פרוטוקולים/ועדת קליטה/4101



22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
26.11.2001

פרוטוקולים/ועדת קליטה/4101
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ב
6 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 180
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שני, י"א כסלו התשס"ב – 26 בנובמבר 2001 – שעה 10:00

תקציב תנועות הנוער ופעילותן בקרב נוער עולה -
דיון יזום על-ידי חבר-הכנסת צ' הנדל.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
אבשלום וילן
גנדי ריגר

יעל שלף-זאבי - אחראית על נושא חינוך, המשרד לקליטת העלייה
עו"ד מיכל לבינסון-אנדרסון-המשרד לקליטת העלייה
עודי בהט - מנהל גף קליטת עלייה, משרד החינוך
אירית ברוק - מנהלת יח' תנועות נוער, משרד החינוך
אריה שומר - מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט
עופרה פרידמן - מנהלת מדור מרכז, הסוכנות היהודית
נסים שלם - מזכ"ל "נוער לאומי עובד ולומד"
מרי וולך - רכזת קליטה ארצית – "נוער לאומי עובד ולומד"
נעמה חורב - רכזת ארצית – "נוער עובד ולומד"
יואב גירש - אחראי על הקליטה בקהילות – "השומר הצעיר"
יניב שגיא - מזכ"ל "השומר הצעיר"
דני אדמסו - רכז – "הצופים"
קלי כהן - מנהל מרחב צפון – תנועת "הצופים"
סבי מנגשה - רכזת פרוייקט שב"א – שילוב יוצא אתיופיה עם
תנועת "הצופים"
נפתלי דרעי - מזכ"ל מועצת תנועות הנוער
שלומית רונן-וילנקי - מרכזת פרוייקטים במועצת תנועות הנוער
מספין אלמיו - מועצת תנועות הנוער
שמוליק דרורי - רכז פרוייקט קליטה בשכנות – מועצת תנועות הנוער
יצחק פלשר - מועצת תנועות הנוער
שמעון אש - ראש מחלקת מפעלים – "בני עקיבא"
מרדכי יוגב - מזכ"ל תנועת "בני עקיבא"
דני אלינסון - מזכ"ל "עזרא עולמי"
איתן ארנטל - גזבר "עזרא"
אירמה אמשיקשוילי - יו"ר התאחדות יוצאי גרוזיה - טביליסי

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

- - - - - - - - - -

תקציב תנועות הנוער ופעילותן בקרב נוער עולה

בוקר טוב, ברוכים הבאים.

את חטאיי אני מזכיר היום. כשהייתי צעיר ויפה כמוכם הייתי חניך בשתי תנועות נוער. חלק מהזמן הייתי ב"בני עקיבא", ולימים עברתי לצופים הדתיים בתל-אביב. בתקופתי היו הרבה לחצים חברתיים בבתי-הספר סביב השאלה אם הולכים למסיבות סלוניות או לתנועות נוער. אני לא יודע איך זה היום, אני מניח שהנוער הולך לדיסקוטקים. אבל אני הייתי בין הלא-מודרניים שהתמדתי ללכת לתנועת נוער.

את כל זה אני מספר כי אני מאמין גדול בערכים שתנועות הנוער מקנות, ונדמה לי שקליטה נכונה וטובה של בני נוער מבטיחה לנו המשך קליטת עלייה, כשהם מבוגרים, הרבה יותר טוב מכפי שאפשר להקנות בבילוי בפאבים למיניהם.

אני כינסתי את הישיבה הזאת בעקבות שיחה שקיימתי עם נציגי "בני עקיבא", ומהם למדתי שהבעיה הזאת קיימת לא רק אצלם אלא אצל כולם. בענין הזה איש-איש ומקומו, כל תנועות הנוער יקרות ללבי, והתקציבים הקיימים היום, שתכף נשמע עליהם, קטנים מדיי וגם לא ניתן להיעזר ביותר ממשרד אחד מאז ההחלטה על איגום תקציבים ועל אפשרות לקבל תקציב רק ממקור אחד. מאחר שהמתקצב העיקרי של תנועות הנוער תמיד היה משרד החינוך, אז גם אם יש פלחים של עבודה שהם שונים מהעבודה הרגילה של תנועת הנוער, כגון קליטת עלייה, ומאחר שזה תחת הכותרת של תנועות נוער, עדיין המתקצב העיקרי הוא משרד החינוך, ותכף אשמע אם התקציב הוגדל בזכות זה שאין מתקצב אחר, ואם כן בכמה, ואם לא – למה.

אני רוצה שנרכז ונחדד את הבעיה בתמציתיות. אני רוצה להבין בסוף הדיון הזה את היקף הבעיה, ותנסו בשלוש דקות שעומדות לרשות כל אחד מכם גם להציע פתרונות, מה אתם חושבים שצריך לעשות.

רשות הדיבור לנפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער. בבקשה.

מועצת תנועות הנוער מאגדת בתוכה 12 תנועות נוער ציוניות, חלוציות, שרובן עוסקות בנושא קליטת העלייה. מזה למעלה מעשור גויסו תנועות הנוער לנושא קליטת עלייה, ואני יכול להגיד שהיום הגענו למצב שהתפתחה בקרב תנועות הנוער תשתית גדולה מאד הן של מדריכים, הן של רכזים. חלק מהתנועות הן ממש מחלקות לקליטת עלייה, והעיסוק בקליטת עלייה הפך להיות חלק מרכזי מתנועות הנוער.

יש גם קשיים. יש קשיים בקליטת ילדי עולים בתוך תנועות הנוער, אבל עם זה כל הזמן אנחנו מתמודדים ומנסים למצוא פתרונות.

איפה יושב ארגון תנועות הנוער?

ארגון גג של מועצת תנועות הנוער יושב בתל-אביב, בסמוך למשרד החינוך. במקרה ההנהלה שלו מורכבת ממזכ"לי תנועות הנוער. יש ועדות שונות שעוסקות בתחומים שונים של מפעלים, של הדרכה, של קליטת עלייה. בכל ועדה כזו יש נציגות לכל תנועות הנוער והיא בעצם מפעילה את אותו תחום שהיא אחראית עליו, ביחד עם הצוות המצומצם של מועצת תנועות הנוער שבעצם מבצעת את העבודה בפועל.

איפה צמחת גיאוגרפית וביולוגית?

נולדתי בחיפה ואת הקריירה בתנועות הנוער עשיתי באיחוד החקלאי, של מגזר המושבים.

נושא קליטת עלייה לאורך שנים רבות היו לו שני שותפים עיקריים. אחד זה משרד החינוך, והשני – משרד הקליטה. עד לפני שלוש – ארבע שנים סדר-גודל התקציבים היה בערך מיליון שקל, חצי מיליון שקל מכל משרד.

עם המגבלה שנוצרה, שלא ניתן לתקצב גוף מתוקצב משני משרדי ממשלה על אותה פעילות, משרד הקליטה הפסיק את התקצוב הישיר לתנועות הנוער. הוא המשיך ישירות עד השנה שעברה מול מועצת תנועות הנוער פר-פרוייקטים מיוחדים. זה היה בטכניקה של חוזה ולא של תמיכה, אבל התקציב הגדול הופסק.

במהלך השנים 1999 ו-2000 ניסינו שייווצר שיתוף-פעולה בין משרד הקליטה למשרד החינוך. כלומר, אין מניעה בחוק שמשרד הקליטה יתקצב פעילות קליטת עלייה של תנועות הנוער, אבל בתנאי אחד, שזה מגיע לאותו מקום ואותו מקור מתקצב. זאת אומרת, משרד הקליטה לא יכול לתת לנוער הלאומי ומשרד החינוך לנוער הלאומי ולקליטת עלייה. אבל אם רוצים ליצור באחד מהמשרדים, לא משנה באיזה מהם, קופה יותר גדולה, יכול שאותו משרד יעביר למשרד השני את התקציב ומשרד אחד יחלק אותו בצורה שוויונית בין התנועות. כך אני מבין את זה וכך גם אומרת חוות הדעת שקיבלתי בענין הזה.

יש בעיה אחת בהצעה הזאת ואני רוצה להוריד אותה מהר מסדר-היום, והיא, שבכל משרד יושבים אנשים שמורכבים משני דברים מרכזיים: 1. שהם יהודים, זאת בעיה גדולה. 2. שהם פוליטיקאים. זה לא פשוט שפוליטיקאי יעביר מתקציבו לפוליטיקאי אחר, ועל בסיס התקציב שלו יתהדר בזה מישהו אחר. לכן השיטה הזאת נדונה מלכתחילה לכישלון כמעט מוחלט.

יש מספיק דוגמאות במשרד הדתות ובמשרד החינוך שעשו את זה, וזה עובד יפה.

שאלת בדברי הפתיחה שלך אם כתוצאה מההחלטה הזאת קטן תקציב תנועות הנוער או גדל. התשובה היא שהוא קטן. המקורות של תנועות הנוער היום הם רק ממשרד החינוך ומתקציב תנועות הנוער. אלה שני המקורות היחידים שידוע לי עליהם בשנת 2001.

מהו התקציב הכללי היום?

התקציב הכללי של משרד החינוך היום הוא 924,000 שקל לנושא קליטת העלייה בתנועות הנוער, וזה פחות ממה שהיה לפני שלוש שנים משני המשרדים יחד.

ובמשרד הקליטה אין בכלל תקציב לנושא הזה?

אין בכלל. בשנת 2001 אין אפילו אגורה שחוקה אחת.

אחת הבעיות שאני אציג אותה היא שעלות חניך שנקלט בתנועת נוער נופלת על גב התנועה, או על מקורות שהיא מגייסת לטובת הענין. היום המצב הוא שלתנועות הנוער קשה מאד להרחיב את הפעילות, כי ככל שהן מרחיבות הן צריכות לממן יותר מתקציבן, וזה גורם לחוסר מוטיבציה להגדיל את מספר החניכים העולים בתנועות הנוער. מצד שני, גם ממה שיש להן היום, אם בעבר היו מקורות שיכלו לסייע במימון של חניך שיוצא לטיול שעולה 200 שקל, התנועה מממנת את זה, כי ברור שאותו חניך לא יכול לממן את הטיול.

יש לך נתון, גם אם הוא לא מדויק, מהו סך כל מספר העולים בתנועות הנוער השונות?

בין 8,000 ל-10,000.

לסיכום, אנחנו במצב גרוע יותר משהיינו בו לפני מספר שנים ואנחנו לא רואים פתרון באופק. מה שכן, לפני שנה היתה לנו פגישה עם שרת הקליטה יולי תמיר והיא היתה שותפה למספר פעולות שעשינו עם משרד הקליטה, ובתכנון שלה התכוונה בשנת 2001 להקציב מיליון שקל לנושא קליטת העלייה בתנועות הנוער. לצערנו, כאשר התחלף השלטון, הדבר הזה לא מומש.

אני רוצה עכשיו לעשות הפסקה לרגע עם תנועות הנוער ולשמוע את נציגי הממשלה. אני רוצה להבין מדוע לא יעצו המשרדים לאנשים התמימים של תנועות הנוער שיקימו צופי עלייה, או עליית עקיבא, או עמותה נפרדת ואז פותרים את הבעיות. כי אנחנו כבר למדנו שתקציבים אצלנו במדינה הכל בעזרת השם. מוצאים את השם המתאים ויש תקציב.

שאלתי למשרד החינוך, למה לא יעצתם להם להקים עמותה נפרדת? בפועל יש עשייה מבורכת, ברמות שונות, בניית מנהיגות וכו'. יש כל מיני עשיות אמיתיות שמיועדות רק לעולים והן עשויות רק לעולים, כי אחרים צריכים פעילות אחרת. אם אנחנו במדינה קשרנו לעצמנו את הידיים, למה לא נקים לפעילות הזאת גוף אחר, אולי במשרד התרבות או במשרד לקליטת העלייה? יושב אתנו מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט, שאני מאד מעריך שהוא ראה את הנושא כחשוב והגיע לישיבה. אני רוצה לשמוע מכם.

אתחיל בכללי. אני חושבת שחלק מהאידיאולוגיה של תנועות הנוער קשורה בקליטת עלייה מראשיתן, ואני לא חושבת שהן צריכות לרדת מהאידיאולוגיה הזאת. בעיניי דווקא יפה מאד שבתור גוף ממלכתי ציבורי ישראלי יש ניסיון כן שלוקח את נפח המשאבים הראוי לקליטת עלייה. זאת אומרת, אני חולקת עליך בנקודה הזאת, כי לפעמים צריך להוביל איזו שהיא אידיאולוגיה ולשאוב לתוכה את התקציבים, ולא להיפך. אני חושבת שאנחנו צריכים להסתדר עם זה.

אני חייב לומר משהו. כשהייתי בזמני ראש רשות והיה מתקיים דיון על תקציב בנושא חינוך, השתתפו בו אנשי חינוך, מוסדות ואנשי כספים. תמיד, ללא יוצא מן הכלל, אנשי החינוך דיברו על כסף ואנשי הכספים על אידיאולוגיה. גם את מדברת עכשיו על אידיאולוגיה. אנחנו מדברים עכשיו על כסף.

אני מאמינה שכאשר הרעיון הוא נכון הרבה מאד כסף מגיע אליו. אם חושבים על כסף גדול, כך זה צריך לעבוד, לדעתי.

אני חושבת שזו בהחלט אידיאולוגיה מאד ראויה ולפעמים לא צריך ללכת בזיג-זגים אלא ללכת לדבר עצמו.

שכנעת אותנו, אבל איך מממשים את זה?

אני מודה לכם. באופן כללי תקציב קליטת העלייה בתנועות הנוער עם השנים עולה בצורה בולטת, וזה נובע מכך שתקציב תנועות הנוער גדל. משרד החינוך רואה חשיבות גדולה בזה ולמעשה התנועות מתוקצבות פעמיים, כך שגם תנועה קטנה, אם היא מקיימת פעילות ענפה בתחום קליטת העלייה, היא מקבלת תקציב גדול על פעילותה, ואני חושבת שזה צריך להיות כך.

אבל אם יורשה לי להוסיף, אני חושבת שלתנועות חסר לובי חזק יותר שמדגיש את הפעילות שלהן בקליטת עלייה, וזה מה שאני אומרת להם בדברים אחרים, שגם בזה צריך להבליט את הפעילות הזאת. זאת אומרת, אני לא בטוחה שהעולים החדשים, כציבור, לא כחניכים שמגיעים, יודעים שתנועות הנוער שואפות לקלוט אותם, ואני חושבת שיש מקום לפתוח את הדיון הציבורי גם לכיוונים אלה.

גם זה עולה כסף.

אבל זה שווה כסף.

הרחוב – כן, אבל ברחוב יש כל מיני דברים שקורצים לבני הנוער. בשביל להביא אותם ולרתום אותם, גם זה כרוך בפעילות של אנשים וגם זה עולה כסף. אבל זו אידיאולוגיה טובה.

אבל שווה וראוי להשקיע בזה. אנחנו תומכים הן בחומר והן ברוח, והיום התקציב עומד על 924,781 ₪.

אני שומע מתנועות נוער שעוסקות בעולים שהתקציב הכולל, גם לרכז וגם לפעילות – ודרך אגב, היחס שם לא תמיד נכון, כי לפעמים מחזיקים רכז ואין הרבה פעילות ובסוף רוב הכסף יוצא על רכזים. אז את היחס צריך לשנות. אבל גם אחרי המימון הזה זה מכסה סדרי-גודל של 10%, 15%, 20% מסך כל העלות הישירה של הפעילות של העולים. השאלה איך עושים שזה יהיה 15% מימון עצמי ולא 85% מימון עצמי.

למרות מה שאמרת על עבודה בין-משרדית, אני חושבת שאתה צודק במאה אחוז. זאת עבודה מאד קשה ואם כי היא דורשת איגום גם בתחום התודות והברכות אני חושבת שזה דבר שחייבים ללכת עליו. אנחנו עובדים בוועדות בין-משרדיות בתחומים אחרים, כבדים למדיי, וזה הולך יפה. זה לוקח זמן, בגלל הקשיים, אבל לדעתי אין מנוס מזה וצריך ללכת בכיוון הזה בלי לפחד מהזמן שזה לוקח.

נאמר בדו"ח שבעקבות הוראת בג"ץ כנגד כפל מימון משרד הקליטה הפסיק להעביר כספים. עוד נאמר שעד היום לא קיימתם ישיבה משותפת משום שניתן דרך תקנה מסוימת שמשרד הקליטה יעביר אליכם את הכספים ואתם תשלמו. מדוע זה לא קורה?

אני בתפקיד הזה ארבעה חודשים. התעניינתי אצל קודמי בתפקיד, חיים הלפרין, והוא טוען בתוקף שלמרות שהוא ניסה לקיים ישיבות, מצד המשרד היתה דחייה וסחבת.

הבנו. השאלה טובה אבל היא צריכה להיות מופנית למשרד הקליטה.

נציגת המשרד לקליטת העלייה, בבקשה.

אני מרכזת את נושא החינוך הבלתי-פורמלי. אנחנו רואים בפעילות של תנועות הנוער דבר חשוב ביותר בסיוע לקליטת עולים ושילובם החברתי בארץ, והראיה לכך פרוייקטים שאנחנו מבצעים עם מועצת תנועות הנוער מזה כארבע שנים ברמה התפיסתית-מערכתית כיצד אפשר לעשות ולבצע קליטת עלייה, או לשלב עולים בתנועות הנוער בצורה נכונה, שכולם ייהנו מזה, גם הוותיקים וגם העולים.

במקביל, הכספים שהועברו בשוטף לפעילות של תנועות הנוער בנושא קליטת עלייה נעצרו, כפי שנאמר נכון על-ידי לשכת היועץ המשפטי לממשלה, ובזה למעשה נאלצנו להפסיק את כל התקצוב של הנושא הזה.

מבחינה מקצועית אנחנו חושבים שזה דבר נכון וחשוב, רק שאין לנו דרך להעביר את הכסף. כלומר, אי-אפשר להעביר אותו ישירות ואנחנו גם מנועים מלהעביר אותו בעקיפין, כי זה למעשה אותו דבר. הכסף יוצא משני משרדים כשהוא אמור לצאת ממשרד אחד בלבד – משרד החינוך. משרד החינוך מתוקצב עבור תנועות נוער, כולל עולים.

אם תקיימו ישיבה משותפת לפחות עם משרד החינוך ותטכסו עצה ותגידו: רבותיי, יש לנו 200 שקל ואנחנו רוצים לעזור, אז או שאתם החינוך תעבירו לנו לקליטת עלייה ורק אנחנו נעסוק בזה, או אנחנו נעביר לכם ורק אתם תעסקו בזה. למה לא נוצר הקשר הזה?

נוצר. ניסינו לעשות את זה, היו כמה פגישות, אבל לא הצלחנו. אני מוכנה לבדוק את זה אצלנו שוב משפטית, כי נאמר לנו שאסור לנו להעביר כספים, לא במישרין ולא בעקיפין. עקיפין – כלומר דרך משרד החינוך.

הכלל שנקבע בעקבות בג"ץ בדבר מניעת כפל תקצוב אומר בדיוק לעשות את זה, לאגם תקציבים. זאת אומרת, אם עד עכשיו היו שני משרדים, ההיגיון שמאחורי זה הוא שיש סיכוי סביר להניח שמישהו במשרד הממשלתי עושה מעקב אחרי התקציב שהוא נותן, וברגע שיש שני משרדים, לכל אחד אפשר לספר בלוף אחר. זה ההיגיון שמאחורי ההחלטה, ואני לא מזלזל בה.

יש טכניקות ידועות. מה שאומר יושב-ראש הוועדה נשמע לי קצת תרוץ לאי-עשייה. הם ממילא יטפלו בעולים, אבל לא יקבל מימון. אני לא יודע איך את ישנה טוב בלילה. אם את אחראית על התיק של החינוך הלא-פורמלי, ויש לך כספים שאת לא מסוגלת להעביר, או לא ניתן לעזור, השאלה איך אתם פותרים את הפרוצדורה. למה כולם צריכים לעלות לכנסת במקום לעסוק בעבודה חינוכית כדי להעביר את הסכום הזה?

אדוני מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט, תן לנו עצה טובה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני הייתי בתנועת "בני עקיבא" אחר-כך הייתי גם מרכז סניף בתל-אביב, אבל בצעירותי למדתי בכפר הרא"ה. אני שמח שניתנה לי ההזדמנות לבוא לכאן ואני חושב שעשיתם דבר נכון בוועדה שהעליתם את הנושא הזה.

למרות שאנחנו לא שותפים לענין, ואני חושב שמשרד החינוך הוא האחראי, אני גם לא חושב, חבר-הכנסת וילן, שהאנשים שדיברו לפניי אשמים. יש מנכ"לים והם צריכים לתת את התשובות. הבעיה היא האיגום בין שני המשרדים. אני לא מכיר את עבודתם, אבל אני חושב שהנושא של העברת התקציב הוא דבר פשוט מאד. לצורך זה יש יועצים משפטיים, יש חשבים. המנכ"לים יכולים לעשות את עבודת המטה.

אני רק יכול להצהיר דבר אחד. התחום של תנועות הנוער הוא לא תחום במשרד התרבות, המדע והספורט. כמו שעסקנו לפני שבועיים במאמנים עולים, כי קולטים עלייה גם בספורט, גם בתרבות ובוודאי בתזמורות, במדע – מתמטיקאים ופיסיקאים, ואחרים – אני מוכן להצהיר פה שאני מוכן להצטרף לשני המשרדים ולהקים ועדה משותפת, וגם להעמיד כספים לא ברמה של 925,000 שקל. אני חשבתי שלתנועות הנוער יש לפחות חמישה מיליון שקל.

לתנועות הנוער יש יותר.

התכוונתי לנושא העלייה, שלדעתי צריך לתת לו יותר. כשאני אומר שאני מוכן להצטרף, משרד המדע, התרבות והספורט בוודאי רואה את חלקו יחד עם משרד החינוך, יחד עם משרד הקליטה, ואנחנו בקשרים טובים מאד עם המנכ"לים, ואני מוכן להצטרף ולהצהיר שמשרד התרבות רואה עצמו כשותף לנשיאה בנושא הזה של קליטת עולים בתנועות הנוער. אם אפילו צריך לתקצב משהו, אני לא נבהל מהענין הזה ואנחנו מוכנים לעשות את זה.

א. תבורך על ההצהרה. ב. להווה ידוע לך שדבריך נרשמו בפרוטוקול.

אני לא מפחד מהפרוטוקול.

בתום הישיבה אני אדרוש שתתקיים פגישה של המנכ"לים, ואני אשמח אם גם אתה תדרבן אותם מהצד שלך.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה כבר פה כדי לשאול שאלה קצרה. האם יש קיצוץ בנושא שאתם עוסקים בו, ספורטאים עולים?

היה קיצוץ די משמעותי בתקציב המשרד בכל הנושאים, וגם הם נפגעו, אבל אנחנו תיקנו את זה ומתוך המשרד העברנו תקציב למכון וינגייט בנושא של ספורטאים עולים.

והמדענים?

אותו דבר. זה לא פשוט, אבל עשינו את זה. חבל שאין פה מישהו מהאוצר בענין הזה, אבל אני אומר במפורש שאנחנו מטפלים בענין המדענים.

שיתוף הפעולה בין מנכ"לית משרד החינוך ומנכ"ל משרד הקליטה הוא מצוין, ואני מציע לוועדה הזאת לצרף גם את הסוכנות, כי אני חושב שהיא שותפה נאמנה לנושא הזה. ועדה משותפת כזאת בין משרדי הממשלה לסוכנות תמיד יוצרת עבודה מבורכת.

אפשר להרים את התקציבים לסכומים קצת יותר גבוהים. את הסכום של 925,000 שקל שניתן למשרד החינוך אפשר לעגל ולהגיד שב-2002 יתנו שני מיליון שקל. זה לא בשמים, ואני חושב שנכון יהיה אם משרדי הממשלה יחד עם הסוכנות, שיש ביניהם שיתוף-פעולה, כאמור, יעשו את הדבר הזה, ואני שמח שאתם מעלים את זה.

אתה רואה פה קושי בין שני משרדים, ועכשיו הוא יהיה בין שלושה משרדים.

אין שום קושי.

אז אל תכניס לנו את הסוכנות. אנשי הסוכנות יישבו בנפרד ויעזרו, וכך גם משרדי הממשלה. אני מכיר את הדברים, אחרת אחד יעביר לשני.

עם כל הכבוד לאוצר, וגם אני פקיד בדיוק כמו באוצר, אני אומר שבשביל זה יש לנו יועצים משפטיים והם יכולים לעשות את הדברים האלה בלי בעיה.

אני רוצה שנשמע כעת שניים-שלושה נציגים של תנועות הנוער ואחר-כך נחזור למשרדים. רשות הדיבור לנסים שלם, מזכ"ל "נוער לאומי". בבקשה.

אני רוצה למקם את זה כהעברה כספית. אנחנו בדקנו את זה גם משפטית ואין שום בעיה לעשות העברה כספית בין משרד הקליטה ישירות למועצת תנועות הנוער. מועצת תנועות הנוער הוא גוף שמאחד את כולם. לא צריך לעשות לגוף הזה איגום ולא עושים לו איגום. לגוף הזה מגיעים כספים ממשרד התחבורה, מכל מיני גופים, כפרוייקט, לא פר-נער.

על מה מדובר בנושא האיגום? שאותו נער יקבל כסף פה וגם מפה. אבל אם אתה לוקח כפרוייקט, עושה משהו מיוחד, זה לא על אותה פעילות ולכן לא חל האיגום. מישהו לקח לטובתו את כל נושא האיגום.

אני מבקש שתחזור על המשפט הזה.

איגום הכספים לא חל על נושא של פרוייקטים, ואת זה יודעים במשרד הקליטה. הוא חל על נושא שילד מקבל אותו שקל על אותה חולצה או על אותה פעילות שהוא עושה. אם אנחנו עושים פרוייקט, ויש לנו עשרות פרוייקטים, מופרד מאותו ילד, האיגום לא חל עליהם.

היום משרד הקליטה יכול להעביר כסף למועצת תנועות הנוער בהרשאה כספית, ומועצת תנועות הנוער, לפי הפרוייקטים, והיה לנו שיתוף-פעולה. היה מישהו ממשרד הקליטה שביקר את הפעילות הזאת, מעביר את הכסף לכל תנועה לפי הפרוייקטים שלה. ויש הסכמה של כל התנועות. זו אידיליה בלתי-מובנת מה שהולך שם בנושא הזה של חלוקת הכסף.

היא מובנת.

אני אומר "בלתי-מובנת" לדברים אחרים. השולחן הזה, על כל 12 תנועות הנוער, יש לו אידיליה בנושא של חלוקה כספית נכונה, והיא היתה נכונה. אני לא יודע איזה גורמים במשרד הקליטה, ואני לא רוצה להפנות את דבריי לפקידות – עצרו את התהליך הזה. אם היום יושבים היועצת המשפטית ומי שאחראי על נושא חינוך, עם מועצת תנועות הנוער, כמו משרד התחבורה, היועצים המשפטיים יכולים לאשר תוך 24 שעות העברה כספית.

אני מבין ששמור לנו סכום כסף במשרד. הרי כל הזמן חשבו שתהיה הסכמה והכסף יועבר. אז אם שמור כסף מסוים עבור הפעילות שלנו, אני לא מבין מדוע לשנת 2001 לא יעשו את ההעברה הכספית.

אני רוצה לשפוך קצת אור על צד אחר של הענין, כי אני רואה שכולם פה הם מהתנועות הארציות ואני דווקא מייצג את התנועה העולמית של "עזרא". אני חושב שאני מדבר בשם כל התנועות הלאומיות, ואני רוצה לומר שלדעתי הן מתפספסות איפה שהוא, כי אנחנו לא מקבלים שום דבר ממשרד החינוך.

אתם מקבלים מהסוכנות היהודית.

נכון. אבל לעומת זה יש לנו פעילויות מאד גדולות בארץ, ואני רוצה להסביר במה מדובר. אנחנו עובדים היום עם מאסה של 60 שליחונים שעובדים בברית-המועצות לשעבר, עם היקף של 20,000 עולים שהעלינו עד היום בצורה עקיפה, 3,000 בצורה ישירה. הם מגיעים לארץ ואם לא היינו ממשיכים אתם את הפעילות בארץ הם היו אבודים.

היום יש לנו שתי תוכניות. תוכנית אחת שמחכה לקליטת עלייה, כאשר פוגשים אותם בשדה התעופה. אותם 40 אנשים שהיו שליחים בעבר והיום הם מתנדבים בתנועה, פוגשים את הבן-אדם בשדה התעופה, וממשיכים אתו אחר-כך בפעילות חודשית. כל חודש יש להם סמינר, או שבתון או מחנה קיץ, וכו', ממש פעילות רציפה. הפעילות הזאת נופלת בין הכיסאות, כאשר אף אחד לא מממן אותה והיום אנחנו צריכים לממן אותה מכיסנו הפרטי, כלומר על-ידי תרומות.

דבר נוסף, תוכנית מאד-מאד ייחודית שלא היתה קיימת בכלל בארץ. אנחנו הקמנו אותה לפני שבוע והיא נקראת שב"ל – שבו בנים לגבולם. התוכנית שלנו היא ושבו בנות לגבולן. ברוך השם, כתוצאה מהפעילות שלנו בן-אדם מגיע לתנועה באחת ממדינות ברית-המועצות לשעבר עם יידע אפס ביהדות. ככל שהוא נמצא יותר בתנועה הזהות היהודית שלו מתחזקת, וכיוון שהפעילות שלנו היא דתית-ציונית, בארץ הוא מגיע כמובן למוסדות דתיים. 90% מהאנשים שאנחנו מעלים לארץ מגיעים למוסדות דתיים.

יש נעל"ה דתי, לצעירים בני 16 – 17. יש פתרון לסטודנטים בנים. לעומת זה, לסטודנטיות בנות שמגיעות לארץ ורוצות לעשות תוכנית קדם-אוניברסיטאית, אין דבר כזה.

הנושא שלנו היום הוא קליטת עלייה. התחום של עידוד עלייה הוא תחום רחב מאד והוועדה עוסקת כמעט בכל ההיבטים שלו. היום אנחנו עוסקים רק בתנועות נוער, ואני מבקש שתתמקד רק בזה. אתה לא עובד בשיתוף-פעולה עם תנועת "עזרא" הישראלית?

לא, אנחנו לא עובדים בשיתוף-פעולה. זו עמותה נפרדת, אלה שני דברים שונים לגמרי.

מי מונע ממך לבקש תקציב לקליטת עלייה לתחומים שאתה עוסק בהם?

אני אבהיר. לתנועות העולמיות יש בעיה קשה מאד. זה אמנם לא נושא הדיון פה, אבל הוא מעלה את המצוקה שלו, שגם גולשת לארץ, כי הם מחוץ למועצת תנועות הנוער. הם לא גוף נתמך.

אבל דווקא מה שהוא אמר בקטע של קליטת עלייה בתוך מדינת ישראל, הסמינריונים שהוא מדבר עליהם, בדרך המלך, זה המשרד לקליטת העלייה. זאת אומרת, פה אין כפל תקציבים. לא הבנתי מה הבעיה. ניסית וזה לא עבד?

נפגשתי עם סגן השר יולי אדלשטיין והוא אמר אולי.

התוכנית החשובה ביותר היא תוכנית שב"ל, תוכנית קדם-אוניברסיטאית ברוח הציונות הדתית. יושבת פה בחורה שמשתתפת בתוכנית הזאת. קבוצה של 15 בנות התחילו את התוכנית הזאת לפני שבוע בארץ. אותה קבוצה לא היתה מוכנה לעלות לארץ. אני מדבר פה על דבר מאד ספציפי, כי אני מכיר את הפעילות אצלנו, אבל מכיוון שאני מכיר את כל הפעילות בברית-המועצות לשעבר, אני יודע שיש עוד הרבה מאד אנשים שרוצים להגיע לארץ לתוכנית דתית-ציונית, ואין כזאת.

הבחורה שנמצאת אתנו יכולה לספר לך שהיא לא היתה מוכנה להגיע לארץ עד שפתחנו את התוכנית הזאת. לא קיבלתי שום שקל מהממשלה בנושא הזה. קיבלנו מימון, אמנם לא גדול, במסגרת קליטת עלייה מאלי אלקלעי, שהוא עשירית מכל התקציב. עלות התוכנית היא 120,000 דולר.

אמנם נושא הדיון הוא תנועות נוער, אבל מאחר שאני כבר נמצא פה אני רוצה לדבר על הנקודה המאד כאובה, שתנועות הנוער העולמיות נופלות בין הכיסאות.

הבנתי. תודה.

אני רוצה לומר משפט בענין העברת כספים. גם משרד הדתות מעביר כסף למשרד החינוך לתקנה של תנועות הנוער, לצרכי דת ולכל מיני פעילויות. זאת אומרת, יש תקדים של העברת כספים.

אני 17 שנה בארץ. בצופים אני רכז מח' קליטה ועלייה.

שאלת קודם למה לפתוח תנועת נוער לעולים? אני מקווה ששאלת זאת בציניות, כי אני לא חושב שזה - - -

לא הבנת אותי. אני לא מתכוון להפריד. להיפך, אני רוצה שיהיו יחד, אבל בשביל "לסדר" את הממשלה, כי לממשלה יש מחשבה מרובעת, גם אנחנו נהיה מרובעים ונעשה להם ריבוע נוסף. חס וחלילה, הנוער לא צריך לדעת מזה.

בתנועת הצופים יש כאלף חניכים בני העדה האתיופית שכל אחד מהם משלם 50 שקל לשנה. כעת אנחנו מדברים על טיול חנוכה ומבקשים מהחניכים לשלם עבורו 50 שקל. אני חושב שאני לא צריך להסביר את מצבם של הורי הילדים שלא עובדים כלל. אני יודע שאנחנו לא ניתן לקהילה, בגלל נושא תקציבי, ליפול. תנועת הצופים תממן את יציאתם של כל ילדי הקהילה לטיול השנתי שלה, אבל זה בא על-חשבונם של ילדים שמשלמים מכיסם.

אני לא חושב שחסר תקציב, אלא שיש בעיה של ביורוקרטיה. אני גם בא לישיבות ועדת העלייה והקליטה בנושא מחוסרי דיור, כבר כמה שנים, ושום דבר לא זז. אני רוצה שכל אחד בבנין הזה יעשה את העבודה שלו. בסך-הכל מדובר בכספי ציבור, ושיתנו לי לעשות את העבודה שלי, כדי שלא נגיע למצב, כמו שאתה אמרת, שכל הכסף הולך לרכזים, ואני רכז, והוא לא מגיע לנוער. אני מוכן לסבסד או להוריד מהתקציב, כדי שהילדים יגיעו לתוכנית. לא יכול להיות שאנחנו נבקש 50 שקל מילד ישראלי, שגם הוריו היו בצופים. אנחנו רוצים ליצור אווירה כזאת שנוכל לעבוד יחד, ויש לאן להתקדם.

אחת הסיבות שהצטרפתי לתנועת הצופים היא המודעות של האנשים, בסביבה של הצוות הבכיר, שהם אנשי מקצוע שיש מה ללמוד מהם. אתה לא בהכרח קולט, אתה באותה מידה גם נקלט.

אתה קולט מידע.

אתה קולט מידע ואתה גם נקלט. אנחנו קולטים את בני הנוער ומשאירים אותם אצלנו, אבל מה שקורה הוא שאנחנו לא נקלטים בצד השני.

יש דרך שהתחלנו בה בתנועת הצופים, שאני מאמין בה. עבדתי במקומות אחרים והיה לי נוח להמשיך שם, אבל באתי לצופים כי אני מאמין בתנועה הזאת ואני חושב שאפשר לקדם אותה. אני בטוח שזה כך גם בשאר תנועות הנוער. תן לי ללכת למשרד, להתחיל לעשות משהו.

איפה אתה גר?

אני גר בתל-אביב בדירה שכורה בגודל 25 ממ"ר, עם שני אחים. בנושא הדיור אני אהיה בוועדה זו בשבוע הבא.

כמה בני נוער יהודים יוצאי אתיופיה יש תחת הנהגתך בצופים?

הביקוש הוא ענק. כרגע יש אלף חניכים בצופים. אנחנו פועלים כרגע בעשרה יישובים: רחובות, נצרת, קרית מלאכי, רמלה, יבנה, עפולה, בית-שמש, מיתר, באר-שבע, מבשרת. למשל, ברמלה יש ביקוש עצום של ילדים שרוצים להצטרף לתנועה. כמה שזה נשמע אבסורדי, לצרף ילד לתנועת הצופים או לתנועת נוער אחרת זה הופך כאילו נטל, כי הוא לא בא עם כסף.

אני לא רוצה להציג את זה לכם שיש לנו 20,000 חניכים יוצאי אתיופיה ואנחנו על הפנים. אנחנו רוצים לתת לילדים הרגשה שהם כן נהנים על-מנת שילדים אחרים יצטרפו ולא נלך אחורה, כי עם הבעיה הקיימת כרגע אנחנו לא יכולים לצרף לתנועה עוד ילדים.

כמה תקציב יש למחלקה שלך?

בסביבות 250,000 שקל לשנה.

כמה מתוך זה בא מתקציב משרד החינוך?

79,000 שקל.

לתנועת הנוער "בני עקיבא" יש למעלה מ-40 מוקדי פעילות. מוקד פירושו שיש בו פעילות רצופה פעמיים בשבוע, כסניף לכל דבר. אני מדבר על מוקדים שיש בהם למעלה מ-50% יוצאי העדה. אני לא מדבר על עוד עשרות סניפים שקולטים חבר'ה בודדים.

למה אתה אומר דווקא יוצאי העדה, כי רובם הם עולים - - -

הרוב הם יוצאי אתיופיה וגם יוצאי חבר העמים, אבל 90% מהצעירים הם בני העדה יוצאי אתיופיה. יש גם פרוייקטים. אני מדבר כרגע על סניפים.

הפעילות היא רצופה וקבועה. בכל השכונות שבהן יש ריכוז של יוצאי העדה ויוצאי חבר העמים, יש פעילות של "בני עקיבא". אני מדבר על קרוב ל-6,000 בני נוער עולים שפעילים באופן קבוע, חניכי התנועה לכל דבר. ברוב המקרים מדובר גם במדריכי חוץ שאנחנו מגייסים מעיר רחוקה, הם מגיעים לשכונה וישנים בה בשבת.

למה אתה צריך לגייס מדריכים מעיר אחרת?

כי לא תמיד יש כוחות באותה שכונה. אנחנו עובדים לגדל חבר'ה דווקא מהשכונה, שימלאו תפקידים. למשל, שכונת קרית משה ברחובות היא שכונה מבודדת מרחובות. בשנים האחרונות כל הזמן הבאנו מדריכים מבחוץ, בהסעות לשכונה. היום רוב המדריכים, וגם מרכז הסניף הם בוגרי השכונה, שגדלו בסניף. הגענו למצב שהיום למעלה מ-100 מדריכים הם יוצאי העדה האתיופית, ויוצאי חבר העמים בסניפים של חבר העמים.

כל הפעילות הזאת קיימת כל השנים האחרונות. בפועל אנחנו מתקצבים אותם. אני למעשה גייס הכספים בפועל של התנועה. אין לי זמן להתעסק בקליטה, אני עוסק יותר בגיוס כספים לטובת הפעילות הזאת. אם זה מפעלים, מסעות, שבתות. כאשר המדריכים מגיעים לשכונה הם בדרך-כלל ישנים במקלט ציבורי, ומביאים אתם אוכל מהבית, או שהם מקבלים מ"קטרינג". אין שום תקציב קבוע, אין מקור קבוע לפעילות. הפעילות הזאת היא בשוטף ואני מדבר על 6,000 חניכים.

אם אני משרד ממשלתי ואני רואה שבוכים הרבה על תקציב אבל ברוך השם עובדים, אז בשביל מה צריך לתת תקציב?

כמו שאמרנו בהתחלה, אנחנו עובדים הפוך. נושא הקליטה אצלנו הוא נושא בוער. את הכסף אנחנו מגייסים בעזרת השם.

אבל אני רואה שהשם עוזר.

לא, השם לא עוזר, כי החניכים הם חניכים לכל דבר בתנועה, אבל כשהם מגיעים לפעילות, אין להם כסף, וההורים של המדריכים הם אלה שצריכים לשלם בעד הנסיעות של המדריכים, וכשאנחנו מגיעים לפעילות שוטפת, זה אומר שאני בדרך כלל מכיר כבר את כל הרשויות, ושואב מכל אחד מעשרה גורמים שונים בתוך הרשות 50, 100, 200 שקל לטובת הפעילות הזאת.

הורה פנה אליי בבכי ואמר שהוא מצטער להפסיק את ההדרכה של בתו, כי בשונה מהורה אחר הוא כנראה לא מסוגל לממן זו השנה השנייה את נסיעות בתו פעמיים בשבוע למבשרת עולים. גם חברותיה נוסעות על-חשבונן פעמיים בשבוע, בימים שלישי ושבת, נסיעה בין-עירונית, והוא אומר: אין לי כסף לממן את הנסיעות האלה, ולכן בתו נאלצה להפסיק לבוא. כי כל הענין הוא וולונטרי לחלוטין, ובעוצמות נפש גדולות, אבל הוא לעשירים.

אנחנו לא יכולים להגיד שלא תהיה בעיה תקציבית. אבל נניח שהיו משלשים את התקציב שלך, בכמה להערכתך היית מסוגל להגדיל את מספר החניכים מקרב העולים?

כל הזמן יש דרישות מהשטח לבוא ולהקים סניפים, להקים מוקדי פעילות. בחלק מהמקומות אנחנו עוצרים את זה, ובחלק מהמקומות אנחנו מנסים כן לקיים פעילות. הרצון שלי הוא להגדיל את הפעילות.

הרי תמיד חסר כסף, כי כסף לא יבוא בקלות מאף משרד. השאלה אם במאבק הזה אנחנו נרוויח שאתה תתפנה יותר לחינוך אבל לא יהיו יותר עולים ב"בני עקיבא" או בצופים, או שהמאבק הזה יועיל לנו ותצליחו לקלוט יותר חניכים. השאלה היא אם זה באמת יגדיל את מספר החניכים.

אני אתן לך דוגמה. אילו יכולנו לממן בת שירות בשכונה בעפולה הצעירה, היינו מרימים שם מחדש את השכונה. לצערי גם הרשות שם לא הצליחה להפעיל מנהיגות מקומית, והשכונה היא שכוחת-אל. אנחנו פועלים שם שנתיים ולצערנו לא היו לנו כלים ומשאבים לפתוח שם מועדונית. כשפעלנו עבדנו עם נוער, עריקים, נפקדים, אנשים ללא פרנסה. זו שכונה שאף רשות ואף גורם לא נתן את דעתו עליה, ועם מינימום משאב אתה יכול להרים שם את הנוער ולבנות מנהיגות מקומית שתניע את עצמה, ותכפיל ותשלש את בני הנוער, אם תהיה להם תמיכה של חינוך לא-פורמלי לאחר שהם חוזרים מבית הספר ואין להם מה לעשות, לא ביום חול ולא בשבת.

לשאלתך הספציפית, יש עוד שני תחומי פעילות, קייטנות קיץ ומנהיגות צעירה. קייטנות קיץ אנחנו מפעילים מערך של 20 – 30 מקומות שיש בהם מתנדבים שאנחנו מגייסים מבחוץ, שמגיעים ומפעילים קייטנה בשכונה. מדובר על ילדים-עולים נטו. כלומר, אנחנו מביאים הכל מ"שנור".

הקייטנות משולבות עם ילדי ותיקים?

בחלק מהמקומות זה משולב, ובחלק אחר לא. כי כל הילדים האחרים הולכים לקייטנות של המתנ"ס ודווקא לילדים-עולים אין איפה להיות. מנהל המתנ"ס אומר: בשמחה, שייכנסו אליי לקייטנה וישלמו 600 שקל. ואילו אנחנו מביאים צוות מדריכים מתנדב שנמצא שבועיים במקום, ישן בסניף בדרך כלל, בשק שינה, חי מאוכל קר ומפעיל את הקייטנה. אנחנו מפעילים בקיץ 2,000 ילדים, מעבר ל-6,000 הקבועים.

מנהיגות צעירה. זה תחום שהתחלנו בו לפני שמונה שנים. אמרנו שדווקא בקרב הנוער העולה יש כוחות ואף אחד לא לוקח את הכוחות האלה ומפתח מהם משהו. הקמנו מנהיגות צעירה בהתחלה ליוצאי העדה האתיופית, אחר-כך ליוצאי חבר העמים, וגם פרוייקט משלב של יוצאי העדה עם ותיקים. התחלנו מעשרה מוקדים והיום אנחנו עומדים על שמונים מוקדי פעילות. מוקד פעילות, הכוונה לסטודנט שמגיע פעם בשבוע לשעתיים קבועות בתוך הפנימיות, כפרי הנוער המקיפים, מעביר לאותה קבוצת עולים, או לקבוצה משלבת – תלוי באיזה קבוצת מנהיגות מדובר – קורס מרוכז של מנהיגות, ברצף של שלוש שנים. החבר'ה יוצאים כל חופש להתנדבות. הם מפעילים את כל הפנימייה סביב חגים, טכסים למיניהם. מדובר על שמונים מוקדים, כשכל פרוייקט כולל בין 15 ל-25 חבר'ה, שזה מעל ל-1,000 בני-נוער רק עולים, ש"בני עקיבא" מפעילה.

לא קיבלנו לזה תקציב. פעם היה תקציב סמלי של משרד החינוך, והוא ירד, אבל את הפעילות הכפלנו.

אני אולי אהיה קצת לא מנומס ואולי גם אשבית שמחות. אני מרגיש שהדיון הזה הוא חסר טעם וחסר כיוון. הוא הולך רחוק מאד מהמטרה שלשמה, לדעתי, ועדה כזאת צריכה להתכנס.

מה שקורה כאן הוא שתנועות נקראות לכנסת, צריכות להציג קבלות של עשייה, ולעומת זה קושי תקציבי, וסביב זה מתנהל דיון. אבל זה רחוק מאד מהמטרה. צריך להגיד ביושר, בני נוער עולים לא משולבים בחברה הישראלית. זאת המציאות. תנועות הנוער יכולות וצריכות להיות צינור מחבר, ומכאן צריכה להיות הגדרת מטרה בהתאם. אני חושב שזה מאד התחדד בציבור הישראלי בעיקר אחרי הפיגוע בדולפינריום. המטרה צריכה להיות שילוב באופן מכסימלי של בני הנוער העולים בחברה הישראלית. תנועות הנוער הוותיקות שמהוות מרכיב משמעותי באתוס הישראלי יכולות וצריכות להיות הצינור המחבר.

עם כל הכבוד לכולנו, ואנחנו מאד משתדלים, עם מגבלות תקציביות אנחנו לא משיגים את המטרה הזאת. אנחנו לא מהווים את הצינור הזה. להסתכל על תנועות הנוער ולהגיד ש-5%, 10% במקרה הטוב הם עולים חדשים, זה רחוק ממה שהחברה הישראלית צריכה לתת. ומה שאנחנו יכולים להיות, דווקא בגלל השונות הפוליטית שלנו, שאנחנו מהווים מסגרות מחייבות שעוסקות בחינוך ערכי, שבאות מכל הקשת הפוליטית במדינה הזאת, אנחנו יכולים להיות הכתובת שתיקח על עצמה את המשימה הזאת.

בני נוער נמצאים בשלושה ערוצים. ערוץ אחד, בפרוייקט שנקרא נעל"ה, שבני נוער נמצאים בתוך מוסדות חינוך של "השומר הצעיר". ערוץ שני, שנמצא בתחילת הדרך, עם בני נוער מהעדה האתיופית, וערוץ שלישי הוא במסגרת הקנים הרגילים שלנו, בהתחלה בתוך הקהילה ואחר-כך להגיע לנוער שמשתלב לא במסגרת נפרדת אלא בתוך הפעילות הרגילה.

גם כאן אנחנו עושים שינויים בעבודת המחלקה. גייסנו לזה בן-אדם יותר בוגר, יואב גירש שיושב לידי, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו, ותפקידו רכז קהילה. עוד אין לנו קבלות להראות.

אני ביקשתי רשות דיבור, כי בעיניי המטרה צריכה להיות מוגדרת, וכשהיא תהיה מוגדרת אחרת, אני מצפה ממך להוביל לא את הפתרון לאיגום תקציבים בין משרד הקליטה למשרד החינוך אלא שכמה שיותר משרדי ממשלה יהיו מעורבים בפרוייקט, שהמטרה שלו היא תנועות הנוער כגורם שישלב נוער עולה בחברה הישראלית. אני חושב שיש לנו את הפוטנציאל להיות כאלה.

חזק וברוך, חבריי, ולמרות שגערת בי אני מקבל זאת באהבה. אבל נקודת המוצא היא מה שאתה אומר, שבגללה אנחנו יושבים פה.

אני מבקש עכשיו להתחיל לתת רעיונות לאחד משלושת הדברים: או לתוספת תקציב, או לתוספת כסף, או למימון. כי אין ספק שכל מי שיושב פה הוא אידיאליסט.

אני לא יכול בדיוק לתת את הפתרון. קודם-כל, בחוברת שהוכנה לדיון הזה מדובר על "קליטה בשכנות" והדבר הזה לא הוזכר אפילו פעם אחת. זה פרוייקט של מועצת תנועות הנוער שקיים כבר שנה תשיעית. הוא הוקם בתנועות הנוער כתוכנית המשך לבוגרי התנועות, בהם גם עולים שגדלו בתנועה ויכולים עכשיו, אחרי שהם צברו ניסיון בהדרכה, אחר-כך בי"ג, אחר-כך במסגרת שרות לאומי או שרות צבאי-קהילתי, עכשיו הם יוצאים לחיים והם כבר לא משרתים.

השאלה עכשיו אם הם יפתחו במסלול של תחרות במדינת ישראל על הקריירה שלהם ועל הפרנסה שלהם, או שהם ישלבו בבניית העתיד שלהם גם אורח חיים של מעורבות חברתית, כולל קליטת עלייה, וקליטת עלייה זה נתח מאד חשוב במעורבות חברתית. אם אנחנו לא ניתן את ההזדמנות לכך, יש הפסד אדיר של - - -

הפעילות שאתה מדבר עליה היא במסגרת תנועות הנוער?

היא במסגרת משותפת של מועצת תנועות הנוער. אבל בהחלט תנועה יכולה גם לקחת נתח משלה ולהגיד: אנחנו רוצים להיות בפרוייקט הזה, גרעין שלנו. יש פה גם לחוד וגם ביחד.

אתן דוגמה. לפני שנתיים היה מבצע אדיר של בוגרי מועצת תנועות הנוער, במשותף, בקוסובו. למה אין קוסובו בארץ לאורך כל החיים? למה אין התגייסות של בוגרי תנועות הנוער להתחבר לשכבות המצוקה בארץ, שבהן יש נתח אדיר של עולים, ולחבר בפועל על פני הפערים החברתיים? על זה מדברת התוכנית שלנו.

דיברת על כסף. משאב אנושי שהולך לאיבוד זה כסף. אם יש מיומנות, מודעות ורגישות ופתיחות ואהבה בקרב בוגרי תנועות הנוער, ודומיהן, למשל תוכנית נעל"ה, או התוכנית היפה של תנועת "עזרא", שהופכים פתאום מנקלטים לקולטים; אם אנחנו בחברה הישראלית לא נותנים לכך את האמצעים, יש פה איבוד של פוטנציאל, גם כספי. שלא לדבר על כך שמשקיעים הרבה מאד בצמצום פערים חברתיים, וככל שמשקיעים הפערים מעמיקים והולכים.

אנחנו פועלים כבר שנה תשיעית, אבל אם היינו מגיעים פה בעזרה לאלפי סטודנטים – שם כולל כמאפיין, אבל זה לאו-דווקא הקריטריון – לאלפי סטודנטים ברחבי הארץ, מקרית-שמונה עד אילת, שהיו חיים בפרוייקט הזה, אני חושב שהחברה הישראלית היתה נראית אחרת. ועל זה אני מצר.

כרגע אנחנו עומדים עם חוסר תקציב להמשיך החל מ-1 בינואר 2002. כלומר, ניתן אישור למועצה להשקיע השנה מתקציבה בפרוייקט הזה, וגם התקציב הזה נמצא בקיצוץ. למשל, השנה פתחנו, אחרי מאמצים גדולים מאד, בית כזה בלוד, עם 25 סטודנטים, וזה מותנה בכך שיהיה מי שירכז אותו. למרכז הזה אין היום מימון והוא יפסיק לעבוד.

אנחנו לא יכולים לפתוח השנה סניף כזה בקרית נורדאו בנתניה. הזכירו פה את סניף "בני עקיבא" בשכונת קרית משה ברחובות, שזה אדיס-אבבה, למי שלא מכיר. הוא הוקם לפני חמש שנים על-ידי חברה של "קליטה בשכנות" שעבדה שם שנה. היא יצרה את הבסיס הזה. אחר-כך לא היה תקציב וזה נגמר. אני מביע את הזעקה בענין הזה ולא את הפתרון הכספי.

תודה.

שלומית רונן-וילנקי, בבקשה.

אני מרכזת פרוייקטים במועצת תנועות הנוער.

אני רוצה לגעת בנקודה שעוסקת במימון, אבל לאו-דווקא במימון ממשלתי אלא במימון ציבורי. במסגרת העשייה שלנו במועצת תנועות הנוער אנחנו גם כל הזמן מנסים לגייס מקרנות פרטיות וציבוריות כספים לנושא קליטה, וגם היום אנחנו מנסים לקדם לא את הרעיון של קליטה כמו שדני אמר, אבל אנחנו עובדים עם התנועות עם צוות של מנחים בנושא של רב-תרבותיות, של הדיאלוג שבין קבוצות תרבות שונות, ואנחנו מוצאים את עצמנו מגישים הרבה מאד בקשות.

יש לכם קשר עם הקרן שבראשה עומדת דבורה גנני?

היה קשר. אבל פה דרושה תמיכה ציבורית. זה פשוט מדהים איך היום זה כבר לא פופולרי. יש חיפוש אחרי דברים אחרים, של קרנות גם פרטיות, כדי שהקבוצות תרשומנה לעצמן קרדיט בפרוייקטים מסוימים, והנושא של קליטה גם בשמות הכי חדשניים ומתקדמים, שמקדמים קונספציות חדשות שאנחנו מנסים להציג, כמעט נדחים על הסף.

נדמה לי שצריכה להיות התעוררות ציבורית כדי להזכיר שהנושא הזה לא נגמר, הוא לא מאחורינו ושיש מקום לעזרה של קרנות כאלה. בעבר כשהן עזרו הן עזרו מאד. אלה אמנם לא תקציבי ממשלה, אבל אלה תקציבים ציבוריים שאפשר אולי להיעזר בהם.

תודה. גברתי נציגת הסוכנות היהודית, בבקשה.

אני הבנתי שכרטיס הכניסה לדיון פה צריך לספר על העבר כדי שזה ייתן זכות דיבור. אז גם אני בוגרת תנועת "הצופים", ובהחלט מאמינה שלתנועות הנוער יש תפקיד מאד נכבד בהרבה מאד נושאים חברתיים, בוודאי גם בנושא של קליטת העלייה.

הסוכנות היהודית בהחלט רואה בתנועות הנוער זרוע מאד משמעותית לנושא של קירוב בין ישראלים ותיקים לבין עולים חדשים. ניסינו לעשות גם כמה פעולות משותפות בצורה יותר מוצלחת או פחות מוצלחת. כפי שאני מבינה גם יש פרוייקטים שקיבלו איזה שהוא תקצוב של הסוכנות, כשאכן דובר בשילוב של ותיקים וחדשים.

מאחר שהנושא היום הוא הקשר בין העולים החדשים לבין החברה הישראלית הוותיקה, וזה בהחלט אחד מהדגלים שהסוכנות מובילה, ואני עושה את זה שם בשמה, אני יכולה להציע שאנחנו נשב יחד עם מועצת תנועות הנוער וננסה לחשוב ביחד על עשייה יותר רחבה, ואני מאד מזדהה עם הדברים שלך, יניב. אני חושבת שיש תפקיד והוא מאד משמעותי. אתן סתם דוגמה. אתמול קראתי בעיתון על אירוע של ניכור נוראי, ודווקא עם תלמידי בית-ספר "שבח" שכל-כך זכה לתהילה, לצערנו, בעקבות האירוע הטרגי בדולפינריום, על ניכור נוראי בין ישראלים צעירים בתל-אביב לבין העולים שלומדים בבית-ספר "שבח".

אני חושבת שיש מקום לתנועות הנוער לנסות לראות מה ניתן לעשות, וזאת בדיוק הדוגמה, כדי שאחר-כך לא נגיד למה יש ניכור כזה ולמה הם בעצם לא משולבים ולמה הם צריכים ללכת לבילוי של ערב שבת בתוכם, בתוך הקהילה, ולא בדרך משולבת.

לכן אני בהחלט מוכנה שניזום איזו שהיא חשיבה משותפת איך אפשר לקדם את זה. זה כמובן לא על-חשבון, או לא במקום תקצוב שצריך להיות כמובן גם בתקציב הממשלתי, ואני מצטרפת לכל הקריאות שעלו כאן כדי שגם הממשלה תמצא דרך לתת לזה את הביטוי במסגרת הפעילות של התנועות. תודה.

אני חושבת שיש נושא אחד שלא נגעו בו. אני רוצה להמשיך את הדברים בקו של יניב. מדובר פה בבעיה מאד-מאד קשה שהיא בעיית עומק שלא תיפתר כל-כך מהר. שואלים בשביל מה התקציב, ואף אחד בעצם לא כל-כך נגע בשאלה הזאת. מדובר פה על שינוי של תודעה חברתית על-מנת שהעולים ייקלטו. מה שאני אהבתי בפעילות של תנועות הנוער, ובגלל זה אני חושבת שהן ראויות לכל עזרה, משום שהם הבינו בשלב כלשהו לפני כשנתיים שזה לא הולך להם בדרך הרגילה וצריך לשנות גישה. הם עשו תפנית מאד רצינית, לקחו אנשים מאד רציניים מהאוניברסיטה ויחד אתם טיכסו עצה והם הולכים במהלך עומק שאת הפירות שלו לא רואים עכשיו, אבל אם זה יימשך כך אני מניחה שנראה אותם תוך מספר שנים כמו כל תהליך שלוקח זמן, ולכן הם ראויים לעזרה.

אני מוצאת את עצמי פה במצב קצת מביך בתור נציגת ממשלה, כי הבעיה מוגדרת כבעיה לאומית קשה, שברור שמגיעים לה משאבים. יש לנו פה צינור ראוי לפעילות. אף אחד מהנוכחים פה לא חלק על כך שאין גוף שראוי להוביל פעילות כזאת, וכל אחד מהמשרדים המיוצגים סביב השולחן בעצם אמר שהוא חושב שזה מקום שראוי לשלח אליו את כספי הציבור, ותקועים בגלל בעיה, שכמו שאני מכירה את אנשי הכספים והייעוץ המשפטי, אני בטוחה שאם יתנו להם פינה עם שולחן וכוסות קפה וזמן, יימצאו שם כמה וכמה פתרונות יצירתיים.

אני חושבת שיש פה מקום גם לחברי הכנסת, וזה הציבור השלישי שיושב כאן. אני חושבת שבכוחכם להפנות את הזרקור הציבורי חזרה לספור הזה של קליטת עלייה, ובמיוחד קליטת עלייה על-ידי תנועות הנוער, ואני קוראת לכם לעשות את זה. הם מתקשים, ואני עובדת עליהם קשה שישתפרו בדרכים האלה, ואני מבקשת מהצד שלכם להפנות את הזרקור לכיוון הזה שתנועות הנוער קולטות עלייה. אני חושבת שזו תהיה תרומה מאד-מאד משמעותית, וההצעה שלי היא לכנס ישיבה דחופה של משרדי הממשלה בליווי יועצים משפטיים ואנשי כספים שמכירים את נתיבי הכסף ואת תהליכי זרימתם, ותסיימו את הענין הזה.

אנחנו עוסקים המון בנשירה ובבעיות שמלוות את הנוער העולה. יש בערך 200,000 בני נוער במערכת החינוך והם מוגדרים כנוער עולה, במעמדים כאלה ואחרים. תנועות הנוער הן אחוז קטן, וייתכן שהטיפול שלהן קטן מה-200,000 האלה, אבל זה עדיין לא עושה את פעולות תנועות הנוער ללא חשובות. כל מה שאנחנו מנסים להשקיע ומשקיעים בסכומי עתק גם במשרד החינוך וגם במשרד הקליטה בפרוייקטים כאלה ואחרים כדי לעשות בדיוק את אותם דברים שתנועות הנוער עושות, דהיינו שיפור הדימוי העצמי, פיתוח של שכבות מנהיגות אצל הנוער העולה, וזה מיליונים, בלי שום הגזמה, עושות תנועות הנוער בתהליך מקוצר, באותה הצלחה ועם הרבה מאד תוצאות טובות.

אני חושב שאנחנו כממשלה צריכים באמת לעשות מאמץ בענין הזה. אמרתי קודם לאירית ברוק שיכול להיות שנוכל להעביר גם כספי קליטת העלייה בתוך משרד החינוך, לתגבר קצת את מנהל חברה ונוער לענין הזה, אבל אם אריה שומר יעמוד במה שהוא אמר, ומשרד הקליטה כן יכול להעביר את הכסף, אני חושב שאפשר לפחות להכפיל, אם לא לשלש את התקציב שעומד לרשות תנועות הנוער לענין הזה. תודה.

אני בטוח שאין לך תשובה קונקרטית לשאלה ששאלתי אותך בהתחלה, איך הכסף מגיע אלינו, עם מה אני הולך הביתה.

עד לא מזמן עבדתי במשך שנתיים עם נוער מנותק בתחנה המרכזית בתל-אביב, וגם הרציתי בנושא בתנועות נוער. אלה שני דברים שונים לגמרי. שם יש אנשים שאיבדו כמעט הכל ואנחנו צריכים לאפשר להם להגיע למינימום, שיוכלו לקנות לעצמם לחם לאכול, ואילו פה אנחנו מנסים לעשות מנהיגים מילדים-תלמידים בכתות י' או י"א, שאין להם שום מסגרת לא-פורמלית. זה אומר שהוא מתגייס לצה"ל עם יידע ועם מוטיבציה הרבה יותר גבוהה, וכך אתה מונע ממנו להגיע אחר-כך לתחנה המרכזית.

אנחנו נשמע כעת את היועצת המשפטית של המשרד לקליטת העלייה, עו"ד מיכל לבנטל-אנדרסון, למרות שאני לא חושב שיש פה בעיה משפטית, הכי קטנה אפילו. אבל בבקשה.

יש החלטה של היועץ המשפטי לממשלה לפיה משרד הקליטה לא יכול לתת תמיכה לתנועות הנוער, ופירוש הדבר לא בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה, ובוודאי לא בצינורות שעליהם דובר כאן, כי אנחנו לא יכולים לעשות דברים כאלה.

אמנון דה-הרטוך עשה דבר אחר, אבל אי-אפשר לעשות העברה של תקציב שקיים, כמו שבוצע כאן. יש החלטה של היועץ המשפטי לממשלה.

אומר לך שני דברים. דבר ראשון, בג"ץ החליט מה שהחליט, ובאותו הבל פה הוא אמר שמעכשיו יעשו איגום תקציבים שמשרד אחד יעביר למשנהו לאותה פעולה על-מנת שרק אחד יעביר. בדיוק על זה דובר. זאת אומרת שאם יש הסכמה בין משרדים, הבעיה היא תמיד שכולם רוצים לקבל, ואת אמרת לתת.

הבעיה כאן היא הכפילויות.

אם משרד החינוך הוא היחיד היום שמממן את תנועות הנוער, וגם למשרד הקליטה היה תקציב לזה, עכשיו משרד החינוך מממן במקום כולם, כי אי-אפשר שכולם יתנו, ובזה את צודקת. משרד הקליטה יכול להעביר למשרד החינוך את התקציב שהיה מיועד לתנועות נוער לקליטת עלייה, אבל בשביל זה צריך פשוט לשבת יחד, להחליט שרוצים. לזה נועד התנאי הזה שבא בעקבות אותו בג"ץ, לאגם את התקציבים. יש דוגמאות שהדברים נעשו כבר, זה לא מקרה ראשון.

מועצת תנועות הנוער מקבלת על פרוייקטים מהמשרד לאיכות הסביבה, למרות שבנושאים דומים יש פרוייקטים ממשרד החוץ.

אלה שירותים, לא תמיכה. יש שתי אפשרויות. משרד ממשלתי יכול או לרכוש שירותים או לתת תמיכה. לתת תמיכה – לא יכולים, בגלל החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ולרכוש שירותים זה כבר יותר בעייתי, כי צריך למצוא איזה שירותים בדיוק אנחנו רוכשים.

הבנו. אני תכף אדבר על זה.

אני סטודנט באוניברסיטה העברית, שייך לפרוייקט ששמוליק דרורי דיבר עליו – "קליטה בשכנות". רציתי לומר כמה מלים על קליטה בשכנות, שאני חושב שחשוב שייאמרו. בעצם מדובר כיום בפרוייקט מאד-מאד קטן, שעמד בסכנת סגירה עם השנים. אני לא יודע בדיוק איפה זה עומד, ורציתי לציין שבירושלים ובכל הארץ יש עשרות אלפי סטודנטים שההשתתפות שלהם בקליטת עלייה שואפת לאפס, וצריך לנצל אותם. היום הסטודנטים בארץ כמעט ולא מתעסקים בפעילות חברתית. לפר"ח יש היום מלגות יותר מאנשים שמוכנים לבוא לפרוייקט הזה, ולדעתי דווקא פרוייקט כמו קליטה בשכנות יכול מאד להתאים לסטודנטים. זה בוודאי פרוייקט שיכול להתרחב במקומות כמו רחובות או באר-שבע.

אני נמצא באתר הקראוונים גבעת המטוס.

עכשיו אמרת דברים סותרים. אמרת שבפר"ח יש היום יותר תקציב מאשר סטודנטים.

אני יודע שבשנה שעברה היו יותר מלגות פר"ח מאשר סטודנטים שמימשו אותן. דרך אגב, זו תעודת-עניות לסטודנטים.

ובפרוייקט קליטה בשכנות זה הפוך?

זהו, פה אין לנו תקציב, אנחנו לא יכולים לקבל עוד אנשים. הייתי רוצה לקבל עוד אנשים. הפוטנציאל הוא עצום, אדיר. אם היינו מפרסמים היום באוניברסיטה העברית שאנשים יבואו לגור בגבעת המטוס - - -

אז למה הסטודנטים לא הולכים למסגרת של פר"ח?

כמו שאמרתי, זו תעודת-עניות לסטודנטים.

את זה הבנתי. אבל למה אתה חושב שלפר"ח הם לא הולכים ולפרוייקט הזה הם כן יבואו?

כי פר"ח זה שמונה שעות בשבוע, ואין שליחות בפר"ח. במה שאנחנו עושים יש שליחות, אם מעבירים את המסר בצורה נכונה. אני גם מדבר עם אנשים, ואנשים מעוניינים לבוא לזה. כשאני אומר לאנשים שאני גר בגבעת המטוס ועוזר לשכנים שלי, אנשים שלא מדברים עברית, לוקח אותם לבית-חולים, הם רוצים לבוא ואומרים לי לסדר להם את זה.

אני לא בטוח שגבעת המטוס הוא עכשיו המקום שצריך לקלוט עוד, אבל אני משוכנע שיש מקומות אחרים בארץ שבהם אפשר לקלוט. לצערי, קליטה בשכנות הוא פרוייקט מאד קטן, ואני משוכנע שיש לו פוטנציאל אדיר.

גם אני תושב בגבעת המטוס בפרוייקט "קליטה בשכנות". בעבר הייתי קצין בצה"ל.

נשאלה שאלה אם אנחנו מתעסקים בנושא של חניכים האם אנחנו באמת קולטים גם את המבוגרים, אם המבוגרים מרגישים את הקליטה שלנו. "קליטה בשכנות" בדרך כלל עושה את הדבר הזה. החבר'ה בתנועות הנוער מלמדים את הנושא של המנהיגות ובשלב מסוים נשאלת השאלה איפה זה מתבטא. הלכה למעשה זה מתבטא כאשר הבחור מרגיש שהוא עצמאי, הוא בא לתת את זה. זה מתבטא ב"קליטה בשכנות". אבל לאחרונה אנחנו רואים שזה מצטמצם והולך. הרבה אנשים רוצים אבל לא מצליחים.

תודה רבה.

ברשותכם אני רוצה לסכם. גלשנו פה בשוליים לדברים נוספים. המטרה העיקרית היתה לראות את המצב הכספי על-מנת להביא ליתר יכולת של תנועות הנוער להיות מעורבים בקליטת נוער עולה בתוכן. אני מאמין באמונה שלמה, ואם לא הובנתי בתחילה, אז התיקון של יניב, נציג השומר הצעיר היה במקום, שדרך תנועות הנוער, שפרט לדברים טכניים של טיול כזה או אחר מקבלים גם קצת נשמה של מדינת ישראל וגם קצת אידיאולוגיה על גווניה השונים, כל אחד מייצג בסוף את אותה אידיאולוגיה, עם ניואנסים קטנים בשוליים. במרכז, במהות, כולם ציונים, אידיאליסטים וכו'. לא שאין דרכים אחרות, אבל אין דרך בריאה וטבעית יותר מאשר דרך תנועות הנוער, ואנחנו לא שמים מספיק דגש על הענין הזה.

אבל מעבר לאידיאולוגיה אני רוצה להגיע לפרקטיקה. אני הבנתי כאן שני דברים. דבר אחד, לשנה הנוכחית, שהמשרד לקליטת העלייה מסוגל על-פי כללי המשחק הנוכחיים להעביר תקציב לפרוייקט – דרך קבלן משנה או תקראו לזה איך שאתם רוצים – לאיגוד של תנועות הנוער לנושא של קליטת עלייה.

אני מבקש שתתקיים פגישה בין הגברת שעוסקת בנושא הזה במשרד לקליטת העלייה ובין האדון שמרכז את תנועות הנוער, בנוכחות היועצת המשפטית של המשרד לקליטת העלייה, ולא יאוחר מחמישה ימים מהיום אני מבקש לקבל דיווח מה קרה בישיבה הזאת, באיזו בעיה נתקלתם. אם יש צורך, אני אדבר עם דה-הרטוך או עם היועץ המשפטי לממשלה. אני רוצה להבין למה אי-אפשר להעביר לאיגום הזה כבר ב-2001 חלק מתקציבים שיועדו לזה ולא נוצלו בגלל דברים טכניים. הרי אין חילוקי-דעות מהותיים עם המשרד לקליטת העלייה בנושא הזה.

האם בקטע הזה יש שאלה? - לא. תודה. זה נושא אחד.

הנושא השני – אנחנו נוציא בקשה למשרדים לכנס ישיבת מנכ"לים. לשנת 2002 אפשר עוד לשנות בבסיס התקציב. הישיבה צריכה להתקיים יחד עם הרפרנטית של האוצר, של משרד הקליטה, של משרד החינוך, ושל משרד התרבות, על איגום תקציבים – אני לא אומר לאן. מבחינתי לנושא של קליטת עלייה. כל משרד שיקבל על עצמו, והמשרדים האחרים יסכימו לכך, אין לי עדיפות. מאחר שחלק גדול מהתקציב ממילא עובר למשרד החינוך, לא לקליטת עלייה אלא בכלל לתנועות נוער, ההיגיון הולך לכיוון הזה. אבל אני לא פוסל שום דבר אחר.

מאחר שזה קריטי, כי אנחנו בנובמבר, עוד היום אני אוציא את הפנייה למנכ"לים של שלושת המשרדים. אני מבקש גם מכן, כשאתן חוזרות למשרד, להעביר בקשה פנימית שבוועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנו בנושא ומבקשים פגישה דחופה בין המנכ"לים בנושא הזה לתקציב 2002. מאחר שאנחנו מדברים על בסיס התקציב, זה צריך להיעשות עכשיו. זה היה צריך להיעשות כבר לפני כמה חודשים, אבל אפשר גם עכשיו.

לכן אני מבקש לדווח לי תוך עשרה ימים מה קרה. אם לא היתה פגישה, גם זה דיווח. אני רק מבקש שאם אין פגישה, תדווחו לי לפני תום העשרה ימים על-מנת שאני אדע לזנב בהם, ואני יודע לעשות את זה. זאת נקודה שנייה.

דבר שלישי. ליצור אווירה זה תהליך ארוך, ושלומית רונן-וילנקי צודקת, צריך לעשות את זה. אבל כדי שלא נסיים פה בפטור בלא כלום, אני מציע שאת תיזמי ואני אעזור לך. נוציא מכתב משותף שחתומים עליו סלי מרידור, יולי אדלשטיין, נתן שרנסקי ואולי גם אביגדור ליברמן, אולי גם אברהם בורג ועבדך הנאמן. אני חושב שכל מי שהזכרתי הוא רלבנטי לענין הזה. אבל לכל הפחות סלי מרידור, יולי אדלשטיין ואני, ואפשר להוסיף את אברהם בורג, ואם אפשר להוסיף גם את שני השרים – תשתיות ושיכון, שנוגעים בתחום הזה, מה טוב. להוציא מכתב משותף בנושא הזה, שאת תנסחי אותו, ואני אעזור לך להחתים את כולם, והמכתב הזה יעמוד לרשות אלה שעוסקים בתחומים האלה, קרנות וכו', ותפיצו אותו למי שאתם רוצים.

אני מאד מודה לכם. הלוואי שכל הישיבות היו כאלה. אני גם מבטיח לעשות מאמץ, ואני אומר את זה בעיקר לדני אדמסו שנהיה פה יותר ישראלי מכולנו, אנחנו נעשה מאמץ שגם יביא לתוצאות. אבל אתה מבין שבהיררכיה לא אני בעל זכות חתימה. אני רק מבקר את הממשלה, אבל זה לא מספיק. אבל נעזור וזה יהיה בסדר.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

- - - - - - - -


הישיבה הסתיימה בשעה 11:50