פרוטוקולים/ועדת קליטה/3863



ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות –
3
15.10.2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 168
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
התקיימה ביום ב', כ"ח בתשרי התשס"ב, 15.10.2001, בשעה 10:15


ס ד ר ה י ו ם

סקירת סגן השר לקליטת העלייה, ח"כ יולי אדלשטיין, על ההכנות לקראת תקציב המשרד לשנת 2002

חברי הוועדה: היו"ר צבי הנדל
אמנון כהן
מרינה סולודקין

סגן השר לקליטת העלייה, ח"כ יולי אדלשטיין
רונן פלוט, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
חנוך צמיר, המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
חביב קצב, מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת, מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
עומרי אינגבר, מנהל המרכז לקליטה במדע, המשרד לקליטת העלייה
יהודה גליק, דובר המשרד לקליטת העלייה
קלאודיה כץ, מנהלת מחלקת תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה
רומן גרביץ, ראש לשכת סגן השר לקליטת העלייה
פלורינה לוין, עוזרת סגן השר לקליטת העלייה
מאריה ברקוביץ, המשרד לקליטת העלייה
פנחס מור, המשרד לקליטת העלייה
יהודה ענבר, המשרד לקליטת העלייה
ד"ר מלה תבורי, לשכת הקשר, "נתיב"
ריטה טרלו, רמ"ח פיתוח תכנים, לשכת הקשר, "נתיב"
נטאשה כשר, ראש תחום עלייה, קליטה וביטוח לאומי, משרד האוצר
עו"ד קרן רפלנסקי, משרד האוצר
מרק בר-און, יועץ ראש-הממשלה לענייני עלייה וקליטה
אריה אזולאי, יו"ר ועדת עלייה וקליטה של חבר הנאמנים, הסוכנות היהודית
אבינועם בר-יוסף, מנכ"ל שיווק ותקשורת ודובר הסוכנות היהודית
אודי בהט, מנהל גף קליטת עלייה, משרד החינוך
מיכאל כהן, סגן מנהל מינהל כוח אדם בהוראה, משרד החינוך
מנחם כהן, סמנכ"ל ומנהל מינהל כוח אדם, תאום ובקרה, משרד החינוך
ד"ר מאיר פרץ, מנהל האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך
דליה לב-שדה, מנהלת השירות לעבודה קהילתית, משרד העבודה והרווחה
מיכאל גינקר, יועץ לענייני קליטה, מרכז השלטון המקומי
אירמה אמשיקשווילי, יו"ר ארגון יוצאי טבליס, גרוזיה
נחליאל דיסון, התאחדות עולי אמריקה וקנדה
שפרה לויצקי, מנכ"ל המגבית המאוחדת בריטניה בישראל
שושנה רון, מנכ"ל ברית יוצאי בוכרה
פרנק שטיין, מגבית בריטניה בישראל
רות בר-און, מנכ"ל סל"ע, מרכז סיוע לעולה במשבר
חן מטלון, סל"ע, מרכז סיוע לעולה במשבר
צ'אלצ'ו מנגסטו, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
הרב יוסף שינוולד, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
רונית רדא, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
שמואל דוד, ארגון שתי"ל
יפת אלמו, יו"ר ארגון "מכנף דרום לציון"
אברהם נגוסה, מנכ"ל ארגון "מכנף דרום לציון"
לורן פוריס, המרכז לפלורליזם יהודי
גיורא מנדלר, מנהל המחלקה לקליטה, הוועד הפועל של ההסתדרות החדשה

הלית ברק

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ









סקירת סגן השר לקליטת העלייה, ח"כ יולי אדלשטיין, על ההכנות לקראת תקציב המשרד לשנת 2002

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה,
הקליטה והתפוצות.
בוקר טוב לכולם, שנה טובה, חורף טוב, גשמים בעתם.

תודה לסגן השר על שהגיע ואנחנו מאחלים לו בהצלחה. אני חייב לציין שזו הישיבה הראשונה שלנו עם המנכ"ל החדש שלך המשרד לקליטת העלייה מר רונן פלוט ואנחנו מאחלים לו בהצלחה ואכן הוא זקוק לאיחולים ולהצלחה. המשנה למנכ"ל הוא כבר ותיק, אבל גם לו אנחנו מאחלים הצלחה.

תמיד בפתיחה של מושב אנחנו מתעדכנים ושומעים מפי המשרד דיווח והפעם, מאחר שאנחנו גם לקראת התקציב, עיקר הדיון יהיה סביב התקציב. אני כבר אומר גם לסגן השר ולנוכחים שעל נושא התקציב, בעיקר בתחום מוגדר אחד – ולא רק זה אלא נשמע אולי עוד דברים – ביקשתי מיושב-ראש ועדת הכספים לקיים ישיבה משותפת והיום אני יושב אתו כדי לסכם את התאריך המדויק. אתם יודעים שועדת העלייה, הקליטה והתפוצות היא ועדה מאוד מאוד חשובה אבל אין בכוחה לעצור תקציבים ולמנוע אותם. יש לה כוח מוסרי גדול אבל כוח מוסרי באוצר לא כל כך עובד ולכן אנחנו נקיים ישיבה משותפת עם ועדת הכספים תוך הסכמה של יושב-ראש הוועדה להירתם לכמה נושאים חשובים. בדרך כלל זה לא נעשה בתקופת הכנת התקציב, אבל קיבלתי את הסכמתו ואנחנו ננצל את זה לטובת העם והארץ.

מאחר שיש בעיות שהזמן גרמן ויש גם פוליטיקה קטנה ולא רק פוליטיקה גדולה של קליטת עלייה, את הישיבה הזו נסיים קצת לפני השעה 11:00 ולכן נהיה מאוד ענייניים ותמציתיים. סגן השר מבין את הצורך – למרות שאולי הוא לא מסכים לו – ולכן אני מבקש מכולם להיות קשובים, שקטים ולדבר בקצרה.

תודה ליושב-ראש, לחברי הוועדה חברי הכנסת
ולכל האורחים.
למרות כל החדשות של הימים האחרונים, אני רוצה לאחל שנה טובה ונקווה שתהיה שנה יותר טובה ממה שהורגלנו בשבועיים האחרונים.

אני לא רק מבין את הצורך לסיים את הישיבה בשעה מסוימת אלא גם אדוני היושב-ראש אתה מסמל בשבילי ברגעים אלה את הקונצנזוס סביב נושא קליטת העלייה כי כרגע אתה לא קואליציה ולא אופוזיציה, כך שעבורי זה דבר מאוד סמלי אופוזיציה וקואליציה כאחד בוועדה הזו יובילו את נושא קליטת העלייה להישגים חדשים. בנימה יותר רצינית אני אומר שאני ודאי אצטער אם סיעתך תחליט מה שתחליט ואני מאוד אשמח אם תחליטו להישאר.
אני בטוח שמה לא יהיה מבחינת ההתפתחות הפוליטית, בוועדה נרגיש כבעלי ברית, ואם יהיו פה ושם ויכוחים, הם בכלל לא יהיו קשורים בענייני אופוזיציה וקואליציה אלא בגישה עניינית לסוגייה זו או אחרת בקליטה.

חברים יקרים, אני אשתדל מאוד להיענות לקריאתו של היושב-ראש ולקצר. כפי שאתם יודעים, יש לי בעיה בנושא הספציפי הזה של קליטת העלייה וכשאני מתחיל לדבר, לא תמיד אני יודע לעצור כי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לשתף אתכם, רוצה לומר, רוצה להסביר ורוצה להתמודד אתם.

בפני רוב המשתתפים נמצאת חוברת ואני אוכל להפנות אתכם לדף הספציפי. אני אתן סקירה מאוד מתומצתת של הדברים שהמשרד עשה והבעיות שאנחנו מתמודדים אתן, ואם במהלך הסקירה אני אבקש משהו, אני מקווה שמי שממונה על השקפים יעזור לי למצוא מיד את הדף המתאים בחוברת ותוכלו לראות את הנתון עליו אני מדבר.

בעמוד 5 בחוברת נמצא נתון השוואתי של מספרי העולים שמגיעים למדינת ישראל ואני חושב שלא כדאי להתחיל את הסקירה בלי להתייחס לנתון הזה.

כפי שאתם רואים נכון לחודש ספטמבר מדובר ב25- אלף עולים שהגיעו למדינת ישראל, נתון שאפשר לתת לגביו פרשנויות לכאן ולכאן. הנתון מצד אחד לא מעודד בהשוואה לשנים הקודמות, אבל מצד שני בהתחשב במצב בו אנחנו נמצאים ובהתחשב בכל האבדות הקשות מנשוא שסובלת קהיליית העולים בתקופה האחרונה, אני חושב שאפשר לסכם ולומר שהעלייה נמשכת ומי כמונו מקווה – גם כאזרחים וגם כאלה שעוסקים בקליטת העלייה – שהמצב ישתנה לטובה וגם הנתונים ישתנו לטובה.

ודאי שאי אפשר לפטור אותנו מלעשות את המקסימום למרות הנתונים הכלליים הקשים במצב הביטחוני ובדברים הקשורים אליו, אבל בואו נגיע למה שאנחנו כמשרד עושים.

קודם כל, אני רוצה לפתוח בנימה אישית ולומר שאנחנו במשרד הקליטה לאחרונה מתגעגעים – אם אפשר לומר בצורה אירונית או צינית – לבעיות הרגילות של הקליטה. אני רוצה לעסוק בזוג קשישים שיגיע ויתלונן על כך שהוא הרבה שנים בתור לדיור או משפחה חד-הורית שהאימא מתקשה למצוא תעסוקה.

לצערי הרב בתקופה האחרונה העיסוק הוא יותר במשפחות שהבעיות שלהן הן הרבה מעבר לבעיות הרגילות של הקליטה וכאן גם אולי המקום בפורום הזה בשמך אדוני היושב-ראש להודות לכל עובדי משרד הקליטה שהתגייסו בעת חופשתם המתוכננת מראש ופתחו את הסניפים ועזרו. העובדה היא שכל הקרובים שהיו רוצים לעלות על המטוס ולהגיע עלו וראוי לציון שיתוף הפעולה שהיה עם כל הגורמים כמו משרד הפנים, לשכת הקשר, השגרירויות, הסוכנות היהודית וכולי.

מה עם משרד השיכון?

משרד השיכון בדמותו של השר הממונה על
השיכון מאוד סייע וכרגע הוא נכנס לפעולה בנושא של הפתרונות. שוב, מיותר לציין שבשטח כרגיל מצאנו מתנדבים, מתנדבי סל"ע – וזאת פעם נוספת הזדמנות לומר תודה על כל מה שנעשה עד עכשיו – ואני מקווה שיהיו פתרונות ביניים מצד הממשלה וגם לטווח יותר ארוך יהיו פתרונות בדמות של פיצויים רציניים ומהותיים מן הצד האוקראיני לאחר שהם הודו באשמתם בתקרית.

אני מרגיש שאני חב חוב לוועדה כי בסקירה האחרונה שלנו עשיתי דבר שאני לא נוהג לעשותו ואולי גם לא כולם אהבו אותו כשאמרתי שאני לא יכול להתייחס כאן בבחינת עסקים כרגיל בנושא הקליטה כשבעצם מגיעים עולי אתיופיה ואין היכן לאכלס אותם וזה לצד שערורייה של בתי מלון שמאוכלסים בעולי אתיופיה בצורה שהיא גם לא טובה מבחינה מקצועית שלנו כקליטת עלייה וגם עולה למדינה עשרות אלפי דולרים ליום וזו הוצאה מיותרת לגמרי.

מאז חלו כמה התפתחויות ולצורך כך אני מבקש לעבור לעמוד 18 בחוברת כי אני רוצה להראות לכם מה קרה מאז. בעמוד 18 אתם יכולים לראות מה קרה מאז כאשר מצד ימין תראו את האוכלוסייה שהייתה בבתי מלון לפני שלושה חודשים ומצד שמאל תראו את אותם 400 עולי אתיופיה שנמצאים במקום אחד. זאת תקלה נקודתית שתוך שבוע-שבועיים תיפתר. כל האנשים שהיו בבתי מלון עברו למקומות שאנחנו מכנים אתרי קבע או אתרי קליטה או מרכזי קליטה שנשכרו עבורנו על-ידי הסוכנות היהודית.

העמוד הזה הוא חשוב לי מאוד כי הלכנו למשרד האוצר, היו לנו ויכוחים קשים, והסיכום היה שמול מתן פתרונות כספיים מצד האוצר, אנחנו מתחייבים לסיים את הפרשה הזאת של בתי מלון שמהווים הוצאה מיותרת ויקרה. זה רק מראה – ואני אומר זאת בגאווה בלתי מוסתרת – שכאשר אנחנו כמשרד מתלבשים על איזשהו נושא בצורה רצינית, אנחנו גם יודעים לבצע משהו.

שיבחתי אתכם על העניין הזה בכלי התקשורת
ועשיתי זאת מיד כשראיתי שהנושא מתחיל להסתדר.

בינתיים הייתה קליטה חדשה של כ1,200- עולים
והם נקלטו כבר באתרים שהושכרו לטווח ארוך ולא בבתי מלון.

אני רוצה להתייחס לתחום השיכון ולהזכיר כמה פרוייקטים שמלווים אותנו כרגע. בנושא של פינוי אתרי קרוואנים. אני חושב שהסיסמה הזו של פינוי אתרי קרוואנים מאז ומתמיד מלווה כמה וכמה ממשלות וכמה וכמה שרי קליטה. התלבטתי מאוד אם להכריז על המבצע הזה, ואני חושב ששיתפתי את חברי הוועדה בפעם הקודמת בהתלבטויות האלה, אבל אני רוצה לומר לכם שעם כל הקשיים יש כאן התקדמות פשוט מעוררת הערכה מבחינתי כלפי אותם העובדים שעוסקים בנושא הזה ביום יום.

זה המקום לשבח את המנכ"ל החדש של המשרד, רונן פלוט, שבאמת לקח את הפרוייקט הזה כפרוייקט ראשון שהוא הוביל וזה ברמה של טיפול פרטני בכל משפחה ודוח שמגיע כל בוקר ללשכת המנכ"ל עם עוד פתרון או עוד חצי פתרון לגבי כל הדברים שנעשו בינתיים.

הטבלה בעמוד 15 עוד יותר ברורה ובה אתם רואים את הירידה המתמדת של היחידות המשפחתיות. אני מאוד מקווה שנוכל להשלים תוך כמה חודשים את המבצע הזה ואני לא חושב שבחדר הזה צריך לשכנע מישהו שאחרי 11-10 שנים של קיום אתרי הקרוואנים הגיע הזמן לסיים את הפרק הזה במדינת ישראל ובחדר הזה מיותר לציין שאין פה כוונה להשאיר עולים ללא פתרונות או לזרוק אותם החוצה ללא פתרון אמיתי. אני מאוד מקווה שבפעם הבאה הסיסמאות האלה של פינוי האתרים יהפכו גם למציאות וקרוואנים יהוו חלק מן ההיסטוריה שלנו.

בנושא דיור באופן כללי ולאו דווקא בתחום עולי אתיופיה, שני פרוייקטים שאנחנו עוסקים בהם כרגע כאשר האחד הוא ישן אבל מוכר היטב והוא פרוייקט של מקבצי דיור. אני רוצה לשתף את חברי הוועדה ולומר שאנחנו יוצאים עם מכרז חדש ממש בימים אלה. היה מכרז שמסיבות אלה ואחרות לא העלה מועמדים. אם מישהו ירצה לקבל הסבר יותר מקצועי, יוכל לקבל אותו ממני או מחביב קצב. רק מספר מועט של ערים, ארבע ערים, העלו הצעות טובות מבחינת שוק הנדל"ן ואנחנו עכשיו יוצאים עם מכרז בצורה קצת שונה ומקווים מאוד שב13- ישובים שנקבעו למכרז הזה, כולל רמלה, יימצאו תשובות.

הפעילות הזו מתבצעת – ואני אומר את זה גם כי אני מודע לביקורת שהייתה פה ושם, לפעמים יותר קונסטרוקטיבית ולפעמים פחות – תוך כדי ניסיון מתמיד שלנו להוריד את המחירים, לשפר את תנאי המגורים של העולים ואת התוצאות אפשר לראות בשטח במקבצים האחרונים כשאני חושב שאנחנו כבר בשלב אחר לגמרי.

במקביל לזה מתקיים מבצע של משרד השיכון ומשרד הקליטה ביחד בנושא השכרה לטווח ארוך. המבצע הזה רק התחיל אבל לצערי הרב העיתוי היה כאשר לפני החגים פתחנו במבצע ואחר-כך משרדי הממשלה לא עבדו. מדובר בשכירות בשוק פרטי לתקופה של חמש עד עשר שנים של דירות על-ידי קשישים עולים.

עבור קשישים עולים.

לא עבור. המדינה לא שוכרת את הדירות ומוסרת
לקשיש אלא הקשיש חותם על חוזה לטווח ארוך ועל-ידי כך זוכה לתגמול נוסף בצורה של עוד כמה מאות שקלים, אם החוזה הוא לתקופה של חמש עד עשר שנים. התגובה של העולים היא מאוד חיובית, התגובה של בעלי הדירות עדיין יותר מהוססת, אבל נכון להבוקר יש כבר יותר מעשרים חוזים שנמצאים בשלבי חתימה אלה או אחרים. תקציב האוצר שניתן לנו למבצע המיוחד הזה הוא עד 400 דירות ואנחנו הלכנו על גוש דן, אזור הכי קשה מבחינה זו, ואני מאוד מקווה שתוך כמה שבועות נוכל לדווח לוועדה הזאת על התפתחות המבצע הזה.

נושא אחרון בתחום הדיור הוא קידום בתור. בוועדה בפעם הקודמת העלו סוגייה – לדעתי גם היא קצת מיותרת שבשפת המשפטנים מהווה לקונה – כאשר קודמו בתור לפי חוק הווטרנים, ותיקי מלחמת העולם השנייה שאינם נכים, ואילו נכים, מכיוון שלפי הגדרות מוזרות לא נחשבו לנזקקים כי הם מקבלים קצבה נוספת, לא קודמו בתור לדיור. אחרי התדיינות משפטית ממושכת הצלחנו לפתור את זה ללא צורך בחקיקה. אני מקווה שהחקיקה תיגע בעוד כמה עיוותים שהיו בחוק הזה בנושא של נכים כי מה שאנחנו כמשרד הקליטה עשינו היה רק קידום בתור. יכול להיות שהיו שם סוגיות להתייחס אליהן, אבל ההוראה יצאה לכל הסניפים.

הנושאים שאנחנו כמשרד נצטרך להתמודד אתם הרבה בתקופה הקרובה, פרט ליעדי המשרד שנקבעו ודיברנו על זה, הם נושא של הוראת עברית, נושא של נוער, נושא של משק בהאטה והתמודדות עם זה. אלה דברים שאנחנו כמשרד מקווים להתמודד אתם בשנה הבאה.

הנושא הכבד ביותר מכל אלה שהזכרתי זה ודאי הסוגייה של מצב המשק ומצב העולים בעקבות כך. אני לא איש בשורה בנושא של הקיצוץ במשרד הקליטה. כל הדברים היפים שאני יכול לספר על פעילות – ואני מניח שאנחנו כאן סומכים אחד על השני, ואם ודאי יהיו תקציבים בהתאם אנחנו נדע גם לבצע אותם ויחד עם חברי הוועדה למצוא כיוונים לפעילות – אבל אני אסביר במילה אחת במה הבעיה ובמה היא שונה מכל מחזה רגיל שתמיד בא שר ומתלונן על קיצוץ תקציבי.

בגלגול הקודם הייתה לי הבנה עם אותו אגף התקציבים ולפעמים גם עם אותן דמויות. משרד הקליטה בנוי בצורה מסוימת כאשר התקציב שלו הוא כשני מיליארד שקלים כשבערך מיליארד ו600- מיליון מהווים סל קליטה, מענקי מכס וכל מה שקשור לקיום. הקיצוץ במשרדי הממשלה בדרך כלל נקבע בצורה של אחוז כאשר כל משרד ממשלתי צריך לקצץ שלושה אחוזים, ארבעה אחוזים, וכאן בדיוק נמצא הפלונטר. אם מדובר בארבעה אחוז משני מיליארד ואם מבצעים את הקיצוץ הזה בכל, כולל בסל קליטה, כולל בקיום, כולל בכל התחומים, הרי שאז זה קשה, אבל מה לעשות, יש אחריות לאומית, יש מצב לאומי מסוים וברור שאף אחד לא עושה את זה מרוע לב למשרד הקליטה או לעולים. אבל כשהקיצוץ נקבע באחוזי מכלל התקציב אבל ההוראה היא לקצץ רק מתקציבי פעילות שהם כל כולם 400 מיליוני שקלים, יוצא שהקיצוץ של כ37- מיליון שקלים מהווה כעשרה אחוזים, תשעה ומשהו אחוז, מתקציבי פעילות של המשרד. אם אנחנו לא רוצים לשחק בכאילו ולקצץ שני שליש מאיזו יחידה ולומר שהיא ממשיכה לפעול כרגיל, מדובר כאן בסגירת היחידה, בסגירת תחום פעילות מסוים, כי אחרת יוצא משחק וניסיון להסתיר שבעצם בתחומים שונים – כגון תעסוקה, כגון מדענים, כגון קליטה בקהילה – אין לנו מענה אמיתי.

בנימה לא אופטימית זו אני רוצה להפסיק את סקירתי כי הבטחתי לקצר. אני מאוד מקווה שאנחנו ביחד – כפי שהודיע היושב-ראש – בפעילות כאן, בפעילות בוועדת כספים, בפעילות שלנו כמשרד מול משרד האוצר, מול ראש-הממשלה שהוא גם השר לקליטת העלייה, נצליח באמת להגיע לאיזשהו הסדר קצת יותר הגיוני מכפי שמסתמן היום.

תודה לאדוני סגן השר. אני מבקש לחדד ואני
מבקש שההתייחסות של מי שיתייחס תהיה בעיקר לעניין הזה כי זה הדבר הרלוונטי והחשוב. כאמור, תקציב הפעילות – הכסף הנזיל – ששר יכול שיהיה לו סדר עדיפויות נע סביב ה450- מיליוני שקלים וכל שאר הכסף לא נתון לשליטתו כי מדובר במשכורות וכולי. לכן מדובר בקיצוץ ריאלי בסדר גודל של תשעה אחוזים והדברים ברורים ומובנים.

אני מאוד מקווה שנצליח בצורה רצינית לעשות יד אחת עם ועדת הכספים. בכל מקרה חשוב לדעת שאחד מהדברים המרכזיים שעליהם שמעתי גם מסגן השר וגם מהסוכנות היהודית שמכינים לו תוכנית רצינית לקראת שנת 2002 זו עלייה - ולצורך העניין הזה הוכנו מסמכים וניירות עבודה – משלוש ארצות שנקראו ארצות רווחה ואני מתייחס לארגנטינה, לדרום-אפריקה ולצרפת. זה ודאי בלי להוריד מאומה ממה שצריך לעשות ואולי אפילו להגביר בעלייה מאתיופיה ומחבר העמים. כל הנושא הזה בעצם כלל לא קיבל ביטוי תקציבי ואם יש דברים מאוד רגישים כמו מענק המכס שהוא בסביבות 10,000 שקלים, אם הוא יורד ל5,000-, לאותו עולה 5,000 שקלים כאלה, גם אם משרד האוצר יגיד שמחירי המוצרים החשמליים ירדו, זה מהווה סכום נכבד וזה לא מרגיע אף אחד מהעולים כאשר מדובר בתקופה הכי קריטית שלהם מבחינה כלכלית.

רשמתי לי ארבעה דברים שנצטרך לעמוד עליהם וביניהם כל הנושא הזה של תעסוקה, לימוד עברית גם למבוגרים וגם לנוער, כל הטיפול האישי והפיתוח האישי וכולי. במקרה של מדענים עולים, אם אתה מתאים אותם ועוזר להם בשלבים ראשונים, מלמד אותם עברית, וכל הנושא של הטיפול הזה הוא חשוב ולא יכול להיות מקוצץ, אבל אם קראתי והבנתי נכון את התקציב כרגע הוא מקוצץ. המבצע שדיברתי עליו לגבי שלושת המדינות וממילא הכנת המשרדים לקליטה, וכאן משרד הקליטה הוא אחד המרכיבים ולא היחיד.

שותף לזה משרד החינוך ומשרד העבודה
והרווחה.

יש את הנושא של הגיור ועידודו שדיברנו עליו
הרבה ולכן לא אחזור, נושא שלא קיבל שום ביטוי עם כל הרצון של מנכ"ל משרד ראש-הממשלה להירתם לו.

בנוסף לכל אלה, קיימים אותם פרטים קטנים אבל הרסניים כמו הקיצוץ של מענק מכס ואולי יש עוד דברים שלא עליתי עליהם.

אלה הדברים. אוזני האוצר כרויות ושומעות ובעזרת השם אני מקווה שנקבל גם את עזרת האוצר.

מפאת קוצר הזמן שעומד לרשותנו ניסיתי להוציא
דברים החוצה, אבל הוצאתי שני דברים שבכל-זאת לא הייתי רוצה להוציא.

אני רוצה לעדכן את הוועדה בדברים שאולי אתם ממילא יודעים כי היו קצת ויכוחים סביב הנושא הזה. נושא של טיפול בחיילי צד"ל והמשפחות שלהם עבר לאחריות משרד הקליטה בצורה שבינתיים משביעה רצון שלנו.

הפעילות מתוקצבת?

עדיין לא, אבל כרגע יושבת ועדה. מדובר בהקמת
מינהלת נפרדת שתורכב מאנשי מקצוע דוברי ערבית, אנשים שמבינים את העניין הזה ולא בצורה שלפעמים לצערי שמענו הצעות יותר קלות דעת בעניין הזה. אני מקווה שנצליח לעשות את הפעולה הזו על הצד הטוב ביותר

נושא נוסף שאני רוצה להעלות לסדר היום, ואולי גם נשמע את תגובת נציגת אגף התקציבים. בדרך כלל באים לבקש תקציבים, אבל כאן אני לא מדבר על בקשת תקציבים. יש איזשהו פלונטר במינהל הסטודנטים שמשותף לנו ולסוכנות היהודית וכתוצאה מהפלונטר הזה שבמילה אחת מישהו החליט שאנחנו לא צריכים לממן את שכר הלימוד אלא הסוכנות היהודית צריכה לממן, בסוכנות היהודית חיים לפי לוח זמנים מסוים של תזרים מזומנים ולכן כרגע הם לא מעבירים את מה שצריך ללכת לשכר הלימוד. לא אלאה אתכם בכל הפרטים, אבל כתוצאה מזה סטודנטים שנה ב' ו-ג' לא קיבלו התחייבויות תשלום ולא יכולים להתחיל את שנת הלימודים.

דיברתי על זה אתמול עם ראש-הממשלה ואמרתי לו שאני מתבייש שאני מעלה בפניו את הסוגייה הזאת. אם הייתי בא ואומר שאני צריך מאה מיליון שקלים לעלייה מארגנטינה, מצרפת ומדרום-אפריקה שזה נושא ברמה של ראש-הממשלה, אבל כאן אני לא מבין את הנושא, לא מבין למה זה קורה ופגישות חוזרות ונשנות, כולל של המנכ"ל עם סגנית הממונה על התקציבים, לצערי הרב לא הועילו ואולי באמת נשמע כאן איזושהי תגובה.

אני רוצה לשבח את הדוח - הגם שהוא מצומצם
בגלל אילוצי הזמן – שמבטא את העשייה האדירה של משרד הקליטה. אנחנו כשותפים קטנים למשרד הקליטה יכולים רק לציין בוועדה הזאת, עבורנו מהווה את הלובי ואת הכוח הדוחף בנושא עלייה וקליטה, את שיתוף הפעולה הבלתי רגיל והפרטני עם כל מערכת משרד הקליטה שמהווה דוגמה לתפארת העולים ומדינת ישראל.

ברשותך, אני רוצה להדגיש שני נושאים כאשר בנושא הראשון אני בהחלט ממליץ שכאן תתקבל החלטה. כולנו, יותר מכל אחד אחר, מודעים לעידוד עלייה מהמערב בחלון הזדמנות שנפתח, וזה היה עוד לפני ה11- בספטמבר, בשלוש ארצות – צרפת, ארגנטינה ודרום-אפריקה – הוא רק החמיר היום.

יתכן שאפשר להוסיף עוד שמות לרשימה.

נכון. אני בהחלט חושב שפה יש גם עניין שהוועדה
יכולה לעמוד עליו ובנושא זה יש החלטה של ועדת השרים לענייני הקליטה.

הסוכנות היהודית את חלקה בפעולה לעידוד עלייה תשקיע ותמשיך להשקיע, אבל ברור לנו שבלי ההתגייסות הממשלתית זה לא ילך או שילך פחות.

הנושא השני ובנושא זה אני מציע ליושב-ראש הוועדה לזמן פגישה מיוחדת. יש כמה ארצות מצוקה. פעם דנו כאן בתימן אבל עדיין יש עוד ארצות ערב בהן עדיין יש קהילה יהודית ובמצב החדש שנוצר בארצות איסלמיות אני חושב שצריך לקבל החלטת ממשלה נקודתית, כאשר לפעמים מדובר ב4,000-3,000- אנשים. בלי תוכנית נקודתית כוללת, זה לא ילך.

לגבי מינהל הסטודנטים. הנושא בטיפול ואני מקווה שבהקדם יימצאו הפתרונות לכך.

אני יכול רק לומר שלמרות הירידה של אחוז העולים מברית-המועצות, אני חייב לציין שהתוכניות לטווח ארוך של הצעירים, של סל"ע ושל נעלה, לא רק שלא ירדו אלא אפילו עלו ועל זה יש לברך.

אני רוצה לשבח את משרד הקליטה כאשר בשנה
האחרונה, למרות כל הנסיבות האובייקטיביות, יחסית למשרדי ממשלה, להם הייתי נותנת את הציון לא רק של חשיבה עם הראש אלא חשיבה עם הלב וזאת בעקבות שיתוף הפעולה, היחס וכולי.

יש לי משאלת לב והיא שבנושא תקציב התמיכות תעשו את הכל שזה יהיה חלק אינטגרלי מהתקציב השוטף ושזה לא יהיה נושא לוויכוח בין נערי האוצר לבין משרדי הממשלה.

לגבי הקיצוצים בנושא של פעילות. דובר כאן על הנושא הראשון שהוא הטיפול האישי. אני לא רק מנכ"לית ברית יוצא בוכרה אלא גם נציגת מועצת ארגוני העולים. לגבי הפעילות שלנו, של העמותות, לנו יש את היתרון היחסי שאנחנו מגשרים באותם נושאים שאתם משרדי הממשלה ברמה הארצית וברמה המקומית לא יכולים להגיע לעולים. יש לנו את היתרון היחסי. ברגע שהתקציב בא מאוחר, זה פוגע בתכנון, זה פוגע בביצוע, זה פוגע בעולם החדשים והוא גם לא יעיל.

אני רוצה שתדעו כאן בוועדת הקליטה, שלכם יש את הפריוריטי של הרגישות הגדולה ביותר בכנסת, שניתן לכם את כל התמיכה.

אני חושב שזו הזדמנות להעמיד את קהילת
אתיופיה בפני תוכנית יסודית שהוכנה בשיתוף פעולה ולמרות כל ההתחייבויות שהיו עד ראש-הממשלה, הייתה התעלמות.

בעצה אחת עם שני הגופים ששניכם מייצגים כאן
נחליט על מה אנחנו דנים עם וועדת הכספים.
אני מתנצל בפני כל הציבור הנהדר הזה שהוזמן ולא יקבל היום את רשות הדיבור. יתכן ואם נראה צורך, פרט לישיבה המשותפת עם ועדת כספים נקיים ישיבה נוספת רק של הוועדה יחד אתכם.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולומר תודה מכל הלב לכולם ואני לא רוצה אפילו להזכיר שמות. ברגעים הקשים של אותן משפחות שיקיריהן נפלו באסון המטוס הנורא הזה, כאשר בתחילה אפילו לא ידענו מי הן, לא היו רשימות ולא ידענו למי להתייחס. בניגוד לתמונה שניסו בכוח לצייר בחלק מכלי התקשורת, אני לא חושב שההתנהגות הייתה קרה כלפי האסון יותר משהייתה אם היו ישראלים ותיקים. צריך להבין אובייקטיבית שלתקשורת – פעם ראשונה בחיים אני מגן עליה – לא היה מה לצלם. אם בנפילת אולם השמחות בירושלים יכולת להביא צילומים כל הזמן, פה יכולת לצלם אוויר וים. לכן אני לא מקבל את העניין הזה. יש ציניקנים ויש גם כאלה שלא אוהבים את העלייה, אבל אלה נמצאים בשולי החברה הישראלית כאשר רוב רובו של העם היושב בציון לא כזה.

לכן אני אומר תודה גם למשרדים שעסקו בזה, גם לסוכנות, גם לגופים החוץ-ממשלתיים שבמרכזם עמד כמובן סל"ע. אנחנו נידרש לעוד עזרה. לחצו עלי חלק מהחברים לכנס ישיבה בנושא הזה אבל לדעתי כרגע זה מיותר למרות שאולי נקיים ישיבה כזאת לקראת השלושים על מנת שאז כבר נוכל לשמוע מהמשרדים ומהסוכנות האם יש דבר נוסף שצריכים להתארגן בו כי לא ניתן לעזור בדרכים הרגילות. בינתיים אני סומך את שתי ידיי על העבודה שלכם ואומר לכם שאתם פועלים בשם כל עם ישראל ומי שבשמו אתם לא פועלים, הוא זניח והוא שולי. אני מאחל לכם בהצלחה ואני מאחל לכולנו שנושאים כאלה יהיו היסטוריה ולא נדון בהם אף פעם.

אני מתנצל על הקיצור בישיבה.







הישיבה ננעלה בשעה 10:45