the how and the why and the what happened following September 11th, they are turning to explanations that Israel perhaps, the Zionist occupied government of the United States as it is so commonly termed in conspiracy theories and rhetoric with the Jewish occupied government, are in fact to blame. We see this most prevalent on the Internet.
Why is this a concern? The Internet is the vehicle that crosses all borders, that crosses all ethnic bounds, all traditional barriers. It is the vehicle that in an instant allows every single one of us to send a message around the world to reach the widest, broadest audience in the most cost-effective way. We have seen since September 11th a rise in activity both in Islamic extremist groups, Arab extremist groups and rightwing extremist groups. But perhaps the most alarming of all trends is that we are now seeing where once rightwing extremist groups, Islamic extremist groups were distinct in their goals and their enemy would generally they proceed each others enemies, we are now seeing they that they have come and rallied around the common enemy, that being the Jew, the Israeli, the Zionist as the explanation for all that has taken place since.
Ladies and gentlemen, this is incredibly worrisome. The fact that the Fox news broadcast that aired the conspiracy that the Mossad had full knowledge of the September 11th attacks, obviously less Jews were in the World Trade Center at the time, that was instantaneously broadcast and transmitted around the Internet. Transcripts appeared on every Islamic website, every rightwing website and all the more alarming is that readers like William Pierce who is the head of the National Alliance were one of the most dangerous hate groups in America, the inspiration for Timothy McBain, Oklahoma bombing.
These articles are appearing in Islamic papers around the world and are not alone. Other rightwing extremist groups, new Nazis, their things are appearing. I brought with me today, I will spread them around and look at them at your leisure, different articles, different fliers that are being distributed around the world, both on the Internet and in the United States, where Israel is becoming the focus, Jews are becoming the focus. The explanation why things are happening, it is time to cut the Jews out; it is time to cut the government out; time to cut Israel out, with this to influence in order to introduce anti-Semitism worldwide. Thank you.
יהודית בלינפנל
Mr. Chairman, first I would like to thank you for giving us the opportunity as guests to participate in discussions of your committee, which I really think is a very special occasion for us. I am from the Netherlands, from the Lower House or the House or Representatives and in the same committee that I am here, so that is why I was interested to come.
When I started out my work, I had been to Israel to visit and to learn about how you deal with migration as that is something that has been an example to the Netherlands for a long time. I just wanted to expound my knowledge in that field.
On the other hand we had recently a visit of your Minister of Arab Affairs here to see about the integration, the way we do it in Holland. So it is interesting to see that we can learn both from each other and I hope that that will extend in the years to come.
I think it is a most important point that we now face and it has to do with migration as well is indeed the huge growth of the Islamic faith, I might say or culture in the years behind us. I mean we just missed a point in the 80s with the coming of Iran. Another movement was started as well. I mean there is a book by Niepole who really describes very exactly what happened and we now see the results.
It is going to be a problem, not only to the Jews, by the way, but to the western world as a whole. Maybe the Jews are kind of singled out in the United States. In Europe it is by very fundamentalist groups it happens, but it is also a western problem we have to face.
Now, before I was a parliamentarian I was a Director of a Jewish museum in Amsterdam and coming to the question, what we did there is we tried as much as we could to give information on the Jewish people, on Jewish culture, on Jewish history but always in relation to its surrounding culture. Before the State of Israel we all lived somewhere else and we all had the influence of the places where we lived.
So, in 1993 when the Oslo proceedings started we had an exhibition on the Jews in Islam. I had a feeling that one day or another we had to get to know each other, whether we like it or not. Part of it was the part we did not like as we came to the conclusion that Jews and Christians in Islam are not regarded as equals and for the fundamentalist it is probably still the case. We have to acknowledge that. But for the more westernized people in our countries, we see that there is a shift going on and I think that we should really emphasize that movement as well, apart from the fundamentalists, which is one side and is considered about ten to fifteen percent of the Islam world.
In the western world another development is going on, of those who adhere to their religion. Why not? We did the same. In a minority position in which they get to know their own surroundings and they are to be, in my opinion, the bridge head to their home countries one day, if they still speak the language, which most of them now, after two or three generations do, not good enough maybe but they still do.
One of the tasks that I see for ourselves, is not only seeing or feeling that we kind of recognize the fear that all of us have been gone through in one way or another, either in Eastern Europe, through the Holocaust or other experience that we had, but we should also try to get into this dialogue with those who can understand what we really want and do understand that for their benefit, a free world is also better. That is one of the things that we experience now that even orthodox, not fundamentalist, but orthodox Muslims, they say “We better live in the Netherlands than in Turkey,” or wherever they live. We have more opportunities, so we don't want to interfere with democracy for example, which we all fear.
So we really as Jews face, I think, a real dilemma. One is the existence of State of Israel, the fear that we all have that it be destroyed; the fear that we feel around us and on the other hand if we don't get into a dialogue and if we don't get more knowledge, I mean we just got a colleague of ours who told us according to Islam tradition or law, land that has been Islamic land should never be conquered by others. Israel, in their opinion is that kind of land. The Jews are in a demi-status. I mean they are not regards as equals.
Maybe it doesn’t appeal to us because it is not our way of thinking, but it is their way of thinking. Somehow we should find people with whom we can discuss these matters. There are knowledgeable professors who do these things and let us get that kind of attitude spread, like they can spread theirs we have to find a way to spread ours together, because we will never be able to do it on our own, I fear.
So, let us try to get into this kind of dialogue, however difficult we think it is and how problematic. I tried in the Netherlands, until ten years ago it was next to impossible, now we are getting into shape, because we get a second generation that speaks the language, understands what we are talking about. There must be a possibility here too to at least get into this kind of dialogue.
There are also in this country very knowledgeable professors and other scholars who know a lot, so let not the fear overtake you and try to do what we can to make other people understand our positions, but from the knowledge that we have of our culture. That is one of the things that I would like to give to you to consider in the integration policies that you need at a certain point and in living together one way or another with your Palestinian neighbors.
ויקטור בריילובסקי
We are coming to the peace time and we are now in a dialogue and there was some impression as if there is a dialogue. What we saw at the end of this seven years of dialogue, we saw that there is no change in a centimeter toward peace; there is no change in a centimeter toward any progress and toward mutual understanding. We saw that the purpose of the Islamic world around us did not change at all. That is the result of goodwill. We see this as the result of goodwill.
So, there is a great problem in the dialogue and in the mutual understanding. But if we are coming back to our immediate problem, I want to say that there is a different danger for Israel. But I think that maybe the most dangerous problem is a demographic problem for us. If we see the dynamics or the population growth within the Arab sector and within the Jewish sector, we see that without very impressive aliyah we will not be able to preserve the Jewish State. The question of this is aliyah is very important. The question of this, I think all the members of this committee who is now in this room are against any change of the Law of Return. There is a real effort to change the Law of Return and to restrict the people who are able to yield this right.
We think that it is necessary to use all the possibility of the laws; the problem of children of not true Jewish families and the problem of the grandchildren and everybody should come here who want to take part in the life of our Jewish State, in the fight against our enemies.
ראובן שטרן-שטיין
אני יליד ארגנטינה. עליתי ארצה בשנת 1986
ונפלה לידי הזכות לשרת את העם היהודי ובמקרה גם את ההסברה של ישראל בספרד במשך כארבע שנים.
אני מאוד שמח שכולנו מדגישים באולם הזה את חשיבות ההסברה מצד אחד ואת החשיבות החיונית של העלייה מצד שני, אבל ברור שהדיבורים לא מספיקים. להצהיר שזה חשוב ולומר לאנשים בחו"ל שיסבירו, זה לא מספיק. היום ההסברה, כפי שאנחנו רואים יום יום ב-CNN, היא מקצוע. צריך לדעת לעמוד על הצרכים הספציפיים כי הסברה בארצות-הברית היא לא כמו ההסברה בדרום-אמריקה, והסברה בדרום-אמריקה היא לא כמו ההסברה באירופה, וההסברה בספרד היא לא כמו ההסברה בצרפת. מי שידע לעמוד על הצרכים הן של ההסברה המקומית והן של העולים מכל מקום, יצליח. אנחנו יכולים לומר שאנחנו רוצים שכולם יעלו ארצה, אבל אם הם לא ירגישו כאן בבית, אם הם לא ירגישו שבאמת הם חברים מהמניין תרתי משמע, הם מהר מאוד יעזבו.
באתי לכאן בין השאר כדי להציע חשיבה מיוחדת מאוד ספציפית ומאוד קונקרטית בשני נושאים שהם עידוד וקליטת העלייה וההסברה. אני מדבר על הסברה באמצעות עידוד הגורמים המקומיים והכשרתם. יש אנשים שיודעים את האומנות הזו, גם פה וגם שם, ולצורך כך צריך ליצור מערך. אני לא יודע אם הוועדה הזו יכולה לעודד ולתת תקציבים לנושא הזה, למרות שאשמח מאוד לתרום את חלקי בחינם, והדבר השני הוא עידוד וקליטת העלייה כאשר בצורה ספציפית יש לעמוד על הצרכים של כל אוכלוסייה. אני למשל מכהן כרב של קהילה שיש בה הרבה דוברי ספרדית והיא יושבת במרכז ירושלים וכולנו נשמח מאוד לעזור קונקרטית לעלייה שמגיעה היום מארגנטינה. יש בינינו עובדים סוציאלים, רופאים, פסיכולוגים ואנשים שיכולים לעזור לעלייה.
היו"ר צבי הנדל
תודה. אני שמח לשמוע את הדברים.
אליוט ניישטט
I am Elliot Nestadt and I live in Texas in the United States. I am in the Texas Government and I wanted to explain in response to a plea or a request that I have heard several times and that is that Jews in the Diaspora need to help Israel and Jewish people in this State and throughout the world. I would like to apologize because we have only three of us, three of us from the delegation of fifty-five or sixty who are attending this session. The reason is that Yael Dayan recruited all the women, except Judith to attend the session on the Status of Women in Israel and most people were interested in the session on Counter Terrorist Legislation, although none of us knew what that would be.
So, what I am going to say in response to the request or the plea for help that I heard is that it would be very helpful to us and to the mother members of the delegation attending this conference, if you could give us some information. If you could be more specific in how we who represent about twenty-five countries from all over the world, how we might be able to provide some assistance, some help. I know there were a couple of specifics mentioned regarding information campaigns; acting against the trend of anti-Semitism, but it would be very helpful, and we don't need to get this information right now, but before we leave the conference ends Thursday and then we can share that with the other delegates. Again, there are about fifty-five or sixty of us and if we had something that we can take home with us, just ideas, just thoughts on what I might be able to do in Texas or you might be able to do in Romania or the Netherlands of Argentina or New York, I think that something very constructive could come out of this meeting besides what I appreciate very much, which is listening and learning from all of you. But I would like to be able to do something tangible and positive and I know all the members attending this conference would like to be able to do that also. Thank you.
סלי מרידור
Thank you Mr. Chairman. I would first like to welcome all of you for being here with us. I would have said that always where especially at this critical moment for Israel. I would like to thank the Chairman of the Committee and the members of the Committee for their unbelievable efforts on behalf of aliyah to Israel, which has just now resulted in specific policies adopted by the Government of Israel together with the Jewish Agency for Israel, which I hope will help more Jews come to Israel.
I would like to keep my comments very short given the time. I heard that the Law of Return has been mentioned here. I fully support keeping the Law of Return the way it is, allowing every Jew and the child and the grandchild of a Jew come to Israel. I think that were we to listen to those who want to curtail it or minimize it, we would not only adversely affect harm if you want immigration to Israel, but would G-d forbid threaten the unity of the Jewish people throughout the world and their solidarity with the State of Israel.
I think that this Law of Return is a building block, an extremely important element in the sense of Jewish unity and solidarity throughout the world. This solidarity in my view is a major component of our national strength. We are not so many. Non Jews think we may be a billion, but the truth is that we are a little bit less than a billion, we are only thirty million throughout the world including Israel. No non-Jew would believe these numbers but we know them. Only when we stand together for each other, we stand a chance of making it.
Israel is critical to world Jewry and has to put world Jewry very high on its list of priorities. World Jewry is critical to Israel, first and foremost for the future immigration to Israel, but not only for that. I think that what we have learned during the last fifteen months and with that I will conclude is how critical is the support of world Jewry in defending Israel in the international arena. Like every war of terrorists their goal is not to achieve direct results on the ground. They want to destroy the spirit and they want to bring about indirect results, in our case international pressure against Israel.
The more they succeed, G-d forbid, the more enthusiastic they are to continue to kill Jews. The more we succeed the more discouraged they are to continue and incite and commit terror attacks against Israel.
So, I think at least to me, to all it should be clear how dependent we are on each other and how we are all dependent on our unity and our sense of solidarity and common responsibility. Thank you again for being here and looking forward to a strong future for the Jewish people. Thank you.
היו"ר צבי הנדל
תודה רבה לכל הנוכחים.
אנחנו מבטיחים לכם שנשמור על מדינת ישראל חזקה ודמוקרטית כי כפי שאמר הנציג מרומניה היא חשובה ליהדות בעולם לא פחות מאשר היהדות בעולם חשובה לנו. מכוח האהבה של שני האלמנטים – היהודים בעולם ואנחנו – אנחנו גם מצליחים בקליטת העלייה ואת הדברים האלה אני אומר לחברתנו מהולנד שבאה ללמוד איך אנחנו קולטים עלייה בהצלחה. אנחנו פשוט אוהבים את העם היהודי.
תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים