פרוטוקולים/ועדת קליטה/3575



23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25.07.2001

פרוטוקולים/ועדת קליטה/3575
ירושלים, כ"ד באב, תשס"א
13 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 164
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום רביעי, ה' באב התשס"א – 25 ביולי 2001 – שעה 09:30

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
אליעזר זנדברג
סופה לנדבר
גנדי ריגר

סגן השר לקליטת העלייה חבר-הכנסת יולי אדלשטיין
חנוך צמיר - משנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
מיקי אוחיון - מנהל המח' לקליטת עולי אתיופיה, מ' הקליטה
חביב קצב - מנהל אגף בכיר לדיור, משרד הקליטה
פלורינה לוין - יועצת סגן השר
עו"ד אהרן אהרונוביץ - מנכ"ל הסוכנות היהודית
עו"ד מיכל לבנטל-אנדרסון-לשכה משפטית, המשרד לקליטת העלייה
רוני ויניקוב - דובר הסוכנות היהודית
שלמה מולא - אחראי על נושא העלייה מאתיופיה, הסוה"י
נטאשה כשר - סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר
ד"ר ניצה אברמסון - סגנית רופאה מחוזית
ד"ר אילן שמש - מנהל המכון לקידום נוער, משרד החינוך
יהודה אהרון - מפקח ארצי לקליטת תלמידים עולים בחינוך
הממלכתי-דתי, משרד החינוך
נסים אליקים - סגן ראש מנהל חינוך דתי, משרד החינוך
טובה מטלון - מדריכה ארצית – אגף לקליטת עלייה, מ' החינוך
מייסי שוברו - קידום נוער מנהל חברה ונוער, משרד החינוך
ליאור קצב - ראש עיריית קרית מלאכי
שולה מולא - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
מנגסטו צ'אלצ'ו - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
אברהם ירדאי - סגן יו"ר ארגון גג של יוצאי אתיופיה
דוד מהרט - ממונה על פרוייקטים, מרכז היגוי של עולי אתי'
דני פינס - ראש אגף שילוב עולים בתעסוקה ויזמות,
הג'וינט-מכון ברוקדייל
הרב מנחם ולדמן - יו"ר מכון "שבות עם"
רונית רדה - קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתי '
יוסי מנגסטו - מנהל מרכז מידע לנוער יוצאי אתיופיה, "פידל"
ד"ר יצחק קדמון - מנכ"ל המועצה לשלום הילד
אסמרה אקלה - רכז פניות ציבור – המגזר האתיופי, המועצה לשלום הילד
אברהם נגוסה - מנכ"ל ארגון "מכנף דרום לציון"

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

קליטת העולים מאתיופיה – ישיבה בהשתתפות סגן השר לקליטת העלייה
י' אדלשטיין - דיון יזום ע"י חברי הכנסת צ' הנדל וא' זנדברג.

- - - - - - - - -

קליטת העולים מאתיופיה

בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה.

אדוני סגן השר, אני חייב הסבר. רציתי להזמין את ראש הממשלה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, לא בהיותו השר לקליטת העלייה אלא בהיותו ראש ממשלה. אני חושב שהמסרים שהיה צפוי שהוא יאמר אותם כאן ושהיו נותנים לו תהודה גדולה, היו מועילים לנושא הזה בכל הרמות, גם ברמות הפרקטיות של קליטת העלייה בישראל, גם ברמות הדקלרטיביות של יהודים בעולם. לדוגמה נתתי את העלייה מאתיופיה שהיא בעייתית ואינה פתורה. שאלו אותי: על מה אתה רוצה, למשל, שהוא ידבר? אמרתי: למשל זה אחד הנושאים, וכו'.

בסוף יצא שקיבלתי תשובה בכתב שהוא מאמין לסגן השר לקליטת העלייה ושהוא משוכנע שהוא עושה מלאכתו נאמנה, ושהוא יבוא. עם סגן השר לקליטת העלייה אין לי בעיות, ברוך השם, אנחנו נפגשים בערך אחת ליומיים, אבל לטובת המשרד שאתה עומד בראשו ולטובת כל נושא העלייה ראוי שנגרור אותו גם לנושא הזה מעבר לנושאים הרגילים שהוא עוסק בהם – מדיניות חוץ וביטחון וכו'. כי יש מורכבות בקליטת העלייה, יש מורכבות בעידוד העלייה.

אני ישבתי עכשיו גם עם נציגי ארגוני העולים מארצות-הברית. גם מארצות הרווחה אנחנו רוצים שיבואו עולים, גם מרצון ולא רק מאונס, איפה שקשה, כי אנחנו רוצים את כל היהודים. וכדי שכל הבעיות הדמוגרפיות ייעלמו, אם כל היהודים יבואו לישראל, אנחנו ננצח.

בישיבה האחרונה שקיימנו בנושא הזה אתך על עולי אתיופיה, ביררתי באוצר ונאמר לי שסדר-גודל של צורך אמיתי, כי הם לא רוצים לטייח את זה, לקצב קליטת עלייה נורמלי על כל המרכיבים שלו דורש הגדלת תקציב לנושא הזה בסדר-גודל של חצי מיליארד שקל לשנה. זה מספר שקיבלתי מהאוצר שבדרך כלל ממעיט במספרים. זאת אומרת שאם הוא אמר חצי מיליארד שקל, אולי זה חצי מיליארד ועוד שקל, אבל ודאי לא חצי מיליארד פחות שקל.

במכתב שקיבלתי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא שיבח אותך בשם ראש הממשלה. נאמר שהענין התקציבי נפתר, ואז לא יצטרכו עוד פעם לעשות חוזים קצרי-טווח עם בתי מלון אלא ניתן יהיה לעשות חוזים ארוכי-טווח. ניתן יהיה אולי קצת להגביר את קליטת העלייה. ניתן יהיה אולי במשרד החינוך לפתור בעיות חינוכיות. אני מעלה אותן למרות שאתה לא משרד החינוך, אבל בשבילי אתה האבא של קליטת העלייה שצריך לעזור לכולנו לזנב גם במשרדים אחרים בנושאים שקשורים לקליטת עלייה.

אחד הדיונים שקיימנו פה עם מנכ"לית משרד החינוך, ולפני-כן גם עם שרת החינוך, היה בנושא קליטת העולים מאתיופיה בחלק מהישובים שבהם ריכוזי הקליטה הם גדולים ונוצרים מצבים שיש כיתות לימוד בהן למעלה מ-50% הם ילדים יוצאי אתיופיה. שנת הלימודים הבאה מתקרבת ולפעמים צריך בענין הזה פתרונות מיידיים לטווחים קצרים. במועצות אזוריות זה מאד מקובל, גם במועצות מקומיות ועיריות זה מקובל. אם דיברנו על גדרה, אז בקלות אפשר להגיע לקיבוצים בסביבה, יבנה או חפץ חיים, שיש להם בתי-ספר מצוינים.

ובכלל, יש לנו ענין גדול מאד שקליטת העלייה של ילדי אתיופיה תהיה בבתי-ספר הכי טובים על-מנת לנצל את הפוטנציאל האנרגטי החיובי שיש בהם, ואת הפער הגדול של החסר שהם הביאו אתם מאתיופיה בשביל להרים אותם הכי מהר שאפשר.

בענין הזה יש מדי פעם ויכוחים שונים, למשל לגבי קליטתם בישיבות ובאולפנות. שוחחתי על כך עם מנכ"לית משרד החינוך, שאם אנחנו שולחים אותם לפנימיות, זאת פחיתות כבוד, והיא לא הבינה שבחינוך הדתי, שאליו פונה חלק גדול מהילדים יוצאי אתיופיה החינוך האליטיסטי ביותר הוא בפנימיות של הישיבות התיכוניות והאולפנות. אני מקווה שגם זה ייפתר. אלה פחות או יותר הבעיות כשאני מדבר על קליטת עלייה.

אני משוכנע שככל שקליטת העלייה תהיה איכותית יותר, טובה יותר, רגועה יותר ואוהבת יותר, יהיה קל יותר לזרז גם את העלייה עצמה, כי הכלים לטיפול בהם יהיו משובחים יותר.

אדוני סגן השר, בבקשה.

קודם-כל אני מודה לך על היוזמה לקיים את הדיון הזה. למרות סגנוני המתבדח בדרך-כלל, בנימה הרבה יותר רצינית אני רוצה לומר שבהחלט היה מקום לכך שראש הממשלה יישב בדיון הזה, בדיוק כפי שאמרת, לא בתוקף תפקידו כמחזיק תיק הקליטה אלא מכיוון שאפילו אתה בנאום הפתיחה הקצר נגעת בכמה סוגיות של עלייה חדשה – נושא ששייך למשרד הפנים, של חינוך – נושא ששייך למשרד החינוך, גיור – נושא ששייך למשרד הדתות, של כל מיני דברים שנוגעים למשרד העבודה והרווחה. ואני לא אומר את זה על-מנת להסיר מעצמי אחריות, או להעביר אחריות. אני בהחלט רואה את עצמי גם כשר מתאם בדברים האלה.

זה חסר לי שאתה לא שר, כי אז היית יושב-ראש ועדת שרים.

יושב-ראש ועדת שרים הוא השר שרנסקי, שאין בעיה בנושא הזה להגיע אתו להידברות. אבל אם מדברים על קליטה אני חושב שהגענו לשלב הזה שלאחר שגברנו על אותן מצוקות שהרשיתי לעצמי פעם פה בוועדה אפילו קצת להתפרץ בנושא הזה של מצוקות תקציביות מיידיות שבאמת הכניסו אותנו די לפינה ולא היה לנו אפילו תקציב לשכור אתרי קליטה, על הקטע הפיסי הזה התגברנו. אפרופו העברות בוועדת הכספים, אנחנו כרגע ערוכים מבחינה תקציבית לגמור את החוזים שחביב קצב, מנהל אגף אכלוס מטפל בהם, ואני מקווה שתוך שבועות מספר נשאיר מאחורינו את השערורייה הזאת של בתי מלון. הגשנו לאוצר תוכנית לפינוי בתי מלון מול ההעברה הכספית הזאת ואני מקווה שבנושא הזה נקלוט את העולים בתנאים סבירים.

אינני יודע ממה נובעת ההערכה של חצי מיליארד שקל, אבל אני יודע שהדברים הרבה יותר צנועים טרם נפתרו בדיונים שלנו עם האוצר. כדאי שנדע שפרט לתנאים הפיסיים של קליטת העולים, אני חושב שבוועדה זו לא צריך להסביר שזה עוד לא כל הספור, ואם לא יהיה לנו תקציב, למשל, בתחום של הכשרות מקצועיות ועידוד תעסוקה בצורה זו או אחרת, אנחנו נראה את העולים יושבים על הברזלים אחרי שעות הבוקר במהלך כל היום, ואנחנו לא נדע מה לעשות אתם כי אין תקציב לזה, וגם העולים ודאי ייתקעו מבחינת השילוב שלהם בחברה.

יש עדיין דברים שטרם הצלחנו לפתור, אבל לדעתי גם הם ייפתרו בצורה זו או אחרת. אנחנו מגיעים לסוגייה הגדולה של שילוב לטווח ארוך של עשרות אלפי עולים שהגיעו לארץ וטרם הגיעו לאותם הישגים שאליהם כבר הגיע חלק מבני הקהילה הזאת.

בשנה האחרונה מדברים על הפרוייקט הלאומי לקליטת עולי אתיופיה, ויש אפילו דיונים שמנכ"ל הסוכנות מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה כרגע שותף להם. אם זה ייצא לפועל, יכול להיות שיהיה מענה חלקי לחלק מן הבעיות שאנחנו מעלים כל הזמן, כולל חינוך לגיל הרך, כולל תעסוקה של צעירים בני 25 – 30. ייצא לפועל – זאת אומרת שהפרוייקט הזה יהיה אכן לאומי ולא אנחנו נשכנע זה את זה למה הוא חשוב אלא באמת כל משרדי הממשלה הייעודיים בראשותו של ראש הממשלה ובשיתוף הסוכנות היהודית – ליתר דיוק קהילות יהודיות מחוץ-לארץ – ירימו את הפרוייקט הזה. זה מבחינה אסטרטגית לטווח ארוך.

אני חוזר לנושא קליטה. אנחנו לא אחראים על החינוך ואנחנו לא נכנסים לבתי-ספר, אבל אחד הדברים שמאד מדאיגים אותנו הוא ודאי היווצרות אותן כתות שעליהן דיברת. המרכיב היחידי שאתו אנחנו יכולים איך שהוא לשחק הוא משכנתה. כידוע, יש משכנתה א', משכנתה ב' ו-ג', ואנחנו עושים כל מאמץ על-מנת שמשכנתה א' תינתן ליישובים החזקים יותר. אבל כפי שאתם מכירים את המציאות, משכנתה א' עדיין לא מאפשרת לעולים לרכוש דירה ברעננה, אבל לעומת זה מאפשרת לרכוש טוב מאד דירה בלוד, לצורך הענין, או בגדרה.

אז מה עשינו?

קודם-כל לפחות, ומי כמוך יודע, העולים לא יושבים במרכזי קליטה שש ושבע שנים אלא אחרי כמה חודשים מתחילים להתעניין ברכישת דירה ואף רוכשים. זה הצד החיובי של המטבע. הצד הפחות חיובי הוא שכנראה לא מספיק אותו מעקב שחנוך צמיר וחביב קצב מבצעים ומנסים לסגור אחר-כך עוד אתר. כאן ודאי תמיד יש הרצון של המערכת לומר: הגיעו כבר 200 משפחות אז סוגרים, מול המציאות שחלק מקרובי המשפחה כבר הגיעו לאותו ישוב ואחריהם ודאי באות עוד משפחות ואנחנו לא מספיק אכזרים לומר: כאן במשפחה הספציפית הזאת אנחנו חותכים וללוד לא יגיעו יותר משפחות. ודאי שברמה האנושית זה בלתי-אפשרי.

אני זורק את זה, ללא דיון רציני במשרד, אבל כקו חשיבה. יכול להיות שמלכתחילה צריך להיות מספר מוגדר של משכנתאות ליישוב זה או אחר. אינני יודע אם ניתן לבצע את זה. כאמור, לא קיימנו על זה דיון מקצועי במשרד, אבל יכול להיות שזה אחד הקווים שצריך לחשוב עליהם. לא נאמר: בואו, נפתח את היישוב, לכו לשם, אנחנו נעשה מעקב ואז נסגור. אנחנו רוצים לפתוח אותו לחמישים – מאה משפחות, לנסות לעשות פיזור בצורה כזאת. אינני יודע אם זה רעיון טוב או רע, זה לא עבר דיון מעמיק.

מאחר שהזכרת את רעננה, שהתגלגלה פה בדיון אחר, אני בטוח שקליטת עלייה יש לה כמה היבטים ואנחנו צריכים לעשות מאמץ גדול כדי שהעולים ייקלטו טוב. אנחנו גם צריכים לעשות מאמץ גדול שהעלייה תועיל למדינה הרבה ככל האפשר.

לכן אני לא בטוח שהעולים חייבים להתיישב ברעננה או בדיזנגוף. לא כולם צריכים להיות בגדרה, ולא שגדרה היא מקום לא טוב – זה מרכז הארץ, מקום מעולה – מסיבות אחרות. יכול להיות שצריך לפתור בעיות חינוכיות בצורה כזאת או אחרת. שלא ניתפס עכשיו לדבר שאם אנחנו נכפיל את המשכנתאות העולים ירכשו דירות ברעננה ואז ייפתרו כל הבעיות. אני לא בטוח שאנחנו לא צריכים ברמה הלאומית לחשוב אחרת, אבל זה נושא שראוי לחשיבה ולא לשליפות מהמותן, כפי שאמרת, שבסוף אנחנו נתפסים לאיזה דבר ואי-אפשר לסגת ממנו.

ההתלבטות היא אמיתית. לא אזכיר שמות יישובים, אבל לשם שינוי יש כאן חדשות הפוכות ממה שאנחנו לפעמים שומעים. שני ראשי רשויות באו אלי ודרשו-שאלו, למה אין בעיר שלנו משכנתה א' לעולי אתיופיה? אנחנו רוצים לקלוט אותם.

לפחות לגבי אחד משני היישובים האלה ההתלבטות שלי היא התלבטות אמיתית, כי אני יודע שמצבה של הרשות המקומית הוא לא הכי טוב, ויש פה ושם בעיות. אני יודע גם שיש סיבות טובות כן להביא לשם עולים, סיבות שקשורות לנושאים דמוגרפיים.

ההתלבטות היא אמיתית, וכך גם לגבי הסעות. כלומר, מצד אחד אני ודאי מעוניין שהתלמידים ילמדו בבתי-ספר טובים. אפרופו, להזכיר קצת נשכחות, עם כל הקשיים הפיסיים שהיו בגבעת המטוס בזמנו, בגלל שאלה קראוונים ולא אתר הכי משופר, וכן הלאה, לפחות אפשר לומר שהילדים הגיעו לבתי-ספר ממלכתיים-דתיים בירושלים, ולפחות היתה גם הצדקה לחשיבה הזאת כן להגיע לירושלים, כן להתווכח עם העירייה וכן להכניס הסעות.

מישהו אמר לי שהעולים מאתיופיה רגילים ללכת הרבה ברגל.

אינני יודע. אני רוצה לומר לכם שלפחות באותה תקופה שקלטנו אותם באתר, וכשהיה לי הכבוד והעונג להיות שר הקליטה, לא הלכו ברגל לבתי-ספר.

ודאי שבהסעות יש יתרונות, שאפשר להביא את הילדים לבתי-ספר טובים, אבל יש גם חסרונות. נמצא כאן ראש עיריית קרית מלאכי והוא יעיד שיש שני צדדים למטבע. זה שמצד אחד הנוער של יוצאי אתיופיה יוצא ללמוד בפנימיות מחוץ לישוב זה נחמד והילדים מקבלים חינוך טוב, אבל אני לא בטוח שמזווית ראייה שלו כראש עיר הוא היה רוצה לראות תהליך שכל הנוער שהוא קצת יותר חזק יוצא.

אמרתי שלא באתי עם הצעה פרוגרמטית. שיתפתי אתכם בכמה התלבטויות ומאד אשמח לשמוע את הנוכחים, ונחזור לדיון.

אני רוצה לחזור לבסיס. אני הזכרתי עוד נושאים ובסוף התמקדנו בחינוך, שהוא לא התחום שעליו אתה אחראי. אני מבין שהדרישות של המשרד לקליטת העלייה בנושא העלייה מאתיופיה נענו ואין בעיות.

מבחינת התשתית הפיסית. כלומר, שכירת מבנים לקליטה – כן.

מה זה מבנים לקליטה?

אתרי קליטה.

חתמנו חוזה עם שני מוקדים. האחד בבאר-שבע – בנין של 82 יחידות דיור שמתגוררים בו מזה עשרה חודשים עולים מאתיופיה, ובבנין השני, שלגביו חתום חוזה, שנמצא בשיפוץ, ובשבועיים הקרובים נגיע לסיום משא-ומתן עם קיבוץ מרחביה, קרוב לעפולה. הדבר השלישי הוא בנין בצפת שנמצא בשיפוץ סופי, שאני מניח שבשבוע הבא נקבל אותו.

יש עוד חמישה פרוייקטים שנשארו פתוחים לחתימה. ועדת הכספים אישרה אותם אתמול ואני מניח שתוך שבוע – עשרה ימים הקרובים הכסף יהיה במשרד ואז אפשר יהיה לגשת לשכירות. דרך אגב, את כל העבודה אנחנו עושים בשיתוף-פעולה מלא עם הסוכנות היהודית. אני מניח שבשבוע – עשרה ימים הקרובים נחתום על בין ארבעה לחמישה חוזים.

על כמה דירות מדובר?

מבחינת מטות זה ייתן לנו 2,000 – 2,200 מטות.

היה וייחתמו חוזים, באיזה אזורים בארץ אתה מנהל משא-ומתן כרגע?

אנחנו מדברים על אשדוד, טבריה, ירושלים וחיפה. יש לנו חלופות בערים אחרות כמו נהריה ועכו. אני מדבר על יישובים שקרובים לפריפריה.

מה בקשר לשירותי קליטה, מבחינת מה שמלווה את המטה?

הבעיה של תשתית פיסית נפתרה.

נפתרה כרגע. יש עובדה בסיסית אחת שחייבים להגיד אותה. איך הגענו לבתי מלון? – לא היינו מוכנים עם אתרים. עכשיו קיבלנו תקציב שוטף לפנות את בתי המלון וגם לקלוט את העולים, שכידוע לכולנו מגיעים כל שבוע. התקציב שקיבלנו יספיק עד נובמבר. יכול להיות שטעיתי והוא יספיק עד דצמבר, אבל הוא בהחלט לא יספיק עד ינואר, ואם לא נקבל עוד תקציב ונמשיך לעבוד על הכנת פרוייקטים נוספים, אני מתריע שבינואר נחזור לבתי המלון, אם לא נקבל תקציב. אני העליתי את זה בכתב. העולים היחידים שממשיכים להגיע ולא מאכזבים אלה העולים מאתיופיה וצריך להתכונן לקליטתם.

כדי לא ליצור רושם כאילו זה תהליך בלתי-פוסק, שכל שבוע צריך עוד מבנה, אני רוצה לומר שיש גם פינוי. כלומר, ברגע שאנחנו מתייצבים על איזה שהוא מאגר מטות, וציינתי שהעולים אחרי כמה חודשים כבר רוכשים דירות, זה לא שזה בלתי-פוסק, יש מאגר של מטות רק צריך לייצב את ההיצע מול העלייה.

אתם דנים עכשיו על תקציב 2002. אם תחשוב שאתה יכול להיעזר בנו באיזו שהיא צורה בנושא עלייה, אנחנו נשמח לעמוד לימינך.

אני רק רוצה לסיים את התשובה, ברשותך, כי מה ששאל חבר-הכנסת זנדברג זאת הנקודה החשובה. אנחנו דיברנו על כך שאנחנו מייצבים את מאגר הדירות, ומבחינתו של האגף של מר קצב אנחנו טופחים לו על השכם ואומרים לו להמשיך כך. אבל יש כל הנושא שאנחנו קוראים לו בסלנג המקצועי "המעטפת", אבל זה לא כל-כך מעטפת אלא הפעלה. כלומר, יש בזה הנושא של דיור, יש גם הנושא של תעסוקה, הכשרות מקצועיות. יש גם נושא של שירותים חברתיים ותרבותיים בתוך האתרים. אם אנחנו רוצים לעמוד מאחורי הסיסמה שזה מרכז קליטה, אז נציגי הסוכנות שנמצאים כאן יכולים לספר מה זה מרכז קליטה.

אני חוזר ואומר, לא מדובר פה במותרות אלא במה שאחר-כך משרד העבודה והרווחה ישלם שבעתיים אם לא נעשה את זה בשלב מוקדם.

כמה הערות. כל אלה שדיברו לפני שנתיים ושלוש שנים על כך שהעלייה מאתיופיה הסתיימה ואין כלום אחריה, כל פעם מסיבות אחרות, ברור שזה לא המצב, ותהיה עלייה. דרך אגב, יש בידי נתון שהייתי שמח שסגן השר יגיב עליו – שבחודשים האחרונים יש ירידה יחסית משמעותית בקצב העלייה, כולל ביטול טיסה בשבוע שעבר, ואנחנו רואים את זה קצת בקורלציה עם הצהרות שאין כסף, וגם עם ממשלה חדשה שקמה.

נכון שמשרד הפנים הוא הגוף שמאשר את בקשות העלייה, ושמעתי כבר טענות או אמירות שבפועל נוצרת קורלציה בין אלה שאומרים "אין כסף, עדיף שיבואו פחות" לבין אלה שמאשרים כמה יגיעו ובאופן טבעי זה מתאזן. אני חושב שכדאי שתגיב על הדבר הזה. אני מנסה לנסח את זה בעדינות, לא ברמה של האשמה, אבל זו טענה שעומדת על הפרק ואחד הדברים החשובים הוא להזים אותה, אולי בדרך הטובה ביותר על-ידי הגברת קצב האישורים וקצב ההגעה.

היות ואנחנו מדברים על עולים שיגיעו לא במבצע אחד אלא בכמות מסוימת מדי שבוע, אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על תוכנית שמורכבת יותר מאשר הפתרון המיידי. מה שמר קצב עושה זה חשוב, כי בלי זה כמובן אין כלום, אבל אני מדבר על תוכנית ארוכת טווח מבחינת האסטרטגיה, לא תוכנית חומש. אני דיברתי על הקונספט שליווה בזמנו את חצרות-יסף. אני כל הזמן חוזר לחצרות-יסף מסיבה אחת. הייתי בכל מיני חצרות ולדעתי זה היה מוצלח. עשו הכללה, כמו שאנחנו רגילים בישראל, והמלה "חצרות" הפכה להיות דבר פסול. ברגע שאתה אומר חצרות אתה מסמל את המקום הכי גרוע של אתרי הקליטה, ושוכחים שבין החצרות למיניהן היו גם סיפורי הצלחה, וחצרות-יסף היה סיפור הצלחה.

אבל הקונספט של חצרות-יסף התחיל מכך ששם דיברו בעצם על מועצה מקומית, חשבו שם על יותר מאשר חצי שנה.

חשבו על חמש שנים.

נכון, והמחשבה היתה רחבה יותר. השאלה אם זה לא נכון. אני חושב שזאת הדרך הטובה להתחיל להתמודד עם תהליך הקליטה של אלה שעוד לא הגיעו. יכול להיות שהוועדה הזאת צריכה לעזור לך אם אתה חושב כמוני, ללכת על משאבים שבסופו של דבר יבטאו סוג של שירותים קהילתיים ברמה של מועצה מקומית זמנית, שתוקם במקום מסוים, אבל נדע ששם נותנים לאנשים יותר מאשר המטה והחיבור לאיזה שהוא מרכז במסגרת העירונית.

ב. אני מבקש ממך להגיב על הרעיונות שהגיעו אליי, וודאי בדקתם אותם, לגבי מעבר לקליטה חקלאית, בעיקר בנגב. באו אלי אנשים ואמרו שמדובר בעולים שהגיעו בימים אלה, שיש להם רקע חקלאי, לנסות ולחשוב על קליטה שבה משלבים כבר את החקלאות בתוך הענין, מתוך הנחה שזה משלח-ידם של האנשים שהגיעו.

ג. היות ואנחנו מדברים גם על קצב, שאני מקווה מאד שיגבר, וגם על העובדה שהאנשים נמצאים, אתה יכול לזהות את האנשים שעומדים להגיע. יש ויכוח אם כל ה-22,000 שנמצאים יגיעו, או יגיעו מחצית מתוכם. אבל אלה האנשים שיגיעו, זה ברור לכולנו. מדוע לא נעשות פעולות על-מנת להתחיל את תהליך הקליטה, או להקל עליו בזמן שהאנשים נמצאים שם, ואני אסביר למה אני מתכוון.

יש בית-ספר שעובד בשתי משמרות באדיס-אבבה ובית-ספר שעובד בשתי משמרות בגונדר. כשהילדים מגיעים לארץ מתחיל המאבק איך לתת להם את החינוך הכי טוב. אני יודע שנקודג' הוא לצנינים בעיני סגן השר ואחרים, אבל אני מציע להתגבר על תחושות הבטן ולהפעיל את ההגיון. את בית הספר הזה מחזיק ארגון אחד והוא מנסה לתת להם את השילוב בין תוכנית הלימודים האתיופית הקבועה לבין התוספת שהיא תוכנית לימודים ישראלית. מדוע הוא צריך לעשות את הדבר הזה? מדוע המשרדים הממשלתיים לא יכולים להתחיל ללמד את הילדים עברית שם? נכון שיכול להיות שחלק מהאנשים לא יגיעו, אז הם יידעו עברית ויישארו באתיופיה – לפי השקפתך, אני חושב אחרת, אבל נעזוב את זה בצד - אבל כל מי שיגיע יגיע עם כלים טובים יותר. מדוע אי-אפשר לתת הכשרה מקצועית טכנית לאנשים שם באופן שכאשר הם יגיעו לכאן יהיה להם יותר קל ללמוד מקצוע? דוגמה קלאסית – מכונאות רכב. אפשר ללמוד את הדברים האלה בקורסים שם במקום להמתין את מהלך הזמן עד שבמשרד הפנים יבדקו את הבקשה ויעלו אותך למטוס. יגיע האיש לכאן, תהיה לו האפשרות גם יותר מהר להשתלב במעגל העבודה עם מקצוע. ללמד להיות מכונאי רכב אפשר גם בשפה האמהארית וכאשר הוא יגיע לכאן יהיה לו יותר קל להיקלט.

מר אליקים, נציג משרד החינוך, ספר לנו אם יש התקדמות בקשר לפתיחת שנת הלימודים ביישובים שהיתה-יש בהם מצוקה של עודף אכלוס כתות בעולים מאתיופיה.

בעקבות הישיבה האחרונה שאני השתתפתי בה כאן בשבוע שעבר פנינו לכל מערכת החינוך הממלכתי-דתי לבדוק אפשרות של הסעת תלמידים לבתי-ספר בסביבה הקרובה ככל האפשר. התחילו להגיע תשובות. עד השבוע הבא אנחנו צריכים לקבל את כל התשובות. בעקבות זה אני מאד מקווה שהמלצת ועדת העלייה והקליטה תיפול על אוזניים קשובות אצלנו במשרד ויימצא התקציב, או מהמשרד או בשיתוף גורמים נוספים בכדי לעשות פיזור נכון בסביבה הקרובה, לא למרחקים גדולים כפי שזה היה בעבר. למשל, תלמיד מחצרות-יסף נאלץ לנסוע שעה וחצי כל כיוון לבתי-ספר רחוקים מאד. זה הדבר שאנחנו עושים מייד לקראת פתיחת שנת הלימודים.

אני רוצה לברך על מה ששמענו הבוקר בישיבה הזאת. ההפניה של העולים לחיפה, טבריה, אשדוד וירושלים, במקומות האלה בתי הספר הממלכתיים-דתיים יכולים לקלוט את ילדי העולים באחוזים בהחלט סבירים.

לא שמעת את ראש העיר אשדוד, שכמו ראש העיר גדרה זעק לפני שנתיים: אין לי מקום, אני לא יכול.

אם יהיו הסעות יהיה פיזור נכון. באשדוד יש בעיקר שני בתי-ספר מתוך 11 – 12 בתי-ספר דתיים שהם רוויים בקליטה, אבל לגבי שאר בתי הספר, אם תהיינה הסעות הדבר יכול בהחלט להתקבל על הדעת. ודאי בטבריה ובירושלים. לפני שמונה שנים היה ניסיון טוב מאד בחיפה כשבתי הספר המעולים של הזרם הממלכתי-דתי קלטו ילדים יוצאי אתיופיה וזאת היתה הצלחה כבירה. כך גם באשדוד ובירושלים. לכן אני מברך על המגמה הזאת.

מנכ"ל הסוכנות היהודית מר אברמוביץ, יש לי בקשה אליך. הרי אתם לוקחים על עצמכם את הפעלת מרכזי הקליטה כקבלני משנה. האם אתם נתקלים בבעיות תקציביות בנושא הפעלת המערכת הזאת?

אנחנו קיבלנו בהסכם עם משרד הקליטה לטפל בנושא של איתור המבנים, מה שקוראים בסלנג המקצועי "המעטפת" הראשונית לקליטת עולי אתיופיה. חלק מהדברים של הקליטה בא מתקציב הסוכנות היהודית, לפי המסורת וההסדרים בינינו לבין הממשלה, וחלק מהדברים אנחנו עושים עבורה או בשמה של הממשלה.

אנחנו אכן נתקלים בבעיות תקציביות. בשנה האחרונה סכומים משמעותיים ביותר שהיו צריכים להיות משולמים לסוכנות היהודית לא שולמו עד עתה ואנחנו מפעילים את זה בינתיים מתקציב של הסוכנות היהודית. אנחנו "מגרדים" אצלנו משאבים, שחלקם קיימים וחלקם לא קיימים, כדי שהפעילות לא תיפסק. אנחנו חיכינו להכרעות כדי שאפשר יהיה לקבל את התשלום עבור הדברים שכבר ביצענו. לפני שבועיים היתה לנו פגישה עם מנכ"ל משרד הקליטה, עם הצוות שלו ושלי, ושם ניתנה הבטחה שתוך חודש-ימים בישיבה שצריכה להתקיים בימים אלו ישולמו המשאבים האלה כדי שנוכל להמשיך ולבצע את פעולות הקליטה כפי שעשינו עד עכשיו. הסוכנות יכולה לשאת את הדבר הזה עד גבול מסוים כי גם המשאבים שלנו מוגבלים. אם לא נוכל לקבל את אותן העברות, אני מניח שהקליטה תיתקל בקשיים, אבל אני מקווה שהדבר הזה יסתדר.

אנחנו עובדים בצורה מאד קרובה ואינטנסיבית עם משרד הקליטה בקשר לאיתור אתרים. אני חושב שהעבודה נעשית היום לשביעות-רצון גם של משרד הקליטה וגם של הסוכנות היהודית. אנחנו מנסים לאתר אתרים טובים בכל רחבי הארץ, במקומות שיהיו גם נוחים לקליטת העולים ולא רק מקומות שמתאימים מבחינת המבנה ומחירו, אלא גם המקום עצמו שיהיה טוב ונוח לקליטת העולים.

בסך-הכל אנחנו יכולים לומר שבאופן כללי עד עכשיו אנחנו מרוצים מהמבנים ששכרנו. בשלב מסוים היו לנו קשיים עם חלק מהרשויות המקומיות. אני חושב שהיום אנחנו כבר מסתדרים יותר טוב עם הרשויות המקומיות, יש הבנה ומסייעים לנו. היינו מצפים מחלק מהרשויות המקומיות לסיוע נוסף. בשבוע שעבר פנינו לעיריית כפר-סבא כדי שתסייע לנו לאתר מקום בכפר-סבא, מתוך הנחה שאם נפנה חלק מהעולים למקומות שהם חזקים מבחינה חברתית וסוציו-אקונומית זה יעזור לקליטת העולים מאתיופיה וזה יפתור אולי חלק מהדברים שדיבר עליהם חבר-הכנסת זנדברג לעלייה לטווח ארוך. אנחנו ממשיכים בדרך הזאת מתוך תקווה שאכן התקציב יאושר.

נאמר גם נכון על-ידי סגן השר יולי אדלשטיין ששכירת המבנים זה לא דבר בלתי נגמר. אנחנו מעריכים שקצב הגעת העולים וקצב פינוי המבנים בשלב מסוים צריך להתאזן, זאת אומרת שיהיו לנו מספיק מבנים לרזרבה כדי שיהיה איזון בין מספר המגיעים לבין מספר המבנים, גם בהנחה שהמספר יגדל ויילך ולא תהיה ירידה שהיתה בתקופה האחרונה.

תודה. נציג השלטון המקומי מר ליאור קצב, ראש עיריית קרית מלאכי.

שלום לכולם. כאשר נבחרתי לפני שנה לתפקיד ראש העיר, ראש העיר שקדם לי אמר לי בשיחת חפיפה בינינו. אני נותן לך הצעה אחת: תסגור את העיר בפני העולים מאתיופיה.

לכן זרקנו אותו.

נכון. בכל אופן, זאת היתה מדיניות שנקט בה ראש העיר הקודם.

היום יש בקרית מלאכי 22,000 תושבים וכ-20% מתוכם הם עולים חדשים מאתיופיה שהגיעו לעיר במרוצת השנים האחרונות. אם ניקח בחשבון שהעיר מדורגת באשכול 2 בחתך הסוציו-אקונומי, ואם ניקח בחשבון שאת 50% המשפחות מקבלים שירותים כאלה ואחרים מלשכת הרווחה, אפשר להבין שיש קושי מסוים בקליטת העולים דווקא במקומות כמו קרית מלאכי.

נתון מאד מעניין. אנחנו משקיעים הרבה מאד במערכת החינוך. 76% מקרב יוצאי אתיופיה מסיימי בית-ספר תיכון זכאים לתעודת בגרות, הרבה מעל ומעבר לממוצע הארצי, ואפילו מעבר לממוצע של ילדי הוותיקים שלומדים אצלנו בבתי-ספר תיכוניים.

אנחנו מפעילים הרבה מאד מסגרות והרבה מאד תוכניות, ובאמת עושים מאמצים מאד גדולים. אבל קורה דבר שאני מקווה שהוא יובן נכון. קיבלתי השבוע את דו"ח הסוכנות היהודית בענין הפניית משפחות בשבועות האחרונים בחודשים המתוכננים. אני קורא בעיתונים שראש מועצת גדרה מנהל מאבק מכוער, שאני מגנה אותו בכל תוקף, ובכל זאת אני מגלה ש-31 משפחות עולות מאתיופיה, נוספות, מגיעות בימים אלה לקרית מלאכי. עברתי על הרשימה, לא ראיתי שם לא את הרצליה, לא את כפר שמריהו, לא את כפר-סבא ולא את רמת-אביב ג' ולא מקומות אחרים עם חתך סוציו-אקונומי מאד-מאד גבוה.

השאלה שלי גם למשרד החינוך וגם למשרד הקליטה היא איפה המדיניות להכוונת עולים כבר במרכזי קליטה? ממרכזי הקליטה צריכים להפנות אותם ולכוון אותם, לטובתם. אנחנו נקבל אותם בשמחה, אנחנו נמשיך להשקיע בהם, נאהב אותם, נחבק אותם בחום ונעשה את המקסימום. אבל רבותיי, צריך ללכת במדיניות אחרת, להפנות את העולים מארצות מצוקה, לאו-דווקא את העולים מאתיופיה, גם לערים אחרות שהחתך הסוציו-אקונומי בהן גבוה יותר, כדי לאפשר להם אינטגרציה יותר מוצלחת בחברה שלנו.

אתה איחרת לפתיח שלי.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות. נקודה אחת, משרד הקליטה, לאו-דווקא בממשלה הזאת, בכל הממשלות זה אותו דבר. המשמעות של סגירת אתרי הקראוונים עבורנו היא צמצום מספר העולים המגיעים מאתיופיה, כי אנחנו גם ראינו את זה במציאות. אני אסביר איך זה במציאות.

לאחר סגירת אתרי הקראוונים פתחו את בתי המלון ואת בתי ההארחה. היום יש 11 בתי מלון ובתי הארחה שקולטים את העולים. עכשיו סגרו גם את אלה, ואז מחכים שהעולים הוותיקים יעזבו את מרכזי הקליטה ויכניסו את העולים החדשים.

לדוגמה, בחודש יוני הגיעו רק 257 עולים לעומת 300 עד 400 בחודשים קודמים.

אלא שאנחנו לא הכתובת.

הנקודה היא שבגלל שלא הכינו מקומות העלייה מתבצעת על-פי המקומות פה. בחודש יולי הגיעו רק 197 עולים. אתמול היו צריכים להגיע עולים והם לא הגיעו, כי אין מקום.

לכן אני אומר פה, אם סוגרים אתרי קראוונים, צריך לפתוח מרכזי קליטה, אבל במציאות אנחנו רואים את התוצאה שהיא צמצום מספר העולים שמגיעים. זה בענין הקליטה.

מדיניות הקליטה היא שהשיקול הוא הכסף, איפה אפשר לשכור מרכזי קליטה בזול, ולכן מפנים את העולים לערים במצוקה ולא לערים שיש להן בסיס חזק.

נקודה נוספת היא סל קליטה בחינוך. בצפת, טבריה, קרית-שמונה, בית-שאן היו צריכים להעביר 850 שקל סל קליטה לתלמידים ולא העבירו להם.

נקודה נוספת נוגעת לסידור הילדים בפנימיות. עליית הנוער והמנהל לחינוך התיישבותי מוכנים לקלוט את הילדים לפנימיות והסוכנות עושה קשיים ולא מכבדת את הבחירה של ההורים לשלוח את הילדים שלהם לפנימיות. אנחנו רואים שלא מאפשרים לעליית הנוער להיכנס לשטח ולפגוש את העולים, ואין שיתוף-פעולה. זאת כפייה בשיטתיות.

לכן אני מבקש לזרז פתיחת מרכזי קליטה, שיתוף-פעולה של הסוכנות היהודית לכבד את בחירת ההורים לשלוח את ילדיהם לאן שהם רוצים, וכמובן משרד החינוך צריך להעביר את הכספים.

למה הרשויות הקולטות, כל הגופים הממלכתיים המעורבים בקליטת העולים יוצאי אתיופיה לא מגיעים למסקנה שהקליטה של יוצאי אתיופיה עד היום נכשלה באופן חמור? שיטת הקליטה נכשלה.

למה היא נכשלה? מה צריך לעשות?

היא נכשלה בגלל השיטה הריכוזית, בגלל ש-500 – 600 משפחות גרות באותה שכונה ויש שם סמים, חשיש, זנות. לא פעם היו פה אנשי משטרה, לא בתקופה שלך, ודיווחו על דברים מזעזעים.

האם הדברים האלה לא מדליקים אש, נורה אדומה במדינת ישראל? למה העולים מאתיופיה צריכים לבוא למקומות האלה? למה אין הערכה מחודשת בענין קליטת עולי אתיופיה? הרי הדבר הזה פועל לא רק נגד העולים, הוא פועל נגד מדינת ישראל ובעוד כמה שנים אתם תראו את התוצאות.

לפני כמה שבועות קראתי בעיתון "ידיעות אחרונות" ראיון עם קבדה קאסה שהיה בשלטון הקודם באתיופיה, שאמר: אתם הישראלים יודעים לעשות מבצעים, אתם לא יודעים לקיים הבטחות ולעשות דברים.

מדינת ישראל עשתה מבצעים, עשתה דברים גדולים למען יהודי אתיופיה, אבל בקליטה המצב חמור ואנחנו רואים את זה יום-יום. כואב לנו לראות קבוצות של בנות בצורה הכי מבזה.

עובדים במשרדי הממשלה. אני רוצה להזכיר פה שבתקופה של בנימין נתניהו ממשלת ישראל החליטה לקבל 60 עובדים בתקנים בממשלה. הדבר הזה לא התבצע עד היום, גם לא במשרד הקליטה.

משרד הקליטה הוא היחיד מבין משרדי הממשלה שהדבר הזה התבצע אצלו.

אין תקנים, ואם יש עובדים הם נכנסים באמצעות קבלן או חברה אחרת.

הקהילה מרגישה שהיא לא מעורבת בקליטה עצמה ובחינוך, וכל הדברים האלה צריכים להתבצע.

אני חושב שגם אנחנו עולי אתיופיה אשמים בזה. כל הפעילים וכן הארגונים שפועלים בתחומים האלה צריכים להתארגן וליצור גוף אחד ולפעול. אמנם אין לנו חברי כנסת, אבל יש לנו מספיק כוחות ומספיק מוחות, ובאמת הגיע הזמן שאנחנו נפעל לטובת הקהילה.

אני משוכנע שאם הייתי נותן לך עוד קצת זמן היית מספר לנו גם כמה דברים חיוביים נהדרים יש עם העלייה מאתיופיה.

אני רוצה להתמקד בהפתעה שכל הזמן תוקפת את המדינאים בקשר לעלייה של יוצאי אתיופיה. מר קצב הזכיר את המתקן בבאר-שבע שלגביו חתמו לא מזמן חוזה. בשנה שעברה הנחיתו לשם מאות עולים, אבל בתי הספר הדתיים היו מלאים והילדים חיכו במשך חודשים.

למה לא עוצרים רגע ועושים תיאום בין המשרדים? למה השכרה של מקום היא לא פונקציה של שירותים במקום? או במקרה של נתיב הל"ה. הם היו מוכנים לקלוט את העולים, כי הכל שם היה ריק אבל הם לא היו מוכנים לקלוט אותם במערכות שלהם.

אני מצטרפת למה שאמר קודם יושב-ראש הוועדה חבר-הכנסת צבי הנדל, שבעצם אתה, אדוני סגן השר, ה"אבא" של הקליטה. גם אם יש משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה וכו', אתה חייב להיות אחראי גם על החינוך של יוצאי אתיופיה.

אני רוצה לשאול את מר אליקים מה קרה עם גדרה, האם יש פתרון? ואני רוצה לשאול את יהודה אהרון, האם כשמצטרפים ילדים עולים חדשים למערכת החינוך יש תוספת של שעות הוראה ותוספת של מעטפת שהעולים החדשים צריכים לקבל?

אדוני היושב-ראש, מתי תקיים את הדיון הממוקד בהמלצות דו"ח אבקסיס? עבדנו מאד קשה במשך שנה וחצי, גילינו דברים ונתנו המלצות. לא יכול להיות שהדו"ח הזה ישכב, ובמקום להוסיף תקציבים ובמקום לשנות דברים מעוותים המדינה תקצץ 3.5 מיליון שקלים במערכת החינוך. כולם אומרים אותו דבר וכולם מבינים את ההיגיון, אבל בתכל'ס שום דבר לא קורה.

מדברים על המלכוד של המשכנתאות כעל גזרה מהשמים. אני רוצה להסביר את ענין הדירוג של המשכנתאות. יש משכנתאות א', ב' ו-ג'. גם משכנתה א' טובה לשכונת מצוקה. משכנתה א' של ירושלים טובה לשכונת בר יוחאי או לשכונת יצחק שדה, היא לא טובה למקום יותר טוב. יש פה המון אחיזת עיניים. פעם אחת מישהו צריך להסביר את זה. אדוני סגן השר, תעצרו רגע במשרד הקליטה ותחשבו על מדיניות אחרת. הרי בלאו-הכי משקיעים הון בקליטת יוצאי אתיופיה ואנחנו לא שבעי-רצון וגם אתם לא שבעי-רצון. אז בשביל מה?

אני חייב להעיר לך משהו. סיכמנו פה בינינו ברוב קולות שאת הדוגמה וסמל לקליטה מוצלחת.

מאה אחוז, זה אופטימי. אתם צריכים להגיד שצריכות להיות עוד שולה מולא, הרבה שולה.

שנית, מי ששמע אותך עכשיו בענין המלצות ועדת אבקסיס יכול לחשוב שלא בוצע מהן שום דבר.

אני יכולה לספר מה מההמלצות בוצע.

מאחר שאת מצויה בזה, כמה אחוזים מההמלצות לדעתך בוצעו?

אולי 10%. פעם ראשונה בהיסטוריה של משרד החינוך היה חוזר מנכ"ל ואיך להשתמש בשעות. לא כולם משתמשים בשעות לפי חוזר מנכ"ל. ביקשנו ממשרד החינוך: בואו נבדוק אם ואיך זה עובד בכלל, והם הבטיחו ש"בנובמבר יהיו לנו אמצעים". זה הדבר המרכזי שבוצע. חוץ מזה קיצצו בנושא קידום נוער. שום דבר לא בוצע.

בחודש יולי עד עכשיו הגיעו 215 איש. בשבוע הבא, ב-31 בחודש יגיעו 96 עולים, כך שהמספר יגיע ל-302 עולים לחודש.

עד סוף השנה הנוכחית ייצאו ממרכזי קליטה ואנחנו נוכל להכניס במקומם בשיטה של המטה החמה כ-2,700 עולים. זאת אומרת, רוב היציאות המאסיביות יהיו בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר ופחות בחודשים אוקטובר-נובמבר.

לגבי קרית מלאכי, האמת היא שלמקום הזה מגיעים יחידים ללא משפחות. היחידים רוכשים בחודשים האחרונים דירות בגלל מתן משכנתאות ליחידים, ללא הגבלה של א' ב' ג'. לכן זה לא משפחות, לא הרבה ילדים, זה לא כצעקתה.

חבר-הכנסת זנדברג, לחזור לאתרי קראוונים לדעתי זה ביזיון. תעזבו את הקראוונים.

לא הבנת אותי. דיברתי על רשות מקומית שתהיה רשות לענין הזה. כי אתה הדוגמה הקלאסית לכך שלא מוכנים להקשיב כי חושבים שיודעים הכל מראש. עם כל הכבוד, אני חושב שאם אדם מציע דבר מסוים, אתה לא יכול לענות לי תשובה שלא מתייחסת למה שאמרתי ולחשוב גם שאתה הבנת את מה שאמרתי. אולי לא הבנת, אולי לא הסברתי טוב. אם אתה רוצה להתייחס לדברים שאמרתי, תתייחס לדברים שאמרתי. אני דיברתי על הקונספט של רשות מקומית שדואגת לעלייה כמו שהיה באתר קראוונים. אל תתפוס את המלה אתר קראוונים ותשתמש בה. זאת הטעות שלך, של אנשי הסוכנות, הרבה זמן. אני מבקש שתתייחס לעובדות.

אף אחד לא פטרון של העולים. אני לא חושב שהגישה צריכה להיות שמישהו אחר יכתיב להם או במקומם יכתיב להורים שהילדים רוצים ללמוד בבית-ספר מסוים.

גם לא אתה.

גם לא אני, בהחלט. לא אני ולא ארגון כזה או אחר ולא מי שמלמד יהדות. העולים בעצמם צריכים להחליט.

אבל מותר להציע להם.

לכן אני מציע שאף אחד לא יהיה פטרון. אין מדיניות מחייבת.

אני רוצה לשאול שאלה שכבר חזרה הרבה פעמים בוועדת העלייה והקליטה בנושא משכנתאות ליחידים צעירים שיש להם בעיות, למרות שיש להם תעודת עולה. איפה עומד הענין הזה?

2. אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו לפני-כן לגבי המדיניות של ריכוז העולים שהיא פצצה מתקתקת ותהיה בכייה לדורות.

בענין תעסוקה, אדוני סגן השר, אני חושב שמשרד הקליטה היה צריך לתת דוגמה לגופים אחרים כדי שבאמת יעסיקו גם את יוצאי אתיופיה בתוך המשרד. אני לא יודע אם האגף של יוצאי אתיופיה במשרד הקליטה מתוכנן, כי אני יודע שבאגף הזה כמעט אין אף עובד קבוע בתקן. אולי אחד. כולם עובדים באמצעות קבלן משנה.

אני אתייחס לזה.

ברוך השם, אנחנו מבורכים בפרוייקטים. הפרוייקט הזה שנקרא מוקד שכונתי, יש מקומות שבהם הוא פועל ויש מקומות שהוא מקרטע. משרד הקליטה, עם כל הכבוד, אומר שאין לו תקציב והוא מזרים הון תועפות לרשויות המקומיות וזה מתסכל גם את הקהילה וגם את העובד שבעצם אמור לעבוד במקום עצמו. מר צמיר ומר אוחיון יודעים איזה בלאגאן וקושי יש בעיריית רמלה, למשל, ואף אחד לא התייחס לזה. ממשיכים להזרים את הכסף, יש לנו פרוייקט, ולא משנה איך הוא פועל. האם כך זה צריך להיות? בינתיים אין עובד ומשרד הקליטה ממשיך להגיד שיש לו שם פרוייקט.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. הראשונה, מדיניות הדיור. אני חושב שהמדיניות של משכנתה א' ב' ג' ד' וכו' צריכה להתייחס גם לערים. כפי שאמרה שולה, לא בכל עיר שמוגדרת כ-א' צריך להרשות גם לפנות, כי גם בכפר סבא יש עולים, אבל הם נמצאים בשכונת יוספטל והמצב מאד קשה.

אני חושב שבעידן האינטרנט היום אפשר לצבוע שכונות מסוימות ולהגיד שגם ב-א' יש אזורים מסוימים ויש אזורים מסוימים שלא.

נקודה שנייה. הזכרת את גדרה. כבר חמש שנים קיים מודל של קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה ב-13 קיבוצים שקולטים ילדים, כולל הסעה. אני חושב שצריך להרחיב את המודל הזה.

אני שומע כל הזמן וגם בישיבה הקודמת נאמר כאן שמתייחסים אל העולים כאילו אין להם רצונות משלהם. אני רוצה להגיד לך שיש גם מצב, כמו ברמב"ם בנתניה, שההורים אמרו: אנחנו לא מוכנים שהילדים שלנו יוסעו למרחקים. אנחנו סבלנו מזה בחורף, יש בעיות הסעה, הילדים לפעמים מפספסים את ההסעה, לנו אין כלי רכב ואנחנו לא יכולים להסיע אותם למקומות מרוחקים.

לכן הבקשה שלהם היתה להפוך את בית הספר הזה למודל של בית-ספר יוקרתי. בפעם הקודמת היה כאן משה מאשקלון. הוא יודע שבשכונת שמשון היה בית-ספר למדעים ובבית-הספר הזה היתה ילדה אחת יוצאת אתיופיה, כי הוא היה בית-ספר יוקרתי ולא קלטו אחרים. לכן אני חושב שבתי-ספר שבהם יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה צריך להפוך אותם לבתי-ספר יוקרתיים.

זה טוב להגיד, השאלה איך עושים את זה.

אני אגיד לך למה, כי ההורים אומרים: אני רוצה שהילד יגדל בשכונה הטבעית שלו, ליד הבית.

אני הבנתי. אתה לא צריך לשכנע אותי, אבל לא פשוט לעשות את זה. תודה.

ד"ר אילן שמש, בבקשה.

בשנת 2000 אלף בני-נוער יוצאי אתיופיה טופלו ביחידות לקידום נוער. מדובר על נוער שנשר מבתי הספר או נוער שרשום בבתי-ספר אבל נמצא בקהילה. בניגוד למגמה של גידול האוכלוסייה של נוער בסיכון בקהילות, קרו שני דברים. 1. קיצוץ של 40% שפגע בעובדים שלנו שכמעט כולם יוצאי אתיופיה. כלומר, הפגיעה היא כפולה. אנחנו גם צריכים לטפל בעובדים יוצאי אתיופיה וגם לא יכולים להגיע לנוער שהוא יוצא אתיופיה.

2. מכיוון שיושב פה סגן השר אני רוצה לומר שצריך לממש את המדיניות של נוער בסיכון.

אני הבנתי משרת החינוך שלא יהיה קיצוץ של 40%.

זה קוצץ כבר.

התקציב קוצץ.

אני רוצה להגיד עוד דבר בגלל שסגן שר הקליטה יושב פה. יש מגמה של נוער בסיכון, במסגרת משרדך, ומאד הייתי רוצה שתתמכו בה, כי אלה תקציבי ביצוע שמאד מסייעים לאוכלוסיות של נוער בסיכון.

אנחנו לא רק תומכים בזה, אלא זה נושא מס' 1 במשרדנו.

קודם-כל בקשר לסל קליטה. סל קליטה עבר השנה ממשרד הקליטה למשרד החינוך ועדיין הוא בצנרת. בספטמבר יגיע סל קליטה ליישובים ולבתי-הספר על-פי הרישומים, כולל קרית-שמונה, ששם נקלטו עולים חדשים. בשלב מאוחר נתקבלו עוד שני-שלישים שחסרו לשליש שכבר עבר ממשרד הקליטה.

איך אתם מבטיחים שהסל יגיע לידיים הנכונות?

כיוון שאנחנו משרד חינוך ויש לנו רישום של התלמידים. זה היה הקושי במשרד הקליטה.

אחת הסיבות להעברה היתה היכולת המוכחת של משרד החינוך - - -

אני יכול לספר לך על היכולת המוכחת שלהם בתלמידים עולי חבר המדינות איך הכסף לא זלג לכל מיני מקומות ולא הגיע לתלמידים.

בואו נבדוק את זה במבחן המעשה ואני מקווה שזה יצליח. זה דבר אחד.

הדבר השני, כשהיה דיון עם המנכ"לית דובר על כך שכנראה יחזור התקציב שקוצץ. אני מטפלת בזה יום-יום, גם בתקציבי אתגר וגם בתקציבי קידום נוער. יותר מאשר לטפל אי-אפשר לעשות. אני מקווה שבימים הקרובים תהיה הוכחה שהתקציב הוחזר.

אם התקציב לא יוחזר בימים הקרובים, תשלחו לי תשובה לשאלתי.

בסדר גמור.

לשאלתה של שולה מולא. ישבנו יחד בוועדת אבקסיס. מעבר לתקנון המיוחד של שעות עולים לילדי אתיופיה, כל עולה משנת 1991 זוכה להיקרא עדיין עולה מבחינת התקצוב.

החינוך הממלכתי-דתי מקבל תוספת מיוחדת לטיפול בילדי אתיופיה בהיקף של 2,095 שעות, מעבר לתקן הרגיל והבסיסי, אורך השנים וכדומה.

בפעם הקודמת ציינתי ש-43% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בוגרי כתה י"ב זכו לקבל תעודת בגרות. שמענו הבוקר מראש עיריית קרית מלאכי שמשהו מאד מיוחד קורה בעיר שלו. הממוצע הארצי של תלמידי י"ב יוצאי אתיופיה הוא 43%, שזה יותר מהממוצע הארצי. אנחנו מדברים על כל הלומדים, לא על הניגשים.

אנחנו יודעים על 32%.

יש נתונים של המשרד. זאת התקדמות.

לשאלה השנייה בענין גדרה. זה במסגרת מה שאמרתי לפני-כן, שאנחנו אוספים היום נתונים. מעבר להצהרתו של ראש המועצה מהשבוע שעבר אין עדיין תשובה מעשית.

נושא שלא עלה פה ואני מבקש להעלות אותו, הוא ידוע היטב לסגן השר עוד מהקדנציה הקודמת. יש בעיה שטרם נפתרה והיא רק עלולה לגדול, והיא התשלומים שגובה הביטוח הלאומי מתלמידי תיכון שהגיעו לגיל 18. מאחר שאין בהכרח התאמה בין הגיל לכתות שהם לומדים - - -

זה חוזר עוד פעם?

הבעיה נפתרה באופן חלקי ביותר ונעשה פה עוול נורא.

אני רוצה לחסוך לך. הגשתי הצעת חוק שזוכה לתמיכה כמעט מקיר לקיר. תהיה חקיקה, כי לא הצלחתי בשיטה הרגילה.

הערה שנייה קצרה ביותר, ואני גם רוצה להציע הצעה שבסופו של דבר תתקבל בחדר הזה. מעבר לקיצוץ בקידום נוער יש קיצוץ גם בדברים אחרים. יש תוכנית שנקראת תוכנית אתגר, שכוללת גם הכשרת אמהות, וגם היא קוצצה לעולי אתיופיה. זה עוול נוראי. זה כסף קטן עם השקעה מבורכת אדירה.

המצב נכון להיום הוא שיש קיצוץ, ואת לא יכולה לסתור את זה, גב' מטלון, כי גם השרה שלך לא סתרה את זה.

נכון.

אני מציע הצעה רחבה יותר, שבכל מקרה שבו משרד ממשלתי אחר שאיננו משרד הקליטה, פוגע ומקצץ בתקציבים ייעודיים לילדי עולים, הדבר חייב לעבור תוך התייעצות עם שר הקליטה. זה לא יכול להיות שמצד אחד המשרד שלך עושה מאמצים אדירים ובאים משרדי ממשלה אחרים לכספים ייעודיים שנוגעים לילדי עולים ומקצצים. זה אותו תיאום ששולה מולא דיברה עליו. אני חושב שבענין הזה זה לא יכול להיות. אני לא יודע אם צריכה להיות זכות וטו, אבל לפחות זה צריך להיות איך שהוא מתואם. לא יכול להיות שיד אחת עושה השקעה אדירה בהבאת ילדי עולים מאתיופיה ומצד שני משרדים ממשלתיים אחרים נוח להם לקצץ דווקא בתקציבים האלה.

אני רוצה להשיב רק בענין ילדי הפנימיות. אנחנו העברנו את הרשימות שקיבלנו מכל מיני גופים, גם מהרב ולדמן, רשימות של הורים שביקשו שהילדים ילמדו בפנימיות, כי זה עבר למפקחים והם יתנו לנו תשובות על מקומות שערוכים ומוכנים לקלוט את התלמידים, ואחר-כך נתמודד עם הבעיות האחרות.

בענין השעות, שאלה שהעלתה שולה מולא. נכון שהיו לנו קצת בעיות, בעיקר עקב הפיזור. כשמגיעים לבית-ספר 15 ילדים שנקלטים, 15 ילדים על-פי הכלל של 1.75 מקבלים כ-20 – 22 שעות, אבל כדי להחזיק אותם עד השעה שלוש צריך 45 שעות תקן כתה ועם זה צריך להתמודד. עדיין לא מצאנו פתרונות מסודרים.

סל קליטה הוא ענין מאד עצוב. מנהלי בתי-ספר לא יכולים לתפקד היום מאחר שיש להם מינוס גדול מאד בבנק והבנק לא מאשר הוצאות נוספות, כך שהם תקועים לקראת שנת הלימודים תשס"ב.

אני מקווה שבימים אלה יפתרו לא רק את הבעיה של שנת תשס"א אלא שבספטמבר יוכלו לקבל את הכספים הראשונים של השנה הבאה כדי שהילדים יוכלו לרכוש את ספרי הלימוד בספטמבר ולא ביוני.

חשוב לדעת שבתי-ספר קולטי עלייה מקבלים הרבה מאד פרוייקטים ותקציבים. אנחנו מעודדים את בתי הספר לקלוט תלמידים-עולים, ואני מניח שלקראת השנה הבאה נלמד לעשות את זה יותר טוב.

הבשורה המשמחת של פינוי בתי המלון ובתי ההארחה היא בהחלט מצוינת, אבל בואו נהיה גם ריאליים. יש היום 2,100 עולים באתרים הללו. להערכתנו, עד שיתפנו המקומות ועד שתמצאו מקומות חלופיים יעברו כמה חודשים טובים.

מדובר על שלושה שבועות.

צריך להיערך לאותם מקומות שיהיו בעוד כמה חודשים, וגם למרכזי הקליטה העתידיים, ואני מדבר פה על ההיבט של המעטפת של היהדות. העלייה הזאת היא ייחודית בכך שכמעט כולם עוברים תהליכי גיור. אני מבקש להציע פה בפני אנשי הסוכנות ומשרד הקליטה להקים מייד צוות שיחשוב איך בונים מרכז קליטה לצרכים שקשורים לנושא היהדות בשנה הראשונה לשהייתם של העולים בארץ, כדי שלא כל הזמן נכבה שריפות באמצעים בלתי-אפשריים.

תודה רבה. אדוני סגן השר, בבקשה.

תודה. אני מראש מתנצל אם בלחץ הזמן אני אפסח על משהו, אבל מאד אשתדל שלא, ולכן אתחיל מהסוף. בנושא של יהדות אין שום ויכוח. יש צורך ייחודי בגיור. מכיוון שההגדרה שניתנה אי-פעם בברית-המועצות לאדם פסימי שהוא אופטימי עם הרבה ניסיון, אז אני אופטימי עם קצת ניסיון ולכן אני לא יודע אם אני יכול לומר פה שלושה שבועות או ארבעה שבועות, אבל לא מדובר פה בחודשים רבים. זה מה שאני יודע, ולצערי הרב אני אומר את הדברים בצורה מאד פשוטה. אחד תלוי בשני. אני התחייבתי במשהו למשרד האוצר תמורת התקציבים שאני קיבלתי לאתרים, ולכן האינטרס העליון שלי לא יובן בעיני שר האוצר שאני נתתי לו התחייבות אישית של אדם שלא יכול לבצע אותה.

בדרך יש מכשולים. לצערי הרב, יש ראש עיר שחודשים אומר לי: אני אתיופים לא אקח ולא אתן טופס 4, אז באיזה שהוא שלב אנחנו מוצאים מקום אלטרנטיבי, אבל כל זה נתקע ולוקח זמן. זה נכון, אבל לא מדובר בחודשים רבים.

נושא היהדות הוא חלק בלתי-נפרד מן המעטפת.

הנושא שהעלה מנכ"ל המועצה לשלום הילד. אני זוכר את הנושא של ביטוח לאומי. דווח לנו, ולא רק דווח לנו אלא הועבר לביצוע ושזה נפתר, אבל כנראה, כמו כל סידור, משהו שם באיזה שהוא שלב לא החזיק מעמד. אני מאד שמח שבסוף החלטת לגמור את זה בחקיקה המתאימה, וכך כנראה צריך להיות.

לגבי הנושא השני, אני רוצה לעדכן במיוחד את יושב-ראש הוועדה וודאי את כל הנוכחים ואת בעל ההצעה. ב-1995 התקבלה החלטת ממשלה שכל קיצוץ תקציבי הנוגע לקליטת עלייה במשרד ממשלתי כלשהו חייב להיעשות בתיאום עם שר הקליטה.

ההחלטה הזאת היתה אצלי כל הזמן על השולחן, וכל שר שנתקלתי בו בין השנים 1996-1999 נתתי לו אותה, אבל לצערי הרב אני לא יכול להשוויץ פה בהישגי יתר בנושא הזה. לכן, אם יושב-ראש הוועדה יחליט גם להתלבש על הנושא הזה אני מאד אשמח. אני חושב שהדבר הזה ראוי. אני לא מחטט אצל אף אחד בתקציבים ולא פוגע באף אחד מבחינת המדיניות, אבל בהחלט אי-אפשר להפתיע אותי בצורה שאני מגיע לביקור בעיר ופתאום מתנפל עלי ראש הרשות בצעקות רמות. מסתבר שמשרד אחר קיצץ בתקציב וסגר מועדונים, ואני יוצא כפי שאני יוצא.

אני בהחלט מסכים שהחלטות ממשלה צריך לבצע ויש החלטה ספציפית בנושא הזה.

באשר לקליטת עובדים עולי אתיופיה בשירות הממשלתי, גם כאן היתה החלטת ממשלה, הייתי גורם פעיל בניסוחה ואפילו אני זוכר מה ספציפית ניסחתי. מאד חששתי מן התמונה שעל-מנת לבצע את ההחלטה יקחו עולים מאתיופיה להיות שומרים או נהג רכב מאגר, או משהו כזה. כלומר, בלי כל אפשרות של קידום, עלייה בדרגה וכן הלאה. לכן ספציפית נרשם בהחלטת ממשלה שמדובר בקידום.

אדוני יושב-ראש הוועדה, זה לגיטימי להזמין פעם את נציב שירות המדינה ולבקש ממנו את הטבלאות המתאימות. אני לא רוצה להקדים את הדיון. כשיביאו את הטבלאות המתאימות ויספרו על ביצוע ההחלטה - - -

אבל מה קורה במשרדך?

לפעמים מרוב ביקורת מורידים לבן-אדם את החשק גם לעשות, כי אומרים: מה הטעם אם ממילא אם אני עושה או לא עושה התוצאה היא אותה תוצאה?

משרד הקליטה ודאי קלט עולים מאתיופיה, יש כאלה בקבע, יש כאלה בחוזה, יש כאלה באמצעות שירותי כוח-אדם או דרך הג'וינט. מה שמעניין אותי הוא שהם יעבדו ויהיו במשרד. יש גם כאלה שבחוזה הם עובדים 8, 9 ו-10 שנים. אינני יודע אם זה טוב או לא טוב, אבל יש לי 250 עובדים כאלה במשרד ולא כולם עולים מאתיופיה. מה לעשות, כך זה מתנהל.

עם כל הכבוד, יצרתי סטנדרד חדש. דרך אגב, בעקבות דברים שהעלה מיקי, שלצערנו לא נשאר אצלנו כי הוא חוזר לצה"ל - אנחנו עושים כרגע רה-ארגון מסוים באגף. יכול להיות שזה ילווה גם בשינוי סטטוס של עובד זה או אחר, אבל זה לא חדשות. העובדה שבמשרד הקליטה יש עולי אתיופיה, זה מטבע הדברים. מעניין אותי איפה הם במשרדי ממשלה ייעודיים שלא כל יוצא אתיופיה צריך לעבוד דווקא על המשבצת הזאת של קליטת עולי אתיופיה. יכול להיות שכבר יש מתוך אלפי אנשים עם השכלה גבוהה גם אנשים שיכולים לבצע תפקידים אחרים במשרדים אחרים.

לכן אני מציע שהנושא הזה ייבדק. דרך אגב, אני זימנתי פעמיים דיונים בנושא הזה ואני חייב לומר לכם שלא השתכנעתי.

לגבי פינוי לדיור קבע. קודם-כל, ענין המשכנתאות שעלה, אני מאד מסכים אתו ויש לזה גם תקדימים של התייחסות שכונתית ולא עירונית. דרך אגב, בזמנו כבר הנושא התבצע בקשר לקרית-משה ברחובות, שהיתה שם סגירה ספציפית. אבל כעיקרון זאת כנראה ההתייחסות שצריכה להיות. אני מאד מסכים עם זה, אין פה שום ויכוח.

עם זאת, נכון שלא הכל ורוד ולא הכל נהדר, רק הייתי רוצה לעדכן אתכם. מבחינת הפינויים העכשוויים יש יותר מ-60 רכישות בראשון-לציון, יש יותר מ-50 רכישות בחיפה, וגם בירושלים. אלה רשויות יחסית חדשות. אני מסכים עם מה שנאמר כאן, שאולי לא כולם בנוה שאנן בחיפה, צריך לנווט את זה, אבל מבחינת רשות כמו ראשון-לציון הרשות היא חזקה ובמצב אחר מאשר אופקים. אל נשלה אחד את השני. זה לגבי הרכישות החדשות.

לשאלותיו של חבר-הכנסת זנדברג. קודם-כל שני דברים בתחום אחריותי המשרדית. אני לא יודע מה זה פרוייקט חקלאות, לא שמעתי עליו.

דבר שני, שגם נוגע ישירות לנושא קליטה הוא נושא של מועצה מקומית. אני מודה על האמת, אחרי דין ודברים עם מר שלמה מולא אני כנראה גם לא הבנתי. אני חשבתי שאתה מדבר עוד פעם על מודל של אתר קראוונים גדול שגם יהיה מועצה מקומית.

זה יכול להיות, אבל אני יוצא נגד הענין הזה כי זה מעכב את הכל.

יש פה גם ענין מהותי. אני לא מדבר רק על המציאות שחצרות-יסף נוצר בעקבות מבצע. אנחנו כאן במציאות קצת שונה. אין עולים מהעלייה החדשה שנמצאים באתר קליטה ראשוני 5-6-7 שנים, וזאת הודות, בין היתר, לאנשים היושבים בחדר הזה, לאלה מעולי אתיופיה והמשפחות שלהם שהצליחו והם מושכים די מהר החוצה את המשפחות שנמצאות באתרי קראוונים. לכן אני לא בטוח שקונספטואלית אנחנו צריכים ליצור עכשיו מועצה מקומית שהעולים יימצאו שם חמש – שש שנים, והם יימצאו שם.

יש שתי שאלות שהן לא באחריות משרדי ואני לא רוצה ליצור רושם שאני מתחמק פה ממשהו. כוונתי לקצב העלייה וחינוך יהודי שניתן או לא ניתן לעולים שם. אני מוכן להתבטא על הנושאים האלה כאזרח או כחבר הממשלה או כחבר הכנסת.

יש לך אינטרס. אתה לא יכול להתעלם מהאינטרס שלך. זאת עצימת עיניים.

יש פה שתי נקודות. האחת, קצב העלייה. אמרתי לך, ידידי חבר-הכנסת זנדברג במליאה, ואני חוזר ואומר. כפי שאני לא סידרתי שיגיעו פחות, כך אני גם לא לוקח שום אחריות על מה שאמר שלמה מולא, שבשבוע הבא יגיעו יותר. זה לא שאני נבהלתי מן השאילתה שלך ורצתי למשרד הפנים או לסוכנות ואמרתי: תביאו יותר, אחרת יגישו לי עוד שאילתה.

אני לא יודע ממה זה נובע. היה פעם שר פנים ששלח עוד קונסול מבני העדה לאדיס-אבבה והקונסול הזה עבד. עכשיו למיטב ידיעתי הפרטית פשוט הקונסול הזה חזר. יכול להיות שמזה נובע משהו. אני לא שר הפנים ולא הסוכנות היהודית. אבל גם אם יחזרו על זה עשרים פעם, המציאות לא תשתנה. אני לא קובע את קצב העלייה. אני מודה שהיתה תאונה. אני מצטער שבזמנו כשכן היה חבר-כנסת מבני העדה, אדיסו מאסלה, ואני הייתי שר הקליטה שבועיים בתפקיד, קיבלתי שאילתה בנושא המצוקה באתרי קראוונים, ומיהרתי להשיב עליה. עליתי לדוכן ואמרתי שאני מתנצל מאד בפני חברי הכנסת שתוך שבועיים שאני בתפקיד גם יצרתי מצוקה באתרי קראוונים וגם לא הספקתי לפתור אותה.

אני קיבלתי מציאות מסוימת של 1,700 איש בבתי מלון, ללא תקציב מדינה לנושא הזה, עם תחזית של 2,000 נפש עלייה לשנת 2001. אני מצטער, אבל עברו ארבעה חודשים ואנחנו מדווחים פה על דברים אחרים.

דבר שני, לגבי המשך העלייה מאתיופיה. אני בטוח שהעלייה תימשך עוד הרבה שנים. אינני יודע מה יהיו המספרים, כי ראיתי כל מיני רשימות בחיים ואני לא פועל באף מדינה על-פי רשימות. אני פועל על-פי זכאות של חוק השבות. כמה שיהיו זכאי עלייה במסגרת חוק השבות מאתיופיה, הם יעלו. לדעתי הפרטית זה יימשך עוד הרבה שנים, כי יש עדיין הרבה זכאי עלייה באתיופיה.

לכן, מתוך ההערכה הזאת צריך לפעול ומשרד הקליטה צריך להיערך יחד עם משרדים אחרים.

אני מתנגד בכל מדינה, ודאי גם באתיופיה, ליצור אצל האנשים אשליות. צריכות להיות פה שתי גישות. או לעזאזל עם הבדיקות של משרד הפנים – תסלחו לי על המלה הגסה – ועם כל הקונסולים שלנו, כמו שהציע השופט כהן לפני חמישים שנה, מי שמצהיר בתום לב שהוא יהודי, הוא יעלה לישראל.

מכיוון שכן צריך את כל הבדיקות האלה, אני לא חושב שבמדינה שהיא מדינה לא פשוטה כמו אתיופיה, להתחיל בה מערכת של חינוך יהודי וליצור אצל האנשים אשליות שאו-טו-טו הם עולים לישראל, ואחר-כך יבוא הקונסול הרע ויגיד: אתם לא עולים.

אתה לא תופס אנשים סתם באיזו עיר ואומר להם: יאללה, בואו תלמדו יהדות. אתה מדבר על אנשים שנמצאים באיזה שהוא תהליך.

שנמצאים במחנה באדיס-אבבה ונבדקת זכאות העלייה שלהם.

אתה יכול להסביר לאנשים שאין מחויבות של מישהו ממדינת ישראל כתוצאה מהפעולות שאתה עושה שם, אבל אתה לא יכול להתעלם מן התועלת שיש בזה בקליטת העלייה. אם משחקים על מתחמים, אתה לא מסתכל מה קורה במשרד הפנים, אתה לא מסתכל מה קורה שם. לך, לדעתי, יש האינטרס הכי גדול שהאנשים האלה שם יבואו כמה שיותר מוכנים לכאן. פתאום אתה גולש לי לאינטרסים של אחרים. לפני רגע כשדיברנו על משרד הפנים אמרת שאתה לא רוצה להיכנס לאינטרסים האלה. זה נראה לא מוסרי.

אני לא גולש לאף אינטרס. להיפך, בסוגייה הקודמת אמרת שיש לי אינטרס. אני חוזר ואומר, כאן ודאי שיש לי אינטרס. מה, אני לא מבין שהרכישות המהירות הן חלק מזה שאנשים מגיעים במצב שונה? ודאי שאני מבין את זה, אבל יחד עם זה אנחנו עוסקים בבני-אדם.

לכן אני אומר, ליצור עכשיו אצל 18,000 איש אשליה שמדינת ישראל הכירה בכולם כזכאי עלייה זו לדעתי התאכזרות לבני-אדם. אני יודע שאנחנו חלוקים בסוגייה הזאת, אבל מה לעשות? זאת העבודה שלי. אני לא יכול לא לשלוח לשם ולא לאסור לשלוח לשם. אם תהיה החלטת ממשלה לשלוח, אני אביע את דעתי כפי שהבעתי אותה כאן, ואני מבטיח שבכל מקום אני אומר אותו דבר ולא בחדר אחד דבר אחד ובחדר אחר דבר אחר. זאת דעתי. אין לי על זה אחריות מיניסטריאלית, אבל אני בהחלט שלם מאד עם הדעה שלי, שהיא במשפט אחד: כל מי שזכאי עלייה על-פי חוק השבות מאתיופיה, צריך לעלות. אינני יודע אם זה אלף או אלפיים או מיליון, אבל אם הם יימצאו זכאי עלייה הם יעלו.

מה עמדתך לגבי הפעלה או עידוד של גופים כמו הג'וינט שם?

ג'וינט הוא גוף פרטי. אם ישאלו מה דעתי אני אביע בדיוק את העמדה הזאת.

זאת אומרת, זאת לא מחויבות של מדינת ישראל לאנשים שנמצאים שם. מדובר בפעולות אחרות במסגרת שקשורה גם לעם היהודי וגם פעולות שנעשות על-ידי ארגון כמו הג'וינט שעוזר למשרד הקליטה ובכל-זאת אתה אומר שאתה נגד.

לא אמרתי שאני נגד. אמרתי שאני אסביר בדיוק את הדברים כהווייתם. בזמנו שמענו מהג'וינט, למשל, שמי שבמחנה יימצא זכאי לעלות יעלה, ומי שלא יימצא זכאי לעלות, הג'וינט יסייעו לו ברה-אינטגרציה באתיופיה. כפי שזה קרה בחדר הזה כך זה קרה גם באתיופיה.

אני רוצה לסיים במשהו שהוא כן בתחום אחריותי. אנחנו סוף-סוף קיבלנו משכנתאות ליחידים דיירי אתרי קראוונים שיוצאים, או ממרכזי קליטה. יש שאלה לגבי יחידים בעלי תעודת עולה שלא נמצאים, שיצאו לשכירות. אני אמרתי את זה גם בפגישות עם נציגי הארגונים, שזאת אוכלוסיית היעד הבאה שצריך לטפל בה. אין לי כרגע פתרון שאני יכול לבשר עליו שגם הם יקבלו את התנאים האלה, אבל אנחנו מודעים לכך כמשרד הקליטה.

תודה רבה לכל הנוכחים. אני מאד שמח שבישיבה הזאת לפחות יש התקדמות יפה בחלק מהתחומים, גם במשרד החינוך, למרות שהתמונה לא הושלמה, וגם במשרד הקליטה.

הישיבה נעולה.


- - - - - - - - -



הישיבה הסתיימה בשעה 11:30