פרוטוקולים/ועדת קליטה/4061



20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20.11.2001

פרוטוקולים/ועדת קליטה/4061
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"ב
29 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 179
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי, ה' בכסלו התשס"ב – 20 בנובמבר 2001 – שעה 10:00

הטיפול בתביעות משפחות העולים שנספו באסון האווירי של המטוס הסיבירי
שהתרסק מעל הים השחור – דיון יזום על-ידי חבר-הכנסת צ' הנדל.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
אמנון כהן
גנדי ריגר

יושב-ראש הכנסת אברהם בורג
סגן שר במשרד ראש הממשלה יורי שטרן
סלי מרידור - יו"ר הסוכנות היהודית
חיים צ'סלר - גזבר הסוכנות היהודית
ראובן שלום - יו"ר חברת "עידוד", הסוכנות היהודית
עו"ד מיכל לבנטל-אנדרסון – יועצת משפטית, המשרד לקליטת העלייה
שרה כהן - מנהלת מח' רווחה, המשרד לקליטת העלייה
סא"ל יוסי דבוש – ראש ענף עלייה במפקדת קצין חינוך ראשי, משרד הביטחון
עו"ד קרן רפלנסקי- משרד האוצר
נטאשה כשר - משרד האוצר
ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
זליג ברוורמן - ממונה קבורה ארצי, משרד הדתות
יחזקאל לביא - מנהל האגף לתכנון אסטרטגי, משרד הפנים
רות בר-און - מנכ"ל סל"ע – מרכז סיוע לעולה במשבר
יצחק אלישיב - מנכ"ל קרן קיימת לישראל
דמיטרי מרקוב - שגריר אוקראינה
עו"ד אלן בקר - יועץ משפטי, משרד החוץ
יעל הרמל - מנהלת השרות לרווחת הפרט והמשפחה, מ' העבודה והרווחה
ד"ר בני רובין - משרד המשפטים

וילמה מאור

עפרה הירשפלד







- - - - - - - -
הטיפול בתביעות משפחות העולים שנספו באסון האווירי של המטוס הסיבירי
שהתרסק מעל הים השחור

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

אנחנו התכנסנו היום לאחר למעלה משלושים יום בעקבות התרסקות או הפלת המטוס והאסון האווירי שקרה בים השחור. נתנו לכוחות הטבעיים, הממשלתיים וההתנדבותיים להתארגן, לבדוק את הצרכים, ואמרנו לעצמנו שלאחר חודש מקרות האסון הגיע הזמן להתכנס כאן כולם יחד, כל משרדי הממשלה, נציגי הארגונים, נציגי המשפחות, ואתנו יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הסוכנות היהודית, גזבר הסוכנות היהודית, שגריר אוקראינה. כשכולנו ישובים יחד ננסה ללבן חלק מהבעיות, לא נגיע לכולן. נשמע מהמשרדים הרלבנטיים את הפתרונות שהם כבר מציעים ומה ניתן למצוא כפתרון לבעיות הנוספות, היה ויתעוררו. העובדות החרוצות של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ארגנו פה רשימה מסודרת של דרישות שהתעוררו אצל המשפחות.ריכוז של הרשימה הזאת הועבר למשרדים הרלבנטיים, אבל הואיל וזה נעשה רק בימים האחרונים, אז פרט למשרד הפנים שכבר שלח לי תשובה, שאר המשרדים עוד לא הספיקו, ואני לא מתלונן על כך, כי זה יצא די מאוחר. לקח זמן עד שתרגמנו את הבקשות ומיפינו אותן לפי משרדים.

מבדיקה ראשונית ומשיחות ראשוניות עם משרדי הממשלה, למרות שתפקיד הוועדה הוא לזנב במשרדים ותמיד למצוא את חצי הכוס הריקה, אני חייב לומר שיש יותר מחצי כוס מלאה, ובמהלך הדיון כאן נשמע את הפרטים.

רשות הדיבור בפתח הישיבה ליושב-ראש הכנסת אברהם בורג.

אני מבקש להקשיב. אני אשתלב יותר מאוחר בדיון. תודה.

בסדר. אם כך, רשות הדיבור לסלי מרידור, יושב-ראש הסוכנות היהודית, שאני קורא לו ראש הממשלה של העם היהודי. דרך אגב, אברום היה ראש ממשלה לפניו. סלי, בבקשה.

תודה רבה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, נציגי משרדים שונים ובעיקר בני משפחות. אני חושב שהמבחן הגדול בעקבות האירוע הנורא הזה עדיין לפנינו. אני חושב שהמבחן הוא מבחן ארוך טווח להיות עם המשפחות, עם כאבן, עם המאמץ האדיר שלהן לחזור למסלול החיים, לא רק ביום הראשון, בשבוע הראשון ובחודש הראשון, אלא לאורך הזמן.

אדוני היושב-ראש, אנחנו קיבלנו מכתבי תודה ממשפחות. אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה, אני חושב שאף אחד מאתנו לא ראוי לתודה. עשינו כל מה שיכולנו ושכל אדם צריך לעשות. לצערנו את הדבר העיקרי לא הצלחנו לעשות, והוא – לא הצלחנו לעזור להציל אף אחד מן הנפגעים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל הגופים שעסקו במלאכה עד עכשיו. משרדי ממשלה שונים: משרד הקליטה, משרד החוץ, לשכת הקשר, משרדי ממשלה אחרים, כמובן לעובדי הסוכנות שעבדו יום ולילה, מעבר למה שרגיל לצפות מבני-אדם בכל רחבי ברית-המועצות ובישראל, לאנשי בנק "עידוד", ובעיקר לארגוני המתנדבים ולמתנדבים שעבדו יום ולילה עם המשפחות.

אבל כמו שאמרתי, אדוני היושב-ראש, המבחן עוד לפנינו והאירוע הנורא הזה פעם נוספת חשף בפני החברה הישראלית את ספור העלייה הנמשך – אם אני יכול לומר ספור הגבורה הנמשך של העלייה, ושל העולים; את העולים שבדרך, אלה שעוד נמצאים שם והילדים שלהם כבר פה, את הילדים שנמצאים פה וניסו לנסוע לבקר את ההורים, את העובדים ואת השליחים ובני משפחותיהם שעומדים יחד ומאחורי העלייה המפוארת הזאת, ואת גבורת הקליטה שיום-יום משפחות העולים עומדים בה בצורה מעוררת כבוד. אני חושב שכל אזרח ישראלי, שדרך החלון הנורא הזה ראה עד כמה קשה למשפחות בקליטה בארץ, ועד כמה כל אחד מאתנו יכול לעזור למשפחות, צריך להפנים את המסר הזה ולממש אותו בחיינו יום-יום. אני חושב שזה המבחן העיקרי שלנו ואני מקווה שנעמוד בו. תודה אדוני היושב-ראש.

תודה סלי.

בטרם נתחיל לשמוע אנשים, אני רוצה להקריא מספר דוגמאות ממה שאספנו. אני מבקש את תשומת-לבכם. אני אקריא דוגמה אחת או שתיים מכל משרד, כדי שכולנו ניכנס לאווירה ונדע איזה סוג של בעיות הועלו. אחר-כך נשמע גם כמה מנציגי המשפחות ונעבור בהמשך למשרדים הרלבנטיים.

מונח לפניי ריכוז של הביטוח הלאומי. משפחת יאקופוב ודים, שאשתו ליליה ובנו מיכאל, זכרונם לברכה, נספו באסון. הוא מבקש לדעת מה הן הזכויות שלו. דבר אלמנטרי, לא עולה כסף. זאת אומרת, שיש אנשים שלא מודעים לזכויות שלהם והם מבקשים נתונים. שיעור ראשון, בסיסי, שהיינו צריכים לדעת אותו כבר לפני-כן.

מקרה שני – אולג צ'כובסקי, שאמו צ'כובסקיה גלינה, זכרונה לברכה, נספתה. הוא מבקש סיוע פסיכולוגי. אינני יודע אם הביטוח הלאומי נותן את הסיוע הזה, או לא, תכף נדון בזה. ויש עוד דוגמאות מהסוג הזה שהם דברים ממש בסיסיים. הבקשות האלה הוגשו לי במהלך השבוע, ואם עד היום לא טופל סוג כזה של דרישות – ויש גם דברים יותר מסובכים – אז זה ממש לא טוב.

הדרישה מחברת "עידוד" היא לפטור את משפחות הנספים מהצורך במתן ערבות כלשהי על-מנת לקבל דרכון ישראלי. אתם מכירים את הספור, ולא אחזור עליו. בנק "עידוד" שנותן את התקציבים-מענקים לעולים, במקום ערבות בנקאית, או ערבות כלשהי, לוקח את הדרכון כערובה שהעולה הוא אכן עולה. הבקשה היא להחזיר לאלתר את הדרכונים למשפחות ולא לבקש דמי ערבות, כי זה מקרה מיוחד. אני חושב שממש לא בעיה לעשות את זה. קצת תשומת-לב.

הסוכנות היהודית – ברגינסקי גלב, ידוע בציבור של אולגה ראוכברגר, זכרונה לברכה, שנספתה באסון, מבקש לקבל משכורת של אולגה עבור חודש אוקטובר.

נצ'אי יוליה – הוריה נצ'אי יבגניי ונצ'אי גלינה, זכרונם לברכה, נספו באסון. היא מבקשת סיוע בקבלת ויזה לרוסיה וכן לממן את הטיסה לשם, על-מנת להסדיר את הקמת המצבה של הוריה וענייני ירושה.

אלה פרטים שנראים קטנים, אבל בשביל אדם מול מנגנון גדול זה מבהיל ומפחיד, ולפעמים האנשים הולכים לאיבוד.

משרד הביטחון – סמיון רוזנברג, שאמו ליליה רוזנברג, זכרונה לברכה, נספתה באסון. סמיון חייל, מבקש לאפשר לו לצאת לחופשה נוספת מהצבא על-מנת לסדר את ענייני הקבורה של אמו ברוסיה. כמו כן מבקש לסייע לו במימון כרטיסי הטיסה.

אנדריי קזנצב – אמו מניה קזנצב, זכרונה לברכה, נספתה באסון. מבקשים לקבל מסיכות גאז. כל מלה מיותרת.

משרד הבינוי והשיכון – נטליה שצ'רבקוב, אמר סופיה פודורוב, זכרונה לברכה, נספתה באסון. מבקשת להקל על החזר תשלומי המשכנתה.

ודים יאקופוב – אשתו ליליה ובנו מיכאל יעקופוב, זכרונם לברכה, נספו באסון. מבקש לסייע בקבלת דירה של "עמידר" בראשון-לציון. אני יודע שזו בעיה לקבל דירה בראשון-לציון, אבל צריך לעשות מאמץ.

משרד הדתות - פבל אפשטיין – אשתו טטינה זולוטקו, זכרונה לברכה, נספתה באסון. מבקש עזרה כספית בהקמת מצבה.

משרד הפנים - מבקשים מהמשרד סיוע לבקר ברוסיה כדי להסדיר הקמת מצבה וענייני ירושה.

המשרד לקליטת העלייה – אתן דוגמה אחת. יוליה נצ'אי, תושבת ישראל, הוריה תושבי רוסיה. בעוד ששה חודשים מבקשת לעזור בארגון הנסיעה לרוסיה כדי להקים מצבה קבועה. (זה כלל ברוסיה להקים מצבה קבועה רק אחרי מינימום ששה חודשים, בגלל סוג האדמה), וגם כדי לסדר את ענייני הירושה.

אלכס מיכלסון ובתו סופיה מיכלסון – גרושתו ואם בתו, ינה מיכלסון, נספתה באסון. לאחר האסון הבת עברה לגור עם האב. המצב הבריאותי של סופיה קשה. האב מבקש עזרה כספית למימון הוצאות ניתוח לבתו.

אלה דוגמאות, והרשימה הרבה יותר גדולה. תכף נשמע גם את נציגי המשפחות, לאחר שכולם יגיעו.

קיבלתי תשובה אחת בכתב ממשרד הפנים. אני אקרא אותה ואחר-כך נשמע התייחסות מהמשרדים האחרים. משרד הפנים שלח לי תשובה על שלושה סעיפים: במשרד הפנים אין מושג של "ידועה בציבור". מושג זה הנו משפטי-אזרחי בדיני ממונות ומשרד הפנים אינו עוסק בזה.

2. משרד הפנים מודיע שכל מי שיפנה למשרד בבקשה כלשהי להביא קרובי משפחה – ואלה, אגב, רוב הבקשות, ואני שמח על התשובה – כל בקשה תידון בצורה פרטנית, תוך ביצוע הנחיית השר להקל ככל שניתן.

אלה רוב הבקשות, בדברים רגישים ביותר ומעוררי מחלוקת, כי אולי לפי חוק השבות זה לא בדיוק מגיע לכל אחד מבני המשפחה, אבל מאחר שהמקרה הוא לא מקרה רגיל, אני שמח על התשובה הזאת, ואני מקווה שהאמירה הכללית של "בצורה פרטנית" ו"להקל ככל שניתן" תיושם כפי שאנחנו מבינים שמסתתר מאחוריה.

בקשר לתעודות פטירה, מי שעוד לא יודע את התשובה, גם כאן משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי עשו מהלך נכון, ותכף נשמע אותם. סוכם עם הקונסול הרוסי שבנובמבר הם יעבירו תעודות פטירה רוסיות מקוריות. היות והפטירה אירעה בחוץ-לארץ, אין אפשרות חוקית להנפקת תעודת פטירה ישראלית. התעודה המונפקת בארץ הנה אישור שהאדם רשום במרשם האוכלוסין כנפטר. תעודה זו קבילה מבחינה משפטית וכל מי שמבקש מקבלה. אבל התעודות הרשמיות יגיעו ברוסיה. ככלל, כל מי שפנה למשרד או אליי קיבל שירות, יקבל גם בהמשך.

ברוכים הבאים למשפחות שהגיעו סוף-סוף.

מר נמצוב ארקדי, אני מבקש שאתה תהיה ראשון הדוברים מבין המשפחות שמיוצגות כאן. בבקשה. תודה לסגן השר יורי שטרן שיתרגם את הדברים לרוסית.

אני רוצה לציין שמר נמצוב לקח על עצמו התארגנות ראשונית של המשפחות, כינס אותן, ולכן גם ביקשתי ממנו לפתוח כנציג אחת המשפחות. בבקשה.

שלום רב. על סמך הבקשה של מר צבי הנדל הכנו כמה טפסים, שיהיה ברור מה יכולות המשפחות לדרוש מכל המשרדים, ושלחנו אותם אליך. אני חושב שבטפסים ראית למה אנחנו זקוקים, בתוך המדינה. אני מדבר עכשיו בשם כל המשפחות.

אני רוצה להסביר מה קורה אתנו היום. אני בטוח שכולם במשרדים רוצים לעזור לנו. אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו יכולים לקבל מהמשרדים. שלחנו טפסים ויש אפשרות לשלוח אותם לכל משרד ולהבין למה זקוקה כל משפחה. אבל עדיין לא ברור לנו מי אנחנו. מה שקרה הוא, שלא קרה אסון אווירי בגלל תקלה במנוע או שנשבר כנף. אנחנו לא יודעים מי אנחנו. זו לא תאונת דרכים, ולא מדובר במונית. אנחנו רוצים להבין דבר אחד ולבקש לעזור למשפחות מהר ככל האפשר.

היינו בוועדה במשרד הקליטה עם גב' שרה כהן, שנמצאת כאן, וקיבלנו הסבר שמשרד הקליטה רשאי לקבל את כל התלונות, התביעות או הבקשות שלנו, ואחר-כך זה יתחיל לעבוד. תמיד אני מסביר למשפחות שהמדינה שלנו בנויה משני עיגולים. עיגול של המשרדים וחברי הכנסת. זאת הפעולה שאני רואה היום. זאת אומרת שהכנסת כבר נכנסה לפעולה ועכשיו צריך רק ללחוץ קצת על המשרדים כדי שיעזרו ממש. זה הכל. תודה.

תודה. האם אתה מציע שאחת המשפחות תספר לנו את הבעיות הספציפיות שלה כדוגמה?

מי שירצה, אדוני.

האם מישהו מנציגי המשפחות רוצה להציג בעיה ספציפית אחת? - אני מבין שעדיין לא. אולי בהמשך.

אני מתחיל עם משרדי הממשלה ומציע למשרד לקליטת עלייה להיות ראשון. גב' שרה כהן, בבקשה.

ההתרעמות של חבריי חברי הכנסת שמשרד הקליטה לא שלח נציג בכיר – בהערה הזאת לא את מואשמת, כי את כאן. אבל ההערה נרשמה, ובאמת זה לא לענין. המנכ"ל נמצא בחו"ל. בבקשה.

סגן השר היה אמור להגיע וברגע האחרון הודיע שהוא לא יבוא.

אני לא רוצה לחזור על כל התהליך שהיה עד עכשיו. אבל בכל אופן אני רוצה לומר מלה אחת. מבחינת המשרד לקליטת העלייה הנושא רוכז באמצעותי ובאמצעות המחלקה שאני מנהלת אותה, מתחילת האירוע. כך שמה שאני יכולה לשקף זה בהחלט את המעורבות ואת העשייה שלנו וגם באמצעות העובדות הסוציאליות שכפופות אליי, וששתיים מהן גם ליוו את המשלחת שנסעה לסוצ'י באופן שוטף, כמעט ב"און ליין" של כל המשפחות שהיו קשורות לאירוע. אני מוכרחה לציין שכל המערכות, לפחות מבחינת הקמת מערך הנתונים, נשענו על ההליך שנעשה בתוך המשרד, ולכן אני יכולה לומר, לפחות לגבי עצמי, שאני בהחלט מרגישה שאני יכולה לשקף בצורה המעודכנת ביותר את ההליך שנעשה בתוך המשרד.

בשלבים הראשונים אנחנו ריכזנו מכל המשפחות, וממשיכים לרכז את זה, אבל בשלב הראשון ריכזנו את הבעיות הבוערות ביותר. מכל המשפחות יצרנו פורום בין-משרדי, שהמנכ"ל שלנו עמד בראשו, והעברנו שורה של החלטות שקיבלו תוקף של החלטת ממשלה, שמתייחסת לחלק נכבד מתוך הצרכים שהמשפחות העלו. החלטות שמתייחסות גם לתגובה שניתנה באמצעות משרד הפנים בנושא התושבות, החלטות שמתייחסות לגבי הענקה של חלקות קבורה, החלטות שמתייחסות לגבי שורה של סיועים שאמורים להינתן באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים. כל הדברים הללו נעשו מתוך חבירה ועבודה משותפת ומיקוד משותף של צרכים, עם כל משרדי הממשלה.

למיטב ידיעתך, האם היה לכם קשר כבר עם כל המשפחות?

למשרד שלנו היה קשר עם כל המשפחות. הוא ממשיך בקשר עם כל המשפחות. יש כאן, נקרא לזה צורות שונות של קשר, כיוון שחלק מן המשפחות, או בני המשפחה שנסעו, חזרו רק לאחר פרק זמן מחו"ל ואז נוצר אתם הקשר. כל משפחה עם הצרכים שלה, כל משפחה עם הבעיות שלה, כל משפחה במקום שבו היא נמצאת ועם מה שהיא מציגה.

הקשר נוצר עם העובדות הסוציאליות של המשרד שלנו, חמש במספר, שמפוזרות בחמשת המחוזות של המשרד, ועם רכזי הטיפול שנמצאים בלשכות של המשרד.

אני מוכרחה להגיד שחלק מהצרכים שמועלים לא הועלו בהתחלה והם מועלים כרגע. אבל תוך כדי התהליך נעשים מאמצים, גם בתוך המערכת שלנו, לתת את הסיוע ואת ההתייחסות, וגם מתוך הרצון שלנו לקבל את הפניות אלינו ובעצם להעלות לכל אחת מהמערכות והמשרדים הרלבנטיים את הצרכים של אותן משפחות.

אני מבין שאת מרכזת, מפיצה, ואת יודעת אם המשרדים לוקחים את זה ברצינות? כי באופן טבעי המשרד לקליטת עלייה MINDED לענין הזה.

אני מצויה בקשר שוטף עם מרבית המשרדים שהיום מחוברים לנושא הזה ואני מעודכנת די ב-ON LINE מכל אחת ואחת מן המערכות. גם במשרד הפנים, גם במוסד לביטוח לאומי, גם במשרד הדתות, גם במשרד העבודה והרווחה. אני חושבת שמה שלפחות אנחנו מנסים כאן, זה ברגע שמועלה איזה שהוא צורך, לראות מול אותו משרד איך אפשר לתת לו איזה שהוא פתרון.

בשבוע שעבר נפגשנו עם נציגות אותו ועד של המשפחות שציינו שהם בוועד, והעברנו לידיהם את החלטות הממשלה שהתקבלו במהלך התקופה האחרונה. הבהרנו להם את אותם דברים שהיו עוד טעונים הבהרה. לפחות מתוך ההתרשמות שלנו ומעבר להתייחסות לצרכים ברמה של כל מקרה ומקרה לגופו בנושא של הקמת מצבה, בנושא של סיוע פסיכולוגי – כל הדברים האלה הנציגה של משרד העבודה והרווחה גם תוכל לציין מה מתוך זה בא מתוך המערכת שלהם.

אנחנו התרשמנו, מפגישותינו עם המשפחות, שהקטע הקשה ביותר הוא הנושא של התביעות המשפטיות, הפיצויים, וכל התהליך שנעשה מול הממשלות הנוגעות בדבר מבחינת קידום התהליך הזה.

אנחנו העברנו את הבקשות של המשפחות, שהתייחסו בעיקר לזווית הזאת, למשרד החוץ, שגם אתו אנחנו נמצאים בקשר שוטף. באותו יום שאנחנו קיימנו את הדיון עם המשפחות, הם קיימו דיון פנימי אצלם.

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת, שלפחות ממה שהתרשמנו, מעבר לרמת הפרט, שאנחנו נמשיך ונעקוב ונסייע ככל שניתן, המסר המרכזי שהועלה על-ידי המשפחות הוא הרצון שלהם לקבל עדכונים שוטפים מתוך מה שקשור לכל ההליך שנובע בטיפול המיניסטריאלי מול המדינות ומול החברה שנוגעת בדבר, ולהשאיר אותם בתמונה באופן שוטף בנושא. תודה.

לפני שנשמע את שגריר אוקראינה הייתי רוצה לשמוע את גזבר הסוכנות מר צ'סלר, שעמד בראש הצוות שטס אחרי האסון לרוסיה. בבקשה.

קודם-כל אני רוצה להגיד לחברי הוועדה ולאורחים שאני רוצה לציין בפני חברי הכנסת את ההתנהגות של המשפחות בסוצ'י שהגיעו לאחר ששמעו על האסון הנורא הזה, וכל התקופה שהיינו בסוצ'י בתקופה המאד קשה הזאת, שכל אזרחי ישראל יכולים להיות גאים בהתנהגות של המשפחות, שחלקם עולים חדשים ונמצאים בארץ אפילו לא שנה. למרות הסבל הנורא, היגון והצער, ההתנהגות של המשפחות היתה תרבותית, מכובדת, והם ביקשו את מה שמגיע להם בקודים תרבותיים שכולנו יכולים ללמוד מהם. אני אומר את זה כישראלי צבר, מנסיוני שם, שראיתי עצמי גא להיות חלק מהמשפחה הזאת, למרות כל הקושי והיגון שעבר עליהם ועל כולנו.

אני מרגיש באותה רמת מחויבות כפי שראיתי את זה אז, לומר את זה לדעת הקהל בישראל, גם על הנחרצות, גם במגעים בין המשפחות לבין השלטונות הרוסיים, כמה הם התגאו בכך שהם תושבי ישראל והם עומדים על זכויותיהם, וחלק מהם נמצאים בארץ רק כמה שבועות או כמה חודשים. הייתי גא להיות ישראלי יחד אתם. רציתי לחלוק עם חברי הכנסת את ההרגשה הזאת.

דבר שני, לגבי ההשתתפות של הסוכנות. מרגע שהאסון קרה, גם היושב-ראש סלי מרידור ועבדכם הנאמן יחד עם כל חברי הסוכנות היהודית, החלטנו מיד לעשות כל אשר לאל ידנו על-מנת לסייע למשפחות, גם ברמה הנפשית, בכך ששלחנו לשם עובדים סוציאליים ורופא, אבל בעיקר בדברים הפיסיים – כל הפתרונות של הטסת אנשים מסוצ'י לרוסיה, או הטסת קרובי משפחה לארץ. לא עשינו חשבון, פתחנו ארבעה מרכזים על-מנת לסייע להם.

לסיום, הסוכנות היהודית היא אמנם לא המדינה, אנחנו מייצגים את העם היהודי ורוצים לסייע למשפחות ככל שניתן, ובכל אותם נושאים שאנחנו יכולים לסייע, אתם, המשפחות, יכולים לראות בנו כתובת חמה, אוהדת ומסייעת. תודה.

תודה רבה.

לפני שנשמע את שגריר אוקראינה, אני רוצה להקריא את החלטת הממשלה מיום 28 באוקטובר: "הטיפול בתביעות משפחות נספי המטוס הרוסי שהתרסק בים השחור", שהופל, לצערנו.

א. הממשלה רושמת לפניה את הודעת ראש הממשלה, כי סוכם עם נשיא אוקראינה על טיפול ישראלי-אוקראיני ברמה מיניסטריאלית בכל סוגיית הפיצויים למשפחות הנפגעים באסון התרסות המטוס הרוסי מעל הים השחור.

מטעם אוקראינה מונה לטפל בנושא הסגן הראשון לראש ממשלת אוקראינה.

ב. מדינת ישראל תסייע למשפחות הנספים בייצוג עניינם מול אוקראינה.

ג. שר המשפטים ירכז את הטיפול בנושא מטעמה של מדינת ישראל".

רשות הדיבור לשגריר אוקראינה מר דמיטרי מרקוב. בבקשה.

מר סלי מרידור, קרובי המשפחות שנפגעו באסון, אני משתמש בהזדמנות הזאת ורוצה עוד פעם בשם מדינתי ובשם ממשלתי להביע את צערי העמוק ולהתנצל על הקטסטרופה שהיתה צירוף מקרים פטאלי בנסיבות לא רגילות. זה מאד טראגי שאנשים נספו ואני גם מבין את ההרגשה של קרובי המשפחה שאבדו את יקיריהם, אבל לא פחות קשה להרגיש שייכות לאסון. אוקראינה וממשלת אוקראינה מוכנה לקחת אחריות על האסון.

רציתי לתת לכם אינפורמציה, שבאוקראינה ממשיכה לעבוד ועדה בין-משרדית שבראשה עומד סגן ראשון לנשיא אוקראינה. כשנקבל את התוצאות של עבודת הוועדה ניצור קשר עם ארקדי נמצוב. אנחנו מקווים שנדע את הסיבות הריאליות למה קרה האסון, מי אשם ומי אחראי.

דבר שני. אנחנו בקשר טוב עם משרד החוץ הישראלי ומקווים בזמן הקרוב להתחיל משא-ומתן בפועל שיעזור לשתי המדינות שלנו לפתור את הבעיות של משפחות הנספים לשביעות רצונם של שני הצדדים. אני עוד פעם רוצה להגיד שהטרגדיה הזאת היתה שוק קשה למדינה שלי, לעם שלנו ולמנהיגים של מדינתנו. תודה על תשומת הלב.

תודה רבה לשגריר אוקראינה.

אני רוצה להמשיך עם משרדי הממשלה, ומאחר שמשרד העבודה והרווחה סיים רק לפני שעה את השביתה ויש עדיין הרבה מה לעשות שם, נמשיך עם גב' יעל הרמל, מנהלת השרות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה. בבקשה.

למרות העיצומים ועד העובדים אישר לי במיוחד לבוא לפה, למרות העיצומים, כי חשבו שזה חשוב שאנחנו נבוא לכאן.

אני רוצה להתחיל דווקא בנקודה שצוינה גם קודם על שיתוף הפעולה בין המשרדים השונים, ואני רוצה לציין שבמקרה הזה היה שיתוף-פעולה יחיד במינו בין המשרדים השונים, גם מבחינת יעילות העבודה, במיוחד מבחינת מהירות העבודה, ומהר מאד אחרי שהגשנו תוכנית ראשונית, אומדן לתקציב שנדרש עוד בשנת 2001 ישבנו על המדוכה במהירות רבה מאד עם משרד האוצר ואושר תקציב מיוחד לנושא הזה של עזרה, סיוע למשפחות. התקציב התקבל וכבר ניתנה הקצאה למחוזות של המשרד על-מנת שניתן יהיה להעביר אותו למחלקות לשירותים חברתיים.

בגלל העיצומים שהיו במשרד, באופן מעשי הכספים עדיין לא הועברו, אבל ניתן אישור לכל המחלקות לשירותים חברתיים לקבל פניות ממשפחות שיבואו, להיענות לכל הפניות, בהבטחה ברורה שהתקציבים יגיעו. כלומר, לא רצינו שהמשפחות האלה יסבלו באיזו שהיא צורה בשל העיצומים שיש במשרד או במחלקות לשירותים חברתיים.

בגדול, מהלך נוסף שנעשה, ושוב במהירות יחסית גבוהה, נקבעו קריטריונים לצורת הסיוע. נקבע סל שירותים, איזה סוג של עזרה יינתן במחלקות לשירותים חברתיים. המגמה היא שתהיה גמישות מירבית בבניית סל השירותים לכל משפחה, מה שאנחנו קוראים תוכנית שמתאימה לכל משפחה ולא משהו מאד סגור ונעול, אלא באמת עם גמישות מירבית לצרכים של כל אחד מבני המשפחה.

בשלב ראשון אנחנו מדברים על חודשיים שנותרו לנו בשנת 2001, אבל כבר קיבלנו הבטחה לתקציב נוסף וחריג, לפחות לחודשים הראשונים של שנת 2002, כך שאני מניחה שלפחות בשבעת החודשים הבאים יש למשרד, באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, תקציב מיוחד לסיוע למשפחות.

לצערי, מאחר שקיבלנו את הידיעה על הישיבה הזאת מאוחר מאד, אין לי מידע כמה משפחות כבר פנו למחלקות לשירותים חברתיים. אני יודעת שבשלב ראשון, עוד לפני שקיבלנו את התקציבים, יזמו המחלקות לשירותים חברתיים פנייה למשפחות באמצעות הרשימות המעודכנות מאד שקיבלנו ממשרד הקליטה, כך שאני יודעת יוזמה של פנייה מצד המחלקות, מצד העובדים הסוציאליים למשפחות. אין לי מידע מה קרה מאז, האם המשפחות פנו והמשיכו להגיע ביוזמתן, ולכן אינני רוצה למסור מידע בלתי מדויק. אני אוכל להמציא את הפרטים בשלב יותר מאוחר, אם הכנסת תרצה.

אני רוצה להוסיף משפט אחד, גם דרכך. אני הבנתי שהמוסד לביטוח לאומי החליט לתת קצת שאירים. מאחר שקצבת שאירים הוא שם יפה מאד, אבל לא מספיק, ביקשתי מראש הממשלה ללכת קצת יותר קדימה ולהתקרב יותר לנפגעי טרור, משהו באמצע, ואז נוכל לבשר למשפחות שזה משהו שאפשר לחיות אתו קצת יותר בכבוד מאשר עם המינימום של קצבת שאירים.

בכל מקרה תודה למוסד לביטוח לאומי על מה שעשיתם.

מר קמרי רוצה להפנות שאלה לשגריר אוקראינה. בבקשה.

אני אבא של עדי. אדוני השגריר, אני שומע ממך התנצלות. אני מבין את ההתנצלות ומקבל אותה, אבל אני רוצה לשאול אותך עוד פעם. כל פעם אנחנו שואלים מה אתם עושים לאשמים ברצח הזה? האם הוועדה הזאת מטפלת, האם היא תעמיד אותם לדין, או לא? זו לא תאונת דרכים, זה לא טייס שיכור, זה טיל אוקראיני שריסק אותם. מה אתם עושים?

תודה רבה.

סא"ל יוסי דבוש, אני מבקש ממך כראש ענף עלייה במפקדת קצין חינוך ראשי לומר כמה משפטים על הצרכים המיוחדים של החיילים שקשורים למשפחות. בבקשה.

אנחנו יודעים שיש ארבעה חיילים כאלה והם יטופלו במסגרות הרגילות של צה"ל, כמו מסגרות הת"ש, טיפול בפרט. המפקדים קיבלו מאתנו הסבר על המקרה ובקשה לעשות הסברה בכלל בצה"ל, לאו-דווקא ביחידות של החיילים עצמם, ואם יש לחיילים בעיות כאלה ואחרות, להתייחס אליהם ברגישות הראויה. אם יש בעיות כמו שהעלית פה, אני מוכן שהן תועברנה אליי והן תטופלנה מיד.

אנחנו נעביר אליך את הנושאים שקיבלנו, ניקח ממך גם את הנתונים ונפנה אליך אם יש בעיות נוספות.

אין בעיה.

תודה, וכל הכבוד לצה"ל.

ידידי ישראל שוורץ ממשרד השיכון, בבקשה.

כשקיבלנו את הרשימות ממשרד הקליטה בדקנו מי מבין הנספים היו כאלה שמימשו משכנתה, פנינו לבנק למשכנתאות וביקשנ ו מהם להפסיק לגבות את המשכנתה עוד לפני כל הפרוצדורות של הוצאת תעודת פטירה, והבנקים אכן נוהגים כך.

זאת אומרת שכרגע הפסיקו לגבות משכנתה מהמשפחות.

נתנו הוראה לבנקים ולפי מיטב ידיעתי הבנקים, בעקבות ההנחיה, הפסיקו לגבות את המשכנתה שמתייחסת לביטוח חיים.

לגבי בנק "טפחות" אני יודע שההנחיה הגיעה לידי ביצוע. יש עוד שני בנקים אחרים, שאני לא בטוח. אם יש בעיה, שיגידו לי ואני אוודא את זה.

לגבי שאר הבעיות, לפי אותה החלטת קבינט סוכם שתוקם ועדה משותפת לנו ולמשרד הקליטה בנושאי דיור אחרים, כאשר משרד הקליטה הוא המרכז. מעבר לזה, אם מגיעות בעיות פרטניות כמו בקשה להקטנת משכנתה וכו', אני מבקש שהבקשה תועבר אליי ואני כבר אטפל בה.

יש לי רשימה של בקשות מהמשפחות גם למשרד השיכון. אני אעביר אותה אליך. אתה מטפל מבחינתנו בנושא. תודה.

רשות הדיבור ליושב-ראש הכנסת, שנאלץ לעזוב אותנו. בבקשה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית, אדוני שגריר אוקראינה בישראל, משפחות יקרות, חברי הכנסת, אני מתנצל שאני לא יכול להישאר עד תום הדיון. אני הולך לדיון לא פחות מורכב מזה – פגישה עם משפחות החיילים החטופים בלבנון. לצערי, הכנסת עוסקת בהרבה מאד דברים ביום הזה, ולכן ביקשתי להגיד כאן דבר אחד.

אני חושב שזה כבר המפגש השלישי עם נציגי המשפחות. לפני-כן היתה ישיבה בכנסת, אחר-כך בבנייני האומה ועכשיו כאן. מה שקורה כאן עכשיו הוא הדבר הנכון. זאת אומרת, הטכסים ועצרות הזיכרון יש להם משמעות ברמה של הנצחה, ברמה של האמוציה, אבל עם אמוציה לא הולכים לבנק, וצרכים אי-אפשר לפתור אלא בישיבה מתואמת של כל המערכות כולן. אולי לכתחילה לא הייתי חושב שזה תפקיד של הכנסת בתור הרשות המחוקקת, אלא תפקיד של גופים אחרים, אבל בעת הזאת הכנסת הפכה להיות כתובת, ואני חושב שהעבודה שאתה באופן אישי עושה עם צוות הוועדה יחד עם חברי הוועדה, היא העבודה הנכונה, מתוך הנחה שצריך לעשות מיפוי של כל הדברים ולעבור דבר-דבר ולעשות V על-מנת שבסופו של דבר נגיע למצב כמה שיותר מהר שבו אין לנו יותר תלונות והשילוב של פתרון הבעיות המעשיות, ועדת החקירה באוקראינה עם מיצוי כל ההליכים, גם הכלכליים וגם המשפטיים כלפי מי שנוגע בדבר, וגם מציאת דרכים נאותות להנצחה, אם ברמה האישית – מצבה, העלאת גופה, אם צריך, או דבר מן הסוג הזה, וגם ברמה הציבורית הם הדבר הנכון. וכל מה שאני מתפלל לכולנו הוא דבר אחד בלבד, שלא נדע יותר צער. תודה רבה אדוני יושב-ראש הוועדה.

תודה רבה ליושב-ראש הכנסת.

בינתיים קיבלתי פה פתק, ואשמח גם לשמוע שני משפטים בנושא הזה, שהנהלת קרן קימת החליטה לסייע בהקמת אתר זיכרון לנספים. נמצא אתנו מנכ"ל קרן קימת, יצחק אלישיב. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כבוד השגריר, חברי הכנסת, הנהלת הקרן הקימת החליטה לסייע בהנצחת החללים. לצורך הענין כינסתי לפני שבועיים בתל-אביב את נציגי המשפחות. הגיעו 39 חברים, שאת חלקם אני רואה כאן, והיות ואנחנו מעוניינים שכל צורת ההנצחה תבוא מהם, בלי שאנחנו נכתיב להם, הם התייעצו. בשלב הראשון סיכמנו על המקום והמקום הוא בסביבת יערות בן-שמן. היות ועל הצורה ועל הדרך עדיין אין סיכום, הצעתי להם, והם קיבלו את הצעתי, שביום חמישי הקרוב בשעה תשע יעמוד אוטובוס של קרן קימת בתחנת הרכבת ארלוזורוב צפון, ייקח את המשפחות לסיור באזור בן-שמן, האזור שהם ביקשו באזור המרכז, הם יראו צורות של הנצחה. אנחנו פתוחים לקבל הצעות שלהם ואני מקווה שבמשך היום הם יגבשו את הרעיון בדיוק כיצד ואיך הם יבקשו ואנחנו נעשה.

זו גם הזדמנות, ואני רוצה לנצל אותה, שמי שלא היה מהמשפחות בפגישה ומעוניין להצטרף, בבקשה, בתחנת הרכבת ארלוזורוב צפון בשעה תשע בבוקר גם אוטובוס וגם ארוחת צהריים יהיו על-חשבוננו, ואני מקווה שביחד נצליח ליצור מונומנט יפה שישקף את דעתם, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי לציין את האסון הנורא.

בהזדמנות זו אני רוצה לומר שאנחנו עובדים ביחד עם מרכז ההסברה, ודורון שוחט מסייע בידינו, ואני מקווה שביחד עם המשפחות נצליח לייצר משהו יפה. תודה.

תודה רבה גם על הדברים ועוד יותר על המעשה. אנחנו יודעים, ברוך השם, שבעם היהודי בעת צרה אנחנו מלוכדים. הלוואי ולא נזדקק לדבק הזה של צרות שנוחתות עלינו חדשות לבקרים ונדע להושיט יד ולהיות ערבים זה לזה גם בעתות שמחה, שוטף ורגיל.

רשות הדיבור למר זליג ברוורמן, נציג משרד הדתות, שישיב על מספר שאלות שעלו פה. בבקשה.

בראשונה אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות הנספים ולברכן בברכה הידועה, מן השמים תנוחמו ואך ששון ושמחה תשיגו ונס יגון ואנחה.

למשרדנו הגיעו עשר בקשות של משפחות שרוצות להקים גל-עד של חלקים מהנספים, או מה שנשאר. אנחנו נתנו הוראה לכל חברות קדישא בארץ שיקצו חלקה מיוחדת לאלו שיבקשו לקבור את החלקים האלו, או אפילו להקים גל-עד מסוים שיוכלו להתייחד שם. דרך אגב, ראשון-לציון כבר הקימה מקום למשפחה מיוחדת.

בקשר לבקשות שאני רואה פה, הן לא הגיעו אליי. אני אבדוק אותן ואדאג לכך שתינתן תשומת-לב מיוחדת לכל הבעיות האלה. ואני מסיים, שלא נדע עוד צער.

תודה.

נציג משרד המשפטים, ד"ר בני רובין, בבקשה.

האדם היותר מוסמך לדווח בענין הזה הוא היועץ המשפטי למשרד החוץ. אנחנו משתתפים בצוות שהוקם בראשות היועץ המשפטי למשרד החוץ כדי לקיים את המגעים עם אוקראינה, ובמסגרת הצוות הזה אנחנו פועלים, בעיקר בהיבט המשפטי. תודה.

תודה. נציג משרד החוץ, עו"ד אלן בקר, בבקשה.

בהמשך להחלטת הממשלה שהקראת, משרד החוץ אכן התבקש לעכב את המגעים עם ממשלת אוקראינה בכל הנוגע לסוגיית הפיצויים. אנחנו כבר נמצאים במגע עם ממשלת אוקראינה ובשלב זה אנחנו מגבשים את המסגרת והמנגנון של המשא-ומתן עם נציגי ממשלת אוקראינה.

אתם התארגנתם לשיתוף פעולה שוטף עם נציגי המשפחות? איך זה עובד בפועל?

אנחנו ננהל את המשא-ומתן מול ממשלת אוקראינה. יש גם מנגנונים פנימיים שמטפלים בייצוג של המשפחות ואנחנו בקשר עם הגורמים הממשלתיים האחרים שמתגבשים עכשיו יחד עם המשפחות. מבחינה פנימית אנחנו כמובן מתאמים עם שר המשפטים שהוא יתמנה לעמוד בראש הדרג הייצוגי מול סגן ראש ממשלת אוקראינה.

היועץ המשפטי לממשלה גם קבע את הפורום של המשפטנים בראשותי, שמתאמים עם כל משרדי הממשלה והגורמים האחרים הנוגעים בדבר, כדי לגבש את הדרישות הישראליות מול ממשלת אוקראינה.

תודה. מי מנציגי המשפחות שרוצה בשלב הזה להוסיף לשאול, או להעיר, בבקשה.

בתי ונכדתי, לובה ודשה בורלקוב נספו באסון המטוס. הן טסו לנובוסיבירסק כדי לרפא את הילדה. עכשיו אנחנו נמצאים בישראל ללא מעמד. כל המסמכים על שם חתני, בעלה של לובה. אנחנו משפחת סטפנוב, עלינו לארץ כי יש לנו עוד בן בן 40, נכה 100%. אנחנו פונים למשרד הפנים ולמשרד המשפטים לעזור לנו לקבל מעמד, כי אנחנו ההורים של בתנו שנספתה באסון ואפילו אין לנו את תעודת הלידה שלה, כי היא היתה אתה במטוס. אנחנו מבקשים לעזור לנו לקבל תעודת לידה חדשה. אני העליתי את הבקשה על הכתב ואני אמסור אותה לכם. גם אין לנו עדיין תעודת פטירה.

במגדל העמק עוזרים לנו לקבל דירה, בגלל הבן הנכה, אבל הדירה צריכה להתאים למצב הבריאותי של הבן. כי חוץ מהבעיות של הבן יש לי עוד בעיות עיניים, בנוסף לבעיות שקשורות לגיל שלנו. נתנו לנו לראות דירה אחת, אבל אין בסביבה הקרובה בית-חולים ולכן הדירה לא מתאימה לנו. בינתיים אנחנו צריכים לחדש את חוזה השכירות בדירה הנוכחית.

אנחנו גרים בארץ כבר שנתיים ולא מקבלים קצבת זקנה מרוסיה. אולי עכשיו, בדקות הקשות האלה, מישהו יעזור לנו לקבל את קצבת הזקנה. ברוסיה קיבלנו שלושתנו קצבה. בעלי עבד ככורה פחם, וגם בני, שקיבל שם קצבת נכות.

אנחנו מודים מאד לסל"ע שעוזרים לנו כרגע. אחרים מנסים לעזור, אבל מלבד סל"ע אף אחד לא עזר לנו עד עכשיו.

אנחנו מבקשים להיפגש עם השר שרנסקי, או עם אריאל שרון או עם נציגי המשרדים הרלבנטיים כדי לקבל תעודת לידה של הבת שלנו שנספתה באסון והכרה שאנחנו ההורים שלה. המצב שלנו גרוע, בלי דירה ועם בן נכה. אנחנו מבקשים מממשלת ישראל לעזור לנו. אני לא יכולה לכתוב יותר, כבר כתבתי לחברת-הכנסת סופה לנדבר ולא קיבלתי עדיין תשובה חיובית. אני פונה אל ממשלת ישראל, כי אם אוקראינה יכולה רק להרוג, אנחנו מבקשים עזרה מממשלת ישראל. תודה רבה ישראל.

תודה רבה לך. יש לנו פה דוגמה שבעצם קשורה כמעט לכל משרדי הממשלה, ולכן הריכוז של המשרד לקליטת העלייה הוא חשוב מאד. תכף נשמע גם את רות בר-און שתשלים את מה שלא שמענו מהמשפחות, כי היא ודאי קשורה אתן בצורה יוצאת מן הכלל. היא עומדת בראש ארגון סל"ע שהגברת הודתה לו.

אבל נתחיל ממשרד הפנים, שנראה לי שזה הנושא שכואב לה מאד. מר לביא, בבקשה.

הבקשות שהגברת הנכבדה העלתה כאן, עם כל הצער, אני לא יודע. אם הלידה בוצעה בארץ, אין בעיה להוציא תעודת לידה. אם הלידה בוצעה במדינה אחרת, צריך לפנות על-פי הנהלים הבין-לאומיים לשגרירות של אותה מדינה ולקבל משגרירות רוסיה, במקרה הזה כפי שאמרת, ולבקש מהם העתק מתעודת הלידה, שסביר להניח שהם ינפיקו לה.

לגבי הבקשה שלה לבירור סטטוס. אם אכן היא צריכה בירור סטטוס לגבי מעמדם בארץ, אני מעלה כאן רעיון, שיחד עם אנשי סל"ע נקבע פגישה בתל-אביב, במשרד שלנו, ונמצא את הפתרון לבעיה.

לגבי תעודת פטירה, כבר מסרתי במכתב שכתבתי למנהלת הוועדה, שכל אחת מהמשפחות שתפנה ללשכת מרשם האוכלוסין באזור המגורים שלה תוכל לקבל תמצית ממרשם האוכלוסין שבה נאמר שהאיש נפטר וכתוצאה מכך הוא רשום במרשם האוכלוסין כמי שנפטר. תעודה זו יש לה דין מבחינת המשפט כמו לתעודת פטירה, והמשפחות יוכלו לקבל אותה. אין בעיה.

בנושא כזה האם משרד החוץ יוכל לעזור בקשר עם רוסיה כדי להוציא תעודת לידה?

אדוני היושב-ראש, ברור שאנחנו במגעים עם ממשלת רוסיה לגבי אותם דברים. אבל הפניות האינדיבידואליות מן הסתם מופנות אל הגורמים שנקבעו - - -

הפנייה האינדיבידואלית תרוכז על-ידי המשרד לקליטת העלייה, אבל בסופו של דבר הם יזדקקו לעזרה שלכם בקשר עם רוסיה.

בוודאי. אנחנו אכן הגורם בקשר עם הרוסים.

יש עוד גופים שיש להם קשר עם רוסיה וגם הם יכולים לעזור, אבל הם ביקשו לא לדבר כאן.

אני אחות של עדי. הבעיה העיקרית שלנו היום היא שאין לנו סטטוס. אני לא מדברת נקודתית על הסטטוס של אותה גברת שדיברה קודם. סטטוס כללי, קולקטיבי, לכל המשפחות. אנחנו היום לא מקוטלגים כנפגעי תאונות דרכים או נפגעי פעולות איבה. אין לנו שום תיקון בחוק היום, שמפריע לנו לקבל הטבות. אנחנו חייבים שישייכו אותנו לקבוצה מסוימת.

בקשה שנייה מופנית למשרד החוץ. אנחנו לקחנו משרד עורכי-דין שייצג אותנו ואנחנו רוצים להיות מעודכנים במה שקורה במגעים שיש עם ממשלת אוקראינה ברמה הסבירה, ברמת האפשרות לעדכן אותנו, כדי שנדע איפה הדברים עומדים.

זה ברור.

לפני שנשמע את סלי מרידור, הפעם לא בדברי ברכה אלא בדברים מעשיים, הייתי רוצה לשמוע דברי השלמה מהגברת היקרה, הצדיקה, הנהדרת – רות בר-און מארגון סל"ע, שעוזרת לנו בהקשרים של קליטת עלייה, כמעט כמו משרד ממשלתי, אבל עם לב כמו כל משרדי הממשלה יחד. בבקשה.

תודה רבה על המלים החמות. אני ודאי שאינני ראויה להן, מי שראוי להן הם המתנדבים הישראלים והישראלים שזה מקרוב הגיעו, בתוכם גם משפחות שכולות שאיבדו את הילדים לפני שנים אחדות בלבנון ובמקומות אחרים, שגם הם נרתמו יחד עם הישראלים הוותיקים לסייע למשפחות ולהיות להן לכתובת.

המשימה המרכזית, העיקרית שלנו היא איך להיות עם המשפחות בתוך הכאב הנורא הזה, איך ללוות בתוך הבלתי-נסבל הזה ובכל זאת לתת גם תשובות מעשיות. התשובות המעשיות הן לעתים בדברים מאד-מאד קטנים, אבל הדברים הקטנים הם אלה שמאפשרים בעצם ללכת ליום הבא ולשבוע הבא. אנחנו יודעים שהדרך של השיקום היא דרך ארוכה מאד, דרך שמלווה ביסורים רבים, ואנחנו מתכוונים להיות עם המשפחות בדרך הארוכה הזאת לא רק במה שקרוי בחירום, אלא גם בקבוצות התמיכה שהראשונה מהן מתחילה מחר. קבוצות תמיכה, שאלה שירצו יוכלו להשתתף בהן, ואולי ניתן יהיה למצוא מעט מרפא, מעט נחמה, וכמובן נהיה גם כתובת בנושאים הפרקטיים שיידרשו מאתנו.

בנושאים כספיים המחויבות העיקרית היא, כמובן, המחויבות של משרדי הממשלה. אנחנו ארגון התנדבותי, ולבד מהסכום המזערי – ואני מתנצלת שהוא כל-כך קטן – של 2,000 שקל שיכולנו לתת מיד למשפחות, עכשיו, מתוך הקרן של "ידיעות אחרונות" ו" וסטי" נאספו בסך-הכל 125,000 שקל, שגם הם נמצאים שם למען המשפחות. קיוויתי שנקבל תרומה מארצות-הברית שתשתווה בדיוק לאותו סכום, או אולי למעלה מזה, כדי שנוכל לתת סכום משמעותי יותר, כי אנחנו יודעים שיש כאן משפחות שבאמת זקוקות לעזרה הכספית המיידית הזאת. גם אם יש מענים ממשלתיים הם יותר לטווח הארוך, וחלק מהדברים התעכבו עכשיו בגלל העיצומים והשביתות, ולכן המצוקה של המשפחות באמת גדולה.

נשתדל להיות לצדכם במה שאפשר, ובל תדעו עוד צער.

תודה, רות.

סלי מרידור, יושב-ראש הסוכנות היהודית, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. בראש ובראשונה אני רוצה שוב להביע גם את ההשתתפות בצער ובכאב, וגם את ההערכה העצומה למשפחות על הדרך שבה הם עוברים מה שהם עוברים. אני חושב שהם מעוררים כבוד אצל כולנו, ונשתדל לעזור בכל מה שאפשר.

אני גם חושב שמה שאנחנו רואים מסביב לשולחן הזה, את ההיענות של משרדי הממשלה, של חברי הכנסת, של יושב-ראש הוועדה, של ארגוני המתנדבים, מצביע על דבר מאד יפה בחברה הישראלית, ואני מקווה שנדע לשמר אותו.

אני רוצה להביע הערכה מיוחדת למתנדבים שעושים את העבודה, וגם לקהילות היהודיות ברחבי העולם שמסייעות בממון לארגון סל"ע ולארגונים מתנדבים אחרים באמצעות הסוכנות היהודית כדי לאפשר את הפעולה החשובה הזאת.

ראיתי כאן לראשונה סוגיות שהוועדה התנתה בהקשר של הסוכנות היהודית ובהקשר של חברת "עידוד" ואני רוצה להתייחס לבעיות המשותפות, ולמעשה כמעט כל הסוגיות נוגעות בשניים או שלושה עניינים. יש אנשים שמבקשים סיוע בהעלאת קרובי משפחה. אנחנו נגיש כל סיוע מיד. יש אנשים שמבקשים סיוע בטיסה להשלמת סידורים, עם קרובי משפחה שנמצאים שם, או עבור קרובי משפחה שנמצאים שם, להביא אותם הנה. אנחנו נגיש כל סיוע מיד.

עלתה שאלה שנוגעת לחברת "עידוד" בנושא הדרכונים והערבויות. חברת "עידוד" משמשת גורם שמעניק הלוואות וגובה הלוואות גם מטעם המדינה וגם מטעם הסוכנות היהודית. הדרכונים, או הערבויות, נלקחים בגלל ההלוואות שניתנות מטעם המדינה. קודם-כל לגבי הצד של הסוכנות היהודית, גזבר הסוכנות היהודית חיים צ'סלר ואני סיכמנו שכל הלוואה שניתנה על-ידי הסוכנות היהודית למשפחות לא תיגבה על-ידינו ואנחנו לא נוסיף עוד קושי למשפחות שבכל מקרה נמצאות בקשיים נוראים.

זאת אומרת, ההלוואה תיהפך למענק.

נכון. ברגע שנקבל את עמדת המדינה, אדוני היושב-ראש, לגבי ההלוואות שניתנו על-ידי המדינה, חברת "עידוד" תוכל לנהוג בצורה דומה לגבי הלוואות המדינה.

אני מציע שהמדינה תאפשר את שחרור הדרכונים והערבויות, לפחות כשלב ראשוני, מה שאני מבין יקל מאד על המשפחות.

מי צריך לקבל החלטה בנושא זה?

היות ואין רשימה מרוכזת, אנחנו לא יכולים לעשות את זה מוקדם. אבל עד היום כל פנייה שהיתה נענתה מיד בצורה חיובית על-ידי משרד הקליטה.

תודה.




שאלה:

שמעתי שמבטלים את ההלוואה שהעולים החדשים מקבלים מהסוכנות היהודית. התקשרתי לטלפון שנתנו לי בחיפה וקיבלתי תשובה שלילית. אמרו לי שאם הייתי נכה אולי היו מבטלים לי את ההלוואה. לאן ולמי אני צריכה לפנות בענין הזה?

תפני אליי.

אני מציע שלכל הבעיות הפרטניות, מאחר שיש פרובלמטיקה שאני מבין אותה, ואנשים לא יודעים לאן לפנות, וגם אנשים מנוסים ומשופשפים בביורוקרטיה הישראלית בקושי מוצאים ידיים ורגליים, אני מציע לשמור על קשר עם נציגת המשרד לקליטת העלייה והיא תעביר את הבקשה למקומות הרלבנטיים. אני לא צריך שכל אחד מכם יעשה דוקטורט במנגנונים הישראלים.

לפני שאסכם, אם יש עוד מישהו מהמשפחות שרוצה לדבר, בבקשה.

אני יועץ של סגן השר יולי אדלשטיין ואני רוצה לספר מה עושה משרד הקליטה בענין הזה. אני לא מבין למה אומרים שאין רשימה מעודכנת. משרד הקליטה עשה רשימה לפני כמה שבועות והעביר אותה לכל המשרדים.

דבר שני, בזמן האחרון, ממחוזות משרד הקליטה, כל המשפחות קיבלו 1,500 שקל כמענק. אני קיבלתי אישור שהכסף נכנס לחשבונות של המשפחות. נוסף לכך, בכינוס דיברו על תורם מאמריקה. אתמול נפגשתי עם נציג של התורם בענין הרשימות, ואני מקווה שתוך זמן קצר התרומה בסך 10,000 שקל לכל משפחה תועבר למשפחות.

אני חושב שאנחנו עושים פה עוול למספר אנשים שהיו אתנו בסוצ'י. אנחנו מדברים על אסון . מסביב פה מקבלים, ובצדק, את התשבחות, אבל אדוני היושב-ראש, אני חושב שפה בוועדה צריך להגיד תודה ... במצב הקשה שהיינו, לאנשי הסוכנות, לרופא ולמשטרה, לצה"ל, לחיל האוויר, למשרד הקליטה, לעובדות הסוציאליות, וביומיים האחרונים למשרד החוץ. הם לא זקוקים לתודה שלנו אבל אנחנו חייבים להם את זה. כשאנחנו היינו בתהום הם היו לידינו.

יישר כוח גדול. הכרת תודה זה דבר חשוב ואני מודה לך על שמצאת את הכוח להגיד את זה.

יש פה עוד מישהו שרוצה לדבר. הוא יהיה אחרון הדוברים. אחר-כך נשמע את חברי הכנסת ונסכם את הדיון. בבקשה.

אני חתנה של טושינה זינאידה שנספתה באסון. אף משרד לא עזר לנו. לא קיבלנו אגורה ממשרד הקליטה. חשבון הבנק שלנו ריק ונמצא במינוס גדול ואין לנו כסף להקים מצבה.

תודה לך על הדברים.

סגן השר יורי שטרן, בבקשה.

תודה. קודם-כל אני מתנצל שנאלצתי לצאת ולא שמעתי את כל הדברים. אני חושב שוועדת העלייה והקליטה עשתה עבודה מאד יסודית עם כל הרשימות של כל הבקשות הפרטניות של האנשים. אבל נראה לי, ממה שבדקתי אצל מנהלת הוועדה, שהבעיה המרכזית שלא נפתרה היא הבעיה של פיצוי המשפחות, ודיברנו על חוקים שיכולים להיות, הגבלה או בסיס לחישוב. הדבר המרכזי הזה לא נפתר. לכן, עם כל הכבוד, לקבל 1,500 שקל זה יותר טוב מכלום אבל זה לא סכום שיכול להוות סיוע ממשי למשפחות האלה. גם כל התרומות הפרטיות וכל המאמצים של סל"ע לא יכולים להיות תחליפים להחלטת ממשלה שניתנה.

לכן אני חושב שהדבר המרכזי שצריך לעשות, ואני בתוקף תפקידי אנסה גם לזרז אותו, הוא לפתור את הפלונטר הזה ולהחליט על איזה סיוע הממשלה הולכת.

שנית, מבחינת הבקשות הפרטיות, עם כל ההחלטות הנכונות שהתקבלו, ובאמת התקבלו החלטות נכונות במערכות, כנראה שהדברים האלה תקועים בביצוע בשטח. לא יכול להיות, אלא כמו שאתה הצעת, כבוד היושב-ראש, פתרון מרוכז, שתהיה כתובת אחת לטיפול במשפחות האלה ושהן לא תצטרכנה להתרוצץ בין המשרדים.

לכן זה לא סתם משרד הקליטה. אני חושב שבכל מחוז, בכל לשכה של משרד הקליטה צריך להיות אדם שיהיה כעת הממונה על פניות של משפחות הנספים. מדובר בכמה עשרות אנשים. להודיע לכל אחד מהם מי אחראי על הטיפול בעניינו מול כל המשרדים, עם הכתובת ועם מספר טלפון, והוא כבר יתווך בינך לבין כל המשרדים. אחרת זה פשוט מוציא את האנשים מדעתם, וחבל. כי הפתרונות בדרך כלל, פרט לנושא המרכזי, כמו שאמרתי, כבר ניתנו, אבל עד שהאיש משיג את זה, יורד לו דם.

לכן אני חושב שאם משרד הקליטה מרכז את כל הענין הוא צריך לרכז אותו גם ברמה של השטח, עם אדם אחד אחראי בכל לשכה ולשכה. אשמח לדעת אם הדבר הזה נעשה. אם לא, כדאי למנות איש אחראי ולהודיע על כך ישירות למשפחות, ביוזמתכם.

תודה רבה לסגן השר יורי שטרן.

חבר-הכנסת ויקטור בריילובסקי, בבקשה.

בראש ובראשונה אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה שלנו, שארגן את הישיבה המאד חשובה הזאת, ואני רוצה לומר שאנחנו צריכים להמשיך. היום שמענו את נציגי משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית וסל"ע, ואני רוצה לומר שאנחנו ראינו שכולם עושים מאמצים גדולים, ואולי בעוד חודש אנחנו צריכים לעשות עוד פעם ישיבה מהסוג הזה ולראות קצת תוצאות של המאמצים האלה. עכשיו יש לנו רשימה של בקשות לכל משרד ומשרד ואנחנו יכולים לבדוק מה קורה ומה אפשר לעשות.

אני חושב שהוועדה שלנו צריכה להמשיך בעבודה הזאת. תודה רבה.

קודם-כל אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על עצם קיום הדיון הזה היום, שהוא חשוב. אני גם רוצה להודות לסוכנות היהודית ולכל הגופים הרלבנטיים ולעמותות שעוזרים, פועלים ותומכים. אני בטוח שעדיין לא פתרנו את כל הבעיות, אבל עצם העובדה שיש נכונות לעזור וכל אחד תורם את חלקו, אם כי לפעמים הוא לא יודע איך, ולכן אנחנו יושבים פה ולומדים את הדברים יחד עם המשפחות. אני רוצה להודות גם לרב הקהילה בסוצ'י שהיה מאד מעורב וסייע מאד למשפחות.

לעצם הענין, אנחנו צריכים להבין שמדובר בעולים חדשים אשר לא יודעים מה הן הזכויות שלהם, לא יודעים לאן לפנות. מתעוררות הרבה מאד שאלות והאנשים לא יודעים למי לפנות. וכמו שהציע חברי סגן השר יורי שטרן, צריכה להיות כתובת מוגדרת לפי מחוזות, לפי מקום המגורים של כל אחד ואחד, שאליה הוא יוכל לפנות עם הבעיות שלו.

אני אישית כחבר הכנסת המקורב לשרים שאליהם פנו בני המשפחה של הנספים, מוכן לסייע. במשרד הפנים יש מחלקה לפניות הציבור, בשפה הרוסית, ואפשר לפנות אליהם והם בוודאי יטו אוזן קשבת ויעזרו.

גם אני עומד לרשותכם, כמובן. גם המשפחות, גם אותם נציגים במשרד הקליטה במחוזות, שיש לכם שאלות או קושי להגיע למשרדים מסוימים, אנחנו כמובן עומדים לרשותכם על-מנת להקל כמה שיותר על המשפחות שטרגדיה נוראה פקדה אותם. אנחנו אתכם משפחה אחת, וכל מה שאפשר יהיה לעזור ולתרום אנחנו עומדים לימינכם. תודה.

רק רציתי להוסיף. אני גם רוצה שהענין יסתיים מה שיותר מהר, כי קשה להיות כאן יותר מדי. אנחנו צריכים לעזור לאנשים. אני מבין שכל משרד שיכול וצריך לעזור, הוא צריך לעשות את זה. אבל אני פונה לכל המשפחות. אנחנו כחברי הכנסת יכולים. יש לכם את מספרי הטלפון שלנו. אם צריך, אתם יכולים לפנות ישר לעוזרים שלנו ואנחנו יכולים להסתדר עם המשרדים יותר מהר, אם צריך. תודה.

תודה רבה לך. יישר כוח.

את הפעולה של מה שנקרא מטרייה כוללת, המערכת שלנו עושה ותמשיך לעשות. יחד עם זה, יש דברים שגם לאחר שהצורך הועלה בפני העובדים שלנו, התהליך עצמו בפועל נעשה במערכות אחרות. לדוגמה, אם אדם צריך להגיש את הבקשה בנושא של התושבות, הוא צריך לפנות למשרד הפנים. הוא לא יכול לעשות את זה אצלנו.

יש לי בקשה אלייך. אני אקדים ואומר את זה עכשיו ולא בסיכום. למרות שזה לא מקובל, אבל בחיים אצלנו כמעט שום דבר לא מקובל. תהיי אתי בקשר בכל דבר שאת מרגישה שנתקע. אני רוצה לעזור, אבל את הריכוז אני לא רוצה לקחת ממך. במידה ויש משהו שאת חושבת שאפשר לפתוח צינורות, אל תהססי לפנות אליי.

אמרתם שתתנו עזרה. בסדר, תודה. עדיין לא קיבלנו עזרה, אולי נקבל אותה. אני לא מבינה. צריך לזרז את התהליך, כי לא נראה לי שנקבל את העזרה השנה, וגם לא בשנה הבאה.

לאור הדברים שאמר יושב-ראש הנהלת הסוכנות, שכמובן היו על דעתי, כדי שאחר-כך לא יהיו אי-הבנות, לא רק מה שהגברת אמרה, אמרתי לכם את זה גם בסוצ'י. במידה ויש לכם בעיה קונקרטית שלא נפתרה, תראו בי כתובת: חיים צ'סלר, הסוכנות היהודית, ירושלים, וכל בעיה, גם לאור הדברים שאמר פה היושב-ראש, אני הכתובת. תפנו אליי ואני אטפל בבקשות.

תודה רבה לכל מי שדיבר עד עכשיו. אני רוצה להעיר הערה מרכזית בסיסית וחשובה מאין כמוה. אינפורמציה. ביוזמתך, יוזמת המשרד, אם צריך עזרה, תגידי ואנחנו ניעזר באיזה משרד שצריך. חשוב מאד, תוך יום, יומיים לכל היותר, כל משפחה בצורה יזומה תקבל את מירב האינפורמציה שהיא זקוקה לה, בדברים פשוטים שלנו הם כל-כך מובנים ולפעמים הם מסתובבים סביב עצמם.

הם גם לא מכירים את שיטת העבודה בישראל, שעל-מנת לקבל צריך לבקש. כל המערכת לא מתחילה לעבוד עד שלא הוגשה בקשה. גם זה חלק מהאינפורמציה. שמעתי כאן אנשים שישבו בבית וכואב להם שחוץ מסל"ע אף אחד לא בא אליהם. יכול להיות שמה שאנחנו עושים הוא מעוות, אבל עד שנתקן את דרכינו, שיידעו שבשביל לעשות – א. איך יוצרים אתך קשר, עם הגוף המרכז. האינפורמציה הזאת היא מאד-מאד חשובה. ככל שתוכלי לרדת ליותר פרטים כך ייטב, אבל אל תחכי עם זה שבוע. זאת אומרת, כמות הפרטים שכבר יש לך ואת יכולה להוציא תוך יום – יומיים, זה חשוב יותר, גם אם היא חסרה, שתהיה בידם.

אני מבקש ממשרדי הממשלה להעביר את האינפורמציה שבידם. יש כבר החלטות במשרדים. ועדת שרים ישבה ויש כבר החלטות. אני מבקש להעביר את כל האינפורמציה לגב' שרה כהן במשרד לקליטת העלייה על-מנת שהיא בבת-אחת תעביר את כל המידע בנושאים האלה למשפחות הרלבנטיות. זאת נקודה אחת מרכזית בעיניי.

נקודה מרכזית שנייה, שאין לי כרגע פתרון לה, אבל אין לי ספק שנצטרך לעשות את זה בנוסף לבקשה המיוחדת למוסד לביטוח לאומי להגדיל את הקצבאות, אני רוצה שהממשלה, או הסוכנות, או שתיהן יחד, נמצא את הדרך להעביר מקדמות על-חשבון הפיצויים שיתקבלו בעזרת השם מאוקראינה, מה שיותר מהר, ושהמשפחות האלה יידעו שלא ישראל נותנת להם את הכסף הזה אלא זאת מקדמה על-חשבון הפיצויים. אני מברך את הפעולה הנהדרת שאתם עושים, ואמרו את זה האנשים עצמם, אבל אין הקומץ משביע. מצבן של המשפחות קשה, בלי קשר לשום בעיה אחרת, ודאי כשמוציאים אותן מהאיזון ומהשגרה של היום-יום המצב קשה שבעתיים. כי אם אנחנו מחברים אסון בתוך בית, שזה מערער משפחה, מוסיפים לזה את חוסר ההתאקלמות, כי לפעמים הם שנה, פחות או יותר בישראל, הדיור עדיין לא מסודר ועדיין יש קשיי עבודה. אם מחברים את כל אלה יחד, אדם צריך להיות עשוי מפלדה בשביל לא להתמוטט.

אני חושב שכולנו צריכים להבין את זה. אני לא חושב שיש בעיה של הבנה, אבל חשוב מאד שכל מה שאנחנו מסוגלים לעשות, ומעבר לזה, נעשה, ומהר. אני אבדוק את הנושא הזה.

נושא מרכזי, בנוסף לאינפורמציה, הוא המקדמה. מעבר לכל מה שדיברנו ובנוסף למה שדיברנו, היה ונצליח לארגן את המקדמה הזאת, חלק גדול מהפתרונות הפיסיים ייפתרו. כמובן שזה לא פותר את האסון הגדול, את החלל הגדול שנוצר. בנוסף לכל זה גם משרדי הממשלה, נציגי משרדי הממשלה, אני יודע את הקשיים שיש בכללי המשחק - - -

אני לא מכיר את הפרטים של נושא המקדמה. אבל אם מאיזו שהיא סיבה יש קשיים כלשהם ממשרדים אחרים וכדומה, שקיימים אצל כולנו, אם צריך שהסוכנות היהודית תסייע, אנחנו נסייע בענין הזה.

לא ברור לי על איזו מקדמה מדובר.

אני אסביר לך. אין לנו ספק שבסופו של דבר יתקבל פיצוי כלשהו מממשלת אוקראינה. ואם לא יתקבל – אני לא רוצה להביך את השגריר – יהיה פתרון אחר, אבל ודאי שיהיה פתרון כספי ראוי ומכובד, ככל שיכול להיות מכובד אחרי אסון כזה גדול, למשפחות האלה. עד שזה יגיע יעבור זמן רב. בינתיים יש כבר בעיות מיידיות.

עכשיו קיבלתי איתות מהדרג הבכיר ביותר בסוכנות היהודית. מישהו צריך לתת, במקום מקדמה נקרא לזה הלוואה, אולי זה מובן יותר, אבל אני רוצה שיהיה ברור שזאת לא הלוואה שהם צריכים להחזיר אותה בלי לקבל את הפיצוי עליו אני מדבר, אלא זה בא כמקדמה לאותו פיצוי שמישהו יתן בסוף, אבל ה"בסוף" הזה יכול להיות גם בעוד שנה ובעוד שנתיים.

החלטת הממשלה בנושא הזה היתה שהממשלה תקבע מערכת פיצויים בחקיקה נפרדת, או בהחלטה נפרדת, בדומה לנפגעי טרור או לנפגעי תאונות דרכים.

לפי הנוהל הקיים, אם בסופו של דבר יבוא הפיצוי מממשלת אוקראינה, זה יתקזז. זאת אומרת, זה ממילא בנוי כמקדמה, אבל המקדמה הזאת לא צריכה להיות כמקדמה בצורה מוצהרת, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה גובה הפיצוי, אלא אנחנו צריכים להחליט על מערכת תגמול שלנו שהיא מערכת ישראלית, ללא קשר עם מה שהחליטו האוקראינים. על כך החליטה הממשלה ועדיין אין החלטה איך עושים את זה, ואת זה אנחנו חייבים לזרז.

ידידי מכובדי סגן השר, כשאני מדבר על מקדמה כוונתי למקדמה גם למה שהממשלה אולי תחליט. כי טחנות הצדק טוחנות לאט. גם עד שהממשלה תחליט זה יקח זמן, וגם עד שממשלת אוקראינה תחליט זה יקח זמן. אך לפני הכל אני רוצה שבלי שום חשבון, נחליט, אולי יחד עם אלה שעוסקים במלאכה, על היקף המקדמה, אולי 10,000, אולי 20,000, אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, אבל סכום משמעותי. ואולי בפעמיים, אם זה יקח הרבה זמן, אבל הענין הזה צריך להיות מנותק מכל קבלת החלטה אחרת, מיד לכולם, ושיידע כל אחד שזה על-חשבון אותה החלטת ממשלה שאתה מדבר עליה, אולי ממשלת אוקראינה, וכו'.

לסיום אומר לכם שהלב של עם ישראל אתכם. זה יצטרך לבוא לידי ביטוי גם בחיים השוטפים שלכם, שמעבר למלים היפות שכולנו אומרים כל הזמן, שתרגישו שגם החיים השוטפים את מה שאפשר לפתור, כי אין נחמה פרטית. אי-אפשר להחזיר את אותם אמא, אחות, בעל, בת, סבתא. לזה אין נחמה. לא בכוחו של בן-אדם לנחם אתכם. כל מה שאנחנו מסוגלים לעזור בדברים טכניים, פיסיים, אם זה יהיה באופן זמני עד שתקבלו עזרה, ואם זה יהיה סופי, כל עזרה, אני מתחייב שנעזור ללא ליאות.

אחרי שהבנתם שמרכז הפניות העיקרי – למי שלא יודע לאיזה משרד לפנות בנושא שלו – הוא המשרד לקליטת העלייה, גב' שרה כהן, אני מבקש שתרשמו עוד מספר טלפון, שאם כלו כל הקיצים והדבר לא מסתדר לכם, את הטלפונים שלי: הטלפון שלי בבית הוא 6847406-08. מספר הטלפון של הוועדה בכנסת הוא 6753121-02, והפלאפון שלי, שגם אם הוא סגור אפשר להשאיר בו הודעות הוא 587077-050.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


- - - - - - - -