פרוטוקולים/ועדת קליטה/523

1
ועדת העלייה והקליטה
31.01.2000

פרוטוקולים/ועדת קליטה/523
ירושלים, כ"ה באייר, תש"ס
30 במאי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שני, כ"ד בשבט תש"ס – 31 בינואר 2000 – שעה 12:00

חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
סופה לנדבר
מיכאל נודלמן
יורי שטרן

חבר-הכנסת אמנון ליפקין-שחק – שר התיירות
צבי לוטן - מנהל אגף אירופה, משרד התיירות
קלאודיה כץ - מנהלת מח' תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה
יהודה עוזר - מנהל ענף מרכזי הכוונה, " " "
גבריאל מלכה - ראש היחידה ללימודי חוץ, אוניברסיטת חיפה
אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות המלונות
ויקטוריה אולבסקי – פקיד מורשה, כרמן אסטרן ת"א (190) בע"מ
מריה גרצ'יקוב - פקידת קבלה, שרתון מוריה, ים המלח
מטבי מורטוב - טבח, קראון פלזה, ים המלח
רון בר-יוסף - סגן מנהל האגף להכשרה ולפיתוח כוח-אדם, משרד הע"ר
גילה כהנא בן-מרגי - מנהלת ביה"ס למלונאות, טבריה והגליל
יהודה דומיניץ - לשעבר מנכ"ל מח' העלייה, הסוכנות היהודית
יוחנן סימון - משנכ"ל מח' העלייה, הסוכנות היהודית
מוטי חרמון - מנהל אזור אילת, שרות התעסוקה
אירנה ולדברג - מנהלת מרכז סיוע ליזמות עולים
טובה קלמן - מנהלת אגף הכשרה, משרד התיירות
אבי זנדברג - מט"י

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

השתלבותם של העולים החדשים בעבודה בענף התיירות.


- - - - - - - - -



השתלבותם של העולים החדשים בעבודה בענף התיירות

אני פותחת את הישיבה.

בעבר פנינו להתאחדות בתי המלון בקשר לתעסוקת עולים. יכול להיות שיש עוד תחומים שבהם רצינו לערב את התאחדות המלונות – אולי משרד התיירות בשל הערנות שקיימת בנושא הזה, ואולי עידוד השקעה בעסקים קטנים.

בזמנו פנינו גם להתאחדות בתי המלון וגם להתאחדות התעשיינים בענין ספורטאים עולים ואני מוכרחה לומר שהיתה הרבה מאד הקשבה ונכונות מצדכם. אני משערת שפה ושם גם נקלטו עולים. הרעיון אז היה שהתאחדות בתי המלון תתן כתף לספורטאים עולים מאחר שיש היום מודעות לתרבות הגוף, לחשיבות של הספורט והספא. אשמח אם במשך הישיבה יעלו עוד רעיונות לא רק לגבי הכשרה מקצועית אלא איך התאחדות בתי המלון עוזרת גם בקטע של הכשרה מקצועית. יוחנן סימון יוכל לדבר על זה, שעשינו נסיון גם בענין ירידי תעסוקה בחוץ-לארץ, שבו משרד התיירות היה יכול לתפוס מקום רציני.

אני רוצה לתת לכם את רשות הדיבור ולראות איך אנחנו יכולים לקדם את כל הנושא של תעסוקה, השקעות, וגם תיירות מהתפוצות.

אי-אפשר לעשות הפרדה בין תעסוקה לעולים לבין צמיחה בתיירות. אם אין צמיחה בתיירות, אין תעסוקה.

נכון. העלית נושא נוסף, חבר-הכנסת בריילובסקי. אנחנו עוסקים גם ביהדות התפוצות, ומר דומיניץ ואחרים בוודאי יודעים על כך. עידוד תיירות של יהודים להגיע לארץ גם היא משימה שלנו.

אני מבקשת את התייחסותכם לכל ההיבטים האלה. ברשותכם, אתן את רשות הדיבור תחילה לחברי הכנסת. חבר-הכנסת בריילובסקי, בבקשה.

אני רוצה לדבר על כמה נקודות ואהיה מאד מרוצה לשמוע תשובות עליהן.

אני חושב שבדרך לצמיחת התיירות בארץ יש כמה מכשולים מאד חשובים, ואני רוצה לומר בקיצור רב איזה מכשולים אני רואה. דבר ראשון, מחסור בבתי מלון ברמה בינונית. כולנו יודעים שיש בתי מלון כאלה בספרד ובאירופה, ואילו בארץ המחיר בבית מלון הוא מאד גבוה ואין בתי מלון ברמה בינונית.

לעומת זאת השירות הוא בדרך-כלל ברמה בינונית. אז יש פיצוי.

את זה אתה אומר מן ההיבט של יהודים ברחבי תבל שרוצים להגיע לכאן ולא כולם עשירים.

לא כולם עשירים. עוד לא. זה דבר אחד.

דבר שני, לתיירות ממדינות מסוימות – ואני מתכוון לרוסיה, אוקראינה וכיוצא באלה – מאד קשה לקבל ויזת תייר לארץ. הם צריכים להוכיח שהם לא מתכוונים להישאר פה ולעבוד פה, ואני חושב שפוטנציאל התיירות מברית-המועצות לשעבר מנוצל רק ב-20%, בגלל מכשולים כאלה.

דבר שלישי, שעליו מדברים וכותבים בעתונים, אבל אין שום שינוי, הוא הבדיקה הבטחונית בשדה התעופה בן-גוריון בחזרה עושה רושם כל-כך קשה, שאני שמעתי מאנשים רבים שהם לא רוצים להגיע לכאן. אני בטוח שאפשר לעשות בדיקה מלאה בצורה הרבה יותר אינטליגנטית מכפי שהיא נעשית עכשיו.

בדרך למכירת חבילת תיירות ברוסיה או באוקראינה לישראל יש מספר מתווכים כל-כך גדול שכתוצאה מכך המחיר קופץ לשמיים. זאת אומרת שהמחיר הוא פי 2 או פי 2.5 גבוה מכפי שהוא צריך להיות. את התוצאה אנחנו רואים ברמת התיירות.

אלה הבעיות. אם תהיה צמיחה בתיירות אני חושב שתהיה תעסוקה לעולים וללא-עולים, ואם לא תהיה צמיחה ולא נוכל להתגבר על כל המכשולים האלה, אז יהיה המצב המוכר לנו.

תודה רבה. חבר-הכנסת יורי שטרן, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה דברים שמקשרים בין תיירות לעלייה ולקליטה, ויכול להיות שוועדת העלייה והקליטה תוכל לתרום פה תרומה ייחודית. חלק מהנושאים הוזכרו. התיירות היא ענף שיכול לפרנס הרבה מאד עולים. כי מיהו העולה? העולה הוא אדם שבא מחו"ל ויש לו קשרים שיכולים להיות קשרי תיירות. אם יודעים לטפח את זה, אם יודעים לתת גיבוי מלא – וגב' ולדברג יכולה לספר לכם איך התאחדות היזמים מנסה לחזק את המגמה הזאת בקרב יזמים עולים – התיירות היא גם ענף שמספק הרבה תעסוקה, ובמיוחד היום כשחלק גדל והולך של העובדים במלונאות, למשל, או במסעדות, הם בכלל עובדים זרים לא חוקיים שתופסים את מקומם של הישראלים. צריך לעשות שוב מאמץ כמו שנעשה לפני כמה שנים ולהכשיר עולים לעבודה בתיירות. אני חושב שהעולים עדיין לא כל-כך מפונקים, הם מוכנים לעבוד בענפים האלה וכדאי לנצל את ההזדמנות הזאת.

הבעיה שהזכיר חבר-הכנסת בריילובסקי נדונה הבוקר בוועדה לפניות הציבור. לא יכול להיות שאנחנו לא נשכלל את המערך של מתן אישורי כניסה למדינת ישראל. הרי הקשיים הגדולים ביותר הם בחבר המדינות. מי מזמין את התיירים האלה מחבר המדינות? – או קרוביהם או חבריהם בארץ, שהם עולים חדשים, או סוכני נסיעות. גם אם הסוכן הוא ישראלי שאינו דובר רוסית, לפחות העובד שלו, מישהו מהעולים קישר בינו לבין האיש בחבר המדינות. זאת אומרת, כל האוכלוסיה של יוצאי ברית-המועצות לשעבר נפגעת קשות מההטרדות האלה.

לכן אני חושב שכוועדת העלייה והקליטה כדאי לנו להצטרף למאמץ ולטפל בענין הזה. במשרד הפנים דווקא הדבר הזה השתכלל, אבל במשרד החוץ אין מספיק הבנה, כי חלק גדול מהדברים הלא-טובים עושות היום הקונסוליות הישראליות במקום, ללא שום קשר למשרד בארץ.

יש פה פוטנציאל, וגם בעיות, שאם נדע לפתור אותן, ניצול הפוטנציאל יהיה הרבה יותר גבוה.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב לישיבה של הוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכספים, שגם היא עוסקת בנושא תיירות.

תיירים שבאים לארץ מברית-המועצות לשעבר נתקלים בקשיים ובמחירים גבוהים. אני חושב שאם התיירות תתפתח יהיו מקומות עבודה. יש פה קשר מאד מסובך בין כל הדברים.

אני מסכים שענף התיירות הוא מקור תעסוקה. אני רוצה לשמוע מה אומרים הגורמים שמטפלים בדברים האלה ואחר-כך להתייחס לדברים.

ברצון. חברת-הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.

אני מודאגת מדבר אחד, שבמשך שנים רבות אנחנו מדברים על תיירות מרפא ואנחנו לא מנצלים את הפוטנציאל. אני גם חושבת שהשנה התחלנו להפסיד את התיירות שכולנו ציפינו שתהיה, שגל תיירות יפקוד את מדינת ישראל. במדינת ישראל לפעמים מורידים את הידיים ומצפים – זה צריך להגיע והוא יבוא. הוא לא יבוא לבד. ועכשיו, כשנשיא רוסיה, נשיא אוקראינה, נשיא מולדובה ונשיא רוסיה הלבנה היו פה, אני חושבת שאנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות ולפתוח את הדלתות של אותן מדינות ולהגיד: אנחנו ניתן כך וכך, ואנחנו מסוגלים לתת. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לשבת ולחכות.

השר דיבר היום בוועדת הכספים על שיווק. שיווק לא דורש כל-כך הרבה, כי בחבר המדינות צריכים ללמוד את המנטאליות, והם מוכנים להגיע. יש שם פוטנציאל גדול שלא ניצלנו אותו, ואנחנו רק בהתחלת השנה.

מדאיג אותי שבמשך שנים רבות אנחנו לא מנצלים את תיירות המרפא. מברית-המועצות לשעבר הגיעו הרבה מאד רופאים שהם סופר-מומחים, הרבה מאד פרה-רפואיים. שנים רבות אני נוסעת לצ'כיה ואני אומרת שאני עושה להם שיווק, פה בארץ. אני נוסעת לשם ורואה שאין מלון קטן שהם לא מנצלים אותו. הם מעסיקים רופאים, אחיות, נותנים מסאג'ים רפואיים, אמבטיות, ועוד. ולנו יש אקלים, המלח בים המלח וכל הדברים סביב הדבר הזה שאנחנו יכולים לנצל אותם ולעשות מהם כסף רב. זה יתן מקומות תעסוקה, ואני לא תמיד מסכימה שתיירות זו תעסוקה שצריכה לתת שירותים, נקיון, וכיוצא באלה.

עם זאת, משהו יותר אקסקלוסיבי, משהו ששווה להשקעה של המדינה כולה. בענין הזה גם ועדת העלייה והקליטה יכולה להשפיע על שר התיירות. במשך ארבע שנים שמענו שהעיר אשדוד היא במקום הראשון כעיר קולטת עלייה. ארבע שנים אנחנו ממתינים לבניית מלון ראשון באשדוד, שכמעט 40% מתושביה הם עולים חדשים.

האם השר ענה לך בענין המלון באשדוד? גם אותי זה מעניין, כי אני חושבת שזה "נ" רציני שבאשדוד אין עדיין בית מלון.

אני מקווה ששר התיירות יבוא לכאן ויתייחס לשאלה הזאת.

העליתם פה נקודות חשובות. לגבי פוטנציאל התיירות מחבר המדינות שנתקל כאן בקשיים גדולים, גם מבחינת משרד החוץ וגם מבחינת משרד הפנים, אני מציעה שנקיים בענין הזה ישיבה נפרדת.

גם בענין המחירים.

על המחירים נדבר עוד היום. אבל באשר לפוטנציאל – חבל, כי רבים מהם יהודים, או לפחות קשורים לעם היהודי, הם רוצים להגיע לכאן אבל עושים להם קשיים עצומים. אני מציעה שבענין הזה נקיים ישיבה נפרדת.

לגבי שאר הדברים, אני חושבת שפה יכולות להיות לנו תשובות ממשרדי הממשלה השונים. אולי נתחיל בך, מר רוזנטל, כי אתה גם היית מנכ"ל המשרד ואני מעריכה שיש לך פרספקטיבה מאד רחבה. עלו כאן כמה דברים שבוודאי שיערת שהם יעלו. למשל, תיירות מרפא. מתפתחת היום דרישה גדולה, בכל ארצות תבל, לטיפולים שונים, מסאג'ים. אנשים היום יותר ויותר דורשים את זה, ובנושא הזה באמת אפשר לשלב הרבה מאד עולים חדשים: רופאים, מסאג'יסטים, מורים לספורט, ועוד כהנה וכהנה.

אולי אתה יכול להתייחס לדברים האלה שעלו כאן. בבקשה.

אני רוצה לומר משהו כללי. בבתי המלון היום יש לנו 45 אלף חדרים. בכל חדר אפשר, בגדול, להעסיק עובד. זאת אומרת, אפשר להעסיק היום 45 אלף עובדים, ולנו יש 30 אלף עובדים. זאת אומרת שאם התפוסה בתיירות והכל היה עולה, היה אפשר בקלות – ב-5%, 10% עלייה בתיירות להעלות את מספר העובדים בעוד 5,000 עד 10,000 עובדים.

למה אני אומר את זה? לא חשוב מה אומר החוק לעידוד השקעות הון של מדינת ישראל, ענף התיירות מפוזר בארץ מהטבע של האתרים התיירותיים. אילת הוא אזור פיתוח, ים המלח זה סדום ועמורה – אזור פיתוח שיכול לתת תעסוקה, והוא נותן גם בתחומים שחברת-הכנסת לנדבר דיברה עליהם, בערד ומערד, מדימונה. מבאר-שבע צריך אולי קצת מאמצים בהכשרה, קצת מאמצים בהסבה וקצת מאמצים בהסעות. טבריה – אזור פיתוח. הגליל – אזור פיתוח.

יש אזור החוף, ועל ירושלים אני לא צריך לדבר, שגם הוא אזור מרכזי והחשוב ביותר שלנו. לאורך החוף יש לנו את נהריה, עכו וחיפה.

הנושא הבא הוא ריביירה בין אשקלון לאשדוד. זה דבר שמתבקש, אבל יש מגבלות. פה יש לך בסיס צבאי, פה יש לך יזם שבא לאשדוד ומינהל מקרקי ישראל הכפיל את מחיר הקרקע, היזם ברח והוא פותח עכשיו באשקלון. בשבוע שעבר פגשתי את נשיא הרשת והוא אמר לי שהוא הביא אתו 20 איש והם הלכו לאשקלון.

כל אזור אשקלון-אשדוד מתבקש שתהיה שם ריביירה עם בתי מלון, נופש, כפרי נופש ודברים אחרים.

בתוך 30 אלף העובדים בענף לפחות 15% מהם עולים חדשים. הם מועסקים לא רק בנקיון ובעבודות כאלה, מפני שיש לנו גם כמה עובדים זרים, בעיקר באילת, שהם לצערנו עושים את העבודות שאף אחד לא רוצה לעשות.

איך יודעים שהעלייה מרוסיה נקלטה? א. הם לא רוצים לעבוד בעבודות שגם הישראלים לא רוצים לעבוד בהן. ב. הם מדברים על המחירים. זה טבעי לישראלים.

אני מדבר כעת על תיירות פנים. מה זה בישראל תיירות עממית? תיירות עממית פירושה שאתה מקבל מלון דה-לוקס במחיר עממי. כולם רוצים להיות במלון "הרודס", "דן," "רויאל", "המלך שלמה". המדינה הזאת היא מדינה יקרה. אנחנו לא רוצים להתחרות במצרים. בטאבה משלמים 100 דולר לשנה לעובד, ואצלנו הממוצע הוא בכל-זאת 4,600 שקל לעובד בענף, שזה אלף ומשהו דולר, ואנחנו גם לא רוצים לא לשלם את המחיר הזה.

ברור שיש לנו בעיה מבנית בתוך הענין הזה. אבל בסך-הכל פתיחת השערים ברוסיה עזרה לנו לא רק בעובדים אלא גם בתיירים. פעם השווקים הגדולים שלנו באירופה היו בריטניה – 250 אלף, גרמניה בערך 200 אלף, צרפת – 180 אלף, סקנדינביה – בערך 120 אלף. היום מדינות ברית-המועצות לשעבר נכנסו באמצע ומהן באים למעלה מ-150 אלף תיירים בשנה. אני מעריך ששליש מהם באים לביקורי קרובים והם יורדים, אבל 100 אלף באים למטרות צליינות, ומי שקובע פה אלה הפרבוסלבים, ועוד קבוצה, כי בירושלים נמצאים המקומות הקדושים ביותר שלהם. הצליינים הרוסים הם פוטנציאל אדיר של מיליונים לבוא לארץ הקודש, כי בסוף המאה הקודמת ובתחילת המאה הזאת הם היו הצליינים הבולטים ביותר למדינת ישראל. זאת אומרת שכאשר משתפר שם המצב הכלכלי יש אצלנו יותר תיירות.

ברור, ואני לא רוצה להיכנס לזה כי זה עניינה של ועדת הפנים, שכל הקשיים הכרוכים בוויזות ובדברים כאלה גורמים קשיים. יושבים מנהל שדה התעופה בלוד ויושב-ראש רשות שדות התעופה והם צריכים להסביר בוועדת הפנים למה הם עושים את כל הקשיים האלה. ברור שיש לנו קשיים, כי יש גם בלונדינים שלא נוסעים לרוסיה, ובמקרה בלונדיני אחד הוא יושב-ראש הפרלמנט ההולנדי ושם עושים לו בעיות, אז ברור שהוא לא יוצא כבר חבר שלנו. לנו יש עכשיו בעיה כללית של כל העסק הזה, אבל בגדול, לענף הזה יש פוטנציאל אדיר של צמיחה. לא כולם יכולים להיקלט ב"היי-טק". עובדה, אתה פותח מפעל בקרית-גת ואתה צריך להביא עובדים ממקומות אחרים. לעומת זאת, אם אתה פותח מלון בים המלח או בטבריה או בעכו או בנהריה או בנצרת, רוב העובדים הם מהאזור. בנצרת עלית נפתחו עכשיו שלושה בתי-מלון, וחלק גדול מהעובדים בהם הם מהאזור. לא עושים להם הסעות.

בנוסף לזה יש הכשרה בתוך בתי המלון עצמם. יש לנו בית-ספר ב"הולידיי-אין" שמכשיר עובדים לא רק לעצמו אלא לכל הענף, כולל עולים חדשים. יש לנו את "תדמור", את "דביר", את "עמק הירדן".

אם יש אחוז לא מבוטל של עולים חדשים בתוך ענף התיירות, אולי אפשר ליזום פעילות משותפת של עולים חדשים וותיקים. אולי נשמע מהעובדים עצמם. האם הייתם רואים מקום ליזום פעילות שתביא לקשר יותר טוב, ליחסים חברתיים יותר? הרעיון הזה עולה בראשי כעת, כי נראה לי שיש כאילו נתק, ואולי נבקש מהתאחדות בתי המלון לעשות את זה.

במלון "קראון פלזה" בים המלח שאני עובד בו, והוא יחסית חדש, אין כל-כך הרבה עובדים ותיקים. במטבח, שם אני עובד, אני הכי בכיר. לכן אני לא יכול להתייחס לשאלה הזאת.

במלון "שרתון מוריה" בים המלח, שם אני עובדת, יכול להיות שיש בעיה בין עולים חדשים לבין ותיקים יותר, הצברים, אבל אצלנו אין דבר כזה. אף אחד לא יגיד לי שאני רוסיה, או מרוקאית, כמו שזה היה פעם. היום אין דבר כזה. כולנו יחד.

באווירה טובה.

מאד.

בכלל בים המלח אין הפרדה בין ותיקים לבין עולים חדשים.

גם ים המלח וגם אילת אלה אזורים של הרבה צעירים. באילת עובדים הרבה חיילים משוחררים והרבה עולים חדשים.

יש לי שאלה. אנחנו לא יכולים, כמובן, לעשות השוואה עם טאבה לגבי המשכורת. אבל בספרד זה בערך אותו דבר, ושם יש בכל עיר בית-מלון במחיר סביר.

גם בישראל יש. תיכף אסביר.

קודם-כל אני רוצה להתייחס לתיירות מרפא. ים המלח, שהיה במשך שנים רק תיירות מרפא, קיבל את הדחיפה הגדולה ביותר שלו כשנפתח מלון "היאט" והפך את זה, למה שאמרה יושבת-ראש הוועדה, גם לבריאות וגם לספורט. ברגע שזה הפך גם בריאות וגם ספורט, הישראלים גילו את זה וים המלח עבר כבר את טבריה מבחינת מספר לינות של ישראלים. חוץ מזה יש בים המלח מקומות מרפא שאליהם באים מגרמניה וממדינות מסוימות אחרות בין אוקטובר למארס, כי קופות החולים באותן ארצות מסבסדות אותם. הם יושבים בים המלח 21 עד 28 יום, וחלק גדול מהם חוזר אחרי שנה.

מתוך 45 אלף חדרים יש גם רשתות בינוניות ויש גם חדרים יותר זולים. הארחה
בקיבוצים – 2,500 חדר, זה "סטייל" אחר. יש 6,000 צימרים להארחה, שאנשים מחוץ-לארץ לא תמיד רוצים את זה. יש 10,000 חדרים בבתי-מלון ברמה הכי גבוהה, אבל יש יותר קטנים: בעכו, בנהריה, בתל-אביב. יש בארץ גם בתי-מלון ברמה בינונית, וגם הם מתמלאים.

מה שמפליא לגבי ישראלים הוא, שבאילת למשל, קודם מתמלאים בתי המלון היקרים ואחר-כך יורדים לאחרים. הראשון זה על החוף באילת, השני – הקו השני, והשלישי אלה בתי המלון בתוך העיר, כמו "נובה", "טופז" ו"פטרה". הכל מתלא גם כן. זאת אומרת, יש לנו היצע. אולי לא מפרסמים את זה מספיק. ניסינו לעשות הרבה מוספים בעתונות הרוסית בנושא תיירות, של כל בתי המלון עם המחירים שלהם. דרך אגב, אנחנו יוצאים עכשיו ב"קמפיין" - תתחיל לנפוש גם באמצע השבוע.

מר צבי לוטן, בבקשה.

אני עליתי מדרום אמריקה לפני 31 שנים.

יכולתי לדבר על הנושא הזה הרבה שעות, כי אני חושב שאין כיוון יותר טוב מאשר תיירות בקליטת עלייה. מדינה שקולטת עלייה חייבת לפתח תיירות, וזה מזין אחד את השני. רק אם נדבר קצת על חמישים שנות קליטת עלייה וחמישים שנות תיירות אנחנו נמצא כמה העלייה העשירה את התרבות של מדינת ישראל, וזה פן נוסף שמעניין את התיירים. היא העשירה את המטבח של מדינת ישראל, וכמובן אין תייר שלא מחפש גסטרונומיה.

העלייה העשירה את הרמה של מורי הדרך. יש לנו מורי דרך ב-120 שפות, ואין צורך להיכנס לרמת המלונאות וכו'. זה קיים לאורך כל השנים, לא רק בשנים האחרונות. כמו שאנחנו קולטים גלי עלייה שונים, אותם גלי עלייה נקלטים בענף התיירות.

כשהייתי מנכ"ל משרד התיירות שלחנו את מר לוטן להיות נציג משרד התיירות של ישראל בספרד במשך ארבע שנים.

חבר-הכנסת בריילובסקי, אני אסביר לך את ההבדל בינינו לבין ספרד. בענין זה נצטרך לקיים דיון על מהות התיירות של מדינת ישראל, על ההבדל בין חופשה עיקרית לבין חופשה משנית, ולמה אנחנו לא יעד של חופשה עיקרית, ולמה אנחנו לא יעד של חופשה המונית, ועוד הרבה דברים נוספים שידרשו ממני זמן רב, שאותו אין לכם. אבל אשמח לשבת אתך כמה שאתה רוצה על הנושא הזה.

שמענו קודם ממנכ"ל התאחדות המלונות על העובדה שתיירות מחוברת לטבור עם הדבר שנקרא פיזור גיאוגרפי. פיזור גיאוגרפי מבחינתנו זה משמעותי מאד לקליטת העלייה, כי הרי יש פיזור אוכלוסיית עולים לאורך כל המדינה, ולמעשה איפה מצויים מרכזי התיירות שלנו? לא בתל-אביב אלא דווקא באותם מרכזים בהם מתגוררים עולים, ויש אינטראקציה מלאה בין ענף זה לבין העובדה שקולטים עלייה.

אפילו אם נזכיר עכשיו לא את הפן של קליטה אלא את הפן של תפוצות – כמה עולים הגיעו קודם-כל כתיירים למדינה בשביל להיהפך אחר-כך לעולים חדשים.

אנחנו צריכים אתכם. וכשאני אומר "אנחנו", אני מדבר מבחינה מאד אנוכית של משרד התיירות. אנחנו צריכים אתכם, כי יש לנו אכן בעיה עם האשרות, ולא רק מחבר המדינות. יש לנו עשרות מדינות עם בעיות דומות בברית-המועצות לשעבר. כרגע הבעיה אקוטית ביותר בגלל המספר הגדול של תיירים שבאים משם, אבל לא רק משם, וזאת לא בעיה שלנו כפי שאתם יודעים. אנחנו צריכים את עזרתכם בנושא של משיכת משקיעים מאזורים בהם אנחנו חושבים שצריך להמשיך להשקיע, ולא כל-כך מקבלים את העזרה של מוסדות כאלה או אחרים. הוזכר פה מינהל מקרקעי ישראל, אבל הוא לא היחידי. לפעמים יש לנו הרגשה שיד ימין ויד שמאל לא תמיד הולכות יחד במדינתנו הקטנה.

מישהו הזכיר פה מחירים גבוהים. צריך לזכור שהמלונאי משלם מסים גבוהים, צריך לשלם משכורות שמדינות שכנות, וגם ספרד לא משלמת עבור העובדים.

בארצות כמו יוון או ספרד, לדוגמה, המשכורות הן לא כמו בארץ?

חד וחלק לא. את המצב בספרד אני מכיר טוב מאד, שירתתי שם שש שנים. מעבר לעובדה שמאד אהבתי את השהות שם, זו מדינה קלה לשירות, לי היא אולי היתה נוחה בגלל המנטאליות והשפה, אבל הם ים-תיכונים כמונו, למרות שאנחנו מנסים להראות את עצמנו לא כאלה. למדתי היטב את נושא התיירות שם. הענף בספרד עובד לגמרי אחרת מאשר בארץ. אני בשמחה אתן הרצאה על הנושא הזה, אבל נראה לי שאין לנו זמן לזה.

זה גם לא בדיוק המנדט שלנו. זה ענין שנוגע לוועדת הכלכלה. יכול להיות שצריך לעשות ריאורגניזציה בענין הזה, כי אנחנו כחברי הכנסת מקבלים תגובות של הציבור, וגם מנסיוננו האישי יש לנו תחושה שהמחירים כאן מאד יקרים.

זה מתחיל מזה שהקרקע יקרה ליזם, אחר-כך הבנייה יקרה וכמובן המסים גבוהים, המשכורת שצריך לשלם וכו'. זאת סדרה שלמה של בעיות שגורמות לכך שבסופו של דבר המחיר הוא כזה. יש לזה עוד אלמנטים שאנחנו יכולים להוסיף, אבל זה בגדול.

זאת אומרת שמתח הרווחים של בעלי בתי המלון הוא סביר. הם לא פתאום מתעשרים על-חשבון המחיר הגבוה שהם גובים.

לא רק שהוא סביר, לפעמים הוא נמוך להערכתי.

חבר-הכנסת בריילובסקי הזכיר את הענין של הרבה מתווכים באמצע. היינו צריכים לעשות יום עיון בנושא מהות התיירות. אנחנו צריכים את המתווכים האלה. דווקא היות המתווכים באמצע מוזיל את החבילה ולא מייקרות אותה. אם אני כתייר מגיע למלון, דופק בדלת ואומר: אני פה, כמה יעלה לי חדר? יקחו ממני פי 2 אם אני כתייר הולך לסוכן נסיעות והוא משיג לי מחיר. זה מוכח, וזה כך לא רק במדינת ישראל, בכל מקום בעולם זה כך.

יש לפעמים מתווכים שהיינו מאד שמחים אם הם לא היו באמצע, אבל יש כמה צעדים בסיסיים שאנחנו צריכים אותם כדי שהחבילה הכוללת תהיה מסודרת, כדי שתהיה לנו אחריות מלאה למוצר שאנחנו נותנים לתייר שמגיע אלינו.

תיירות היא גם מפגש רב-תרבותי בין התייר לבין המארח. ברגע שיש לנו עולים בתוך הענף, אנחנו משיגים משימה כפולה: לא רק בינם לבין האורחים, אלא בינם לבין עצמם, ובין עצמם זה עם עצמנו, וזה מאד חשוב. ועובדה, מה שהצעירים האלה אמרו לגבי מה שקורה בים המלח, וזה קורה לא רק שם.

גם אני יודע שלא קל להיקלט, אבל ענף התיירות הוא אחד הענפים שהכי תורם לקליטה קלה וחלקה, כי כל אחד מאתנו כעולה מרגיש שהוא תורם במידה שווה לאחרים, דבר שלא תמיד קורה בענפי תעשייה אחרים.

רציתי להעלות נושא שחברת-הכנסת לנדבר דיברה עליו. אני אדבר על כך עם השר, לשלב במשרד התיירות גם יותר עובדים מבין העולים החדשים, כי הם מבינים אותם יותר. אולי אתה יכול להסביר לנו איך להביא יותר עולים מארגנטינה, למשל. או יוחנן סימון, שהוא מצרפת, יכול היה לעזור ולהביא תיירים מצרפת. ייתכן שמשרד התיירות לא משלב מספיק עולים חדשים במשרד, דבר שיעזור להבין את האוכלוסיה הפונציאלית לתיירות מחבר המדינות.

הלוואי שיכולנו לעשות יותר בתחום שאת מעלה. הבעיה שלנו היא שאין לנו תקנים חדשים. זאת בעיה של משרדי הממשלה. דווקא אנחנו צריכים את כוח האדם הזה שמגיע רענן, עם יכולת של שפות, הוא יכול לנהל שיחה כמעט בכל שפה ובכל תחום שאנחנו צריכים. אבל אנחנו נתקלים פה מול קיר אטום של נוהל החלטות.

של תקנים, נכון. אנחנו נעלה את הנקודה הזאת בפני השר.

יש לי רעיון. דיברנו עכשיו על כך שכאשר אדם יוצא מהמלון, בידיעה שכל מלון בעיר הוא נכס מבחינת ארנונה. כאשר יוצאים, מתעוררות כל הבעיות. אני חושב שדווקא פה אנחנו יכולים לעזור בחקיקה, מפני שהעיר צריכה לא רק לקחת, היא צריכה גם לתת, וכאשר העיר גובה ארנונה היא צריכה לתת שירות למלון.

גב' קלאודיה כץ, מנהלת מח' תעסוקה במשרד לקליטת העלייה, מה חדש אצלכם?

אצלנו, כמו אצל כולם שנת 2000 הגיעה וההזדמנות הבאה תהיה בשנת 3000, ואני חושבת שאם לא ננצל את ההזדמנות, אז חבל על הזמן.

ב-1997 חשבנו על עלייה גדולה של צליינים שצפוייה לבוא מחבר המדינות וקיימנו כמה קורסים והכשרנו סוכני נסיעות ומורי דרך, בעזרה ובתמיכה רבה של טובה קלמן ממשרד התיירות. עד כדי כך שבלי רעשים ובלי צלצולים אבל גם מבחנים תורגמו לרוסית, בעל-פה ובכתב. היו מתורגמנים ואנשים קיבלו את כל היחס שבעולם. הגוף שביצע את העבודות האלה היה בית-ספר לתיירות שעבר לידי אוניברסיטת חיפה, שעשתה מאמצים רבים. בדרך-כלל אנחנו לא מקיימים קורסים ללא הבטחת השמה ואנחנו כל הזמן בחיפוש נישות תעסוקתיות עבור עולים. במקרה הזה הלכנו על קורס שבו היה צפי להשמה ולא היתה הבטחה והתחייבות כתובה כנגד כ סף של הגוף. עם זאת, אוניברסיטת חיפה עשתה מאמצים אדירים, היא חשפה את בוגרי הקורס לסוכנויות נסיעות שונות, וכיום יש בלוק קורסים בתל-אביב ארצי ובלוק בחיפה. סיימנו את המחזור של סוכני נסיעות והם עובדים.

מורי דרך נמצאים כעת בשלבי סיום ואני מאמינה שבזמן הקרוב גב' קלמן תחלק להם תעודות. אנחנו מקווים שגם הם ימצאו את מקומם. אין ספק, זה פוטנציאל אדיר. עם זאת, נשמח מאד אם יהיו עוד נישות - - -

כרגע מתקיימים קורסים?

סיימנו ארבעה קורסים. אנחנו מחכים שיתבהר הנושא התקציבי שלנו.

איפה הקושי? כדי שנראה איפה אנחנו יכולים לסייע. יש אנשים שרוצים לבוא ואתם רוצים לפתוח קורס?

התקבלו מאות פניות מרגע שהפסקנו וסיימנו את הקורסים האלה. למרות ההשקעה האדירה שנעשתה גם על-ידי משרד התיירות, גם על-ידי משרד הקליטה, גם על-ידי אוניברסיטת חיפה ובית הספר לתיירות, החומר תורגם והסגל הוכן, ולצערנו אנחנו נמצאים היום בשלב שיש דרישה בשוק ואין אפשרות להריץ את הקורסים האלה, בגלל הצמצומים.

כשאנחנו פנינו למכרז לקיים את הקורס, בית-הספר לתיירות היה אחד ויחיד. היום קיימים בתי-ספר רבים שעושים את עבודתם ברמה כזו או אחרת, כאשר האנשים באופן פרטי עושים את הקורסים האלה.

הגדולה של הקורסים שאנחנו עשינו עם אוניברסיטת חיפה, חוץ ממאמצים רבים שהושקעו על-ידי האוניברסיטה, היתה גם בזה שאנחנו מימנו למעלה מ-80% מעלות הקורס, שזה המון כסף. וגם נתנו בזמן הקורס הוצאות נסיעה, ומאחר שהקורס התקיים בשעות הערב לא דובר על דמי קיום. זו השקעה אדירה.

כשהתבהר הנושא התקציבי של האגף אנחנו נחשוב איך נוכל להמשיך.

אתם בעצם אומרים: היה בית-ספר לתיירות אחד ויחיד. אתם מבחינת משרד הקליטה, עם שירות התעסוקה - - -

שירות התעסוקה עושה הכשרות רבות בתחום התיירות. אנחנו נוגעים רק בנישות.

אני רוצה לתקן. משרד העבודה והרווחה לא עושה הכשרות בתחום התיירות, הוא עושה הכשרות בתחום האירוח. יש הבדל גדול מאד. משרד העבודה והרווחה עדיין לא נותן מקום של כבוד לכל הכשרה בתחום התיירות. הוא לא מכיר במקצוע התיירות פרופר כמקצוע מועדף. אני חושב שבתפישה של משרד העבודה והרווחה משהו צריך להשתנות בתחום של חשיבות מקצוע שנקרא תיירות פרופר.

בית-הספר שלנו הוא אחד מבתי הספר הטובים לתיירות במדינת ישראל.

כדי ללמוד את מקצוע התיירות.

בוודאי. אנחנו מכבדים אותו ומברכים על כך שהם קיימים. היינו גם שמחים אם כמה בתי-ספר לא טובים היו נמחקים מהמפה, אבל אנחנו לא אחראים בנושא הזה.

אני רק אומר שמשרד העבודה והרווחה יכול לתת דחיפה חשובה מאד בקידום תחומי התיירות, אם הוא היה מכיר במקצוע התיירות כאחד המקצועות המועדפים לכיוון של התפתחות העתידית של מדינת ישראל. תעשיית התיירות בכל העולם מוכרת ויש לה מקום של כבוד. כאן אנחנו נתקלים בחוסר הבנה בנושא של תיירות במסגרת של משרד העבודה והרווחה.

אני חייב לציין שיש היום פתיחות חדשה במשרד העבודה והרווחה. לראשונה בחיפה הצלחנו לשנות את העמדה של המשרד בכך שאנחנו פותחים שני קורסים עבור אוכלוסיית מובטלים אקדמאים, בתחום האירוח שנושק לתחום התיירות. הזכרתם את הנושא של ניהול הספא. אנחנו פותחים שני קורסים בתחום של ניהול הספא, ואני חייב לציין ש-85% מהמובטלים האקדמאים שמגיעים אלינו דווקא באים מאוכלוסיית העולים החדשים.

אני רוצה לראות במה יכולה ועדת העלייה והקליטה לסייע. אני מבינה שיש נושא של לימוד מקצוע התיירות ואנחנו רוצים לעודד עולים חדשים ללמוד אותו. יש כמה בתי-ספר, כאשר אתם אחד מהם, ומשרד הקליטה מסבסד חלק מהעלות של הלימודים.

הוא סיבסד. זה היה חד-פעמי. אנחנו מחפשים נישות לתעסוקת עולים, אנחנו לא יכולים לפתור את בעיית התעסוקה במדינת ישראל. לצורך זה קיים משרד העבודה. אבל אנחנו מחפשים נישות תעסוקתיות עבור עולים, ואחת מהנישות האלה היתה תיירות. לכן קיימנו, כפרוייקט חד-פעמי, בצפי לתעסוקה, את המקצועות התיירותיים. מדובר בסוכני נסיעות ובמורי דרך. אנחנו קיימנו ארבעה קורסים, שאותם סיימו ומסיימים 160 עולים.

גברתי היושבת-ראש, אנחנו יכולים להכין נייר עמדה מבחינת המערכת שלנו, שתועבר אלייך.

אדרבה, תעשה את זה.

אנחנו צריכים לסיים את הישיבה ואנחנו רוצים לצאת עם כמה המלצות, ונשתדל גם לעקוב אחר ביצוען. אנחנו נעבד איזה שהוא דף, שלפחות תהיה תועלת מיום התיירות שעשו בכנסת, יום עם פתיחות לתיירות. אני חושבת שזה רעיון נכון מאד, ונראה מה אנחנו יכולים, במסגרת שלנו, לסייע לקידום הנושא. עלו כאן נושאים כלליים שאליהם אני פחות אתייחס, ואתייחס יותר לנושאים הספציפיים לנו.

מר רוזנטל, הייתי מבקשת מכם לחשוב בכיוון הזה, ונשלח לכם גם המלצה בענין קליטת עולים בבתי המלון. לפעול יותר בענין הזה. זאת אומרת, לא רק בהיבט התעסוקתי אלא גם בהיבט החברתי. כי אני חושבת שיש לכם היכולת וגם המסגרת. אנחנו תמיד מחפשים בתי מלון כדי לעשות סדנאות, והם כבר שם. אולי תקצו תשומת-לב, כדי שגם העובדים ירגישו טוב יותר. הייתי מאד ממליצה לעשות את זה.

אולי נקיים פגישה עם כל מנהלי משאבי אנוש של בתי המלון עם הוועדה להכשרה מקצועית של התאחדות בתי המלון,

אני מציע להקים ועדה מורכבת מהגורמים שיש להם ענין, ואני מדבר עכשיו על קליטת העלייה במקצועות התיירות, באירוע, שכוללים את התאחדות בתי המלון, משרד התיירות, הסוכנות היהודית כמובן, משרד הקליטה, משרד העבודה והרווחה, ואולי שכחתי כמה גורמים.

אני מקדמת בברכה את שר התיירות אמנון ליפקין-שחק. אני רוצה לשבח את השר, כשהוא היה רמטכ"ל פנינו אליו בקשר לחיילים-עולים, וזו היתה פעם ראשונה שרמטכ"ל בישראל הגיע לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

ברשותך, מר סימון,שהוא המשנה למנכ"ל מח' העליה בסוכנות היהודית, מביע את עמדתו בענין שילוב עולים במקצועות התיירות. בבקשה.

בעקבות מה שאמרת קודם על השילוב החברתי, אני רק רוצה להגיד לכם שבעוד שבועיים תגיע קבוצה של כעשרים צעירים מצרפת, אחרי שהם גויסו על-ידי "ישרוטל" באמצעות הירידים שאנחנו עושים, והדבר החדש והמעניין הוא שהם ייקלטו לא במרכז קליטה או לא באופן מפוזר, אלא במגורים של העובדים בבתי מלון. הם ילמדו חמישה חודשים באולפן, בזמן הלימודים, ישלמו שכר-דירה 200 דולר לרשת, והם יוכלו לעבוד גם בערבים או בשבתות, אם הם מעוניינים בזה. זה למעשה דגם של משהו שאומר גם קליטה ואחר-כך הם יוכלו לעבוד בהכשרה פנים-מפעלית.

בכל הירידים שאנחנו עושים, בעיקר במערב, פירסמנו את הנושא של עבודה בתחום התיירות, והגיעו כמה עשרות אנשים בעלי מקצוע, כשלברית-המועצות לשעבר אנחנומ שולחים באופן קבוע משלחות של מלונאים או נציגים של בתי-ספר למלונאות, שהם רושמים אנשים והם מגיעים ישר ללימודים בטבריה ובמקומות אחרים. מדובר במאות אנשים בשנה.

זאת הדרך הטובה ביותר לאסוף אותם כשהם עדיין שם, לאפשרות של תעסוקה מובטחת, ואני חושב שאנשים לא מפחדים לעבוד גם תמורת משכורת נמוכה. הבאנו קבוצות כאלה וחישבנו שזאת קליטה מצויינת, לפחות בקליטה הראשונה.

אנחנו נמשיך להציג את האפשרויות של מלונאות בהתערבות של בתי המלון, מלונאים ומשרד העבודה ומשרד הקליטה.

הערה נוספת ואחרונה בנושא התיירים עצמם. אנחנו מאמינים שהתיירים הם פוטנציאל רציני לעלייה מהמערב ומהמזרח. מברית-המועצות לשעבר השנה בלבד הזמנו ליומיים סיורים שאנחנו עושים במסגרת הסוכנות היהודית והגיעו למעלה מ-15,000 יהודים. בדקנו לפני-כן את התאמתם לסיורים האלה ובצורה כזאת אנחנו חושפים אותם לאפשרות של עלייה.

אני רוצה לציין שכדי להגיע לארץ הם נתקלים בצרות גדולות. באמצעות עמותת "שראל" אנחנו מביאים מברית-המועצות לשעבר כאלף איש בשנה, על-חשבונם, והם מתנדבים לעבודה במחנות צה"ל. כך הם נחשפים לאפשרויות עלייה, ולפי הדיווחים 50% מהאנשים שבאו למחנות צה"ל, תוך שנה לאחר הסיור הם עולים לארץ. זה אחד הפרוייקטים היפים, ואני מציע שתבואו לבקר אותם במחנות.

לסיום, אני חוזר להצעתי, שתקום ועדה מתאמת, שתרכז את כל האפשרויות שבידי כל אחד מאתנו, ואז יהיה סיכוי שגם נגיע להישגים.

אנחנו נחשוב על זה.

קודם-כל תודה רבה לך מר שחק שהגעת אלינו. אנחנו מנסים, כוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, לראות מה אנחנו יכולים לתרום בנושא התיירות. בגדול אנחנו מדברים על תעסוקה של עולים בענף התיירות, כאשר אנחנו מדברים גם על תיירות מרפא, ודיברו על כך גם חבריי חברי הכנסת. יש רופאים, יש אנשים שעוסקים בנושאים רבים שקשורים לתרבות הגוף – מדריכי ספורט, מסאג'יסטים. אנחנו רוצים לראות איך אפשר להכניס יותר אנשים לתחומי תעסוקה אלה.

עלה כאן גם ההיבט של עידוד התיירות היהודית מחוץ-לארץ, משיכת משקיעים יהודים לתיירות, שילוב עולים במשרד התיירות, ובנקודה אחרונה זו היינו רוצים לשמוע את תשובתך. דיברנו על כך שיש להם הבנה של פוטנציאל התיירות שנמצא בארצות המוצא שלהם. למשל, אם אתה לוקח היום עידוד תיירות מחבר המדינות, ויש לך עולים משם, כדאי היה שיהיו תקנים במשרדך לאנשים שמכירים יותר טוב מאתנו הוותיקים את אוכלוסיית היעד לתיירות בארצות המוצא. דיברנו גם על בתי-ספר לתיירות שקיימים.

מר רוזנטל, בבקשה.

במסגרת יום התיירות שאנחנו עושים בכל הוועדות באנו גם לוועדה זו. יש פה נציגים מהמשרד, כמובן, אבל יש כאן גם נציגים מבתי-ספר לתיירות. יש עולים-עובדים שנקלטו בבתי מלון בים המלח והם אומרים שהם כמו ישראלים. כולם חברים בים המלח, ובסך-הכל מתוך שלושים אלף איש שעובדים היום בענף יש לפחות 5,000, אם לא יותר עולים חדשים שנקלטו. אנחנו מדברים רק על המלונאות, ועל זה יש להוסיף עוד 1,000 – 2,000 איש גם מורי דרך וגם סוכני נסיעות, וגם מסיעים ומסבירים שנמצאים בקורסים. זה בהחלט פוטנציאל גדול.

לגבי פוטנציאל התיירות, בשנים האחרונות חבר המדינות הפך אולי למקום מס' ארבע באירופה, אחרי בריטניה, צרפת וגרמניה של עולים. בערך שליש מהם יהודים, שני-שלישים באים במסגרת הצליינות, ובסך-הכל הנושא של תיירות מרפא, ובעיקר ים המלח ומקומות אחרים שהתיירות עברה ממרפא לספא ולספורט, זה גם מקור תעסוקה גדול לעולים חדשים מחבר המדינות שיש להם רקע למקצועות אלה.

זה בשלושה משפטים על מה אנחנו מדברים פה בשעה האחרונה, כשכל אחד מספר על האמצעים שלו ומה הוא עושה בתחום שלו לקליטת עלייה.

אדוני השר, בבקשה.

אומר לכם שני דברים במסגרת מה שאנחנו קוראים יום התיירות בכנסת, שהוא באמת לא בא לעסוק בנושא אחד, הוא לא בא לראות איך אנחנו משלבים יותר עולים בתיירות, אלא הוא בא לראות את הראייה הכוללת מה עושה התיירות או מה יכולה או מה צריכה לעשות התיירות למדינת ישראל, ובתוך זה באמת לראות את הדברים כולם כי כשאנחנו מדברים על הדברים כולם, אנחנו מדברים, למשל, גם על תרומתה של התיירות לכלכלת המדינה בכלל ועל תרומתה של התיירות להקטנת האבטלה במדינת ישראל בשנת 2000, לא באיזה מודל תיאורטי לעוד מאה שנה, אלא השנה מה יכולה לעשות התיירות בהזדמנות התיירותית שיש לנו ובמצוקה התעסוקתית שיש לנו.

גם לי יוצא לראות בחלק מהמקומות את העובדים בבתי המלון, גם בבתי-הספר. הייתי לאחרונה ב"תדמור" וראיתי מי האנשים שם, וגם שם לשמחתי ראיתי לא מעט עולים, שחלק מהם באים גם אחרי שהם עבדו במקצועות מסוימים והם בחרו לרכוש מקצוע תיירותי ולהשתלב אחר-כך בתעשיית התיירות.

הגידול שאני צופה אותו בתיירות למדינת ישראל ייצר בוודאי מקומות עבודה. צריך, יכול וייצר מקומות עבודה חדשים, שבאופן טבעי מי שישתלב בהם יהיו גם לא מעט מהעולים החדשים.

יש היום בתיירות גם לא מעט עובדים זרים, וגם אותם יכולים להחליף עולים חדשים ואחרים מתוך שוק העבודה הישראלי, וגם שם יש תחרות. לצערי, אני לא יכול לומר שרמות השכר בשירותים בכלל במדינת ישראל, ובחלק מאלה שעוסקים בענפי התיירות השונים הן מהגבוהות ביותר במשק. לכן, דרך אגב, גם אנחנו רואים בחלק מהמקומות האלה עובדים זרים. זה לא מקרה. יש פה חוק כלים שלובים, שהצרכים מתאזנים בתוך המשק.

אבל בוודאי יש וחשובה היציבות גם של העובדים במשק. אני גם חושב שהתיירות ככלל צריכה גם עובדים זרים. אי-אפשר לבנות במדינת ישראל, למשל מסעדות אתניות, יפאניות עם טבחים ישראלים. אם אנחנו רוצים באמת שיהיו גם כאלה שהם חלק מהשירותים שאנחנו צריכים לתת גם לתיירות, וגם לתיירות פנים. נכון שאנחנו לא מדברים פה על אלפים רבים, אבל אנחנו מדברים על תעשייה שלמה שהיא גם בתי המלון וגם האטרקציות התיירותיות וגם מסעדות וגם כל השירותים הנלווים. גם בקורסים למורי דרך יש היום עולים חדשים, בדיוק כמו שבקורסים למורי דרך יש היום גם ערבים ממזרח ירושלים, שגם הם באים לענות על צרכים של שוק, של שפות ושל קבוצות מסוימות שבאות ומתארחות שם, והם לא רוצים את מורה הדרך העברי אלא הם מחפשים את מורה הדרך הערבי-ישראלי או ערבי מזרח ירושלמי שיתן להם את השירותים.

לכן מבחינתנו בוודאי שבכלל ולא רק בהקשר של יצירת מקומות תעסוקה לעולים, אלא בכלל יצירת מקומות תעסוקה למשק שעדיין מתמודד עם אחוזי אבטלה הרבה יותר גבוהים משכולנו היינו רוצים. אני חושב שהתיירות פה היא פלטפורמה יוצאת מן הכלל בשביל לעזור קודם-כל לעצמה ואחר-כך גם למשק הישראלי, כי התיירות צריכה את העובדים, אבל היא צריכה יציבות. היא לא צריכה עובדים שבאים לכמה חודשים והולכים הלאה, אלא גם כאן זה מקצוע שצריך בו יציבות.

אני חושב שיש היום לתעשיית התיירות במדינת ישראל להציע לעולים החדשים מקומות עבודה שיש בהם יציבות ויש בהם קביעות וגם בטחון כלכלי של מי שבא ומשתלב בתוך התעשייה הזאת.

הלוואי וועדת העלייה והקליטה היתה יכולה לייצר משרות במשרד התיירות, ואני גם אומר לכם שאני לא בטוח שאני צריך היום משרות חדשות במשרד התיירות, ובוודאי לא ועדת הכנסת יודעת להוציא עובדים קבועים, לא ממשרד התיירות וגם לא ממשרד אחר.

למשל, הצלחנו להביא למצב שיש העדפה מתקנת לגבי עולים מאתיופיה, שמשרדי ממשלה מקבלים תקנים להעסקתם.

אני אשמח לתקנים שהוועדה תייצר.

אני מציע שנסתכל על הדברים הריאליים שבאמת משפיעים. אני גם לא חושב שזאת הבעיה שלנו, ואני גם לא בטוח שאנחנו צריכים להגדיל את מספר עובדי המדינה. הייתי שמח להגדיל את מספר המועסקים בתיירות באופן ישיר לאלה שמשתתפים בזה. אני כן יכול לומר שבוודאי, כשיש למשרד התיירות במוסקבה מי שפועל מטעמו להגדלת העלייה, זה באופן טבעי מי שסייע למי שמכיר את השוק. למרות שרוב התיירים מגיעים היום ממערב אירופה ומארצות-הברית ולא בהכרח אנחנו שולחים לשם את יוצאי אותן ארצות, אלא שולחים את עובדי המשרד, אבל ברוסיה באופן טבעי דווקא מי שנמצאת שם היום זו גם אשה, גם עולה וגם לא עובדת משרד התיירות. אנחנו עושים פשרות עם המציאות כל הזמן, אבל בוודאי שיש לה יתרונות גדולים מעצם היכרותה את האוכלוסיה, היא יודעת את השפה ולכן אין ספק שלמקומות האלה, בצדק, ייבחרו אנשים שיש להם יתרון יחסי לאותו מקום.

זאת אומרת שפניו של משרד התיירות פניו גם לעולים.

משרד התיירות פניו קודם-כל לתיירים, ובעיקר לתיירים. מי התיירים? – אנחנו לא מבררים את התיירים שנוחים לנו אלא כל תייר שרוצה לבוא למדינת ישראל, הדלת פתוחה.

יש לנו קשיים, שבוודאי דיברתם עליהם כאן, בענין אשרות, לא רק לנתב"ג. חלק עוד לא מגיעים לנתב"ג למרות שהם רוצים ולמרות שהם תיירים שיש להם גם כסף, אבל לא נותנים להם להגיע כי יש מדיניות אשרות שמונעת מהרבה מאד תיירים להגיע למדינת ישראל.

מבחינתי יהודי, נוצרי, מוסלמי, בודהיסטי, כל אחד שרוצה להגיע, ברוך הבא, וכך צריכה להימשך מדיניות המשרד. באופן די טבעי יש עדיין מדינות שיש בהן פוטנציאל אבל אנחנו לא מצליחים להביא מהן את מלוא הפוטנציאל התיירותי. קודם העירו בוועדה אחרת שאנחנו מדברים על 2.5 מיליון איש, שזה לא באמת 2.5 מיליון תיירים. זה מספר לא מדויק, כי חלקם הם יהודים שבאים לביקור קרובים, חלקם חיילי יוניפ"יל שנרשמים כתיירים והם לא באו לכאן כי הם רצו לבקר במדינת ישראל כתיירים. אבל מאחר שכך אנחנו מודדים כל השנים,המספרים האלה הם זניחים.

כן נכון לומר שהגידול בתיירות הוא כמעט 100% נטו תיירים ולכן צריך לברך עליה. גם כאן, מי שבא עם אוניה מקפריסין ל-24 שעות למדינת ישראל, התרומה שלו לכלכלה או לתיירות היא קטנה מאד, לעומת האחרים שבאים להיות שבועיים במדינת ישראל ובאמת תורמים מכל הבחינות.

תודה רבה. בכל-זאת אנחנו רוצים להעיר את תשומת-לבך, כוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שמשרד התיירות יהיה ער גם לכוח העבודה של העולים וגם מבחינת תיירות של יהודים שבאים לארץ. נתעקש ולא נוותר בכל-זאת על ההיבט הזה, גם של המשרד ושל כל המקצוע וגם של התיירים.

אל תוותרו. גם אנחנו לא.

תודה רבה.

רשות הדיבור לאירנה ולדברג, מאתאחדות היזמים בישראל. בבקשה.

אני רוצה לומר כמה מלים לגבי נישה מאד מיוחדת של עולים שלא מוצאים את עצמם כשכירים בבתי מלון גדולים אלא מנסים לנצל את היוזמה הפרטית שיש להם ולפתוח עסקים פרטיים בשירותים נלווים לתיירות. אני לא מדברת על הקמת בתי מלון, דבר שדורש השקעות מאד גדולות, ולעולים חדשים אין את זה. אני מדברת על עסקים קטנים כמו צימרים, חברות הסעות, עסקים שעולים יכולים להרשות לעצמם להקים, ואני רוצה שנדון בשאלה אם אפשר לקבל עזרה ממשרד התיירות קודם-כל בהקמת עסקים כאלו, וחוץ מזה בהכשרות של עולים לעשות את זה ולנהל עסק בתחום הספציפי הזה.

אנחנו אירגנו כבר כמה הדרכות. לצערי, לא קיבלנו עזרה ממשרד התיירות. המשרדים היחידים שתומכים בקורסי יזמות לעולים הם משרד הקליטה ומשרד התמ"ס דרך הרשות לעסקים קטנים, ואני מאד אשמח אם נוכל לקבל גם את העזרה המקצועית ממשרד התיירות, וגם תמיכה - - -

אני בהחלט חושבת שזה מאד חשוב.

רק לפני חודש וחצי מט"י טבריה פתחה קורס ליזמות תיירותית לעולים חדשים, שהיה לזה ביקוש לא נורמלי. לפתיחה הגיעו 45 אנשים, ומייד הפכו את זה לשני קורסים. אבל יש צורך ויש ביקוש במיוחד מצד עולים מחבר המדינות. גב' ולדברג מאד צודקת, ומי שמממן את זה זאת הרשות לעסקים קטנים.

יש צורך ויש ביקוש גדול. אירגנתי קורס כזה גם במט"י נתניה והיה ביקוש רב. נרשמו אנשים רבים. אשמח מאד אם אפשר יהיה להמשיך בדרך הזאת ולתת לאנשים יותר כלים להקמת עסקים עצמאיים בתחום הזה.

אני חושבת שזה רעיון נכון ואני מנסה לחשוב במה משרד התיירות יכול היה לסייע.

הוא יכול לסייע בהעברת הדרכות לפחות בקטע הזה.

אין ספק שהרעיון של עידוד יזמות בכיוון של תיירות הוא נכון מאד. למשל, אם מגיעים צליינים מאוקראינה, והם באים לחנות שבה מדברים אתם בשפתם, קל להם יותר מאשר עם מישהו שמדבר עברית. לכן אני חושבת שהרעיון הוא נכון מאד, ואני מנסה לחשוב איפה אנחנו יכולים לסייע.

אני מבינה שביזמות לעולים אין הלוואות יותר נוחות.

יש הלוואות לעולים ממשרד הקליטה, קרן לעולה עצמאי.

אני רוצה להוסיף משהו. בנוסף להדרכות עכשיו יוצא לאור גם מדריך להקמת תיירות מטעם התאחדות יזמים בישראל, זה הארגון שאני מייצגת, יוצא עכשיו לאור מדריך להקמת עסקי תיירות, בשלוש שפות. זה נכתב בעברית, אנחנו מתרגמים את זה לרוסית וגם לערבית. זאת הזמנה של הרשות לעסקים קטנים.

אני מנהלת אגף הכשרה במשרד התיירות. חשוב לי לציין, לאור מה שקלאודיה כץ אמרה. קורסים של מורי דרך אלה קורסים מאד יקרים. משרד התיירות לא מסבסד קורסים כמו שמשרד העבודה עושה. קורסים לסוכני נסיעות, מורי דרך וכל הקורסים האחרים זה שוק חופשי, משלמים מחיר מלא והסכומים הם מאד גבוהים. מה שכן, איכות כוח-אדם של המשתתפים בקורסים למורי דרך היא פשוט יוצאת מן הכלל, והיתרון הגדול שלו היה, בין היתר, שהם דוברים כמה שפות.

יש לנו מחסור בשפות זרות למורי דרך, ויכול להיות שאנחנו יכולים לבוא עכשיו בהצעה למשרד הקליטה שאם יש עולה חדש שהוא דובר שפות, בנוסף לרוסית – יש כאלה שמדברים סינית, פינית ושפות נוספות שאנחנו זקוקים להן בתיירות, ואז לאפשר לנסות לעשות קורס וכן לסבסד אותם, כי יש צורך אמיתי באוכלוסיה הזאת.

נושא אחר שהייתי רוצה להעלות, ונדמה לי שגבי מלכה העלה אותו, הוא כל הנושא של הרחבת מקצועות התיירות לצורך קבלת מענק או הכרה של משרד העבודה. הרעיון עלה בוועדת העבודה והרווחה, והבנתי שכן יש החלטה לבדוק את הענין, ואם אתם תמליצו, זה בהחלט יעזור.

אנחנו נמליץ על זה. רשמנו את זה בסיכום הדברים.

רשות הדיבור למוטי חרמון, מנהל שירות התעסוקה באזור אילת. בבקשה.

חלק מהאנשים כאן אני מכיר, כי באיזה שהוא שלב בחיי אני נפגש אתם. לדאבוני, נקודה חשובה שאני רוצה להעיר לתשומת-לב הנוכחים היא שבתנאים מסוימים הפעילות לא מתחברת. זאת אומרת, כל אחד עובד במסלול שלו, מכל מיני סיבות – מינהליות, תקנוניות וכו'. אני שומע כאן שהשלוחה של האוניברסיטה בחיפה מארגנת קורסים של ניהול ספא. לפני שבוע אני ארגנתי יריד תעסוקה בתל-אביב, לפני שבועיים ארגנתי יריד תעסוקה באילת, אנחנו פותחים מלון חדש בשם "מג'יק פאלאס" ששייך לרשת. חיפשנו עובדים לניהול הספא ולא היו עולים מובטלים כאלה, אבל אני גם לא יודע על הקורס הזה, למשל.

מהו הפועל היוצא? ברגע שאני לא יודע ואין לי אנשים במלאי של מחפשי עבודה, מחר בבוקר אני מקבל בקשה לייבא מחוץ-לארץ, כי העסק שהשקיעו בו מאות אלפי דולרים צריך לעבוד מחר. אבל אני לא יודע שבחיפה מקיימים קורס כזה ויש לי כוח-אדם מקצועי ישראלי משלנו. אם הייתי יודע על כך, באופן טבעי הייתי מבקש מהמלון לשלוח נציג לבית-הספר ולהכין כבר קאדר של ראיונות של בוגרים.

אנחנו מתייחסים לקורסים האלה גם כפעולה ציונית.

אני צריך עובדים.

אנחנו כאוניברסיטה נכנסנו לנושא הזה כי אנחנו חושבים שטיפול במובטלים אקדמאים או לא אקדמאים זו פעולה ציונית.

יש לך בוגרים כאלה - - -

אנחנו נדאג להעביר לך את הרשימות.

זו רק דוגמה.

אני הרמתי טלפון לראדיו רק"ע והודעתי שלושה ימים לפני היריד שאני מבקש להודיע בראדיו שאני מארגן יריד תעסוקה בתל-אביב ואני מבקש להגיע ליריד. ביקשו שאשלח פאקס. שלחתי פאקס, וראדיו רק"ע לא פירסם את זה בכלל. זה לא בשבילי, אני צריך את האנשים האלה.

זה לא בסדר שהם לא פירסמו את זה.

מיותר להסביר פה כמה אבטלה יש בקרב העולים החדשים בארץ.

באילת נותנים לעובדים גם מגורים, גם כלכלה, גם נסיעות. צעירים שרוצים לצאת מהבית זו הזדמנות טובה מאד בשבילם. אני לא מדבר על אבטלה בכלל, אני מבקש עובדים. אם ראדיו רק"ע היה עושה רק פעולה אחת ומודיע בראדיו, הייתי מוצף בפניות של עולים חדשים צעירים.

אנחנו נפנה אליהם.

דוגמה נוספת. מר רוזנטל ישב פה אמנם כמנכ"ל התאחדות בתי המלון, וגם אבי אלאו, שאיננו פה, אני רוצה לומר לכם, חבל שהם אינם פה. הם לא עושים שום דבר בענין העלייה. כל חודש אני עושה ספירת מלאי של העובדים בבתי המלון באילת: עובדים זרים, בני מיעוטים, ישראלים, עולים חדשים, חיילים משוחררים, נוער וכו'. יש לי 400 עולים חדשים היום שעובדים בבתי המלון באילת. הם במקור לא מאילת. אנחנו מייבאים אותם. אנחנו עושים פעולות בתוך מרכזי קליטה ומביאים אנשים מלשכות אחרות, וכו'.

אבל אם אני יודע שהתאחדות בתי המלון מקבלת החלטה, כמדיניות, שכל מלון קולט שני עובדים, תכפילי בחמישים בתי מלון, כבר נקלטו מאה עובדים.

עוד לא הזדמן לי להיות בחבר המדינות, אבל שמעתי ששם יש בתי-ספר למלונאות, אם זה מלצרים, טבחים וכו'. כמו שהתאחדות פועלי הבנין פתחה שם הכשרה מקצועית, אפשר לפתוח שם אולפנים לעברית, לגייס מקרב בתי הספר בעלי מקצוע שכבר לומדים שם, לא צריך להשקיע בהם שום דבר מקצועי, ואז הם עולים מלצרים, טבחים, קונדיטורים – בעלי מקצוע. אפשר להשקיע בהם בבתיהם שם את השפה העברית, שעורי ערב ולייבא אותם אחרי חצי שנה.

אני מבטיח לכם שכל חמישים בתי המלון באילת ואלה שעתידים להיפתח בחמש השנים הקרובות – זו קליטה ישירה עם עבודה.

אני היום צריך להעסיק 1,500 עובדים זרים. למה? אבי רוזנטל יודע שהוא משלם שכר מינימום.

אבל זה שווה לו.

כדאי לו מאד. לכן יש לי בקורת כלפי התאחדות בתי המלון. ההתאחדות לא נוקפת אצבע. נוח לה שיש לה עובדים זרים. משכנעים את השר שישוחח עם שר העבודה, שיתן אישורים לעובדים זרים. אבל אם אנחנו פורטים את זה ולוקחים צעיר או צעירה מחבר המדינות, או מכל מדינה אחרת – ואני יודע שעומדים להביא עכשיו עשרים עולים חדשים מצרפת, זה אומר שיש פעילות.

בשבוע הבא אני צריך להסביר לוועדה לענייני עובדים זרים באילת למה כדאי או לא כדאי להביא עולים מירדן. למה? למה לא משקיעים בפוטנציאל שיש היום בשוק האילתי?

כמה משלמים לעובדים זרים?

הסוגייה היא לא כמה משלמים אלא הנוחיות שבהעסקת עובד זר. עובד זר יכול לעבוד 10, 12 ו-14, 16 שעות, לדאבוננו. מעסיקים אותו בבוקר בשטיפת כלים ובערב הוא מנקה את המטבח ועושים אתו מיש-מש. אף אחד לא רואה, כי האיגוד המקצועי מתערב רק כשיש צעקה, והעובד הזר לא מרים את קולו.

גברתי היושבת-ראש, אני חושב שיש לנו קו של תעסוקה. אילת נמצאת בתחתית סולם האבטלה. אני צריך לאשר מחר עובדים זרים טבחים לבית מלון? למה? אם אפשר לקחת תלמידים כבר בחבר המדינות ולהשקיע בהם רק אולפן - - -

אני מאד מצדדת במה שאתה אומר, אבל השאלה היא אם זה ישים מבחינת בעלי בתי המלון. הרי אותם זה לא מעניין, הם רוצים להרוויח. נגיד שהם קצת חלוצים, קצת ציונים, בוא ניתן להם את הקרדיט הזה, אבל בכל-זאת הם רוצים להרוויח.

אנחנו לא צריכים לעזור להם.

אתה צודק שאנחנו לא צריכים לעזור להם להיות מיליונרים, אבל הם יעשו את השיקול שלהם. אם הם יקבלו עובד בשכר נמוך יותר והוא יעבוד יותר, לא יעזור שום דבר, כוחות השוק פועלים.

אתה פשוט שוכח במה מעסיקים את העובדים הזרים. או במלים אחרות, במה ישראלי, כולל עולה חדש, לא רוצה להיות מועסק.

זה לא מדויק. העולים מרוסיה מוכנים לעבוד כמעט בכל העבודות.

צריך להפריד כאן בין שתי נקודות. האחת היא רמה נמוכה שנציג משרד התיירות שואל לגבי שוטפי כלים, חדרניות וכדומה. יש לי כאן תשובה. פעם 100% עובדי משק בבתי מלון היו עובדים זרים. היום 60% - 70% הם עובדים זרים. זאת אומרת, 30% הם עולים חדשים שלנו: אחראי קומות, אחראי שטחים ציבוריים. הם נכנסו כחדרנים וכחדרניות, עבדו חצי שנה – שמונה חודשים וגם התקדמו. כלומר, הצלחנו להוריד ב-30% את מספר העובדים הזרים.

אני מדבר על טבחים. טבח זר מתחיל, שבא מאוסטריה או משוייץ, מקבל 1,000 – 1,500 דולר. אם אני מביא עולה חדש מחבר המדינות הוא יקבל 1,000 דולר פלוס מגורים, פלוס כלכלה וכו' – עשינו את שלנו.

מצד שני, בל נשכח שהמלונאי רק יכול לבקש את העובד הזר, ואנחנו חותמים, ואני לא חייב לחתום. אבל כשאני לא חותם אני צריך לתת גם תשובה. אדוני, צריכה להגיע משלחת מחבר המדינות בעוד חודש. תתאפק ובינתיים תסתדר בחודש הזה עד שהקבוצה תגיע.

אני מברכת על הגישה שלכם. אין ספק שכולנו רוצים לעודד קליטה של עולים חדשים בענף התיירות. הענין הוא, אני רוצה שיהיו לנו גם תשובות.

אני מכיר ומוקיר את הפעילות של הסוכנות היהודית ששולחת לא מעט נציגים לחבר המדינות. הם נוסעים, קופאים וחוזרים, אבל תכל'ס אין שום דבר. אני מדבר על אילת. היו לי ששה – שבעה מנהלי כוח-אדם שנסעו מאילת לחבר המדינות. חוץ מתמונה בדגל של ישראל מאחור אין לנו שום קליטה ישירה. ראש העיר היה בדרום אמריקה והביא משם 200 עולים חדשים. אפשר גם בצורה כזאת. אז אולי אפשר להצדיק איזו שהיא נסיעה לחוץ-לארץ, אבל פרודוקטיבית זה לא עושה שום דבר.

גברתי היושבת-ראש, לדעתי אילת שואבת היום כוח-אדם אדיר. אני מתחלחל שאני מעסיק 1,500 עובדים זרים. אפשר לשנות את התפיסה הזאת. אני לא מקבל את התפיסה של השר. השר לא עובד בענף התיירות. הוא נקלע לאיזו שהיא אופוזיציה כדי לשכנע אותו למה הוא צריך לתמוך בזה. זה כבר מתפשט לים המלח. גם בים המלח תראו היום עובדים זרים וזה יתפשט לנהריה. זה בא על-חשבון ישראלים, על-חשבון עולים חדשים.

הנערות והנערים מהשטח מוסרים לנו שבכל המשק, בים המלח, יש עובדים זרים. כי בדימונה, לא רחוק משם, כולם כבר מובטלים.

עד לפני שנתיים בים המלח לא היו עובדים זרים.

בחלק מהדברים אני מסכימה אתך ובחלק לא מסכימה. התפקידים של השירותים, נקיון ושטיפת כלים, הרבה מאד בני-אדם לא רוצים לקבל את התפקידים האלה. הם מחפשים את התפקידים היוקרתיים יותר. לכן אנחנו מוצאים בתפקידים האלה הרבה עובדים שבאים ממקומות אחרים.

אני לא מקבל את זה.

זאת המציאות. תשאל את הצעירים שיושבים פה אם הם היו מסכימים להתחיל את העבודה שלהם בשטיפת כלים.

אבל לא לזה אני מתכוון. אני מתכוון שעכשיו העולה החדש שיושב בחבר המדינות, הוא לא יודע כי גם שם הוא מוכן לשטוף כלים והוא עושה זאת תמורת 30 ו-40 דולר לחודש. כאן אני מציע לו מגורים, קליטה, עיר יפהפיה כמו אילת, שאני יכול לדבר בשמה כי אני גר שם 40 שנה, ואני גם מציע לו שכר מינימום שזה 1,000 דולר, שכמעט נטו נשאר שלו בכיס. הוא לא יבוא לעשות את זה? – הוא יבוא לעשות את זה. הענין הוא השתלבותם של העולים החדשים.

אני רוצה להעלות עוד נקודה אחת שאתה העלית, יוחנן סימון. מה לדעתכם יכולה לעשות בכל-זאת התאחדות בתי המלון כדי לגייס עובדים עוד בחוץ-לארץ? זאת אומרת, שילוב של מה שעלה כאן בוועדה. כמה זה ישים, למשל שיתוף-פעולה עם "ישרוטל"?

זה בהחלט ישים. זה בהחלט מביא אנשים. אני חולק על מה שנאמר כאן שהם נסעו סתם.

אני מדבר על חבר המדינות.

אני מדבר על כל הארצות. אני עושה מעקב אחרי ההרשמה. כל מי שנוסע רושם אנשים ואנחנו רואים את התוצאות.

יש בעלי מקצוע. אותו דוד בלום שנסע לדרום אפריקה, ואני ראיתי את האנשים. טבחים טובים יש גם בחבר המדינות, בכל הארצות. אבל הדיון שהיה פה בסך-הכל הוא לא דיון שאנחנו לא מסכימים אלא דיון מקצועי שצריך להעמיק בו, ואני לא חושב שוועדת הכנסת הוא המקום לדיון כזה. אני הצעתי שיהיה פורום כזה – אני מסכים עם כל מי שאמר את זה, וחבל שנציגי התאחדות בתי המלון יצאו – הם לא יוזמים במיוחד. אני לא יודע אם זה מסיבות כלכליות בלבד, או מחוסר יצירתיות בעבודה. אם נספק להם את האנשים, יכול להיות שהם ייכנסו הרבה יותר לשותפות. כרגע הם מסתכלים מהצד. מביאים – לוקחים, לא מביאים – לא לוקחים. זה תלוי בשותפות של הגוף הזה, של האנשים שממונים על עידוד העלייה.

אני רוצה להציע שני דברים, מלבד המסקנות של הוועדה. מר סימון, אני מרימה את הכפפה ואנחנו ניזום לפחות דיון אחד עם התאחדות בתי המלון בקטע של העסקת עולים, וכבר דיברתי על כך עם מר רוזנטל. דיברנו על כך שהוא יביא את מנהלי כוח האדם בבתי המלון השונים, לפחות שתהיה פתיחות ושישמעו את הדברים. אני לא בטוחה, אבל ייתכן שמזה יצמח משהו. כי אין ספק שלכולנו יש אותו אינטרס. אנחנו ציונים, אנחנו רוצים לעודד עולים ולקלוט אותם. אנחנו נגד העסקה של עובדים זרים, כי אנחנו יודעים את כל הבעייתיות שכרוכה בזה. אבל מנגד, זה יהיה דומה לענין הקבלנים. התאחדות בתי המלון תבוא שוב ותאמר: אם אתם תגרמו לזה שאני ארוויח רק 20 דולר לחדר במקום 50 דולר, אני לא רוצה. אבל אם נצליח להביא למצב שהתאחדות בתי המלון, זאת אומרת היזמים, אלה שמרוויחים או מפסידים מהתיירות, הם יהיו ערים לזה שהם יכולים גם להיות ציונים, גם לקלוט עלייה וגם לא להפסיד, אז אולי נצליח בזה. אני לא בטוחה, אבל יכול להיות. לפי דעתי זה לפחות שווה את המאמץ הזה, כי אין מספיק ערנות.

אני מוכרחה לומר, עם כל הכבוד לשר, אני גם חושבת שהוא לא תפס את הענין מההיבט של קליטת עלייה. הוא רוצה שבמקום שני מיליון תיירים יבואו שלושה מיליון. אבל אם באותו מצב נוכל גם לקלוט יותר עולים, גם לגרום לאנשים למצוא תעסוקה בארץ ושפחות אנשים יקבלו דמי אבטלה, בוודאי עשינו מעשה גדול.

אתם מדברים כל הזמן על זה שצריך להביא אנשים, צריך למצוא מקומות עבודה. אבל אם היתה לנו זרימה של תיירים... למשל, בים המלח חסר לנו כוח-אדם מקצועי. אני עובד כבר תשעה חודשים כטבח בים המלח ויש לנו זרימה גדולה של טבחים, ופשט חסרים אנשים שיודעים מה ואיך צריך לעשות, גם כטבחים ובכלל, בכל המחלקות.

אי-אפשר לקחת בן-אדם שלא יודע כלום ולשים אותו במקום.

אבל אם הוא לומד את המקצוע?

אם הוא לומד את המקצוע – כן. אבל למשל, בן-אדם שמגיע מחו"ל למלון "קראון פלאזה" בישראל, הוא מצפה שהוא יגיע למלון עם אותו שירות כמו באמריקה.

אני רוצה שתבינו מה הסכנה שקיימת, וזה יתחיל בעבודות הפשוטות ביותר, של נקיון ושטיפת כלים, ולאט-לאט זה מתפשט כלפי מעלה, כי אתה משיג את אותו עובד יותר מיומן בעלות קטנה יותר, אז ברור שבעלי בתי המלון באילת מעוניינים בזה, ובסוף גם אתם תמצאו את עצמכם בחוץ.

המגמה שלנו היא שלא יהיה מצב כזה. אתה אומר את זה כמי שרואה את זה בשטח, ואולי אתה צודק, אבל אם אנחנו נצליח להביא למצב, ולזה אנחנו שואפים כאן, שאפשר יהיה גם להביא עולים שיעבדו במה שאתם עובדים, שיהיו מיומנים, שיעשו עבודה טובה, שיהיו מוכנים לעשות כל עבודה, ובאותו זמן הם גם ייקלטו בארץ ויתנו שירות טוב, ולבעלי בתי המלון זה לא יעלה יותר – לזה אנחנו רוצים להגיע.

זה יעלה פחות, כי יש לנו בית-ספר. אני פקידת קבלה ומטבי מורטוב הוא טבח. יכולים לפטר שלושה עובדים, לקחת אותי ולתת לו את המשכורת שמשלמים לאדם אחד. אני בעלת יידע, אני עובדת כמו שלושה אנשים שלוקחים אותם מהרחוב.

אנחנו נקיים עוד שתי ישיבות כתוצאה מהישיבה הזאת.

1. הוועדה רואה בענף התיירות פוטנציאל גדול לקליטה בעבודה של עולים חדשים.

2. לדעת הוועדה יש לפתח את תיירות המרפא, שהיא מקור תעסוקה גדול לעולים חדשים בכל המקצועות, הפרה-רפואיים והרפואיים.

3. לדעת הוועדה יש לעשות בחינה מחדש של מדיניות מתן אשרות לתיירים ממדינות חבר העמים. זאת בשל העובדה שרק כ-20% מן הפוטנציאל התיירותי משם מנוצל עד כה.

4. הוועדה קוראת למשרד העבודה והרווחה להכיר גם במקצוע התיירות ולהכשיר עובדים לענף התיירות, לא רק בתחום המלונאות והאירוח.

5. הוועדה קוראת לשירות התעסוקה לצמצם מתן אישורי עבודה לעובדים זרים ולפעול בקרב התאחדות בתי המלון לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת בקליטה ובעבודה של עולים חדשים.

ברשותך, אם מותר לי להמליץ, שהוועדה קוראת להתאחדות בתי המלון להיות יותר מעורה בקליטה של עולים חדשים. שהם עצמם יהיו חלק אינטגרלי מהעשייה.

אנחנו נקיים אתם ישיבה, בהמשך לישיבה הזאת, ונגיע להתקדמות גם בהקשר הזה. אני מקווה שנתקדם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.




הישיבה הסתיימה בשעה 14:00