פרוטוקולים/ועדת קליטה/3986

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי

17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/11/2001

פרוטוקולים/ועדת קליטה/3986
ירושלים, ד' בכסלו, תשס"ב
19 בנובמבר, 2001

פרוטוקול מספר 176
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ג', כ"ז בחשוון התשס"ב, 13/11/2001 בשעה 12:00

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
צבי צינקלר
נעמי בלומנטל
גנדי ריגר

עו"ד זיו גלזר -ראש לשכת המנכ"ל, המשרד לקליטת
עלייה
פלורינה לוין -עוזרת סגן השר, המשרד לקליטת עלייה
דב אייזן -מנהל האגף לקשרי חינוך ישראל-תפוצות,
משרד החינוך
אמנון נדב -מנהל הרדיו, רשות השידור
שמואל בן-צבי -מנהל השידורים לחו"ל, רשות השידור
דורית גולנדר -מנהלת רשת רק"ע, רשות השידור
גרשון גרשון -מנהל מח' אקטואליה ועורך תוכניות בשפה
הרוסית, הטלוויזיה החינוכית
דורית ענבר -יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין
סווטלנה ברליאנט -אחראית על שיווק למגזר הרוסי ב- YES
סיגל ביטון -מנהלת פיקוח על הפרסומות, ערוץ 2
יוסף בראל -מנהלת ערוץ 33
מיכל זומר
ד"ר מאיר פרץ
מארק בר-און
טוביה לרנר
ברוך גורדון -מנהל שידורים באנגלית, ערוץ 7
אריה ווחנובצקי -עורך השידורים בשפה הרוסית סידמוי קנל
ערוץ 7
דוד שפירא -אחראי לשידורים בשפה הצרפתית, ערוץ 7
יוסי מנגסטו -מנהל מרכז מידע לנוער יוצאי אתיופיה,
עמותת "פידל"
רחימי מרדכי -יו"ר ארגון בית כורש של יהודי איראן
רחימי תקוה -ארגון עולי איראן בישראל
רומן גורביץ -עיתונאי, עיתון נובסטי
אלכסנדר גטקר -עיתונאי, עיתון נובסטי
אנה סלובאי -עיתונאית, טלוויזיה - ירושלים
אירמה אמשיקשווילי -יו"ר יוצאי טביליסי
צ'לצ'ו מנגיסטו -האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

וילמה מאור

מילת - הקלטות ותמלול

שידורים לעולים בארץ וליהודים בתפוצות

הנני פותח בזאת את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בטרם נתחיל את הישיבה, אני רוצה להזכיר את שמה של גברת, ששמעתי עליה הרבה דברים טובים בהקשר שבו אנחנו יושבים ועוסקים היום - לא זכיתי אמנם להכיר אותה - הגברת אסתר סופר ז"ל. למרות שלא הכירה את השפה הרוסית, בכל זאת פעלה, עשתה ותרמה רבות לביסוסה של התוכנית ברוסית. כולנו מצטערים שהיא הלכה מאתנו ומצפים שירבו כמוה ושיהיו 'אכפתניקים' בדברים החשובים למדינתנו, לגיבוש החברה שלנו ולקליטת העולים. יהי זכרה ברוך.

גם אני אינני דובר את השפה הרוסית, אבל דבר אחד ברור: שהתברכנו בעלייה גדולה, ואני מאוד רוצה שכל העולים ידברו עברית, ורק עברית, ומהר. אבל "בין הרצוי למצוי" יש פער, וצריך לעניין הזה הרבה סבלנות. כשם אנחנו יודעים לומר לעולים שהם צריכים סבלנות, אנו צריכים להגיד זאת גם לעצמנו. יש שלבים שאותם אנחנו חייבים לעבור, וככל שנעבור טוב יותר את השלבים האלה של קליטת העולים בתוך מדינת ישראל, כן ייטב לכולנו.

אנחנו מדינה שקולטת עלייה מאז קומה, והיא תקלוט עלייה עוד הרבה שנים בעתיד. חשוב מאוד כל הנושא של תיחום וגיבוש החברה הישראלית. אבל מה לעשות, "מרובים צרכי עמך ישראל", והתקציב קצר, והכול חשוב. אין זה משנה על מה אתה מדבר - תמיד ימצאו את הדבר הנגדי החשוב יותר, בוודאי כשאתה בדיונים הקשורים ל'תפר'. התפקיד שלנו בוועדה בתחומים האלה הוא להאיר בזרקאור את הנקודות החשוכות שאנחנו חושבים ומאמינים שהן חשובות בנושא קליטת העלייה.

יש גוף שנקרא "משק לשעת חירום". במשך תקופה ארוכה, כראש רשות, עמדתי בראש מטה כזה. לצערי הגדול, עברנו תקופה שהיינו זקוקים לו, שהיינו בשעת חירום. המידע שבידי אנשים הוא כמעט שווה-ערך לביטחון הפיזי. כשבן אדם אינו יודע נתונים, או אם חסרים לו נתונים, יש בלבול, והרגשת חוסר הביטחון גורמת לנזק גדול מאוד. גם בזמן מלחמה, כל בעלי המקצוע יודעים שהמידע לציבור, התקשורת, הם חיוניים בצורה בלתי רגילה, בוודאי ובוודאי בחיים המתמשכים.

היום, בישיבה הזאת, אני רוצה להטיל זרקאור על התחום הזה, לראות במה אנחנו כחברי כנסת, כוועדה, יכולים להועיל, איך אנחנו יכולים לעשות שהשידורים - גם ברדיו וגם בטלוויזיה - יהיו בהיקף הראוי והרצוי, אלא אם כן נשתכנע שיש די, ואולי צריך לקצץ - מה שאינני מאמין. ננסה להגיע לסיכומים ככל שהזמן יאפשר. אני מציע למנהל הרדיו לפתוח את הדיון.

"קול ישראל" משדר היום בשני כיוונים. בתוקף המסורת הוא משדר ב- 12 שפות לחו"ל - אולי לא הרבה - 5 שעות ביום, ובמשך השנים זה יצטמצם, אבל במסגרת היכולות: זה מה שיש. התפקיד העיקרי שלו בתחום הזה של הקשר עם היהדות, עם העולים הקיימים והפוטנציאליים, מתקיים בעיקר באמצעות רשת "רק"ע" (רשת קליטת עלייה), שממלאת תפקיד חיוני בנושא הזה של קליטת עלייה. אם, בשעתו, השידורים לחו"ל היו נרחבים יותר והגיעו ל- 12 שעות ביממה, עיקר המאמצים היו מופנים ליהדות שנמצאת מעבר למסך הברזל. אבל בגלל שבמשך הזמן חלק גדול ממנה, אם לא רובה, נמצא בארץ, נרתמה רשת "רק"ע" כדי לסייע במשימה הזאת של ההטמעה של כל אותה עלייה גדולה שהגיעה בעשור האחרון. למעשה, בשעתו, "רק"ע" נוסדה


כרשת "רק"ע" ביום שבו בישרו על העלייה, "מבצע שלמה"; למחרת התחלנו את השידורים באמהרית, ומרבע שעה ביום הגדלנו את השידורים לשעתיים וחצי ביום, כדי לסייע לעלייה הספציפית הזו שהייתה בבעיה של תקשורת. בהזדמנות זאת הגדלנו גם את השידורים ברוסית עד לכדי כ- 10 שעות ביום.

אני זוכר שהיו לא מעט ויכוחים על הנושא הזה, מפני שהתפיסה במדינה - של כור ההיתוך - דיברה על זה שאין צריכים לתת לעלייה את השידורים בשפתה. הם צריכים ללמוד עברית. באיזושהי הבנה או אינטואיציה קלטנו שזאת עלייה מסוג מיוחד, שאינה דומה לאותה עלייה מלפני שנות ה- 90'. חלק לא מבוטל מהעלייה לא ידע לאן הוא נוחת ומה זה בכלל ישראל, ציונות ועברית. נוסף לזה זה די בסמוך למלחמת המפרץ, שבמהלכה למדנו (על סמך מחקרים שעשינו) שבגיל מבוגר, ברגעי לחץ, האנשים חוזרים לשפת האם. כששידרנו הודעות במהלך מלחמת המפרץ, טרם הייתה רשת "רק"ע", והתבקשנו לשדר ב- "רשת ב'" הודעות ברוסית ובאמהרית ובנוסף לזה גם בספרדית ובאנגלית. הוצפנו בדרישות ובבקשות לשדר את ההודעות האלה בגרמנית וגם בהונגרית. האנשים האלה ידעו עברית, אבל ברגע של לחץ הם נזקקו לשפת האם, ולכן עברנו ל- 10 שעות ברוסית.

אחרי 10 שנים הדבר הזה הוכתר כהצלחה, והגענו למסקנה שאיננו עושים די. מסתבר, במחקר האחרון שעשינו, שבקרב העולים מחבר העמים מרוסיה או "ברית המועצות", בעלייה שהגיעה לפני שנות ה- 90', 37% - למרות שהם כבר היו אמורים לדעת עברית על בוריה - עדיין מאזינים ל- "רק"ע" בשפה הרוסית. חלק מהם אפילו, ברגע שנתנו להם רוסית, חזרו להקשיב לרדיו בשפה הרוסית. אבל בקרב העלייה שהגיעה בשנות ה- 90', ההאזנה מגיעה ליותר מ- 70%. למעשה זהו "צינור החמצן" שלהם. יתרה מזאת, בגילים שבסביבות ה- 60, המידרוג מגיע לכדי 90% של האזנה. אני אומר "צינור חמצן" בקשר לעלייה של שנות ה- 90', מבחינת השידורים ברוסית לגילים המבוגרים, שאולי קצת מאוחר להם מדי ללמוד שפה אחרת - זה 90%. בארץ ברור לנו העניין של החיוניות של השידורים בשפות האלה.

"שידורים בשפה הרוסית", אלה תכנים ישראליים לכל דבר. יש שידורים דו-לשוניים בתוך "רק"ע", זאת אומרת: שידור ברוסית מתורגם לעברית, או שידור בעברית מתורגם לרוסית. אחת הדוגמאות היא, הפעוטה ביותר, מאחר שאין די שידורים בטלוויזיה, או אז - בזמן ש- "מבט" משודר מ- 9:00 עד 9:30 - יושב צוות מתורגמנים ב- "רק"ע" ומתרגם סימולטנית את שידורי "מבט" לרוסית. אינני יודע עד כמה זה עוזר, אך שמעתי שלא אחד ולא שניים נזקקים לשירות הזה.

כל זה הביא אותנו בשנה הזאת, שנת האינתיפדה, מצב חירום, להגיע למסקנה שרשת "רק"ע" צריכה לשדר יותר ברוסית. היא צריכה להיות למעשה "רשת ב'" ברוסית. למדנו זאת בשני מקרים: קודם כל בטבח של הדולפינריום וכן בתאונת המטוס. באופן חד-פעמי ביטלנו את כל השידורים ביתר השפות, כי רשת "רק"ע" (מה שלא ציינתי), כל השידורים שהיא משדרת לחו"ל היא משדרת גם בארץ, כלומר באנגלית, בצרפתית, ברוסית וכוליה. השידורים ברוסית נפסקים, ומתקיימים כל השידורים האלה ב- 12 השפות האחרות.

זה 5 שעות מתוך כמה שעות?

לחו"ל זה 5 שעות בגלים קצרים. בארץ, מתוך 15 שעות שידור, יש 10 שעות ברוסית, והשידורים נקטעים על ידי שידורים באמהרית ועל ידי 2 שעות של שידורים בכל יתר השפות, בהן אידיש ולדינו, גרוזינית, בוכרית, והונגרית (בחו"ל, לא בארץ).

אנו מנסים לקדם רעיון ולהרחיב את השידורים ברוסית מפני שזה "מצב חירום". על פי הסקרים אנחנו רואים, שלמרות כל הרשתות שקיימות, ההאזנה ל- "רשת ב'" היא עדיין בסביבות 40% מכלל האוכלוסייה. זה מראה על אחת כמה וכמה על ההיזקקות של האוכלוסייה הדוברת רוסית שיינתן להם השירות החיוני. הרדיו משמש להם למידע אלמנטרי ועד למטרת כלי לשחרור לחץ שנוצר על ידי שיחות למאזינים, כדי לאפשר להם לשאול ולפרוק (בייחוד אחרי מה שקרה בדולפינריום ובאסון המטוס). הגענו למסקנה, גם באמצעות שיחות עם פסיכולוגים, שזה אחד הכלים הטובים ביותר כדי שאנשים יפרקו לחצים.

באילוצים של רשות השידור כרגע, כשהיא נזקקת להתייעלות ולצמצום כוח אדם, אנחנו מנסים אל תוך זה להכניס את העניין של הרחבת השידורים ברוסית, כשאחד הרעיונות הוא להוציא את כל השידורים בשפות שאינן אמהרית ורוסית לרשת אחרת ולהשאיר - לטובת השידורים ברוסית בעיקר וגם לאמהרית - את רשת "רק"ע".

אנחנו התחלנו שידורים ברוסית ביוזמה של מר יוסף מנדילביץ בתום מלחמת המפרץ, תוך תחושה שציבור דוברי הרוסית, שלא התאקלם עדיין, זקוק לשידורים בשפה הרוסית. התחלנו במתכונת של שעתיים; עם הזמן השידורים הורחבו. עכשיו אנחנו משדרים 19 שעות ליממה. לפי הסקרים של "גיאוקרטוגרפיה" אנחנו הגענו למצב של 28-30% מכלל האוכלוסייה שמאזינים לנו 19 שעות ביממה - שידורים בעברית, בצרפתית ובאנגלית. כל השידורים שלנו מועברים גם ברשת האינטרנט. הישגינו היום באינטרנט הם הרבה מעבר לזה. מר ברוך גורדון, שהינו גם אחראי על האינטרנט, יכול לתת סקירה על השידורים באינטרנט. תוך כדי שידורים חיים, אני מקבל פניות ממאזינים מכל העולם. יש 19 שעות רק לרוסית; שידורים באנגלית ובצרפתית משלימים את זה ל- 24 שעות.

הרגשנו במשך הזמן שהנושא העיקרי הוא נושא החדשות והאקטואליה. 'הלכנו' יותר ויותר לכיוון שידורים חיים ואינטראקטיביים. האזנה לשידורים חיים בתחילת דרכנו התחילה להגיע לשיא, והמרכזיות קרסו, ו'בזק' הכריח אותנו להתקין מין מרכזת כפי שיש בתוכניות הטלוויזיה, עם מספר של 10 ספרות. החיוגים שהיו מגיעים לשידורים חיים היו מגיעים לכמות אדירה של 17,000 חיוגים של אנשים שניסו לעלות לשידור ולדבר, או לשוחח עם המנחה.

השידורים באינטרנט נותנים לנו תמיכה ואפשרות לשוחח, ולקרב גם מאזינים שיושבים בתפוצות. לא הופתעתי כשקיבלתי דואר אלקטרוני ממאזין שיושב קרוב לקוטב הצפוני ברוסיה, ויש לו דודה באשקלון, והוא מאוד מבקש לאחל לה יום הולדת שמח ולהשמיע לה איזשהו שיר. אנחנו מקבלים גם פניות ושאלות מרחבי העולם מקהילות יהודיות רוסיות.

אני רוצה להוסיף מספר דברים למה שאמר המנהל, מר אמנון נדב. רדיו "רק"ע" זה לא רק רדיו - זה 'מוסד'. נכון שאין לנו אתר באינטרנט כדי לכתוב לנו, אבל בהחלט מאזינים לנו גם מחוץ לישראל. פניות של האנשים למעשה הן מערכת שניה שאנחנו חייבים להפעיל ברדיו "רק"ע", כדי לענות על כל השאלות שנשאלות מחוץ לתחום השידור. כאן אנחנו בהחלט נענים לכל עזרה אפשרית באותם הכוחות המועטים שיש לנו. רק עכשיו התחלנו להבין, בעזרת המחקרים שקיימים - וגם המחקר האחרון מראה - ש- 65% מקרב העולים מחבר העמים בכל זאת נשארים במסגרת שלהם ואינם נקלטים בשום תרבות אחרת. לכן אני רואה בחשיבות רדיו "רק"ע" יעד לאומי. אלה אינן מילים בעלמא, כי אנחנו היינו ונשארים רדיו ממלכתי - רדיו מאוזן - ומביאים מידע באותה צורה ותדירות ש- "רשת ב'" מביאה אותו.

למרות הקשיים של הפסקות בשידור, אנו לא פעם מבטלים את כל השידורים והופכים להיות גל פתוח. אני רוצה גם לומר שההפסקות בשידור האלה בהחלט מביאות למתח מיותר. באותו זמן שיש הפסקה בשידור, אנחנו איננו יכולים להעלות את החדשות האחרונות. המחקר האחרון שנעשה באוניברסיטת 'בר-אילן' מראה ש- 65% מהאוכלוסייה של העולים רוצים להישאר במסגרת התרבות שלה. לכן החשיבות של רדיו "רק"ע" - ומר אמנון נדב אמר שזה רדיו ישראלי בשפה הרוסית, עם כל מגוון התוכניות - זה דבר שנחוץ לעלייה כדי לקרב אותם לישראל ולתת להם מושגים לאן הם מגיעים. יש לנו מאזינים ותיקים מאוד ומאזינים שהגיעו לפני זמן קצר, ואם יש הפרעות בשידור זאת "פאניקה טוטאלית". אני טוענת ואומרת שוב שהשירות ברדיו "רק"ע" הוא שירות לאומי לקהילת העולים מחבר העמים.

אני רוצה לדבר רק על האסטרטגיה של השידורים. אלה אינם שידורים שבונים את הגטו, ששומרים את התרבות, את השפה וכוליה - זאת תחנת ביניים. אנו תמיד אומרים שאם אנחנו נתחיל לאבד את המידרוג שלנו, אנחנו נשמח - סימן שכולם עברו לעברית. חשובה מאוד העובדה שקהל היעד שלנו אלה הם המאזינים שמקבלים מידע מרבי על מה שקורה במדינת ישראל ובמזרח התיכון. יעדנו הוא להגיע למצב שההתקרבות של העולים מכל העולם תהיה כמה שפחות כואבת וכמה שיותר יעילה, כדי לדעת לאן ללכת, כדי לדעת לאן לפנות, כדי לדעת להביא את כל הכאב שכל עולה עובר מכל העולם. "קול ישראל" זה רדיו ממלכתי ששואף וחייב להיות מאוזן, וזאת בעצם גם הטקטיקה שלנו.

אני מנהלת שיווק למגזר הרוסי של טלוויזיית YES בלווין. החברה עלתה לשידור ב- 15.7.00, ומאז היתוספו בהדרגה ערוצים מתורגמים וערוצי השפה הרוסית, שמספרם 24. מתוך כ- 100 ערוצים שהטלוויזיה בלווין מעבירה בשידור לתחום ישראל, 24 ערוצים הם, כך או אחרת, ברוסית. הם ערוצי מקור מרוסיה; הם ערוצים מדובבים מהעולם וערוצי בית שלנו המתורגמים לשפה הרוסית בכתוביות.

בערוצים, האיזון בין ערבים ליהודים הוא רחוק מאוד.

בחדשות של ערוצים רוסיים, כמו ערוצים ערביים כגון "אל ג'זירה", שגם כן משודרים בכל הפלטפורמות, כולל הכבלים, תמיד זווית הראיה מורגשת בהגשת החדשות. לכן הערוץ המסחרי בשפה הרוסית שיקום ויהיה בפלטפורמה שלנו יאזן את זה.

האם "אל ג'זירה" משודר ברוסית??

נוצר מצב שרצינו להביא לידיעת הציבור את כל הז'אנרים האפשריים - הסרטים, התיעוד, כל מה שניתן לתרגם. לכן יש לנו ערוצי הבית, כמו ערוץ "בריזה" - ערוץ ישראלי ים-תיכוני, שיש לו אחוזי חדירה מאוד יפים. הוא מתורגם בכתוביות בשפה הרוסית. הוא זוכה לאהדה, מכיוון שהקהל הרוסי, יחד עם זאת שהוא עדיין צורך, ויצרך לפחות במהלך דור אחד, את התקשורת בשפה הרוסית, עדיין הוא רוצה להיות חלק מהחברה הזאת. לכן החדירה לערוצי "בריזה" מאוד גבוהים, ואנשים שואפים לראות את התכנים האלה ולהבין אותם - בפרט שמדובר בבידור ובתרבות, בפנאי ובענייני צעירים בישראל.

אבל האם אין לכם שידורים ברוסית מישראל?

אין לנו. יש לנו מעט ערוצי בית שלנו, של YES - אבל לא ערוצים שבמקור הם רוסיים. יהיה ערוץ ישראלי בשפה הרוסית לאחר המכרז שהמחוקק קבע לפיו שהזוכה הוא קבוצת "לוויס". כמו כל הפלטפורמות הרב-ערוציות, הערוץ הזה יצטרך לעבור דרכנו. בנוסף לכך, בשנה הבאה אנחנו נתרגם עוד מספר ערוצים. שליש מלקוחות החברה הם רוסיים.

אנחנו התחלנו את השידור ברוסית בסיוע בת-ברית שנמצאת כאן היום, יושבת ראש הוועדה הזאת לשעבר. אני אדלג על כל השלב המקדמי של הדיונים, אם צריכים לשדר רק בעברית או לא. עברנו את השלב הזה, נכנסנו לנושא של השידור, והגענו ל- 4 פעמים בשבוע מהדורת חדשות ואקטואליה שמשודרת בשעה 19:30 בערב; שידרנו בימי ראשון, שלישי, רביעי וחמישי. המימון, שהוא היה הבעיה המרכזית, התחלק 50% השקעה מרשות השידור (ערוץ 33) ו- 50% ממשרד הקליטה. זאת הייתה שותפות שפעלה יפה מאוד עד 1999, כשהתקבלה החלטה במשרד הקליטה להפסיק את המימון ולשקול חלופות. אז ירדנו עם השידור הזה לפעמיים בשבוע, ימי ראשון וחמישי, כל פעם חצי שעה. יש לנו צוות רוסי, אנשי מקצוע - אני חושב שהם אנשים מעולים. ראש הצוות עזבה אותנו לפני כחודש ועברה ל- "ווסטי" כעורכת ראשית. הנושא צומצם, כאמור, ולפני שנה חזרו בהם והציעו לרשות השידור לממן, אבל התקופה הייתה מאוד סוערת ברשות השידור, ולכן התמהמה המשא ומתן. כשהרוחות שקטו ברשות השידור, התחלף הצוות במשרד הקליטה, וחזרנו לשיתוף פעולה ומצאנו שהקופה ריקה ושהסכום שהוקדש לעניין הזה הוצא על דברים אחרים וכבר איננו.

אנחנו מוכנים לשדר כל יום. אנו מוכנים להמשיך להשתתף בחלקנו, שהוא 50% מהעלויות. העלות הנותרת המוטלת על משרד הקליטה היא בהיקף של כ- 5 מיליון שקל לשנה. אני חושב שאפשר לעשות מהדורה עדכנית מאוד, מה גם שלא יוכלו להפיק לבד מהדורה ברוסית, אלא יצטרכו לרכוש אותה מגורם כלשהו. היו פניות אלינו גם בנושא הזה, ושוקלים את החלופות האלה. אבל אני רואה את המהדורה הזאת כמהדורה שמשודרת מרשות ציבורית אחראית, כמהדורה ישראלית ברוסית, עם אפשרויות של שיתוף פעולה עם הרדיו. יש תוכנית של שיתוף פעולה בחודש הבא בנושא ה- "טלתרום", שלראשונה רדיו "רק"ע" ישודר גם בטלוויזיה. יהיה "טלתרום" במשך היום גם לעולים, וזה בשיתוף עם מר אמנון כמובן. כאן אני מגיע לנקודה רגישה יותר: הכנסת בשנה שעברה הסכימה, ולאחר מכן נאמר, שגם אם נקבל את הכסף ממשרד הקליטה, יש להם בעיה לפנות לנו את השעה 19:30 עד 20:00 כל ערב. אני חושב שהכנסת תיטיב ללכת לתוכנית שתשדר שידורים מהכנסת במסגרת מאוד קבועה ויפה, עם אות פתיחה, עם רצף של שידור מ- 10:00 בבוקר עד 19:30. מה שבא אחרי 19:30, אפשר לסכם אותו, עם דיון שנעשה עם חברי הכנסת, בשעה יותר מאוחרת בלילה ולאפשר את הצורה הזאת של שידור מ- 19:30, שתהיה כל יום ברוסית.

שתי הבעיות האלה עומדות היום על הפרק. אם הן ייפתרו: גם המימון - ויש הבטחות לעזור לנו להשיג את הכסף הזה - וגם פינוי הרצועה בימי שני ושלישי (ששם הבעיה המרכזית), אני חושב שנוכל לשדר כל יום מהדורה קבועה בשעה 19:30 בערב.

אתה פתחת את השידור הזה במילה לזכרה של הגברת אסתר סופר ז"ל. נשארה פינה קטנה בערוץ 1 בימי שישי, ואנחנו משדרים את התוכנית "קליידוסקופ" בשפה הרוסית. בעצם מנסים להמשיך את זה לפי המסורת שהגברת אסתר סופר ז"ל התחילה בה.

דרך אגב, שואלת אותי קודמתי: מה קורה עם התוכנית שעשתה בזמנו הגברת אסתר סופר ז"ל?

היא ממשיכה. הגברת אסתר סופר ז"ל הייתה עורכת ראשית ומפיקה ראשית, והתפקיד חולק לשניים - יש מפיק, ויש עורך ראשי.

אנחנו הרשות השניה שמפקחת גם על הרדיו האזורי וגם על ערוץ 2 ועל ערוץ 3. נכון להיום, התחנה היחידה שמשדרת למגזר הרוסי נמצאת בשפלה: "לב המדינה". התחנה משודרת לאזור אשדוד וסביבותיו. היא משדרת מ- 7:00 בבוקר עד לשעה 18:00 למגזר הרוסי בשפה הרוסית. זה בגלל שיש לה תדרים כפולים שהיא יכולה להקצותם לשפה אחרת. נכון להיום, הבעיה היחידה ברדיו היא שמשרד התקשורת איננו מקצה לנו עוד תדרים, ולכן הרדיו האזורי איננו יכול לפצל את השידורים שלו לשפות אחרות במקביל לשפה העברית.

ברשות השניה החוק והכללים של זכייני ערוץ 2 מחייבים לתרגם 5% מסך השידורים שלהם במשך השבוע לשפה הערבית ו- 5% לשפה הרוסית. יש תוכניות מקור שמיועדות לדוברי השפה הערבית. כל זכיין מחויב בתוכנית כזו פעם בשבוע. נכון לעכשיו, הזיכיון מחייב את הזכיינים החדשים לשדר חצי שעה תוכנית מקור בשפה הערבית וחצי שעה בשפה הרוסית, כשבהמשך הזמן יחויבו גם הטלוויזיה החינוכית וגם ערוץ החדשות, ערוץ 3, בחצי שעה לכל אחד מהם.

האם בערוץ 2 יש שפות זרות - ערבית ורוסית?

ערבית ורוסית. יש גם, לטלוויזיה החינוכית, מגזין באמהרית - שהיא משדרת ביום שישי.

כמה זמן?

5% מסך השידורים מתורגמים לרוסית ו- 5% לערבית. שעה וחצי בשבוע יחויבו בהפקות מקור גם ברוסית וגם בערבית - שעה וחצי כל שידור. כשערוץ 2 יסיים את המכרז הנוכחי ויתחיל את המכרז החדש שלו, גם שם יחויבו באותם כללים.

הטלוויזיה החינוכית שידרה עד סוף שנת 1998 רצועת שידור בשפה הרוסית, והמימון שלה התחלק בין משרד החינוך, משרד הקליטה ותקציב הטלוויזיה החינוכית. בעקבות ירידה בהשתתפות משרד הקליטה במימון התוכניות האלה, ירדו מהשידור, ועד עצם היום הזה השידורים לא חודשו. היו פה דיונים בנושא הזה עם מנכ"ל משרד הקליטה, והעניין לא הסתיים. המתכונת של המימון לא בדיוק נשמרה, והטלוויזיה החינוכית איננה יכולה לממן תוכניות בשפה הרוסית מתקציבה השוטף.

אני רוצה לציין שאנחנו נערכים עכשיו לשידור שעה בשבוע בערוץ 3, שעומד להתחיל את שידוריו בסוף חודש ינואר בשפה הרוסית מדי שבת בשעות אחר הצהרים.

עוד דבר שחשוב לציין בפורום הזה, שהטלוויזיה החינוכית משדרת את התוכנית היחידה בשפה האמהרית. היא תוכנית הטלוויזיה היחידה שמשודרת בימי שישי, זה כבר השנה הרביעית. גם שם העומס התקציבי הוא לא פשוט ומקשה מאוד על הטלוויזיה החינוכית לקיים את התוכנית הזו. אחת הסיבות לקשיים היא שהטלוויזיה החינוכית משלמת תמלוגים מההכנסות למדינה - 20% - כולל על תוכניות (כולל התוכנית באמהרית) שאין מהן הכנסות. זה מאוד מכביד על המשך קיומה של התוכנית הזו, אבל בינתיים נשמר רצף השידורים למעלה מ- 4 שנים.

באילו תוכניות - רדיו או טלוויזיה - במסגרת השידורים ברוסית או באמהרית יש גם לימוד עברית?

ב- "רק"ע". יש עוד תוכנית אחת שהטלוויזיה החינוכית הפיקה: "הלו, פנינה". מדובר בסדרה של 18 פרקי דרמה בני 10-12 דקות ללימוד עברית ולשיפור רמת העברית של עולים קצת יותר ותיקים. היא משודרת עדיין בשידורים חוזרים. אין הגבלה של שידורים חוזרים בתוכניות האלה. זו לטעמי התוכנית היחידה בטלוויזיה שעוסקת בדיוק בתחום הזה.

כמה פעמים בשבוע יש לימוד עברית ב- "רק"ע", והאם יש לכם בדיקות האזנה?

בוודאי. יש לנו בדיקות כלליות. לשיעורים בעברית מאזינים אנשים מבוגרים יותר, לתת להם מושגים בפוליטיקה ובחדשות. למעשה, המחלקה "עברית קלה" ב- "קול ישראל" כבר איננה קיימת, ואנחנו איננו משדרים את המהדורה הזאת. בעצם, המון פניות היו כשהופסקה המהדורה הזאת. אנחנו ממשיכים לשדר שיעורים, וזאת תוכנית מאוד פופולרית. אנשים מטלפנים בשידור חי ושואלים שאלות שהיתוספו אצלם למעשה במשך כל השבוע על אודות אותו חומר שהם למדו. מלבד זה, יש הרבה שאלות איך למלאות שאלונים, מה המשמעות של המילים - וזה הם מקבלים ביום שישי במשך שעה.

שיעור המאזינים לשיעורים בעברית היה 18% לפי המדגם. אני רוצה לציין כי זה היה מאבק די גדול כאן בוועדת העלייה והקליטה. אנחנו לא סתם צייננו את זה שהפסקנו את החדשות בשפה העברית הקלה, כי מדובר בשיטה שעברה מן העולם. היו תלונות שהילדים מדברים עם ההורים כאילו הם 'מפגרים'.

אני אחראית על השידורים המסחריים למנויים בשידורי כבלים ולווין. למעשה, חלק הארי של הצופים בטלוויזיה במדינת ישראל, כולל בערוצים הפתוחים 1, 2, 33, 23, צופים בהם דרך שידורי המנויים. היום יש, גם בכבלים וגם בלווין, מספר בלתי מבוטל של ערוצים שמשודרים ישירות מרוסיה - ORT, RTR, TV6, וכן הלאה; יש כ- 5, 6 שידורים כאלה - תלוי באזורים. כפי שאמרה הגברת ברליאנט, יש בטלוויזיה הדיגיטלית, דהיינו בטלוויזיה בלווין ובחלק השידורים הדיגיטלי בכבלים, גם תרגומים בכתוביות למספר ערוצים נוספים. חלק מהערוצים הללו נרכשים מתורגמים לרוסית, כמו EUROSPORT למשל, וישנם ערוצים מתורגמים בישראל לכתוביות.

למרות זאת, ב- 1997 קיבלה הממשלה בהחלטה 2444 לעשות מספר ערוצים ייעודיים. ערוצים ייעודיים הם ערוצים על פי חוק הבזק, כאשר יש כשל שוק באיזשהו תחום. בהתחלה ההגדרה הייתה של ערוץ אחד בשפה הרוסית ובשפה האמהרית. לאחר מכן, באפריל 1999, ניתנה החלטת ממשלה ששינתה את ההגדרה של הערוץ לערוץ אחד או יותר בשפות זרות המיועדים לעולים. אנחנו הוצאנו מכרז לערוץ הזה; נבחר זוכה לערוץ קבוצת "ושקנל", בראשות מר לב לביוב ועוד קבוצה של בעלים, לפני כ- 2-3 שבועות. ביום חמישי הקרוב אנחנו מעניקים להם רשיון, ובתוך מספר חודשים הם מתחילים לשדר. מדובר בערוץ מסחרי, כלומר ערוץ שיהיה מבוסס על פרסומות. הוא יצטרך לקיים את עצמו. תהיה לו מלחמה מאוד קשה בערוצים המגיעים מרוסיה, שהם עתירי תקציב כמובן.

בקשר ל- 6 הערוצים הבאים מרוסיה, שמעתי ממספר כיוונים שהם מאוד לא בעד ישראל, בלשון המעטה.

יש ויש. חלק מתוך 6 הערוצים האלה אינם מתעסקים באקטואליה - למשל ערוץ "משקינו"; זה ערוץ סרטים בלבד. יש כאן כל מיני שליטות על הערוצים האלה, חלקם שייכים לגוסיסקי, לברזובסקי.

מדובר ב'שמיים פתוחים'. הבעיה הזאת "מתחדדת" כמובן בערוצים דוברי הערבית ולא בערוצים האלה. אין איזושהי בעיה חמורה של הסתה בערוצים הללו. אלה ערוצים עתירי תקציב; הם מיועדים לקהל גדול, ויש להם תקציב של עשרות ומאות מיליוני דולרים. למרות זאת אנחנו מאוד היינו בעד הערוץ החדש הזה. אנחנו חושבים שהוא ערוץ מאוד חשוב, מכיוון שהתפיסה הזאת של "עיברות" וגיור מהיר ואיסור השפות הזרות עבר מן העולם. אין שום ספק שצריך לתת 'גשר' לעולים בשפתם, ולכן אנחנו מעודדים ערוץ כזה - שהתכנים שלו יהיו ישראליים בשפה הרוסית. הערוץ הזה מחויב לכמות לא מקובלת של הפקה מקומית, וחלק מההפקה המקומית הזו נדרשת גם להיות בתכנים שיסייעו לקליטה - תכנים לימודיים. בתוך התכנים שהציגה הקבוצה הזוכה יש כל מיני תכנים מהסוג הזה שמיועדים להכשרה כדי לעשות גם אילו שהם תהליכים לימודיים וכמובן מתן מידע כללי - ולא רק חדשות, ומלבד זה הם אמורים לשדר חדשות. אנחנו מניחים שלערוץ הזה יש סיכוי טוב; הוא כמובן צריך להיות ערוץ מסחרי, ולכן הוא צריך מידרוג טוב.

החלטת הממשלה דיברה על ערוץ בשפה הרוסית וערוץ בשפה האמהרית. הייתה משכבר הימים מחשבה שיהיו שידורים ברצועות שונות. אנו סברנו שאין זה נכון, ממגוון של טעמים, בראש ובראשונה מאחר שמדובר בערוץ מסחרי. ערוץ כזה איננו יכול להרשות לעצמו רצועות שהן עדתיות מבחינת צופים, מכיוון שברגע שהצופים משלטטים בטלוויזיה רב-ערוצית, הרבה פעמים הם אינם חוזרים, והדבר הזה יכול להזיק להיתכנות הכלכלית של הערוץ. ממילא אנחנו חששנו, והיו בדיקות על ידי אנשי מקצוע שהראו שלרצועה האמהרית אין היתכנות כלכלית מבחינת פרסומות. זאת אוכלוסייה שמבחינה סוציו-אקונומית אינה זהה לאוכלוסייה הרוסית, ויכולים להיות קשיים לבסס זאת כלכלית. צריך לזכור שוב שמדובר בעסק פרטי ולא בשידורים ציבוריים. אנחנו בהחלט חשבנו שלשפות האמהרית והטיגרית, המדינה חייבת לתת מענה במסגרת השידור הציבורי. היו שיחות על כך בזמנו, ואנשים המעורבים בעניין הופנו לרשות השידור. צריך גם לזכור לגבי היקפי האוכלוסייה - את הפרופורציות. מתוך 6 מיליון תושבי מדינת ישראל, יש למעלה ממיליון עולים המדברים רוסית. האוכלוסייה שדוברת רוסית היא אוכלוסייה שבקלות אפשר למנות אותה בלמעלה מ- 1.5 מיליון איש. יש שפות נוספות בישראל בכל מיני שיעורי היקף. למשל האוכלוסייה הדוברת רומנית נאמדת בישראל ב- 400,000 איש. האוכלוסייה האמהרית מונה כ- 80,000 איש. בין 80.000 ל- 1.5 מיליון איש הצרכים הם שונים, הדחיפות היא שונה, סדר גודל של הבעיה הוא שונה - והמענה צריך להיות בסדרי גודל שונים. לכן סברנו שהדבר הזה לא יועיל אלא רק יזיק, ושאין מקום לרצועה אמהרית בתוך ערוץ מסחרי פרטי - כשמישהו יצטרך להתמקד בתכנים מסוימים ולצבור כמה שיותר מידרוג כדי למכור פרסומות, כי זה "צינור החמצן" שלו.

אני מנהל את חברת Isranationalnews.com שהיא החברה המארחת את השידורים של ערוץ 7 ומוציאה אותם לאינטרנט. אני נרגש מאוד להיות פה, משום שאני גורס שזאת הוועדה הכי חשובה בכנסת ישראל. אינני אומר זאת בצחוק. רוב עם ישראל נמצא שם ולא פה, ועלינו להפוך את הנתונים ולהביא את העם הנה - זאת המשימה שלכם. אנחנו "שוברים את הראש" יומם ולילה איך להפוך את המציאות ולהביא את האנשים. רוב הדיון התמקד ביוצאי חבר העמים. אני רוצה להתייחס לדוברי האנגלית והצרפתית - וקצת לדוברי הרוסית.

קודם כל, ברצוני לומר ששר התיירות, מר בני אלון, היה שנתיים בשליחות בארצות הברית, והוא אמר לי בנימה של פסימיות שדרך חינוך והסברה אנחנו נביא מעט מאוד אנשים. מה שיביא את ההמונים הם אירועים היסטוריים שישכנעו את האנשים שם שהבית של העם היהודי הוא רק פה ולא שם. קודם כל אני חושב שצריך לעשות את כל המאמץ, גם בהסברה וגם בחינוך, כי המעט הזה הוא מאוד חשוב לנו. כל משפחה, כל יהודי שמגיע לארץ ותוקע את יתד אוהלו פה הם הצלחה גדולה לוועדה הזאת ולעם כולו.

מעבר לזה, אני בדעה שמאז 11.09.01 התחילו לקרות האירועים ההיסטוריים הללו, ויש בשלות שלא הייתה עד כה בציבור בארצות הברית להתחיל לחשוב על רעיון העלייה. אמריקה השלווה והבטוחה היא לא כל כך כפי שהייתה. אני מבסס את זה לפי מה שאני שומע מאנשים שמתקשרים לתוכניות שלנו באנגלית וממכתבים שאנו מקבלים.

קודם כל, אני רוצה לסכם במספר משפטים קצרים מה עשינו עד כה. יש לנו רשימת אי-מייל, שהשבוע הגענו למנוי ה- 37,000 שלה. זאת רשימה יומית של חדשות, וגם כולל מאמרים, של דעות לפעמים או של דברי תורה. ביחד עם השפות האחרות - צרפתית, עברית ואנגלית - אנחנו מגיעים ל- 44,000 מנויים. בנוסף לכך, יש לנו 4 אתרים באינטרנט, ולכל אחד מהם יש שידור בשפה שלו וכניסות ל- isranationalnews.com. אנחנו מגיעים ל- 7.5 מיליון כניסות בחודש מעבר ל- 37,000 ליום, שזה ה- אי מייל. דיברנו כאן על הצורך להעלות ולהביא את האנשים, וכפי שאמרתי, יש אתרים באינטרנט ב- 4 שפות. מעבר לזה, יש לנו שידורי רדיו שאנחנו שולחים לתחנות יהודיות. יש לנו כיום שידורים שמושמעים בתחנות רדיו שם בבלטימור, ב- JFK, בדנבר, בפילדלפיה, בקליבלנד, בטורנטו, ואנחנו במשא ומתן עם עוד הרבה מקומות. כמו כן דוברי הצרפתית יכולים לקלוט אותנו בקנדה, בבלגיה, במרסיי, בליון, בניס, בטולוז, בסטרסבורג, בגרנובל ובדיז'ון. אלה תחנות רדיו שם שפונות אלינו בבקשה לתוכניות: שילחו לנו דברים "חמים" שמעוררים את הגאווה היהודית, את הכמיהה לעלות לארץ!

אם אנחנו מדברים על עלייה מארצות הברית, אין ספק שרוב אלה שחושבים ברצינות לעלות היום הם דתיים. הקהל שלנו זה הקהל שלנו - הדתיים הם אלה שחושבים ברצינות לעלות מארצות הברית, והם "שלנו"; הם מאזינים לנו. יש בתי כנסת רבים שנמצאים בארצות הברית, וכל שבת מדפיסים ומחלקים בתוך בית הכנסת חדשות. אני לא בדעה שצריך לקרוא חדשות בשבת, אולם כנראה שהם כן. קשה לתאר עד היכן זה מגיע, אבל האנשים האלה שחושבים לעלות הם קהלנו העיקרי.

מה ניתן לעשות? קודם כל לבנות תחושה של "קהילה" בין העולים כאן. זה ניתן להיעשות באמצעות תוכניות רדיו טובות, עם אנשים טובים. לצערנו, לנו כיום אין תקציבים למארחי תוכנית. כל מארח תוכנית אצלנו עובד בהתנדבות. יש אנשים טובים המוכנים להתנדב. היו כאלה שהתחילו ואמרו שאין הם יכולים להמשיך בלי תשלום. לדוגמה, היה לנו שדרן שבאמת עשה עבודה טובה והקרין חום ואהבה והיה פופולרי מאוד. לא יכולנו להמשיך אתו - פשוט בגלל בעיות תקציביות. בתוכניות האלה הרבה אנשים מתקשרים, מספרים את הבעיות שלהם, מספרים את סיפוריהם המצחיקים - כל הדברים האלה 'מחממים את הלב' ונותנים תחושה של 'קהילה'.

דיברנו על לימוד עברית. יש לנו כל יום באינטרנט חדשות בעברית קלה, בעברית, גם בטקסט וגם בחוזי - שומעים וקוראים. שבוע אחד היינו מוכרחים להפסיק את לימוד העברית. התקשרה אלינו אישה מאנגליה באוניברסיטה, שאמרה שהכיתה שלה איננה יכולה להמשיך כך - "אנא, החזירו את התוכנית, ומהר!".

לסיכום אני רק רוצה לומר שיש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו רוצים לשמוע הצעות של אחרים. מאוד מעניין אותנו לקרוא את המחקרים ש- "רק"ע" עשו. לנו אין כסף לעשות את כל זאת. יש לנו הרבה מרץ, הרבה רצון טוב, להביא את עם ישראל השוכן שם, הנה. עיזרו לנו - אנחנו רוצים לעבוד ביחד אתכם ועם אחרים. תודה רבה.

שמענו את התקשורת, הרדיו, הטלוויזיה וכוליה. נשמע את ארגוני העולים - הצרכנים של המדיה.

אני יושב ראש ארגון "בית כורש", עולי איראן בישראל. שמעתי פה על התוכניות באמהרית, על התוכניות ברוסית, והייתי שמח לו הייתי שומע גם על הרחבת השידורים בשפה הפרסית. התוכנית ב- "קול ישראל" שמשדר מנשה אמיר היא דבר ידוע, טוב ומוערך, ושומעים את זה גם בחוץ לארץ. קודמי דיבר על זה ששם היהודים מאזינים לכל זה. באיראן הרבה יהודים מקשיבים לשידורים הללו.

היום, עקב המצב החמור שנוצר בארצות הברית, אני חושב שצדקת שזה יכול לדבר אל לב היהודים ושצריך להגביר את השידורים ולהקדיש להם יותר שעות. כיום יש 2 תחנות פירטיות. כשאין שידורים מסודרים, הפירטים עולים. לי לא נעים לעלות לשידורים פירטיים ולדבר, מפני שאני נותן יד לדבר לא חוקי. אבל לפעמים לוקחים אותי ושואלים אותי שאלות, שעליהן אני חייב לענות. מה אעשה? אני חייב לתת תשובות. אני מאוד מבקש לתת לנו אפשרויות לשידורים ולהקצות שעות. העדה האיראנית בארץ היום מונה 250,000 נפש, ויש כאלה שאומרים שאף 275,000 אלף נפש.

אבל הקהל הזה כבר מדבר עברית ברובו הגדול.

אם תבוא ותסייר אתי, אעבור אתך יום-יום בכל מקום, ואתה תשמע שהם מקשיבים לרדיו בשפה הפרסית. אתה בעצמך אמרת שהאנשים אוהבים מאוד את השפה שלהם, את המנטליות - כל זה נשאר.

לא, אני לא נגד. לא הייתי מקיים ישיבה לו הייתי נגד. אני רק אומר שהרצון שלי הוא שכולם ירגישו 'הכי טוב בעולם', אך הפער בין "רצוי" ל"מצוי" (בגימטריה) הוא "כסף".

אותו הדבר בשידורי הטלוויזיה - אין! אנו זקוקים לזה; גם אנחנו בני אדם.

קודם כל, תודה רבה לחבר הכנסת הנדל, שאני באמת מאוד מעריכה ומוקירה, ואני שמחה מאוד שאתם מארחים אותי בצורה כל כך יפה. אני היום בתפקיד חדש, אבל אני מנסה לשמור על קשר גם כחברה בוועדה כאן. אני חושבת שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. אנחנו הלא קיימנו כאן בעבר דיונים, וניסינו לקדם את העניין. אני חושבת שעברנו איזשהו תהליך, שבהתחלה עוד ישב כאן מר מוטי קירשנבאום שאמר שהם צריכים ללמוד עברית ואין צריכים כל מיני שפות זרות. אנחנו עברנו את השלב הזה, ונדמה לי שאנו כולנו תמימי דעים שצריך שיהיו ערוצים פתוחים בשפות הזרות השונות, כי לא צריך ישר להפוך את כל אחד ל"ישראלי מצוי" - ואנחנו גם איננו יודעים מה זה ישראלי מצוי בדיוק. כולנו יודעים שצריך שיהיו תדרים ורצועות פתוחות הן ברדיו, הן בטלוויזיה והן באינטרנט בשפות השונות.

אני מבקשת לומר משהו בכיוון של הצעה, ואני אומרת זאת בזהירות. בעצם עלו כאן הרבה מאוד דברים, וכדאי אולי היה להפריד דבר-דבר ולבדוק אם בכלל האנשים, דעתם אחת. אולי הרדיו הוא הכי מרוכז, אולם אם אנחנו מתייחסים לטלוויזיה לדוגמה, שמענו על 'רצועות' פה ושם. יש לנו גם הערוץ הציבורי וגם הערוצים המסחריים למיניהם. אני אולי הייתי עושה הפרדה ורואה מה יש לנו מבחינת הטלוויזיה: מה עולה חדש מקבל? באילו שעות? איפה? מה עומד לרשותו, ומה חושבים שצריך להיות? בין אם אתם ערוץ 1, או ערוץ 33, או המועצה לשידורי כבלים ולווין, האם אתם בכלל יושבים יחד ומקבלים משוב מן העולים החדשים מה הם רוצים? אתם מקבלים את המשוב על סמך מידרוג.

המשטרה אסרה עליהם לשבת יחד!

הם יושבים יחד בוועדה, שזה תמיד מבורך, וזה המקום. אם אין ברירה, אזיי שיישבו כאן, אולם צריך שנראה באמת מה העולה החדש מרוסיה לדוגמה מקבל, ומה הוא היה רוצה. למשל אנחנו יודעים פחות או יותר מה אנו רוצים. העולים מאתיופיה מקבלים שידור באמהרית בימי שישי; אולי הם רוצים גם בימי שני? או אז, אנחנו כוועדה, יש לנו איזושהי עצמה של "ללחוץ", בעיקר בכיוון של השירות הציבורי, אבל גם במועצה לשידורי כבלים אני בטוחה שיש קול ציבורי. מה נראה לנו שהיה הטוב ביותר? לכן כדאי לעשות הפרדה בין הטלוויזיה, הרדיו, או האינטרנט - וגם הפרדה כלפי יהדות התפוצות: מה אנחנו רוצים לשדר או מה שאנחנו היינו רוצים שהציבור יקבל ומה הוא רוצה לקבל. נראה לי שיש התקדמות; שומעים דברים. בסך הכול, הדברים נראים לי לא שליליים, אולם הבה נראה במה אנחנו יכולים, בעזרת הוועדה, לקדם את מה שהם צריכים.

אנו מאוד לחצנו בוועדה בזמנו שיוחזר אותו תקציב משרד הקליטה שנלקח. מה שהבנתי, שאמנם התקציב של אותם 5 מיליון שקלים ממשרד הקליטה עבר למשרד הקליטה כדי שזה יעבור לערוץ 33, והתקציב לא עבר;
ולכן היה צמצום רציני בשידורים שלהם. הכסף בוזבז במשרד הקליטה לצרכים אחרים. אני חושבת שצריך לבקר את הדבר, ואסור לנו להרשות שיקרה דבר כזה. אנו דאגנו לכך שיהיה הכסף "צבוע" לערוץ שישדר בשפה הרוסית, והכסף לא הגיע ליעדו. צריך לדאוג לכך, לפחות ב- 2002, שהוא יגיע ליעדו - ואולי לנסות לקבל עודפים מהתקציב של 2001.

אני שמעתי שכולם רוצים יותר שידורים: 'אין די בשידורים היום'; 'אנחנו מקופחים', וכוליה. אני רוצה שתתייחסו גם לתחושה של הצורך בין הרצון שלנו להשתלב וללמוד עברית וכוליה לבין הצורך (לפחות בתקופת מעבר) בקשר עם התרבות שממנה באו העולים. איזה מינון צריך? האם באמת חושבים שהמימון אינו מספיק, או שהוא מספיק? "לרקוד על שתי החתונות" יחד, ולא אוטומטית לבקש יותר, כי כולנו מבינים גם את הצרכים האחרים.

ראשית, אני באמת מברך על הדיון, שהוא מאוד חשוב. אני רוצה לדבר על הטלוויזיה. קהילת יוצאי אתיופיה מונה היום 80,000 נפשות, בעוד בכל יום שישי משודרת תוכנית "דרך העיניים שלנו" בשפה האמהרית מהשעה 12:00 למשך חצי שעה - ליתר דיוק 27 דקות. נעשה סקר שהראה שאחוז הצורכים עולה על כ- 85%.

אני שמעתי את כל הבעיות והקשיים. כל אחד "בוכה" במקום שכואב לו. למשך חצי שעה במשך 4 שנים היו ארגונים כמו הג'וינט וקרנות מממנים את התוכנית, אבל התבשרנו לפני כ- 3 שבועות שמבטלים את התוכנית הזאת. הקהילה, במיוחד במצב של היום, באי הוודאות, הדרך היחידה לתקשר זאת השפה המקורית - במיוחד למבוגרים. אני פונה לוועדה, ליושב ראש ולמנכ"ל, מר אמנון, ומבקש באמת בשם הקהילה להחזיר את מחצית השעה - ואם אפשר, להגדיל. ברדיו כל יום משדרים 1 או 1.5 שעות, ואין בזה די, ולא - לא תהיה תקשורת בין החברה לבין העולים. התוכנית עדיין לא ירדה משידור, אבל קרוב לוודאי היא תרד, כי עדיין אין לטלוויזיה החינוכית מימון לתוכניות.

חבל שאין עדיין תוכנית בגרוזינית, ולו לדקות מספר בשבוע.

האם הם אינם מבינים רוסית?

רובם מבינים, אבל יש שאינם מבינים רוסית או עברית. אשמח מאוד אם תעשו דבר-מה בנידון.

ב- 1999, לפי הוראת השרה יולי תמיר, כדי להגדיל את שעות השידורים ברוסית, הועברו 4.5 מיליון שקל לרשות השידור, לערוץ 33. זה ארך קצת זמן, וקיבלנו תשובה טלפונית שהם לא השתמשו בכסף. יש לי מסמכים. אנחנו בדקנו את זה. אינני אומר זאת סתם כך. אני התחלתי ב:-"איפה נכנס הכסף?". יש לי טענות לערוץ 1,2, ו- 33. אני יודע שהם קיבלו 4.5 מיליון שקל בשנת 1999, והם לא השתמשו בכסף.

השאלה הנוספת היום, שבהחלט יש 3-5 ערוצים שכל אחד נותן תוכנית קטנה. אני מקווה שערוץ 2 ו- YES והערוץ החדש, בגלל בעיית תחרות, ישלמו מכספם שלהם. ברשות השידור, שממומנת בכסף ציבורי, אינני סבור שיש צורך ב- 3,4 תוכניות - שכולן אינן שוות הרבה - בזמן שיש בשוק כל כך הרבה כוח אדם שעבד ועובד בטלוויזיה, המומחים לעניין. צריך לעשות תוכנית ברשות אחת, במחלקה הרוסית ברשות השידור, והיא תטפל בשפה הרוסית והאמהרית (מכיוון שמבחינה מסחרית אין זה כדאי להעלות את השפה הזאת, וזה חייב לבוא מכיוון רשות השידור). צריכה להיות מחלקה שבחסותה יהיו כל התוכניות הרוסיות ברשות השידור, גם ברדיו וגם בטלוויזיה, ובכוח משותף הם יוכלו להפעיל הרבה תוכניות יחסית. בקשר לשעות, אני חושב שיש הרבה שעות - למשל בערוץ 33 הם מכניסים את ה"אוטומט", ויש תוכניות משנות ה- 60' כדי למלא את המקום. אין ספק שיש מקום למצוא את הזמן גם בשביל תוכניות רוסיות לעולים. יש גם כסף - עובדה שהיה כסף, והם לא השתמשו בו.

יכול מאוד להיות שהיה מקרה חד-פעמי, אבל אין זה יכול להיות שזה קורה כל שנה. זה "שווה בדיקה". בעצם מה שאמרת פה, ששתי תוכניות האקטואליה של חצי שעה בערוץ 33 אינן תוכניות טובות, או שמא לא הבנתי אותך כהלכה?

אני אומר שהרמה לא הכי טובה, ובפרט שהיום מסוגלים לעשות תוכניות הרבה יותר טובות.

אני קודם כל רוצה לציין מה משרד הקליטה נתן בשנת 2001 ולהעמיד את הדברים על דיוקם. לערוץ 33, למגזין אקטואליה שמשודר פעמיים בשבוע בשפה הרוסית, בשנת 2001 המשרד התחייב לתת 1.584 מיליון שקל. בערוץ הכבלים משרד הקליטה משתתף במימון של ערוץ קהילתי, ערוץ 9, גם כן בשפה הרוסית, שמשדר באזורים שונים. המימון הוא 612,000 שקל. על תוכנית של הטלוויזיה החינוכית בשפה האמהרית, "דרך העיניים שלנו", קיבלנו הדים מאוד טובים - ואנו רוצים להמשיך בזה. המימון שלנו: 600,000 שקל. סגן השר מאוד ביקש להבהיר את המסר הזה: כולנו יודעים את הבעיות התקציביות. המשך ההשתתפות של משרד הקליטה במימון כל התוכניות האלה, לצערנו הרב, מאוד תלוי בשאלה אם אנו נצליח להשפיע על גודל הקיצוץ.

אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לעניין הזה: מחודש דצמבר, בטלוויזיה בלווין, יפותח השירות שבמקרה של חירום נוכל להעביר הודעות לציבור דרך הטלוויזיה בשפה הרוסית.

מה יותר חשוב מחינוך ומתרבות? טלוויזיה ורדיו הם חלק מהחינוך והתרבות - את זה כולם מבינים. מה קורה היום? יש קיצוצים במשרד הקליטה. מה יקרה היום או מחר? אנחנו איננו יודעים. אזיי, בבקשה, כבוד היושב ראש, אנו צריכים להתייחס לקיצוצים - זה גם סדר עדיפויות למדינה. אם אנחנו חושבים שאין חשובים חינוך ותרבות, כי אז לא יהיו שידורים בטלוויזיה וברדיו. צריך להחליט שאנחנו מבקשים שלא לעשות קיצוצים בדברים חשובים, כי אחר כך לא יהיו שידורים גם ברדיו וגם בטלוויזיה. המצב היום לא כל כך רע, אבל הוא יכול להחמיר.

הבעיה העיקרית ברדיו "רק"ע" היום אלו ההפסקות שישנן, ואם יש אילו שהן חדשות בערב - אנשים אינם יכולים לשמוע אותן בשפה הרוסית.

יש ערוץ חדש, אבל אני רוצה שהוא יהיה ערוץ ישראלי; אך אני מרגיש שכל התוכניות והחדשות יגיעו מרוסיה. אנו מוכרחים שיהיה לנו ערוץ ישראלי בשפה הרוסית, כמו רדיו "רק"ע".

לגבי ערוץ 7, אם יש בעיית מימון, היות שהסטטוס החוקי של ערוץ 7 שנוי במחלוקת, ישנו כל מה שערוץ 7 עושה ב- isranews.com שאחראי על כל הפעילות באינטרנט. אם יש פרסום ממשלתי בוואלה וב- YNET' למה שלא יהיה במשרד הקליטה, גם ב- isranews.com? אנחנו התחלנו גם טלוויזיה - אתם מוזמנים לאתר: יש לנו כל יום כתבת חדשות של 2-4 דקות. אנחנו בפיתוח עצום בכיוון הזה בשפות האנגלית והעברית.

כל הנציגים ממשרד החוץ דוברי הרוסית ניזונים מהמייל ברוסית. משרד החוץ מנוי על החדשות שלנו.

הגברת פה אמרה שהערוצים הרוסיים אינם מייצגים אותנו כהלכה, ויש מי שהעיר שהם הרבה יותר טובים מ- CNN ו- BBC; וזה מסיבה אחת פשוטה: הם ניזונים מאתנו. המון אייטמים שלנו מועתקים, מגיעים לאתרי אינטרנט ברוסיה ומגיעים גם לסוכנויות החדשות. זה עושה לנו "פסדה" הרבה יותר טובה אצלם מאשר ה- BBC וה- CNN.

אני "חסיד גדול" של לימוד העברית. חושבני שחשוב מאוד שתהיה לנו תקשורת בכל השפות של העולים שמגיעים לישראל, כדי שילמדו את הישראליות בשפה שנוח להם - כי זה מקרב. באותה נשימה אני אומר, שככל שנוכל להגיע לפער בין הרצוי למצוי, בנושא הזה של ניצול הכלים התקשורתיים ללימוד עברית אני רואה ערך חשוב מאוד.

השידורים לחוץ לארץ בהקשר שלי לעידוד עלייה בוודאי חשובים מאוד, לא רק לזה. בסופו של דבר יש איזשהו מטען מצטבר. כשאתה שומע חדשות מישראל, ואתה מתקרב ומזדהה, יש סיכוי סביר שזה ישפיע בשיעורים מסוימים על כלל שיקול הדעת. אנחנו יודעים שמילים, יש להן הכוח שלהן - וככל שהם ירגישו שיש להם יכולת קשר עם מדינת ישראל, זה עשוי להועיל.

אני מנסה להיות פרקטי, אחרי שלמדתי מה שיש ברדיו ופחות מיותר מה שיש בטלוויזיה - 3 פעמים חצי שעה ברוסית, וקצת עם כתוביות. בשל השידורים מרוסיה, אני מבקש, כדי שאוכל להועיל ולא לסיים במין אמירה פטרונית כזאת ש-'אנחנו נדאג לכסף' - מרשות השידור (שזה בעצם הערוץ הממלכתי שלנו), על כל גווניה, מערוץ 33 ומערוץ 1, לקבל בתמציתיות, לפי הבנתכם שלכם ולפי הסקרים, איזה נתח נוסף ובאילו תחומים ניתן היה להוסיף לו הייתה נפתרת הבעיה הכספית. אין לי פה הצלחה מובטחת, אבל אני חושב שיש לנו כוח מוסרי גדול, וגם נצליח לארגן את ה"מרפקים" הדרושים לקראת התקציב. אבל במוסריות אין די בעניין הזה; אני צריך דברים מאוד מדויקים ולא אמירות כלליות, הן מהרדיו והן מהטלוויזיה. אני מקווה שאם זה יהיה מנוסח היטב ומשכנע - שאוכל להשתמש בזה. זאת כבר בקשה פרטית שלי לנצל את ההרחבה גם למטרת לימוד העברית. לא שמעתי שאנשים מתעניינים בשפה העברית - אנא, נצלו את הסקרים שעשיתם לעניין הזה. אני רוצה שנגיע לאיזשהו מיטב, אבל לא להתבייש בעניין הזה. אני מאמין שאפשר לנצל את הכוח הפוליטי של האנשים האלה כדי לקבל גם הכרעות תקציביות לפי הצורך. אינני מתבייש להגיד ש'מה שאיננו הולך בכוח' "הולך בעוד יותר כוח" - ובסופו של דבר מצליחים. מאחר שכל נושא התקשורת מאוד חשוב בעיניי, אם תעזרו לי לעזור לעניין, אני מתחייב לסייע - ואין ספק שחבריי יעשו את זה יחד אתי. הנני נועל בזאת את ישיבת הוועדה.




הישיבה ננעלה בשעה 13:45