פרוטוקולים/ועדת קליטה/4021



18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12.11.2001

פרוטוקולים/ועדת קליטה/4021
ירושלים, ז' בכסלו, תשס"ב
22 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 174
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שני, כ"ו בחשון התשס"ב – 12 בנובמבר 2001 – שעה 10:00

יישום דו"ח ועדת אביקסיס לקידום חינוך יוצאי אתיופיה –
דיון יזום על-ידי חבר-הכנסת צ' הנדל.

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר

רונית תירוש - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות
ד"ר גד אביקסיס - סמנכ"ל בכיר למנהל ולמשאבי אנוש, משרד החינוך
עודי בהט - מנהל גף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך
חיים הלפרין - יועץ השרה, משרד החינוך
תמי ויצמן - מנהלת גף תקציב לא פורמלי, משרד החינוך
טובה מטלון - מדריכה במנהל הפדגוגי, משרד החינוך
בנימין תובל - עוזר המנכ"ל
מסרט וורקו - רכזת תחום חינוך, המשרד לקליטת העלייה
עו"ד מיכל לבינסון-אנדרסון – המשרד לקליטת העלייה
אורי שוסטרמן - רפרנט לנושא חינוך, משרד האוצר
מנגסטו צ'אלצ'ו - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
דוד מהרט - ממונה על פרוייקטים, מרכז היגוי של עולי אתיופיה
טורוק מולט - מנהלת מרכז היגוי של עולי אתיופיה
שושנה בן-דור - יו"ר ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה - ישראל
שמואל דוד - יועץ לובי, ארגון שתי"ל
אסמרה אקלה - רכז פניות ציבור – המגזר האתיופי, מועצה לשלום הילד
גדי ברוך - עמותת "פידל"

וילמה מאור

עפרה הירשפלד


- - - - - - - - - - - -
יישום דו"ח ועדת אביקסיס לקידום חינוך יוצאי אתיופיה

בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה.

בישיבה הקודמת אמרנו שנמצא זמן לשמוע דיווח ממשרד החינוך על דו"ח ועדת אביקסיס, שנקראת כך על שם יושב-ראש הוועדה, בכל מה שנוגע לחלקו של משרד החינוך בחינוך העולים יוצאי אתיופיה. גב' תירוש, בבקשה.

בוקר טוב לכם. לפני שארד לרמה של פירוט, ואני כמובן איעזר באנשינו שנמצאים כאן, קיבלתי לידיי לפני רגעים אחדים את הדו"ח של צוות המשימה לקידום חינוך יוצאי אתיופיה והעפתי בו מבט מהיר. יש דבר אחד שצרם לי במיוחד ואני חייבת להעמיד את הדברים על דיוקם.

אנשי הצוות אכן מצביעים על כך שבתקציב 2002 יחול קיצוץ נוסף בתקציב החינוך לקליטת עלייה. זו עובדה נכונה, מצערת מאד, שאנחנו מאד מצטערים וגם כועסים עליה, אבל אני רוצה פה לדייק, משום שבהמשך נאמר: "מכל האפשרויות, בחרה שרת החינוך לקצץ דווקא בקבוצה חלשה, הסובלת מעוני מחפיר, מאחוזי אבטלה גבוהים במיוחד".

אני רוצה לומר באופן חד-משמעי ששרת החינוך, בשום שלב בתפקידה כשרת החינוך לא בחרה לקצץ, ודאי לא לאתיופים ולא לעולים. אם מצביעים במסמך הזה על קיצוץ ביחס לתקציב 2000, קיצוץ שנעשה לכאורה בתקציב 2001, להזכירכם שזה תקציב שלא נבנה על-ידי שרת החינוך הנוכחית אלא זה תקציב ששרת החינוך קיבלה לידיה במהלך הקדנציה הזאת, של אמצע שנת תקציב.

באשר לתקציב 2002, זה לכאורה אמור להיות תקציב שאנחנו מכינים אותו. גם פה אני רוצה לחדד ולומר שתקציב 2002 זו הצעה שהוגשה על-ידי משרד האוצר, ונבנתה על-ידי משרד האוצר ולא על-ידי משרד החינוך, כולל כל נושאי תוכניות הקיצוץ. זה לא סוד שאנחנו רוטנים ונאבקים גם כנגד הקיצוץ ככלל וגם כנגד ההתערבות בתוכניות עצמן, היכן לקצץ, אם בכלל. זה באשר לפתיח.

ברשותכם, אני מעונינת להתייחס לוועדת אביקסיס שהמליצה כמה המלצות, וגם במסמך הזה, לצערי, נאמר שלא יושמו המלצות למעט שתיים – פרסום הנחיות בענין שעות עולים והערכת שעות עולים. אני חושבת שבמהלך החודשים האחרונים יושמו המלצות נוספות. ראשית לכל אומר שאנחנו השקענו במחקר, שהוא מחקר אורך, שכרגע יש לי לפחות את התוצאות של השלב הראשון שלו. המחקר נעשה על-ידי גף ההערכה אצלנו בראשותה של ד"ר גילי שילד באשר לניצול שעות עזר לתלמידים זכאים יוצאי אתיופיה. המחקר הזה נעשה על-מנת לבדוק את האפקטיביות והיעילות של שעות העזר הניתנות לתלמידים עולים.

על-פי המחקר הזה יוצא שכאשר הוחלט על-פי ועדת אביקסיס לתת לתלמיד בחינוך היסודי 1.75 שעה לשבוע, בשיטות או במספר מודלים שאנחנו הנחינו את בתי הספר לנהוג בהם – יש שלושה מודלים: על-ידי הוראה פרטנית, על-ידי הוראה קבוצתית, וגם על-ידי הכנסת מורה נוספת לכתה – מצאנו שתלמיד בחינוך היסודי נהנה מ-6.1 שעות שבועיות בגלל איגום המשאבים שנעשה במסגרת קבוצתית קטנה מאד.

זאת אומרת, 1.75, ואם יש עשרה ילדים, זה 17 שעות.

כן. אבל זה לא ניתן לעשרה ילדים, כי אם אנחנו רוצים עדיין לשמור על מסגרת פרטנית, זה מגיע בסך-הכל לתוספת שניתנת עבורו בהיקף של 6.1 שעות שבועיות.

תלמיד בחטיבת ביניים, במקום 1.75 שעות מקבל 7.5 שעות, ובחטיבה העליונה הוא מקבל 7.6 שעות. רואים שפה הפרופורציות קצת משתנות משום שבחטיבה העליונה נדרשת הוראה פרטנית ככל שניתן, כי הדיפרנציאציה לקראת בגרות היא רבה יותר ולכן שם מגיעים לקבוצות של שני תלמידים, מכסימום שלושה ולא יותר מזה, כפי שנעשה בחינוך היסודי או בחטיבת ביניים.

אחת התלונות שאני שומע מדי פעם היא בענין פיקוח. זאת אומרת, משרד החינוך נותן וזה מגיע לבית-הספר, ואז המנהל יש לו צרכים כאלה או אחרים. שעה שבועית זה דבר טוב, ואם יש כמה שעות שבועיות זה עוד יותר טוב, ואיך שהוא זה מתמסמס, לא תמיד. יש מנהלים שלהיפך, מגבילים. השאלה אם יש פיקוח על הדברים האלה.

אני אבקש שד"ר אביקסיס ישיב על שאלתך, מעבר למחקר שנעשה.

אחד הדברים שגובשו כתוצאה מהדו"ח הוא שבנוסף לעובדה שקיימים מפקחים ייחודיים לתלמידים-עולים והם עושים את העבודה השוטפת, פותחו גם כלי בקרה שמנהל בית-הספר אמור לעשות שני דברים עיקריים. בתחילת השנה הוא צריך להגיש תוכנית מפורטת איך הוא מנצל את השעות פר נושאים, פר קבוצות תלמידים, והוא מחויב לתת דו"ח נוסף בסוף השנה על הביצוע. זאת אומרת, בעבר היה דו"ח שהתייחס בעיקר לנושא הכללי ביותר, לשעות. הכלי שפותח תוך כדי הדו"ח שלי דיבר על תכנים, על בקרה, שכאשר מפקח בא לבקר בבית-הספר הוא לוקח את התוכנית כפי שבית-הספר הציג - - -

וזה עובד היום?

זה ממשיך לפעול. בנושא הבקרה, שעבר כבר את שלב א', אחת הטענות שנטענו בוועדה היתה שאכן השעות ניתנות בהיקף מאד מכובד, אבל יש חשש שמא השעות האלה לא עוברות לאוכלוסיית היעד ולא לנושאים ייעודיים. המחקר הראשוני עכשיו מתחיל להפריך, לפחות ברמה הראשונית, את הטענה הזאת. בשנה הבאה עומדים לעשות מחקר עומק על-מנת לבחון גם תכנים וגם אוכלוסיות.

אני מניח שהבקרה בשלב הזה אכן תוכיח שהדברים השתפרו הרבה מעבר למה שפעם חשבנו שמא השעות האלה לא הולכות לאוכלוסיות היעד ולא לתכנים שאנחנו כיוונו אליהם.

ועל-פי זה התוצאות טובות?

על-פי זה התוצאות טובות, הרבה יותר משהיו קודם באשר לניצול השעות האלה.

גם המחקר מראה ואומר שמספר המקרים בהם השעות שובצו ולא הגיעו לתלמידים הוא קטן ביותר. זאת אומרת, יש, אבל זה קטן בגלל אכיפה מוגברת של הפיקוח בשיטה שד"ר אביקסיס הציג, וגם המחקר שעשינו מאשר שאכן זה כך, שמספר הילדים שלא קיבלו את מה שמגיע להם הוא קטן ביותר.

בשבוע שעבר ישבנו בוועדת משנה לענייני נשירה מקרב העולים, לא רק מאתיופיה אלא בכלל, ואז עלה פעם נוספת הענין שמשרד החינוך נותן את שלו ולא יותר מזה.

אני אגיד לך ממה זה יכול לנבוע ולכן גם מקבל את ההד המאד מוגזם ולא נכון. בסך-הכל אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות במערכת הוא לא לעשות הפרדה טוטאלית של האוכלוסייה הזאת. איפה שחייבים עושים, אבל לפעמים מושיבים בקבוצה של שבעה תלמידים עוד תלמיד שאינו יוצא אתיופיה, וזאת בעקבות החלטה של המערכת לטובת הילדים האלה. אז יש לפעמים גם ילד יוצא אתיופיה שנהנה מהקבוצה של ששה – שבעה. על זה אומרים כאילו הנה, אנחנו מעבירים משאבים לא לקבוצות היעד.

בכל אופן כתופעה זה מופרך.

אני לא בא לקנטר. אם זה כמו שאתה אומר, זה בסדר. השאלה אם זה פתאום לא מתהפך.

מה שנאמר בשבוע שעבר בענין נשירת תלמידים-עולים לא נוגע בכלל לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. בנושא הזה, כמו שאנחנו רואים פה, מלבד ההערכה אחורה של שעות הזכאות מבחינת שנים – וגם זה על-פי המלצת ועדת אביקסיס – זאת אומרת שבעצם קבוצות גדולות מאד של עולים יכולות לנצל הרבה שעות ולכן זה לא קיים. ההתייחסות של חברת-הכנסת גוז'נסקי היתה לעולים מברית-המועצות לשעבר שתקופת הזכאות שלהם קצרה מאד, ושמספרם יורד והולך.

דרך אגב, אני קוראת לחברי העדה האתיופית, אם הם יודעים על בית-ספר מסוים שלא מיישם כהלכתן את ההנחיות של המשרד, שידווחו לנו. אין שום בעיה מהבחינה הזאת. אני חושבת שצריך ליידע את הילדים בדבר זכויותיהם, מה הם זכאים לקבל.

אני מעיד על מנכ"לית משרד החינוך שהיא מתייחסת ברצינות רבה לדברים שנשלחים אליה.

נכון מאד, יותר ממה שאומרים לי במשרד.

נבדקו גם אחוז הזכאים לבגרות. בהנחה שהתשומות שלנו הן אכן אפקטיביות, רצינו לראות באמת מה קורה. בגרות מלאה מקבלים 74% מהתלמידים שניגשים. כמה אחוז ניגשים מתוך תלמידי השכבה, אין לי כרגע את הנתון הזה. באשר לבגרות חלקית – 22%, וללא בגרות בכלל – 4% מכלל הניגשים. בכל אופן, מסתמנת מגמה של עלייה בשיעור הזכאים לבגרות.

יש קפיצה מאד משמעותית תוך שלוש השנים האחרונות. כאשר אנחנו עקבנו זה התחיל ב-14% הצלחה בבגרות.

האם יש למישהו מכם נתון כמה ניגשו לבחינות בגרות בשנה האחרונה?

אינני יודע.

המחקר בדק גם את המקצועות בהם התלמידים האתיופים מתקשים. נמצא ששני שלישים מהתלמידים בחינוך היסודי, וכמחצית מהתלמידים בחינוך העל-יסודי מתקשים בעברית ובמקצועות תלויי שפה. כ-60% מהתלמידים בחינוך היסודי וכמחצית בחינוך העל-יסודי מתקשים במתמטיקה ובמדעים.

המיפוי הזה מאד חשוב. שוב, כדי לוודא שהאפקטיביות של התשומות היא אופטימלית, חשוב היה לדעת שלא עושים MORE OF THE SAME ולא נותנים במקומות שלא צריך. כלומר, לשיטתי הייתי מוותרת על הרבה מאד דברים שהם ספורדיים בקצוות ומתכנסת לתוך מאמץ מרוכז אל מול אותם מקצועות שמכשילים את הילדים מלהתקדם בלימודיהם.

אל מול זה בדקנו איזה אחוז מהתלמידים מקבלים סיוע במקצועות אלה דווקא ולא מתפזר לדברים אחרים. במקצועות עברית ותלויי שפה – 60% עד 70% שאובחנו כמתקשים מקבלים את הסיוע הדרוש. מתוך שני שלישים במחצית שזוהו 70% מקבלים את הסיוע ו-30% עדיין לא מקבלים. במתמטיקה ובמדעים כ-60% מהתלמידים שנתגלו כמתקשים מקבלים את הסיוע.

האם זה חופף את מי שלא מנצל את העזרה לאחוזי הנשירה?

אני לא חושבת שנעשתה בדיקה כזאת.

ככלל, ואני שוב חוזרת למסמך של צוות המשימה לקידום חינוך יוצאי אתיופיה, יש פה מספר טענות ואני רוצה להתייחס אליהן, כי זה גם מתקשר להמלצות ועדת אביקסיס.

בנושא הגיל הרך, מאז ומתמיד הצהרתי בכל מקום ובכל הקשר, שהשקעה בגיל הרך היא השקעה נכונה, וככל שנשקיע שם יותר, יכול להיות שאנחנו, מפאת מוגבלות בתקציבים, נפספס איזה שהוא דור בדרך, את המתבגרים יותר. אבל אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב שכל הזמן אנחנו מכבים שריפות ורצים אחרי הזנב של עצמנו, אז אנחנו צריכים להגיד: או.קיי, עוצרים את העסק, משקיעים נכון, מהגיל הרך, ויש דור ביניים, דור המדבר, שיסבול כנראה מההשקעה הזאת שמופנית בעיקרה לגיל הרך.

באותה רוח אני מנהיגה מדיניות, שגם נתתי לה ביטוי תקציבי, וביקשתי את אותה תוכנית PACT שהיא בהחלט תוכנית ראויה של הכשרת הורים וילדים בגיל הרך. התוכנית הזאת הסתיימה בתום שלוש שנים, ולא בהכרח נאמר לנו: תמשיכו אותה. חשבתי שהיא נכונה ולפני כחודשיים חתמתי על הסכם מחודש לשלוש שנים נוספות בהיקף של מיליון דולר כדי שנמשיך את התוכנית הזאת לשלוש שנים נוספות.

זו רק השתתפות של המשרד מול גורמים נוספים, שהם ג'וינט וקהילת קליבלנד, שגם הם נותנים עוד סכומים בהיקף של פי שלוש או פי ארבע.

לגבי תוכנית אתג"ר אכן היה קיצוץ של 600,000 שקל בין שנת 2000 ל-2001, אבל לאחרונה החזרנו 400,000 שקל, כך שנותר קיצוץ של 200,000 שקל. להזכירכם, אלה שנות תקציב שלא היו באחריותה של שרת החינוך הנוכחית. אדרבה, היא הורתה לנו, ואנחנו קיבלנו את זה באהדה, בהבנה ובאהבה, להחזיר 400,000 שקל, והחזרנו את הסכום הזה, בתנאים המוגבלים שנקלענו לתוכם.

בתקציב 2002 אנחנו נאבקים בקיצוץ כולו, שחלק מהנגזרות שלו נוגע לנושא העלייה, כי אנחנו חושבים שזה לא נכון, ואני בהחלט קוראת גם ליושב-ראש הוועדה וגם לחברים היושבים כאן, וגם לאלה שלא יושבים כאן, לסייע לנו ולהיאבק בקיצוץ הזה. בשעה זו מתקיים בוועדת החינוך דיון על הקיצוץ בתקציב החינוך לשנת 2002 בהשתתפות שרת החינוך ואחרים.

אנחנו נלחץ שתקציב החינוך לא יקוצץ, גם בגלל העלייה, לא רק בגלל העלייה. אבל נניח שלא הצלחנו ויחסר לכם סכום של חצי מיליארד שקל, האם תעשו מאמץ שבנושאים האלה לא תהיה פגיעה?

לא שלא נעשה מאמץ. אתמול הכנו חוברת שמצלמת את אותן תוכניות שהאוצר הגיש בהצעת התקציב לשנת 2002, מאיפה הוא מקצץ, ופירטנו את כל התקנות היושבות תחת אותן תוכניות לראות במה זה פוגע. אמרנו, גם אם האוצר יגיד שהוא משאיר את הקיצוץ בעינו בהיקף של כחצי מיליארד שקל, אתם רשאים לעשות את זה ממקומות אחרים. אז הראינו לכל ראשי הרשויות שנכחו אז, שאין מאין. זאת אומרת, האוצר לא בכדי השית את זה בתוכניות האלה שהן בעייתיות, משום שהוא בעצמו לא מצא להן חלופות פחות כואבות ופחות בעייתיות. כך שאני לא יכולה להבטיח שאם יישאר הקיצוץ נוכל לשנות בפנים. אם יישאר הקיצוץ, זה מה שיהיה ואולי גרוע מזה. כי אני מודה ומתוודה שגם למשרד יש תוכניות משלו, שגם אילולי נעשה קיצוץ, התכוונו לעשות הסטות פנימיות בקיצוצים פנימיים, מה שאני קוראת התייעלות פנימית והסטה מכאן לשם. אני לא הייתי פוגעת בנושאים כמו עלייה, לא בגלל שאני יושבת פה, אלא משום שאני באמת חושבת שאחר-כך זו תהיה צרה צרורה מבחינה חברתית שבעוד איקס שנים ניתן עליה את הדין. אז למה לי ליצור בעיה נוספת, או לחדד ולהוות בעיה? הייתי מוצאת מקומות שבהם זה פחות כואב ופחות בעייתי, לפחות ברמה החברתית.

לשאלתך אם הקיצוץ כולו יישאר, הקיצוץ הזה בעלייה בוודאי יישאר, ואני אומרת בהגינות שאולי גם עלול לגדול כתוצאה מבעיות שתיווצרנה.

אם כך, מה יהיה הקיצוץ?

כרגע הקיצוץ הוא 2.5 מיליארד שקל, ואני אומרת זאת על סמך המסמך, כי אני לא זוכרת בעל-פה. מי שהציץ במסמך ובהצעת תקציב 2002 כנראה מצא קיצוץ של 2.5 מיליון שקל נוספים.

מדובר על תוספת של 31 מיליון. כלומר, הגדלה מ-20 מיליון ל-51 מיליון. האם משהו מהתוספת הזאת באיזו שהיא צורה התבצע, או שכל הדברים שהתבצעו ביישום דו"ח ועדת אביקסיס הם בתוך התקציב עצמו, הזזות מכאן ל-PACT ומכאן לשם, וכו'? איפה 31 מיליון שקל האלה? האם שקל מהם התממש או שהיה רק קיצוץ של 1.5 מיליון וחצי שקל?

קודם-כל לא היה קיצוץ של 1.5 מיליון אלא של מיליון אחד, וד"ר אביקסיס יענה על כך.

בסך הכל אנחנו הוספנו תקציבים במסגרות של גופים ששותפים אתנו בתוכניות במשרד. ראשית, תוכנית PACT שקיבלה תוספת של שלושה מיליון, כל שנה מיליון שקל, עכשיו עוד מיליון דולר שאנחנו ממשיכים לתת לעוד שלוש שנים, אז יש לך עוד 4.5 מיליון.

שליש מזה.

כן. כאשר ההמלצות אומצו בזמנו על-ידי השר, דיברו על תוכנית רב-שנתית ולא על שנה אחת. לכן אתה רואה שלפחות בתוכנית PACT הוספנו סכומים שכבר מתקרבים לשבעה – שמונה מיליון שקל. זה דבר אחד.

יש תוכנית שתוגברה באופן משמעותי, מה שנקרא פנימיות יום, וחלק נכבד מהילדים שהשתתפו בתוכנית הזאת הם בעיקר באותם ישובים ואוכלוסיות יוצאי אתיופיה. אנחנו הוספנו 4.3 מיליון שקל לנושא הזה.

אנחנו שותפים בתוכנית אשלים. אשלים הוא גוף שהוקם על-ידי משרדי ממשלה, הג'וינט והקהילה היהודית בניו-יורק. לנושא הזה יש כל שנה 7.5 מיליון דולר כשמשרדי הממשלה משתתפים בשלושה מיליון דולר. אנחנו מאשרים תוכניות רבות שמכוונות עבור אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. למשל, פיתחנו תוכנית לפתוח מרכז מידע בכל ישוב על-מנת לדעת מה קורה עם כל ילד בכל גיל ובכל מצב.

תוכנית שחם, זו תוכנית של בנות שירות לאומי ומורות חיילות שמגיעות לעזור לילדים, גם בבית וגם בבית-הספר. יש תוכנית סיירות עבור יוצאי אתיופיה, מד"צים, ועוד. אני לא זוכר הכל.

יש לי את הטבלה של היקף הקיצוץ, לכאורה 1.5 מיליון שקל קיצוץ בין שנת 2000 לשנת 2001. ברשותכם, אעבור עליה סעיף-סעיף. גני ילדים, גני הורים – אמרנו שהוספנו את תוכנית PACT, אז זה מעבר להיקף של מיליון דולר. שליש מזה, 1.3 מיליון שקל מיושם כבר עכשיו בהקשר של אותו נושא. אז יש תוספת.

לגבי אתג"ר, כבר אמרתי, בין שני מיליון ל-1.4, דהיינו קיצוץ של 600,000 שקל, החזרנו 400,000 שקל.

וזה יישאר בתקציב 2002?

כן.

מניעת נשירה. הסכום 650,000 שקל לנוער בסיכון, אני מניחה שזה הקיצוץ. אם זה הקיצוץ, אנחנו החזרנו בהיקף של 200,000 שקל חמישה מדריכים במסגרת קידום נוער. בפנייה התקציבית שאתמול הוגשה לוועדת כספים ואושרה כבר, יש שם 200,000 שקל לחמישה עובדים שהוחזרו.

לגבי טלוויזיה חינוכית באמהרית – "דרך העיניים שלנו", אנחנו מחזירים, בפנייה האחרונה שתהיה מחר לוועדת הכספים, את הסכום של 100,000 שקל לתוכנית "דרך העיניים שלנו".

זאת אומרת שמסך הקיצוץ של 1.5 שקל מיליון הוחזרו 700,000, כך שהקיצוץ הוא פחות ממיליון שקל, כשאני מבקשת לקחת בחשבון שתוכנית PACT בהיקף של 1.3 מיליון שקל כבר מיושמת, זו תוספת לנושא של גני הורים. כך שלא רק שבוטל הקיצוץ, יש גם תוספת. והזכיר ד"ר אביקסיס שיש 4.3 מיליון שקל בנושא פנימיות ומועדוניות, לא לשנה הזאת אבל החל מהשנה הזאת.

יש עוד דבר חשוב. מאחר שהזכאות לשעות לגבי תלמידים יוצאי אתיופיה קיימת משנת 1991 ואנחנו לא מצמצמים וקולטים אוכלוסייה חדשה, זאת אומרת שסך הכל השעות שאנחנו מקצים לאוכלוסייה הזאת גדל והולך.

לגבי תלמידים-עולים מברית-המועצות לשעבר, לאחר שלוש שנים הילד יוצא. כאן התלמידים יוצאי אתיופיה ממשיכים לקבל, וגם תלמידים חדשים שמגיעים מקבלים, וזו תוספת מאד משמעותית.

בהמשך הדף כתוב: הימנעות ממימון "הפרוייקט הלאומי", אלה מלים שמאד הכעיסו אותנו. כתוב: "משרד החינוך נמנע מהצטרפות למאבקם של יוצאי אתיופיה למימוש התוכנית". אני ממש מוחה כנגד האמירה הזאת.

המחאה נרשמה.

רק שיידעו שאנחנו בעד.

לפני שנשמע עוד אנשים ממשרד החינוך אני רוצה לשמוע אנשים שלא ממשרד החינוך, ובסוף נסכם.

רציתי להעיר כמה הערות. ראשית, שההמלצה המרכזית של הוועדה היתה להוסיף 31 מיליון שקל. הוועדה לא עשתה את זה בטעות, היא הניחה שעשרים מיליוני השקלים שהיו אז בתקציב הם הרבה-הרבה פחות ממה שנחוץ שיהיה בתקציב הזה. הוועדה הניחה כך ביודעה שיש פרוייקטים כמו PACT בצנרת, והיא הניחה כך כשהיא יודעת היטב שיש גם כל מיני פרוייקטים אחרים – טיפול נקודתי וטיפול אחר שרצים במסגרות אחרות ושלא מטפלים בכל האוכלוסייה אלא סלקטיבית בישוב זה או בארבעה ישובים אחרים.

הבסיס לעבודה של הוועדה היה ההנחה שיש פער עצום של 150% בין הצרכים לבין המענים. זאת היתה נקודת המוצא בוועדה. הוועדה קיבלה את ההחלטה הזאת בכאבים ובהתלבטויות ואחרי זמן ארוך של דיונים מתמשכים וקשים, לא במקרה ולא בבלבול.

נתון שני. אנחנו מדברים על כך שמספר הילדים גדל בצורה משמעותית. כלומר, הסכום של 20 מיליון האלה מתחלק להרבה יותר ילדים.

נתון שלישי. הבעיות גדלות בחלק מהפרמטרים. אנחנו מדברים על ריכוז גדל והולך בישובים מסוימים של ציבור יוצאי אתיופיה. אנחנו מדברים על כך שהציבור הזה מתמודד בימים אלה עם יותר אבטלה ויותר מצוקה כלכלית, וכו'. כל זה איננו בא לידי ביטוי בשום צורה בתקצוב שאנחנו מדברים עליו.

ד"ר אביקסיס מדבר על כך שמספר השעות גדל. זה מדויק, אבל חלקית. אם אתה מסתכל על בוגרי י"ב למשל, מספר התלמידים שמקבלים שעות עולים יורד, כי מספר הזכאים בתוך הקבוצה הספציפית הזאת יורד. כלומר, פחות מאלה שמתמודדים על בגרות מקבלים סיוע של שעות עולים, בחלקם כבר לא זכאים, כי חלקם כבר ילידי ישראל, חלקם כבר לא נכנסים לתוך הקטגוריה.

בשורה התחתונה הוועדה המליצה על גידול מרשים מאד בתקציב ויש כאן התעלמות מלאה מהדברים האלה. עכשיו עונים לנו: חילקנו את התקציב מחדש כמו שהוועדה המליצה, שזה ענין שולי לחלוטין. אומרים לנו: הוספנו פה ושם, ויש תוספות מכיוונים אחרים. הוועדה ידעה שפרוייקט פנימיות יום מתפתח והיא לא המליצה על הרחבתו. היא המליצה על התחום שהיה בסמכותה, שזה תוכניות ייחודיות ליוצאי אתיופיה.

אני לא מדבר על כך שהיו עוד המלצות, כמו למשל חינוך חינם בגיל הרך לכל הילדים יוצאי אתיופיה, שלא באו לידי ביטוי, אין לזה תקצוב בוועדה, אבל אלה סכומים מאד משמעותיים. אני לא מדבר על זה שגם בהיבטים אחרים שהוועדה טיפלה בהם אנחנו נגררים תקופה ארוכה, וממצאי ההערכה שכרגע גב' תירוש הציגה כאן הם ממצאים שדיברנו בהם לפני שנה וחצי, והמסקנות הוגשו כבר לפני שנה ועשרה חודשים, ועד היום אנחנו לא רואים דבר מזה. אנחנו לא רואים את הממצאים אלא שומעים עליהם מגב' תירוש.

אני חושב שהטענה שהמסקנות יושמו היא פשוט מופרכת.

אני השתתפתי כמעט בכל הישיבות של ועדת אביקסיס, ובאמת התפתחה שם דינמיקה של שיתוף-פעולה והרבה דברים נעשו. אני קודם-כל רוצה לציין שמעבר להתייחסויות הכספיות אני חושבת שאחד הדברים המאד חשובים שיצא בדו"ח הוא שאנחנו דיברנו על גישות, שיטות וכיוונים שלפיהם צריכים לעבוד. כלומר, זו לא רק שאלה של השקעה כספית אלא גם איך הכספים מושקעים. אנחנו התייחסנו לזה ומעבר למספרים אנחנו מבקשים לראות את התוצאות.

אני רוצה לציין במיוחד כמה דברים לאור מה שנאמר לאחרונה. דבר ראשון, כחברה בוועדת אביקסיס אני גם יושבת לכאורה בוועדה המפקחת על ההערכה בנושא שעות עולים, ואני מצטערת מאד שלאור העובדה שהישיבה האחרונה היתה כבר לפני כמה וכמה חודשים, הממצאים לא הועברו אלינו.

זה ממש חם מן התנור. רק הבוקר שלחו לי את הממצאים לכאן.

אני חושבת שמן הראוי היה שכולנו נראה את זה חם מן התנור.

דבר שני. כשמדברים על המסגרות שבהן ניתנו שעות עולים, גם על זה דיברנו, ואני חושבת שאם כל השעות ניתנות על-ידי כך שמוציאים את התלמיד מכיתת האם במשך שעות הלימוד, אנחנו צריכים לבדוק גם את זה, כי ילד שמקבל את השעות במקביל לשעות הלמידה הרגילות בעצם מפסיד את השעות שהן שעות תקן. לכן, גם את זה צריך לבדוק, בנוסף ליעילות.

ניתנו נתונים כמה מהילדים המתקשים מקבלים סיוע. אני הייתי מעוניינת לדעת, מתוך הילדים שמקבלים סיוע, שנחשבים מתקשים, מה מידת ההתקדמות שלהם בתוך אותה מסגרת. ואם אין התקדמות בתוך אותה מסגרת מסייעת, צריך לבדוק את המסגרת המסייעת.

אני גם מאד מודאגת מכך שניתנו נתונים על בגרות בלי לתת מסד בסיסי, כמה ילדים ממוצא אתיופי היו בי"ב באותה שנה שנבדקה; מתוך כלל התלמידים האלה איזה אחוז ניגש לבגרות.

בנושא PACT, אני חושבת שכולנו מאד שמחים על ההשקעה בגיל הרך, אולם מחקרים שנעשו לגבי תוכניות דומות, במיוחד בארצות-הברית, הראו שבמידה ואין סיוע שמתמשך לתוך כתות היסוד, אז כל ההשקעה בגיל הרך נעלמת החל מכתה ג' או ד'. ואם כן, צריכים גם את ההשקעה המתמשכת, לא רק ההשקעה ב-PACT.

הערה אחרונה לגבי אשלים. כפי שנאמר לי, לאחרונה שונו ההנחיות בג'וינט, וכרגע אי-אפשר, או כבר שנה אי-אפשר להגיש תוכניות לאשלים שמתייחסות למגזר אחד בלבד. לכן התוכניות מבורכות, כפי שיש הרבה תוכניות מבורכות שאושרו על-ידי אשלים, שאינן יכולות להיות תוכניות - - -

אני מבקש לדעת מי אמר את זה.

אחר-כך אתן לך את השם.

אני רוצה לומר כמה דברים שיכולים אולי לתרום לדיון. גם אני הייתי חבר בוועדת אביקסיס, ובתור שכזה אני רוצה לומר לשמוליק דוד, שאני חושב שההתייחסות המרכזית של הוועדה היתה בנושא שעות עולים. כי המרכיב הגדול של תקציב קליטת עולי אתיופיה במשרד החינוך נמצא בשעות עולים. למיטב זכרוני דובר אז על כ-109 מיליון שקל מסך כל התקציב, ולכן זה גם היה הנושא הראשון שטופל ויצא חוזר מנכ"ל בעקבות הענין הזה.

בהמשך לדברים שאמרה גב' בן-דור, אני חושב שאחד הנושאים המרכזיים שהיום צריך להתייחס אליהם הוא אופן ניצול השעות. מתן השעות, בעיקר כשמדובר בחלק מהילדים שהם ותיקים מאד בארץ וממשיכים לקבל שעות עולים, וזה דבר מבורך, אבל צריך להתאים את מתן שעות עולים למצבם הלימודי של הילדים. אני חושב שצריך לראות את זה ולמצוא דרך לתת את זה כאקסטרה, כלומר אחרי שעות הלימודים ולא במקביל לשעות הלימודים.

נקודה שנייה היא בענין הבגרויות. פעם עשיתי ניתוח, ואני מוכן להגיש אותו לוועדה. גם למשרד החינוך העברתי אותו. אחוז הילדים יוצאי אתיופיה שלומדים היום במוסדות שנקראים מגישי בגרות מתקרב או דומה לאחוז הישראלים הוותיקים שלומדים במסגרות שמגישות לבגרות. אחר-כך יש דבר שנקרא לומדים בכיתת בגרות.

זאת אומרת שלך יש ניתוח על השאלות שהועלו פה.

כן. אחוז התלמידים שלומדים בכתה שמגישה לבגרות קצת יורד. אבל הדבר שיותר הדאיג אותי, ושם ראיתי פער משמעותי הוא בין הניגשים לבין המצליחים בפועל. כשעשיתי דיאגרמה מקבילה ראיתי שהפער בין הישראלים הוותיקים הניגשים ומצליחים בפועל לבין יוצאי אתיופיה שניגשים ומצליחים בפועל - - -

אבל גם בדקת לאורך השנים האחרונות וראית שאחוז המצליחים עולה.

בהחלט. ב-1995 7% מבין יוצאי אתיופיה קיבלו תעודת בגרות, ואז 65% בכלל למדו במוסד ורק 45% למדו במוסד שהגיש לבגרות. כך שגם הסיכוי שלהם מהתחלה לא היה גדול. היום המצב השתנה.

אתה תוכל לשלוח לנו את הנתונים האלה?

כן, בהחלט.

אני רוצה להתייחס לשלושה דברים. א. תוכנית PACT לא פועלת בכל היישובים עתירי עולים. אני מבקש מהמנכ"לית, או מהוועדה, להגדיל את תוכנית PACT, כי יש הרבה שכונות מצוקה בכל היישובים עתירי עולים, ואם יש כבר תוכנית מוצלחת, למה לא להרחיב אותה?

דבר שני, האם את מבטיחה שהקיצוץ שנעשה ב-2001 יוחזר ובמלואו?

הוא הוחזר.

אנחנו גם מאד דואגים מפני שהקבוצה הכל-כך חלשה באופן אוטומטי - - -

יש לי שאלה אליך. מההתרשמות שלך, ממה שאתה שומע מחברים, שכנים וכו', האם אתה יכול להגיד מלה טובה על המלצות ועדת אביקסיס?

חוץ משתי המלצות שיושמו בפועל, שאחת מהן אין לה עלות, היא רק הופיעה בחוזר מנכ"ל, אבל בפועל הן לא יושמו.

השאלה היתה אם התוכניות שכן מיושמות הן טובות. מה אתה שומע מהסביבה שאתה נמצא בה?

הן טובות כשמיישמים אותן, אבל בפועל לא מיישמים אותן.

אני שומע, למשל, שיש תלמידים שנמצאים בבתי-ספר והם לומדים. הילדים האלה זכאים לשעות עולים. במקום לתת את השעות האלה אחר-הצהריים, הם נותנים אותן תוך כדי הלימודים. אם היו מנצלים את השעות האלה נכון והן היו ניתנות בשעות אחר-הצהריים, הילדים יכלו ליהנות גם מיום לימודים ארוך וגם לקבל את השעות האלה אחר-הצהריים. זאת דוגמה אחת.

אנחנו חוששים שלאור הניסיון לקצץ בתקציב 2001, אנחנו נהיה הקהילה שעלולה להיפגע גם בתקציב 2002.

לגבי שעות עולים, הילדים לא בדיוק מקבלים 1.7 שעות שבועיות. מי שעלה בין השנים 1991 עד 1997 מקבל 1.5 שעות שבועיות. מי שעלה בין השנים 1998 עד עכשיו מקבל 1.75 שעות שבועיות. יש חלוקה מסוימת, וגם לא לכולם מגיע אותו מספר שעות.

זה הגיוני. מי שנמצא חמישים שנה בארץ יקבל פחות ממי שנמצא עשרים שנה.

לגבי המלצות ועדת אביקסיס, אם הן היו מיושמות בשטח, אחוזי הנשירה היו אחרים. אני לא חושב שיש מודעות בציבור בענין ניצול השעות, וגם בענין סל קליטה שעליו דיברנו כמה פעמים.

אתה מתכוון לאגרות חינוך, לא לסל קליטה.

בתי הספר מבקשים מהמשפחות לשלם את מלוא הסכום שכל ישראלי מתבקש לשלם. לכן חשוב שייצא מסמך לכל המוסדות, שיידעו שיש סל קליטה - - -

זה סל תלמיד, לא סל קליטה.

זו גם הזדמנות שמנכ"לית המשרד נמצאת כאן להעלות את נושא ביטוח לאומי. פניות רבות מגיעות אלי בנושא ביטוח לאומי. אני לא יודע עד כמה אתם מודעים לנושא הזה, כי יש תלמידים רבים בני 18, 19 שלומדים עדיין בכתה י' וי"א והם מתבקשים לשלם - - -

בפעם האחרונה שנפגשנו העלינו את הענין הזה. היום הגשתי הצעת חוק, אבל היו צריכים לעבור 45 ימים עד שהיא תעלה במליאת הכנסת. היום היא תגיע למליאה. חייבים לתקן את זה בחוק ולכן הגשתי הצעת חוק.

אני שמח. תודה.

אני רוצה להוסיף שני דברים בענין הדגש על הגיל הרך אפס עד שש. יש שעות שבזמנו ועדת אביקסיס מאד דאגה לגבי גני ילדים לארבעה ילדים שעה שבועית והשעות האלה מנוצלות בגני הילדים.

הדבר הנוסף הוא המינימום שמשפחה אמורה לשלם לגיל שלוש – ארבע בעקבות חוק חינוך חובה, הנחה של 90%. אלה שני תקציבים שמנוצלים לגיל אפס עד שש. אני חושבת שחשוב לבדוק את האיכויות, את דרך הניצול של השעות. אני לא חושבת שבכל מקרה תלמידים שמוצאים מן הכיתה הם מופסדים. אי-אפשר לעשות כאן הכללות. לפעמים זאת למידה מתרימה, גם אם היא נעשית במהלך שעות הלימודים, ובאמת צריכה להיות בקרה על הענין הזה.

לא אחזור על דברים שנאמרו בנושא שעות עולים. אני מקווה שהממצאים יהיו טובים, כמו שנאמר, ואפשר יהיה ללמוד מהם ולשפר אותם בכל הנוגע לשעות עולים.

נקודה שלא הועלתה כאן היא הוצאת ילדים מהלימודים, שזה בדרך-כלל שיקול של בית-הספר, אבל במקרים רבים גם המורים, כפי שד"ר אביקסיס אמר קודם, כמו חיילים ובנות שירות לאומי עושים את זה, אז פה יש חפיפה שבנות שירות לאומי מלמדות בשעות עולים במקביל לשעות הלימודים. לכן הדברים לא כל-כך מסתדרים. אם צריך לתת את השעות, אני חושבת שמורים מקצועיים צריכים לתת את השעות האלה.

כבר נאמר כאן שילדים רבים בכיתות בית-הספר היסודי הם ילידי הארץ ובגף קליטת עלייה יש בעיה לטפל בילדים האלה. בישיבה הקודמת ניסיתי לומר שבמשפחה יש ילדים שלא נולדו בארץ אלא עלו, ואותם הורים צריכים לסייע לכל הילדים. כשאנחנו עושים את ההבחנה בבית-הספר אנחנו אומרים: הילד הזה הוא יליד הארץ, לא מגיע לו כלום. הילד שכן עלה - יש בעיה עם זה.

ד"ר אביקסיס, מה קורה עם זה?

יש לנו גף נוסף במשרד שנקרא גף משותף לטיפוח ולחינוך ורווחה שאמור לטפל באוכלוסיות שונות, עם תקציב נכבד ועם תוכניות. אז אוטומטית אני מניח שחלקם הגדול של הילדים שבאים מיד נופלים גם למסגרת ומקבלים מה שנקרא שעות סל טיפול כשעות בחינוך היסודי, ועוד תקצוב לתוכניות ייחודיות. אני מניח שהאוכלוסייה הזאת תקבל, אם לא במסגרת סל של שעות עלייה, היא תקבל זאת במסגרת אותן שעות של טיפוח ורווחה ושיקום שכונות, שלשם אנחנו מזרימים תקציבים אדירים.

דווקא בגלל החסר של ההורים יוצאי אתיופיה הפרובלמטיקה היא עצומה, וברגע שההורים עדיין בבעיה, צריך לחשוב על הענין הזה היטב.

אני חושב שהיתה המלצה עקרונית שלבתי הספר יהיה שיקול-דעת בענין ניצול שעות עולים ביחס לילדים ותיקים שאינם זכאים.

זה נעשה בצורה חלקית.

בקשר לעולים חדשים שמגיעים עכשיו יש בעיה שתהליכי הגיור בחלקם לא מסתיימים, למרות שרבים מהם לומדים בכיתת קלט. אחר-כך הם עוברים לדיור קבע, או במעבר, ויש הרבה מאד בעיות שאין עדכון מראש על הגעת העולים.

גם בנושא אגרת חינוך, או סל תלמיד כפי שנאמר פה, יש בעיה קשה במיוחד לגבי התלמידים החדשים שמגיעים ממרכזי קליטה, כי אין תיאום בין משרד הקליטה לבין משרד החינוך לבין הסוכנות היהודית.

לפני שבוע הייתי בלוד. במחלקה יודעים שמשפחות רבות הגיעו ללוד, לחלק מהן עוד מחכים, אבל לא יודעים בדיוק באיזה גיל הילדים, ויש בעיה עם זה.

המידע יכול להיות לכל היותר שבועיים – חודש.

לא. דווקא בלוד נעשית עבודה מצוינת והעברנו את הרשימה.

בגרויות. יש עלייה במספר הניגשים לבחינות בגרות, וזה משמח, אבל במקצועות מתמטיקה ומדעים יש פיגור קשה.

תודה. זכות הסיכום למנכ"לית המשרד, או לעובדים ממשרדך שאת רוצה שידברו.

אני רוצה לחדד את מה שנשמע פה בין השיטין. גם כשכבר התגברנו על השאלה כמה כסף נותנים, כמה שעות וכו', עדיין יש מקומות שלגביהם נשאלת השאלה אם הצורה שבה זה ניתן היא טובה ומנוצלת היטב, עם מורים מספיק מוכשרים וכו'.

במערכת גדולה בדרך-כלל זאת הבעיה הגדולה. לנושא הזה יש רגישות עצומה, כי הכל מתנקז אליכם, ואנחנו בונים את הדורות הבאים. הילדים הם כחומר ביד היוצר, ילדים נהדרים. בידינו להרוס אותם, בידינו להוביל אותם לדרך המלך וכו'.

אם יש מערכות שבודקות ואתם מרגישים שהמעקב הוא טוב וראוי, מה טוב, אז באתי על שכרי. אם לא, חשובה מאד הנקודה הזאת של ה"איך" בסוף. עדיין ה"כמה" לא מספיק ואנחנו צריכים יותר. היום אנחנו מניחים לנציג האוצר, כי ממילא נעשה את זה בעוד רבע שעה בוועדת החינוך. לכן הייתי רוצה לשמוע אם הכלי של ה"איך" גם כן עובד, לא רק היקף השעות.

אני רוצה לומר לשמוליק דוד משת"יל. נכון ש-31 מיליון שקל הוא נתון נכון, אבל זה לא כל הספור. הספור הוא לקחת את הילד הזה ביישוב עתיר עולים ולראות איך הוא מוקף באופן מערכתי. כי להגיד שיעורי עזר אחרי-הצהריים זה בסדר, אבל אחרי הצהריים יש עוד שש תוכניות, והכל מסתדר לו ביחד באותו יום.

לכן לא בכדי ניתנו מספר מודלים למנהלים. ובאמת, עדיף שזה יהיה מחוץ לשעות הלימודים, אבל לפעמים הטיפול שלנו הוא כל-כך מחבק, שצריכים גם ללמוד איך הוא נעשה בצורה יותר מסודרת. למשל, תגבור של קרוב ל-1,000 שעות לתלמידי גני חובה, שלא היה, בעלות של בין שלושה לארבעה מיליון שקל, לא נלקח בחשבון שלך על ה-31 מיליון.

נלקח בחשבון.

זאת אחת ההמלצות.

לא הזכרת זאת קודם בדברי הביקורת שלך. זו דוגמה אחת ואני לא אאריך.

לגבי סל קליטה, אכן יש בעיה. שני השלישים הראשונים של השנה באמת הועברו כבר לכולם דרך הרשויות המקומיות. יש רשויות שאתן יש לנו בעיה עם העברת הכסף למנהלים. אני יודע באזור חיפה למשל, שמנהלים פשוט לא קיבלו את הכסף. הסכום הנוסף, אגב, עומד להיכנס ממש בשבועיים הקרובים, עוד בנובמבר, לאחר שהוא יעבור אלינו ממשרד הקליטה.

סל הקליטה לתלמידים יוצאי אתיופיה עובר עדיין למשרד הקליטה.

אתה מדבר על הטיפול. עד לפני חמישה חודשים הטיפול היה באמצעות המחלקה שלנו במשרד הקליטה. החל ממאי הוא עבר אליכם.

הכסף עדיין לא עבר ולא נכנס אלינו בשום צורה. אבל זה באמת קורה.

נקודה אחרונה. באמת לפעמים עד שהילד מתמקם בבית-ספר ועד שהוא נרשם עוברת איזו שהיא תקופה. על הקטע הזה אנחנו צריכים להתגבר, ולתת את שעות הזכאות ממש מהרגע הראשון ולא שיעברו כמה שבועות, או לפעמים אפילו יותר מזה והשעות האלה לא מגיעות אליו, עד שמוודאים תעודות, עד שזה עולה על המחשבים שלנו עוברת תקופה. צריך לטפל בדבר הזה.

לפני שאסכם אני רוצה להעלות שני קשיים נוספים שעומדים בפנינו. האחד, שהממשלה החליטה להקציב ליישובים קולטי עלייה 15 מיליון שקל מדי שנה למשך שלוש שנים. לצערי הרב, התוכנית הזאת לא מומשה השנה בתקציב 2001. אתמול בלילה קיבלתי תשובה סופית מאגף התקציבים באוצר שהכספים הללו לא יועברו. אם אנחנו מסתכלים על מכלול המשאבים העומדים לרשות העולים, ספציפית כרגע לאתיופים, זו החלטה שפוגעת ביכולת להתמודד עם הקשיים.

הדבר הנוסף שאני צריכה לטפל בו אל מול מנכ"ל משרד הקליטה הוא התופעה שמהיום למחר מעבירים קבוצות גדולות של עולים בלי התראה. ובכלל, מעבר להתראה, האפקטיביות של השקעה והיכולת לעקוב אחר אותו ילד שקיבל איזה שהוא טיפול פרטני ופתאום הוא עובר. זה בולט בצורה מאד חריפה באזור באר-שבע, שם מנהל מחוז דרום הציג בפניי את התופעה רק השבוע, ואני עומדת לדבר על כך עם מנכ"ל משרד הקליטה.

גם בצפת ובעפולה זה אותו ספור.

זו בעיה מאד קשה, שכל האפקטיביות, אם בכלל, כאשר חלק גדול מהתשומות שלנו יורד לטמיון משום שהנדידה הזאת בוודאי לא מסייעת בהתמדה בטיפול של הורה מול תלמיד.

הנדידה בעיקר של העולים מאתיופיה היתה חד-פעמית. בגלל בעיות תקציביות הם אוכסנו בבתי מלון ואחרי שנפתרה הבעיה הם הועברו למקומות אחרים וזאת היתה מכה גדולה. זה לא קורה כל הזמן.

יש עולים שנודדים ארבע פעמים במהלך שנתיים של קליטה.

אני מאד מקווה שזה חריג.

אני מבקש לשמוע מנציג האוצר בענין ה-15 מיליון שקל.

שר האוצר מכיר את ההתחייבות של קודמו והוא כנראה עדיין לא מצא לנכון לקיים אותה.

יש החלטה שלא לבצע או שזה בדיון?

אם המנכ"לית שמעה משהו יותר מעודכן, אז אני מקבל את דבריה.

ההחלטה היא לא לקיים את ההתחייבות.

קיבלת הודעה שלא מקיימים את ההתחייבות.

כן. גם את תוכנית החומש לערבים, אם זה מעניין אתכם.

ככלל, ממה שלמדתי כאן, אני לא רוצה לצאת בהנחיה גורפת לתת הוראה פרטנית לילד תוך כדי הלימודים שלו אלא לעשות את זה אחרי הצהריים. כי שוב, שמענו שלפעמים זה נתקל בקושי לתת לאותו ילד אחר הצהריים דבר אחר שמיועד עבורו. אבל אנחנו בודקים במסגרת הבדיקה של גף הערכה אצלנו את האפקטיביות של שלושת המודלים: של מורה שנכנסת לסייע, של שיעור שניתן אחרי יום הלימודים ושל שיעור שניתן בתוך יום הלימודים. אנחנו נבדוק אפקטיביות. אבל אני חושבת שנכון יהיה לעשות יום עיון מרוכז פר-מחוזות למנהלים של בתי-ספר שיש בהם מאגרים גדולים של תלמידים עולים מאתיופיה, קודם-כל על-מנת לרשת אותם באשר לאפקטיביות של שיטות כאלה ואחרות.

אני בהחלט מקבלת את ההמלצה שלך. לא הייתי ערה לזה מספיק, שלפעמים אנחנו צובעים את אותו דבר ומוכרים אותו שלוש פעמים. זאת אומרת, הילד נמצא בכתה, זה שיעור שניתן לו כמו לכל הילדים. אחר-כך על-חשבון אותה שעה לוקחים אותו לשיעור תגבור, ואולי גם נותנים על זה שירות לאומי, אינני יודעת.

גם בהמשך להערה שלך, אדוני היושב-ראש, שצריך להשתדל לתת כמה שיותר מורים מקצועיים ולא לסתום חורים כאלה ואחרים.

זה צריך להיות בהנחיות.

מעבר להנחיות אני חושבת שיהיה נכון לכנס את המנהלים ליום עיון בנושא – א. כדי לצאת מאותו רציונל שאם אנחנו לא נותנים את המיטב ומשתדלים להכפיל ולשלש את המשאבים שלנו, מכל הסלים שעומדים לרשות המנהל, אנחנו בסופו של דבר לא משרתים אוכלוסייה שתחזור אלינו כבומרנג, כקושי חברתי. אני לא משווה את זה, חלילה, למגזר הערבי, אבל אני חושבת שגם בענין הזה המדינה השכילה להבין שככל שאתה יוצר פערים בקבוצות אוכלוסייה כאלה ואחרות, זה חוזר אליך כבומרנג ואחר-כך הבעיות משלשות את עצמן. רק בענין הזה אני אומרת שניתן להקביל את הבעיה, ולכן אני מבקשת מהיחידה הרלבנטית במשרד לחשוב על יום עיון עם מרצים רלבנטיים לענין, עם הצגת ממצאי המחקר, כדי לחדד את המודעות לענין.

אני אומרת את זה בהקשר לשאלה שלך אם ניתן לאכוף ואיך. אכיפה תמיד מצויה בחסר איזה שהוא, כי אף פעם לא תהיה אכיפה של 100%. הרבה יותר נכון, לפי דעתי, או בד בבד לפחות, להגביר מודעות ולרתום לחשיבה החיובית הזאת את הכוחות בשטח ואז פחות ופחות אני נדרשת להיות בלשית ולראות מה עושים. אם הם יבינו כמונו שזה חשוב ונכון, התוצרים והתוצאות בשטח יהיו הרבה יותר אפקטיביים.

תודה רבה לכם. יש ישיבות שבהן אנחנו רוצים להגיע להחלטה או להישג ובזה סוגרים את הישיבה. הישיבה הזאת היא מסוג הישיבות שביהדות אומרים אין מזרזים אלא מזורזים. מתוך הנחה שאתם כבר מזורזים ומודעים, פעם בכמה חודשים אנחנו שוב מעלים את הנושא ומרעננים אותו, ואז גם המנכ"לית נדרשת במסדרון לשאול את האורחים: מה קורה עם זה ועם זה? ואחר-כך אולי גם חוזרים למשרד ועושים ניעור חדש. כי הנושא הוא ממש-ממש בנפשנו, ואת זה אני לא צריך להסביר לאף אחד, כי גם אצלכם וגם אצלנו יש מודעות ופתיחות לבעיה, אבל כולנו עוסקים במיליון דברים, ואם אנחנו לא שמים דגשים, אנחנו לא פותרים את הבעיות.

תודה רבה למנכ"לית משרד החינוך ולכל האורחים. הישיבה נעולה.


הישיבה הסתיימה בשעה 11:25