פרוטוקולים/ועדת קליטה/2997




21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19.03.2001

פרוטוקולים/ועדת קליטה/2997
ירושלים, א' באייר, תשס"א
24 באפריל, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 136
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שני, כ"ד באדר התשס"א – 19 במארס 2001 – שעה 11:30

חברי הוועדה: צבי הנדל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
סופה לנדבר

שמואל בן-שמואל - מנהל מח' תפוצות, משרד החוץ
יוסי שרגא - מנהל מדור מזה"ת בחטיבה לעלייה מהמערב,
הסוכנות היהודית
אריה אזולאי - יו"ר ועדת עלייה וקליטה של חבר הנאמנים, הסוה"י
אליהו רדיע - ראש מועצת גדרה
ציון בר-אשר - מועצת גדרה
דוד שוקר - בני עיש
עו"ד רענן בן-טובים - מטפל בבעיות עולים
שלמה ג'רפי - העלה את הילד מתימן
יצחק יצחקי - מנהל פנימיית "בן יקיר"
דוד לוי - הרב של הילד
יחיאל נהרי - הילד שעלה מתימן
יעקב צברי - יו"ר עמותה התאחדות עולי תימן האחרונים
משה נחום - נשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

פעילות הסוכנות היהודית להצלת ילדי תימן מידי חסידי סאטמר בניו-יורק.
ישיבה בהשתתפות הנער יחיא יוסף נהרי שנחטף בהיותו בן ארבע וחולץ מידי
הסאטמרים לאחר עשר שנים.

- - - - - - - -










פעילות הסוכנות היהודית להצלת ילדי תימן מידי חסידי סאטמר בניו-יורק

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, שהיא מעין ישיבת המשך לישיבה קודמת שנערכה בענין עליית יהודי תימן, גם הפעילות של חסידי סאטמר "אוהבי ישראל" גדולים וגם המגורים של המשפחות בבאר-שבע ובאשקלון שרוצות לעבור לרחובות.

אני מבקש מהנוכחים להציג את עצמם כדי שנכיר אותם.

שלמי ג'רפי – פעיל עלייה בארצות-הברית להעלאת יהודי תימן.

יוסי שרגא - אחראי בסוכנות היהודית על נושא העלייה מארצות ערב, המזרח התיכון.

דוד לוי - רב הישוב אבני חפץ ממערב לשומרון, שקלט את יחיאל נהרי. הוא גר בישוב אצל אחותו, שברגע האחרון נבצר ממנה להצטרף. הוא הצטרף לחברת הנוער, שם יש מעטים בגיל שלו. אני באופן אישי מלווה את כל הקליטה שלו ובבחירת המוסד החינוכי המתאים.

יחיאל, בן כמה אתה?

אני בן 14.

טוב לך באבני חפץ?

כן, טוב.

יצחק יצחקי – אני מנהל הפנימייה "בן יקיר" בכפר הרא"ה שיחיאל נמצא בה היום. הפנימייה היא בבעלות הסוכנות היהודית. יחיאל נקלט בפנימייה אצלנו לפני שבועיים וחצי. קראנו את הספור שלו בעיתון וכך הוא הגיע אלינו. הוא ילד מאד חביב, דובר ארבע שפות. הוא אהוד על הילדים, אהוב על הצוות. יש לנו מגמה לעזור לו בקליטה בארץ, בלימודים, בסגירת הפער הלימודי והחברתי, ואנחנו מאחלים לו בהצלחה. מקווים שיצליח.

בעזרת השם.

איזה שפות אתה מדבר?

אידיש, ערבית, עברית ואנגלית.

רענן בן-טובים – אני עורך-דין. אני מלווה את שלמה בעבודה הברוכה שהוא עושה. הכרתי אותו בעבודה שהוא עושה. נחשפתי לזה דרך מקרה אישי שהיה אצלנו במשפחה וכתוצאה מכך הכרתי אדם שעושה עבודה נפלאה, עבודת קודש של ממש בהצלת יהודי תימן ויהדות תימן, כשבראש ובראשונה זה יהודי תימן. יחיאל הוא רק מקרה אחד.

אני מייצג כרגע גם אדם שהועלה לארץ יחד עם משפחתו על-ידי שלמה, וכתוצאה מקשיי קליטה – ואני אהיה הרבה יותר חריף, לא רק כתוצאה מקשיי קליטה, אלא כתוצאה מקליטה לא נכונה כאן בישראל הוא היום מבלה במעצר. המשפחה שלו נמצאת בשכונה קשה מאד לאחר שהיטלטלו בין מספר ערים ויישובים בארץ, מתנכלים להם.

כל מה שאני רוצה לומר כאן הוא שבהעדר קליטה נכונה - ואני רואה את זה מתוך המקרים שאני מתעסק אתם, ובמיוחד מתוך המקרה הספציפי הזה - אנשים לא יכולים להיקלט כאן בצורה טובה, וכבר קרו מקרים שבהם הם לקחו את המשפחה והגיעו לשדה התעופה ורצו לחזור לתימן. לא משנה שזה היה בלתי-אפשרי באותו זמן, זה רק מראה על אופן הקליטה של אותה משפחה, או שלא נותנים את הדעת מספיק על כך.

אני מקווה מאד שהוועדה בראשותך תיתן את הדעת על כך והדברים ישתפרו. תודה.

יעקב צברי – יושב-ראש העמותה של התאחדות עולי תימן האחרונים.

דוד שוקר - בני עיש. בזמנו עסקתי במקביל לשלמה כאן בארץ בארגון של הצלת יהודי תימן, והיום אני ממשיך לטפל וללוות אותם בארץ.

בהצלחה.

ציון בר-אשר – מועצת גדרה.

אלי רדיע - ראש מועצת גדרה.

משה נחום - נשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן. טיפלנו בפדרציות היהודיות, הקונגרס היהודי העולמי, הקונגרס ליהודי קנדה, והיום בארצות-הברית. אני הייתי הראשון שביקר בתימן והבאתי לפני 15 – 16 שנים את המודעות לכנסת.

תודה לכולם. שלמה ג'רפי, בבקשה.

כאמור, אני פעיל עלייה בארצות-הברית.

לעולים יהודי תימן יש בעיה שנקראת סאטמרים ונטורי קרתא. הם מפריעים לעלייה של יהודי תימן ורק ליהודי תימן, מפני שהם מנצלים אותם בשביל לגבות כספים. הם לא יכולים להציל מישהו מעדה אחרת בלי פאות ובלי שמלה קרועה ולגבות הרבה כספים מכל מיני אנשים ומכל מיני מוסדות. היום כל המאבק שלהם הוא נגד העלייה לישראל. הם משמיצים את המדינה.

בתימן יש היום תימני חדש – זאת התמונה – הוא לובש מעיל של סאטמר עם כובע תימני. זאת התמונה המופצת בתימן.

בתימן נשארו 286 יהודים. בלונדון יש בערך 68 יהודים במסגרת נטורי קרתא, ובארצות-הברית יש 110 יהודים במסגרת הסאטמרים. בתימן הם מפוזרים בכמה כפרים. יש שני גופים: סאטמרים ונטורי קרתא, שעובדים בשיתוף-פעולה.

אתן לכם דוגמה. את יחיאל נהרי וארבעת אחיו הוציאו לפני שש שנים מתימן לארצות-הברית. אביו נפטר לפני שמונה שנים ואמו נשארה בתימן עם שתי בנות. ארבעה אחים נמצאים בארצות-הברית. הביאו את יחיאל לארצות-הברית, הכניסו אותו ללמוד בישיבה. ניסו להכריח אותו ללמוד אידיש. הוא כנראה לא כל-כך רצה ללמוד, אז פשוט היו מרימים עליו ידיים עד שהגיע למצב כזה שהוא התלונן נגד הסאטמרים והוא לא רצה לחזור לישיבה. הוא נכנס למעין בית מחסה, רק לישון שם, וכך עברו עליו שלוש שנים. הוא היה יכול להיות תלמיד טוב וללמוד מצוין, אבל זה מה שקרה אתו.

לפני שלוש שנים דאגנו שאחותו תגיע לארץ מארצות-הברית. בארצות-הברית נשארו שני אחים, ואמו ושתי אחיותיו בתימן.

בנובמבר 1999 הוצאתי שתי משפחות מהסאטמרים לארץ. הם הגיעו למרכז קליטה בבאר-שבע ומשום-מה הם לא הסתדרו. באו הסאטמרים ולקחו משפחה לבני-ברק. הם כל הזמן מנסים להוציא אותם ולהעביר אותם או לבני-ברק או לארצות-הברית או ללונדון, העיקר שלא יישארו בישראל.

בני-ברק כתחנה? הרי בני-ברק נמצאת בישראל.

אני יודע, אבל הם שייכים לסאטמרים בבני-ברק. הם דואגים להחזיר אותם לתימן, או שיסעו חזרה לארצות-הברית.

עזרא נהרי יצא לתימן. קרה מקרה והוא נהרג שם, ועכשיו השאיר פה אישה עם חמישה ילדים, וכל זה בגלל שהוציאו נגדו צו עיכוב. רצו שהוא ייסע לפתור בעיה כלשהי שיש לו שם, וזה מה שקרה. לפני שמונה ימים הוא מת.

הם כל הזמן מסיתים ומפריעים לעלייה, מפיצים כרוזים ש'בארץ הנשים לא יהיו שלכם והבנות יהיו פרוצות'. הם מפיצים דפים ליהודי תימן על המצב. הם גם מדברים נגד המדינה, ששולחת את הבנים לצבא והם יחזרו בלי ידיים, בלי רגליים.

נוסף לכך, חלק מהעולים מגיעים לארץ ולא מתאקלמים, ואז הסאטמרים מנצלים את המצב ומנסים להוציא אותם לחוץ-לארץ.

הדבר החשוב שמפריע להם להיקלט כאן זו המשכנתה. הם מקבלים פה משכנתאות שאתן הם לא יכולים לקנות פה דירה ואז הם נשארים במרכז קליטה. כמו בבאר-שבע, שם העולים נמצאים כבר שנתיים והם לא יכולים לקנות דירות ולצאת מהמקום.

בפרוטוקול של הישיבה הקודמת ראיתי שמשרד השיכון אומר שהוא מוכן לתת להם משכנתאות כמו ליהודי אתיופיה.

לא לגמרי, אבל כמעט. עם זה, גם כשהמשכנתאות מוגדלות הן עדיין לא מספיק גדולות להשלים את עלות הדירה.

היום המשפחות גרות בפריפריה. קרובי המשפחה שלהם גרים ברחובות, ורחובות לא מוכרת.

יהודי תימן נמצאים באושיות ברחובות, באשקלון ובמרכז קליטה בבאר-שבע. הגשנו רשימה של האנשים שצריכים לקנות דירות, אבל הם לא יכולים. לא רק זה, מי שרוצה לקנות דירה, הוא לא יכול לחתום על חוזה, כי הוא לא יודע אם יאשרו לו תוספת למשכנתה או לא, והוא פוחד להיכנס להתחייבויות. זו בעיה ממש רצינית.

נוסף לכך אין מספיק הכוונה. העולה מגיע למרכז קליטה, אף אחד לא מקבל אותו. העולים יושבים שם שנתיים, בו בזמן שהם יכלו לקנות דירה תוך חודש – חודשיים ולפתור את הבעיה.

לא הזמנו היום את משרד השיכון מאחר שהישיבה הזאת אמורה לעסוק יותר בנושא של הסאטמרים. אם הבעיה הזאת לא נפתרה אני מציע שנזמן את אנשי משרד השיכון. אני רוצה שבישיבה זו נתרכז בנושא של ההשפעה הגדולה של הסאטמרים ושכל אחד יציע את הצעתו איך פותרים את הבעיה הזאת.

הבעיה של הסאטמרים היא שהם מסיתים. האנשים מגיעים היום לארץ לביקור וגם שומעים על האנשים שלא הסתדרו פה ואז זה משפיע שאלה שמבקרים בארץ לא יבואו. יש מישהו שגר ברחובות כבר שש שנים והוא לא מצליח לקנות בית. המחירים גבוהים, לא עדכנו את המשכנתה שמונה שנים והדולר עלה. אם לפני שבע-שמונה שנים העולים היו מקבלים 105,000 דולר, היום הם מקבלים פחות מ-80,000 דולר.

זאת אומרת, אם הטיפול בארץ הוא לא 100%, זה משפיע לרעה ומקל על הסאטמרים לעשות את העבודה.

בדיוק.

ליהודה חביב יש תעודה של אסיר ציון. עצרו אותו בתימן ועינו אותו במכות חשמל. כשהוא רצה לעלות לארץ תפסו אותו באוניה, וכמעט הוציאו אותו מדעתו.

הוא הגיע לארץ, התגלגל מרחובות לאשקלון, מאשקלון לקרית-גת, מקרית-גת לאשקלון ובסוף שמו אותו בשכונה של עבריינים. העלילו עליו כל מיני עלילות והיום הוא בבית-סוהר. חייבים למצוא לו פתרון מיידי כדי שיעוף מהשכונה הזאת.

כמה זמן הוא בכלא?

הוא נמצא במעצר לפני משפט. יחד עם זה יש המשפחה שלו שכל הזמן מתנכלים לה בשכונה עצמה. מציקים להם, לא נותנים להם לצאת מהבית. בשכונה עצמה זורקים להם דברים לתוך הבית. יש להם שתי ילדות קטנות בתוך הבית ושתי הילדות האלה ממש פוחדות.

אני חושב שכדי לפתור את הבעיה של עליית יהודי תימן חייבים לפתור את הבעיה בארץ, כי בתימן הם יודעים שפה בארץ הם לא מסתדרים אז הם לא אומרים להם לא לצאת. חייבים למצוא לזה פתרון. או שיהיה קריטריון לפיו משפחה עם למעלה מארבעה ילדים או שבעה ילדים מקבלת סכום מסוים, ובהתאם לזה הם יחפשו להם דירה. אחרת הם לא קונים דירה. המצב הזה הוא בלתי-נסבל. הוא גורם להתמרמרות, זה מגיע לסאטמרים וגם לתימן.

תודה. משה נחום, בבקשה.

לפני כעשרים שנה אני דיווחתי לשלטונות שלנו, גם למוסד וגם לשב"כ, וגם סיפקתי להם תמונות על מצבם של יהודי תימן. מישהו כבר דאג לעדכן באיזו שהיא צורה ולומר שלא היו דברים מעולם, יהודי תימן לא רוצים לבוא, אין בכלל יהודים בתימן. ב-1978 הוציאו נגדי כרוז דרך הקונגרס היהודי העולמי שאין יהודים בתימן. המסמך הזה מודפס בתוך הספר. לקח לי מספר שנים לגלות את זה, כשהראינו את הסרט על מצבם של יהודי תימן ואת הספור לעלייה המוסלמית שהפכנו אותה אחר-כך לאטרקציה יהודית.

יהודי סאטמר משתמשים ביהודי תימן. טוענים שיש עשרות אלפים. הם לקחו להם שני יהודים תימנים מארצות-הברית, ודרך אש"ף סידרו להם להגיע לתימן ולבנות להם מקוואות וחדרי ילדים כדי ללמוד. מה ללמוד? פרשת השבוע. ילדי תימן בתימן אסור להם ללכת לבית-ספר. אין להם השכלה מינימלית, אין גן ילדים, אין בית-ספר, אין תיכון. הם אינם יודעים קרוא וכתוב את שפת המקום, כלומר ערבית או שפות זרות. באיזה שהוא מקום הגבילו אותם כדי שיעשו בהם כרצונם.

אני גיליתי בזמני את כל מה שהם מנסים לעשות. יש בידי מסמך שהם הוציאו לא מזמן כתבה לפיה יש עוד 18,000 יהודים. קרי, אם יש 18,000 יהודים, הם קוראים ליהדות הגולה ומבקשים עזרה והם מקבלים מיליונים, וליהודי תימן הם נותנים כמה אלפים כדי שיישארו שם ויהיו תלויים בהם. הם "הרעילו" אותם כלפי המדינה.

כשבאנו למקומות שבהם החזיקו הסאטמרים את הילדים בישיבות שלהם, אני יצאתי לוושינגטון וביקשתי מהסנטור פוקסמן לקחת את העניינים לידיים. פניתי לאמנסטי, לג'וינט, לבית הלבן ולסטייט-דפרטמנט ואמרתי: לא ייתכן שאמא יושבת שם על הקרח, רוצה לראות את הבן שלה, והם רוצים לאלץ אותה לגלח את הראש אם היא רוצה לראות את הילד, אחרי שלא ראתה אותו למעלה מחמש שנים. יש לנו פעילים בניו-ג'רזי שניסו לעשות את כל אשר לאל ידם כדי לתת לאמא האומללה הזאת ולבעלה לראות את הילד שלא ראו אותו מספר שנים.

איך ייתכן שמדינה נאורה כמדינת ישראל, או הקונגרס היהודי העולמי, או הג'וינט לא יפעילו את כוח ההשפעה לפחות דרך הבית הלבן או דרך ה"סטייט דפרטמנט", או דרך ארגון זכויות אדם? אני נפגשתי עם מושל מדינת קליפורניה, שהוא נשיא בית-המשפט העליון לזכויות האדם וסיפרתי לו את כל המעללים. הבאנו את הענין לידיעת איפ"אק, לידיעת אמנסטי ולידיעת הצלב האדום, וכאילו אתה מדבר אל קירות. אף אחד לא מנסה להתגרות בהם.

שלמה ג'רפי טיפל כבר לפני שלושים שנה בהתרת העגונות. היו מי שחלקו על זה ואמרו שהסוכנות דאגה לזה. לסוכנות לא היתה יד בדבר.

נקודה שנייה. היו מקרי רצח בתימן בשל שיתוף-פעולה. הראשון - אברהם נהרי, והשני – יחיא יהודה.

לפני שאתה עובר הלאה, בנושא של יהדות סאטמר. מה קרה עם כל הגופים שפנית אליהם?

הם אומרים שהענין בטיפול ואין שום טיפול.

יש לי שאלה. למה אנחנו או גופים ישראלים שיש לנו נציגות בארצות-הברית לא יכולים לתבוע אותם למשפט על דברים, כמו שאתה אומר, שהילד לא נפגש עם האמא?

לא, תרשו לי להסביר. זאת היתה משפחה בשם חאג'רדי שנתנו לאמא כסא רעוע, כמו תרומה לבית. היא שמה את הילדה על הכסא, הילדה נפלה וקיבלה מכה בראש ואז הסאטמרים היו צריכים לשלם לבית-חולים 1,000 דולר ליום כדי להחזיק את הילדה, כי היה להם ביטוח. אז החליטו שיותר קל להגיד שהאמא לא מסוגלת לטפל בילדים, והיא הרי טיפלה בילדים לפני המקרה, ואז הממשלה צריכה לממן את ההוצאות בסך 1,000 דולר ליום. יותר מזה, הם דאגו שעובדות סוציאליות יגידו שהאמא לא יכולה לטפל ואז לקחו גם את שאר הילדים. כלומר, ששה ילדים שלה נמצאים אצל משפחות סאטמרים והם גם מקבלים כסף מהמדינה. כלומר, הם הרוויחו מזה שלא שילמו לבית-חולים, וגם המשפחות מרוויחות כל חודש כסף כמשפחות אומנה.

הנקודה היא שנרצחים לנו יהודים בתימן. המקרה האחרון היה לפני מספר חודשים כשרצחו את יחיא בעוני בחנות שלו. אני מצטער לומר לכם, רבותי, יהודי נרצח לאור היום, והוא היהודי השלישי שנרצח. שלמה ג'רפי דיבר על העינויים שעבר היהודי הנחשד בבתי-סוהר. אלה נחשדו כמשת"פים למדינת ישראל או לעלייה הציונית ולכן הם נרצחו לאור היום.

היתה לי מלחמה עם הסוכנות עד שאישרנו הכרה כאסירות ציון לשתי נשים יהודיות, אבל הגב' בעוני אין לה שום הכרה, וזה מאד מצער שהבן שלה צריך להיאבק כדי שאמו, שבעלה נרצח לאור היום ללא שום סיבה אלא בגלל החשד הזה שכביכול הוא משת"פ יהודי או משת"פ של העמותה הציונית.

את מי אתה מאשים שהוא נרצח?

אני מאשים את הערבים. בשלושת המקרים האלה היתה הדלפה.

מתי נרצח בעוני?

בעוני נרצח ב-12.2.1999.

משרד הקליטה יכול להקל קצת על אשתו אם היא תקבל הכרה כאסירת ציון. כשהוא נרצח היא היתה בתימן.

מי מכריז על אישה כאסירת ציון?

הסוכנות היהודית.

אנחנו משפיעים אבל לא מכריזים.

צריך לתת לה את ההכרה כאסירת ציון. לדעתי זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות. כי הסוכנות היהודית סירבה. שלחו להם מכתב שלא מוכנים להכיר בזה.

זה לא מסתדר לי.

גם לי זה לא הסתדר. סירבו ולפני חודשיים – שלושה חודשים הגישו ערעור. היו להם 45 ימים כדי להגיש ערעור לוועדה שקובעת את הדבר הזה.

מי יושב בראש הוועדה הזאת?

משה גץ ממשרד הקליטה.

התהליך הוא יותר מורכב. הסוכנות היא רק צינור. במדינות מסוימות דרושים גם אישורים של מוסדות ממלכתיים כדי להוכיח שהוא באמת נרצח.

עוד נקודה חשובה. אני חושב שמחובתה של מדינת ישראל להוציא כתבה יפה בעיתונות הבין-לאומית שנותרו בתימן רק כמה עשרות אנשים, ואז זה לא יתן נשק בידי הסאטמרים לגבות מיליונים מחסידי העולם כשהם אומרים להם שהם מצילים את יהודי תימן. זה המינימום שאפשר לעשות. שלא נישאר נאיביים בכל הענין הזה ולפחות נוכל להשיב להם מלחמה קטנה תמורת אותה התנכרות אלינו, התאכזרות, הנידויים שלהם, החרמות.

זה רק ענין של תקציב שיאפשר להוציא את המשפחות.

שמענו את הדברים. אם ניתן לסכם אותם, זה ניצול של יהודים על-ידי יהודים, לא משנה לאלו מטרות. אנחנו צריכים להתמקד בשאלה איך אנחנו יכולים להשפיע ולגרום לכך שהסאטמרים יפסיקו לגרום להם – בגלל סיבות של דיור, של דיווח מהארץ על המצב, שאולי כדאי גם כן ליהנות מאותם פרות של הסאטמרים וכדומה.

אני חושב שהדרך היחידה היא עבודה והפעלה, ואתה תמצא את הדרכים לכך בדרכים שאתה מבין כדי שכל מי שיוכל ישפיע על שלטונות ארצות-הברית לגבי אותם יהודים שנמצאים שם בידיהם, ובלונדון. אינני יודע עד כמה אפשר להשפיע על השלטונות שהסאטמרים מחזיקים בתימן, אבל במה שאנחנו כן יכולים להשפיע כדאי שנעשה את זה במסגרת השגרירויות או במסגרות אחרות.

לפני כשבועיים ראיתי את יחיא בקרית עקרון. הוא ישב שם ממש אצור, בקושי דיבר. היום הוא נראה אחרת, אם כי עדיין לא משוחרר מספיק, אבל יש הבדל. באותו ערב הוא לא חייך כפי שהוא מחייך עכשיו. אני סומך על האנשים שמלווים אותו שעם הזמן הוא יתחזק.

באותו ערב אריק חדד הקרין סרט שהוא צילם בבית שלהם, כשיחיא היה בן חמש או שש, עם פיאות. אמרתי לו באותו ערב שאפשר להיות יהודי גם בלי פיאות. אני רוצה לציין שחל בו שינוי משמעותי מאז שראיתי אותו לפני שבועיים.

אני מצפה ממך שאתה תפעל בענין הסאטמרים. וליחיא אני רוצה לאחל שהוא ייקלט בארץ כמו שצריך, ושאחיך ואחיותיך גם כן יגיעו בעקבותיך.

בעזרת השם.

כמה שנים היית אצל הסאטמרים?

שש שנים.

טוב לך פה?

כן.

אריה אזולאי, בבקשה.

ביום רביעי יעלה בוועדה זו הנושא של הנעדרים באיראן. יוסי שרגא מטפל בסוכנות בפעילויות ובמצוקות האלה, וביניהן 648 עולי תימן שעלו לארץ מאז 1992. אנחנו מדברים לא רק על החיובי אלא גם על המצוקות ואיך להפוך את המצוקה לשמחת עלייה.

אני רוצה להעיר מספר הערות קצרות. אנחנו משתדלים בטיפול שלנו בנושא תימן או איראן, והגבול הדק בין לערב את התקשורת או שהשתיקה עדיפה, ולכן הבעיה היא לא מאבק בתקשורת, כי בסופו של דבר אתה לא יודע במה אתה מזיק ופוגע, ואנחנו לא מעונינים שהאור יחשוף אנשים תמימים שיכולים לשלם בחייהם.

אני מציע להוציא המלצות, במסגרת הוועדה, ולהפעיל לחץ. אנחנו יודעים שיש 286 יהודים בתימן. זה בעצם הרזרבואר גם של הסאטמרים. זה בערך 48 בתי-אב, ואם ארבעה – חמישה בתי-אב יזוזו, כולם יזוזו.

מהי לדעתך נקודת ארכימדס בענין הזה?

הנקודה, לדעתי, היא היכולת לתפור סל קליטה ייחודי שמתחיל במשכנתה, כי זאת תהיה ההצלחה, האבן השואבת. פעם ראשונה נגיד: בוא נחסל במו-ידינו גולה, עם הצער ההיסטורי אבל עם השמחה הציונית.

במחיר של 50 משכנתאות. זול מאד.

האפקט הפסיכולוגי, הציוני, הערכי, הרגשי - - -

אתה אומר להפוך את הדפקט לאפקט.

כן, בדיוק. מעז ייצא מתוק. השנה אנחנו קולטים 62,000 עולים, ביניהם כ-5,000 עולים מאתיופיה. לטפל ב-300 איש ברובעים מסוימים, רחובות נניח, אז עושים משכנתה אבל אומרים שרחובות היא לא מקום עדיף. במקום להתיחס לעולה מתייחסים לטריטוריה.

תעבור עכשיו לצד התכליתי. את מי אני צריך להזמין כדי לקבל החלטה כזאת?

את האוצר, הקליטה והשיכון.

אבל השוו את המשכנתאות של העולים מתימן למשכנתאות המועדפות של יוצאי אתיופיה.

בסדר, אבל ברגע שהעבירו את רחובות מדרגה א' ל-ה', התייחסו לרחובות ולא התייחסו לעולה.

זאת הנקודה. זה לא ענין של הגדלת המשכנתה.

אם יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה יזמן, כתוצאה מדיון דחוף ומהיר, את סגן שר הקליטה - - -

אני רוצה להסביר למה רחובות נתפסת היום על-ידי משרד השיכון ומשרד הקליטה כעיר שהם מעדיפים שהעולים מתימן לא יתרכזו בה. אנחנו יודעים על ריכוז מאד-מאד גבוה ברחובות של עולים מתימן. אנחנו עדים לכך שגנים שלמים הם שחורים, עם עולים מתימן, והם מעדיפים ליצור פיזור. זה מה שעמד מאחורי ההחלטה.

וילמה מייצגת עכשיו את כל אלה שלא יושבים כאן.

טוב מאד. לדעתי, הבעיה היא הקביעה האזורית. אחר-כך נברר איפה יש משפחות. אמרתי רחובות, אבל יכול להיות שאז הוא יקח את הזכאות ויילך למשפחה שלו באשקלון. הסביבה הקולטת תתפזר, כי לא כל המשפחות נמצאות באותו מקום.

אתם יודעים שהאנשים שנמצאים היום במקום מסוים רוצים ללכת לרחובות או אשקלון?

זהו, זה מה שיש.

אתם יודעים את זה מכלי ראשון?

מכלי ראשון. שלשום לקחתי את המשפחות לאשקלון, שם זו רמה ג', לא א'. לכן אמרתי קודם-כל תהיה הבטחה שלצורך זה הרמה תהיה א'. לדעתי זה יכול להיות הישג שישפיע מיד על הנושא של הסאטמרים. לכן אני חושב שברגע שיבואו 45 בתי-אב, לא יותר, זאת תהיה, לדעתי, בושה וחרפה לנו שאנחנו לא מסוגלים להגיד שגולה זו נגמרה.

ראשית, אני מברך את יחיאל על בואו לארץ ואני מקווה ששאר בני המשפחה שלו יגיעו, וכן יגיעו כל 110 שנותרו בארצות-הברית, ו-70 מאנגליה, וכמובן 286 שנותרו בתימן.

לדעת מה קורה בארצות-הברית עם הסאטמרים. מחלק גדול מהם הסאטמרים לוקחים את הדרכונים. בעצם הם משמשים שם כבני ערובה, ועליהם, כפי שאמרו הדוברים לפני, הם עושים את הכסף ואת כל ה"שנור" שלהם וכו'.

דבר שני, שהוא שלנו פה בארץ ואנחנו יכולים לתת את הדחיפה למנוע את מה שעושים הסאטמרים, וביחד עם זה לגרום לעלייה של יהודי תימן, כפי שאמר אריה אזולאי, ולחסל אחת ולתמיד את הגולה הזאת, כי לא מדובר באלפים ובמאות אלפים.

נושא המשכנתאות. צריך להבין שיהודי תימן, כמו האתיופים וכמו אחרים, מגיעים מחוסרי כל. אני עובד הרבה שנים בעלייה ואני מכיר את הרגישויות ואת ההשלכות. אם נותנים לאתיופים אז צריך לתת לרוסים, וכו'. כל העליות יבינו שזה דבר ייחודי. בסך-הכל מדובר באוכלוסייה של 200 וכמה נפשות. אם נגיד את זה לרוסים, יגידו: למה נתתם לתימנים עוד 10,000 דולר למשכנתה? כולנו נוכל להסביר למה נתנו את זה. פה לא מדובר במאות אלפים ולא בעשרות אלפים. אז גם עולי איראן ועיראק וכן עליות אחרות יבינו שגם הם מגיעים במצוקה, כי פה באמת מדובר בעלייה ייחודית, ספציפית, עלייה קטנה, שאם מדינת ישראל תגרום שהיא תחוסל, אז צריך לקחת 50 דירות, שכל אחת עולה 120,000 – 130,000 דולר, לתת להם את המשכנתה הזאת, ואחת ולתמיד לחסל את יהדות תימן, יהדות מפוארה, ובא לציון גואל.

קודם-כל אני רוצה לאחל לך, אדוני היושב-ראש, הצלחה בתפקידך החדש.

תודה רבה.

כמו שאומרים, וביודעי את כושרך ואת כישוריך כי אכן תצליח בוועדה זו ותנווט אותה על הדרך הטובה ביותר להעלות את שאר יהודי העולם לארץ-ישראל, לא רק את יהודי תימן.

אני רוצה לומר כמה מלים בקשר לסאטמרים. יהודי תימן שנלקחו לשם הפכו להיות בני ערובה. אני חושב שאי-אפשר להפריד ילדים מההורים, מהמשפחות, בתואנות שונות, מפני שגם הם יהודים, ואני חושב שמדינת ישראל, דרך הוועדה שאתה עומד בראשה, חייבת להפעיל לחץ אדיר, מבחינת זכויות אדם, מבחינה אנושית, כדי למנוע דברים כאלה.

אני מבין שהם עושים את זה בתחכום. הם משכנעים שהאמא לא מסוגלת לחנך אותם, ועוד.

כן, וכשהם כבר "שפוטים" אצלם, קשה להוציא אותם משם. מבחינה הומניטרית צריך לטפל בזה, לעבוד על הרגש. מה, הם לא בני-אדם הסאטמרים? הם לא מכירים את מצוות כיבוד אב ואם? הם מפרידים את הילדים מההורים כדי שהם לא יוכלו לכבד אותם? לדעתי זה אחד הדברים שצריך לטפל בו בצורה הנחושה ביותר.

ה"ה שרגא ואזולאי אמרו דברים מצוינים בקשר לחיסול הגולה הזאת. עוד השנה נחגוג, בעזרת השם, יובל לעליית יהודי תימן. אני חושב שהגיע הזמן שעוד השנה תחוסל הגולה הזאת בסכום של כמה מאות אלפי דולרים שאפשר יהיה להשיג אותו גם מתרומות, אם המדינה לא יכולה להשיג את הסכום הזה.

מאחר שזה דיון ראשון בנושא יהודי תימן בוועדתך, אני בטוח ומשוכנע שהוא ייחרת בזכרונך, והוא לא ימוש ולא ייצא מזכרונך עד שהבעייה הזאת תיפתר. אני מאחל לך שוב הצלחה.

תודה. אולי הילד החמוד שלנו יספר קצת על עצמו ועל קליטתו בארץ.

אני אחזור בתמצית על הדברים שהוא אמר. הם עלו שלושה, עם הבטחה לאמא שהם יחזרו, כשירצו, ואז שרפו את הדרכונים שלהם. הפרידו את שני האחים מהאחות ולאחר-מכן לא הבנתי אם הפרידו גם בין האחים. במשפחה אצל הסאטמרים הוא קיבל מכות, גם במוסד היהודי שאליו הוא נשלח, ואז הוא עבר עוד משפחה.

אצל כמה משפחות היית בסך-הכל?

שש משפחות במשך שש שנים.

חוץ מהמוסד, חוץ מ"אוהל".

מה קרה שעזבת את משפחות הסאטמרים ועברת למוסד "אוהל"?

אני הייתי אצל משפחת גולדשטיין. כל בוקר בשעה שש הייתי צריך ללכת לבית-ספר. אם לא היה אוטובוס הייתי צריך ללכת ברגל בערך שעה לבית-הספר, וכשבאתי הביתה הרביצו לי.

כשהתפללתי פעם בבית הכנסת הוא אמר לי: תעמוד פה. אמרתי לו: אני לא רוצה לעמוד פה. הוא אמר: אתה צריך לעמוד פה. כשאמרתי לו "לא" הוא נתן לי סטירה. אחר-כך אמרתי: אני לא יכול. שלוש פעמים הוא עשה את זה בבית הכנסת ואמרתי שאני אתקשר למשטרה. במשטרה אמרו: אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. היה להם קשר עם חסידי סאטמר. הלכנו לדוד עזרא ואמרו לדוד: אם אתה לא - - -

(הילד יחיאל בוכה)

הוא מדבר על הדוד שחזר לתימן ונרצח לפני שבוע.

אומר ברשותכם כמה מלים. קודם-כל הצלחה בתפקיד ושתביא מיליון עולים יהודים.

דרך אגב, יחיאל שינה את שמו מיוזמתו מיחיא ליחיאל. מדובר בגלגול ילדים ממשפחה למשפחה. אחותו סיפרה לי לפני כמה שנים שהיא עלתה בעקבות נישואים עם ישראלי יורד. ולמי שלא מעודכן אומר שיחיאל עלה כי אחותו עלתה לארץ.

יחיאל נמצא תחת חוק אמריקאי, אפוטרופוס אמריקאי באותו מוסד, ואחותו נסעה לקבל אישור מבית המשפט האמריקאי שהיא אפוטרופסית. זאת היתה הדרך להוציא אותו.

לא לכל אחד יש אחות, לא כל אחד מסוגל לנסוע בצורה כזאת. אנחנו כאנשי ציבור צריכים לתת את הדעת, מעבר לפתרון השורשי, איך אפשר להוציא גם את 200 היהודים שנמצאים באמריקה ובאנגליה. מדובר פה בילדים יהודים שמתעללים בהם. כשאחותו מספרת מה היא עברה, זה לא נשמע יותר טוב. זה נראה בדיוק כמו שראיתם כרגע.

אני רוצה שלא נפתור רק את הבעיה שהיא חשובה, אלא נזכור גם את האפשרות ואת הצורך לעזור לאותם ילדים, בין אם זה פרטנית, בין אם זה בדעת-קהל, בין אם זה בניסיונות למצוא לילדים אפוטרופסים מתוך ישראל, בין אם לבנות קהילה במקום אחר. אלה כמה מהרעיונות שיכולתי להעלות כאן.

בענין סידורי הקליטה בארץ, צריך לדאוג שסביבת הקליטה תהיה כזו שתתמוך בהם, ולא כמו שאמר עו"ד בן-טובים הנכבד, סביבת קליטה שתפלוט אותם. אם זה כרוך במשכנתה יותר גדולה, צריך לשלם אותה כדי שהם אכן ייקלטו. אם זה ברחובות, בגלל שיש שם אנשים ב-10 – 15 השנים האחרונות, ואולי להביא אותם גם לגדרה, כי גם בגדרה יש תימנים.

אתה יודע, הפער בגימטריה בין רצוי למצוי זה כסף.

אני חושב שסביבת הקליטה תפתור לנו את הבעיה הזאת.

כמו שאמרתי קודם, על המקרה של יחיאל קראנו בעיתון וקלטנו אותו בעקבות בקשה של המשפחה לקלוט אותו אצלנו. הכפר מונה היום כ-120 ילדים יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית-המועצות לשעבר. יש לנו עולה מצ'ילה. את יחיאל קלטנו מאד בשמחה.

כמה מתוך 120 הילדים הם לא יהודים?

בערך עשרים. הם עדיין לא עברו ולא התחילו תהליך גיור.

אבל הם רוצים? הם עם אוריינטציה יהודית?

חלקם כן.

אני רוצה לספר קצת על הגיס של יחיאל. אתמול ישבתי אתו. אתם שואלים פה את יחיאל, בפורום כזה, אם טוב לך. ראש המועצה סיפר שהוא ראה אותו לפני שבועיים ועכשיו, והוא רואה שחל בו שינוי. השינוי הזה יימשך.

אנחנו עדיין לא יכולים לקלוט אותו כחניך מן המנין, כי הוא לא עבר את כל תהליך הקליטה. אני אתן לכם דוגמה של התמודדות של המשפחה בדברים מסוימים. ילד בגיל הזה, הוא למעשה נער בגיל ההתבגרות, עם כל הצרכים של נער בגיל ההתבגרות. הוא רוצה להיות כמו כולם, וההרגשה שאנחנו רוצים לתת לו היא 'תהיה יותר מכולם'. יש לו דרישות לגיטימיות. אחותו וגיסו מאד מפנקים אותו, והפינוק הזה עולה להם הרבה כסף – למשל, קניית בגדים.

הילד היה זקוק לחיסון בשבוע שעבר והחיסון עלה 173 שקלים, שאנחנו כמוסד ששייך לסוכנות היהודית לא יכולים לממן כי הוא עדיין לא חניך מן המנין אצלנו. קלטנו אותו ואנחנו רוצים אותו בכל מחיר, אבל הוא צריך לעבור איזה שהוא תהליך.

אתמול הוא סיפר לי איזה עוול נעשה לו בוועדה שהיתה צריכה לאשר לו תעודת עולה, ולא אושרה לו.

כן אושר. אני אתן לך צילום של האישור.

אני שמח.

טוב לי וכיף לי, אבל גם לילד יש הצרכים שלו. אנחנו בפנימייה נותנים לילד כל מה שחסר לו. אנחנו מלווים יחד אתו את תהליך הקליטה בארץ, וברגע שהוא ייקרא תלמיד מן המניין בסוכנות היהודית הוא יקבל את כל הזכויות, גם שלנו. בינתיים הוא נקלט אצלנו באווירה של פורים ועבר את כל החוויות של פורים. כשהוא היה צריך לצאת לשבת הביתה, הוא לא רצה ושאל אם אפשר להישאר גם בשבת חופשית בפנימייה.

המשפחה, ובמיוחד הגיס, ביקש שאני אבהיר שהוא מאד צריך עזרה פיננסית בכל תהליך הקליטה. אני לא מבין את משמעות ההבדל אם הוא קטין או גדול יותר, אבל הוא ממש זקוק לזה, כי הוא לא ילד בן 13 כמו שהוא נראה. הוא די בוגר, גם בנפשו. הוא זקוק לעזרה פסיכולוגית שהפנימייה תיתן לו, הוא זקוק לעזרה נפשית, הוא זקוק לכל התמיכה והאהבה גם בפנימייה, כי הפנימייה עכשיו היא הבית שלו. אנחנו נחזיק אותו כל זמן שהוא יצטרך להיות אצלנו, וצריך שהגורמים מסביב יעזרו בתמיכה ובעזרה לילד, עזרה למשפחה שקולטת את הילד.

אני מציעה שבנושא הצרכים של הילד תכתוב מכתב מאד מפורט ליושב-ראש הוועדה.

תגיד לגיס שיראה בי כתובת ואני אעשה מה שאני יכול.

למי הוא צריך לפנות?

הוא לא צריך לפנות. אני אסביר. מי שנמצא מחוץ לארץ המגורים שלו למעלה משנה אינו זכאי לקבל הטבות של עולי תימן. זאת אומרת, הוא נחשב כעולה מהמערב.

אבל עברתם את זה. תתחיל מהסוף למי צריך לפנות.

הוא צריך לפנות למשרד הקליטה בנתניה. אחרי הכרת הוועדה הזאת משרד הקליטה צריך לתת לו תעודת עולה כעולה תימני, לתת לו סל קליטה וכל מה שכרוך בזה.

דרך אגב, אני העברתי בפאקס את החלטת הוועדה לגב' מוניק ממשרד הקליטה בנתניה, שאמרה שעוד לא קיבלה את זה. אני מקווה שהענין יטופל.

אם תהיה בעיה אחרי שהוא יפנה למשרד הקליטה בנתניה, אז - - -

אם תהיה בעיה הוא יכול לפנות אלי.

זה ייפתר. אני כבר רואה שזה ייפתר.

מר בן-שמואל, מנהל מח' תפוצות במשרד החוץ, בבקשה.

אני שירתתי שנה וחצי כסגן הקונסול הכללי בניו-יורק ואני מכיר קצת את בעיית הסאטמרים, לאו-דווקא מהנקודה הזאת אלא מזוויות אחרות שהן בדרך-כלל לא נעימות לישראל. ההפגנות הכי גדולות מול הקונסוליה הישראלית היו של סאטמרים בכלל.

יש כמה נקודות מבחינת יכולות של משרד החוץ לעשות דברים ולא לעשות דברים. אני רוצה להתייחס בעיקר לצד של אותם ילדי תימן שנמצאים בארצות-הברית, משפחות שנמצאות בארצות-הברית והובאו למעשה על-ידי הסאטמרים.

מבחינה לגאלית מדינת ישראל, משרד החוץ לא יכול להתערב משפטית. אבל אנחנו מדברים על ארצות-הברית, על מונסי ליד ניו-יורק. ארצות-הברית היא מדינת חוק, מדינה שבה הנושא של CHILD ABUSE הוא גדול, עצום ורב. אם אכן אפשר להוכיח לגאלית שהאנשים האלה מוחזקים בכפייה, שהילדים נמצאים במסגרת של פגיעה בהם, אני בטוח שמבחינה משפטית אין בעיה.

כנראה שאי-אפשר להוכיח.

בארצות-הברית יש הרבה מוסדות של סיוע לילדים, גם מוסדות משטרתיים, בוודאי בניו-יורק. ברור שיש חובת ההוכחה.

אבל דבר אחד לא ברור לי, אם יש ליווי משפטי צמוד לנושא הזה על-ידכם. אם לא, אין שום בעיה שאחד מהארגונים היהודיים הגדולים, המובילים, בעלי השם, יתערב. אני מבין שאתם פניתם לחלק מהם, שהם ארגונים רציניים ביותר. אם אכן יש "קייס", הארגונים יפעלו, כי אלה ארגונים בעלי השפעה פוליטית.

אין שום בעיה לערב חברי קונגרס.

לסאטמרים יש יותר כוח מהם.

סליחה, אני מכיר את המערכת האמריקאית. זה לא נכון. עם כל הכבוד לסאטמרים, הסאטמרים זו קהילה קטנה בארצות-הברית, בעלת עוצמה מסוימת באזור ניו-יורק. זו קהילה שכל-כולה 20,000 – 30,000 איש לכל היותר. אנחנו מדברים על ארגונים יהודיים שלהם עצמם עשרות אלפי חברים והם מייצגים את המערכת היהודית המאורגנת של מיליונים, ארגונים שיש להם קשרים לבית הלבן, לחברי קונגרס, לסנטורים. ראינו את ההפעלה הזאת בהרבה מקרים.

יש מי שמלווה סיסתמטית משפטית?

אין שום דבר. הם עושים מה שהם רוצים.

התשובה שלך היא שאין.

אין. אני נלחמתי בסאטמרים כמה שנים. הוצאתי חמש משפחות מהסאטמרים.

השאלה עכשיו היא אם משרד החוץ מסוגל לעשות את החיבור בין אלה שיש להם את כל היידע הרגשי והמעשי לבין ארגון יהודי כזה.

את החיבור אין בעיה לעשות, אבל צריך להציג בפניהם את הנתונים. לדעתי, ה-ADL הוא היום הארגון היהודי המוביל בארצות-הברית, ודאי בכל תחום של זכויות אדם ויש לו מחלקה משפטית רצינית ביותר שיושבת במהנאטן. מנכ"ל הארגון אייב פוקסמן הוא אישיות מוכרת בארצות-הברית. אפשר להפעיל אותם, אפשר להפעיל גורמים בוועידת הנשיאים, את ה-YAMERICAN JEWISH COMMITY, אלה ארגונים בעלי עוצמה עם מחלקות משפטיות, עם סיוע משפטי.

אני השתכנעתי. השאלה שלי היא אם מר שמואל בן-שמואל מסוגל ומוכן להיות הדבק הדו-צדדי בין האנשים הנכבדים שיושבים פה ובין הגוף בארצות-הברית?

ללא ספק. אפילו בארץ יש נציגים. אפשר להתחיל עם הנציגים שלהם בארץ. אפשר לעבוד עם הרבה ארגונים, אבל בואו נתחיל עם שניים-שלושה ארגונים שמובילים בנושא זכויות אדם.

אני מציע שכל אחד יעשה במומחיות שלו.

אני דיברתי עם פוקסמן.

יש הבדל אם אתה מדבר או משרד החוץ מדבר.

אנחנו יכולים להעלות שוב את הבעיה, ויש גם הבעיה הלגאלית. ברור שאם אין בעיה לגאלית חוקית בהחזקה הזאת, אז יש איזו בעיה בהוצאת הילדים מתוך סאטמר.

האם פעם משרד החוץ בכלל ניסה לעשות משהו?

לא.

אני דיברתי בזמנו עם אדגר ברונפמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ודיברתי עם משה רונן.

זה מתכון לא להצליח, מה שאנחנו עושים. מה שהיה לא מעניין אותי.

אנחנו צריכים לקבל לוח זמנים. אני מוכן לעשות את החיבור.

אני אדבר על העולים. אני גר ברחובות. אנחנו הקמנו עמותה כדי לעזור לעולים. יש לנו הרבה משפחות עם בעיות, יש לנו הרבה ילדים שאין להם הורים. יש לנו הרבה בחורים שצריכים להתחתן וההורים לא יכולים לעזור להם. אנחנו הקמנו את העמותה הזאת כדי לעזור להם. אני מבקש, אם אפשר לעזור לעמותה כדי שאנחנו נעזור להם.

ברשותך, אני רוצה להוסיף עוד שני משפטים. קודם דיברתי בכובע של עורך-דין ועכשיו אני מדבר בכובע השני, כאדם, ויש הבדל בין שני אלה, לצערנו או לשמחתנו.

שנים לקח לי לטפל במשפחה הספציפית הזאת שאני מדבר עליה. אני מייצג את האב שכרגע הוא עצור, אסיר ציון. זה היה לי פסיפס אנושי שנגע ממש ללבי. המשפחה הזאת נמצאת לאחר טלטלות מרובות בין מספר ישובים שלא השכילו לקלוט אותה. היא נמצאת כרגע בשכונה מאד קשה.

כשהלכתי לבדוק את החתך הדמוגרפי של השכונה התברר לי שיש שם ערב רב של יוצאי מדינות שונות, שהמיעוט שבמיעוט שבמיעוט הם תימנים.

אתה מדבר על אשקלון?

אני מדבר על אשקלון בשכונה הרעה והקשה מאד הזאת. היכולת של הילדים האלה, של המשפחה הזאת, להתגבר על המצוקות האלה ולצאת החוצה, כבר נמצאת בדרגת נחיתות מכיוון שהם עולים חדשים.

אם אנחנו לוקחים גם את המיקום שבו הם גרים, זה הרבה יותר קשה והרבה יותר כואב.

אני שוחחתי עם הבנות, אחת בת 12 והשנייה בת 14. המצוקה שהן מביעות היא מצוקה מאד קשה, נפשית, רגשית. אין תמיכה מצד העירייה, אין תמיכה מצד מוסדות. אף אחד לא מתייחס לענין היותר גדול ורציני, שהאב נמצא במעצר. אף אחד לא מתייחס לזה. אף אחד לא מתייחס גם למצוקות האישיות שלהן בשכונה הספציפית הזאת.

נעזוב את השכונה הזאת. נבדוק את כל מסכת הקליטה שלהם. אם הם הגיעו לעיר אחת, העבירו אותם ליישוב אחר. ביישוב אחר הפרידו את הילדים מהמשפחה. לקחו את הילדים ואמרו: המשפחה הזאת לא טובה, לא תקינה. סופו של תהליך שאיחדו את המשפחה הזאת מחדש, כי הבינו שהמשפחה הגרעינית התימנית הזאת היא הדבר היחיד שנותר לאותם ילדים מהמשפחה הפטריארכלית הרחבה שהיתה בתימן.

זה לענין הקליטה, לענין ההרגשה שנכנסים לתוך בית ואתה רואה את הייאוש שניבט מהפנים.

מהי שורה התחתונה?

שורה תחתונה – אתה צריך לעשות. אתה צריך בתור יושב-ראש ועדה לתת את הדעת, להקציב את המשאבים כדי שמשפחות כאלה יוכלו באמת להיקלט ולא להתבזבז בשולי החברה.

הם קנו דירה?

הם לא יכולים לקנות דירה. עכשיו אנחנו עומדים להוציא להם תעודת זכאות ממשרד השיכון, אבל הם לא יכולים לקנות דירה בסכום שיש להם. גם הדירה הספציפית הזאת שהם גרים בה בשכירות היא דירה שאי-אפשר היה להשיג משהו יותר טוב בכסף שהם מקבלים.

הענין השני שגם אותו רציתי להדגיש הוא ההכרה כאסיר ציון. האב שנמצא בכלא הוא היום אסיר ציון, אבל עד שהוא קיבל את התואר הזה ואת ההכרה ואת ההגדרה כאסיר ציון הוא עבר שבעה מדורי גיהינום.

מדברים פה כיצד אפשר להוציא אישורים רשמיים מממשלת תימן שלקחה יהודי, בגלל שהוא צייר ובנה לו קצת יותר מגני דוד על הבית שלו, וכיצד אפשר להוציא מהם אישור על זה שהם עינו אותו. רק מהעדויות שאני שמעתי אני נחרדתי. דיברו על הראש שלו שהיה מנופח יותר כאילו דחפו לו סטרואידים. דיברו על הגוף שלו, איך הם עינו אותו כשהיו קושרים אותו מלמעלה למטה. הדברים האלה לא נתפסים. אנחנו יודעים שהם קורים, אבל אם הם קורים ויש מספיק עדויות על כך, אני סבור שלא צריך לערום קשיים מעבר למה שהאדם הזה עבר. האדם הזה היום לא בסדר נפשית. כשהוא הולך לבדיקות הוא אומר: אני בסדר. חלילה, הכבוד המזרחי לא יתן לו לדבר אחרת. ולא רק הכבוד, גם אופן החשיבה שנדפק אצלו בכלא. אבל מי שעבר את מה שהוא עבר, ואני רואה כשאני מדבר אתו ומנסה לדלות ממנו פיסת היגיון, החיבור הלוגי אצלו כבר לא קיים.

אני מבקש שהוועדה הזאת בראשותך תיתן את הדעת גם על הנושאים האלה, ככל שהם משיקים לפעולת הוועדה, והם לא רק משיקים לפעולת הוועדה, הם נמצאים בבסיס הפעולה של הוועדה.

לא הבנתי. מה אתה מצפה מהוועדה בנושא המשכנתאות?

אני מצפה שהוועדה תיתן סיוע כספי, שהוועדה תוביל את האפשרות לתת לאותם עולים משכנתאות. ברגע שמגיעים לוועדת קליטה, שהוועדה הזאת תאפשר לאותם עולים תימנים להיקלט במקומות שהם בעלי ריכוז תימני.

צריך לבקש מיד מ"עמיגור" או מחברה אחרת להעביר אותו בכלל מהשכונה הזאת, כי זו שכונה של עבריינים. בתו כתבה לי שהם גם לא גרים בדירה ששייכת להם, אלא זו דירה של "עמיגור". צריך להעביר אותם לישוב אחר.

למי פניתם בענין הזה?

פנינו לסוכנות. אין לנו אל מי לפנות כדי להעביר אותו.

אני מאד החכמתי ונהניתי לשמוע את מר שרגא.

בשנת 1980 קלטנו הרבה אלפים בקנדה ובארצות-הברית. את התמיכה סידרנו לפי גודל המשפחות. מדוע שלא נעשה את זה כאן בארץ? אני רואה משפחות תימניות או אתיופיות בנות 12, 14 נפשות, שגרות בשניים וחצי חדרים באושיות.

ליהודי אחד נתנו אישור לקנות שתי דירות, כי הוא נשוי לשתי נשים. אבל כשהוא ניסה לקנות עוד דירה כדי לשכן את האישה השנייה, הורידו לו את המשכנתה מהדירה הראשונה. זאת אומרת, הוא נכנס לקטסטרופה שהוא לא ידע איך לצאת ממנה.

אז בואו נפקח את העיניים, נהיה עם קצת יותר נקיון כפיים, ואני אודה לכם מאד. אני אשתף פעולה. אני מוכן לעשות את כל העבודה בחוץ. אני מתחייב להפעיל היום את כל הגורמים שמטפלים בנושא. הקהילות היהודיות שמתמצאות בבעיה הזאת צריכות להבין שהיום מדינת ישראל זקוקה להרבה מאד כוח וגם משאבים.

תודה רבה. אני מודה לכולם על שהחכימו אותי בנושא הזה. אני יכול להגיד שאיתרנו שני מוקדים שיכולים לעזור משמעותית בפתרון הבעיה. האחד הוא טיפול בארץ על-מנת לעשות חשק לאלה שעדיין לא בארץ להגיע לארץ, ועל כך נקיים דיון נוסף, בעזרת השם, יחד עם העוסקים בזה באוצר, במשרד השיכון ובמשרד העלייה והקליטה. אני מקווה שנעשה מבצע מיוחד. אני מקבל את הצעתו של ראש המחלקה בסוכנות היהודית, בכיוון הזה פחות או יותר. אני מעריך שאפשר למקד מאמץ. אני לא מתרגש כל-כך מתקדים. אני חבר בוועדת הכספים הרבה שנים ואני יודע להראות להם בדיוק איפה אפשר לחסוך. זאת נקודה אחת, אנחנו נעשה את זה בעזרת השם בהקדם האפשרי.

נקודה שנייה. אני מברך על העזרה הבלתי הצפויה שנפלה לנו ממשרד החוץ לגבי היהודים שנמצאים בידי הסאטמרים. הכיוון שאתה מדבר עליו מאד נראה לי, אבל אתה יודע שהכל קם ונופל על בן-אדם. אם אני הבנתי נכון, ואתה מוכן להיות הבן-אדם ה"משוגע" לדבר, החברים שיושבים פה יספקו לך את מקסימום המידע שיש בידם ואתה תצטרך לראות איך אתה מצליח להפעיל את אותו ארגון שאתה חושב שהוא הכי רלבנטי לענין. כל עזרה שתזדקק לה ממני, בין אם עזרה במשרד החוץ, אם יש בעיה, או כל עזרה שאתה חושב שאני יכול להועיל, אני לרשותך.

אני חושב שאם את שתי הנישות האלה נפתור – מצד אחד פתרון קליטה, ואז זה יעודד את אותן 40 – 50 משפחות אחרונות שנמצאות בתימן לעלות, ומצד שני נפעיל לחץ פיסי בלתי-מתון על-מנת שנשחרר את החבורה שנמצאת בידי סאטמר, אז באנו על שכרנו .

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



- - - - - - -




הישיבה הסתיימה בשעה 13:10