פרוטוקולים/ועדת קליטה/1001

1
ועדת העלייה והקליטה – 11.7.2000

פרוטוקולים/ועדת קליטה/1001
ירושלים, ט"ו באב, תש"ס
16 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום ג', ח' בתמוז התש"ס, 11 ביולי 2000, בשעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר נעמי בלומנטל
יו"ר הישיבה, אמנון כהן
ויקטור בריילובסקי
יצחק גאגולה
שמואל הלפרט
סופה לנדבר
מיכאל נודלמן
אופיר פינס-פז

ח"כ ד"ר מרינה סולודקין, סגנית השרה לקליטת העלייה
בוריס מפציר, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
לזר מירקוב, רכז לעולים מבוכרה, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת, מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
יעקב בר-שמעון, המשרד לקליטת העלייה
איריס הומינר, המשרד לקליטת העלייה
נירה זוהר, המשרד לקליטת העלייה
ירון איביניקוב, הסוכנות היהודית
אבינועם בר-יוסף, הסוכנות היהודית
רוני ויניקוב, הסוכנות היהודית
מלה תבורי, לשכת הקשר
מיכאלה גרזון, סגנית מנהל אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון
רחל רווה, משרד הבריאות
שושנה ריבה, משרד הבריאות
שרה וייסלר, משרד החינוך
יצחק יצחקי, משרד החינוך
מיכל ברבי, משרד המדע, התרבות והספורט
יהודית רונן, משרד המדע, התרבות והספורט
שמואל אטיאס, משרד העבודה והרווחה
רון בר-יוסף, סגן מנהל האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם, משרד העבודה והרווחה
רבקה וייסברג, מפקחת ארצית לקליטת עלייה, משרד העבודה והרווחה
אסף פרדה, יועץ שר העבודה והרווחה
דליה רוזניק, ראש ענף תכנון, משרד העבודה והרווחה
אליהו לדיוב, יו"רברית יוצאי בוכרה
שושנה רון, מנכ"ל ברית יוצאי בוכרה
יוסף בר-נתן, יושב-ראש ברית יוצאי בוכרה
איתן זהירה, ברית יוצאי בוכרה


תמר זהירה, ברית יוצאי בוכרה
ניסן חן, ברית יוצאי בוכרה
יוסף טיליוב, ברית יוצאי בוכרה
מיכאל עקילוב, ברית יוצאי בוכרה
בן-ציון פוזיילוב, ברית יוצאי בוכרה
פנחס פוזיילוב, ברית יוצאי בוכרה
עו"ד יצחק דוידוב, נשיא קונגרס יהודי בוכרה
עו"ד ירון אקילוב, קונגרס יהודי בוכרה
עמנואל פנחסי, קונגרס יהודי בוכרה
חן ברם, אנרופולוג ופסיכולוג חברתי, חוקר קליטת יהודי בוכרה, האוניברסיטה העברית
אורי אחונוב
יוסף אחונוב
רוברט אילטוב
עליזה אריה
חנה זגורוף
ברטה נתנוב
יוסף פנחסוף
נתן קייקוב
רחל שפירא
רוברט אילטוב, חבר מועצת העיר נתניה
יצחקוב אלימני, עיריית אור יהודה
אברהם בורוכוב, עיריית אור יהודה
מאירחי בניימינוב, סגו ראש עיריית אור יהודה
משיח דוידוב, חבר מועצת עיריית אור יהודה
בוריס יצחקוב, עיריית אור יהודה
יוסף רובינוב, עיריית אור יהודה
בוריס בורוכוב, סגן ראש עיריית קרית מלאכי
יאיר אלישיוב, עיריית קרית מלאכי
יוסף ארבוב, עיריית קרית מלאכי
רפאל יעקבוב, עיריית קרית מלאכי
ניסן קייקוב, עיריית קרית מלאכי
ד"ר יצחק יגודייב, ממלא מקום ראש עיריית רמלה
יעקב אלמוג, עיריית רמלה
שמואל בן-מרדכי, עיריית רמלה
מלוביצקי זהבה, עיריית רמלה
אברהם נתנוב, עיריית רמלה
יעקב פוזיילוב, עיריית רמלה
הרב נתן אלנתן, סגן ראש עיריית תל-אביב-יפו
מישה אשרוב, שחקן תיאטרון הבימה
יוסף ארבוב, עמותת אור אבנר
הרב אליהו וילהלם, עמותת אור אבנר
מרדכי חייאיוב, עמותת אור אבנר
שמואל כהן סעידוב, עמותת אור אבנר
בנימין ניאזוב, עמותת אור אבנר
דוד פלשטייב, עמותת אור אבנר
זבולון רבייב, עמותת אור אבנר
הלל חיימוב, עמותת בכורי ישראל
מיכאל כהן, עמותת בכורי ישראל
עו"ד משה אלמליח, מנכ"ל עמותת שערי ציון
פנחס דוידוף, עמותת שערי ציון

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ









ס ד ר ה י ו ם

דיון מיוחד לציון העלייה והקליטה של יהדות בוכרה
הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן




דיון מיוחד לציון העלייה והקליטה של יהדות בוכרה
הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה,
הקליטה והתפוצות.
אני מברכת את כל יוצאי בוכרה שהתאספו כאן הבוקר לציון 130 שנה לעליית יהודי בוכרה לישראל. מכיוון שאני לא המייצגת האוטנטית, אני אעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת אמנון כהן שהכרתי אותו עוד בתפקידו הקודם כסגן ראש העיר וממלא מקום ראש העיר רמלה.

שמחה גדולה יש לנו כאן בכנסת לרגל האירוע הזה. כפי שראיתם בתוכניות כל היום כולו מוקדש לכם, לעלייה המבורכת שלכם. לאחר הישיבה כאן מתקיים באודיטוריום ציון מיוחד ליום זה.

נמצאת אתנו סגנית שרת הקליטה, חברת הכנסת מרינה סולודקין, ונמצא אתנו גם מנכ"ל משרד הקליטה, מר בוריס מפציר.

נדמה לי שזה חג גדול לנו. אני לא בטוחה שאלה שמגיעים לכאן תמיד כל כך מאושרים כי יש הרבה בעיות וצרות וצריך להתגבר על הרבה מכאובים ומצוקות, אבל בסך הכל אני חושבת שהתערות יהדות בוכרה בישראל היא מוצלחת מאוד. אולי במהלך הישיבה הזו נצליח להיכנס מעט למצוקות של העולים החדשים שהגיעו, חלקם מקרוב וחלקם מרחוק, ומה ניתן לעשות למענם.

אני חשבתי שזו לא תהיה ישיבת ועדה רגילה, ישיבה בה מטבע הדברים מעלים מצוקות, בעיות, מה קורה לקהילה בארץ, מה קורה עם בתי-הכנסת של הקהילה, עם מוסדות החינוך ומגוון נושאים רבים. כל הנושאים האלה יתכן שיעלו במהלך הישיבה, אבל יתכן שרק נקיים ישיבה שתביא לידי ביטוי אתכם ואותנו כאן ביחד בארץ.

הישיבה הזו מוקלטת כרגע בערוץ 33 והצופים בבית צופים בנו. אני חושב שזה מביא לידי ביטוי את ההערכה הרבה לפועלכם, לכם אישית ולכן מצאנו לנכון שהישיבה תשודר בערוץ 33.

אני אעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת אמנון כהן שכרגע הוא הנציג הבכיר שלכם.

תודה רבה ליושבת-הראש. ראשית אני רוצה
להודות ליושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה חברת הכנסת נעמי בלומנטל. אכן, אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים ופועלים יחד על-מנת לקלוט יותר טוב את העלייה שמגיעה לכאן. אני יודע שאת מכהנת כבר קדנציה שנייה בתפקיד יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה.

אני רוצה להודות לסגנית שרת הקליטה חברת הכנסת מרינה סולודקין, למנכ"ל משרד הקליטה, מר בוריס מפציר, ונוכח אתנו כאן. אני רוצה לציין שמשרד הקליטה אכן מסייע רבות בעלייה וקליטה הן ישירות דרך רשויות מקומיות, הן דרך ארגונים שפועלים לטובת הקהילה ושילובה בקהילה, ואכן המדיניות כאן היא לעזור על-מנת שאחרי תקופה מסוימת יעמדו העולים החדשים על רגליהם ויוכלו לקלוט את אחיהם שמגיעים לארץ אחריהם.

אני רוצה לברך את עמיתיי חברי הכנסת ואני מאוד מודה להם על השתתפותם אתנו.

אני רוצה להודות לכל הארגונים שיושבים כאן אתנו. נמצאים אתנו סגני ראשי עיר ורשויות מקומיות, ממלאי מקום ראש העיר, נציגי ארגונים וולנטריים שפועלים על-מנת לשלב את העולים בקהילה, כל אחד לפי תפיסת עולמו, כל אחד לפי מטרות ששם לו במטרה להגיע ליעדים וכולם עושים עבודה טובה ונפלאה כאשר רובם את כל הפעילות עד לא מזמן עשו מכיסם הפרטי וכמעט לא נעזרו בממסד. אני מודה על כך בשמי ובשם כל הקהילה, בשם כל העליות שהגיעו לכאן., אני מודה לכל הארגונים שעשיתם ועושים עבודה נפלאה ועל כך מגיע לכם יישר כוח.

נמצא אתנו כאן ממלא מקום ראש עיריית רמלה וחברי המועצה, נמצא אתנו סגן ראש עיריית אור יהודה והצוות שלו, נמצא אתנו כאן סגן ראש עיריית תל-אביב-יפו, וצריך להגיע לכאן סגן ראש עיריית קרית מלאכי.

נמצאים כאן נציגי הארגונים אשר פועלים לטובת קליטתם של עולי בוכרה, כמו ארגון ברית יוצאי בוכרה אשר פועל כמעט שלושים שנה ולמעשה קלט את כל גלי העלייה בשנות ה70-, ה80- וה90- והם יציינו בעצמם את הפעולה שנעשית בקרב הקהילה. נמצאים אתנו נציגי ארגון אור אבנר וארגון בכורי ישראל. נמצאים כאן כמובן נציגים ממשרדי ממשלה – משרד הבריאות, משרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד המדע.

הדיון יתחלק בצורה כזאת שאנחנו ניתן את רשות הדיבור לנציג עירייה או רשות מקומית ולאחריו לנציג הארגונים וחוזר חלילה. אם לנציגי משרדי הממשלה יהיו הערות, בסוף הדברים יוכלו לומר אותן. כמובן גם חברי הכנסת ישולבו בדיון ויוכלו לומר את דבריהם.

אני מבקש שהדוברים יציגו את עצמם ואת ארגונם ויאמרו מהי הפעילות שהם עושים למען הקליטה. אם מדובר בנציג עירייה, אם הוא מחזיק תיק הקליטה, כמובן שהוא אמון על הקליטה בכללותה, כך שאודה לו אם יאמר מה הוא עושה למען הקליטה בכלל ומה הוא עושה בפרט למען קליטת העלייה מבוכרה ובאיזה בעיות הוא נתקל ושעליו להתמודד יום יום ואין ביכולתו לעשות זאת. נמצאים כאן נציגי משרדי הממשלה שאם יהיו להם תשובות, הן יינתנו היום, ואם לא, נצטרך לקיים דיון יותר מעמיק ביום אחר על-מנת לפתור את הבעיות שמועלות כאן.

בקריאה טרומית העברנו מספר חוקים לשיפור קליטת ועלייתם של עולים, של כלל העולים, וכמובן שבתוכם עולים מאזורים אסיאתיים, וההצעות הללו נמצאים כרגע בדיונים מקצועיים כאשר אנחנו יושבים עם נציגי הממשלה כדי לראות מה התקציב הכרוך בהם כי מאחורי כל החלטה והחלטה עומד כסף. אני מקווה שבתחילת המושב הבא כבר נגיע לכמה החלטות חשובות שישרתו את כלל העולים וכמובן גם את הקהילה שלנו.

אני לא רוצה לדבר על ההיסטוריה של הקהילה אלא לציין שכמובן יש לנו היסטוריה מפוארת של 130 שנות עלייה. הקהילה שלנו בנתה למעשה לתפארת את שכונת הבוכרים, הקהילה שלנו הייתה שותפה לבניית בתי-חולים באזורים האלה, לבניית בתי אבות וכולי. על זה נדבר באודיטוריום, שם יוכלו להתבטא נציגי הקהילה. כאן רציתי למצות את הדיון מבחינת עשייה, מה עושים למען הקהילה ומה הבעיות אתן אתם מתמודדים וזאת על-מנת שנוכל ביום אחר לקיים דיונים במטרה לפתור את אותן בעיות.

אני רוצה לברך את קהילת יהודי בוכרה ומכובדי
הקהילה. יש לי תחושה מאוד חמה ליהודי בוכרה. יצא לי להכיר חלק גדול מהאנשים שנמצאים כאן כאשר הם עוד היו בברית-המועצות לשעבר ותמיד הייתה לי תחושה חמה אל יהדות זו.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את הקהילה מכל לב ולאחל לכם הצלחה וקליטה טובה.

גם אני רוצה לברך את קהילת יהודי בוכרה שהיא
קהילה חמה. גם אני נפגשתי בברית-המועצות ם יהודי בוכרה שהם אנשים חמים ואני מאוד שמח שמתקיים כאן היום כנס שמוקדש ליהדות זו.

אני מאחל לנו שהקהילות שעולות לישראל יהיו חזקות וחברותיות כמו קהילת יהודי בוכרה.

אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת אמנון כהן
על היוזמה הברוכה לקיים את הדיון הזה היום. היום כולו בכנסת מוקדש לכם יהודי בוכרה, אלה שעלו לארץ ואלה שעוד יעלו בעתיד אני מקווה.

ראיתי את כל מה שקורה כאן בחוץ ואני מקווה שהטלוויזיה תצלם את מה שקורה בחוץ, את כל המראות הססגוניים, את כל היופי, את כל התרבות, את כל האומנות והדברים היפהפיים שאני מקווה שכל הציבור בישראל יוכל לראות אותם.

גם אני הייתי בבוכרה, הייתי באוזבקיסטן, בטשקנט, בסמרקן, הייתי בבתי-הכנסת, הייתי בקהילות ובאמת נקשרתי. קשה מאוד שלא להיקשר לעדה הבוכרית שהיא עדה מאוד חמה, מכניסת אורחים, נעימה, לבבית, מאוד ציונית ולכבוד הוא לי לברך אתכם כאן היום. אני מקווה מאוד שבדיון הזה נוכל גם לגרום לכך שהציבור כולו בישראל יכיר את העדה יותר טוב וגם שאנחנו נהיה מודעים לדברים שביכולתנו אולי לסייע ולעזור לאותם עולים מבני העדה שעולים בשנים האחרונות ובימים אלה לארץ ותמיד רצוי מאוד לסייע לכל מי שעולה לארץ. משבר העלייה הוא משבר לא קל, זה מעבר חריף וקשה ואנחנו כמדינה יהודית ציונית – ודאי כחברים בוועדת העלייה והקליטה - צריכים לעשות הכל כדי שהקליטה תהיה טובה ככל שאפשר, חמה ככל שאפשר ויעילה ככל שאפשר.

היו ברוכים כאן בוועדה ובכל היום בכנסת.

אני אעביר את ניהול הישיבה לחבר הכנסת אמנון
כהן.

הצטרפו אלינו נציגי קונגרס יהודי בוכרה שהוקם
לפני כשלושה חודשים ואני מקדם בברכה את מנכ"ל הקונגרס, עורך-דין יצחק דוידוב שמשתתף אתנו כאן. הגיעו גם מנכ"ל שערי ציון ומנכ"ל ארגון בכורי ישראל ועטרת מנחם ואני מקדם אותם בברכה.

כבוד יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה, חברת
הכנסת נעמי בלומנטל, סגנית שרת הקליטה, חברת הכנסת מרינה סולודקין, כבוד חבר הכנסת ידידי אמנון כהן שאותו אני חייב לשבח בהזדמנות הזאת על תרומתו האדירה. אנחנו לא יכולים לשכוח שהוא באמת עשה עבודה אדירה כדי לארגן את אירועי היום. זה כבוד לעדה שלנו, זה כבוד למי שארגן את אירועי היום. יש לנו במה להתגאות ויש לנו במי להתגאות ואתה אחד מאלה שאני גאה בהם. כבוד מנכ"ל משרד הקליטה, מר בוריס מפציר, כבוד חבר הכנסת מר אופיר פינס יושב-ראש הקואליציה, כבוד חבר הכנסת פרופסור ויקטור בריילובסקי, כבוד חבר הכנסת פרופסור נודלמן, נציגי ברית יוצאי בוכרה, כבוד סגן ראש עיריית אור יהודה מר בנימינוב, כבוד סגן ראש עיריית תל-אביב-יפו הרב נתן אלנתן, נציגי הקונגרס הבוכרי, רבנים, אורחים.

אני מכהן כבר שנה בתפקידי כממלא מקום ראש עיריית רמלה ובמסגרת תפקידי אני ממונה על תיק הרווחה והקליטה. אחרי חבר הכנסת אמנון, כל מה שהוא עשה במהלך אותן שנים בהן היה סגן ראש העיר וממונה על תיק הקליטה, לא קל לעבוד בשטח מכיוון שהוא עשה שם עבודה נפלאה. ברור שאם אני לא מצליח לעשות משהו בשטח, מיד יש תגובה ואומרים לי שאני פשוט מחמיץ דברים שנעשו על-ידי קודמי.

בעיר רמלה מתגוררים 66 אלף תושבים. רמלה זו עיר שקלטה, קולטת וממשיכה לקלוט עולים חדשים, עיר שנחשבת כעיר מעורבת שגרים שם מוסלמים, נוצרים ויהודים, עיר שהיום העולים החדשים חיים בה ביחד עם ותיקים, ביחד עם מוסלמים ונוצרים ומספרם של אותם עולים מגיע לעשרים אלף נפש בקירוב. ברמלה מתגוררים רבים מהקהילה הבוכרית, עולים חדשים וותיקים. מספר עולי יהודי בוכרה שמתגוררים ברמלה מגיע ל12- אלף, מספר עולי ברית-המועצות לשעבר מגיע ל3,000- תושבים, ויתר העולים החדשים שמתגוררים ברמלה הגיעו מאתיופיה.

העיר רמלה בשנים האחרונות מאוד התקדמה, מאוד הצליחה בעשייה ומי שביקר ברמלה לפני שנים, היום לא יוכל להכירה.

היות שהעיר שלנו היא עיר בה גרים כל כך הרבה עולים חדשים, ברור שיש לנו מכלול בעיות שאנחנו חייבים להתייחס אליהן. לא סתם התייחסו לעיר רמלה כעיר שזקוקה לטיפול נקודתי. אם העיר שלנו זכתה להכרה זו, זה אומר שיש לנו מכלול בעיות שאנחנו צריכים היום בוועדת העלייה והקליטה להתייחס ולציין את הבעיות הללו.

אני רוצה להתייחס קודם כל לעניין של תקציב סיוע לפעילות חינוכית לעולי בוכרה כאשר בשנה עברה עיריית רמלה קיבלה למטרה זו 360 אלף שקלים והשנה התקציב הזה קוצץ וזכינו בסך הכל ל121,794- שקלים.

נמצא כאן מנכ"ל משרד הקליטה והוא יוכל
אחר-כך להתייחס לזה.

אני שואל האם מתוך אותם מספר תושבים כבר
חלקם עזבו את רמלה ולא גרים אצלנו או שפתאום במהלך השנה מצבם הכלכלי כל כך השתפר שפתאום עלינו רמה ולא זקוקים לאותו תקציב לו זכינו בשנה שעברה.

פניתי במכתב לשרת הקליטה ואני חושב שגם כבודו קיבל את המכתב הזה. אני מאוד מבקש לתת לזה התייחסות כי יש לנו מכלול בעיות קשות בעיר ויש לנו הרבה תלמידים יוצאי בוכרה שנמצאים במצוקה כאשר בין התלמידים האלה יש נשירה גדולה, יש לנו תלמידים שזקוקים לשיעורי עזר, ללימודי העשרה ומסיבה זו אני מאוד מבקש לתת התייחסות לתקציב שקוצץ לנו.

אני יודע שיש פעילות רבה בעיר רמלה ואני יודע
שהבעיות הן מרובות, אבל נדון בהן.

יש שם גם פרוייקטים חדשים שאנחנו מבקשים
להפעיל.

אין ספק שאפשר יהיה לקיים דיון בעיקר סביב
הנושא של מחלקת הקליטה או עיריית רמלה ובעיותיה בקליטת העלייה.

אני מאוד מודה לממלא מקום ראש עיריית רמלה. אם יישאר לנו זמן והנציגים שהגיעו אתך ירצו להוסיף, יוכלו לעשות זאת.

אחד השותפים לקיום היום המכובד הזה הוא הקונגרס של יהודי בוכרה שהוקם לא מזמן בראשותו של מר לב לבייב הנדבן אשר פועל רבות למען עלייתם, קליטתם ושילובם של יהודי בוכרה בקהילה כאן בארץ וכמובן גם פעילותו רבה בקרב חבר המדינות. הארגון הוא ארגון מאוד חדש ואני מבקש מנציגו לומר מה מתעתד הקונגרס הבוכרי לעשות בעתיד, כמובן בשיתוף כל הארגונים שיושבים כאן שכל אחד מהם פועל רבות.

כבוד יושבת-ראש ועדת הקליטה, חברת הכנסת
נעמי בלומנטל, ידידי ומכובדי חבר הכנסת אמנון כהן, חבר הכנסת אופיר פינס, סגנית שרת הקליטה חברת הכנסת מרינה סולודקין, כבוד המכובדים כל אחד לפי מעלתו ולפי דרגתו.

אני עורך-דין יצחק דוידוב, יליד סמרקנט, עליתי בעלייה של 1973 כשהייתי בן חמש. נכון להיום משפחתי ואני ישראלים לכל דבר ועניין.

מטרת הקמת הקונגרס על-ידי מר לב לבייב היא בסופו של דבר לעזור לבני העדה שלנו מכוחם של האנשים שלנו עצמנו. לא שחס ושלום אנחנו מזלזלים בכל מי שפועל בתחום, אבל המטרה היא לגייס את בני העדה שלנו, אלה הוותיקים יותר שאלה הם האנשים שעומדים מאחורי הקונגרס, לתת מאמצעיהם הכלכליים ומכוחם וממרצם וזאת כדי לסייע בקליטת העלייה.

אנחנו יודעים שיש ארגונים קיימים ופועלים. חס ושלום לא באנו להחליף אף ארגון אלא הכוונה שלנו היא לעבוד בשיתוף פעולה עם כל הארגונים שפועלים לקליטת העלייה ולעזור בקליטת העלייה. מטרתנו העיקרית מתמקדת בחינוך, ברווחה ובהשכלה הגבוהה.

נכון להיום התקציב של הקונגרס מהון עצמי עומד על 2.5 מיליון דולר לשנה. התקציב נתרם על-ידי יהודי בוכרה בישראל וגם בתפוצות. המטרה היא להגיע לתקציב שנתי של עשרה מיליון דולר כאשר את הכספים האלה נשקיע חזרה בציבור שלנו. כל אדם שיצטרך עזרה, דלתנו פתוחה בפניו.

אני רוצה לציין לשבח את מר לב לבייב שפועל ללא לאות וללא הפסקה בארץ ובעולם בכל התחומים של עזרה לעדה הבוכרית ועזרה ליהודים בפרט בחבר מדינות העמים. אנחנו רוצים לאחד תחתנו את כל העדה הבוכרית בישראל כאשר המטרה היא לפעול בכוחות משותפים לטובת העדה ולטובת המדינה כולה.

גיבשתם כבר תוכניות?

יש לנו סדר יום, יש לנו תוכנית עבודה ואנחנו
עובדים ללא לאות, אני וידידי הרב אליהו וילהלם שידבר על אור אבנר, אבל בקונגרס המטרה היא לעלות למעלה ובבת-אחת לעסוק בארגון מרכזי שיאחד תחתיו את כל הארגונים הקיימים וכל זאת למען העדה.

גבירתי היושבת-ראש, ידידי חבר הכנסת אמנון
כהן, מכובדיי.
אני רואה שהזמן קצר ולכן אגע רק בשתי נקודות ואני בטוח ששאר הדוברים ייגעו בכל הנקודות שהחסרתי. הדוברים הקודמים כבר נגעו בחלק מהדברים עליהם רציתי לדבר ואני מאמין שדברים שאני לא אזכיר, יזכירו החברים האחרים.

כאמור, אני אגע בשתי נקודות מאוד חשובות כאשר נקודה אחת היא בנושא הדת. העדה הבוכרית, על אף שנות הנתק מהיהדות, שמרה על היהדות שלה בבוכרה במסירות נפש וגם בתקופות הכי קשות הייתה קרובה ליהדות. אני זוכר מהתקופה שהייתי בשליחות בבוכרה כאשר ייסדנו את בית-הספר היהודי שהיה פשוט דבר מהמם. כל הקהילה היהודית בבוכרה שלחה את ילדיה לבית-הספר היהודי וזה למעשה דבר שאין לו אח ורע בכל העולם כאשר כל הקהילה היהודית שולחת את ילדיה לבית-הספר היהודי. כולם רצו להתקרב ליהדות ולישראל ולמעשה עשינו מהפכה מאוד גדולה בבוכרה כאשר רוב הקהילה עזבה את המקום -נשארו שם ממש מתי מעט - ורובם עלו לישראל.

שם ראיתי שמה שקשר את הקהילה ליהדות אלה הם בתי הכנסת. כשאני נמצא בשטח עם בני העדה אני רואה שהדבר שמאוד מאוד מציק להם אלה הם אותם אזורים שם אין בתי כנסת. בתל-אביב יש הרבה מאוד קהילות כיוון שזו עיר גדולה ולמעשה בכל שכונה ישנה קהילה ובאים אלי נציגים מכל השכונות האלה ומבקשים שנעזור להם לייסד בית כנסת בשכונה. זו למעשה הבקשה שכולם פונים אתה. קשה להם ללכת ולהתפלל עם בני עדות אחרות כיוון שיש להם את המנטליות המיוחדת ולמעשה בתי הכנסת זה המרכז הקהילתי של העדה. ברגע שיש להם את בית הכנסת, יש להם למעשה את המרכז הקהילתי שלהם, יש להם את הקשר גם לדברים אחרים בעדה ולכל הצרכים שלהם במדינה.

זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת ולא רק משרד הדתות כי משרד הדתות דואג באופן כללי, אבל משרד הקליטה כגוף שאמון על קליטת העלייה הוא זה שצריך לתת את הדעת שלמעשה, זה הדבר שקולט את בני העדה הבוכרית. באותם מקומות שחסרים בתי-כנסת, הוא צריך לדאוג לייסד שם בתי-כנסת כדי שאפשר לקלוט את בני העדה הבוכרית.

או להפעיל תוכן בתוך המבנה הקיים.

נקודה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה היא
התרבות המיוחדת של בני העדה. כשהגיעה העלייה מברית-המועצות בתחילת שנות ה90- ייסדו בארץ את תיאטרון גשר. משרד הקליטה והרשויות השקיעו מיליונים בתיאטרון זה אבל למעשה לא ראינו שהשקיעו בתיאטרון של בני העדה הבוכרית כדי שיוכל להפיץ את התרבות הבוכרית. יש לנו היום מספר תיאטרונים שפועלים כל אחד באופן עצמאי אבל למעשה אין להם שיתוף פעולה מרשות כלשהי. הייתי מצפה שמשרד הקליטה ידאג לתיאטרון הבוכרי כמו שדאג לתיאטרון גשר, וידאג שהתיאטרון הזה יקבל את התקציבים כדי שיוכל לפעול ביתר שאת.

מכיוון שחברת הכנסת נעמי בלומנטל דיברה על
פמיניזם ומכיוון שברית יוצאי בוכרה יישמה את זה הלכה למעשה, אני מבקש לחלק את השיחה שלנו של ברית יוצאי בוכרה לשניים. אני אפתח בקצרה ואעביר את רשות הדיבור למנכ"לית.

אנחנו מכבדים את הבקשה. אני רוצה לציין שלפני
שנבחרתי כחבר כנסת כיהנתי כסגן יושב-ראש ברית יוצאי בוכרה וגם הייתי שותף להרבה מהלכים של הארגון. כיוון שנבחרתי לחבר כנסת נאלצתי להתפטר מהברית, אבל אני מכיר את עבודת הארגון ואני יודע כמה היא ברוכה.

על כך שאתה היית סגן יושב-ראש הנשיאות,
אנחנו גאים. כבר אז ניבאנו לך גדולות, כבוד חבר הכנסת, ידידי היקר חבר הכנסת הבוכרי, אמנון כהן. ההדגשה שלי היא על חבר הכנסת הבוכרי ואותנו לא מעניין מאיזו מפלגה.

אני מבקש את רשות הדיבור מכבוד יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה, חברת הכנסת נעמי בלומנטל, גם מכבוד סגנית שרת הקליטה, חברת הכנסת מרינה סולודקין שתומכת ועוזרת לנו רבות, כבוד מנכ"ל משרד הקליטה, מר בוריס מפציר, ואני גם מבקש לברך את סגן ראש עיריית תל-אביב ידידי הרב נתן אלנתן שלא מזמן נבחר להיות ראש עיר ואנחנו משתפים פעולה בכל מיני פעילויות ארגוניות, עמיתיי הקולגות, כל הארגונים הבוכרים באשר הם.

הערה קטנה למנכ"ל הקונגרס, עורך-דין יצחק דוידוב, במקום לומר לגבש תחתינו, הייתי אומר לגבש לצידנו את כל הארגונים כי זה נשמע יותר חברי.

אני רוצה לומר מספר מלים על הארגון שלנו. אולי הניצחון שלנו מר דוידוב וההצלחה שלנו היא שהקולטים – ברית יוצאי בוכרה – שקלטו את הנקלטים, היום הנקלטים הפכו לקולטים. אני חושב שזה הניצחון הגדול ביותר של ברית יוצאי בוכרה ואחד ששותף לניצחון זה הוא חברנו אמנון כהן.

ברית יוצאי בוכרה נוסדה בשנת 1972 על-ידי אנשי ציבור, אנשי רוח ואנשי עסקים שהיו באותו זמן צעירים מכל גווני הקשת הפוליטית, ששמו להם למטרה לפתור בעיות שונות של העדה ולעשות זאת בהתנדבות.

בראש דאגתם עמדה שאלת קידום ועידוד ההשכלה הגבוהה של צעירי העדה וזאת הם עשו קודם כל ביצירת מודעות בחשיבות העניין לקידומו האישי של כל פרט ופרט, וכמובן על-ידי עזרה כספית במתן מלגות. עבור השגת מטרות אלה הוקמה קרן אבוקה אשר חתמה הסכם עם ממשלת ישראל בתקופתו של השר המנוח פנחס ספיר למתן שקל תמורת שקל – מה שנקרא באנגלית מצ'ינג – כלומר, סכומים מקבילים. במשך 25 שנה חולקו סכומים נכבדים וניכרים לאלפי סטודנטים ללא תקלה כלשהי. בשנים 1999-1998 חילקנו 500 מלגות ל500- סטודנטים.

בשנת 1973 פרצה העלייה המבורכת של אחינו בני העדה הבוכרית מעבר למסך הברזל והברית נערכה לקליטתם של העולים. נציגים שלנו היו בשדה התעופה וקלטו את העולים הבאים ארצה ובהמשך פעילויות נוספות שנעשו למען העולים כשבנושא זה תפרט המנכ"לית שלנו הגברת שושנה רון.

כפי שנאמר, ברית יוצאי בוכרה הוקמה בשנת
1972. היא עסקה במגוון תחומים כמו בסיוע פרטני, בסיוע ראשוני לכל העולים, בפנייה למוסדות, בהקמת בית תמחוי שקיים עד היום של נזקקים שקיבלו מאתנו אוכל יום יום חינם אין כסף, במחקרים, בסיוע לחינוך גבוה וכולי.

היום, עיקר המטרות שלנו, התפקוד שלנו הוא בעיקר בשני תחומים: בתחום החברתי-תרבותי ובחינוך הבלתי פורמלי והפורמלי ואני אומר לכם למה הכוונה.

כשאני מדברת על תרבות וחברה, מי כמוכם יודע שכאשר המדינה קמה, המדיניות של בן-גוריון הייתה להקים כאן כור היתוך של כלל העולים שהגיעו לכאן מ102- תרבויות. היום הגישה הזו הוכחה כמוטעית והיום כולנו יודעים ומודעים לכך שלכל אחת מהתרבויות האלה, מהעדות, יש תרבות, יש מורשת נפלאה משלה.

אני נמנית על העדה, אני הגעתי בת שנתיים לארץ בתקופת ההעפלה לארץ בסיכונים גדולים מאוד, אני נמנית על הדור השני ואני חוויתי על בשרי את אותו פער תרבות שהיה בין מה שקיבלנו בבית לבין מה שקלטנו בחברה ויש בעיות קשות מאוד ואני מתארת לעצמי שאותן בעיות ואותם אפיונים קיימים גם כיום לגבי הילדים העולים שבאו לארץ.

אנחנו רוצים לשמור על התרבות שלנו אבל יחד עם זאת השאיפה של העולים בסופו של דבר היא לקבל זהות ישראלית, אבל לא תוך ביטול התרבות האישית שלנו אלא מתוך כיבוד וגאווה במורשת הנפלאה שיש לנו, ויש לנו על מה להתגאות.

אני הצעתי עכשיו פרוייקטים גם למשרד הקליטה וגם למשרד החינוך בנושאים שמשלימים אחד את השני. בתחום החברתי תרבותי - שילוב תרבויות תוך הכרה הדדית לסגור את הפערים שבעיקר קיימים בין הנוער שלנו, הישראלי, לנוער של העולים וזאת כדי לקרב אותם, שלא ייווצרו אותן בעיות וקונפליקטים שאנחנו עדים להם לפעמים באלימות קשה.

הפרוייקט השני הוא להכיר את המוסדות הדמוקרטיים שיש לנו במדינה. העולים, כפי שידוע לכם, עברו משטר טוטליטרי קשה מאוד ואני כמחנכת אומרת שכדי לחיות במדינה דמוקרטית חייבים גם לשנות את החשיבה שלהם לחשיבה דמוקרטית ואת זה צריכים להפנים בבית בחינוך שנותנים לילדים. גם לזה אנחנו רוצים לתת תשובה בעזרת משרד הקליטה.

נושאים נוספים בחינוך הבלתי פורמלי. כולכם יודעים שהיום יש נשירה גדולה מאוד של נוער עולה והאוכלוסייה הבוכרית לצערי הרב מרביתה משתייכת לחתך סוציו-אקונומי ממוצע ומטה והם זקוקים לעזרה, בעיקר הנוער. אותם חוגי העשרה שאנחנו כישראלים נותנים לילדים שלנו, הילדים האלה לצערי הרב לא מקבלים, אם זה בגלל קשיי כלכלה, אם זה בגלל קשיי שפה. בתי-הספר צריכים לתת להם ולא נותנים. כאן אנחנו רוצים לסייע ולתת.

אני רוצה להשלים ולומר בנושא החינוך. מדינת ישראל לא משופעת בהרבה מאוד אוצרות טבע. האוצר הטבעי הנפלא ביותר שיש לה הוא הנוער שלנו, זה החינוך שאנחנו יכולים לתת לבני הנוער והחינוך היום פונה להיי-טק, לחינוך ברמה תעשייתית מאוד גבוהה. אנחנו צריכים לתת להם את הכלים האלה. יש להם פוטנציאל עצום ומדינת ישראל צריכה להיות מודעת לכך.

הממשלה קיבלה החלטה שהעדה הבוכרית היא עדה ייחודית וכעדה ייחודית יש לה צרכים ייחודיים וצריך לתת לה גם מענה ייחודי והממשלה חייבת לתת לנו גם את הכלים לכך. אנחנו מוכנים להיות החלוץ שעושה את העבודה בשטח.

הנושא השני שאני רוצה לגעת בו הוא הנושא של מעמד האישה. אני שמחה מאוד שגבירתי חברת הכנסת נעמי בלומנטל מודעת מאוד למעמד האישה. אני מדגישה שכולנו מהעדה הבוכרית באנו ממשפחות דתיות, שמרנו על מסורת ועדיין שומרים על המסורת ולאישה הבוכרית יש מעמד מיוחד בקרב העדה הבוכרית. אנחנו רוצים לשמור עליה, אבל יחד עם זאת אנחנו רוצים לפתח את הפוטנציאל האישי שיש לה במסגרת המשפחתית, במסגרת העדתית, במסגרת הקהילתית.

יש לנו הרבה תוכניות בתחומים האלה ואנחנו פונים אליכם, אנא, עזרו לנו לעזור לבני העדה שלנו כדי שישתלבו בצורה אופטימלית בחברה הישראלית.

נושא של מעמד האישה יטופל בהרחבה במסגרת
הקונגרס, שם הוקמה מחלקה מיוחדת שתטפל בנושא של מודעות אישית, נושא מעמד האישה, אלימות במשפחה, ייעוץ לנישואין וכולי. אנחנו מטפלים בזה כמובן בעזרת משרד העבודה והרווחה ואנשי המקצוע שפועלים בנושא.

לגבי נשירת ילדים מבתי-הספר, אני ישבתי עם השר לשעבר ידידנו יוסי שריד והוא באמת הקשיב ובדק בדיקה מקיפה באזורים שקלטו עולי בוכרה – 12 ישובים – ואני רוצה לציין כאן שבהמשך למדיניות השר, מנכ"לית משרד החינוך ומנהלת אגף הקליטה קיבלנו 12 מגשרות בחצי משרה. חלקן של המגשרות כבר התחילו לעבוד והן יטפלו בנשירת תלמידים מבתי-הספר בתיאום עם מנהלי בתי-הספר, עם מחנכים ועם הורים. הן אפילו יערכו ביקורי בית כדי לדאוג לכך שתיפסק הנשירה ונושא ההשכלה והלימודים יטופל ויהיה בראש סדר העדיפויות.

אני מאוד גאה להשתתף היום יחד עם
יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה ומנכ"ל משרד הקליטה בישיבה כל כך חשובה. ישראל עשירה בתרבויות של התפוצות ואני חושבת שהמטרה של מדינה רב-תרבותית ומדינה שקולטת יהודים מכל העולים היא לשמור את התרבויות והמסורות האלה.

שמעתי היום כמה דברים ואני רוצה להוסיף עליהם. בין יוצאי ברית-המועצות – אם אשכנזים ואם בוכרים – יש שיתוף פעולה. אני רוצה להזכיר לכם את פרשת שחרור אלכסנדר מטטוב מהכלא באוזבקיסטן כשאני והשר שרנסקי השתתפנו יחד עם כל הקהילה הבוכרית כאן. השתמשנו בכל הקשרים שהיו לנו – במיוחד של השר שרנסקי – עם נשיא אוזבקיסטן ופעלנו ושיחררנו. אני חושבת שהתיאום הוא דבר חשוב מאוד.

לגבי נושא בתי-הכנסת שהועלה כאן. שמעתי הרבה יוצאי בוכרה והגעתי להחלטה שזה מאוד חשוב כמרכז קהילתי. פניתי והשתתפתי בישיבה מיוחדת עם שר הדתות יצחק כהן ואמרתי לו שאנחנו מאוד מבינים את הצרכים הרוחניים של הקהילה הבוכרית. התשובה הייתה חיובית אבל אני חושבת שיש הרבה מה לעשות ואני מקווה שבהרכב הממשלה הבאה נוכל ללחוץ ולעשות את הדברים החשובים גם בתחום הרוחני.

אני רוצה לומר לכם שבברית-המועצות, אם אתם זוכרים, לא היה קיר מפריד בין יהודים אשכנזים ויהודי בוכרה וקווקז. בהרבה מובנים יהודי בוכרה וקווקז הסתגלו יותר טוב והשתלבו בחברה הסובייטית והיו יותר עשירים מהיהודים האשכנזים. כשהגענו לארץ – מה שאני לא אוהבת כאן – ראינו שמכניסים עדה לנישה מזרחית, עם כל המובנים השליליים שיש במדינת ישראל, לצערי הרב.

במשרד הקליטה פעלתי רבות למען הקהילה הבוכרית - ותחת פיקודי היה אגף לקליטה בקהילה ואוכלוסיות מיוחדות כמו יהודי בוכרה – כולל גם בנושא מתן מלגות לסטודנטים בוכרים כמו שעשינו בממשלה הקודמת לגבי סטודנטים קווקזים, אבל לצערנו הרב לא הצלחנו עדיין.

אני מאוד מקווה שאם יש לנו מטרה, וזו מטרה מאוד מאוד חשובה, אנחנו צריכים לפעול ביחד ולתת את התקציבים המתאימים לשנת 2001 ולהכניס את הדברים האלה להסכמים קואליציוניים. אמנון, גם אני, אבל גם אתה. אני מדברת על עתיד הסטודנטים ואנחנו צריכים לפעול למען זה בכל ההרכבים והמסגרות הפוליטיות.

אני מאחלת לכל הנציגים המכובדים שאני רואה כאן הצלחה ואני יכולה לומר לכם שאני מרגישה מאוד גאה בכם. הרבה מהציבור שלכם פונה אלי ואנחנו ביחד – גם עם אמנון כהן, גם עם המערכות המדיניות – עוזרים להם.

אני מצטערת על שעלי לעזוב את הישיבה.

אני מודה מאוד לסגנית שרת הקליטה. אכן
זו הוראת שעה מיוחדת בנושא הסטודנטים של הקהילה הבוכרית שגם הם ייכנסו כאוכלוסייה מיוחדת בהגדרה, נושא שנמצא כבר חצי שנה אצל שרת הקליטה לטיפול וביחד עם המנכ"ל הם מטפלים בזה מול. זה לא קל כי מדובר בהרבה מאוד כסף, אבל אם זה יהיה, לפחות העולים שהגיעו בעלייה האחרונה יקבלו למעשה פטור או תמיכה מסוימת וכך נציל את ההשכלה הגבוהה של הקהילה. אני מודה שוב למשרד הקליטה על פעולותיו. השרה הבטיחה לנו בנושא הזה ואני מקווה שהיא אכן תצליח.

אני רוצה לציין שנמצאים כאן חברי כנסת שנוכחים אתנו מתחילת הישיבה ויש כאלה שהולכים ובאים. אני לא רוצה שזה יתפרש לא נכון ותחשבו שהם לא מכבדים אותנו, אבל חבר כנסת אחד לפעמים שותף בארבע-חמש ועדות והוא חייב להיות נוכח בכמה ישיבות.

כבוד המכובדים, יושבת-ראש הוועדה חברת
הכנסת נעמי בלומנטל, יושב-ראש הישיבה חבר הכנסת אמנון כהן, מנכ"ל משרד הקליטה בוריס מפציר, חברת הכנסת סופה לנדבר, חבר הכנסת הרב הלפרט, כבוד כל הארגונים שעובדים בשיתוף יחד אתנו ולצדנו, לא הייתי קורא להם קולגות שזה מעין מתחרים אלא ההפך, כולנו עובדים יחד בשיתוף פעולה, מכובדים.

שמי הוא לא בדיוק שם בוכרי. לפני כארבע שנים ביקש ממני מר לב לבייב להקים את עמותת ארגון אור אבנר, בשנת 1997, כדי לפעול לטובת הקהילה הבוכרית. אכן כל הפעילות שלנו מתרכזת בעיקרה לטובת הקהילה הבוכרית בתחומים שונים. מאחר שהזמן קצר, אני אומר את הדברים ממש בקצרה.



אנחנו עובדים בתחום החינוך כאשר הקמנו שני בתי-ספר תיכוניים לבנות ברמלה ובאור יהודה, שאלו שתי ערים שיש בהם ריכוזים גדולים של האוכלוסייה הבוכרית. בבתי-הספר האלה אנחנו נותנים לבנות שעות רבות של תגבור לבגרות כי אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאם הבנות תצאנה עם תעודת בגרות, זה ייתן להן את האפשרות והיכולת להמשיך אחר-כך בלימודים גבוהים וכך הן תוכלנה להתקדם ומעמדן ישתנה.

יש לנו מועדונים שפועלים במהלך כל השנה. בתקופת הקיץ אנחנו מפעילים מועדוני קיץ, קייטנות לילדים, מחנה קיץ פנימייתי לילדים במצב קשה כשהם משתתפים כספית בסכום מינימלי ביותר, רק כדי שהם לא ירגישו שהם מקבלים לחם חינם.

יש לנו גם מגשרים ב15- ערים בהן מתגוררת העדה הבוכרית שהם למעשה פועלים בתחומים שונים בשכר מטעם העמותה. הם פועלים בתחום חינוך, מניעת נשירה, רווחה ומסורת. בהרבה תחומים הם פועלים כל אחד בעירו. אנחנו גם פועלים בתחום של תרבות ואימצנו מספר שחקנים בוכרים שהקימו תיאטרון בוכרי ואנחנו נותנים להם את האפשרות גם להכין הצגות וגם אחר-כך מסבסדים את המופעים שלהם במקומות השונים ברחבי הארץ מול העדה הבוכרית.

יש לנו רבנים שאנחנו מחזיקים במקומות שונים. ידוע שלעדה הבוכרית יש מנהגים ייחודיים וחזנות מיוחדת ואנחנו נותנים להם אפשרות לשמר את הייחודיות שלהם.

שאלו אותנו לא פעם למה אנחנו כל כך מעודדים את הבוכרים להיות סביב עצמם כאשר אנחנו צריכים לדאוג לשילובם בחברה הישראלית, אבל כפי שציינו כבר, אנחנו נמצאים בחברה רב-תרבותית ואנחנו הגענו למסקנה שדווקא כאשר האוכלוסייה הזו תרגיש טוב עם עצמה, השילוב שלה בחברה הישראלית הכללית יהיה הרבה יותר חזק וטוב. אימצנו לעצמנו סיסמה - אב"ג, שזה אני בוכרי גאה. אנחנו בהחלט עובדים בשיתוף פעולה עם הארגונים ומשרדי הממשלה.

אני רוצה לציין עוד הישג חשוב שהושג בעזרת שר
הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות והגברת שושנה ריבה שהיא ראש אגף תחום אחיות סיעוד ארצי שבאמת ראו צורך מיוחד. במשרד הבריאות יש מגמה לסגור את בתי-הספר לאחיות מעשיות ולעודד אותן להשכלה גבוהה וללימוד לקראת תואר. בגלל שיש לנו ייחודיות של הקהילה ורוב הבנות שלנו נישאות עד גיל 18, הייתה פה חשיבות וחריגה ממדיניות של המשרד, אחרי שבדקו את הצרכים, ונתנו לנו אישור לפתוח מגמת אחיות בשני בתי-ספר. כאן המקום להודות למשרד הבריאות ונציגיו.

אני נציג הבוכרים במשך שנה בעיריית אור יהודה
ואני אחראי על הקליטה בעירייה. באור יהודה יש לנו ארבעה נציגים יוצאי בוכרה בעירייה. באור יהודה מתגוררים 12 אלף יוצאי בוכרה ומתוכם 4,000 הם כאלה שהגיעו בעלייה האחרונה בשנת 1990.

עד עכשיו באור יהודה לא הייתה מחלקת קליטה, אבל דאגתי שתוקם מחלקת קליטה בעירייה ועכשיו יש לה מנהל מחלקה והמחלקה פועלת עבור העולים שמגיעים לעיר שלנו.

באור יהודה יש בעיות רבות בגלל האוכלוסייה שמורכבת ממשפחות ברוכות ילדים. הרבה משפחות כפולות ומשולשות של בוכרים שהגיעו בשנת 1990 קנו דירות ביחד וזה יוצר בעיות רבות בתוך המשפחה.


מאוד רציתי לבקש את יושבת-ראש ועדת הקליטה לעזור לעולים הבוכרים שידאגו להם כמו שדואגים לעולים מאתיופיה וזאת במתן משכנתה מכובדת ובתנאים מיוחדים. בתנאים הנוכחיים העולים הבוכרים לא יכולים להגיע לדירה ואין להם דיור.

בשנה שעברה היה לי תקציב של חצי מיליון שקלים לקליטה, אבל השנה התקציב ירד למאתיים אלף שקלים. את הסיבה לכך לא ידעתי, אבל לפני שבועיים היה אצלנו נציג והוא הסביר לי שיש בעיה במשרד הפנים כשהם לא יודעים להבדיל מי בוכרי ומי לא בוכרי וזה מביא למצב מביך מאוד שעקב כך הורד לנו תקציב הקליטה. אני רוצה מאוד לבקש ממנכ"ל משרד הקליטה לבדוק את העניין הזה.

אנחנו הקמנו בעיר להקת פולקלור בוכרי שמורכב מתושבי אור יהודה. חבר הכנסת כהן היה מוזמן להופעה כזו והוא יכול להעיד עליה. האולם היה מלא וכל האנשים היו מאוד מרוצים וגאים על כך שיש לבוכרים פולקלור עשיר.

בנושא המלגות. אנחנו פנינו גם לברית יוצאי בוכרה, שלחנו אנשים, הם נרשמים ומביאים את כל הפרטים שנדרשים, אבל בסוף אומרים לי שלא התקבל תקציב ולכן לא יכולים לחלק מלגות. רציתי לומר למנכ"לית החדשה וליושב-הראש של ברית יוצאי בוכרה ולבקש שלא יחזרו מצבים כאלה. אם בן-אדם פונה, כנראה מצבו מחייב זאת וצריך לעזור לו.

אני מברך את חבר הכנסת אמנון כהן על הכינוס שארגן היום. עבורנו זו שמחה גדולה וגאווה גדולה שנציג שהיה בעבר עולה חדש היום יושב בכנסת ומציג אותנו. כן יירבו בוכרים בכנסת.

הייתה מדיניות לפיה חילקו במספר ריכוזים של
העולים כמאה אלף שקל שהיו מיועדים במיוחד לטיפוח תרבות הקהילה. אני זוכר שבחמישה ריכוזים קיבלו את הסכומים האלה ואני מבקש שכאשר מנכ"ל משרד הקליטה יתייחס, הוא יתייחס גם לזה.

גבירתי היושבת-ראש, קהל חשוב ונכבד. אני רוצה
לציין את הפעילות הברוכה של מוסדות אור אבנר - מייסודו של מר לב לבייב שכולם ודאי מכירים אותו - לטובת הקהילה הבוכרית בתחום החינוך והסעד כאן בארץ-ישראל וגם במדינות חבר העמים, ואולי אפילו יותר ממה שנעשה כאן. הם פועלים בחבר העמים בעשרות מקומות בקרב רבבות יהודי ברית-המועצות לשעבר, חבר העמים, רוסיה, גרוזיה, בוכרה וכדומה.

כתושב בני-ברק יוצא לי כמעט יום יום לעבור דרך המוסדות החשובים של אור אבנר ברחוב עזרא ולראות את הפעילות שנעשית בקרב הילדים הנפלאים שמתחנכים במוסדות שערי ציון. אני מתפעל כל יום מהפעילות הגדולה שנעשית.

אני רוצה לומר שמשום מה מקובל כאן בארץ לחשוב שהממשלה צריכה לפתור את כל הבעיות שישנן בקרב העולים, בקרב הסעד, בקרב הבריאות ובכל התחומים. מוסדות אור אבנר מייסודי של מר לב לבייב הוכיחו שארגונים וולנטריים שפועלים במסירות ובנחרצות יכולים לתרום הרבה מאוד לקליטת העלייה. אני חושב שמוסדות אור אבנר יכולים לשמש דגם ולהראות איך אפשר להתמודד בהצלחה רבה עם בעיות קליטה וחינוך בארץ ובחבר העמים.


אני מציע לוועדה החשובה שתביע הערכה והוקרה לפעולות מוסדות אור אבנר שעומד בראשם מר לב לבייב ולכל הפעילים המסורים שעובדים באמת במסירות יוצאת מן הכלל לטובת קליטת העלייה והוכיחו בעבודתם שאפשר לפתור בעיות של קליטת עולים בצורה הטובה ביותר.

למעשה המשטר הסובייטי לא רצה שאף נציג או
אף ילד בוכרי יכנס לבית-כנסת, ואם היינו נשארים שם עוד דור, אינני יודע מה היה נשאר מהקהילה הברוכה הזאת מבחינת דת ומסורת ומבחינת התבוללות. כאן מדובר בהצלת נפשות, מדובר באנשים שבאו והקימו מוסדות והפעילו אנשים בשטח כדי להציל את הקהילה הברוכה הזאת. ארגון שערי ציון הוא אחד הארגונים החשובים שעובד כבר שלושים שנה ואני מאמין מאוד בחינוך הילדים שלהם וזה גם בגלל בני לומד במוסד שלהם.

שערי ציון – ויושב-ראש המוסד הוא הרב שמואל אלישיוב – פועל ללא לאות הרבה מאוד שנים כמעט ללא תמיכה ממשלתית והכל מכיסם הפרטי. משפחת אלישיוב הברוכה מהווה ארבעה אחים שמחזיקים עסקים ואני יכול לומר שאת רוב תקציבם את משקיעים לטובת רווחת הקהילה ולהצלת נפשות בצורה אמיתית מבחינה רוחנית.

אני מבקש ממנכ"ל המוסד, הרב משה אלמליח, להציג את המוסד.

אני עצמי עליתי בשנת 1959 ממרוקו. במקצועי
אני עורך-דין ונוטריון ואני מנהל את המוסדות של שערי ציון מזה כשלוש שנים וברקורד שלי הייתי מנכ"ל אל המעיין ומנכ"ל רשת החינוך התורנית. פרשתי משם בשנת 1995 ואז נתבקשתי על-ידי משלחת אלישיוב למעשה להקים מנגנון רחב יותר, מסועף יותר שיטפל בצרכים החינוכיים בעיקר של יהדות בוכרה.

תמיד כשמדברים על קליטה, רוב האנשים עוסקים בקליטה הפיזית, בשיכון, בעבודה וכולי, אבל לדעתי הנושא המרכזי ביותר שצריך לעסוק בו בנושא הקליטה הוא הקליטה הדתית, החינוכית, היהודית. אם יהודי בוכרה נשארו יהודים ולא נטמעו ולא התבוללו, זה לא בגלל שהיו להם עורכי-דין רבים ולא רופאים רבים ולא בגלל שהיו עשירים גדולים אלא זה בגלל ששמרו על דת ומסורת. אם יהדות מרוקו נשארה דתית ברובה המכריע, זה בגלל נושא הדת. מה שיחזיק יהודי עולה שיישאר בארץ ולא יחזור חזרה לוינה, זה לא אם הוא יקבל משכנתא. הוא יכול לקבל משכנתא, לקנות דירה, להשאיר אותה כאן ולצאת לחו"ל. אם יש לו שורשים דתיים וקשר דתי לארץ, הוא יישאר כאן.

במוסדות שלנו אנחנו מטפלים למעשה ממעונות יום ועד בתי-ספר תיכוניים. השנה, ברוך השם, בית-ספר תיכון לבנות סיים מחזור ראשון עם תעודות בגרות ובעזרת השם נפתח עכשיו יחד עם דוקטור רוטשילד בית-ספר לאחיות מוסמכות. למעשה אנחנו מקיפים את הילדים מגיל הרך, מגיל הפעוטון.

איפה ייפתח בית-הספר לאחיות?

יחד עם בית-החולים לניאדו ובית-החולים מעייני
הישועה.

כל הרעיון היה לתת פתרון למשפחות הבוכריות לכל הגילאים ולכל סוגי האוכלוסייה. אנחנו מאמינים שרק דרך הקשר של החינוך והמסורת שלהם אפשר לשמור אותם ואפשר לתת להם את הרגשת החשיבות.

אנחנו למעשה מיפינו את כל הארץ, איתרנו את כל האזורים שם יש קהילה בוכרית, ראינו מה הצרכים המקומיים, מה יש ומה אין והתחלנו לכסות בהדרגה בסיוע נדיב של משפחת אלישיוב שבאמת משקיעה עשרות מיליוני שקלים כל שנה מכיסה לצורך איזון הצרכים של הציבור הבוכרי, כולל טיפול בצרכים שלו מול משרדי הממשלה שמולם אני כבר עובד שנים רבות, כולל הנושא של עזרה בבתי-כנסת מעבר למה שמשרדי הממשלה נותנים, כולל בעיות של פרנסה, למצוא להם מקומות עבודה וגם זה מעבר למה שמשרדי הממשלה נותנים.

אני חושב שהחשוב מכל זה למעשה סידור הילדים של הקהילה במסגרות חינוכיות מתאימות כאשר אנחנו נותנים תגבור של אנשי מקצוע דוברי שפה שיהיה להם קשר לילדים האלה, נותנים חוגי העשרה ומקדמים את הילדים להגיע למקסימום כדי שיוכלו אחר-כך להשתלב.

אם משרד הקליטה צריך אולי לעשות קצת סדר בדירוג חשיבות הנושאים, הנושא הרוחני, הנושא היהודי שבקליטת העלייה, אני אומר שהוא למעשה מקבל נתח קטן מאוד מהתקציב של התקציב. אני חושב שככל שיגדילו, עולים ירגישו טוב יותר ייקלטו טוב יותר ואז יוכלו להכות שורשים יותר.

תודה רבה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יצחק
גאגולה שהוא שותף אתי בהרבה ועדות ופועל ללא לאות לרכז את הקהילה הבוכרית והקהילה הגרוזינית עליה הוא נמנה.

ברוכים הבאים ידידי היקרים, נציגי יהדות בוכרה
בארץ ובתפוצות. אני מברך אתכם ביום הזה, במיוחד את חבר הכנסת אמנון כהן שאני אישית פועל אתו בשיתוף פעולה מלא ואני יודע שהוא עושה לילות כימים כדי לקדם את האינטרסים של יהדות בוכרה, של הציבור הכללי בכלל אבל בוודאי של הציבור ששלח אותו לכנסת, ציבור יהדות בוכרה. אני כנציג יהדות גרוזיה, אני משתף אתו פעולה באופן מלא בכל התחומים שרק אפשר לשתף פעולה. אני רוצה לברך אותו ביום החשוב הזה, ביום המבורך הזה, על כל מה שהוא עשה, על מה הוא עושה וגם על מה שהוא יעשה ושנעשה ביחד עבורכם.

אני מברך אותך אמנון כהן, שתצליח בכל הפעילויות, מכל הלב אנחנו נמשיך לשתף פעולה ולפעול עבורכם.

תודה רבה. אני אומר לכל הארגונים שאם יש לכם
איזשהו נושא, להעלות נושא מסוים לסדר יום, לשאול שאילתא וכולי – יש לכם כאן נציג, יש לכם כאן את יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה ואפשר לקיים דיונים.

כבוד היושבת-ראש, אני מייצגת את ציבור
האחיות במדינת ישראל. אני אחות ראשית של משרד הבריאות והיה לי הכבוד לעבוד עם חבר הכנסת אמנון כהן שמאוד מאוד דואג לאוכלוסייה הנשית בקרב הקהילה הבוכרית. אני מוכרחה לומר שהוא לחץ יותר מאתנו לפיתוח הנשים בקרב האוכלוסייה.


אני רוצה לומר שאנחנו עדיין נמצאים בבעיה שנדמה לי שנכבדי העדה יכולים לעזור לנו בה. יש לנו שני מסלולים מאוד חשובים שהיינו מאוד זקוקים לעזרה בהם, כאשר האחד הוא להכשיר את אותן אחיות שקיבלו הכשרה בבוכרה ולא מצליחות לעבור את מבחני הרישום במדינת ישראל, ואנחנו כגוף מקצועי מוכנים להיערך בהכשרה מתאימה ובהכנה ובעזרה על-מנת שיוכלו לעבור את בחינות הרישוי. עשינו את זה עם קהילות אחרות והצלחנו ויש לנו באמת הצלחה מאוד גדולה עם עולים מחבר העמים, ממדינות אחרות. זו קבוצה אחת שאנחנו מאוד זקוקים לעזרה כדי שנוכל לעזור להם.

אם אתם נותנים את הקורסים, איפה העזרה
הדרושה?

תקציב.

הממשלה מבקשת תקציב ממי?

אני גוף מקצועי בתוך משרד הבריאות. בתפקידי
אנחנו הכנו את הקורסים, אנחנו מפקחים עליהם, אנחנו גם מביאים לידי מצב שמי שעובר את הקורסים אכן מצליח לעבור את בחינות הרישוי שזה דבר מאוד חשוב כי כך הוא יכול להשתלב מיד בעבודה ובמדינת ישראל אחיות משתלבות בעבודה. הקורסים עולים הרבה כסף והתקציב מגיע בדרך כלל ממשרד הקליטה. אנחנו קלטנו המון אחיות וכמובן שצריך לחלק את העוגה באיזושהי דרך. הקורסים מתקיימים לכל העולים באשר הם, אבל אם אנחנו רוצים לעשות קורס ייחודי לאוכלוסייה הזאת ואולי לאתר צרכים מיוחדים שנענה עליהם במסגרת הקורס כמו העשרת השפה או ידיעת השפה האנגלית, מתמטיקה רפואית וכולי, זה בהחלט מחייב היערכות קצת אחרת ותקציבים קצת שונים.

קבוצה אחרת היא השלמה לסמכות שזה בעצם אולי הדבר הכי חשוב. מדינת ישראל היום נמצאת במצב שעיקר העשייה של אחיות היא של אחיות מוסמכות ואנחנו עובדים בצורה מאוד אינטנסיבית לשדרוג אחיות מאחיות מעשיות לאחיות מוסמכות וגם זו הכשרה קשה ויש בהחלט מקום לעשות הכשרה ייחודית לאחיות מעשיות מקרב האוכלוסייה הבוכרית. אני לא מדברת על הקלה בבחינות כי הן עוברות את הבחינות כמו כולן והן שוות ערך. זאת בחינת רישוי ולא בחינה מקומית, אבל אני מדברת על הקלה בלמידה ולתת להן העשרה ויותר תמיכה. לעניין הזה אנחנו בהחלט זקוקים לעזרתכם.

אנחנו קיימנו מספר דיונים בנושא הזה של
האחיות. היה לנו פרוייקט ברמלה, שם קיבלו האחיות רשיון של אחיות מעשיות. כרגע אנחנו מגבשים תוכנית עם משרד הקליטה ומשרד הבריאות כאשר יש לנו שני פרוייקטים: אחיות מעשיות ואחיות מוסמכות, וגם רופאים שהגיעו ועדיין לא זכו לקבל את רשיונם. גם כאן הפרוייקט מתגבש. אן לי ספק שאנחנו ניעזר בקהילה, אבל קודם כל משרדי הממשלה הם אלה שצריכים להיענות ולמעשה לקלוט את העולים האלה כי צריך לקלוט אותם נכון להעמיד אותם על רגליהם בזמן הנכון, כי אם נעשה זאת, הם יוכלו לחיות בכבוד וגם הילדים שלהם בעתיד יוכלו לקבל את ההשכלה הגבוהה.

אני מבקש ממנכ"ל משרד הקליטה, חברי בוריס מפציר, להתייחס לנושאים שהועלו כאן. כמובן שבזה לא נסכם אלא עוד נשב ונאריך בדברים האלה.

אני חושב שהיום זה יום חג לכולנו. אני יכול לציין
שלוש תחיות שקרו לקהילה הבוכרית. התחייה הראשונה היא העלייה שהייתה לפני 130 שנה כאשר יהודי בוכרה בעצמם ועל דעת עצמם עשו מסלול קשה, כואב, עם קורבנות בדרך - דרך המדבריות, מסלול שפיזית ופוליטית היום הוא בלתי אפשרי – והגיעו לכאן. יש לי חבר ותיק מאוד שהוא שייך שורשית לשלהי אותה תקופה והוא נמצא כאן אתנו, שחקן תיאטרון הבימה מישה אשרוב.

התחייה השנייה הייתה בשנות ה70- עם תחילת גל העלייה הגדול מברית-המועצות, כאשר עשרות אלפי יהודי בוכרה קמו מתוך יהדות הדממה ואז התגלה מה שהיה חבוי ונסתר, שהיו גם בברית-המועצות פינות בהן תחת שלטונו של סטלין נשמרה היהדות. זה נכון שבאותן ארצות השלטון הסובייטי אף פעם לא היה השלטון הסובייטי של מוסקבה ופטרבורג, אז לנינגרד, אבל זה גם נכון שנדרש לא מעט אומץ והתמדה כדי לקיים בתי כנסת, כדי לשמור על ספרי התנ"ך, כדי לשמור על אותה רוח שגם שימרה את הקהילה, שימרה את השפה והעבירה בעצם קהילות קהילות גם לכאן. מה זה אור יהודה למשל? אור יהודה זה פשוט מעין תעתיק של קהילה בוכרית שהועברה לכאן.

התחייה השלישית חלה בשנות ה90- כאשר עוד כמה עשרות אלפי בני בוכרה עלו לארץ והתאחדו עם הדור השני והראשון.

היום קהילת בוכרה חוגגת - וזה יוצא דופן בין כל הקהילות – את סגירת המעגל השלישי ולהערכתי זה קודם כל חג של כל עם ישראל.

הועלו כאן לא מעט שאלות לגבי משרד הקליטה ואני מוכרח לומר לכל חבריי וידידיי שיושבים כאן שמשרד הקליטה הוא אולי כתובת ראשית, אולי כתובת ראשונה, אבל אין ביכולתו ובכוחו של המשרד לענות לכל מה שנאמר כאן. משרד הקליטה באיזשהו מקום יכול לתת מענה לחלק מהשאלות אבל הוא לא יכול לתת מענה לכולן.

נכון שהוזכר לא אחת עניין של אוכלוסיות מיוחדות וזה נכון שעולי בוכרה ועולי קווקז כפלח מיוחד של עולי ברית-המועצות לשעבר זוכים ליחס מועדף בכל מה שקשור לתקציבי חינוך ובכל מה שקשור לתקציבי קליטה בקהילה ולתקציבי תעסוקה. כל הקורסים להסמכה והקורסים לאחיות מעשיות לבנות בוכרה עולים להערכתי סכום כפול מקורס רגיל. הבעיה היא לא עקרונית אלא היא באמת בעיה תקציבית. הקורסים האלה מתקיימים. אנחנו פשוט לא מצליחים ולא מסוגלים לתת תקציבים שיכסו את כל הדרישה. יש לזכור שמדובר במקצועות שכל כולם על משרד הקליטה ולא משרד העבודה.

אנחנו משקיעים יחד עם משרד העבודה ומשרד החינוך סכומים גבוהים מאוד בפרוייקטים ממוקדים. כעת התחלנו פרוייקט מיוחד בעיר רמלה שאמור להביא למקורות תעסוקה מכובדים עשרות אנשים כפיילוט. אם הפרוייקט הזה יצליח – הוא מתקיים בחמישה מקומות בארץ – נמשיך בו. הפרוייקט הוא בעלות של מיליונים רבים והוא מתבצע מתוך כוונה להביא אנשי משפחות לתעסוקה עם פרנסה מכובדת ואני שם את הדגש על המילה מכובדת. דרך אגב, האבטלה בקרב עולי בוכרה היא נמוכה מאוד.

אני רוצה לציין שעם כל בעיות הנשירה וקשיי הקליטה בבתי-הספר, אוכלוסיית ילדי בוכרה לא נחשבת לאוכלוסייה פרובלמטית. התא המשפחתי הבוכרי, הקהילה הבוכרית, שומרת על הילדים. זה לא אומר שלא צריך להשקיע ולא צריך להגדיל תקציבים, אבל דווקא המסורת הרוחנית – לא יהודית הפעם אלא רוחנית מבחינת המשפחה – שומרת על בני בוכרה והלוואי על כל הקהילות אותה שמירה.

הועלתה כאן סוגיית התרבות. באותן קהילות בהן עולי בוכרה הם דומיננטיים במרכזי התרבות – מי שרוצה לבדוק, יבדוק – רוב הפעולות הן פעולות שמיועדות לעולי בוכרה, מה שנקרא מרכזי תרבות, היה תקציב של מאה אלף שקלים לקהילה כולל תיאטראות. אני מבקש לציין שתיאטרון גשר הוא תיאטרון ישראלי והוא לא תיאטרון רוסי. הוא קם כתיאטרון ישראלי. כל שאר התיאטראות – בוכרים, קווקזים, אוקראינים – הם תיאטראות, ואנחנו מעודדים, ששומרים על המסורת, על הפולקלור, על המורשת המקומית. לכן עם כל הכבוד ההשוואה לתיאטרון גשר היא פשוט לא מקבילה.

תקציבי חינוך. תקציב החינוך היחידי שגדל השנה – והוא גדל בעשרה אחוזים עם כל הקיצוצים שמשרד הקליטה עבר - זה תקציב החינוך לעדה הבוכרית, לילדי הקהילה הבוכרית. השנה אנחנו הכנסנו קריטריונים שוויוניים ואחידים חדשים וזאת על-פי דרישת משרד המשפטים ולכן חלוקת התקציבים היא שונה. מה שקרה הוא שבשנה שעברה לא כל ילדי העדה הבוכרית קיבלו תקציבי חינוך, ואני מדגיש זאת. אכן שלחתם מכתב, אכן קיבלתי אותו ואני מציע שאת הדיון הפרטני שלנו נקיים תוך שבוע ימים. אני רק רוצה לתת תשובה פומבית ולומר שהשנה כל ילדי העדה הבוכרית קיבלו תקציבי חינוך בכל המקומות וזה פרטני. היו מקומות שבשנה שעברה קיבלו – אם מותר לי לומר – קצת על חשבון האחרים, אבל השנה החלוקה היא שוויונית. אני לא טוען שהיא מספקת, אני לא טוען שהיא לא צריכה לקבל תוספת, היא כן צריכה לקבל תוספת, אבל את הדברים האלה אני אומר לגבי הסוגייה מדוע במקום אחד ירד כי במקום אחר עלה. כמו שאמרתי, את הדיון נקיים בנפרד.

הסוגייה היא עניין המלגות. רבותיי, מה שהיה בתקופת ספיר, הרבה דברים היו בתקופת ספיר, אבל היום מה שמכונה מצ'ינג בלתי אפשרי מבחינת החוק. לא רק המלגות לבוכרים ירדו, מאחר שאתה לא יכול לתת מלגות למי שנותן גם לך. זאת אומרת, אתה חייב להיות שוויוני. הפתרון האמיתי הוא להשיג תקציב שאנחנו מעריכים אותו בכשלושה מיליון שקלים לשנה וזאת כדי לאפשר לסטודנטים בוכרים לקבל מה שמכונה מעטפת או מלגה כמו סטודנטים קווקזים.

יש להדגיש ששכר לימוד הם מקבלים דרך מינהל הסטודנטים. כל סטודנט עולה מקבל שכר לימוד במשך שלוש שנים ראשונות להוציא שירות צבאי, אבל בסופו של דבר מי שרוצה להגיע ללימודים – אכן הוא מגיע. יש כ300- סטודנטים יוצאי בוכרה במערכת לימוד המוכרת על-ידי המועצה להשכלה גבוהה דרך מינהל הסטודנטים.

אנחנו רוצים לגבש הצעה למשרד האוצר כדי שתינתן תוספת תקציב לשנת 2001 נקודתית למלגות לסטודנטים הבוכרים. אני אומר את זה בפירוש על דעת שרת הקליטה.

מלגות לא רק לעולים.

משרד הקליטה מטפל באוכלוסיית עולים. גם כך
אנחנו פרצנו את כל הגבולות שהיו מקובלים. היום, הוראת השעה – ואני משתמש במושג ערטילאי – היא עשר שנות זכאות. אף פעם לא היה דבר כזה. אנחנו הכנסנו עשר שנות זכאות ליזמות, עשר שנות זכאות בתחומי תעסוקה, למעלה מעשר שנות זכאות בדיור. תבינו איזו מעמסה נופלת על משרד הקליטה כי אף פעם לא היה דבר כזה.

אני רוצה לומר לסיכום שהדברים, כמו המפגש שלנו היום, לא נעשים מעצמם. אני מקבל מה שאמרה גבירתי יושבת-הראש. היום הישיבה היא ישיבה חגיגית אבל יש לנו עבודה יום יומית אפורה עם שני מיליון בעיות – מיליון על-חשבון העשור הקודם והמיליון השני על-חשבון העשור הבא. אנחנו את הדברים האלה נמשיך לעשות.

אני רוצה לציין שבסופו של דבר למשרד הקליטה יש מטלה נוספת. יש לנו את אגף התעסוקה, יש לנו אגף קליטה בקהילה אבל אתם לא תאמינו כמה שאמנון כהן משקיע בנושא העדה הבוכרית ורק בשבילו אנחנו צריכים לפתוח אגף חדש. בלי שהנציבות מרשה, אני כבר פתחתי את אותו אגף. לכן אני רוצה להודות לאמנון גם על היום וגם על מה שיהיה מחר. שיירבו אמנונים כאלה. תודה רבה לכם.

אני מודה לבוריס מפציר.
יושבת-ראש הוועדה תסכם את הדיון החשוב שקיימנו היום. אני רוצה להודות לכל אחד ואחד מכם – לארגונים, לרבנים, לחברי עיריות ומועצות מקומיות, לסגני וממלאי מקום ראש העיר, לאקדמאים, לשחקנים והבמאים, לכל אחד ואחד מכם. אתם האנשים שלמעשה נתקלים יום יום בקהילה, עובדים בשטח ועושים את העבודה המרובה.

אני מודה לכל נציגי משרדי הממשלה. אמנם לא כולכם דיברתם, אבל לי היה חשוב שתקשיבו ותשמעו את הדברים, כך שבעתיד אם נפנה אליכם בבעיה כזו או אחרת, תדעו במה המדובר מאחר שהקשבתם ושמעתם לנאמר כאן.

את סיכום הפרוטוקול נעביר למשרדים שנציגיהם לא יכלו להגיע או כאלה שאנחנו חושבים שהם צריכים לקרוא וללמוד את הדברים שנאמרו כאן.

אני מודה ליושבת-ראש הוועדה על הסכמתה לתת חסות ליום הזה ולקיים דיון בוועדה במיוחד באולם ההרצאות שהיה מאוד עמוס, אבל ניהלת מאבק חשוב וקשה ואמרת שאת רוצה שהיום הזה ישודר בטלוויזיה כדי שעם ישראל יראה אותנו וסוף סוף ידע שיש ברוך השם עדה שקטה, ברוכה, שלא מתפרצת, לא מקיימת הפגנות וכולי. יש כ250- אלף עולים מבוכרה כאשר בגל העלייה האחרון הגיעו כ80-70- אלף מהם.

אני מודה לכולכם.

היינו יכולים לשמוע עוד כהנה וכהנה, אבל יושבת
ועדה נוספת בחדר ההרצאות, כך שנצטרך לעזוב את המקום.

אני רוצה להודות לכולכם ולציין במיוחד את התרומה העצומה שלכם למדינת ישראל. אנחנו רואים כאן תופעה שלא בהרבה עדות אנחנו מוצאים אותה כאשר המשפחות בעלות היכולת והדמויות שהתערו טוב יותר עוזרות לכל אורך הדרך, הן מבחינה אישית, נפשית ומוסרית, אבל הן גם מבחינת היכולות הכספיות. הייתי מצפה שמכאן נקרא גם לעדות אחרות, לעולים אחרים, למשפחות חזקות אחרות לעזור לאלה מבינינו שחלשים יותר כי זו באמת דוגמה מופתית שקיימת בעדה שלכם.

אני מודה גם למנכ"ל משרד הקליטה וכמובן לעובדי המשרד.

אני מודה לחבר הכנסת אמנון כהן.

כמו שאמר הרב וילהלם, אני בוכרית גאה.







הישיבה ננעלה בשעה 11:30