פרוטוקולים/ועדת קליטה/922

1
ועדת העליה הקליטה והתפוצות
25.07.00

פרוטוקולים/ועדת קליטה/922
ירושלים, ה' באב, תש"ס
6 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ס – 25.7.2000 – שעה 10:00

חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
סופה לנדבר
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
אלכסנדר צינקר

חביב קצב - מנהל אגף דיור, המשרד לקליטת העלייה
רוני ארד - רפרנט קליטה, משרד האוצר
ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
ד"ר מיכאל דור – משרד הבריאות
אלי פדה - סמנכ"ל השרות לעבודה קהילתית וקליטת עלייה, משרד העבודה והרווחה
נחמה רודן - מפקחת ארצית באגף שיקום, משרד העבודה והרווחה
מיכאיל וישנפולסקי – יו"ר אגודת נכים יוצאי חבר העמים
אנה לויט - אגודת נכים יוצאי חבר העמים
מיכאל תיגר - אגודת נכים יוצאי חבר העמים
ויקטור ברזניצקי - אגודת נכים יוצאי חבר העמים
לין אלברט - אגודת נכים יוצאי חבר העמים
אירנה וולסון - אגודת נכים יוצאי חבר העמים
יואב הס - אגודת ישראלית למען יהודי אתיופיה
אליזבטה שפירא - "התגברות"
טטיאנה פולסקיד - ארגון לתמיכה הדדית – אד"ל
אנה איסקובה - משרד ראש הממשלה

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

מצב הקליטה של הנכים מקרב העולים – דיון יזום ע"י חה"כ א' צינקר.

- - - - - - - - -
מצב הקליטה של הנכים מקרב העולים

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

הנושא של הנכים מקרב העולים הוא נושא כאוב מאד ומדי פעם אנחנו מעלים אותו. אינני יודעת עד כמה אנחנו מתקדמים בנושא הזה, כי להיות במצב של מוגבלות הוא מצב קשה בכל מקרה, על אחת כמה וכמה כשאתה עולה חדש בארץ חדשה.

אנחנו נשמע אם יש התקדמות ומה אנחנו יכולים עוד לעשות. אנחנו יודעים שיש בעיה קשה של דיור. אני אישית בעד בנייה לדיור ציבורי. המדיניות בשנים האחרונות היא לא כזאת, כנראה בשל העלות התקציבית הגבוהה, אבל יכול להיות שהיא תשתנה.

אבקש מחבר-הכנסת צינקר להציג את הנושא שהוא ביקש להעלות על סדר-היום ולראות אם יש משהו שאנחנו יכולים לסייע בישיבה זו. בבקשה.

בזמן האחרון פנו אליי נציגים של שני ארגוני נכי העולים, אגודת נכים יוצאי חבר העמים וארגון לתמיכה הדדית – אד"ל. כולם יודעים שיש הרבה בעיות, אבל אני רוצה שהדיון היום יהיה ענייני בנקודות הבאות: דיור ציבורי לאולפנים מיוחדים לנכים, תהליך הענקת אחוזי נכות, ומתן מידע לנכים. שמעתי נכים רבים אומרים שהם לא יודעים מה מגיע להם, מה לעשות ולאן לפנות.

אני מציע שנשמע תחילה את נציגי משרדי הממשלה ואחר-כך את נציגי העמותות.

הנכים קיבלו עכשיו, בעקבות ההפגנה שלהם, כל מיני הטבות. הייתי רוצה לשמוע מה היתה ההתקדמות בקשר להטבות שקיבלו נכים. וכן הייתי רוצה לדעת אם אתם נתקלתם בבעיות מיוחדות של נכים עולים, ואיפה יוצא שהם מופלים לרעה אולי, או רק אינפורמטיבית הם מופלים לרעה, או שיש בעיות שנפתרו לגבי הוותיקים ולגבי העולים יכולנו לשפר.

אני לא התעסקתי ספציפית עם השביתה ועם כל מה שהיה מסביב, ומה שאומר זה רק מתוך ידיעה. השביתה וכל הדיונים שהיו לא היו סביב קצבת הנכות ולא סביב חוק הביטוח הלאומי. הדיונים הם סביב הסכם בין המדינה לבין המוסד לביטוח שדן בנכים קטועי גפיים תחתונות, קרי – הסכם הניידות, שכל נושא שינוי חוק הביטוח הלאומי היה שם בשוליים. נכון שחלק מההסכם חייב שינוי בחוק הביטוח הלאומי, שדרש למשל כפל גמלאות, אבל בעקרון לא היה בו שום קשר עם הנכה הוא עולה. מדובר על 15 חולים בהסכם הניידות.

צריך להבדיל שאנחנו מדברים על השביתה, לא על ההסכם בין משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי על תשלומים לנכים. יושבת-ראש הוועדה שאלה על השביתה והשביתה לא היתה קשורה כלל אם מדובר בעולה או בוותיק.

זה ברור.

השביתה היתה סביב הסכם שלא קשור לחוק הביטוח הלאומי. כמובן שיש לו השלכות על חוק הביטוח הלאומי, וחוק ביטוח לאומי חל רק על חלק מהעולים שהגיעו הנה בגיל מסוים.

לדעתי אין בהסכם שנחתם ובהטבות שנחתמו שום דבר שמקפח את העולים. זה מה שידוע לי על ההטבות שניתנו במסגרת השביתה האחרונה, שלא היתה קשורה כלל לחוק הביטוח הלאומי. היא יותר התמקדה בהסכם הניידות.

יש לי שאלה. מדבריך עולה שאם עולה חדש מגיע בגיל פנסיה הוא לא מקבל קצבת נכות, רק קצבת זקנה?

כן. צריך להבין שהיום במדינת ישראל ברגע שאתה מגיע לגיל זקנה – 60 לאשה ו-65 לגבר, או 65 ו-70 – אתה מפסיק לקבל קצבת נכות ואתה עובר לקצבת זקנה. עולים שמגיעים בגיל 65 אוטומאטית מקבלים קצבת זקנה.

הבעיה עם העולים, שבגלל שהם לא צברו תקופת אכשרה, הם מקבלים את קצבת הזקנה. או עולים שעלו בגיל בגיל שעדיין לא מזכה אותם בקצבת זקנה, הם מקבלים קצבת נכות לפי אותם תנאים, רק במקום שהם מקבלים את הקצבה מכספי ביטוח לאומי או מהכספים שנגבים עבור ביטוח לאומי, הם מקבלים אותה דרך הסכם, שתואם את החוק, בין משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי.

אבל הוא לא מקבל את ההטבות שאותן מקבל מי שמקבל קצבת זקנה.

כפי שהבנתי מחבר-הכנסת נודלמן זאת בעיה אחרת, שלא קשורה לשאלה אם הוא ותיק או עולה. בלי שום קשר לחוק הביטוח הלאומי או להסכם עם משרד האוצר, יש הטבות שמקבלים נכים, יש הטבות שמקבלים ותיקים. כיום ההטבות האלה מתייחסות להגדרת נכה בחוק הביטוח הלאומי ומתייחסות למקבל קצבת זקנה בחוק ביטוח לאומי.

אין הבדל בין עולה לוותיק בקטע הזה. גם ותיק שהיה נכה והגיע לגיל זקנה, ימשיך לקבל את אותן הטבות שקיבל עולה שהיה נכה ועבר לגיל זקנה. יכול להיות שבפקודת העיריות או בהנחות בתחבורה ציבורית או בכל מקום אחר יש בעיה, אבל זה לא קשור לשאלה אם הוא עולה או ותיק.

יש לי שאלה לביטוח לאומי. יש סוגייה של שוני בהגדרת נכות לאלה שעבדו לפני קביעת הנכות ולאלה לא עבדו. מכיוון שחלק מהעולים מגיעים מארץ מוצא, לא מספיקים לעבוד פה, בגלל היותם עולים, או אנשים שמגיעים לכאן ולא מספיקים לעבוד כי הם עולים ואז הם מקבלים איזו שהיא נכות. האם בנקודה הזאת אין בעיה מסוימת? מפני שלאלה שלא עובדים ונחשבים לעקרת בית, וכיוצא באלה, אחוזי הנכות צריכים להיות יותר גבוהים כדי שייחשבו לצורך שירותים וגם לצורך תשלום.

אני רוצה להגיד לוועדה איך עובדים בביטוח לאומי בפתח-תקוה. כל העולים הנכים שפנו לשם לא יודעים עברית, קשה להם ללמוד עברית. יש שם שלוש פקידות שיודעות רוסית, והמנהל אומר להן: אסור לדבר ברוסית.

יש עוד דבר מאד חשוב בשביל הנכים, שהם לא יכולים לקבל את הפרוטוקול של הוועדה הרפואית. אני פניתי וביקשתי את הפרוטוקול והפקידה צעקה עלי.

בפתח-תקווה, למשל, יש ייעוץ לאזרח. אני דיברתי עם בחור שעובד שם. הוא פנה למנהל הביטוח הלאומי בפתח-תקווה וזה אמר לו: אם אני אגיד לכל העולים הנכים איזה זכויות יש להם, הם יבואו לכאן וידרשו כל מה שמגיע להם. למה אני צריך להגיד להם את זה?

העולים החדשים הנכים לא מקבלים היום שירותים מיוחדים. הוא משלם מכיסו בעד נסיעה לוועדה רפואית, ויש אנשים שעוברים ארבע או חמש ועדות רפואיות. אני פניתי פעם אחת לוועדה רפואית, הגשתי ערעור ועוד ערעור, וכל נסיעה עולה לי 14 שקלים. נכה מקבל היום 1,620 שקל פלוס 650 שקל לשכר-דירה. זה כל הכסף שלו. איך זה ייתכן ששולחים אותו לוועדה ומורידים את אחוזי הנכות?

קשה מאד היום לפנות לביטוח לאומי. אני רוצה שכל הנכים יידעו את זה. אני דיברתי עם עולים נכים מפתח-תקווה, שמפחדים לפנות לביטוח לאומי מפני שהם לא יודעים לאן לפנות, איך למלא טפסים, ועוד. הם שלחו את העולים הנכים מעובד אחד לשני, וברור שזה קשה מאד בשבילם.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר נציג האוצר בקשר לנכה בן 65 שעכשיו צריך לקבל קצבת זקנה, ולפי החוק הוא צריך לקבל אותו סכום שקיבל כנכה. זאת אומרת, אם הוא מקבל עכשיו 1,600 שקל לחודש, כשהוא מגיע לגיל 65 הוא צריך לקבל אותו סכום. אבל בסכום 1,600 שקל אין תוספת סוציאלית, ולכן יוצא שזה רק 25% מהשכר הממוצע במשק. למרות שזה אותו סכום מה שיש בקצבת זקנה, הוא לא מקבל הנחה של 50% בתחבורה הציבורית ובתרופות. אלה דברים שהעולה מאד-מאד זקוק להם, אבל בגלל שהוא קיבל קודם קצבת נכות ואחר-כך הוא מקבל קצבת זקנה, הוא לא מקבל את ההטבות שמקבלים זכאים לקצבת זקנה.

נקודה חשובה, בביטוח לאומי אין מספיק חוברות שמכילות את כל המידע בשפה רוסית.

תודה רבה לך. יש עוד בעיות של נכים שהייתם רוצים להעלות עכשיו?

אני בארץ תשע שנים. בעלי ובני הם נכים 100%. אין לנו כסף לקנות דירה. אנחנו גרים בחיפה, בשכירות. עברתי כמה דירות.

אני מניח שגב' סגניב מבקשת פתרון דיור רק בחיפה. בקריות יש פתרון.

אני מקרית-אתא, עשר שנים בארץ. אני נכה 100%. במשך עשר שנים עברתי ארבע דירות. אני בת 58, גרה לבד. במשך עשר שנים ראיתי רק דירה אחת שלא יכולתי לקבל אותה. לפני כמה שבועות פניתי למשרד הקליטה ושם אמרו לי שנותנים רק לפנסיונרים. לנכים לא נותנים עכשיו.

אני גרה בתל-אביב. אני נכה 75% וגרה עם בני בן ה-16, נכה 100%. בעוד שנתיים אני לא אקבל קצבה – 2,300 שקל. כמו שאמר מיכאיל וישנפולסקי. אני מקבלת קצבת נכות ו-650 שקל בעד שכר-דירה. אנחנו גרים בתל-אביב כי חשוב לנו לגור ליד בית-החולים שמטפל בבני. חצי מהזמן הוא נמצא בבית. אני מקבלת מביטוח לאומי בשבילו רק 300 שקל. אני משלמת עכשיו שכר-דירה 2,200 שקל – 500 דולר, אבל אני לא יודעת מה אני אעשה בעוד שנתיים.

אני משפחה חד-הורית, עליתי לארץ בשנת 1990. אני נכה 100%. פניתי למשרד הקליטה ושם אמרו לי שבשבילי אין דירה בחיפה. אני צריכה לגור בקומה ראשונה. יש לי ילד בן 15. פעם אחת נתנו לי דירה עם מדרגות ואני נפלתי. אני לא יכולה ללכת.

נעבל1

אנחנו רוצים לשמוע את נציגת הביטוח הלאומי, ואולי נשמע קודם את נציגי משרד השיכון ומשרד הקליטה. קשה לשמוע את הדברים האלה, שהם דוגמאות חיות, לא סטטיסטיקה. מר שוורץ, בבקשה.

יש שתי רמות. אנחנו מדברים פה על דיור ציבורי, שכבר הקדמת ואמרת שבגדול אין דיור ציבורי, ולכן כל הטענות שעלו בקשר לדיור ציבורי מן הסתם הן אמיתיות, אבל אין לממשלה פתרון. הדיור הציבורי הוא יותר סיסמה מאשר פתרון, לצער כולנו.

מה שנוגע לסיוע בשכר-דירה, אכן יש עיוות בהשוואת הסיוע לנכים לבין הסיוע לקשישים, כי בתפיסה הסיוע צריך להיות זהה, כי מדובר בשתי קבוצות שלכל הרציו של האכלוס אין שום השלכה על המוטיבציה לעבוד או על הרצון לעבוד, ולכן מדובר על אדם שלא יכול לעבוד, וכאן המדינה-הממשלה יכולה לסייע לו בשכר-דירה.

בפועל היום, לדוגמה, נכה יחיד מקבל 650 שקל לחודש וקשיש יחיד מקבל 820 שקל לחודש. אני לא רואה שום סיבה לפער הזה. מה שקרה הוא שבזמנו, במסגרת הסכמים קואליציוניים, דאגו להגדלת הסיוע לשכר-דירה לקשישים ולא לנכים, מפני שלו זה היה נעשה מבחינה מקצועית היו אומרים ששתי הקבוצות הן אותו דבר.

כמעט כל העולים, 99% מהם מקבלים הבטחת הכנסה. אותו ספור יש במשפחה שיש בה ילדים נכים, מקבלת 950 שקל, וזוג קשישים מקבל 1,080 שקל. בשני המקרים האלה אין לי אלא להגיד שמבחינה מקצועית אני לא רואה לכך שום סיבה.

זאת אומרת שיש לנו כאן שתי אפשרויות כדי לשפר את המצב – או על-ידי חקיקה, שזה בידינו להגיש הצעת חוק.

דרך אגב, במסגרת תקציב 2001, בין התביעות של משרד השיכון מופיעה התביעה הזאת לתיקון העיוות בקשר לנכים בסדר עדיפות.

חברי הכנסת יכולים לעשות את זה בחקיקה?

כן.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים לעשות את זה בחוק, אלא בתקציב לשנת 2001.

וזה לא הרבה כסף.

חברת-הכנסת סולודקין, אני מציעה שנלך בשני הכיוונים, כמו שאנחנו עושים לעתים. נגבש הצעת חוק ונהיה אתכם בקשר. אתם תתנו לנו את האינפורמציה ועל-סמך האינפורמציה שנקבל נכין הצעת חוק, וגם ננסה על-ידי הסכמים למיניהם לשנת 2001 לסייע לתיקון המצב.

יש עוד שאלה בענין סיוע בשכר-דירה למשפחות חד-הוריות. החשש של הגברת מוצדק, שכאשר בנה יגיע לגיל 18 היא לא תקבל את הסיוע שהיא מקבלת עכשיו, והמצב בפועל לא רק שלא ישתנה לטובה, הוא עוד יורע.

אם הנושא הזה יסתדר, אז הפער בין הסיוע בשכר-דירה כמשפחה לבין הסיוע כיחיד יהיה הרבה יותר קטן. היום זה חצי. אם הדבר ישתנה ויגיע לסכום הזה, הפער יהיה יותר קטן ולכן המעבר יהיה יותר רך.

אנחנו מדברים עכשיו, בעקבות דבריך, מר שוורץ, על השוואת סיוע בין נכים לבין מקבלי קצבת זקנה.

יש לי שאלה. מדוע לפי החוק כשבני נמצא בבית-חולים הוא לא מקבל השתתפות בשכר-דירה? אבל הוא נמצא בבית חצי שבוע.

אנחנו נותנים סיוע בשכר-דירה בציפייה שהאיש יגור בדירה ולא במקום אחר. אם זה כמו שהגברת אומרת, ואני מאמין שהיא דוברת אמת, ייתכן שהבודק מטעמנו ראה שאין אף אחד בדירה, אין לו את מי לשאול איפה הם, ואז הוא אמר: תחזירו. אם הגברת תפנה ותגיד שהיא היתה בבית-חולים, והיא תביא אישורים, זה בסדר.

גב' וולסון, תמסרי את הפרטים לחבר-הכנסת צינקר, ונטפל בזה. כי זה לא צריך לקרות.

באיגוד שלנו, "התגברות" קרה מקרה אבסורדי, וזו לא פעם ראשונה. אני מדברת על מקרה קונקרטי של דירת נ"ר ותספר על כך אנה לוין, האדם הנפגע.

אני רוצה לדבר לא רק על דירות נ"ר אלא על כל מיני אפשרויות שקיימות היום בקשר לדירות לנכים. יש דירות בשכירות, יש "עמידר", "עמיגור" ויש דירות נ"ר. אני לא מדברת על משכנתה, כי נכים לא מקבלים משכנתה. כולנו שמענו עכשיו מה הן האפשרויות בשכירות. אין משהו חיובי, רק שלילי. "עמידר" טוב מאד, אלא שלא כל אחד יכול לקבל שם דירה. בדרך-כלל דירות "עמידר" נמצאות בסביבה לא כל-כך טובה. יש גם דירות נ"ר, ומר קצב יודע ששנים אנחנו מדברים על דירות נ"ר. לקבל אישור לדירת נ"ר לוקח שנים-שנים. חברה מהארגון שלנו, נכה 100% קיבלה אישור לחפש דירה ואחר-כך יקנו אותה בשבילה. היא ראתה דירה אחת, אבל אמרו לה: ארבעה חדרים לשני אנשים זה יותר מדי. אבל הדירה היתה צריכה לעלות 120 אלף דולר, לפי התקציב. והיא שאלה: למה? וענו לה: כך, זה הרבה יותר. אחר-כך המשכנו לחפש ומצאנו דירת שלושה חדרים, אבל היתה רק בעיה אחת, שבכניסה היה צריך לעשות רמפה. מחברת "שקמונה" אמרו לנו שצריך לקבל הסכמה של כל הדיירים בבנין. כל הדיירים חתמו, חוץ מדיירת אחת שלא הסכימה לחתום. היא אמרה: אני לא רוצה שבבנין שלי תגור אשה נכה.

המקרה הזה מעורר כמה שאלות. הראשונה, שלאף אחד לא איכפת בכלל שאחד הדיירים אומר שהוא לא רוצה שבבנין שלו יגור נכה על כסא גלגלים. איך זה יכול להיות? מבחינה נפשית זאת היתה מכה שאין לה הסבר.

יש הסברים, שבמנטאליות שלנו אנחנו לא מבינים את זה, אבל אנשים שילמו כסף. אלה לא מבנים של דיור ציבורי ויש - - -

אני לא מסכימה עם זה.

גם חברת-הכנסת סולודקין לא מסכימה עם זה, אבל זה ההסבר שלה.

ייתכן שיש חוק שלפיו לא צריך את חתימת כל הדיירים. חבר-הכנסת פורז מטפל בדברים האלה של הסכמת דיירים. אנחנו יכולים לבדוק את זה.

במצב הזה מה היא יכולה לעשות? היה מתווך שעבד כמה חודשים, ולא אישרו את הדירה. עכשיו היא צריכה לחפש דירה חדשה, ואף אחד לא בטוח שזה יהיה הפתרון. מי ישלם למתווך הזה? – אף אחד לא יודע.

שאלה שנייה היא שאלה כללית על כל דירות נ"ר. כשאני מקבלת את האישור ממשרד הקליטה, יש בו שני משפטים. 1. סכום הכסף שאושר; 2. התשלום למתווך נכלל בסכום הזה, ושאני יכולה לקנות רק דירה יד שנייה.

כמה עומדים בתור לדירות נ"ר?

חמישים.

500.

אני יכולה למצוא דירה תוך יומיים או תוך שנתיים. זה לא רשום במכתב.

ודבר נוסף, כשיש לי בעיה אין לי אל מי לפנות.

מצאנו דירות, אבל חודשים אנחנו שומעים שאין תקציב. יש דירה מתאימה והכל בסדר, אבל אין תקציב.

יש אישור ואת לא קיבלת את הדירה.

שאלתי היא למה אומרים שאין תקציב.

תודה רבה. מר קצב, בבקשה. אחר-כך נשמע את מר שוורץ ואת דליה יוגב מהביטוח הלאומי.

זה לא חדש שיש מצוקת דיור. הפעם האחרונה שקיבלנו דירה בקריות או בחיפה שתינו "לחיים". המצוקה היא נוראית ואנחנו יודעים את זה.

אני רוצה לומר, ואני מבקש שדבריי יתקבלו ברוח טובה במיוחד על-ידי העולים שיושבים פה. זכותו הלגיטימית של העולה להתעקש איפה במדויק הוא רוצה לקבל דירה, המדינה לא יכולה לתת לו דירה בדיוק איפה שהוא רוצה, כי אין. שמעתם פה שלושה אנשים שאמרו שכל אחד מהם קיבל הצעת דירה. כל אחד מהם, וסיבותיו עמו, ואני מכבד את זה, סירבו לקבל את הדירה. אבל אלה הדירות שיש.

הם לא אמרו שהם קיבלו דירות.

הציעו להם. שלושה אנשים פה אמרו שהציעו להם והם סירבו. אני לא רוצה להיכנס לסיבות, לכל אחד סיבות משלו לא להסכים.

מר קצב, שלוש הנשים דיברו ע ל שכר דירה.

אני אישית בדקתי את כל הדירות שהציעו לה והן לא היו מתאימות. הציעו לנכה דירה בקומה רביעית.

זה מה שיש, זה מה שאנחנו מקבלים.

משרד הקליטה מאכלס כרגע למעלה מאלף דירות ציבוריות לשנה, ועל אף המצוקה של הדיור הציבורי הדירות האלה לא נמצאות באזורי הביקוש ובכל מקום איפה שנמצא. אני מכבד כל משפחה שמסרבת להצעה. אם המשפחות היו מוכנות ללכת לאזור פריפרי, אני מניח שמבחינת תאריכי העלייה של העולים, ומדובר על 1990 – 1991, בהחלט אפשר היה לפתור להן את הבעיה.

יש עצירה מוחלטת גם בקריות. "עמיגור" לא מעבירה דירות לממשלה. יש הסכם של מכירת דירות בעקבות חוק הדיור הציבורי. בקריות יש הוסטלים. בחיפה יש כרגע מצוקה, אין הוסטלים.

נכים מקבלים הוסטלים?

לא, רק קשישים. יש היום שני הוסטלים באכלוס קשישים בחיפה. יש הוסטל בקרית-ים, ובשנה הקרובה יש לפחות 500 – 600 יחידות במקבצים ובהוסטלים באזור חיפה והקריות ביחד, כולל נכים.

יש לכם סטטיסטיקה כמה עולים קשישים מחכים לדיור?

למעלה מעשרים אלף.

וכמה נכים מחכים לדיור?

חביב קצבף

זה תלוי בהגדרה של הנכה. יש נכים שהם זכאים לדירת נ"ר ויש נכים שזכאים לדיור ציבורי. נכים זכאים לדיור ציבורי, שיש להם לפחות 75% באופן יציב, או חולים במחלות קשות מוגדרות מאד, להערכתי יש בין 4,000 ל-5,000 יחידות משפחתיות שמחכות, ואני מדבר על הרמה הקשה.

אנחנו דיברנו על כך ש-7% מהמקרים הסוציאליים קיבלו דירות בעשר השנים האחרונות. אני לא מבין על מה אנחנו מדברים. אין דירות. ההצגות האלה לא נחוצות לאף אחד.

עשר שנים אני בארץ. שלוש שנים גרתי ברחוב. את כל המחלות קיבלתי מהרחוב. יש היום הרבה דירות ריקות ויש לי הכתובות שלהן.

אני מציע שמר וישנפולסקי יעביר לנו את הכתובות שהוא מדבר עליהן. אלה דירות של "עמידר", ויש גם דירות ריקות - - -

חבר-הכנסת נודלמן צודק. בעיה מספר אחת שעולה כל השנים בוועדה זו היא הדיור, וחוק הדיור הציבורי מבחינת העולים רק החריף את המצב.

כשחברי הכנסת מבקשים ממני להעלות על סדר-היוםנושאים כמו דיור, ונכים, ובמיוחד כשהנושא הוא דיור , אני אומרת: בשביל מה נעשה ישיבה? הרי למדינה אין פתרון.

אבל לאחר שהיום שמעתי שיכול להיות שעל-ידי שכר-דירה, אם נצליח לשפר את המצב בעזרת חקיקה ואותם נכים יקבלו 850 שקל במקום 650 שקל, שגם הוא לא ריאלי, או 1,000 שקל, בואו נעבוד על זה.

במקום שהמדינה תבנה דיור סוציאלי אנחנו משלמים הרבה כסף בעד שכר-דירה. אני נכה 75%, אב חד-הורי לילד בן שלוש, גר עם עוד שותף בדירה. אני מקבל 1,600 שקל לחודש ועוד 600 שקל סיוע בשכר-דירה. זה קשה מאד.

במדינת ישראל אין מפלגות של שמאל חברתי ולכן אין לנו דיור ציבורי. כל המפלגות לא רוצות דיור ציבורי ולא עובדות בכיוון זה. אני חושבת שבענין הזה צריך להיות מהפך. אנחנו, הכנסת, ועדת העלייה והקליטה, מפלגות העולים והמפלגות הגדולות צריכים להציב לעצמנו מטרה: דיור ציבורי בארץ. אבל זה מהפך. ראינו שגם נתניהו וגם ברק לא רוצים בזה בכלל.

ההחלטה המעשית שלי, שאני כחברת הכנסת ואת כיושבת-ראש הוועדה יכולות לפנות לשר האוצר ולמנכ"ל משרד השיכון ולבקש להשוות את הסיוע בשכר-דירה לנכים ולקשישים. את זה אפשר לעשות.

נגיש הצעת חוק, שיהיה דיור ציבורי לנכים.

אנחנו יכולים לתת פתרון חלקי לנכים בדיור ציבורי.

יש קרנות לדיור ציבורי אבל אף אחד לא רוצה להתייחס לקרנות האלה כמו שצריך.

אנחנו מדברים על שני דברים. על משכנתה שבן-אדם לקח והוא חייב להחזיר אותה. אולי כדאי לחשוב על משכנתה לנכים, כי זה פתרון טוב. היום אין משכנתה לנכים וזה חבל מאד.

זה חשוב מאד. זה רעיון נפלא.

יש חוק שלפיו בן-אדם נכה כשמגיע לגיל זקנה, מקבל רק קצבת זקנה.

יש הצעת חוק ישנה שמציעה שבן-אדם נכה ימשיך לקבל קצבת נכות גם אחרי גיל זקנה. זאת הצעה שנמצאת בהבשלה מלאה. מעריכים שהיא תעלה 400 מיליון שקל. יש פה שתי בעיות. האחת, אנחנו מפלים את אלה שמגיעים נכים אחרי גיל 65. הרי אין בן-אדם בן 80 שאינו נכה, והשאלה היא אם גם לו לתת קצבת נכות, ואז אין לזה גבול.

קצבת נכות נקבעת היום לא רק על-פי נכות רפואית אלא על-פי כושר המשתכר, שזה משהו דמוי תחליף שכר, ובגיל 65 גם בן-אדם שאינו נכה, מפסיק לעבוד ולקבל משכורת ומתחיל לחיות מפנסיה ומהבטחת הכנסה. לכן יש היגיון בגיל 65 להפסיק את קצבת הנכות.

ויש לו הוצאות אחרות מעבר לזקנה.

אני לא מכיר בן-אדם אחד שבא לוועדות האלה בכנסת ואומר שיש לו מספיק כסף. לכן, גם בגלל העלות, ולדעתנו גם בגלל ההיגיון כרגע זה המצב הקיים ואין שום קשר אם הוא עולה חדש או ותיק.

אנחנו יודעים את זה ולכן זה גם עולה בוועדה, ואני חושבת שגם האנשים שנמצאים פה עם מוגבלויות יודעים וחיים את זה. אין ספק שאדם מהמעמד הבינוני שגדל בארץ, איך שהוא יש לו קצת חסכונות, משפחה. עולה חדש מגיע מארץ זרה, בדרך-כלל אלה משפחות קטנות, אין הרבה סיוע והכל נופל על הקצבה האומללה הזאת.

לא אחת אנחנו נתקלים בוועדה בבעיה שאנחנו עושים כאילו חוק סקטוריאלי, כי זה מה שקורה. עולים יקבלו כך וכך, וזה גם מעורר הרבה התנגדויות בקרב הוותיקים. אנחנו יותר שומעים משוב מן השטח ופקידי ממשלה בדרגות כאלה ואחרות חווים את זה לא אחת כאן בוועדה, כדברים שמקוממים – למה מי שוותיק שעלה בשנות החמישים יקבל פחות מעולה? אבל עם זאת, רוב העולים מגיעים במצב פחות טוב, ובוודאי נכים. אני מבינה את המצוקה, אבל זה נכון שאנחנו מנסים להילחם על הזכויות שלהם.

בעקרון, מה שהמדינה נותנת לוותיק.... נכון שיוצאים פה מנקודת הנחה שלכל ותיק יש משפחה, יש הכנסות מהצד. לוועדת העבודה והרווחה השכנה באים כל הוותיקים ואומרים: אני נכה, אין לי חסכונות, אין לי משפחה. צריך לזכור שזאת קהילה שמונה כמעט מיליון איש, ואני בטוח שהעולים שנמצאים כאן כבר עשר שנים רובם הגדול כבר התמקמו והסתדרו.

מצבם של הנכים דווקא פחות טוב.

בסדר. יש פה ויכוח לאו-דווקא לגבי העולה הוותיק. גם מבחינת קצבת זקנה וגם מבחינת קצבת נכות אין כרגע הבדל מבחינת המדינה בין ותיק לבין עולה ואנחנו גם לא יכולים לעשות את ההבדל הזה. אנחנו יכולים לעשות את זה בדברים ספציפיים.

אנחנו כחברי ועדת העלייה והקליטה מחפשים באמת את הדברים הספציפיים, איפה בכל-זאת אפשר להוסיף את הדבר הספציפי הזה שיהיה ייחודי לקבוצה הזאת.

הענין הזה עלה גם בשביתת הנכים ולדעתי זו הטעייה של הציבור. יכול להיות שיש ויכוח על גובה הקצבה, אבל בסופו של דבר צריך להסתכל על ההכנסה הפנוייה. יש לנו השוואות גם לגבי מי שמקבל הבטחת הכנסה וגם לגבי מי שמקבל קצבת נכות. היום, עם כל ההנחות שמקבלים גם נכים וגם זקנים וגם מקבלי הבטחת הכנסה יוצא שההכנסה הפנויה שלהם מהקצבה יוצאת הרבה יותר גבוהה לפעמים מאנשים שעובדים קשה ומשלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי ותשלומים אחרים.

אני רוצה לשאול. נניח שאנחנו לוקחים קבוצת נכים של 100% שעלו בשנת 1990 ומנסים לפתור את הבעיות שלהם, כתוכנית חירום. כמו שעשינו עם האתיופים בקראוונים. האם אתם יכולים לאתר קבוצה של 400 – 500 נכים עולים לפי שנת העלייה שלהם ולנסות לפתור את בעייתם?

אנחנו עובדים לפי שנות עלייה, לפי הוותיקים ביותר. אנחנו מטפלים כעת בשנת 1990, שבה הגיע מספר העולים הכי גדול מכל שנות העלייה של עשר השנים האחרונות. הנקודה היא לא טיפול לפי ותק העלייה אלא באיזה כלים אנחנו באים לטפל בבעיה. אנחנו חוזרים לאותה נקודה מרכזית ואומרים מה ההגדרה אצלנו של זכאות נכים. יש פה הבחנה ברורה ביותר. אני מדבר כרגע על דיור ציבורי – דירת "עמיגור" או דירת "עמידר" או דירת נ"ר שרוכשים אותה במיוחד עבור אותה משפחה או עבור אותה עולה ומעבירים אותה לניהול החברות המאכלסות.

בהגדרה הזאת יש הבחנה ברורה מאד בין הזכאות לדירה פנויה, שזה תקציב מוגבל. בדרך-כלל זה עומד על 50 דירות לשנה. זה התקציב הרגיל. בתקציב הזה אנחנו חייבים לכת לפי שני תנאים מרכזיים: 1. ותק העלייה. 2. קריטריונים נוקשים, כמו הדומה של גב' לוין, שלצערנו יושבת על כסא גלגלים. זו הבחנה ברורה ביותר.

על כמה אחוזי נכות מדובר במקרים אלה?

מי שיושב על כסא גלגלים.

לא נכון, נכה על כסא גלגלים לא תמיד נחשב נכה 100%.

זה מה שאני שואלת. כמה כאלה יש מקרב העולים?

בין 550 ל-600 בסך-הכל, לפי כל שנות העלייה, לא כולל אלה שפתרנו את הבעיות שלהם, ויש כאלה מאות רבות.

יש הבחנה שנייה של עולים נכים. אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות אישיות, וגם לא נכון לעשות את זה, אבל יש פה אנשים שיש להם אחוזי נכות. אני לא בא להפחית, חלילה, מהמצוקה שלהם, אבל בגלל המצוקה התקציבית של דירות נ"ר, המסגרת שבה הם זכאים לדירות ציבוריות בפריפריה היא ממלאי הדיור הציבורי שמתקבל מ"עמידר" או מ"עמיגור", ושמענו כאן שיש בעיות למצוא דירה מתאימה, הסכמה של השכנים לבנות רמפה וכו'. אנחנו מכירים את כל הבעיות האלה.

גברתי היושבת-ראש, אם אנחנו לוקחים שנת עלייה ומתגברים אותה בכלים, זה כבר ספור אחר. אם אנחנו לא מתגברים אותה בכלים תקציביים, אז אנחנו הולכים לפי שנת העלייה, לפי ההגדרות שעליהן דיברתי.

בעקבות הישיבה הזאת ננסה לקיים בפגרה פגישה אחת בנושא הדיור עם שר האוצר אולי. נשב עם נציגי משרד השיכון ומשרד הקליטה וננסה לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מהענין של שכר-דירה שכבר דיברנו עליו, שתהיה הצעה קונקרטית.

אין ספק שהפתרון שהעלה ישראל שוורץ, הפתרון של עדכון הסיוע בשכר-דירה הוא מסלול מרכזי ומאד מעשי. הוא מקל מאד על המצוקה ומאפשר להם יותר להתמודד בחיי היום-יום. זה דבר מאד-מאד חשוב.

והוא זמין.

אני מסכים עם ההצעה לקיים ישיבה של הוועדה בפגרה בנושא הדיור, אבל אני חושב שיש כמה נקודות שאפשר לתקן אותן בעזרת חוק. למשל, הנחה בשיעור 50% בתחבורה הציבורית. זו הצעה פשוטה מאד ואני לא רואה שום סיבה למה הנכים לא מקבלים את ההנחה הזאת. כמו-כן הנחה של 50% במחירי התרופות. גם כאן אין שום סיבה שנכים שזקוקים לתרופות אולי יותר מכל בן-אדם אחר, לא מקבלים אותה.

כל הנכים במדינה, עולים חדשים כוותיקים, מקבלים הנחה לפי דרגת הנכות. יש אחידות.

דבר יותר קשה שדורש פתרון הוא ועדה רפואית. אנחנו כל הזמן שומעים שיש שם מגמה להפחית אחוזי נכות.

דרך אגב, זה קיים לא רק בארץ.

בא בן-אדם עם רגל אחת, ואומרים לו: עוד שנה נבדוק אותך שוב ונראה אם השתנה משהו.

הפתרון היחיד שאני רואה עכשיו הוא שבכל ועדה כזאת צריך להיות אדם עצמאי, שאנחנו יודעים שהוא לא במסגרת הזאת ושהוא יכול לתקן שם משהו. אני חושב שזה לא כל-כך קשה לחוקק חוק שלא יעשה מהפך גדול, אבל יתקן את כל הנקודות הברורות האלה.

אני גם מסכים שצריך לדבר על דבר חשוב ביותר, אולי זה דיור, אבל חוץ מדיור אפשר לתקן דברים כאלה.

אני בהחלט מסכימה אתך.

מר קצב אמר שאם העולה יקבל יותר מ-100 שקל זה יהיה חמצן בשביל העולים. החמצן עולה יותר מ-100 שקל לחודש. זה לא יהיה חמצן בשבילנו, זה יהיה עוד קצת פרנסה בשביל הבית.

שנית, אמרו פה שאנשים סירבו לקבל דירות. זה נכון, הם סירבו, כי הדירה לא מתאימה להם. אנשים עם בעיות פיסיות צריכים תנאים מסוימים. אני יכולה לתת דוגמה אישית. נתנו לי דירה. לקחת נציג מקופת-חולים והיא כתבה שהדירה הזאת לא מתאימה לי. אז כתבו שאני סירבתי לקבל את הדירה הזאת. זאת אומרת שאחרי עשר שנים מעבירים בן-אדם מעיר אחת לשנייה, זה כמו קליטה חדשה. אם בן-אדם נכה חי באותו מקום עשר שנים, יש לו כבר קרובים בסביבה, ולהעביר אותו מעיר לעיר זה כמו קליטה חדשה. יותר טוב לחיות בתנאי שכירות קשים, כי לא ייתכן להעביר אותו לעיר אחרת שבה אין לו קרובים.

רוב הדברים שאת אומרת הם מאד הגיוניים. זה ברור. אבל אנחנו רוצים להתקדם.

נכון שזה ברור, אבל כדי שזה יהיה ברור צריך להגיד את זה בכל פה, כי אני לא שמעתי שמישהו פה אמר את זה. בנוסף לזה רציתי להגיד שחוץ מלחכות לדירה ציבורית לנכים אין אלטרנטיבה. אולי אפשר לתת להם משכנתה בתנאים מסוימים, לטווח ארוך, או משכנתה כמו שנתנו לאנשים שגרו במלון, כי זאת הלוואה שיכולה לעזור לאנשים.

הנכים לא מקבלים משכנתה, כי הבנקים מפחדים לתת להם כסף.

יש משכנתה לנכים – 87,000 שקל. המשכנתה לנכים צריכה להיות אחוז מההכנסה שלו. צריך למצוא פתרון, כי עכשיו נותנים דירות למי שעלה לארץ ב-1990. זאת אומרת, עולה נכה שהגיע היום לארץ יקבל דירה בעוד עשר שנים, במקרה הטוב בשנת 2010. אנשים באים אלינו לעמותה ושואלים מה עם דירות? ואני עונה להם: תחזרו ותבואו בעוד עשר שנים ואולי אז תהיה לכם דירה. זאת בעיה של המדינה וצריכות להיות כמה דרכים כדי לפתור אותה.

לכן גם הזמנו אתכם כדי לשמוע את הדברים. חבר-הכנסת יורי שטרן מעלה בדרך-כלל את הבעיה של עולים נכים.

אנחנו מכירים את נושא הדיור ואת הבעייתיות שלו וחיים אותו כבר כמה שנים. אתם חווים אותו קשה מאתנו.

אני רוצה לסכם, שכל חברי הכנסת של הוועדה נשב בפגרה עם נציגי משרד השיכון, משרד הקליטה ומשרד האוצר, ולאור הישיבה היום נראה מה כן ניתן לעשות לפחות בנושא של שכר-דירה, ואולי הגדלת משכנתאות.

נשמע כעת את הביטוח הלאומי. אחת הבעיות שעלתה כאן, בעיקר על-ידי מיכאיל וישנפולסקי, היא היחס, השפה שבה מדברים, וחוסר מידע. חבר-הכנסת בריילובסקי אמר שאולי כדאי שבוועדות רפואיות יהיה אולי נציג ציבור, כמו שבדירקטוריונים יש לנו נציגי ציבור.

אני מבינה שבפתח-תקוה יש בעיה קשה, ואולי גם במקומות אחרים, של יחס מזלזל, פוגע. אני רוצה לשמוע תשובה בקשר לשפה הרוסית. אנא תשובותייך הקונקרטיות גם לענין הקצבאות ותשלומים שונים, מה מגיע ומה לא, אבל גם כל מה שקשור ליחס, ולאור מה ששמענו בהחלט נמליץ שעובדי הביטוח הלאומי יעברו סדנאות, כדי שהיחס לעולים החדשים יהיה שונה. אולי הם לא מבינים מה זה עולה חדש. בבקשה.

גם בין העובדים שלנו יש עולים חדשים כך שהם בוודאי מבינים אותם.

לא בטוח. אולי לא מתייחסים אליהם יפה.

אנחנו בשנת שרות במוסד לביטוח לאומי, עם הפנים לקהל, עם הפנים לפונים. שיפור השרות עובר כחוט השני בכל המחלקות. אנחנו מאד משתדלים לתת יחס נאות ויפה, ואפילו בתקופה האחרונה העלינו הצעה שכמו שיש שרות ייעוץ לקשיש שנותן הכוונה והדרכה לקשיש, על-ידי מתנדבים, אולי נעמיד גם לנכים שרות ייעוץ כדי שהם יוכלו בעזרתו למלא טפסים ולתקשר יותר טוב. כי חלק מהעובדים, לצערנו, לא מבינים רוסית או אמהארית, ואנחנו משתדלים בכל מקרה, כשיש בסניף כלשהו דובר רוסית, להזמין אותו.

בוועדות אנחנו מבקשים שאדם שאינו דובר עברית יביא אתו מישהו שיוכל לתרגם לרופא את הבעיות, וכך הרופא יעשה את האבחון. אנחנו משתדלים לשמוע את הנכה ולהחתים אותו שהוא הציג את כל התלונות שלו, ששמעו אותו, והוא חותם על זה שהבינו אותו.

יש חוברות בכל הנושאים ברוסית, ואני יכולה לשלוח לוועדה חוברות כאלה. בביטוח נכות ברור שיש חומר כתוב, גם בסניפים. לאחרונה הוצאנו דף מידע, ומייד סניף מסוים לקח יוזמה ותרגם אותו לרוסית וסניף אחר לערבית, והפצנו אותו. יש כמובן חוברות הסברה ואני אשלח לכם עותקים מהן.

בקשר לעבודה לפני הנכות ואחריה, ואם מושפעת קצבת הנכות מהעבודה הזאת, התשובה היא לא. כי מי שמרוויח 10,000 שקל לפני הנכות ולאחר הנכות הוא לא יכול לעבוד עקב הנכות, הוא יקבל את הקצבה לפי השיעור האוניברסלי שקבוע בחוק. להפך, למי שיש הכנסות שלא מעבודה אנחנו לא נותנים לו תוספת בעד התלויים בו, לעומת אדם שאין לו הכנסה, אנחנו נותנים לו את כל הקצבה. כלומר, קצבת משפחה יכולה להגיע ל-61.5% מהשכר הממוצע במשק, כשאנחנו יודעים ששכר המינימום הוא הרבה פחות מזה.

נכון טוענים הנכים שקצבת היחיד, שעומדת על 26.75% מהשכר הממוצע במשק היא נמוכה, אבל למשפחה אנחנו מגיעים ל-61.5% עם ההטבות שמסביב. אבל זה גם לנכים עולים וגם לנכים ותיקים. כלומר, אדם שלא עבד בארץ יקבל כמו נכה עולה.

בקשר לפרוטוקולים, אני עובדת במשרד הראשי ולא שמעתי שלא שלחו פרוטוקול. אנחנו לא שולחים את הפרוטוקול אוטומאטית, כי אנחנו מתעסקים עם מאסה מאד גדולה. אנחנו משתדלים לשלוח את הפרוטוקול הרפואי לכל מי שמבקש, במקום, אפילו אם הוא מבקש זאת בטלפון, והוא יקבל אותו כעבור יומיים-שלושה לכתובתו.

יומיים – שלושה? בפתח-תקווה מחכים שבועיים.

היה גם מקרה שמישהו היה בוועדה רפואית לפני שמונה שנים ולקח לנו חודשיים למצוא את זה בכלל. זאת אומרת, יש זמן סביר.

כנראה שבפתח-תקווה יש בעיה מיוחדת.

אני המדריכה של פתח-תקווה ואני מוכנה להעיד שיש שם בחורות מקסימות שמשתדלות מאד.

יש שם בחורה בשם סמדר, ואיך היא מדברת?! ויש שם עוד בחורה. אני יכול לשמוע הכל, אבל בפתח-תקווה יש בעיה מאד גדולה.

אני אנסה לדבר עם הפקידות שם. אין שם מספיק דוברי רוסית, אבל העובדות שם הן טובות מאד.

בקשר לתשלומים לוועדות אנחנו קשורים לתקשי"ר. רק אם הוועדה מתקיימת במרחק של מספר קילומטרים ממקום מגוריו של התובע אנחנו משלמים בעד הוצאות הנסיעה. אם אדם גר בפתח-תקווה והוועדה בפתח-תקווה, אנחנו משלמים לפי התעריפים שבתקשי"ר. מי שמגיע במונית ורופא מאשר שהוא לא יכול היה לבוא בתחבורה ציבורית, אנחנו משלמים אפילו בעד הוצאות נסיעה במונית. הוצאות נסיעה משולמות לפי התקשי"ר.

בקשר למעבר מקצבת נכות לקצבת זקנה – קצבת נכות ניתנת למי שאיבד את הכושר שלו ואת היכולת שלו לעבוד ולהשתכר. כאשר אדם מגיע לגיל הפנסיה, רובנו לא עובדים ומקבלים קצבת זקנה. יש סעיף בחוק שאומר שנכה שקיבל קצבת נכות למעלה משנה, כאשר הוא עובר לקצבת זקנה הוא יקבל את אותו שיעור. כלומר, אנחנו לא פוגעים בגובה הקצבה. כי קצבת נכות היא 26.75% מהשכר הממוצע במשק. התחלה של קצבת זקנה היא 16%. כלומר, נכים כאלה היו צריכים לרדת ברמה דראסטית. לכן, מי שקיבל קצבת נכות שנה ומעלה ממשיך ומקבל את אותו שיעור בקצבת הזקנה. זה אמור לגבי כלל הנכים, גם הוותיק וגם עולה חדש.

מי שקיבל קצבת נכות פחות משנה, יקבל את קצבת הזקנה המגיעה לו, וקצבת הזקנה מורכבת משניים: 1. הקצבה הבסיסית; 2. בתוספת השלמת הכנסה.

הוועדה יושבת בבית-חולים מרכזי בארץ. הרופאים של בתי החולים הם הרופאים שקובעים את הדעה הרפואית. אינני יודעת אם לרופא שם יש אינטרס להגיד פחות או יותר. הוא פועל לפי מומחיותו, לפי מיטב הבנתו ושיקול-דעתו.

יש ועדות רפואיות שתמיד יהיו קשות והן תמיד "מאיימות" גם על ותיקים וגם על עולים חדשים. אני מעלה הרהור אולי להביא נציג מבחוץ.

אנחנו תמיד נותנים לקרוב או ידיד להיכנס ולשמוע. הנכה יכול להביא אתו איש מיוחד – רופא שלו, ידיד, אח, בן זוג ואנחנו נותנים גם למבוטח וגם למלווה להשמיע את דברם.

אם זה כל-כך טוב שקצבת זקנה וקצבת נכות הן אותו דבר, למה רוני ארד אומר שזה יעלה 20 מיליון שקל בשנה אם יהיה חוק שיאמר שרק קצבת נכות תהיה? למה זה כך?

הבסיס של קצבת נכות הוא יותר גבוה מהבסיס של קצבת זקנה. קצבת נכות היא 26% מהשכר הממוצע במשק, עם הטבה סוציאלית. השאלה מי זכאי להשלמת הכנסה וכנראה שהמעבר הזה עולה כסף.

לגבי שכר-דירה כבר הוצאנו מכתבים ואני רוצה להודות למנהלת הוועדה ולמזכירה וגם דיברנו עם ישראל שוורץ. גם פנינו לחבר-הכנסת אלי גולדשמידט, יושב-ראש ועדת הכספים, לראות את העלות התקציבית של ההפרש כדי ששכר-הדירה יהיה קצת יותר הגיוני.

ותהיה ישיבה בפגרה בנושא הדיור.

כן. תבדקו את הענין של פתח-תקווה ותודיעו לנו אם היחס השתנה. אם היחס לא השתנה, אנחנו נזמין אותם אלינו לוועדה.

אני אבדוק את זה אישית.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

- - - - - - - -




הישיבה הסתיימה בשעה 11:45