פרוטוקולים/ועדת קליטה/522

1
ועדת העלייה והקליטה
27.03.2000

פרוטוקולים/ועדת קליטה/522
ירושלים, כ"ה באייר, תש"ס
30 במאי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שני, כ' באדר ב' התש"ס – 27 במארס 2000, שעה 12:30

חברי הוועדה: סופה לנדבר - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
מיכאל נודלמן
אלכסנדר צינקר
יורי שטרן

דורית נגד - מנהלת מח' דיור, המשרד לקליטת העלייה, מחוז ירושלים
שי יפתח - רפרנט שיכון, משרד האוצר
אורה חריש - משרד הבינוי והשיכון
אורי זניר - משנה למנכ"ל חברת "עמיגור"
יעקב ברוש - מנהל אגף גבייה, חברת "עמידר"

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

תשלומי שכ"ד של עולים חדשים קשישים המתגוררים בהוסטלים –
של חברי-הכנסת ס' לנדבר וי' שטרן.


- - - - - - - - -












תשלומי שכר-דירה של עולים חדשים קשישים המתגוררים בהוסטלים

אני פותחת את הישיבה.

לפני כמה שבועות היתה פה ישיבה, ביוזמתי, בנושא הוסטלים חדשים ודיור מוגן, כאשר נאמר לנו על-ידי עולים, באישור נציגי "עמיגור" והאוצר - באותה ישיבה לא השתתפו נציגי "עמידר" וחברות שונות – שכאשר מבטלים את הזכאות ועולה חדש מבוגר עובר להוסטל ישן, הוא משלם פי שתיים מאשר בהוסטל שנקרא דיור מוגן. אותו סטטוס, בן-אדם מבטלים לו את תעודת הזכאות, הכספים נשארים באוצר המדינה, ומה שקורה הוא ניצול של כספים ובעצם בן-אדם מבוגר לא נהנה מאותם תנאים מפני שהוא צריך לשלם פי שתיים מאשר בן-אדם שגר בדיור מוגן.

הגענו פה להחלטה שבמשך שבוע-ימים האוצר יגיע להסכם עם "עמיגור", בגלל שחלק מההוסטלים היו בידי "עמיגור", ומאחר שאנשי "עמידר" לא השתתפו בדיון, הגענו למסקנה שאנחנו משאירים בידי ועדה את ההחלטה מה נעשה אם במשך שבוע-ימים זה לא יקרה.

אני יודעת שאתם נפגשתם ואנחנו רוצים לשמוע איפה נמצאים האנשים המבוגרים ומה קורה עכשיו.

ישבנו עם נציגי "עמיגור". זה היה המשך לישיבות שקיימנו, היינו מודעים לנושא. הסיכום שיש לנו עם "עמיגור" הוא ששכר הדירה יהיה 8% מהכנסתו של הדייר, בדיוק כמו בכל הוסטל אחר או בית גיל זהב אחר שפועל במסגרת הדיור הציבורי של משרד השיכון.

ממתי?

יש ענין טכני בעקרון. אנחנו סיכמנו את זה עם הדרג המקצועי והענין צריך לבוא לאישור הדירקטוריון.

זאת אומרת, האוצר יממן את זה.

אנחנו משפים את "עמיגור" על הפסד הכנסות. מצד שני, הם מבחינתם מתחייבים להוריד את שכר הדירה ולהשוות אותו לשכר הדירה בבתי גיל זהב. קרי, 8% מההכנסה.

מתי להערכתכם זה ייכנס לתוקף, ואם אפשר לתת לזה תוקף רטרואקטיבי?

זה ענין טכני שאני לא מצוי בו, כמה זמן לוקח להם להיערך על-מנת לשנות את מדיניות שכר הדירה.

יש לנו זכרון-דברים בעקבות ישיבות עם שי יפתח, נציג הוועדה הבין-משרדית. אני לא יכול לומר שאנחנו יוצאים מזה מרוצים מבחינת החברה. העמדה העקרונית שלנו היא שאילו אותם קשישים גרו בחוץ הם היו זכאים להשתתפות בשכר-דירה, שהיינו צריכים לקבל את ההשתתפות הזאת גם עבורם.

בהסכם המתגבש אנחנו מוותרים על רוב תביעתנו. אני אביא את זה כמובן לישיבת ההנהלה אצלנו לאישור. זה גובש רק הבוקר. שי יפתח וחבריו יביאו את זה לאישור הוועדה הבין-משרדית. אני חושב שזה צריך להיות ענין של לא יותר מעשרה ימים עד שבועיים. נאמר שעד פסח זה יהיה. היושב-ראש שלנו נמצא בחו"ל, שם הוא עבר ניתוח מסובך והוא יחזור בעוד מספר ימים. אני מעריך שהעניינים האלה יסתיימו תוך שבועיים בערך.

כתוצאה מההסכם הזה, אם יאושר בשני הפורומים, הדיירים הזכאים – אני מדגיש, אדם שיש לו תעודת זכאות נקייה והוא אוכלס כדין וכו', שכר הדירה שלהם יורד ל-8% ובהפרש ישא משרד האוצר, מדינת ישראל.

לגבי תביעתנו לסל שירותים, אנחנו לא באים על סיפוקנו, אבל נקבל שיפוי חלקי, חלקי מאד אפילו. אבל זאת לא הבעיה שלנו, לא הבעיה של העולים. לעולים חשוב שהם לא ישלמו יותר בעד אותם שירותים מכפי שהם משלמים במקום אחר.

אני מעריך שאחרי פסח נוכל להזין את המחשב לשינוי החיוב של הדיירים, וכמובן לחיוב האוצר. שוברי התשלום שלנו הם תלת-חודשיים. הם מוצאים ב-1 בינואר, 1 באפריל וב-1 ביולי. אני מעריך שב-1 ביולי הם כבר ישלמו פחות.

איזה תוקף רטרואקטיבי אתם יכולים לתת?

קשה לנו לתת רטרואקטיבית, מכיוון שזה לא היה מתוקצב בשנת הכספים 2000.

זה תלוי בסיכום שלכם עם האוצר.

גם מתוך זה יש קושי לתקצב את זה רטרואקטיבית. משרד האוצר יכול לתת לנו מהיום והלאה, הוא לא יכול לתת לנו רטרואקטיבית, כי אנחנו גם מצטמצמים בדברים אחרים בעקבות זה. כל השינוי הזה עולה הרבה כסף והוא מסתכם ב-1.5 מיליארד שקל בשנה.

אבל זה כסף שלקחתם מהעולים, כי העולים ויתרו על הזכאות שלהם להשתתפות בשכר-דירה וקיבלו הוסטל שאמור היה להיות בתנאים שווים לכולם. זה הסיכום של הוועדה. המדינה חוסכת פה כסף של השתתפות בשכר-דירה.

ממש לא חוסכת.

המדינה חוסכת פה כסף שהיתה אמורה להעביר לעולים האלה אם היו שוכרים דירות בשוק החופשי ולא מעבירה גרוש עד כה ל"עמיגור". זה הספור.

אני לא אתווכח, אבל זה לא נכון.

המקור הכספי פה הוא שוד גלוי גם של העולים וגם של "עמיגור". זה מה שקרה.

הוועדה לא קיבלה את כל הפרטים ולכן היא חושבת שזה כך, אבל זה לא כך.

זה כך. העולים המבוגרים האלה היו אמורים ליהנות מהשתתפות בשכר-דירה אם היו שוכרים דירה בשוק החופשי, נכון? ברגע שהמעטים האלה עוברים לדירות "עמיגור" הם מפסיקים לקבל השתתפות בשכר-דירה. מאותו רגע המדינה, במקום להשתתף בהוצאות "עמיגור", מפקירה את העולים לידי עמיגור, ועמיגור בין היתר גבתה סכום כפול מהדיירים בחלק מהדירות שלה.

זה ממש לא נכון.

זה נכון עובדתית. אם יש לך מידע אחר, תגישי אותו.

בהחלט יש. קודם-כל זה לא כפול. זה רק אם הם משלמים 240 שקל, הם לא משלמים 480. במקום 200 שקל הם משלמים 241 שקל נכון להיום. מי שכתב לך 280 שקל, זה לא נכון.

במקום מה?

במקום שזוג ישלם 292 שקל הוא משלם היום בחברת "עמיגור" 241 שקל, ואם מישהו מהדיירים כתב לך 281, יש להם - - -

יש בידי שובר תשלום.

אתה בדקת מה הזכאות שלו? אתה לא בדקת מה הזכאות שלו, מכיוון שהגיעו אלינו הרבה מאד פניות של אנשים שאתם חשבתם שהם זכאים.

כל האנשים שהיו אתנו במגע משלמים סכום דומה.

יושב כאן נציג "עמיגור" והוא יגיד לך שהדיירים משלמים 241 שקל.

גם עם כל ההפרש הוא 50 שקל, זה סכום ענק עבורם, שמשרד האוצר אמור היה לכסות. חבל שאת מתווכחת אתי, כי נעשה פה דבר שהוא לא "פייר" בצורה מדהימה. כי חברת "עמיגור" היא לא חברה ממשלתית. הממשלה היתה אמורה לשבת עם "עמיגור" ולסכם את התנאים בקשר לסכום שהיא חוסכת.

עברנו את השלב הזה. עכשיו השאלה היא מתי הם יתחילו ליהנות מההסדר. אני אומר, בשבילכם אלה סכומים קטנים, אבל בשביל האנשים האלה הם מאד-מאד כבדים.

אחרי פסח.

לפחות מ-1 באפריל.

1 באפריל זה קרוב מדי.

אם החלטת האוצר תהיה שאתם מפצים את חברת "עמיגור" החל מ-1 באפריל לאותם תשלומים שלושה חודשים קדימה שהם יקבעו, אז "עמיגור" כבר ימצא הסדר, אולי לא באופן מיידי - - -

אפשר גם באופן מיידי. זאת לא בעיה. כל חישוב יש לו זיכוי.

בסדר. זה חשוב מאד. אני מזכיר לכם שאת הסיכום הזה היינו צריכים לקבל שבוע אחרי הישיבה, ואם אינני טועה עברו שלושה או ארבעה שבועות. זאת אומרת, כבר היינו יכולים לקבל את ההחלטות האלה אם הייתם עושים את זה בזמן, ולהתחיל את החישוב החדש מ-1 באפריל.

לכן אני מציע שהחלטת משרד האוצר תהיה תקפה החל מ-1 באפריל, ואז יישארו העניינים הטכניים ב"עמיגור". האם אפשר היום כבר לקבל תשובה?

צריך לכנס את הוועדה הבין-משרדית.

אלה אנשים שאחרי שהם משלמים את כל התשלומים השוטפים נשאר להם למחיה סכום של כמה מאות שקלים, וההפרש הזה, אם הוא מאפריל או מעוד שלושה חודשים, בשבילם זה סכום מאד-מאד רציני. לכן אני מציע לזרז את ההחלטה הזאת לטובת הדיירים.

בכל מקרה לא נלאה אותם ביסורי הביורוקרטיה. קיבלנו החלטה ונשתדל לקצר את זמן הביצוע.

וכמה זמן ייקח לך לדעת אם זה מ-1 באפריל או יותר מאוחר?

צריך גם לראות את התקציב, אם הוא מספיק לנו.

לפני כמה שבועות שמענו שבמשך שנים הקשישים האלה נמצאים בידי האוצר, או בין האוצר לבין חברות שנותנות להן את הדירות האלה כבני ערובה. אני לא מסכימה עם זה, ואני מבינה שכל חברי הוועדה הזאת לא מסכימים עם זה. לכן אני חושבת שצריך לזרז את הענין, ואנחנו צריכים תאריך. אנחנו לא חושבים שזה יכול להגיע לקיץ. אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה במשך שבוע ושעד 1 באפריל אנחנו נקבל את זה.

מר זניר אמר שהם כנראה טכנית יהיו ערוכים עד פסח. זה גם ענין של אנשים וגם של מחשבים. מעבר לזה, הציע חבר-הכנסת יורי שטרן שנבחן אפשרות שההסדר הזה יהיה מאפריל. טכנית זה לא יהיה בפסח, ואז נשפה אותם גם בעד חודש אפריל.

מה שחבר-הכנסת שטרן הציע לא מתאים.

גברתי היושבת-ראש, את לא מסכימה שזה יהיה מאפריל במקום יולי? זאת נקודה שביקשתי ספציפית לברר.

לא שמעת מה שאמרתי בתחילת הישיבה, שאני רוצה לקבל את זה ב-1 באפריל.

אני לא רוצה להכניס אתכם לסבך הטכני, אבל לא מדובר פה בעשר יחידות של אדם פרטי. מדובר פה באלף יחידות. ההסכם המתגבש, שאנחנו מביאים אותו לאישור, אני לא רואה סיבה שהוא ייקח יותר משבועיים. ההסכם הזה מתייחס לחסרי דיור. זאת אומרת שאנחנו נצטרך להודיע לכולם וננסה למצוא להם הסדר עם בנק שלא יעלה כסף כמעט. נצטרך להזמין תעודת זכאות של חסר דיור, כי רק על זה נקבל את השיפוי של האוצר. משמע, רק אלה יזוכו.

מה קורה עם אלה שאינם זכאים ושבינתיים אינם זכאים? – זה ספור אחר, אבל אני מבין שלא זה מעניין אתכם. הוצאתה של תעודת זכאות בבנקים היום, עם המעמסה של חוק הדיור הציבורי, זה ענין של לפחות בין שלושה לארבעה שבועות.

אבל למה אתם צריכים תעודת זכאות? הרי יש קריטריונים.

כבר היו מקרים של זיכוי רטרואקטיבי. וגם אם אנשים יקבלו את השוברים עד 1 ביולי, אם האוצר יסכים לשלם את ההפרש הזה מ-1 באפריל, אנחנו נזכה אותם. על כל זיכוי שנקבל מהאוצר נעביר את הזיכוי לאנשים עצמם, אבל לאותם אנשים שימציאו תעודת זכאות של חסר דיור. כך שמבחינה טכנית אי-אפשר לעשות את זה לפני-כן, אבל מבחינתנו אין בעיה לתת זיכוי רטרואטיבי. המחשב שלנו סובל הכל.

אין פה שום צורך בהנפקת תעודת זכאות בבנקים, כי הבנק הולך לפי הקריטריונים שמועברים אליו על-ידי משרד השיכון. אתם ב"עמיגור" יכולים לקבל את הקריטריונים האלה ולפעול לפיהם. קודם-כל, מי שאיננו חסר דיור איננו יכול לקבל דיור בהוסטל. שנית, מי שאיננו זכאי להבטחת הכנסה לא יקבל הנחות. זאת אומרת, אצלכם יש שני הקריטריונים הבסיסיים: חוסר דיור והבטחת הכנסה. אתם לא צריכים שירותי בנק ולא צריכים לשלוח אנשים לעמוד שם בתור כדי לקבוע שהאנשים האלה היו זכאים להשתתפות בשכר-דירה.

אנחנו לא יכולים לקבוע מי חסר דיור. זו בדיקה של מחשב הבנק שמחובר למחשב של משרד השיכון.

כל המציאות הזאת שהגענו אליה נובעת מזה שכשאכלסו את העולים האלה ביטלו את תעודות הזכאות. זאת למעשה הקפאה. אבל מצד שני עשו את זה בצורה קצת לא מקצועית, ולכן קרה מה שקרה.

לכן, כדי שכולנו נהיה בטוחים שהכסף יגיע לזכאים - - -

אין שם אדם אחד שאינו זכאי, כי לא יכול להיות שיש לו דירה.

חבר-הכנסת שטרן, אני חושבת שבמשך שנים אנשים שילמו פעמיים. אנחנו צריכים להסתפק במה שאומרים לנו.

אני מסביר שאין פה צורך בתהליך ביורוקרטי. אני יודע מה זה לעמוד בתור בבנק ולקבל תעודה.

תסביר לי בבקשה, נציג האוצר. אנחנו פותרים את הבעיה במשך חודשיים ומ-1 ביוני אנשים יפסיקו לשלם פי שתיים, ואני מבינה ממר זניר שכל החוזים יהיו ערוכים.

מה קורה עם "עמידר"?

אני לא מכיר סיטואציה שב"עמידר" יש מישהו שמשלם יותר מ-8%. מבחינתם זה דיור ציבורי, זה לא הוסטל.

יש לנו 39 הוסטלים, 28 ישנים ו-11 חדשים. ב-11 ההוסטלים החדשים זה בדיוק ההסכם שהולך להיסגר - 8% מההכנסות, וכאן אין שום חילוקי-דעות.

לגבי 28 ההוסטלים הישנים, זה לא בדיוק הוסטלים. בחלק מהמקרים אלה דירות שהפכו אותן למעין הוסטל, שם חלים החוקים הרגילים של דיור ציבורי. מרבית הדיירים, כ-90% מהם מחויבים בשכר-דירה מינימלי שהוא פחות ממאה שקל.

יש אחרים, יחידים, שמחויבים אפילו ב-900 או ב-1,000 או ב-1,300 שקל, אבל שם לא מבטלים להם את תעודת ההשתתפות. זאת אומרת, אם יש למישהו תעודת זכאות של משרד השיכון והוא מחויב בשכר-דירה חודשי, והזכאות שלו לפי הקריטריונים היא 450 או 500 שקל, מורידים לו את ההנחה הזאת מה-1,300 שקל והוא משלם רק את היתרה.

המרכיב הדומיננטי שקובע את גובה שכר-הדירה שלו אלה ההכנסות שלו.

אתה אומר שעולה חדש שהגיע בגל העלייה האחרון לא משלם יותר מ-8%.

בהוסטל החדש זה 8%. בהוסטל הישן הוא משלם לפי ההכנסות שלו.

אתם פשוט לא הייתם באותה ישיבה. אנחנו דיברנו על קשישים שהכנסתם היחידה היא הקצבה שהם מקבלים מביטוח לאומי – אלפיים וכמה ₪ לזוג, והם משלמים הרבה יותר מאשר בדיור מוגן.

אני אתן לך קנה-מידה. אם זוג נמצא בהוסטל ויש לו הכנסה אחת עד 3,700 שקל, הוא משלם 80 שקל לחודש.

זה לא מעניין אותי. אני לא מדברת על אותם אנשים. למשרדים שלנו הגיעו תלונות שבהוסטלים של "עמידר" אנשים משלמים הרבה יותר מ-8%. זאת אומרת, אותם אנשים שהגיעו בגל העלייה האחרון והכנסתם היחידה היא 2,300 או 2,400 שקל לזוג.

אין דבר כזה. אני מסייג את זה. חוץ מאשר בשלושה הוסטלים שבהם הדיירים עצמם לא היו מוכנים להתארגן, הם החזיקו את ההוסטל ברמה ירודה, לא דאגו לניקיון חדר המדרגות ולא להחזקת הגינה ולא שילמו בעד המעלית. אנחנו לקחנו את זה על עצמנו, ללא רווח אפילו של שקל אחד. אנחנו הפכנו מעין ועד הבית שלהם.

אם יבואו ויתעקשו ויביאו חתימות שלא רוצים שאנחנו ננהל להם את זה, אנחנו יכולים לצאת מזה. אבל אני חושב שבסך הכל אנחנו נפגע באותה קהילה.

אתה מדבר על שני דברים שונים. אני מדברת על שכר-דירה ואתה מדבר על הדברים שמסביב, כמו מעלית.

בהוסטלים החדשים שהם "גיל הזהב" של "עמידר", כולם משלמים לפי 8% מההכנסות שלהם, שכוללות קצבת זקנה פלוס השלמת הכנסה. לגבי ההוסטלים האחרים, מדי פעם יש לנו הוסטלים בודדים, מפוזרים, שגם הם נקראים הוסטל והעולים נכנסים אליהם לפי אותם תנאים – תפקוד, וכו'. אבל לגבי התשלום זה בדיוק כפי שמר ברוש אומר, כי זה לא הוסטל מאורגן כמו שיש היום, עם אם בית וכו'.

אבל תבינו שכאשר מחר נניח נגיע להסכמה בין האוצר לבין "עמיגור", לא נוכל להסביר לאותם אנשים שמתגוררים בהוסטלים של "עמידר" שהם ימשיכו לשלם פי שתיים מאשר משלמים במקומות אחרים.

כנראה שיש להם הכנסה נוספת. זה לא קצבת זקנה.

אני לא אמור לעזור ל"עמידר", למרות שהיחסים בינינו טובים מאד. אבל אני מבין ש-28 ההוסטלים האחרים מנוהלים על בסיס דיור ציבורי רגיל, ועל כן לא חלים עליהם כללים של הוסטלים. הממשלה צריכה להחליט אם היא רוצה שיחולו עליהם כללים של הוסטלים, או לא.

מאחר שחבר-הכנסת שטרן דיבר על 281 שקל, אני חוזר ומסביר: שכר הדירה שבעוד חודשיים יהפוך להסטורי, הוא 241 שקל בכולם, ללא הבדל. אבל איפה שהעיריות מסרבות לחתום חוזה על שעון מים נפרד לכל דייר, כי זה מאלץ אותם לוותר על ארנונה שהן גובות מאתנו, אזי הוא מחויב במים על-פי הממוצע של צריכת הבנין. אין לנו קריטריון אחר, אין שעון מים. וגם בעתיד הוא ישלם עבור המים שהוא צורך.

בישיבה הקודמת אמרנו של"עמיגור" יש כל הנימוקים המשפטיים בשביל לבטל את כל תשלומי הארנונה שחלים על ההוסטל.

אנחנו משלמים המון כסף על זה.

אתם צריכים להתדיין בענין זה קודם-כל עם משרד הפנים. כל הוסטל שהדיירים שלו פטורים מתשלום ארנונה לא צריך לשלם עבורם ארנונה, ואז לא יכולים לחייב את הדיירים.

זה ספור אחר. יש כמה הוסטלים שעל גבם של הקשישים עושים את התרגילים האלה.

כאשר נתנו את היתר הבנייה לפני עשרים שנה לסוכנות היהודית, הם נתנו את זה כמוסד, ואז הם לא מוכנים לשינוי כי השינוי הזה גורע מההכנסות שלהם. צריך להבין, אנחנו לא נגרור את ראשי הערים, שיש לנו אתם יחסים מאד טובים, לא נגרור אותם למערכת יחסים קשה, משפטים וכו', כי המערכת שלנו אתם היא הרבה יותר מקיפה.

אם אתם הייתם משלמים אולי לא הייתי מתנגד, אבל אתם מגלגלים את התשלום בעד מים על הדייר.

אם היה לו שעון מים, הוא גם היה משלם בעד המים.

אבל היו לנו מקרים, ואנחנו הצגנו אותם בישיבה הקודמת, של חיוב בעד ארנונה.

אני מצטער. אף דייר בבית קשישים לא משלם ארנונה.

זה נושא אחר.

היו לנו תלונות מנצרת בענין ארנונה.

ארנונה בנצרת עלית זה ספור אחר, מכיוון שהבנין נבנה כבית מגורים רגיל והפך להיות הוסטל, והעיריה לא מוכנה לוותר על זה. זה ספור בפני עצמו שצריך לדבר עם העיריה, ודיברנו אתם. צריך לשנות תב"א בשביל זה ולהעביר את זה כהוסטל.

אתם מטפלים בזה?

אנחנו מטפלים בזה.

למרות זאת אני יכול להגיד לך שאנחנו לא משלמים ואנחנו נלך גם שם לדיון משפטי. יש לנו תקדים עם עיריית גבעתיים וזכינו במשפט.

נכון.

דיברנו בישיבה הקודמת על הדירות הבודדות, דירות סמך, שאתם הופכים אותן להוסטל, ושם המחיר שונה.

נכון. שם גובים 241 שקל, מחיר סוכנותי, ושם אנחנו מקבלים את הסל המוקטן, לא את הסל הרגיל.

ההסדר אמור לחול גם על הדירות האלה?

לדעתי לא, כי זה שונה.

למה זה שונה? אתם משרתים אוכלוסיה מסוימת. העובדה שלמדינה או ל"עמיגור" יש פתרונות שונים ומשונים, כך זה נוצר. למקרה הסוציאלי שבו מטפלים זה לא איכפת, הוא צריך לקבל מענה ממשרד השיכון או ממשרד הקליטה והוא צריך ליהנות מאותם תנאים, כמו יתר הזכאים. זה לא יכול להיות שההסדר הזה לא יחול על הדירות האלה.

מדובר בדירות של 50 מטר בממוצע ולא בדירות של 30 מטר כמו בהוסטלים. צריך לקחת גם את זה בחשבון.

אבל לא בגלל זה אתם גובים סכום אחר.

זה הסכם שנעשה בין הממשלה ובינינו, שסל השירותים שמקבלים מהמדינה כולל שני מרכיבים: שני שלישים משרד השיכון ושליש – משרד הרווחה. מאחר שמשרד הרווחה איננו משתתף בסל בדירות אלה שאתה מדבר עליהן, שזה כ-250 דירות בכל הארץ, הסיכום הוא שאנחנו גובים 241 שקל והם מקבלים רק את הסל של משרד השיכון. זאת אומרת, אנחנו מוותרים על 170 שקל לחודש. אתה יכול להגיד מצד שני שהעולה נושא בתשלום של 100 שקלים מתוכם.

אני חושב שההסדר צריך להיות כולל, ועל בסיס של אי-תשלום, אי-המרת דמי הזכאות בשכר-דירה, על אותו בסיס אתם צריכים לקבוע מחיר קבוע לכל הדירות האלה.

אם "עמיגור" תקבל את אותה השתתפות - - -

כן. אני פונה פה אל משרד האוצר. כי לא העולה בחר לגור בדירה במקום לגור בדירת הוסטל. הוא קיבל את הפתרון שהשלטון הציע לו. לכן אנשים צריכים ליהנות מאותו מחיר.

אני לא בטוח שזה מדויק, אבל אני לא יכול להגיד לך, משום שמשרד הקליטה מחליט, והוא לא כאן.

משרד הקליטה גם נתן הסכמתו לכל ההסבות. אנחנו צריכים לבדוק את זה במשרד.

תבדקו את זה בבקשה.

אנחנו שוב חוזרים לענין התשלומים, לכך שהעולים מבקשים הסבר והם לא מקבלים. עכשיו קיבלו, לפחות בהוסטל אחד בקרית-ים, שתי דרישות תשלום, אחת לתשלום שוטף ואחת לתשלום פיגורים. העולים פנו להנהלת המוסד ולחברת "עמיגור" וביקשו לפחות להסביר להם, כי הם טוענים שאת כל הכסף הם שילמו בזמן. איך נוצר תשלום פיגורים שמגיע ל-300 שקל? סירבו באופן חד-משמעי לתת להם הסברים.

אני רוצה למחות על כך שאנשים שפונים למוסד כלשהו, ממשלתי או ציבורי כמו הסוכנות היהודית, מבקשים הסברים לגבי חיוב התשלום, והם לא מקבלים אותו.

אני לא מאשר שזה נכון.

חבר-הכנסת שטרן, תכתוב ל"עמיגור" ותקבל תשובה. זה לא נושא הישיבה.

אני אסירת תודה לנציגי "עמיגור" ו"עמידר" ולנציגי יתר המשרדים. התשובות מספקות אותנו. אני חושבת שעשינו עבודה משותפת, כי נראה ש-150 שקל זה סכום קטן, אבל בשביל הקשישים זה הון תועפות.

את הדברים שהבאת עכשיו לוועדת העלייה והקליטה, חבר-הכנסת שטרן, אני מבקשת לפתור פרטנית עם מר זניר. אם תכתוב לו מכתב, אני מאמינה שתקבל מייד תשובה, כפי שמר זניר והאנשים במשרדו נוהגים לעשות.

אני מקבל את הצעתה של חברת-הכנסת סופה לנדבר.

אנחנו צריכים להביא את הענין לאישור הוועדה הבין-משרדית שצריכה להחליט. אם הוועדה תחליט שכן, אנחנו נביא את זה לידיעתכם.

כל זיכוי שאנחנו נקבל, אנחנו נזכה את העולים בחזרה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.




- - - - - - - - - -





הישיבה הסתיימה בשעה 13:20