הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 190
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי , י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002), שעה 9:00

הקיצוצים בתקציב שנת 2002 להעסקת רופאים עולים המתמחים בבתי חולים של קופת חולים כללית.

חברי הוועדה: היו"ר צבי הנדל
אבשלום וילן
מרינה סולודקין
יורי שטרן

משרד הבריאות
יעקב ברגר - סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש

משרד האוצר
שגיא בלשה - רפרנט בריאות
איריס גינזבורג - רפרנטית בריאות
גל הרשקוביץ - אגף התקציבים

המשרד לקליטת העלייה
מרים בינס - מנהלת ענף לאוכלוסיות יחודיות
קלאודיה כץ - מנהלת מחלקת תעסוקה

 קופת חולים כללית
ד"ר לב גרינברג

ההסתדרות הרפואית בישראל
עו"ד לאה ופנר - מזכ"ל
ד"ר ישראל אייליג - ועד רופאי סורוקה

וילמה מאור

חברת פרוטוקול

1

11
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות
01.01.2002


הקיצוצים בתקציב שנת 2002 להעסקת רופאים עולים המתמחים
בבתי חולים של קופת חולים כללית

בוקר טוב לכולם. הנושא מאוד ברור ומאוד פשוט. אני מבקש שאנשי האוצר יאמרו, האם השנה שהתחילה היום, שהתקציב שלה, לדאבוננו, לא אושר עדיין, יהיה בה פתרון לנושא שבשנה שעברה היו איתו בעיות או לא. אני מדבר על גופים נתמכים בקופות ובבתי החולים הממשלתיים וכו'.

ב-1997 אושר הסכם בין משרד הבריאות למשרד האוצר ולמשרד הקליטה, לגבי תוכנית התמחות של רופאים מתמחים ניהולים, תוכנית רב שנתית. ההסכם נוצר, יושם וימשיך להיות מיושם גם בשנת 2002.

האם למיטב ידיעתך יש חילוקי דעות על האמירה הזאת עם משרד הבריאות?

מבחינת בירורים או אי הבנות, אם יעלו דברים מול משרד הבריאות אנחנו נפתור את זה מול משרד הבריאות.

זאת אומרת, לידיעתך ולהבנתך לא צריכה להיות בעיה?

לדעתי לא צריכה להיות בעיה.

תודה. משרד הבריאות, בבקשה.

מה שנאמר פה מקובל גם עלינו, ואם יהיו דברים כאלה או אחרים הם יבוררו ביננו לבין האוצר. המחויבות קיימת וההסכם הזה חתום. כל מי שרשום בתוכנית ההתמחות והתחיל בה לפני כחמש שנים, ישלים את ההתמחות שלו במהלך 2002.

חדשים?

הם מזמן לא חדשים, זה לא חדש.

כמה תקנים יש למתמחים לשנת 2002?

אין תקנים. התוכנית הזאת כולה היא עם 576 מתמחים. ב-2002 ההיקף המספרי עומד על 149 מתמחים.

ב- 2001 לא היו כ-300 מתמחים?

עוד 246. כל שנה יורדים 100.

ההנחה הזאת היא מזמן הנחת יסוד, זה כבר כמה שנים שאחנו לא קולטים בתוכנית הזאת, חברת הכנסת סולודקין. היות שאנחנו עושים את זה, אנחנו גם בקיאים בעניין. אנחנו לא קולטים חדשים במסגרת התוכנית, למעט בודדים.

זאת היתה כוונת המשורר.

זאת היתה ההחלטה בזמנו בין משרדי הבריאות, האוצר והקליטה. לא כי המשרד שלנו לא היה מוכן לקלוט חדשים, אנחנו היינו מוכנים לקלוט אבל זה היה ההסכם באותה תקופה על מנת שנוכל לסיים את ההתמחות. התוכנית הזאת היא התוכנית המקורית עוד מ-1993, ועד שהעניין הזה הוסדר למעשה התוכנית הזאת היתה תוכנית שנתית. התקציב ניתן לשנה אחת ואחריה המתמחים לא יכלו להמשיך את ההתמחות שלהם. בסופו של דבר, בעצה אחת עם משרד האוצר ועם משרד הקליטה, הגענו להבנה שחייבים לתת לעולים את האפשרות שישלימו את ההתמחות. השלמת התמחות אורכת כחמש שנים, ולכן החתמתי אותו על ההסכם. התוכנית הזאת למעשה מאפשרת לנו להביא לידי סיום את כל אלה שמצליחים, והם עושים את השירות, הם מצליחים יפה מאוד. הראיה, דרך אגב, שבתוכנית המקורית שלנו ב-2002 היו אמורים להישאר רק בודדים.

אני הבנתי את הראיה, לא בטוח שאני מאושר ממנה אבל אני רוצה לשמוע את משרד הקליטה.

לצורך הדוגמה, נניח שמחר מגיעים מארגנטינה 100 עולים חדשים.

100 רופאים.

אני מבין שבעצם אין כרגע שום תוכנית אם. הוא לא חייב להיות רופא מומחה בשביל לעבוד. קליטת שפה וכניסת מושגים זה תהליך די בעייתי.

אני רוצה להתייחס לשאלת היושב-ראש, האם לנושא שהיתה איתו בעיה ב-2001 יהיה פתרון ב-2002. התשובה היא, שהנושא של 2002 אכן הסתיים. אנשים שהתחילו את ההתמחות שלהם לפני שנים רבות הצליחו לסיים אותה, בשעה טובה ומוצלחת. באמת זה נפלא. אבל אנחנו, משרד הבריאות, פנינו כבר למשרד האוצר ואנחנו חייבים לחדש את ההסכם. גם הסכם של רב שנתי חייבים לחדש, כי מאז לפני שנתיים, אף עובד חדש לא נכנס למערכת. העולים החדשים לא מסוגלים להתמודד במכרזים. זה שנכנסים טיפין טיפין, זה לא תודות למערכת, זה כנגד המערכת.

הלוואי וכל העולים היו עם הידע שלך, אני אהיה מאושר.

אבל זאת בעיה אחת. בעיה נוספת היא שהמסלול הוא מאורגן ומסודר, והעולים עושים דריסת רגל ונכנסים להיות רופאים במערכות הרפואיות, אם זה משרד בריאות או קופת חולים כללית ואם זה בית חולים פרטי כזה או אחר, בסיוע שלנו שהוגדר בזמנו יחד עם ההסתדרות כמילגה, בסכום שעומד על משכורת מינימום, כדי שהאדם יכיר את המערכת ושהמערכת תכיר את האדם. כי לפעמים מדובר באדם שלא הלך לשום מקום אחר אלא ניגש ישירות למבחן ועבר אותו. הוא עדיין לא התנסה עם חולים, לא רק עולים מארץ המוצא שלו אלא גם דוברי עברית ברמה כזו או אחרת, ובעצם זו דריסת הרגל שלו. כיום מתנהלת תביעה מול משרד הקליטה ומול משרד הבריאות, ואם ההכרזה בתביעה הזו תהיה שאנחנו נצטרך לשלם לכל עולה חדש הם הנפגעים בכל המובנים, כי מדובר על חצי שנה של היכרות בלבד ואם המערכת תצטרך לשלם משכורת כמו לרופא ותיק משמעות הדבר שבמקום 400-800 איש חדשים שמנסים לעשות דריסת רגל לתוך מערכת הבריאות, לא יהיו יותר מ-10-80 אנשים. זאת פגיעה גם אחורה וגם קדימה, ובעניין זה צריכים להיות ערים מאוד.

מה שקרה הוא, ששנים רבות משרד הקליטה יחד עם משרד הבריאות בנו מסלול כניסה של רופא עולה למערכת. אחרי שהוא כבר קיבל את הרישיון בצורה כזו או אחרת, לא משנה אם הוא עבר סטאז', אם הוא היה בהסתכלות, הוא מעונין להתקדם. לא כולם הולכים להתמחות, נכון. אז יש כאלה שנכנסים לעבוד ברמה כזו או אחרת בקופות חולים, יש כאלה שכן רוצים להתמחות, אבל ההיכרות הראשונית של האנשים עם המערכת היא בסיוע שלנו כמו קידום העסקה בכל תחום אחר, כמו עם מורים, כמו עם מהנדסים. כאן מדובר על רופאים, ורופאים מקבלים באמצעותנו שכר מינימום לתקופת ההיכרות הזאת. באו רופאים שכבר היום מומחים ומתקדמים להתמחות ותבעו אחורה ואמרו שגם בחצי השנה הזאת הם היו רופאים טובים, ולכן הם דורשים את מלוא המשכורת. כאן יש ויכוח, מאחר שיש הסכם קיבוצי של הרופאים שמדבר על מילגאים בבירור מאוד ואני חושבת שזאת בעיה שתתפוצץ בקרוב מאוד, כי ההכרעה בנושא עומדת לקרות. אני מאוד מאוד מבקשת מהוועדה המכובדת הזאת להתערב, כי אנחנו מדברים על הסתדרות רפואית שדואגת לרופאים נוספים שיבואו לתוכה, אנחנו מדברים על המשרד, עלינו, עליך. אם מחר תיפול החלטה שאנחנו נצטרך לשלם לכל עולה כזה, לכל רופא חדש שנכנס כמילגאי, לצורך קידום העסקה ראשונית, אחרי חצי שנה המשכורת שלו מתעדכנת, או שהוא נכנס למסלול התמחות ואז הוא מקבל כמו מתמחה, או שהוא נכנס למסלול אחר. לכל מסלול יש העלות שלו והוא מקבל את השכר המלא המכובד כמו כל רופא אחר במדינת ישראל. בתקופת ההיכרות הזאת, לא כל רופא נשאר שם למרות ההתחייבויות של הגופים, כי לא כל רופא מתאים לאותו מקום ספציפי.

קלאודיה כץ קישרה שני דברים שהם שונים לחלוטין. בנושא של התמחות אמרתי מה שאמרתי, ואם למשרד הקליטה יש הערות הם יכולים להעיר. הדבר השני שהועלה פה, לא עלה על דעתי שזה הנושא של הדיון. אני תומך לחלוטין במה שנאמר פה וזאת סוגיה אחרת לחלוטין.

הסוגיה השנייה מתייחסת לקליטת עולים במסגרת קידום תעסוקה בתוך מערכת הבריאות שלנו. אם אנחנו מדברים כרגע על הרופאים, מקבלים אותם לחצי שנה עם אפשרות להארכה של עוד חצי שנה. האנשים האלה מכירים את המערכת ולאחר מכן יכולה לקרות איתם אחת מהרבה מאוד אפשרויות.

אז מה הבעיה?

הבעיה היא שכרגע מסתמן שינוי במדיניות לגבי הקבוצה הזאת של הרופאים והכוונה היא לשלם להם שכר שונה ממה שסוכם בהסכם הקיבוצי עם ההסתדרות הרפואית. אם זה יקרה, משמעות הדבר שנצטרך להעלות את שכרם באופן מאוד משמעותי וההשלכות של זה יכולות להיות צמצום דרסטי ביותר של האפשרות לקלוט אותם פנימה ולאפשר להם איזושהי היכרות מסוימת עם המערכת, עם האנשים.

מי בודק בשנה הראשונה איך הם עובדים?

400 איש כל שנה, בסיוע משרד הקליטה, מכניסים את רגלם לתוך מערכת הבריאות.

מה גובה המשכורת?

שכר מינימום בחצי השנה הראשונה, ואז הם נכנסים למסלול המסודר. מ-400 זה ירד ל-40.

אני מקבלת הרבה פניות בעניין הזה. פונים אלינו ואומרים שלא יכולים להיכנס למסלול של רופאים מתמחים ואומרים לי שיש רק 149 תקנים, ולפי המספרים שיש לי זה קרוב ל-300. אנחנו צריכים לדון כאן בשאלה, מה אפשר לעשות, איפה ללחוץ, איפה לשבות.

אני לא מבין אז מה אני עושה פה. הזמנת אותי בשביל לייעץ לך.

באנו לפתור את הבעיות ולא לצורך פוליטיקה.

מצד אחד, ממשרד הבריאות אומרים שהכל בסדר. תמונה יפה מאוד, כולם מרוצים. ואני כל הזמן שואלת למה יש לי כל כך הרבה מכתבים, טלפונים ונשים שמגיעות אלי, רופאות טובות שאומרות שהן רוצות להתאבד. אין כניסה למסלול של התמחויות.

האם ההסכם שנעשה בזמנו היה הסכם אד-הוק?

לחמש שנים.

לא יוצאים ונכנסים על אותו גודל?

ההסכם בזמנו בין משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד הקליטה דיבר על מימון לחמש שנים. הכוונה היתה לאפשר לכל מי שנמצא בתוך המסלול לסיים את המסלול בלי אפשרות לפתוח לאנשים נוספים.

זאת אומרת שגם ההסתדרות הרפואית אומרת לי, שאם יש לי בעיה עם קליטתם של רופאים נוספים, האשמה מצויה בזה שאין בעצם הסכם כזה.

נכון.

אז לא האוצר אשם.

אני לא מדברת על אשם.

אני רוצה לדעת מה קורה אם אני רוצה שייקלטו עכשיו עוד 100 רופאים.

אז צריך עוד תקנים ותוספת. כי ההסכם שעליו מדובר לא יאפשר את הקליטה הנוספת.

אז למה כל שנה שובתים? פשוט כי לא מימשו את ההסכם הזה.

בדיוק. את ההסכם עצמו לא מימשו. זה היה בשנים עברו. ההסכם על ה-260 היה במרץ השנה, ואותו עוד היה צריך לממש. בערך במרץ היה מצב שההסכם היה צריך להיות עוד שנה וחשבו לא לקיים אותו. אמרו שהם נותנים גם את השנה הזאת, אבל אז גם דיברו על המצב שיהיה בעתיד. לכן החליטו להוסיף עוד 260 תקנים שזה בשביל גם עולים חדשים וגם אנשים רגילים, כי המערכת היתה זקוקה לעוד 260. אבל לפי מה שאת כרגע מעידה עליו, זה המצב האמיתי. חסרים תקנים בשביל המסלולים של העולים וסביר להניח שהמצב רק ילך ויהיה יותר גרוע בכל שנה. בהנחה שיש עוד אנשים מחוץ למערכת עולים חדשים שרוצים להיקלט, אין איפה לקלוט אותם.

יש לי שאלת תם. אני שואל את משרד הבריאות, אני שואל את הנציג של הקופה החולה: האם במערכת הבריאות בכלל יש עודף רופאים, או חוסר ברופאים?

קיים חוסר קשה של רופאים , של תקנים.

יש רופאים שהם בחוץ.

זה ברור. השאלה היא האם במערכות הבריאות יש מחסור ברופאים, ולא לוקחים נוספים כי אין תקציב. האם זה המצב, או שיש רוויה?

יש מקצועות מסוימים שבאמת חסר בהם רופאים, והמטרה שלנו בשנים האחרונות היתה להכין דווקא במקצועות שנדרשים למערכת, כמו גריאטריה שזה מקצוע הולך וצועד קדימה.

אני רוצה לציין עובדה אחת שכבר נאמרה פה ואף אחד לא הגיב. היום כמעט ואי אפשר לעבוד כרופא כללי. זאת עובדה קיימת. נכון שרישיון רופא הוא רופא כללי ואחר כך מומחה. אבל במציאות, רופא כללי בעבודה היום הולך ונעלם. אף אחד לא מקבל סתם רופא כללי מפני שהמערכת בנויה כך שאין להם מה לעשות. רופא כללי שנכנס לעבודה, נכנס לכל מיני מקומות של חלטורה, כמו בתי אבות ורופאים תורנים, אבל לא כעובדים תקניים במערכת.

שאלתי קודם אם יש חוסר, וענית לי בצדק שתלוי איפה. האם יש גם עודף במקומות מסוימים?

העודף כמעט ולא קיים, מפני שהברירה הטבעית לא נותנת להכין יותר מומחים. אם אתה לוקח מקצוע כמו כירורגיה פלסטית, שיש הרבה רופאים ויש אולי עודף או מה שצריך, המחלקות מצטמצמות והם לא מכינים יותר מדי, מפני שהרופאים גם עושים את הברירה הטבעית.

מבחינת רופאים למחלות נפש, ישראל היא באחד מהמקומות הראשונים בעולם.

לא במקומות ראשונים, היא נמצאת קצת מעל ה- D.C.E.O ה- D.C.E.O עומד על 2.7 אנחנו עומדים בערך על 3.

אלה רופאים במקצוע או רופאים שמועסקים כרופאים?

כשאנחנו בודקים רופאים לאלף נפש זה כולל גם אנשים שלא עובדים וזה כולל גם אנשים שעובדים בבית אבות במשך שעתיים. לכן קשה לנו לענות על השאלה אם יש עודף רופאים, כי ענינו שאנחנו לא משוכנעים שיש חוסר ברופאים, אולי אפילו יש מספיק ואולי עודף אבל הם לא עובדים, לא בתקנים.

זה ברור. התכוונתי לעובדים. במערכת הבריאות בישראל, אם אני מנהל בית חולים אז אני עושה מאמצים גדולים לגרום לכמה שפחות הוצאות. ואם יש דרישה אז אני לוחץ את כל המערכת ומוסיף עובד רק אם לחלוטין אין לי ברירה. האם יש איזה פיקוח בענין הזה? יש מישהו שקובע מבחינה מקצועית, אם יש מחסור בכירורגיה או לא? מי קובע את זה בכלל?

העיקרון הוא שלכל מחלקה יש התקינה שלה. מנהל בית חולים הוא זה שמשגיח על מנהל המחלקה. במקרה שלי, אם אני עובד קופת חולים, רכז קופת חולים משגיח וממרר את חייו של מנהל בית חולים ברגע שהוא מנסה להוסיף תקן אחד.

אני שאלתי הפוך, מה אם הוא רוצה לחסוך תקן אחד.

בבית חולים כמו בית החולים שלי ניתן לחסוך, למשל אם בחטיבת הילדים סיימו את ההתמחות חמישה רופאים והעומס היה אדיר, חמשת הרופאים עזבו את בית החולים ולא קיבלו אף אחד חדש כתוצאה מההקפאה. למעשה מה שנוצר הוא שהעומס גדל עוד יותר על הנותרים וגורם לבריחה. אנחנו מכירים את זה מבית החולים שלי, אני נותן נתונים טריים.

באיזה בית חולים אתה עובד?

בבית חולים סורוקה. מאחר שבבית חולים שלי בדיוק לפני שלושה ימים הייתה מצגת של מנהל בית חולים, הוא דיבר מה בית חולים עשה בשנת 2001 למרות שלא התקבלו רופאים חדשים או כמעט ולא התקבלו רופאים חדשים. יש מחלקות שבהן אחוזי העבודה עלו בחמישים ושישים אחוז. זאת אומרת מספר הניתוחים, מספר הצינתורים, היקף העבודה. מאחר שאתה לוקח את אותו היקף עבודה הגדול בחמישים אחוז ומפיל אותו על אותו מספר של רופאים, ברור לך שהניצולת גדלה עד כדי כך שהיום היא פועלת נגדנו מאחר שיש בריחה מהמערכת.

אני יכול להבין שיש מחסור בלא מעט מחלקות בכח אדם.

אני אתן דוגמה. אני שייך למחלקת הרדמה בבית החולים שלי. במחלקת ההרדמה בבית החולים שלי, הנהלת בית החולים נתנה עמדות לרופאים הרבה יותר מהתקינה. התוצאה הישירה היא שלמרות שאנחנו לא בית החולים הגדול בארץ, אנחנו עושים הכי הרבה ניתוחים בארץ. אנחנו עושים כ-25,000 ניתוחים בשנה בו בזמן שבתי חולים אחרים עושים מ-20 ומטה. ברור שתוספת כח האדם הזו גרמה לתוספת תפוקה, קיצור תורים וכדומה. מצד שני מנהל בית החולים נמצא כל הזמן בביקורת של ד"ר גרינברג שמסרב לאשר לו עוד תקנים. זאת אומרת שהניצולת גברה, יש מקום לעוד רופאים, יש מקום להרבה רופאים טובים. משרד האוצר אמרו קודם שיש עודף, אבל מה שלוקחים וסופרים זה מחלקת עור ומחלקת פלסטיקה ומצד שני לא סופרים את המחלקות הפנימיות, את המחלקות הכירורגיות, את מחלקות הילדים, מחלקות ההרדמה. אנחנו מדברים על תפוסות ממוצעות בתקופה הנוכחית שבין 140-170 אחוזי תפוסה. המחלקות הפנימיות, מחלקות הילדים, מחלקות הנשים בבית החולים שלי עובדות לפעמים על 200 אחוזי תפוסה. אני רוצה להזכיר למי שלא יודע, שאם בחוק מדינת ישראל יולדת שוהה בבית החולים 48 שעות על פי חוק, בבית החולים שלי יש עקיפה של החוק וכדי לאפשר מיטות פנויות ב- 200 אחוז, משחררים את היולדת אחרי 36 שעות. אני חושב שזה מסביר הכל.

חלק מילדי נולדו שם וכל נכדיי נולדו שם, וראיתי את הצפיפות שנוצרה שם יחד עם בני דודיי.

עכשיו המתמחים האלה נפלטים החוצה. לסיים התמחות היום בישראל זה יום שמח ויום עצוב. יום שמח כי אתה מומחה ויום עצוב כי אתה מובטל.

אני ממשרד הקליטה, מנהלת מחלקה לפרויקטים תעסוקתיים. אני רוצה להציג נתון כדי לחזק את החשיבות שיש בפתיחת הסכם חדש לשילוב מתמחים בבתי חולים. במהלך שלוש השנים האחרונות מ-1999 עד נובמבר 2001 הגיעו לארץ 3775 רופאים. אם ניקח עוד בחשבון שגם תעלה עליה מארגנטינה, יש אחוז לא מבוטל של רופאים.

שם כמעט כולם פסיכולוגים וסוציולוגים.

אם כבר שנתיים לא נכנסים למערכת עולים חדשים, יוצא שכל המסלול הזה סגור לאוכלוסיה שאנחנו כולנו מסכימים שהיא מהמובילות מבחינת ההשכלה. מתוך האחוז הזה גיל 18-49, שאנחנו לוקחים אותו כגיל להתמחות פחות או יותר, זה 2140 רופאים במשך שלוש שנים.

מתי תם ההסכם הראשון?

ב- 2002.

אז למעשה מאז 1997 לא נכנסים רופאים מתמחים?

בעיקרון אין פתח לרופאים חדשים.

נכון שההסכם הוא עד 2002, אבל אני שאלתי מה דינם של כאלה שנמצאים שנה חמישית פה בהתמחות ולא הצליחו, נכשלו בבחינות. בסך הכל זה דבר שקורה, וצריכים לגשת לבחינה בשנה הבאה. השאלה היא מה אם לא יהיה תקציב. זאת אומרת שהאנשים האלה, למרות שהם כבר ארבע או חמש שנים מתמחים, יצטרכו להיפרד מהמערכת.

בסך הכל 100 איש נזרקים מהמערכת.

אני מבין בעצם שכולם עומדים בהתחייבויות ויש לנו בעיה אחת, שאין התחייבויות. היוזמה צריכה לבוא פה משולבת עם משרד הקליטה, זאת אומרת זה תהליך של יישום.

האם פניתם כבר לאוצר?

פנינו ומתוכנן דיון עם האוצר בין שני המשרדים בעניין הזה.

אני חושב שאין ספק שקליטת עולים במערכת היא חשובה, למרות שאני חולק על מה שנאמר כאן, כי מה שאמרת זה בדיוק מוכיח מה שתמיד אומרים, שכניסה של רופאים למערכת מגדילה ביקושים. זה לא בגלל שיש יותר חולים פתאום.

ניסינו לסגור את חדר המיון, אבל הסיכויים של התמותה בכניסה הם כאלה שהחלטנו לפתוח למרות הכל.

אין לנו פה בכלל ויכוח. יש פה בעיה מסוימת, אבל אני חושב שהיא בהחלט תיפתר בדיונים.

הביקוש לא עולה, הביקוש הוא קיים. יש המון חולים שרוצים ניתוחים. ברגע שאין רופאים התור מתקצר. אין צד שני לעניין.

צריך להסתכל על זה משני הצדדים כי מצד אחד אתה רואה את זה בתור החולה, אבל מה שקורה בכלכלת בריאות, שככל שיש יותר היצע, ככל שיש יותר בתי חולים, ככל שיותר רופאים, יש פתאום יותר חולים.

אני מאוד מקווה שבאמת האוצר יסכים להסכם חדש, כי גם מבחינה כלכלית יש פה אבסורד. מה שנאמר על ידי ד"ר גרינברג הייתה ההערה אולי המשמעותית ביותר מבחינת הבנת המהלך. היום מי שלא עושה התמחות בעצם כל ההשקעה הקודמת שלו, עוד בחוץ לארץ וגם כל הקורסים שהוא עבר פה, כולל אולפן לרופאים ואחר כך מבחנים שממומנים על-ידי המדינה, כל זה הלך לאיבוד כי בסוף הוא לא מממש את עצמו. ברגע שאין הסיומת הזאת, כל ההשקעה הקודמת פשוט מתבזבזת. ולכן יש הגיון כלכלי אמיתי בלתת לאנשים לסיים ולהיכנס למערכת ברמה שהמערכת היום בעצם דורשת. לא ברמה נחותה שאין לה גם מימוש בשטח, כי אז הסטטיסטיקה שמדברת על מספר הרופאים ומספר הרופאים בכח, זה מספר רופאים לפי השכלה ולא מספר רופאים מועסקים במערכת כאשר יש לה מחסור הולך וגדל. ואנחנו רואים מה בכלל קובע במערכת הבריאות. אתה פותח פה צוואר בקבוק קטן ומאפשר לאנשים באמת לממש את עצמם. מכיוון שהמדינה השקיעה בהם, היא עושה מהלך כלכלי נכון. אם יש הבנה של כל הצדדים אני רק מבקש מכבוד יו"ר הוועדה ליצור פה מעקב שיטתי אחרי הביצוע, כי זה דחוף מאוד.

אני מברך על היוזמה שקיימת, אבל לא רוצה לדחוף את עצמי במקום שאני מיותר. אבל יש לי בקשה, גם ממשרד הבריאות וגם ממשרד הקליטה, שתעדכנו אותי אם יש פלונטרים, כי יש פתיחות והבנה גדולה גם אצל ראש הממשלה בנושא הזה. ברוך השם נעזרתי בו כבר כמה פעמים ותמיד אני מזכיר לו שהוא גם שר קליטה, כי באמת העניין הזה חשוב. דיברנו על זה אתמול בהקשר אחר, קליטת עלייה היא הסיבה העיקרית בגלל העניין הציוני, היהודי, אבל בסוף בסוף יש לזה ערך כלכלי בלתי רגיל בכל העליות. דיברנו שלשום גם על עידוד עלייה מצרפת, ויש לי בשורה למשרד הקליטה: הוחלט שיהיה עידוד עלייה גם מצרפת, גם מדרום אפריקה, סוכם על ארגנטינה, וזה יובא להחלטת ממשלה.

הרוסים כרגיל נשארים דפוקים.

התקציב הוא לא אצלכם. סל הקליטה הוא סל קליטה פר אדם.

אנחנו הגשנו תוכנית מאוד מפורטת, זה לא נכון.

אני מדבר על מה שסוכם לא על מה שהגשתם. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 9:45