פרוטוקולים/ועדת קליטה/1976

1
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
3.10.2000

פרוטוקולים/ועדת קליטה/1976
ירושלים, ט' בחשון, תשס"א
7 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 102
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי, ד' תשרי תשס"א – 3.10.2000 – שעה 09:30

חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר
אריה גמליאל
מרינה סולודקין
אופיר פינס-פז

בוריס מפציר - מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
אורן נאמן - עוזר המנכ"ל
חביב קצב - מנהל מח' דיור ארצי, המשרד לקליטת עלייה
רוני ארד - רפרנט קליטה, משרד האוצר
שי יפתח - רפרנט שיכון, משרד האוצר
מיכאלה גרזון - סגנית מנהל אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון
שמואל בן-שמואל - מנהל מח' תפוצות, משרד החוץ
יהושע זרקא - משרד החוץ
יוסי שרגא - ראש דסק מזרח תיכון, הסוכנות היהודית
שלמה ג'רפי - שליח בתימן, מטעם ראש הממשלה
זארב יוסיף סעיד - הוצא בארה"ב מהסאטמרים, ארגון עולי תימן
חביב יחיא סולימן - בעיות ברכישת דירה, ארגון עולי תימן
יעקב צברי - פעיל מאד בקרב העולים, ארגון עולי תימן

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

1. מצב הקליטה של העולים מתימן: תופעות של נשירה, משכנתאות.
2. שארית הפליטה של היהודים בתימן.
3. פעילות הסאטמרים בארה"ב, תימן וישראל נגד העלייה ונגד מדינת ישראל –
דיון יזום על-ידי חבר-הכנסת אריה גמליאל.

- - - - - - - -


1. מצב הקליטה של העולים מתימן: תופעות של נשירה, משכנתאות;
2. שארית הפליטה של היהודים בתימן;
פעילות הסאטמרים בארה"ב, תימן וישראל נגד העלייה ונגד מדינת ישראל

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, לאור פנייה של חבר-הכנסת גמליאל בקשר למצב היהודים, גם אלה שנמצאים בתימן, והפעילות של הסאטמרים שם. גם בעבר קיימנו ישיבה בענין הזה אבל אני מבינה שהמצב רק מחריף ונעשה גרוע יותר. לידיעתכם, הישיבה מתקיימת עכשיו משום שנמצא כאן שליח מתימן שעוסק בנושא הזה. הוא היה אמור לחזור לתימן בסוף השבוע, אבל פנינו אליו לדחות את עזיבתו והוא נענה לפנייתנו, ולפיכך הישיבה מתקיימת היום.

אנחנו נדבר גם על קליטתם של עולי תימן שכבר הגיעו לארץ. בעבר דיברנו על אלה שבגיל מאד צעיר הם נלקחים, או לא נלקחים לישיבות. עלתה שאלה אם זה טוב או רע לילדים, ואני רוצה לשמוע גם על כך בישיבה זו.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת גמליאל, בבקשה.

אומר דברים מאד כלליים. אני עסקתי בנושא העלייה מתימן ממש צמוד, יחד עם כל החברים שנמצאים כאן, עם שלמה גל זכרונו לברכה, שעבד במוסד ועסק הרבה מאד בעלייה מתימן, וכמובן עם שלמה ג'רפי שאמור להגיע, שהיה המתאם בין האנשים שלנו יהודי תימן. הוא שלח את כל השליחים לתימן והיה בקשר מתמיד עם השלטונות בתימן וגם עם היהודים בתימן.

אני חושב שהעלייה מתימן היתה עלייה ברוכה וטובה מאד. ההצלחה היתה כבירה. תימן היתה סגורה ומסוגרת, אי-אפשר היה להיכנס או לצאת ממנה. היחידים שיכלו להיכנס לתימן היו הסאטמרים. הם כמובן הביאו אתם את ההשקפות שלהם ליהודי תימן והסבירו להם שמדינת ישראל היא מדינה של מחללי שבת, אוכלי חזיר, לא כדאי לעלות לארץ, וכו'. אני חושב שבמידה מסוימת הם גם הצליחו בהתחלה, אבל ליהודי תימן יש נטייה טבעית לעלות לארץ הקודש, יש להם אידיאל חשוב מאד לעלות לארץ, והתעמולה של הסאטמרים לא השפיעה עליהם בצורה חד-משמעית. ואמנם כאשר השליחים שלנו התחילו להגיע לתימן, היתה כבר עלייה משם, וברגע שהשלטונות התירו לעלות מתימן היתה עלייה גדולה.

רוב הקהילה היהודית מתימן עלתה לארץ, ואני אומר בסיפוק שהקהילה הזאת נקלטה מאד-מאד יפה. הם השתלבו יפה מאד בעבודה בארץ. גם אלה שהלכו ללימודי יהדות, אנחנו כיוונו אותם לעבודה. הכנסנו אותם לקורסים לשחיטה, השגחה וכיוצא באלה, כדי שהם יוכלו להשתלב בעבודה, כי ידענו שהם לא יוכלו להחזיק מעמד במסגרות אחרות של כוללים, כי הם אנשי עבודה והם רואים ביגיע כפיים אחד הדברים החשובים.

בעיקר ברחובות.

נכון, רובם ככולם ברחובות, וחלקם באשקלון. מעט מאד גרים בקרית עקרון, משפחה אחת או שתיים בגדרה, אבל בסך-הכל כמעט כולם גרים באושיות, ברחובות.

אנחנו ביקרנו שם, במסגרת סיור של הוועדה לפני כשלוש שנים. כמה יהודים הגיעו?

הגיעו 573 אנשים.

אני רוצה לציין שהמדינה באה לקראת העולים החדשים, גם שר השיכון וידידנו מר קצב עשינו פעולה חשובה בענין הזה. בזמנו הצמדנו את המשכנתאות של העולים החדשים מתימן למשכנתאות שקיבלו העולים מאתיופיה, כי הם באו בחוסר כל, בלי יכולת לקנות דירה. אם היה להם בית בתימן הוא היה שווה בסך-הכל 3,000 דולר.

על-כל-פנים, המדינה נתנה להם משכנתה צמודה ב-90% למשכנתה שקיבלו האתיופים, וכך הם הצליחו לקנות להם דירות, ולאחר שהם גם מצאו פרנסה ההתערות שלהם בארץ היתה טובה מאד, במיוחד לאור העובדה שהם דוברי עברית טובה. אמנם העברית שלהם היא עברית מקראית, אבל מאד קל להם להסתגל לעברית של הארץ.

בתקופה האחרונה, וזה מה שמדאיג אותנו ולכן ביקשתי לזמן את הישיבה הזאת, יש עוד חמישים משפחות ללא פתרון דיור. היום הפנו את נושא המשכנתאות לוועדות, ואתם יודעים מה זה ועדות ואיך עובדת הביורוקרטיה במדינה. פירושו של דבר שהיום אנשים לא יכולים לקבל משכנתה. אתה פונה לפקיד והענין יכול להימשך שלוש – ארבע שנים, ובמשך הזמן הזה האיש מתייאש וחוזר לתימן.

למעלה משנתיים אני מטפל בנכה שרוצה לקבל משכנתה ממשרד השיכון, ועד היום הוא לא קיבל דירה, למרות הקשרים שלי כחבר הכנסת. זאת לא דרך. אני חושב שצריך להעביר את זה למצב הקודם. אנחנו יכולים לגמור את הטיפול בקהילה הזאת בצורה יפה, לתת לחמישים משפחות משכנתה אוטומטית, כמו שזה היה פעם, כשהאיש הולך לבנק, בלי להתחנן לפקידים ובלי ביורוקרטיה. אני מאד מצטער, אני חושב שזאת טעות גדולה מאד וחייבים להחזיר את המצב לקדמותו.

יש כמה משפחות שהגיעו למרכז קליטה בבאר-שבע, והם ממש מרגישים אבודים בארץ, ללא יכולת לקבל משכנתה.

את זה אתה אומר בהשוואה לאלה שהגיעו לפני שלוש שנים וקיבלו דירה כמעט באופן אוטומטי?

נכנס עכשיו זארב יוסף סעיד, שהגיע לארץ לפני עשרה חודשים.

חבל מאד שלקראת סיום המבצע היפה והנפלא הזה אנחנו נתקעים בגלל דברים של מה בכך. צריך להחזיר את ההחלטה הקודמת, שהעולים החדשים יוכלו ללכת ישר לבנק ולקבל את המשכנתה. אם דרושה לכך החלטת ממשלה, שתהיה החלטת ממשלה, ואם דרושה לכך החלטה של שר השיכון, תהיה החלטה של שר השיכון, אבל שהם יקבלו משכנתה ולא יזדקקו לפקידים, כי הפקידים זה ספור של כמה שנים.

אם המצב הזה יימשך אני לא רואה סיכוי לעלייה הזאת. הם יודעים היטב מה הן הזכויות שלהם וכמה משכנתה הם יכולים לקבל. היום הם יודעים אם הם יכולים או לא יכולים לקנות בית בארץ. הם יודעים היום שעם מה שהם מקבלים בבנק הם לא יכולים לקנות בית בארץ וחבל להם לעלות. וכמובן שהסאטמרים נתפסים בנקודה הזאת ומנסים להשפיע עליהם. אני חושב שהמשכנתה היא הבעיה המרכזית היום וצריך לפתור אותה מייד, ואז נוכל לברך על המוגמר.

מר מפציר, האם אתה רוצה להתייחס לענין המשכנתה?

אין לי בעיה עם המשכנתה.

משכנתאות מבוצעות כרגיל באמצעות הבנק, אבל הנקודה היא שהעולים מתימן רוצים לגור אך ורק ברחובות, ומאחר שהמשכנתה של התימנים מושווית למשכנתה של העולים מאתיופיה, על-מנת להגיע קודם לבעיות של קליטה קהילתית, חברתית, חינוכית וכו', הורדנו את רמת המשכנתה לקטגוריה אחרונה. אי-אפשר לתת לבנק הנחיה מיוחדת בשביל כל חמש משפחות. לכן אמרנו, מאחר שהעולים מתימן רוצים לגור אך ורק ברחובות, באופן חריג, בהליך של שלושה-ארבעה ימים אנחנו מאשרים להם.

אנחנו עובדים בשיתוף-פעולה מלא גם עם משרד השיכון, שגם הם מאשרים את כל החריגים בהתאם לפניות שבידיהם, וגם עם משרד האוצר. חבר-הכנסת גמליאל, אני רוצה שתדע שבקטע הזה עבדנו לאורך כל התקופה בשיתוף פעולה מלא ואתה יודע שפתרנו בעיות. אין שום סיבה שלא נמשיך לפתור את הבעיות, והייתי מציע, ברשותך, לא להפוך את הדבר הטכני הזה ל"אישיו".

אני רוצה לחדד את הדברים. לקראת הישיבה הזאת עשינו סקר בעיות. עם כל הכבוד, אין לנו בעיה עם המשכנתאות של עולי תימן. יש שני ריכוזים – רחובות ואשקלון, וגם בעיית המשפחות בבאר-שבע נובעת מכך שאין לנו מרכזי קליטה במקומות אחרים. מה שהיה באושיות מזמן הפך למגורי קבע. מאחר שעולי תימן זכאים לגור במרכז קליטה, בנוסף לסל קליטה שהם מקבלים – שאלה תנאים משופרים כפולים – אז אם הם רוצים הם יכולים לעבור מבאר-שבע ולקבל משכנתה בדרך שמר חביב מציע, וזה באמת לוקח שלושה-ארבעה ימי עבודה.

מה גובה המשכנתה שהוא יכול לקבל ברחובות?

זה כבר דבר אחר. אנחנו לא מדברים כרגע על גובה המשכנתה.

מר קצב, אתה אומר שלא הורידו להם את המשכנתה הצמודה למשכנתה שמקבלים העולים מאתיופיה והיא ממשיכה להיות צמודה לאתיופים, אבל גילית לי דבר חדש שלא ידעתי, שלאתיופים יש כל מיני משכנתאות.

סליחה, לא כל מיני משכנתאות.

יש בזה היגיון.

כל דבר שהממסד עושה יש בו היגיון. השאלה אם ההיגיון הוא בריא או חולה. זה מטריד אותי שאומרים: יש לנו יותר מדי אתיופים ברחובות, בוא ניתן להם תנאים יותר קשים מאשר ביבנה.

אם ברחובות מצבם של האתיופים ממש יידרדר, תעלה השאלה: למה לנו להוסיף שם עוד אוכלוסייה קשה? בזמנו נאבקנו בוועדה נגד הקמת האתר בחצור, כי אמרנו - - -

את משווה את חצור לרחובות?

אני לא יודעת אם זה לא נכון מצדנו כוועדה לתת יד למדיניות כזאת שאנחנו צריכים לבחון אותה, אני לא אומרת שלא, אבל במקומות מסוימים יש בזה היגיון. אני לא חושבת שכדאי שתאמר מלכתחילה שאתה נגד שינוי במדיניות, לא להמשיך לעודד הוספה של עולים מאתיופיה לרחובות כשהיא עמוסה. לא מבחינת רחובות, אלא מבחינתם הם באשר למקומות תעסוקה, או מה שקורה בבתי הספר.

אני כן מתייחס לרחובות, כי זו הדוגמה שעל השולחן. אם היה מדובר על ירוחם, בסדר, הייתי מבין, כי ירוחם קטנה, בעייתית, יש שם אבטלה. רחובות היא עיר חזקה שנמצאת במרכז המדינה. נכון שיש בה גם אוכלוסייה חלשה, כמו בכל מדינת ישראל. אם אני אומר שברחובות אני משחק את המשחק, אז איפה אני לא משחק את המשחק הזה?

אולי כדאי שנקיים בנושא הזה דיון עקרוני.

אני נקלעתי לסוגיית המשכנתאות לעולי אתיופיה דרך עולי תימן, אבל השאלה שלך היא הרבה יותר חריפה וחמורה בעיר רחובות. יש היום כ-15 ריכוזים של עולי אתיופיה, כולם על-פי המתכונת שמשפחה מביאה משפחה. בכל היישובים, ללא יוצא מן הכלל, מבקשים: אנא תפעלו לביזור אוכלוסיית עולי אתיופיה.

בעיר רחובות, שאתה מתייחס אליה, כל האתיופים הולכים לקרית משה. קרית משה, מי שמבקר שלם, כבר נגמרה. למשרד הקליטה יש ענין להביא לביזור אוכלוסיית עולי אתיופיה, כולל ערי גוש דן, ולכן מבחינתנו צריך לפעול לשדרוג המשכנתאות כדי לאפשר לעולי אתיופיה לרכוש דירות במשכנתה מועדפת גם במקומות שכעת זה בלתי-אפשרי.

בניגוד למה שדורשים עולי תימן, שמספרם מוגבל, שם מדובר בשני ריכוזים בלבד. לגבי עולי אתיופיה אנחנו מצפים לגל עלייה של 8,000, 10,000 במהלך השנה, אז כל מה שלא נגמר עכשיו אנחנו צריכים להתמודד אתו מחדש.

נראה לי שהפתרון שאנחנו מציעים לעולים מתימן הוא מתחשב ומדויק ובסופו של דבר הוא משיג את המטרה והעולים מתימן מגיעים לרחובות.

לא קיבלתי תשובה מדויקת. אני שואל: אחרי שלושה ימי טיפול, איזו משכנתה יכול עולה מתימן לקבל ברחובות?

הוא מקבל לפי מספר נפשות. משפחה ממוצעת בת שש נפשות מקבלת 320,000 שקל ברחובות, מתוך זה 282,000 שקל מענק.

אני רוצה שנשמע כעת את שלמה ג'רפי, ותגדיר בבקשה מהו התפקיד שלך. בבקשה.

אני אתן תמונה כללית בקשר ליהודי תימן. אני בערך 28 שנה "משוגע" לנושא של יהדות תימן. לפני 25 שנה שחררנו שש עגונות.

אני נסעתי במיוחד לארצות-הברית בנושא יהודי תימן, כי אין קשר בין מדינת ישראל לבין תימן. בארצות-הברית הקמתי עמותה, יצרנו קשר עם משרד החוץ האמריקאי ועם משרד החוץ התימני. בשנת 1991 התחילו יהודים לצאת לארצות-הברית וב-1992 התחלנו להעלות אותם לארץ.

היום יש בתימן 286 יהודים. הסאטמרים לקחו 99 יהודים לארצות-הברית. הם נמצאים במונרו, במונסי ובניו-ג'רזי. בלונדון יש 56 יהודים שהובאו לשם על-ידי נטורי קרתא.

הסאטמרים עושים תעמולה חריפה מאד וחמורה מאד נגד מדינת ישראל. הם גם הוציאו חוברת, שאני אעביר לכם. כל מה שהם עושים זה גביית כסף בשביל עצמם, וחלק קטן מאד מהכסף הם נותנים ליהודי תימן.

בעתון בשפה האנגלית שיוצא בתימן הם פרסמו את שמות השליחים שלי בתימן ואמרו שהם מרגלים של המוסד. הם מגיעים לכל בית בתימן , נותנים חומר ומשמיצים את המדינה ואומרים שזאת מדינה של כופרים וכו'.

לגבי יהודי תימן, יש בסך-הכל עוד חמישים משפחות, כולל אלה שנשארו בתימן, שאפשר לעשות לגביהם משהו לפנים משורת הדין. כשמדברים על רחובות מדובר על איחוד משפחות. למשל, יש לנו אדם שלא ראה את אביו חמישים שנה והוא רוצה לגור ברחובות. עכשיו הוא נמצא במרכז קליטה בבאר-שבע, ואין לו כסף לנסוע לרחובות ולבקר את אביו בן ה-80. לא מדובר כאן באלפים, על דבר שמכביד על האוצר.

אולי תרחיב קצת ותאמר לנו מה עושים הסאטמרים וגם נטורי קרתא וכמה מהם נמצאים שם. אתה אומר שהם עושים זאת כדי לקבל על סמך זה תרומות?

בדיוק. יש לי הוכחות. הם מדברים נגד השליחים ונגד מדינת ישראל. הם אומרים שזאת מדינה של כופרים, גוזזים להם את הפיאות, שהנשים כבר לא שלהם, לוקחים להם את הבנות. הסאטמרים אומרים כל מיני דברים שאין להם שום בסיס. הם מגיעים לתימן, תופסים מישהו שבקושי חי, נותנים לו 50 או 70 דולר לחודש ואז כאילו מחזיקים בתי מדרש, והם לא מחזיקים בתי מדרש. אותו מורה היה במילא מלמד, אבל נותנים ואחר-כך מצלמים ולפי החוברת הזאת תראו שהם מחזיקים כביכול בתי מדרש. הם משקיעים בסך-הכל 50 - 60 דולר לחודש כדי להחזיק גם את המורה, שלא יעלה לארץ.

נוסף לכך, הם לוקחים את הילדים לארצות-הברית, לוקחים להם את הדרכונים, ואז להורים אין ברירה, הם לא יכולים לצאת. לפני שנה שכנענו את אהרון זידני לעלות. לפני-כן הוא לא רצה לעלות כי הוא רצה את הילדים שלו. אמרתי לו: אני אחראי לך שהילדים שלך יגיעו לארץ. כל המשפחה שלו בארץ. הוא הגיע לארץ בלי הילדים. בתו עמדה להתחתן בארץ והוא רצה שהילדים יבואו. הוא התקשר לארצות-הברית והם בשום פנים ואופן לא רצו לשחרר את הילדים לחתונה. אמרו לו שאם הוא רוצה, הוא יכול לבוא ולבקר אותם, אבל הם לא יתנו לו את הילדים.

ביקשתי ממנו לתת לי יפוי-כוח כדי לטפל בהם. קיבלתי ממנו יפוי-כוח וגם אז זה לקח שלושה חודשים למשטרת ניו-יורק ובסוף הסאטמרים אמרו: רק אם הוא יבוא. באתי לארץ, השגרירות לא רצתה לתת לו ויזה. שכנעתי אותה. לקחתי אותו לארצות-הברית, עם חמש ניידות משטרה, עד שלקחנו את הילד. כשהוא הגיע לשדה התעופה גם את הדרכון לא רצו לתת לו. זה כמו בסרטים, הם תופסים את הילדים ואי-אפשר להוציא אותם. הוא כבר שנתיים בלי הילדים שלו.

הוא נמצא עכשיו בארצות-הברית עם ארבעת הילדים?

כן.

האם הסאטמרים הם אזרחי מדינת ישראל?

יש ביניהם אזרחי המדינה. הם נמצאים בבני-ברק ובירושלים. הם באים אל העולים ומדברים אתם.

נמצא אתנו יוסף סעיד. תספר לנו מה היה בתימן, איך הוציאו אותך, איך הגעת לארצות-הברית ואיך הגעת אחר-כך לכאן.

הסאטמרים לקחו אותי לפני שש שנים מתימן לארצות-הברית. הבנים שלי למדו שם. יש לי אח שם. הייתי שם ששה חודשים ולא היה חסר לי כלום. הם קנו לי בית במונסי, אבל לא אהבתי להיות שם. עזבתי שם הכל וחזרתי לארץ. גם 11 הילדים שלי עכשיו בארץ. בן אחד, נשוי, נשאר בארצות-הברית.

איך היה שם? אתה יכולת לנוע בחופשיות?

היה לנו הכל, אבל לא היה לי נחת בלב שלי, אז עליתי לארץ.

מבחינת התעמולה, מה הם אמרו לך על היהודים, על הארץ, על הישראלים?

אני לא צריך לדבר לא על הסאטמרים ולא על אחרים. אני לא אהבתי לגור שם.

מה אתה עושה בארץ? מה המקצוע שלך?

אין לי מקצוע, ועוד אין לי דירה. אני גר במרכז קליטה בבאר-שבע.

יש לו אבא זקן ברחובות והוא רוצה לגור ברחובות. לא צריך לזה תקציב מיוחד. מדובר בסך-הכל על אשקלון או רחובות.

אנחנו ננסה לפתור את הבעיה עם משרד השיכון.

במשרד השיכון הורידו את הרמה מ-א' ל-ה' ולכן אנשים לא יכלו לקנות דירה. אני טיפלתי בבעיה של אדם מאשקלון, וזה לקח שבעה חודשים כדי שהוא יקבל את התוספת הזאת. יום-יום שלחתי מכתבים והתקשרתי בטלפון מארצות-הברית לסמנכ"ל אכלוס בירושלים. שבעה חודשים ולא שלושה ימים.

נמצאים כאן גם יעקב צברי וחביב יחיא סולימן. איפה אתם גרים, גם ברחובות? כמה זמן אתם בארץ?

אני מהראשונים, באתי לפני שמונה שנים וחצי. אני גר באושיות ברחובות. יש לי ארבעה ילדים.

אני נמצא בארץ חמש שנים וחצי. אני משגיח כשרות, גר ברחובות. יש לי חמישה ילדים. הם לומדים בבית-ספר ברחובות.

יש עדיין תופעה שילדים קטנים הולכים לישיבות?

רק בכתות ז'-ח'-ט', חטיבת ביניים, הולכים לרב גרוסמן במגדל העמק והוא מטפל בהם יפה מאד.

מר ג'רפי, האם יש עוד דברים שנראה לך שמדינת ישראל יכולה לעשות מול הסאטמרים מבחינת התעמולה שלהם, או אם אנחנו ננסה לעזור בדיור, האם בזה ייפתרו הבעיות?

קודם-כל אני רוצה להגיד ששמים אותם במרכז קליטה, אין מכוון, אין חונך. הם עולים חדשים, הם לא מכירים את החוקים, לא יודעים לאן ללכת. הם צריכים מישהו שיכוון אותם. אני טיפלתי בבחור שהגיע לארץ ותוך חודשיים הוא קנה בית.

הם מגיעים לכאן, הם מקבלים 90 – 100 אלף שקל. בינתיים הם יושבים במרכז קליטה ולא יכולים לקנות דירות. לדעתי זה עולה למדינה עוד כסף. אם היו נותנים להם את הכסף פלוס המשכנתה, הם יכלו לקנות דירה. בבאר-שבע יש משפחות כבר שנה וחצי. הם לא יכולים לצאת לעבודה, הם לא יודעים מה לעשות. אין להם הכוונה גם בענין מקצוע וגם בענין המשכנתה.

הסאטמרים פעילים גם במרכזי הקליטה בארץ?

בוודאי, הם משתדלים. כבר שש שנים הוא לא יכול לקנות דירה ברחובות, והם פנו אליו שיבוא לארצות-הברית והם יסדרו לו דירה.

מישהו מהתאחדות עולי תימן מטפל בהם, מדריך אותם?

אף אחד. אין להם עם מי לדבר.

אני אספר איך זה היה קודם. אני טיפלתי בהם בצורה מאסיבית. אבל נוסף לכך היתה התלהבות גדולה ובכל מרכז קליטה היו אנשים שטיפלו בהם. שלמה גל ואנשיו טיפלו יפה בעולים ופתרו בעיות. חוץ מזה, בתוך מרכז הקליטה היו רכזי תרבות ואחרים שהתנדבו לעזור להם. למשל, ברחובות היתה אשה ירושלמית שטיפלה בהם, בהתנדבות. כמעט בכל מרכזי הקליטה היו אנשים שעזרו להם מאד. לעולים שמגיעים עכשיו אין עזרה, אין הכוונה.

אני רוצה להפנות את השאלה שלי אליך, חבר-הכנסת גמליאל, בתור ותיק בקהילה. מכל עולי תימן יש בסך-הכל שש משפחות בבאר-שבע, שגם על-פי ההגדרה שלך הן עדיין לא שייכות לקהילה הוותיקה. המשפחות יכולות לקבל מבחינת משרד הקליטה – וזה נבדק, וגם היתה שאילתה מטעם עתון "מעריב" לפני כשלושה חודשים והתקבלה תשובה לגביהן - דרך ועדת החריגים אותם תנאים ולהגיע לרחובות וגם לקרית עקרון.

יש קהילה ענפה מושרשת של עולי תימן. אין קהילת עולים כלשהי, גם פחות ותיקה ומבוססת מעולי תימן, שלא מטפלת בעולים שבאים עכשיו. כל קהילת יהודי תימן לא יכולה להושיט יד לשש משפחות בבאר-שבע?

אבל יש בעיה של משכנתאות.

אין בעיה של משכנתאות. אנשי משרד הקליטה מלווים אותם. גם אין להם בעיה של שפה, מאחר שהמשפחות דוברות עברית. אבל אני מצפה שכמו שזה קורה בשאר התפוצות, גם יותר קטנות מתפוצת תימן, אותן משפחות שחיות ברחובות תיתנה את הסיוע הרגשי ותסייענה להם לעבוד.

כפי שמר קצב אמר, אין בעיה של משכנתאות. את אותן המשכנתאות, על-פי הטבלה שהוזכרה כאן, ניתן לקבל ברחובות.

אני מצטער, אבל זה לא מדויק.

אם נסגור עכשיו את הקטע של המשכנתאות, אז בהחלט יש על מה לדבר.

מר ג'רפי, אם אנחנו מדברים על שש המשפחות בבאר-שבע או על חמישים המשפחות בתימן, אני מבינה שאותך מטרידה הפעילות של הסאטמרים, ואני רוצה לקרוא באוזניכם קטע מפרסום שלהם: "החשבת למה הציונים הטמאים רוצים להביא אותך לארץ-ישראל, להכניס אותך להצבא המשוקץ שלהם, שתשמש להם כעבד כנעני ולשלוח אותך למקום אשר תסכן חייך, והרבה אינם חוזרים לבית ואף אינם באים לקבר ישראל, ואף אלו שחוזרים, לפעמים בלי יד ורגל ועיניים, גם הבנות לוקחים לצבא לטמאות אותן לעזוב טהרתם ודתם". אלה דברי הסתה איומים ביותר. אני מבינה שזה קשה לך מאד, מצד אחד להתמודד עם דברי ההסתה האלה, ומצד שני אתה מרגיש אצלנו אוזלת-יד, כי הם לא נענים כפי שהיית רוצה.

יש דין פלילי. צריך לשפוט אותם בגין הסתה.

אני קיבלתי מכתב מהרב בתימן, שאתו בערך 160 נפש, ובו הוא כותב: יש לנו אינפורמציה. אני לא מוכן לעלות, להתבזות, לשבת במרכז קליטה כמו הראשונים. אם אתם לא יכולים לתת לי משכנתה שתעזור לי לקנות דירה, לי ולילדיי שאתי, אני לא יכול לעלות עכשיו. העולים הראשונים שהגיעו לפני שמונה שנים קיבלו 107,000 דולר ומאז המשכנתה לא עודכנה.

לא ייתכן שהמשכנתה לא תעודכן שמונה שנים. אני כבר לא מדבר על זה שהורידו את הסיוע מרמה א' לרמה ה'. כלומר, אם אז קיבלו 320,000 ₪ היום הסכום ירד ל-210,000 ₪.

לפני שנה נרצח יהודי בתימן; זרקו רימון על אשה אלמנה; חטפו אשה נשואה וצילמו אותה. מחר המצב יכול להשתנות ואז כבר לא נוכל להוציא אותם. לכן, לנוכח מה שקורה היום אני די חושש.

כמה אנשים נמצאים אצל הסאטמרים בארצות-הברית?

99 נפשות.

כמה אנשים מאלה שעלו לארץ חזרו לתימן?

משפחת זנדני. הוא הגיע לארץ עם 12 ילדיו. הוא קיבל משכנתה, מצאנו לו דירה ולקחתי אותו לעורך-דין, וכשהוא היה צריך לממש את זכאותו, השמאי החליט שהדירה שווה רק 80,000 דולר ולא 210,000 דולר. הוא גר כחצי שנה אצל חמותו, ואחר-כך אצל אחיו, שלו 10 ילדים. תארו לכם 22 ילדים בדירה אחת. לאחר שהשמאי החליט מה שהחליט, נמאס לו, הוא לקח את הילדים שלו וחזר לתימן. עכשיו הוא בתימן.

הוא בין חמישים המשפחות שאנחנו רוצים להחזיר?

לא, עכשיו יש שם כבר 51 משפחות, כולל זוגות צעירים. יש עוד אחד שעזב פה את אשתו עם 14 ילדים, חלק מהם נשואים. הוא נסע לתימן, נשא לאשה צעירה אחרת. ויש עוד אחד שעזב את אשתו באשקלון. היא לא רוצה לחזור לתימן. זאת בעיה.

שיכירו בה כמשפחה חד-הורית ויתנו לה משכנתה.

אחרי תהליך שנמשך שנה בערך הענין הסתדר.

ויש כאלה שירדו לארצות-הברית?

משפחה אחת ירדה לארצות-הברית, אל הסאטמרים. הוא הגיע מתימן לכאן, הרגיש שלא התייחסו אליו והוא פשוט קם והלך.

אני חושבת שדי מיצינו את הנושא. קודם-כל אנחנו מזועזעים מהתעמולה הבוטה כל-כך של הסאטמרים. אנחנו מברכים אותך על העבודה שלך, משום שנראה לי, לאור הפעילות המתמשכת שלהם בקרב היהודים בתימן, אם הם יצליחו בזה הם יילכו גם ליהודים אחרים בארצות אחרות. כך שאני חושבת שהפעילות הזאת שלך מולם היא חשובה מאד.

הרב גמליאל, תודה לך על שהעלית את הנושא על סדר-היום. מדובר במשפחות לא רבות ואני חושבת שזה די ברור, ממה שמצטייר כאן, שכדאי לסיים את הפרק הזה. בגדול אנחנו רואים שהיתה קליטה שהצליחה. נשארו שם כחמישים משפחות. בוא נהיה מספיק חזקים כדי להתקדם בנושא המשכנתאות כדי שאפשר יהיה לומר להם: תעלו לארץ, אחיכם נמצאים כאן, אתם תסתדרו לא רע. אסור להפוך את הענין הזה יותר מדי למקח וממכר כאן בוועדה, שנקבל 10,000 שקלים יותר או פחות.

בגדול אני מבינה שגם ברחובות הם מקבלים משכנתה כפי שמקבלים עולי אתיופיה – 90% כמענק ועוד 10% שהם מחזירים בסכומים מאד נוחים. השאלה היא אם אי-אפשר היה לסיים את הטיפול באותן שש משפחות פלוס שתי הנשים שאני מבינה שהן סבלו מספיק לאחר שבעליהן עזבו אותן והם חזרו לתימן, שאפשר היה לזרז במקצת את הטיפול בהם. האם יש מי מאתנו שיכול לעזור בזה, או אתם רוצים לטפל בזה?

הבעיה היא לא שש, שמונה או עשר המשפחות. נתמודד עם זה ונאשר לכולן. הענין הוא שמשפחה אחת קשורה במשפחה שנייה. צריך לבדוק את זה. יש פה בעיה, שפתאום הגבר קם והולך, ואנחנו לא יודעים אם הוא יחזור או לא. זה לא פשוט. חבר-הכנסת גמליאל, עדיין לא בטוח שאפשר לומר שהאשה הזאת עגונה.

הוא כבר התחתן בתימן.

אני מבקש שאנחנו נשמור גם על איזה שהוא קנה-מידה, כי משרד הקליטה לא מטפל רק בעולי תימן. עולי תימן אמנם, ובצדק מבחינתנו, מקבלים משכנתה הכי גבוהה יחסית יחד עם עולי אתיופיה. אין עוד תפוצה שמקבלת משכנתאות כאלה. אבל אנחנו לא יכולים לנהוג כלפי משפחה מסוימת ממוצא מסוים שונה מאשר לגבי אותן משפחות.

העגונות והגברים שעוזבים את המשפחה הם ספורים, שלצערי הרב אינם בודדים, ואנחנו לא יכולים לשלוף פתרון מהמגירה כאשר למחרת אנחנו ניתקל בבעיות מאותו סוג, שלא נוכל לעמוד בפניהן.

אני חוזר ואומר, אין בעיה של משכנתאות. עולי תימן מקבלים משכנתה דרך ועדת החריגים על-פי המקסימום הניתן היום על-ידי משרד האוצר. אף אחת מאוכלוסיות העולים לא מקבלת משכנתה יותר גבוהה.

אני מצטער, במציאות זה לא כך.

אתה לא היית בחלק הראשון של הדיון כאשר ניתנה תשובה על כך. זה שהמשכנתאות לא עודכנו זו בעיה כללית שאפשר להפנות אותה לגבי כל סוגי המשכנתאות. אני חוזר ואומר, עולי תימן מקבלים משכנתה הגבוהה ביותר מזו הניתנת לכל קבוצה של עולים.

כבר שנתיים אני רץ עם האנשים והם לא מקבלים משכנתה.

זה לא נתון לוויכוח כרגע. אנחנו נבדוק את זה. אתה כנראה רץ אתם לבד, בלי המוסדות.

שלחתי מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה על מצב יהודי תימן. גם פניתי בזמנו לשר קהלני. שלחתי למשרד השיכון בקשות אישיות.

יושבים כאן אנשי מקצוע, הם יכולים לעזור לך.

מר ג'רפי, הכתובת היא חביב קצב ולא משרד ראש הממשלה.

שמעתי על מר קצב שהוא אדם נחמד והוא עושה את המקסימום, אבל כנראה שהיכולת שלו לעזור מוגבלת.

תשב אתו, עם הפרטים, ותראה לאן תגיע.

גברתי היושבת-ראש, אני מבינה שסיכמנו שמשרד הקליטה יעזור למשפחות האלה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


- - - - - - - - -



הישיבה הסתיימה בשעה 10:40