פרוטוקולים/ועדת קליטה/3370




11
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
19.6.01

פרוטוקולים/ועדת קליטה/3370
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"א
5 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ח בסיון התשס"א (19 ביוני 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: צבי הנדל – היו"ר
ויקטור בריילובסקי
יצחק גאגולה
שמואל הלפרט
מרינה סולודקין
אלכסנדר צנקר
גנדי ריגר
יורי שטרן

מלה תבורי - "נתיב" - לשכת הקשר
נעמי אחימאיר - "נתיב" – לשכת הקשר
לאון גרינברג - "נתיב" – לשכת הקשר
רפי פיזוב - מתורגמן, משרד רוה"מ
אלכסנדר אוסובצ'וב - מנהל מקצועי ראשי של הקונגרס של יהודי רוסיה
מיכאל אסטרוביסקי - המנהל העסקי של קונגרס יהודי רוסיה
פנחס גולדשמיט - הרב הראשי של מוסקבה, חבר בחבר הנאמנים
של הקונגרס היהודי העולמי
ליאוניד נבזלין - סגן יו"ר YUKOS, ראש הקונגרס של יהודי
רוסיה
זלטה חזנוב - סגנית הנשיא של קהילת יהודי מוסקבה
יבגני סטנובסקי - נשיא ומנכ"ל קבוצת "אריאל", יו"ר מועצת
המנהלים של קונגרס רוסיה
מיכאל צ'לנוב - דיקן המחלקה ללימודי עברית ויהדות באקדמיה
היהודית הממלכתית על שם רמב"ם במוסקבה
אשר הירש - יו"ר היחידה לחבר העמים
גרי קורן - מח' מזרח אירופה, משרד החוץ
יוסי בר-נוי - מפקח על בי"ס חפציבה, משרד החינוך
ראובן דינאל - מנכ"ל הפורום הציוני

וילמה מאור

רויטל יפרח

הצגת ההנהגה החדשה של קונגרס יהודי רוסיה (REK) ותפיסותיה.
ישיבה בהשתתפות ראש הארגון החדש לאוניד נבזלין והנהלת הארגון.

הצגת ההנהגה החדשה של קונגרס יהודי רוסיה (REK) ותפיסותיה.

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. מי לוקח על עצמו את התרגום?

אני, ממשרד ראש הממשלה.

ברוכים הבאים לאחינו מרוסיה. אני מאוד שמח שהגעתם אלינו לכאן, לכנסת. אנחנו כאן, בישראל, עוקבים אחר יהדות העולם כולו, ובוודאי יהדות רוסיה והמדינות השכנות, באהבה ובדאגה, תלוי באיזה יום.

אני מבין שלאחרונה נבחרתם להנהיג את יהדות רוסיה. מקובל ביהדות, שמי שמקבל עליו מנהיגות על קהילה בעם ישראל, בורא עולם נמצא אתו ושומר עליו ודואג שהחלטותיו תהיינה הכי טובות. אני מאחל לכם, שהוא יהיה אתכם, צמוד.

אני מבקש, שתראו בנו כתובת וכל אימת שתחשבו שאנחנו יכולים לעזור בכל עניין שהוא שקשור למדינת ישראל וליהדות ברוסיה, נשמח מאוד לעזור, ביחד עם כל חבריי שהכרתם כאן וגם עם אלה שלא הגיעו ונעמוד לרשותכם. אני חייב להוסיף ולומר, שבדרך כלל, בישיבות הוועדה, אני לא זוכה לנוכחות של כל כך הרבה חברי כנסת וסגן שר. בזכותכם הגיעו הרבה יותר ממה שמקובל.

אני הייתי רוצה לשמוע אתכם. אני מאחל לכם חוץ מהצלחה בדרך הכללית של הנהגת העם היהודי ברוסיה, גם הצלחה והנאה בביקור בישראל. תודה רבה לכם.

(תרגום)

תודה על הברכות ועל עצם הקבלה במשכן הכנסת. יורשה ליושב ראש קונגרס יהודי רוסיה לציין, שכמו לכל דבר אחר הוא מתייחס לביקור בארץ ובכנסת כאל מעשה של "ביזנס", כך הוא התבטא, באופן רציני והוא רוצה להשיג תוצאות קונקרטיות.

כל הנוכחים פה נמצאים זו תקופה ארוכה מאוד בתוך הפעילות היהודית או מצויים בתוך הפעילות היהודית גם מהצד הישראלי וגם חברי הקונגרס שבאו עם היושב ראש. אדון נבזלין הוא אדם חדש בתחום הפעילות היהודית והוא מקווה שגם יקבל עצות וייעוץ טוב ויוכל לפתח דיון סביב תכנית פעילותו של הקונגרס.

מה שהחל בקרב יהדות רוסיה היה שונה מאוד מהדברים שהתרחשו שם בין השנים 1996-2000, זאת משום השינוי במצב הפנים ברוסיה והמצב ברוסיה בכלל והדברים יוסברו בהמשך. אדון נבזלין רוצה לפתח דיון על כך וגם לקבל באיזה שהוא מקום חוות דעת מהנוכחים ותמיכה לגבי דרכו.

קונגרס יהודי רוסיה נוסד ב-1996 על ידי ולדימיר גוסינסקי ונוהל בפועל על ידי אותו אדם. אדון נבזלין הגיע לארגון בהסכמת עמיתיו ובעצתם וכן בעצתו של ולדימיר גוסינסקי עצמו ולא היה מסכים לקבל עליו את התפקיד הזה, אלמלא תמיכתם.

מבחינת מטרותיו, הארגון הזה הוא ארגון צדקה, שבין שאר המטרות שלו מטרתו העיקרית היא חיזוק הזהות היהודית של יהודי רוסיה. מאז בחירתו לתפקיד היושב ראש, הכיוון הזה של הזהות היהודית יקבל דגש ייתר והיושב ראש החדש מתכוון להמשיך ולחזק את הכיוון העיקרי הזה.

הארגון מחפש תמיכה ואף סיוע מבחינה מתדולוגית ומבחינה תכנית במוקדים של הקהילות היהודיות בחוץ לארץ ובמיוחד בישראל. ההנהגה החדשה התחילה את פעילותה בביקור בארצות הברית, שם חיפשה תומכים בהקמת בית הקהילה המרכזי במוסקבה. הציעו לג'ויינט שותפות פיננסית של הקמת בית הקהילה על פי עקרון של דולר מול דולר, הם יתנו 16 מיליון דולר וקונגרס יהודי רוסיה ייתן את אותו סכום ואף פה, בימים הקצרים שהמשלחת נמצאת פה, כבר נחתם ההסכם עם הג'ויינט, על פי עקרון של עשרה מיליון דולר מכל צד.

אבל, דבר אחד הוא קבלת מימון והצד האחר הוא תוכן של בית הקהילה ופיתוח הזהות היהודית. מהבחינה הזו, חברי המשלחת ניהלו מגעים בישראל עם גורמים שונים והם ממשיכים לנהל את המגעים האלה כדי לקבל הדרכה וסיוע וייעוץ לגבי תוכן של פיתוח החיים היהודיים החדשים ברוסיה.

ברור שפרוייקטים בסדר גודל כזה, אי אפשר לנהל במספר רב של מקומות, אבל השאיפה היא להקים פרוייקט נוסף באחת מהערים הגדולות של רוסיה, שיתרכז בחינוך יהודי מהגיל הרך ועד השכלה גבוהה.

כבר ידוע באיזו עיר?

(תרגום)

הפרוייקט הנוסף בעדיפות ראשונית יהיה גם במוסקבה ויכול להיות שגם בסנט-פטרבורג, מהטעמים שיושב ראש הקונגרס מוכן לפרט והפרוייקטים שמתבצעים בערים הגדולות יופצו בשאר ערי רוסיה.

המישור השלישי בו מתכוון הקונגרס לעסוק הוא המישור התכני הגדול והפרוייקטים שקשורים בהנצחת זכר השואה ובשואה בכלל. בגלל מכלול סיבות שאפשר אחר כך, במהלך הדיון לפרט, שאלת זכר השואה נבלמת ברוסיה והיושב ראש החדש של הקונגרס רוצה לבחון למרות ההתנגדות והבלימה הזו, איך לקדם את הפרוייקט הזה כמרכיב חשוב בתודעה היהודית או בזהות היהודית.

קיימים מרכיבים אחדים של הנושא הזה, של חקר השואה, כמו בית הכנסת במרכז מוסקבה והמוזיאון לחקר השואה. זה עדין לא מספיק. מדובר פה בפרוייקט משמעותי ורחב, עד כדי כך שיתכן ובעתיד יפתח סניף של "יד ושם" במוסקבה. עדין הדברים האלה בדיון ובין השאר יתקיים דיון מהותי מחר ב"יד ושם" עם המשלחת. ההנהגה החדשה רואה בזה חשיבות רבה.

ישנם עוד שורה של פרוייקטים שההנהגה החדשה של הקונגרס רוצה להכין בתחומים של זהות יהודית, של צדקה, של חינוך יהודי. הם רוצים להיעזר ולהיות אמיתיים עם בעלי עניין ומומחים בחוץ לארץ כולל בישראל, כאשר הקונגרס מעמיד לרשות העמיתים מחוץ לארץ או אותם בעלי עניין, את היכולות שיש לקונגרס בתוך השטח של רוסיה כולל קידום אינטרסים של הפרוייקטים האלה מול השלטונות והם אינם חוששים מתחרות בשטח רוסיה, משום שמדובר בעניינים שכבר פועלים וכן משום שזו הטריטוריה שלהם.

כך לדוגמא יש פרוייקט שעובד עם "אורט", שמטרתו היא חינוך מחשבים בתחום היהודי לנוער יהודי ברוסיה. מעבר לזה, יש עוד שורה של התחלות וכיוונים שונים שהוא מוכן לפרט אם יתפתח דיון על כך, אבל הוא מעדיף לסיים את דבריו כאן.

תודה רבה. אני שמעתי שהארגון הזה עושה עבודה חשובה וזה ארגון מאוד מרכזי ברוסיה. אבל עכשיו, כשאני שומע את המשקל הכבד וכמעט בכל משפט הוא חוזר על המילים: זהות יהודית, חשיבותו עלתה בעיניי אלף מונים.

אני מציע שנמשיך את הדיון כאשר ידברו לסירוגין אחד מאתנו ואחד מהאורחים. אדוני סגן השר יורי שטרן, בבקשה. אני מבקש מכולם לעשות את זה בתמציתיות ובקיצור.

אני אגיד כמה מילים בעברית למשתתפים הישראלים: אני חושב שנציגי הקונגרס הם די צנועים בהצגת הארגון, כי הארגון הזה בעצם עשה כמה פריצות דרך כמו שיקומה של הקהילה היהודית ברוסיה וגם בעולם החיצוני. זה היה הארגון הראשון שבאמת החזיר את יהדות רוסיה למסורת ההתרמה היהודית, כאשר עשירים מממנים את הפעילות היהודית המקומית ומר סטנובסקי שיושב פה היה חלוץ בתחום הזה. הוא הראשון שהתחיל עוד בתחילת שנות ה-90 לממן פעילות יהודית בתחומים השונים.

כמו כן, זה היה הארגון היהודי הראשון שבעצם מיקד ומיקם את הקהילה היהודית כגורם חברתי-פוליטי ממוסד בתוך הדינמיקה הפוליטית הרוסית. מן שדולה יהודית ממוסדת, כמו שאנחנו מכירים בעולם. לזה היו השפעות גם בפנים וגם בחוץ, כי זה היה הארגון היהודי הרוסי הראשון, שבאמת התקבל כשווה במערכות היהודיות הבין-לאומיות.

דבר נוסף ואני שוב חייב להזכיר את אדון סטנובסקי, הם באמת תרמו רבות לחידוש הלימודים היהודיים למחקרים בנושא יהדות ובנושא המזרח התיכון ברוסיה, בדומה למה שקורה בארצות הברית. זאת אומרת, גם העניין הזה הוא מעין פריצת דרך ויש בו שיתוף פעולה בין הקונגרס היהודי הרוסי לבין מדינת ישראל, כאשר ישנו מרכז לשיתוף פעולה אקדמי חינוכי שמנוהל אצלנו באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת מוסקבה והקונגרס הוא שותף במימון הפעילות הזאת ואני מקווה שיהיה לזה המשך.

הרב פנחס גולדשמיט, על ידי תרומתו הרבה, אפשר לומר שבמידה רבה הפכה מערכת גוססת של בתי הכנסת של ברית המועצות, עם כל המעמד הרשמי חסר התוכן שלהם ואנשי ק.ג.ב בכל דרגה המסתובבים בכל מקום, הפך אותם מר גולדשמיט למה שאנחנו מכירים כבתי כנסת במדינות החופשיות ובוודאי ברוסיה. אלה מקומות שרבים מאתנו היו מגיעים לרקוד בחגים יהודיים ומעולם לא נכנסנו פנימה. הרב גולדשמיט חידש את בתי הכנסת כמוסד תרבותי, חינוכי ודתי פעיל.

היום יש עוד ארגונים ואני לא רוצה לזלזל בחשיבותם, אבל אין ספק, שתרומתו היתה גדולה מאוד. שלא לדבר גם על גוסינסקי עצמו כאישיות של מי שייסד את הארגון ונתן לו באמת עצמה לאומית ובין-לאומית רבה.

לכן אני חושב, שהקונגרס הרוסי היהודי מסמן איזה שהוא שלב מתקדם הרבה יותר של התפתחות החיים היהודיים ברוסיה ובנה את עצמו כפרטנר להרבה מאוד עשייה. נשיא הקונגרס הזכיר חלק גדול מההזדמנויות.

אני רוצה לקוות, שכמה דברים יתווספו למה שצוין פה: א. אני מקווה מאוד שהקונגרס ייקח על עצמו להיות חלק מהשדולה היהודית הישראלית בפוליטיקה הרוסית, כמו שהארגונים האמריקאים-היהודיים והארגונים האנגלים-היהודיים ואחרים מהווים עבורנו במדינותיהם. ב. אני מאוד מקווה שלפחות חלק מהפערים והקרעים שקורעים היום לחלקים את הקהילה היהודית ברוסיה, ייסגר או שיהיה יותר שיתוף פעולה. זה לא תלוי רק בקונגרס, זה תלוי כמובן גם בארגונים אחרים.

דבר שלישי, אני מאוד רוצה לקוות שבמכלול הקשרים הבין-לאומיים של הקונגרס, הקשרים עם מדינת ישראל ועם הגופים הישראלים יהיו במקום מרכזי, כי השותפות הזאת לעומת כל ייתר השותפויות, היא השותפות האסטרטגית. כל היתר, זה בסך הכל עניין של עבודה. פה זה באמת נוגע לתוכן. אני חושב, שאולי כדאי שהם ישתתפו בהנצחת זכרם של קורבנות האסון האחרון בדולפינריום, כי יש לזה סמליות רבה.

(תרגום)

יושב ראש הקונגרס מוסר כי בעת הביקור בבית ספר "שבח" הם החליטו להקים שתי מערכות של סטיפנדיות לתלמידים. סוג אחד - לתלמידים נזקקים לקניית אמצעי לימוד וסיוע חומרי. הסוג השני, הוא סטיפנדיות לתלמידים מצטיינים על שמם של הנופלים. סטיפנדיות שמיות על שמות ההרוגים, כדי לקדם את התלמידים האלה.

כל הכבוד.

סטיפנדיות בארץ?

(תרגום)

יושקע כסף באחד הבנקים הישראלים ומתוך הרווחים ייווצרו הסטיפנדיות.

מי שרוצה להוסיף לדיון, מוזמן.

(תרגום)

חבר הכנסת מביע הערכה ותודה על עצם התכניות שהוצגו כאן, במיוחד לתרומה לבית ספר "שבח", שכידוע מעתיק שיטות של בתי ספר ולימוד מעמיק במתמטיקה מרוסיה.

חבר הכנסת מציין, שבדרך כלל בתפוצות, כשלומדים לימודים יהודיים או זהות יהודית, איך שהוא קורה שהמרכיב של ישראל הנוכחית, ישראל המודרנית, הולך לאיבוד.

מתוך הביקור של חבר הכנסת במוסקבה לאחרונה, הוא התחזק בתחושה הזו של אובדן התוכן הישראלי. הוא מתכוון לא למידע קונקרטי לגבי מעשה חבלה זה או אחר אלא לגבי חיי הפנים של המדינה. יחסים עם שכנותינו ועצם התפיסות לגבי המשך קיומנו פה. חבר הכנסת בריילובסקי מביע משאלה, שהנושאים האלה יקבלו דגש בתוך המערכת שנבנית עכשיו בקרב יהודי רוסיה.

תודה. כבוד הרב, בבקשה.

כבוד יושב ראש הוועדה, כבוד סגן השר, חברי הכנסת, ברשותכם, רציתי קצת לחזור אחורה, לנושא שהיה שנוי במחלוקת לפני שנים מספר, על הקמת הקהילה היהודית ברוסיה, האם כדאי להקים או לא כדאי להקים. הממסד היהודי עד לפני שנים מספר, חשב שאין מקום להקים גולה חדשה. אני זוכר, בזמן ביקורו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אני אמרתי לו שללא חינוך יהודי לא יהיו יהודים וללא יהודים לא תהיה עליה. אני חושב, שבאותו זמן של הביקור ההיסטורי הראשון של יצחק רבין במוסקבה, אנחנו נתנו לו במתנה ספר תורה שעד היום מונח בכניסה למשרדו של ראש הממשלה.

אני חושב שהיום, הנושא הזה כבר לא נתון במחלוקת. כולם סוברים, כולם מודים שלא רק שצריכה להתקיים קהילה וחינוך יהודי בחבר העמים והקהילה אכן קיימת ואכן עובדת וגם מגבירה את הזהות היהודית, את החינוך היהודי וגם את הגאווה היהודית.
העקרונות שעליהם מושתת הקונגרס היהודי ברוסיה, הייתי אומר שהוא מושתת על שלושה עקרונות: העיקרון הראשון הוא של הדמוקרטיה בתוך הקהילה, שכל חבר קהילה, כל יהודי, יש לו את הזכות לבחור את הסוג של היהדות שהוא רוצה. האם זה יהיה בצורה יותר דתית האם זה יהיה בצורה יותר חילונית, האם הוא יהיה יהודי של בית כנסת או יהודי של מרכז קהילה.

עקרון שני, עם כל הדיברסיפיקציה, יש אחדות בתוך הקהילה היהודית, במיוחד כשמדובר על היחסים לעבר השלטונות המקומיים.

נושא שלישי הוא הנושא של העצמאות של הקהילה היהודית. הקהילה היהודית מחליטה מי המנהיג שלה ולא הממשלה ולא כוחות שמחוץ לקהילה היהודית.

אני חושב, שלעקרונות האלה כפי שהזכיר סגן השר שטרן, יש לצפות כמו שקיימת שדולה יהודית בארצות אחרות, שהקהילה היהודית תהיה באמת שדולה עבור מדינת ישראל ולא ההיפך.

(תרגום)

נשיא הקונגרס מסכים לחלוטין לדבריו של חבר הכנסת בריילובסקי, שאין מספיק תודעה לישראל בתוך יהדות רוסיה ואין דגש מספיק על הכרת המתרחש של התהליכים בארץ. הוא רואה בזה כמה סיבות: סיבה אחת היא שהארגונים הישראליים שניצבים שם, לא לוחצים מספיק להכרת הבעייתיות הזאת של הכרת התהליכים האלה ולא לוחצים מספיק כדי להכניס את זה כתוכן של הפעילויות היהודיות שם. הסיבה השניה היא, שיש ארגונים שלא מטעם מדינת ישראל שפועלים שם והם לא כוללים בתוך האידיאולוגיה שלהם את הנושאים הישראליים. הסיבה השלישית היא: ריבוי ארגונים מארגונים שונים שלא מתואמים בינם לבין עצמם. הוא רואה כמטרה להגדיר את התוכן הישראלי והכרת המתרחש בארץ בתוך הפעילות של הקונגרס.

תודה רבה. חבר הכנסת גאגולה בבקשה.

ראשית, אני רוצה לברך את הקונגרס והעומד בראשו ואני מקווה שכל מה ששמענו כאן, אני מקווה שכך הם פועלים ברוסיה. הדבר החשוב ביותר שאני רואה בפגישה כאן, זה אולי התחלת הקשר ההדוק בין יהדות רוסיה לבין מדינת ישראל או במקרה שלנו זה בין כנסת ישראל והממשלה. הקשר הזה הוא קשר מחויב המציאות, טוב לשני הצדדים ולעם היהודי ואני מקווה שהמפגש היום, יהיה הוכחה להתחלה של הקשר הזה.

אני ביקרתי ברוסיה מספר פעמים. לפני כחודש הייתי שם וכנראה שאהיה שם שוב בעוד שבוע ימים. למדתי שם הרבה ובכל ביקור למדתי דברים חדשים. אחד הדברים שלמדתי הוא, וחבר הכנסת בריילובסקי ציין את זה ואני אחדד את זה עוד יותר: אי ההכרה המספיקה של היהודים ברוסיה וגם במקומות אחרים אבל במקרה שלנו זה ברוסיה, ההכרה במה שקורה במדינת ישראל, כי כל המידע שלהם וכל מה שהם לומדים זה מה-CNN או מדברים דומים להם.

זה קורה בכל העולם.

כמו כן, נושא החינוך כפי ששמענו כאן בסקירה, זה למעשה צריך להיות גולת הכותרת בכל הפעילות, כי דור המחר, זה הדבר החשוב ביותר וההתבוללות והחינוך היום זה דבר אחד. אם אנחנו נחנך את הילדים שלנו לשורשים ולמסורת ונקנה להם את הערכים היהודיים, אז כמובן שהמימדים האדירים הרי האסון של ההתבוללות יקטנו.

יש לכם תפקיד לא רק בתכנים ששמענו כאן וכל תוכן הוא חשוב בפני עצמו. גם בתחום ההסברה כלפי האנטישמיות הקבועה ברחבי העולם ובמיוחד באירופה. אחד התפקידים שלכם הוא להסביר את מדינת ישראל. כאשר אנחנו רואים את התמונות ממדינת ישראל ב-CNN וכל מה שקורה כאן, זה נעשה בצורה חד-צדדית ויש לקונגרס יהדות רוסיה את התפקיד להסביר את דעת הקהל הישראלית...

הרב אמר בצדק, שיש אנטישמיות בישראל וזה מוקרן גם לשם. זה נכון.

לסיום, הארגון הזה, שאני מכיר אותו, אני מקווה שבעזרת השם יהיה בקשר הדוק עם כל הארגונים הקיימים ברוסיה, כי הקשר ההדוק הוא ברכה ליהדות רוסיה וברכה לכולם. ובתקווה הזאת, אני רוצה לסיים.

(תרגום)

כיוון שזו הוועדה לעליה לקליטה ותפוצות, זה המקום לדבר על תהליכי הקליטה בישראל של יהודי ברית המעוצות. מר סטנובסקי רואה בחיוב שמספר כה רב של חברי כנסת דוברי רוסית נמצאים פה ולכן כנראה זה המקום המתאים לדבר על הנושא הזה.

תגיד לו, שזה סימן שהקליטה טובה והסימן השני שהשפה השניה היום בישראל היא עברית.

(תרגום)

מר סטנובסקי מניח, שזו פשוט חזרה לתקופה של ראשית השפה העברית המודרנית ברוסיה על ידי בן יהודה ולכן אנחנו פשוט עושים מעקב בהיסטוריה.

הוא רוצה להתייחס ליישום חוק השבות ולטענות חוזרות ונשנות שבקרב העליה שמגיעים לא-יהודים רבים...

להיפך, הוא אמר: האם אין כבר מספיק יהודים במדינת ישראל? אמרתי שבויכוחים האלה שואלים האם אין כבר מספיק גויים במדינת ישראל.

(תרגום)

כך קרה, שליהודי רוסיה, מדינת ישראל היא המדינה הקרובה ביותר, יותר מכל מדינה אחרת, מפני שלכל אחד מיהודי רוסיה יש פה בן משפחה, חברים או מכרים.

ישראל קרובה לא רק בגלל המושגים המופשטים של קהילה יהודית, אלא מפני שכל החדשות מפה והאירועים מפה נוגעים ישירות לחיי הקרובים המכרים ובני המשפחה.

הוא אמר: לחייהם או למותם של אותם אנשים.

(תרגום)

כל מה שהוא יאמר עכשיו, מבוסס על התחושה הזו ועל השנים האחרונות שקושרים בין אדון סטנובסקי למדינת ישראל:

אנחנו אנשים שונים, לפעמים יש לנו כיפה על הראש ולפעמים יש לנו כיפה בכיס ולפעמים בתוך הנשמה. אבל, אם אנחנו נתחלק לפלגים ולא נזכור את אחדותנו כעם, אז לגבי שאלת העליה והשיבה לישראל, יחליטו עליה אחרים במקומנו.

תאמר לו, שהכיפה הכי חשובה מכל הדוגמאות זו הכיפה בנשמה.

(תרגום)

מדינת ישראל קמה אחרי שנספו 6 מיליון יהודים והרצון העז הוא שהמדינה הזו תמשיך להתקיים. שלא יחזור שוב המחזה הזה ושישראל תמשיך להיות תקווה של כל יהודי.

תודה רבה. חבר הכנסת הלפרט אחרון הדוברים ולאחר מכן נסכם את הישיבה.

ראשית, אני רוצה לקדם בברכה את המשלחת החשובה של הקונגרס היהודי ברוסיה. אני רוצה לומר, שבמשך עשרות שנים התופעה הזאת שאנחנו, בישראל, נקבל כאן משלחת של קונגרס יהודי ברוסיה, זה היה בגדר חלום. אני שמח מאוד שהחלום הזה התגשם.

אתמול ביקש ממני היושב ראש שאדבר על הנושא של עליית יהודי רוסיה. לא הצלחתי לעשות זאת אתמול, אז הבטחתי לו שאעשה זאת ולכן אני עושה זאת היום. אני רוצה להתייחס לדבריו של אחרון הדוברים, לגבי הכיפה. אנחנו לא מדברים עכשיו על כיפה בכלל, לא על גדולה ולא על קטנה. אנחנו יודעים שמה שקרה בברית המועצות לשעבר, במשך 70 שנה הם היו מנותקים מהעם היהודי בעולם. אנחנו יודעים איזה משטר היה ברוסיה ואילו סכנות היו לכל מי שרצה לחיות לפי אורח דתי.

אני רוצה לפנות לנשיא הקונגרס היהודי ולכל חברי הקונגרס: אני חושב שאחד התפקידים החשובים והעיקריים של הקונגרס היהודי ברוסיה הוא שצריך לדאוג לכך שיעלו יהודים ורק יהודים. אחוז הלא יהודים שמגיעים לארץ במסגרת העליה, יש ויכוח אם מדובר ב-60% או 70% לא יהודים. חשוב מאוד, שהקונגרס היהודי יקים מנגנוני בקרה לגבי אלה שרוצים לעלות לארץ ישראל. חשוב מאוד שלקונגרס היהודי יהיה קשר גם עם השגרירות.

אני מציע, שנציגי הקונגרס יעשו ברית לכל הגברים היוצאים מרוסיה ואז לפחות בקטע הזה הכל יהיה נקי. רצוי שזה יהיה לפני העליה למטוס.

חברים, זו מדינה דמוקרטית וזכותו של כל אדם לומר את דבריו.

אני מכיר את הדעות שלך ואני יודע שהרבה פעמים אני לא מדבר לאנשים שמבינים אותי אלא אני מדבר יותר לפרוטוקול, בשביל ההיסטוריה של הכנסת. יום אחד אנחנו נתעורר, כאשר נהיה מיעוט יהודי במדינת ישראל ואז יוציאו את הפרוטוקולים ויראו שהיה איזה משוגע אחד, שהתריע על הבעיה הזאת הרבה מאוד פעמים וצחקו עליו. אני לא מתרגש מזה, זה לא משפיע עלי, אתם יכולים לומר מה שאתם רוצים. אני מדבר מתוך עמקי לבי.

כולם שותפים לאותה דאגה ולא הקונגרס היהודי ברוסיה יפתור לך אותה, עם כל הכבוד.

הקונגרס היהודי ברוסיה צריך להקים מנגנוני בקרה, להיות בקשר עם השגרירות ולא בזמן שהאנשים עולים למטוס, חבר הכנסת שטרן, אלא הרבה לפני כן. צריך לדאוג שרק יהודים יעלו לארץ ישראל. אני בטוח שגם אתה לא רוצה שרוב העולים מרוסיה יהיו לא יהודים.

יש עוד גברת אחת שלא דיברה אך לפני כן, אני רוצה לומר דבר אחד: אני מבין שיש דמוקרטיזציה גם ברוסיה. אצלנו הדמוקרטיה כבר ותיקה ושורשית. כל אחד ודעותיו, אנחנו מכבדים את כל הדעות ואני משוכנע שכל מה שאמר הרב הלפרט, באמת כואב לו, גם אם מכעיס חלק מהאנשים שיושבים פה.

גברת חזנוב, בבקשה.

(תרגום)

גברת חזנוב אומרת, שאין זו הפגישה הראשונה בין נציגי קונגרס יהודי רוסיה ובין מוסדות ישראליים והכנסת. מעבר להצגות הכוללות, יש לה הצעה קונקרטית, להקים ועדה בין-לאומית, רוסיה ישראל, בנושא פיתוח הזהות היהודית ברוסיה.

מתוך פעילותה של הגברת במוסדות הסוכנות היהודית ומהניסיון הרב היא סבורה, שבעיית פיתוח הזהות היהודית לא רק לגבי רוסיה אלא גם לגבי ישראל...

היא אמרה שאולי זה המקום החשוב ביותר לטיפול בבעיה הזאת.

(תרגום)

גם כשאדם עולה לישראל, גם אם הוא מזהה את עצמו כיהודי, הוא מתרגם את מילת הזהות כקבלת סל קליטה והטבות אחרות בתור אזרח, אבל לא כיהודי.

כשיהודי בברית המועצות לשעבר רוקד הורה תחת עץ אשוח, הוא מרגיש את עצמו יותר יהודי מאשר כאן בארץ, כאשר הוא מתרוצץ בין מוסדות לקבלת סיוע לעולה ואין טיפול בזהותו היהודית כאן.

היא מביאה דוגמא מאחד מאולפני ההכנה לעולים באחת הערים הגדולות ברוסיה, כאשר מתנהל אולפן לזהות יהודית ולעברית והמרצה מישראל מכריז על הפסקת לימודים של 10 ימים לרגל פסח. היא שמעה שיחה בין שני תלמידים של אותו אולפן, שאחד שואל את השני: מה פתאום יש לנו הפסקה? מה זה הפסח הזה? אז אומר אחד התלמידים: זה הפסח שלהם, שהוא לפני הפסחא שלנו.

הגברת מציעה הקמת ועדה בין-לאומית בין רוסיה וישראל, אבל היא אומרת שיתכן שיש להכליל גם פעילות במדינות אחרות, שתעסוק בנפרד, לא בתרבות או בלימודי ישראל, אלא לאחד הכל ביחד, כתכנית כוללת להעמקת הזהות היהודית בקרב יהודי רוסיה, גם שם וגם פה.

היא מציעה לנציג קונגרס יהודי רוסיה, לפנות לארגונים יהודיים בשאר מדינות חבר העמים להצטרף לעניין הזה.

נשיא הקונגרס הזכיר בדבריו את הקשר עם "אורט" ואני רוצה לספר לו, שהמעבדות הטכנולוגיות שנפתחות בבתי הספר היהודיים בשיתוף "אורט", תורמות הרבה מאוד. זה מעשה חשוב מאוד גם לרמה האקדמית של התלמידים בתחומי הטכנולוגיה, עברית ויהדות וגם למוניטין וליוקרה של בתי הספר.

דבר שני, אנחנו עובדים עכשיו על תכנית בשיתוף "אורט ישראל" ו"אורט בין-לאומי", על קשר בין בתי הספר שם, ברוסיה, ובתי הספר בישראל. קשר של למידה מרחוק, אי מייל, אינטרנט, חילופי משלחות של תלמידים ושל מורים וכרגע מדובר על שלושה בתי ספר ברוסיה ואחד בקייב. ברוסיה מדובר על בית ספר "אורט מוסקבה", בית ספר "ירושלים" בסנט-פטרבורג, בית ספר "גשר" בסמארה, כשהתכנית היא בטווח של שנתיים שלוש, להגיע לכל בתי הספר האלה בשיתוף פעולה עם "אורט" ושיתוף פעולה של הקונגרס וזה דבר מאוד חשוב.

(תרגום)

מתוך כל הדברים שהושמעו פה, שבה ועולה אותה בעיה מרכזית של זהות מרכזית בתפוצות, שמעסיקה ותעסיק כדגש עיקרי את הפעילות של קונגרס יהודי רוסיה. ניתן להציע פתרונות שונים לבעיה זו, להיעדר זהות יהודית, אבל על ישראל להציע את המתכונת העיקרית להחדרת הזהות היהודית הזו ליהודי רוסיה.

על בסיס הקמת תשתית שמתקיימת על ידי קונגרס יהודי רוסיה וארגונים אחרים ברחבי רוסיה, על ישראל להציע את אותה מתכונת ומתדולוגיה של החדרת הזהות היהודית, שתתקבל על ידי כולם ותקודם על ידי כולם.

יש לנשיא קונגרס רוסיה ספק רב, שהתכניות שמופצות על ידי גורמים ממלכתיים ברוסיה, התכניות האלה מתואמות בינם לבין עצמם ובוודאי אין לו שום ביטחון שהארגונים הישראלים שפועלים על בסיס מימון זר, אמריקאי בעיקר, מתואמים עם המוסדות הממלכתיים, כולל משרד החינוך בארץ.

כיוון שאיש, כולל נשיא קונגרס יהודי רוסיה, לא מסוגל לתת שום ערובה לגבי עתיד יהודי רוסיה בעוד כשנתיים שלוש, הוא חושב שחשוב באופן קיצוני לנצל את הזמן שניתן לנו על ידי ההיסטוריה ולקדם את זהותם העצמית של יהודי רוסיה, עד כמה שניתן.

ישראל היא המקום הראשון בו מועלה הנושא הזה, אבל הם מתכוונים לדבר על כך גם במקומות נוספים והיו רוצים לצאת מפה מתוך הכרה של תמיכת כנסת ישראל ושאיפתם בנושא הזה.

בסיכום דבריי, כפי שאמרתי כבר תוך כדי, הדגש המיוחד שהיושב ראש שם על הזהות היהודית ריגש אותי. אני חייב להגיד, שכשגברת חזנוב אמרה שגם בישראל יש מה לעשות לגבי הזהות היהודית, אני חייב לספר שקיבלתי רק לפני יומיים תלונה מאחד האולפנים לעברית, שרוצים להכניס איזה שהוא שינוי נוסף בזהות יהודית והיתה התנגדות, מה זה פה? כפיה דתית וכולי. ההתנגדות היתה לא של הסטודנטים אלא של המוסדות.

לצערי הגדול, בישראל, מסיבות פוליטיות, יש מתח גדול בכל מה שקשור ליהדות או בין דתיים לחילוניים ואז, גם כאשר רוצים להכניס את הדבר המינימלי שכל כך הרבה דיבר עליו כאן יושב ראש הקונגרס היהודי ברוסיה, אנחנו נתקלים בקשיים כאן, בישראל.

בעקבות השיחה היום כאן, אתכם, אני אכנס ישיבה מיוחדת שבה אזמין גם את העוסקים במלאכת החינוך ברוסיה וגם בשאר התפוצות וגם בישראל, את נציגי משרד החינוך וגופים וולונטריים כמו הסוכנות לישיבה שעניינה יהיה רק בנושא הזהות היהודית.
אם לישיבה כזו תוכלו לשלוח נציג שלכם או שהוא במקרה יהיה בישראל והעניין בוער בעצמותיו, כמו גברת חזנוב או מי שאתם מחליטים, אני אשמח מאוד. אנחנו ננסה לתאם ואז אולי נצא מהישיבה הזאת באיזו שהיא החלטה משלבת. אני לא מאמין בהקמת עוד ארגון, כי אז במקום 200 ארגונים יהיו לנו 201, אבל שיתוף פעולה או בסיס משותף, לא נשיג בוועדה הזאת.

אני מודה לכם. היה לי לעונג רב לארח אתכם ואני מאחל לכם בהצלחה בכל מה שתעשו. הישיבה נעולה.











(הישיבה ננעלה בשעה 11:50)